אני חושבת שכרגע האתגר הגדול שלי הוא דווקא באימהות העתידית - כלומר, השילוב בין ההיריון (וכל מה שהוא מביא) לבין הילדים הקיימים.

אבל יש אתגרים גם מעבר, כמובן... נראה לי שהאתגר הכי קשה הוא המריבות בין הילדים

אז בטווח הקרוב הפתרון הוא לדאוג להם לתעסוקה, כדי שכמעט לא תהיה להם סיבה לריב. (לא תמיד זה עובד... אבל היום, למשל, הם עובדים בנגרות עם אבא שלהם על שלל דברים, ובאמת בלי עין הרע בקושי היו פיצוצים)

בטווח הרחוק כנראה זה בעיקר לטפל נקודתית בילדים המועדים להתפרצות... התחלנו בזה, אבל שאר הדברים יידחו כנראה לאחרי הלידה...

וכמובן - הפתרון הכי חשוב הוא תפילות... להתפלל לשלום ואחווה ביניהם, כמו שמתפללים לשלום ולאחדות בעם ישראל...

בהצלחה ענקית עם כל הג׳נגלינג של סוף הריון-לידה-תינוק קטן והילדים הגדולים יותר! ועם הטיפולים! אלופים אתם! ולגבי התפילות - לגמרי…

❤️

פשוט להיות איתם, להנות איתם. כמה שזה נשמע פשוט וחלום שלי אני רואה שזה ממש מאתגר אותי.

אני בורחת הרבה לטכני של הבית ולפלאפון...

הייתי רוצה לנסות לכבות את הפלאפון מחר

לצייר איתם
לשחק איתם

לספר ריפור בלי לעצור לכביסה או כלים

נכון אומרים שהשטן עובד שעות נוספות איפה שהפוטנציאל הכי גבוה? נגיד ערביי שבתות וחגים, לפני טבילה וכו׳. אז אני מרגישה שזה אותו עקרון עם הילדים. מיליון הסחות, העיקר שלא ניגע בהכי חשוב, יקר וממלא… זה ממש קטע… (וזה לא לגמרי מדויק כי בסוף הטכני גם דורש את שלו, מה נעשה… אבל אני עדיין מרגישה שיש שם מחסום ברמה הרוחנית אפילו, ושצריך ללמוד לגבור עליו).

אני חרדתית וכשאני קולטת שהילד בחרדה (רלוונטי בעיקר ל1 מהם) אני מאבדת את זה...קשה לי לחשוב שהוא יסבול מהשריטות שלי...

ואני עושה הרבה עבודה עם עצמי להבין שהוא זה לא אני ואנחנו חווים שונה לחלוטין את העולם

עם עצמך, בטוחה שזה מביא ויביא פירות!❤️

אני לפעמים מרגישה שהאמרה "ילדים קטנים - צרות קטנות, ילדים גדולים - צרות גדולות" ממש נכונה...

נכון שמבחינה פיזית וטכנית ילדים קטנים זה הרבה יותר מאתגר, אבל מתבגרים (גם כאלה שעל גבול גיל ההתבגרות) מאתגרים יותר מבחינה נפשית... כי הם עצמם מורכבים יותר מבחינה נפשית, ויש להם גם דרישות מורכבות יותר מאוכל-צומי-משחקים...

או שפשוט זכית במתבגרים חלקים? (לא ששלי נחשבים מתבגרים לא חלקים... להפך... אבל עדיין מורכב איתם יותר...)

יש להם דרישות מורכבות, אני לא מתרגשת מדרישות, מסכימה למה שזורם לי, אין לי בעיה להגיד לא או להציע פתרונות חילופים, בניגוד לתינוק שלא תמיד אפשר להציע לו פתרון חילופי או פשוט להגיד לא.

אנחנו כנראה מדברות על קשיים אחרים...

אני מדברת על קשיים לימודיים, קשיים נפשיים, קשיים התנהגותיים... דברים ש"מחמירים" לפעמים עם הגיל. ואף שלכאורה הם יכולים כבר להסביר את עצמם, מכיוון שהנפש שלהם כבר מורכבת יותר משל ילד קטן - קשה להם עצמם אפילו להבין את עצמם לפעמים, כל שכן לנו...

קשיים לימודיים וקשיים התנהגותיים, אין קשיים נפשיים.

אלה לא קשיים שלי, אלא שלהם, אני עוזרת, מכוונת ומקבלת את הילד עם הקשיים, לא מודאגת מה יהיה ואיך ייפתרו , אלא מה שיהיה יהיה טוב.

שאת לא לוקחת על עצמך את האשמה בקשיים שלהם...

זה מדהים בעיניי! הלוואי שאלמד ממך ואצליח גם להרגיש כך...

בדיוק היום דיברתי עם בעלי ושנינו הרגשנו שיהפוך קשיים של מתבגרים באמת מורכבים בהרבה משל הצעירים שלנו, לא דומה קושי של ילד היסודי לקושי של בת שרות או של התמודדות עם בגרות.

זה נכון שהקושי לא שלי, אבל גם יכולת ההשפעה קטנה יותר וכאב הלב גדול יותר 

אני מגדלת את הילדים בגישה אחרת מרוב האנשים, נותנת כלים ומשחררת את הבחירה ובנית הדרך מגיל צעיר מאד. אני חושבת שזה הבסיס להבדל בהסתכלות.

מעבר לזה קשה לי מאוד שהם תלותיים בי, למרות שיש כבר גדולים עדיין כולם מתעוררים בלילה (אולי לא כולם בכל לילה, אבל רובם. וחלקם מגיעים למיטה שלנו כל לילה)..

יש עוד לא מעט דברים שמפריעים לי, אבל חושבת שזה העיקר.

מה אני עושה למען זה?? מבקרת את עצמי וחיה עם ייסורי מצפון תמידיים זה נחשב? 😀

משתדלת להיות במודעות להגיע 

לא יודעת אם זו באמת הסיבה, יש לי ילדים יותר רגישים וכאלה שפחות.. ויכול להיות שהם התרגלו לזה, וגם לנו זה כבר לא מוזר לחפש מיטות פנויות באמצע הלילה, אז למה שלהם זה יהיה? 

יעזרו לך להגיע לאיפה שאת חולמת. גם אני חולמת להיות נטולת ביקורתיות ולראות בכל אחד רק את הטוב, ובוודאי לא להעיר בצורה לא טובה. כרגע עדיין נופלת וקמה בחזרה לעבוד על קשר נקי…

❤️

לא ממקסמת את עצמי

ולכן מהווה דוגמא לא טובה

ונותנת לקשיים להדרדר

( יש אנשים שיאמרו שאני אמא טובה, ומבחינות מסוימות זה כנראה נכון, אבל בעיני לא מספיק)

למשל עכשיו,

הדברים עדיין לא מאורגנים לבית הספר,

יש לי 'תרוצים' ומבחינה אובייקטיבית היו לנו גם עניינים אחרים שדרשו את תשומת לבנו,

אבל ברור שהייתי יכולה להתארגן טוב יותר.

ונושא נוסף שקשור לנושא הקודם הוא שאני לא משקיעה מספיק בתחום החברתי של הילדים, זה נושא שקשה לי ואני מרגישה שאני מזניחה אותו ושבגללי הילדים לא יהיו מספיק חברותיים. גם מבחינת הדוגמא האישית שאני נותנת וגם מבחינת ההזדמנויות החברתיות שאני מספקת להם. 

בס״ד

הרבה פעמים אנחנו גמורות באופן כרוני וזה מאד מקשה על הניהול שלנו את הדברים ״בזמן״.

וגם אני מרגישה שאני יכולה לדאוג להרבה יותר אירוחים של חברים, מפגשים וכו׳. מאחלת לך שילדייך יגדלו לתפארת, יהיו חברותיים ושיהיה להם את כל הטוב בעולם!

הכי קשה זה לשלב את הדרישות של גילאים שונים עם צרכים שונים התפתחותיים שונים ולהצליח לראות כל ילד גם בתוך משפחה ברוכה ועם עבודה די דורשת

אני מודעת לזה ועובדת על זה, לא תמיד מצליחה 

וואו התחברתי לכל מילה ממש!

בס״ד

כרגע (כבר תקופה) האתגר הגדול שלי זה - נינוחות.

לא להרגיש כל הזמן במירוץ נגד הזמן,

שיש יותר מדי להספיק בשביל מעט מדי זמן

שחייבים למהר, לתקתק, להזדרז…

אני מחפשת פניות אמיתית ברמת היום-יום.

להיות הרבה יותר נינוחה ופנויה לילדים. שהם ירגישו שלאמא יש את כל הזמן ואת כל המקום. שגם אם היא מתחלקת בין כולם, היא כאן ונגישה מאד מאד מאד.

זה קשור למה ש@נוניש כתבה, וגם למה ש@מתיכון ועד מעון כתבה. זה קשור לריבוי המשימות שמייצר עומסים. אבל אני מרגישה שזה גם עניין של משהו פנימי עמוק שאני צריכה להצליח לעצב אחרת. 

אני לרוב לא נינוחה, בעיקר בזמן שהוא לא חופש.

תמיד יש מה לעשות בבית, תמיד יש משימות, תמיד יש את הקטנים שרוצים לשחק, מישהו שצריך להכין איתו שיעורי בית וגדולות שרוצות לשפוך את הלב.

וכמובן מטלות בבית ובעבודה.

רק לכתוב את זה מעייף אותי 

בס''ד

אמא אחת, שעם כל הרצון הטוב לא תמנון ועם רק 24 שעות ביממה... זה קשה כל-כך הקטע הזה.

ועדיין אני מאמינה שאפשר לפצח את זה בשילוב של תפילות, סיעתא דשמיא, כלים, מודעות ועבודת המידות. 

עובדה שיש יחידות סגולה שמצליחות... ואני רוצה להיות מאלה.

אני רוצה שהילדים יזכרו אותי כאמא נינוחה... הלוואי...

חוץ מבעלי- קשה לי כשנוגעים בי. מרגישה שזה גוזל לי תשומת לב רצינית. בהתאם, קשה לי לחבק אחרים, אפילו את הילדים שלי. 

ובלי קשר יש לי אחת שצריכה זוג הורים משל עצמה. 

מה אני עושה? משתדלת לחבק במודע, כי אחרת זה לא יבוא, ולהתאזר בהרבה אורך רוח. למצוא כל הזדמנות להחמיא לאותה ילדה על כל פעולה חיובית היא עושה.

בס''ד

איזו מדהימה את על המודעות ועל זה שאת עושה בכל זאת את כל הדברים האלה. בטוחה שזה משמעותי לה ביותר! חזקי ואמצי מהממת ❤️

עלתה לי מחשבה שכנראה שאנסה להוציא לפועל לעבוד מהבית כדי שאוכל לשלב זמן בשבילי בהפסקות יזומות בשביל לעשות כושר לגוף/פעילות שמרגיעה ומאזנת אותי נפשית/ לאכול בריא ומסודר

בס''ד

מברכת אותך שזה יצא לפועל ושתקבלי את כל הדברים האלה להם את זקוקה, בשבילך ובשביל ביתך!❤️

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.

ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)

אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.

בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.

דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.

וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.

*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

לק"י

ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.

מזל טוב!!

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.

מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.

יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך

השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים

דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק

תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה

צלמת- מתחילה...

זרקתי מה שאני יודעת שעושים

יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.

אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.

סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

לק"י

הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.