טוב זה אלף נושאים שקשורים אחד לשני
מקווה שאצליח לכתוב נורמלי ואשמח לקרוא את הכיוונים שלכן..
הקדמה עליי
דוסית, גדלתי בבית דןסי, לבושה צנוע מאז ומתמיד. האיש שלי בא מבית דתי פתוח והתחזק. אחד הדברים שאהב בי לפני החתונה זה שאני כזאת דוסית. גרביים, חצאית ארוכה ויחד עם זה מלאת חיים והתלהבות וזה. (חשוב בשביל ההמשך😅)
נשואים ב'ה כמה וכמה שנים
אה ועוד משהו עליי. אני סבבה עם עצמי ועם הגוף שלי (רוב הזמן) אבל לא איזה מהממת-על... זתומרת צניעות היתה בשבילי אפילו קצת מובנת מאליה. לא היה לי יצר הרע לקצר את החצאית או משהו. רק הגרביים חופרות לי כי חם לי נורא אבל באמת בתיכון ואחר כך, בזמן ששמעתי מחברות על התמודדות עם קושי בצניעות בלבוש לא הרגשתי ככה. היה לי אחלה והרגיש לי מכבד את עצמי והכל.
מי שראתה מתישהו לפני חודש חודשיים היה פוסט של אלירז פיין בפייסבוק על שתי בנות שבאו ממש חשופות למעיין וזו היתה פגיעה באנשים שסביבם, מלא דוסים פשוט הלכו וזה היה מבאס שהבנות לא קלטו את הסיטואציה .. קיצור לא משנה בדיוק הפרטים. התפתח שם איזה דיון מעניין
ושיתפתי את האיש שלי בסיפור הזה, סתם שיתוף של משהו מעניין שקראתי היום.
והוא אמר לי פתאום (וואי וזה באמת היה משום מקום) הבנות האלה בסדר גמור.. למה שיחשבו שיש בעיה באיך שהן הולכות? ברור שזה בתמימות, ואין להן בעיה עם זה. למה דווקא הן יצטרכו להתחשב באנשים הדוסים שהיו שם?
הטענה שלו בעצם היתה,
לאישה חילונית לא מפריע שבעלה רואה נשים חשופות וממילא לא מפריע לה להיות חשופה מול גברים אחרים.
זה ממש הסעיר אותי הטענה הזאת
אני ממש מתבאסת כשאני רואה אישה חשופה ליד בעלי.. כאילו כפרה עלייך שימי על עצמך משהו, עזבו אידאולוגיה, ממקום הכי אמוציונלי...
והוא טוען שאישה חילונית זה אחרת. קצת התווכחנו על זה (וואי לקחתי את זה ללב ממש) ואז שאלתי קולגה חילונית על זה והיא אמרה לי וואי ברור -
לא מפריע לי שבעלי יראה מישהי חשופה. מה הקשר אליי? למה שזה יהיה פגיעה בי?
הוא רואה אותה אבל הוא אוהב *אותי* אז מה כפת לי?
מה אני כזאת חסרת ביטחון? ברור שלא אז אין לי בעיה ואני גם יודעת שזה לא עושה לו כלום.
קיצור מה שבעלי אמר פשוט מהזווית שלה.
וניסיתי לטעון לאיש שלי גם שזה עושה משהו לגברים שהם רואים אישה חשןפה אז הוא אמר שאם הם רגילים זה לא עושה להם שום דבר.
אווףף אני כותבת עכשיו ועולה לי שוב הרגשות הקשים.זה ממש מציף אותי הקטע הזה
מאז שהוא אמר את זה, אני במחשבות מה זה קשות על צניעות.. סתם. אנקדוטה מהבוקר: גרים באיזור עם אנשים לא דתיים. השכנה שלנו יצאה הבוקר עם מכנסיים קצרים. וואלה קינאתי בה. היא לא רזה, מדגישה את זה כי הרגשתי שזה לא שהיא ''מנופפת'' בגוף שלה שלפעמים זה נוראי לראות בנות שכאילו מוכרות את הגוף שלהן.. בקטע נסחף. אז לא. לבשה נטו פשוט ונוח. חולצה קצרה מכנסיים קצרים.
והייתי רגילה להתסכל על זה בביקורתיות- כאילו אחותי מה קורה.. ופתאום קינאתי בה ממש.. איזה קלילות, איזה נחת, אפילו איזה השלמה עם הגוף וגם הרגליים הלא חטובות...
כאילו בזה שבעלי אמר לי שאם גברים רגילים לראות אישה חשופה זה כבר לא עושה לו כלום (טוב אני אדייק: אני חשבתי תמיד, וואלה באסה לחילונים, מרוב שזה לא עושה להם כלום אז גם ברגע האמת במיטה פחות נהנים כי סף הריגוש שלהם עולה... ובעלי ממש לא הסכים איתי בזה)
זה פשוט הוריד לי את כל החיבור בצניעות
מן כזה- שניה, אני מכסה את עצמי כ''שירות חברתי''. כדי לנהל חברה בריאה ותקינה ונעימה - שכל בית שומר על עצמו ושלום בית וכו' וכו' - צריך ש
אנחנו כנשים נהיה לבושות יפה ומכובד ומכוסה ולא מנכיח את המיניות שלנו (מדגישה לבושות יפה ומכובד ממש !!! רק לא חשוף)
והם כגברים יסתכלו עלינו בעיניים ולא על החזה (סליחה על הבוטות... הכוונה מערכת יחסים מקצועית ולא הסתכלות מינית)
והכל טוב ויפה
ופתאום זה קרס לי...
אם האיש שלי - הצדיק- אומר שאם הוא יתרגל למראה חשוף זה כבר לא יעשה לו כלום. (הוא לא אמר את זה על עצמו אבל זה מה שהשתמע. ) אז- מה זה אומר עליי? שנייה! גם אני רוצה ללכת יותר משוחרר.. יותר חשוף..
מה זה רוצה
אפילו את הגרביים אני לא מעיזה להוריד ולהפסיק לקבל על עצמי (אצלנו זו החמרה ולא הלכה)
אז זה לא למעשה אבל וואי זה יושב עלי ממש
עכשיו ברור לי שבעצם יש פה קריאת כיוון לעצמי לבנות קומה ביחס שלי לצניעות....
אשמח לשמוע את הכיוונים שלכן ותודה על ההזדמנות לכתוב את זה!!

