לא שכחנו ולא סלחנו, על הדברור הבלתי נלאה כשחיוך גדול מרוח על הפנים. על האתר המושקע מלא בשיחות מוטיבציה ובהפחדות. על ההשתקה של כל החששות. כשכל מה שהזהרנו מממנו התקיים, היא תוביל את הזכרון...
א. היא עברה שינוי מאז. זו לא בדיוק אותה אישה כיום.
ב. לא מדובר על יום זיכרון לגירוש, אלא לאירוע אחר (אפילו אם הוא תולדה של אותו גירוש איום).
מאי גולן?
אורית סטרוק?
אולי דוד אמסלם?
אתה הבנת את זה?
זה כמו שקשה למצוא טיעונים מושכלים נגד יאיר לפיד. האיש חלול מיסודו.
יאיר לפיד משתמש במילים כלליות כל כך עד שאפשר להחליף באלף ניסוחים שונים. מה עם רגב?
אם אין לך טיעונים מושכלים נגד לפיד, אז תמצא כאלה. זה מגוחך לתייג מישהו בלי יכולת לבסס.
מגגלים "פדיחה" ו"מירי רגב", זוכים לעשרות דוגמאות.
היא לא היחידה, מיכל שיר, אורנה ברביבאי, שאשא ועוד היד נטויה.
מירב מיכאלי
מירב כהן
מירב בן ארי
אני לא יודע מה הם אמורים לעשות עכשיו, אחרי שעבדו 7 חודשים על האירוע שלו, אבל היא וודאי צודקת. ועיקר הבעיה היא חוסר התיאום והעובדה ששר אחד לא יודע מה עושה שר אחר
"יוווו, מינו אותי לאחראית על הטקס, אז אני אשבית את שאר הטקסים שתוכננו מראש". כמו שאומרים, אם אני לא טס, אף אחד לא טס.
לא, תודה, מעדיף את אירוע הסליחות (מה יכול להיות יותר יהודי מזה) על פני עוד טקס עבש עם קפלניסטים שיסתננו לקהל ויצווחו "עסקה עכשיו".
אירוע סליחות אפשר לקיים בכל אחד מימי חודש אלול, ולשיטת האשכנזים- בכל אחד מארבעת הימים האחרונים לפני ראש השנה.
לא תיפול אף שערה משערות ראשו של עמיחי אליהו אם יזיז את האירוע שלו יום אחד קדימה או יום אחד אחורה.
אף אחד לא רואה בטקס ממלכתי איזשהו אירוע מכונן או חשוב במיוחד. אולי רק פנסיונרים משועממים שטרם גילו את היוטיוב ולכן "שידור ישיר מטקס רשמי בנוכחותם של שר המשקים ושר האופים" הוא מנת הבידור השנתית שלהם.
מינו אותה להיות אחראית, ולאן היא אחראית. אם היו ממנים את השר עמיחי, אז הוא היה אחראי. אבל לא מינו אותו.
ואני דווקא מסכים איתה, וחושב שבמקרה הזה עמיחי אליהו יצא חסר מחשבה. וודאי שצריך להיות טקס אחד ויחיד, בטח ביום הזיכרון הראשון, שדיברו הרבה על הכוונה לקבוע יום זיכרון.
אני לא יודע מה הם אמורים לעשות עכשיו, אחרי שעבדו 7 חודשים על האירוע שלו, אבל היא וודאי צודקת. ועיקר הבעיה היא חוסר התיאום והעובדה ששר אחד לא יודע מה עושה שר אחר.
"ההחרמה" של הקיבוצים היא שהם לא מסכימים שיצלמו בשטח הקיבוץ שלהם סרטונים שיופיעו בטקס
היא רוצה שזה יהיה הטקס הממלכתי היחיד באותו ערב, שתשומת הלב הציבורית/תקשורתית לא תתפצל.
למרות שאני מנחש שחלק מהתקשורת תראה במקביל טקסים אחרים, כמו ביום הזיכרון האחרון.
הסרבנות או הפסקת ההתנדבות לצבא בשמה המכובס, הסתיימה ב- 2000 מתים.
המחרימים האזרחיים לא יביאו למותם של נוספים, אז שיחרימו.
בעוד שלטקס הסליחות של עמיחי אליהו יגיעו לכל הפחות המשתתפים הדתיים.
יום זכרון בעם ישראל תלוי בתאריך שלנו ולא בתאריך לועזי. כמובן אי אפשר לעשות טקס בשמחת תורה (אבל יזכור יגידו, המונים...) אבל אפשר לעשות באסרו חג או כמה ימים אחרי.
איגוד בתי הכנסת יכריז על אמירת יזכור.
הקפלניסטים ושאר עוכרי ישראל ממילא מתרחקים מכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, וזה בסדר גמור. לא מעוקצך ולא מדובשך.
שתי מדינות לשני עמים-יהודי וישראלי.
פנים אל פנים ובאהבה ננצח.
לא שכחנו.
ולכן פחות משנה מה הדעות שלה ומי היא
משנה איך יהיה הטקס
המובילים הישירים לטבח הם שר הצבא גלאנט וכל צמרת הפיקוד הצהלית.
ובעקיפין כל מי שעצם עיניים ולא הטיל וטו על תפקיד מיניסטריאלי לחבר בכיר בפורום החווה.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
