יש לי מלא מה לכתוב לך... זה נושא שמעסיק אותי מאז ומעולם אבל בתקופה האחרונה הרבה יותר....

נראה כמה זמן וכח יהיה לי לכתוב (חבל שאי אפשר להקליט😅)

אני כנראה נמצאת בקצה השני של הסקאלה הדתית שאת נמצאת בה אבל הולכת רק עם חצאיות, שרוול נורמלי, כיסוי ראש וכו׳.

אני חיה בקהילה שמקובל ללכת עם מכנסיים ויש פה נשים צדקניות (באמת!) שלא הכי מקפידות על צניעות במובן ההלכתי של המילה.

הגעתי לפני כמה שנים למסקנה שאת הגעת אליה והיו לי הרבה מחשבות לשנות את הלבוש שלי ובסופו של דבר הבנתי שזו לא אני. אולי מתוך הרגל ואינרציה אבל אני לא ארגיש בנוח בלבוש אחר.

זהו, ברגע שהבנתי את זה השלמתי עם זה.

זו לא תשובה רציונלית אלא רגשית… מקווה שתתחברי.

שזה טוב שעולות מחשבות וזוויות שונות בחיים, זה מעשיר את המחשבה ופותח הסתכלות נוספת, מביא להבנה שיש הרבה צדדים בחיים.

אני שיניתי הסתכלות על צניעות כמה פעמים

בפעם הראשונה- מצניעות שמובנת מאליה, לקושי גדול ורצון לפרוץ גבולות, הלבוש שלי השתנה ובעלי מאד לא אהב את השינוי.

בפעם השניה- אחרי תקופה ארוכה החלטתי להתחשב ברצונות של בעלי בנושא צניעות, לקח לי זמן למצוא בגדים שגם ימצאו חן בעיניי וגם יעמדו בדרישות הצניעות.

בפעם השלישית- התחלתי לאהוב את המראה הצנוע שלי, כנראה בגלל שעברתי תהליך של אהבה וקבלה עצמית, וגם כי אני משקיעה בבגדים ושילובים שמוצאים חן בעיניי  ועושה לי טוב ללבוש אותם.

לפעמים מתחשק לי ללבוש לא צנוע, לפעמים אני רואה בגד שממש עושה חשק לקנות וללבוש אותו, זה בהחלט קליל יותר ונוח שלא צריך להתחשב בדרישות, אבל זה כבר לא בוער בי, כבר לא מרגישה החמצה שאני לא לובשת אותם.

שהדרך שבה מחנכים לצניעות בציבור הדתי היא לא הכי מוצלחת. סליחה על הניסוח הישיר.

מעמיסים על נשים את כל האחריות לקדושת העולם על כתפיהם, את האחריות על המחשבות של גברים, כשבעיניי זה בכלל לא אחריותינו. העיסוק בנושא של צניעות יצא מפרופורציות לגמרי. ואני לא אומרת את זה כלפייך באופן אישי, אלא כחינוך של קהילה.

זה הפך להיות נושא כל כך מרכזי, אבל בלי פרופורציה לכמה התייחסות הוא מקבל בתורה או במקורות הלכתיים קדומים.

אני רואה את עצמי כאדם שומר תורה ומצוות. ככזה אני מחוייבת לכל המערכת, לכל המצוות. אבל אני לא רואה בצניעות משהו שחשוב יותר ממצוות אחרות. זו מצווה ככל המצוות, ואני מחוייבת אליה כמו כל מצווה נוספת.

אני לא לובשת צנוע בשביל גברים. אני מקפידה על ההלכה כי זו ההלכה.

יש עניין של לכבד את עצמי, אבל יש דברים שעל פי ההלכה אסור ללבוש ובעיניי הם מכובדים. אבל עדיין לא אלבש בגד שלא מתאים להלכות הצניעות כפי שלמדתי, כי אני מחוייבת להלכה.

אני לא אוהבת את ההקבלה שעושים למשל במקרה של רצון להתחזק, בין שמירה על צניעות לבין התחזקות המצוות. או כשיש תקופה קשה אז אומרים להתחזק בצניעות. בעיניי זה לא משהו מהותי או חשוב יותר מדברים אחרים, ולכן לא רואה עניין להחמיר דווקא בזה. אם מישהי בוחרת שזה מה שחשוב לה ורואה בזה ערך מיוחד זה מעולה. אבל לא כהמלצה כללית או קריאה כללית ל"התחזקות בצניעות" מעבר למה שההלכה אומרת.

הסיפור ההלכתי..

פתאום אני קוראת אותך קולטת שכאילו להלכה אין מה לומר מבחינתי

(חס ושלום . כן? אבל כשאני הולכת צנוע או לא צנוע זה לא כי ''ככה ההלכה''. אוף לא חודעת להסביר)

קיצור נגעת פה בנקודה שאני צריכה לבדוק בתוכי 

מה את אומרת.

לפני הרבה שנים היה לי דיון עם חברות בכיתה לגבי שמירת נגיעה. אני הסברתי למה זה חשוב, הן הסבירו למה זה לא כזה משנה. ואז עצרתי רגע ואמרתי להם, רגע, אבל בסוף זו ההלכה. אז לא משנה מה הסיבה, אני עושה את זה כי זו ההלכה.

והן הסתכלו עליי רגע ואמרו, מה כל מה שההלכה אומרת את עושה?

ואז בעצם הבנתי את מה שאני קוראת לו "מחוייבות הלכתית".

כלומר את ההתחייבות שלי למערכת הכללית.

הבחירה שלי נעשית בשלב הראשוני הזה, של להיות אדם שומר תורה. ולכן אחרי זה שאר ההסברים "לא מעניינים אותי", אני עושה את זה כי זו ההלכה וזהו.

עכשיו ברור שזה לא שזה לא מעניין אותי בכלל. אבל ההבנה וההתחברות שלי לא משפיעות על השאלה האם אני מקיימת את זה או לא. ולכן גם אין בי כעס על צניעות, כי מבחינתי זו לגמרי בחירה שלי. לא עבור המצווה הזו ספציפית, אלא עבור כל המערכת.

בעיניי סיבות והסברים יכולים לעזור לפעמים, אבל הם לא תחליף למחוייבות הבסיסית מול ההלכה. ולפעמים אם מנסים להבין יותר מידי, אז זה יכול דווקא לפגוע.

כי אם מקיימים רק כשמבינים, אז כשלא מבינים כבר לא רוצים לקיים.

מאותה סיבה אני לא אוהבת את כל ההסברים על טבילה וכו'. לא אוהבת את המצווה הזו, גם אם אני יכולה לראות לפעמים יתרונות בריחוק. אבל היא קשה לי ויש לה מחירים עבורי שאני לא אוהבת. אז אם הייתי מנסה לתלות את קיום המצווה הזו בהבנה שלי או בניסיון לראות כמה זה חשוב ומחבר, זה לא היה עובד. כי זה לא תמיד נכון. אבל זה לא תלוי בזה, ולכן גם הרבה יותר קל לי להתמודד עם זה.

וואי חפרתי קצת

מקווה שהובנתי.

ואת כתבת מקסים ונוגע

מבינה אותך ממש

והצלחת להסביר יותר טוב ממה שניסיתי להסביר עצמי.

בעיקר בעניין הטבילה , שיש נשים שזה מכניס אותן לחרדות של ממש ו ocd שכשאני שומעת איזו מחזירה תשובה מדברת על זה בעיניים זוהרות, אני מתלבטת אם היא משוכנעת או משכנעת גם את עצמה תוך כדי. 

איזו תפיסה חזקה... ממש חושבת על זה. יש מצב שזה מרגיע משהו אצלי: תכלס לא משנה מתחברת לא מתחברת, אני מקיימת את ההלכה נקודה.

אני חושבת שזה עזר לי מה שכתבת כי זה גם מנתק את המעשה *שלי* מכל המסביב... מהאיש שלי (סליחה ממנו, כן? אבל זה אפילו לא בשבילו למרות שחשבתי שכן) ומהחברה אלא נטו שלי. אני מקיימת הלכה

וואי יישבת אצלי משהו.

תודה על זה

❤️

שמחה שהתחברת!

את העניין שאין באמת הגדרוץ מדויקות של צניעות

מדברת על שוע וכזה אין שם הוראות סגיהה לפתיח צוואר מה אורך החצאית.

וזה מכניס אותי המון לבירור והתעסקות עם הפן ההלכתי שמחבר אותי.

אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת בהודעת פתיחה, על התחושה שצניעות היא לא אתגר גדול במובן שאין לי איזו משיכה ללכת עם שורט וגופיה ברחוב- כי בעיניי זה לא מכבד אישה שהולכת ככה כאדם. וכאן אני חולקת על בעלך, בעיני האמירה שזה לא עושה כלום למי שרגיל היא בדיוק התגלמות הבעיה-

זה לא עושה כלום!

איזה חיספוס זה עושה! זה מכהה את הנפש, כמו אדם שראה ככ הרבה הרוגים במלחמה ואיברים מרוטשים שזה כבר לא עושה לו כלום.. זה רק מראה עד כמה הוא היה נוכח במצבים קשים. (שוב לא כהאשמה, הם גדלו לכך וזה טרוויאלי בעולם שלנו, אבל לבוא ולעשות לזה אידיאליזציה- ממש מעוות בעיניי)

אגב, במאמר מוסגר אני גם לא מסכימה עם האמירה שבאחד על אחד עם האישה שלהם אין השוואות ופגיעה בזוגיות- יעידו נתוני הגרושין.

ברור שזה עושה, אם לי זה עושה השוואות מול עצמי אז חד משמעית לגבר זה יגרום להשוות לאישתו.

יש לי קוסמטיקאית חילונית שכל פעם מקנאה בי ממש שלבעלי באמת אין דרישות בנושא ניראות, הוא שמח בי ככה. היא אומרת לי תמיד- אני רואה מאות נשים, מאות- ואין דברים כאלה. כולם מבקשים להוריד עוד ועוד או לרדת במשקל.. שוב, ברור לי שיש כאלה גם במגזרים הכי הכי שמורים, וזה לא מעיד בעיניי על טיב שמירת העיניים

אבל יש פה מימד של תמימות וטהרה- שבעלי הכי אוהב אותי ככה כי הוא לא זיהם את עצמו באלפי מראות נגעים.

אז הוא תמים ושמח בחלקו עד השמיים..

זו גם הסיבה שמדין ואהבת לרעך כמוך אני שואפת ומנסה שלא למשוך תשומת לב במראה כשיש אצלנו אורחים רווקים וזוגות, זה קשה לי מאוד, דוגרי. כי יש לי יצר של 'בא לי לדפוק הופעה' ולהראות במייטבי, בטח אם אני יודעת שהאורחת תבוא מתוקתקת.

אבל זה נראה לי ממש מתבקש- אם אני אוהבת את חברה שלי ורוצה שבעלה ישמח בה, אני צריכה לעזור ולהשתדל לא להקשות עליו.

מה שבעיקר מאתגר אותי בצניעות זה דווקא הניואנסים הדקים-

השרוול שכשאני מרימה אותו הוא עולה למעלה אבל כשלא הוא בסדר, הפתח של הצוואר שמאפשר לראוצ את העצמות וזה ממש מקפיץ את המראה, המטפחת שאם אני מוציאה אפילו טיפטיפונת זה נראה הרבה יותר טוב, הגרביים כשיש רק כמה ס"מ בין השמלה לקרסול... שם קשה לי מאוד ושם אני הרבה יותר נופלת

ותדעי שיש לזה הגדרות הלכתיות (תלוי פסיקה כמובן) ואשכרה נחשפתי אליהן באופן נסודר במאמר תורני של רב מהציבור שלנו רק השבוע!!!! אחרי סך שנות חינוך במערכת הדתית דוסית- פשוט כי לא חינכו אותנו למדוד סנטימטרים אלא למהות הצניעות והחלק הרעיוני שלה. שזה הזוי בעיניי ומצד שני גם מוערך

עוד לא החלטתי מה יותר.

אבל אז הבנתי שאני רק אהרוס אם אכתוב אותם בעצמי, ועדיף לי להפנות אותך לספר ששינה את החיים שלי בתחום הזה (לא מבחינת ההתנהגות, אבל כן מבחינת היחס לנושא והתודעה שלי).

זה הספר "מה את מבקשת - ספר על אהבה וגוף" של אוריה מבורך.

בספר היא בוחנת את היחס והתודעה שקיימים במרחב החברתי לגבי מיניות, וצניעות. הספר כתוב בצורה קולחת ובגובה העיניים, ממש ממש מומלץ!

ההמלצה על התכנים של הרבנית אוריה מבורך.

היא דתייה מאוד, מחוייבת הלכתית לגמרי. אבל מביאה הסתכלות אחרת על כל הנושאים האלו שהיא הרבה יותר בריאה ונכונה בעיניי מהשיח שרוול בציבור הדתי

יש לי אותו. מעניין לקרוא עכשיו מהמקום שלי. תודה על ההמלצה!

ואני לא בטוחה שהטעמים נכונים.

חצי מהם מומצאים על ידי כל מיני רבניות סלבס כאלו,

מחזירים בתשובה וכאלו שלמדו 2 דקות תורה.

גם כל מיני מורות בסמינרים ובאולפנות מגבבות כל מיני שטויות בלי מקור, וכשיום אחד המקור לא מאומת, כל היסודות של האמונה נופלים.

לדעתי אנשים מזה יוצאים בשאלה או לכל הפחות, מפסיקים לדקדק.  

הסיבה האמיתית והיחידה לקיום המצוות,

היא שכך ציווה לנו הבורא.

וזה מספיק.

או לפחות אמור להפסיק.

כל האגדות של:

את הולכת צנועה כי את בת של מלך,

הנה גם מלכת אנגליה הולכת צנועה (קייט אגב נתפסה טופ לס על ידי פפראצי בטיול עם חברים) הן אגדות מיותרות ומחלישות.

מן הסתם, לחלק גדול מן ההלכות יש טעמים, ואישה שחפצה נפשה להכירם, צריכה ללמוד אותם ממקור בקיא ומוסמך. 

שזה הרצון של ה', כך הוא ברא את חוה כמו שאומר המדרש מהצלע שתהיה צנועה. יותר מלימוד תורה או כל דבר אחר.

זה מה שהוא רוצה וזה הדבר שהכי משמח אותו.

זה בכלל לא משנה מה אני רוצה.

כמו ביחסים עם הבעל כשאני ארצה לתת לו מתנה אני לא אתן לו מה שאני רוצה (פרחים), אלא מה שהוא אוהב (מכשיר חשמל).

כך גם במצווה הזו אני נותנת לה' את מה שהכי חשוב לו. הוא לא ביקש ממני שאלמד תורה מהבוקר עד הערב, שאניח תפילין, הוא ביקש ממני שאהיה צנועה.

ככה פשוט.

והעיקר ההתחזקות שלי זה פשוט לבקש ממנו במילים פשוטות: "

אבא, תן לי רצונות טובים, כי התרחקתי, כי הסביבה שאני נמצאת בה מרחיקה אותי ומכניסה בי רצונות להתלבש קליל יותר ומשוחרר וטרנדי ואני מסתכלת על הנשים שלבושות ככה וזה נראה בעיני יפה ובטוב טעם ויושב טוב" על הגוף. וגם כך החנויות בגדים גם טלה שמגדירים את עצמם צנועים קשה למצוא בהם משהו יפה וגם צנוע.

רק אתה יכול להכניס בי רצונות טובים, שהתנועה יראה יפה בעיניי, שהלב שלי ירצה את זה. אני רוצה לעשות את המצווה הזאת בשמחה. אני רוצה להתלבש צנוע ולהקרין החוצה כמה שזה יפה ומכובד. וכו'..."

יש ערביה שעובדת איתי (חילונית).  כל פעם שהיא רואה אותי היא מחמיאה לי על כמה שאני מתלבשת צנוע וגם יפה.

ושהיא אולי גם תתלבש ככה מתישהו, אבל היא לא מרגישה מוכנה. כי אצלם מסתכלים או שאת חילונית לגמרי או אם את מתלבשת צנוע אז גם לגמרי (תכסי הכל הכל). או הכל או כלום.

זה עוד יותר חיזק אותי, כמה היהדות יפה ואיך לכל אחת יש כאן מקום לעשות את המצווה הזאת בקצב שלה.

שה' רוצה ממני דווקא צניעות?

מי אמר?

ב'ה יש מלא דברים שאני בטוחה שהוא רוצה ממני

קיצר תודה על התשובה נשמה אבל זה פחות הכיוון שלי

(ומחכה לפוסט שלך! הרבה זמן לא שלחת. אוהבת לקרוא אותך!)

(ככה בעלך נתן לך להרגיש) אבל כשאת עושה משהו בשביל ה' , זה לא סתם, את עושה לו נחת.

אבל סבבה יכול להיות שזה לא מדבר אלייך, כי את לא מחפשת את החיבור הזה. הצניעות שלך טבועה בך מתוך הרגל, כי נולדת לתוך זה וזה יפה שאת פשוט לא יכולה אחרת.

אני,לעומת זה, חזרתי בתשובה (אומנם לפני שנים, אבל עדיין זה הרגל מילדות) אז כן חייבת את החיבור הזה.

ונכון, אני מסכימה, הוא לו רוצה רק צניעות, הכי הכי הוא רוצה שנהיה שמחות ואת מה שכן נעשה, נעשה בשמחה.

שכתבת אותי מבחינת התיאור על איך צניעות בעינייך

וכל המחשבות של איך הבעל הרבה יותר נמשך וכו.. גם אני חושבת ככה.

אז קודם כל רוצה לומר שאני חושבת שזה שהשיח על צניעות הוא ממקום שלשמור כדי שהגברים לא יחטאו הוא לא נכון ומגיע מהמקום שהעולם המערבי חי בתודעת חיה ותן לחיות ואז פתאום יש פה איזשהיא סתירה והיה צריך חהסביר אותה וזה הפך להסבר נה זה צניעןת.

אבל באמת אנחנו לבושות כך כי זה מה שה' רוצה.

וגם כדי לשמור על הגוף שלי ועל הנפש שלי.

וכן אני עדיין בטוחה שאני הרבה יותר מוגנת ושומרת על עצמי בעצם הלבוש הזה.

וב' זה שבעלך לא מתרגש מזה. ויכול להיות בזה ייתרון מאד גדול זה לא מעיד על הכלל.

מדיבור פתוח שיש לי עם אחים שלי בחורים דוסים זה מאד מאד משנה להם ומשפיע עליהם ברמה שהם לא מגיעים למפגשים משפחתיים  בקיץ כי מרגישים שזה גדול עליהם( יש חילונים במשפחה). ואין להם איך לשלוט בזה.

וגם בעלי אנחנו מדברים על זה הרבה וזה משפיע עליו אזז כנראה שעדיין את לא עושה את זה סתם.

בטוח בטוח שעל כל רגע שאת הולכת ככה את מקבלת שכר שאין לשער

ויכול להיות שה'ההיא לך את הקושי הזה רק כדי שתעשי את זה ממקום של בחירה אמיתית לשם שמיים.

אני הרגשתי את זה שממש ממש הייתי קרובה ללהןריד את הגרביים (מגיעה כנראה מאותו מגזר שלך  הרב פה בלי...וחם ...) כאילו פעם ראשונה שבאמת בחרתי בלהתלבש צנוע למרות ש...

ובעלי שגדל במקום הזה שלא הולכים עם גרביים שמח שאני הולכת ככה ומבחינתו אפילו זה משמעותי

אבל ממש ממש הבנתי את הקושי שלך אחרי שיחה כזו דמיינתי את עצמי בסיטואציה והזדהתי בתחושות.

תסתכלי על היתרונות מבחינת בעלך ועל רצון ה'

אשרייך אחותי ה' גאה בך ואין לך מןשג כמה טוב את מביאה לעולם.

בואי נהיה חברות 🤣

חח נשמה. תודה שכתבת. חיזקת אותי ממש וחיממת לי את הלב. תודה רבה!!!

הרבה מהלבוש שלי כמו תחתית חולצת בסיס סגורה מטפחת שמכסה הכל הכל בלי פאות ושתי אצבעות

הרגשתימאיתו מגזימה כי באמת גם יש כל מיני דעות הלכתיות.

ואז מה שעזר לי שהייעצתי עם אחת הרבניות במגזר שלנו שמאד מקפידה ללכת בצורה אופנתית ויפה אבל צנועה והתייעצתי במשהו אחר לא ממש קשור ופתאום היא אמרה לי משהו והבנתי שהיא מקפידה על כל הדברים האלה על תחתית והעצמות ושלא יראו בין הכפתורים ושלא יהיה בכלל שסע והמטפחת ועצמות פתח צוואר והבנתי שאני לא מגזימה ולא עושה את זה סתם

ושאלתי אותה גם על כמה דברים כאלה מה בדיוק הגדר.

וזה כל כך עזר לי שאני באמת לא סתם. כי כולם...

וגם הביא אותי להבנה שכמה שיהיה בשליטתי אני רוצה לחיות בחברה שיש כמה שיותר דוסיות כאלה כי בסוף זה מחליש אותי ךראות נשים צדיקות באמת. שהגדרים שלהם שונים משלי וזה מגרה אותי.

כן כי היצר שלי זה להוציא טיפה שיער ולא ללכת עם קצר

יש קוד לבוש. מגישת חדשות לא לבושה חשוף/ בגופיה, נכון?

ובעיני מציאות שבה נשים חשופות ולגברים לא אכפת וגם לעצמן לא אכפת - היא לא תקינה.

כן תחשבי את איך להתלבש גם צנוע וגם קליל

למשל אני חיפשתי חולצות סגורות 3/4 שגם יפות ונח לי לצאת איתן ועם חצאית לבחוץ, לא צריכה את המכנס והטרנינג לקלילות.

מה בגד לא קליל? שמלה, טוניקה, חולצת בסיס ועליונית...

חולצת בסיס חובה ובדכ גם תחתית

וגרביים

ואז כפכף סגור כי זה מכוער פתוח עם גרביים

ומטפחת ענקית

הכי לא קליל שיכול להיות

חח

אבל תודה ,

אני שמה גופיית בסיס מתחת לחולצות עם צווארון פתוח מדי אם צריך

אפשר ללכת עם נעליים פתוחות וגרביים.

אפשר גם נעליים סגורות יפות שמשדרגות את הלוק

לא חייב מטפחת ענקית וגם לא חייב תחתית, תלוי באיזה בגד מדובר.

שווה להשקיע כסף כדי להיראות טוב במינימום בגדים, וגם צנוע.

אם את לא אוהבת איך שאת נראית (וגם לא ברור לי איך את שורדת ככה את החום) - ברור שיהיו לך מחשבות כאלה

על שרוול עד פרק כף היד

וושהשמלות יהיו אטומות ברמה גבוהה מאד קשה למצוא בגדים.

אז יש גופיות בסיס ולא תמיד תחתית

אבל כמעט תמיד צריך חולצה ותחתי

אולי צריך לשלם יותר, אבל זה לא אומר שאין. אני מכירה נשים שלוקחות גם לתופרת כדי להצניע ולא להצטרך בסיס נוסף למטה

ההיצע ביחס ל- לפני כמה שנים הרבה יותר גבוה. בכלל, בחורף כדאי לקנות בסיילים ואז רוב הבגדים ממילא ארוכים

אני לא מקפידה עד פרק כף היד האמת, אבל ראיתי המון בגדים כאלה. עם תחתית תפורה כבר.

שווה להתאמץ בשביל המצווה הזו

דווקא בקטע הזה זה לא בעיה בשבילי אני מוצאת לכולם את הפתרונות... וגם לא יעלה לי כסף

ועדיין הקטגוריות שלי לא מאפשרות שכלללל הבגדים יהיו קךילים ושכבה אחת

נראה לי שגם זה שאני מניקה -בהריון-מניקה מקשה על זה כי אז יש עוד קטגוריות לבגדים כל פעם...

אבל לפחות רק סגירת מחשוף / רק שרוול / רק תחתית, ולא הכל ביחד. באופן אישי מרגישה שסוגר מחשוף או שרוולון יותר קלילים מחולצת בסיס (וראיתי לאחרונה שרוולים מאליאקספרס שלובשים רק על הידיים, מניחה שגם יותר נוח מחולצת בסיס). ממה שראיתי עכשיו בחנויות זה אפשרי לחלוטין.. אבל באמת הריון והנקה מקשים עוד יותר🥴

(האמת שאני בהנקה לא ממש מתחשבת בזה מבחינת בגדים, קשה לי למצוא בגדים מתאימים, ואז באמת לובשת חצאית מתחת להכל. אבל אז הבגדים מתאימים גם כשההנקות פחות תדירות, נגיד רק בערב, ואני לובשת בלי חצאית).

אבל אני ךא מוותרת ךמשל על שמלה יפה שמסרו ךי בגלל שאצטרך תוספות

אבל זה לגמקי כבר סדר עדיפויות שלי.

בחורף ובקיץ

לא שקופות

עם תחתית

חחח ואת מה שלא זה כי אני אוכלת מלא שוקולד לא בגלל הצניעות 🤣

ועדיין קליל זה לא.. זה יפה בעיניי אבל אכן חם חם חם 

קודם כל הכנות שלך ממש יפה 😊

לדעתי, להכליל בעל חילוני, או בעל דתי, זה הכללה גסה מידי. לגברים יש יצר לנשים, מי יותר חזק ומי עוד יותר חזק...

החברה החילונית שלך, זה יפה שהיא לא מפחדת שבעלה יראה נשים אחרות, אבל , זה מ מ ש לא כל הנשים החילוניות, במיוחד צעירות... זה מאוד ידוע שאישה 'מפחדת' כשיש לה חברה עם גוף מהמם והיא חשופה ליד בעלה/ חבר שלה/ בן זוג שלה, זה טבעי, וזה יכול לקרות לכל אישה באשר היא, יהודיה/ גויה... כמובן שזה גם תלוי כמה בטחון עצמי יש לך , כמה את מחוברת ושלימה עם הגוף שלך וכמה את סומכת על בעלך. לא נעים לי להגיד נתקלתי לא פעם ולא פעמיים בגברים נשואים, דוסים רצח שבהו בי ובעוד נשים... וואלה, אם הייתי האישה שלהם הייתי ממש לחוצה.

עוד עניין, אני חושבת שהתפיסה של נישואים אצל חילונים שונה מהתפיסה אצלנו. אני מבחינתי, הייתי רוצה שבעלי ירגיש שיש רק אישה אחת בעולם, כמו שאדם חי עם חוה, לא היתה קנאות, היא היתה לבד בעולם! ברור שזה קצת קיצוני, אבל בחוויה הפנימית אני רוצה שהוא יאהב רק אותי, יחשוב שרק אני הכי יפה וכולן לא מעניינות (אגב, זה נראה לי כתוב איפשהו שבעל צריך לראות את אישתו כאישה בין קופות), כמובן חושב רק עליי ונוגע רק בי. בתפיסה החילונית אין שמירת נגיעה, אז אין בעיה לאישה לראות את בעלה מתחבק עם אישה אחרת, מחמיא לה כמה היא מהממת... כשאני רואה את זה אני מתעלפת. אם בעלי היה ככה הייתי מתפוצצת מבפנים. אבל אני חושבת שמלכתחילה הנאמנות בנישואים אצל חילונים זה רק ביחסים, כל השאר כמעט אפשר לעשות עם כל אחת. ולמען האמת, בדיוק בגלל זה יש כ''כ הרבה בגידות בציבור הזה... זתומרת, כל התפיסה מלכתחילה שונה, החברה שלך החילונית, חושבת שבעלה חושב שהיא הכי יפה בעולם? לא נראה לי...

ואני מתחברת למי שכתבה ש'מוכרים לנו' את המצווה הזאת הרבה פעמים בצורה לא נכונה, מרוב שצריך להיות צנועה, יש לך תחושה שהגוף שלך מכוער, והאיברים המכוסים הם מגעילים ודוחים. צריך לתת תחושה שמרוב שהגוף שלך קדוש ויפה תשמרי עליו. במקום להגיד - איחסס רואים לך את התחתונים! איזה פאדיחה! צריך להגיד תשבי בצורה מכובדת. וכד'. 

דווקא שמעתי את זה מעוד חברה - דתלשית

שבעלה חושב שהיא הכי יפה

ולא מזיז לה שהוא מסתכל על אחרות

זה הפתיע אותי ברמה של לא להאמין לזה אבל שומעת את זה יותר ויותר ומבינה שזה כן משהו שקיים. אולי לכן זה מערער אותי- האמנתי כמו שאת כותבת ופתאום קלטתי שזה לא נכון בהכרח..

ממש תודה שכתבת 

לא תספר לך שהיא לא בטוחה ביופי שלה בפני בעלה.

עוד דבר שרציתי לכתוב.

הרבה בנות לא אוהבות שאומרים אישה צריכה להתלבש צנוע בשביל לא לגרום לבנים לחטוא. יש לזה קונוטציה מאוד שלילית כי כמו שאוהבים להגיד- כל אחד יעשה מה שבא לו. אבל זה שטויות, לא באמת כל אחד יכול לעשות מה שבא לו, אנחנו חיים בעולם משותף וכל אחד שעושה משהו משפיע על הסביבה שלו. לפעמים נשים מתלבשות כ''כ חשוף וולגרי ואני מרגישה פשוט מוטרדת. אז להגיד זה עניין שלה, זה לא נכון. כמו שאני לא ארצה לשבת במשרד עם גבר חשוף זה מאוד מטריד. אנחנו מתלבשות צנוע כדי לכבד את עצמנו ולשמור על עצמנו, אבל כן, גם כדי לשמור על הגברים, לא כי הם חיות טרף. כי הם גברים. וזה לא משהו רע. אנחנו חיים בעולם משותף וצריך להתחשב אחד בשני, לא הגיוני שגבר יעבוד במשרד עם משהי יפה, צעירה, נחמדה אישה תשב מולו כשרואים לה את כל החזה יום- יום והוא ישאר אדיש כמו אבן. לא קונה את זה, סורי. אז כן , אני מתלבשת צנוע גם בשביל לא להחטיא גברים, ולהחטיא זה מספיק במחשבה. מספיק שהוא יחשוב בראש שלו דברים עלי, על הגוף שלי, שזה ירגש אותו באיזהשהו אופן, זה כבר החטאה.

אני מאוד אוהבת להתלבש צנוע אבל לפעמים ממש ממש מתחשק לי לפתוח עוד כפתור זה מחמיא לי פי מליון, אבל מה שעוזר לי זה לחשוב על הנשים שלא היו רוצות שהבעל שלהן יחשוב עליי. אז זה בשביל גברים אבל בסוף זה בשביל האישה שלהם...הסתבכתי בהסבר, מקווה שהובנתי. 

הלוואי שכל אישה תחשוב כמוך!! וגם אני אחשוב כמוך.

זה באמת הכח שלנו הנשים להיות אחת בשביל השנייה.

אז סליחה אם זה חוזר על עצמו...

בגדול אני דיי כמוך בקטע של הצניעות, כאילו אצלי אהבתי את הצניעות ולא היה לי עם זה איזשהו יצר מיוחד.

גם לא התעסקתי עם זה כל כך. 

עכשיו לגבי השינוי שאת חווה בתפיסה שלך לגבי צניעות,

חייבת להגיד שמבחינת ההלכה לגבר אסור להסתכל על אישה שאינה צנועה, לא משנה אם יש לו הרהור או אם אין לו. 

וכן, יש כאלו שזה לא כזה מזיז להם לראות נשים חשופות (אפילו שמעתי יותר מזה, שלפעמים לבוש צנוע מושך יותר)

אבל זה לא אומר שבגלל זה לא חשוב ללבוש צנוע.

האמת, אני לא נכנסת עמוק מדיי למצווה הזאת, אבל ככה זה אצלי, בהרבה סוגיות הלכתיות.

יש הלכה? פשוט עושה. לא כל כך אכפת לי למה ואיך.

כי בגדול בשורש טוב לי לשמח את ה', ללכת בדרך התורה והמצוות, זה נותן לי סיפוק ומשמח אותי מאוד.

אני יודעת שקיום המצוות שלי מחזקת את השמירה של עמ"י, מחזקת את הזכויות שיש לעמ"י

מביאה לי ברכה, שפע, הצלחה, מאמינה בזה בכל ליבי ונשמתי

וכמובן שאני חושבת כל הזמן על העולם הבא שלי, זה הרבה יותר מעסיק אותי מהעולם הזה בוא נגיד ככה,

כאן אפשר לתקן, לשפר, להתחזק, שם אי אפשר, מה שעשית כאן זה מה שתקבלי שם.

בכל אופן, הנקודה היא שאני בעיקר לא רוצה לעשות עבירה, רוצה לשמח את ה', רוצה לעשות לו נחת, 

ולהשפיע בזה על עצמי, משפחה שלי, סביבה שלי ובגדול כל עמ"י. 

אני כן ממש משתדלת למצוא בגדים שאוהבת, נגיד שרוול ארוך בלי שאצטרך לשים חולצת בסיס מתחת וכנל לגבי אורך של שמלה,

כדי שארגיש קליל, נעים, זורם... זה לא תמיד קל ולא תמיד מצליח, אבל זאת השאיפה/מגמה.

אני ממש אוהבת להיות צנועה, ממש. זה מרגש אותי. הכיסוי הזה, יש בו משהו עצום.

אני רואה הרבה נשים שלא לובשות צנוע ואני ממש מרגישה איך נדבקים אליהם מזיקים ודברים לא טובים

ואיך יש עליהם פחות שמירה, ועוד הרבה דברים לא טובים.

נכון, לא אומרת, זה הרבה פעמים יכול להראות מאוד יפה, קליל כזה, לבוש לא מתאמץ, כיפי אפילו,

בסדר, זה לא מה שימשוך אותי לא לעשות את המצווה הכי יפה בעולם מבינה?

בהצלחה  

אני תמיד חשבתי כמו בעלך. שמי שמתרגל ורגיל לראות חשוף זה כבר לא עושה לו כלום.

ואז בעלי התגייס וסיפר לי איך החבר'ה החילונים מדברים על בנות, על המראה שלהן. על הגוף שלהן. חופשי חופשי.

והגעתי למסקנה שכנראה שזה "לא עושה להם כלום" כי הנזק כבר נעשה. הם כל כך רגילים לדבר על גוף האישה שהם לא שמים לב לזה שזה לא המצב הרגיל.

ולבעלי מאוד מפריע לראות אישה חשופה. ייתכן מאוד שיש הבדל ברמת הגרייה בין גברים שונים.

גמני חושבת כמוהו

הן לא רואות בזה בעיה כי ככה הן גדלו וזו הנורמה בשבילן. באמת שאין מה לתת להן ביקורת. גמני הייתי כזו, תכלס, אז אני הכי מבינה בעולם את המקום..

לגבי גברים חילונים - זה לא נכון בכלל ואני לא מסכימה.מודל היופי כל הזמן משתדרג, תמיד יש יותר, תמיד יש עוד משהו להתפעל ממנו.  כל אישה יפה שראית,  גם אם היא נראית לך הכי יפה ומושכת בעולם, תמיד יש מישהי יותר ממנה.

ו

מפה ועד ל- להקיש על הצניעות שלך, בעיניי אין קשר ולדעתי התשובה של בעלך נתנה גושפנקא לתחושות שלך מול עצמך על הגרביים שאולי לא דיברת איתה עם עצמך מספיק.

בקיצור, בעיניי - דיונים על הסביבה הם לא רלוונטיים. דברי עם עצמך. מה את מרגישה ביחס לצניעות שלך? את מרגישה שאת נראית טוב? צניעות זה לא כיעור. וחשוף ממש לא בהכרח אומר יופי.

בא לך לשדרג את עצמך? לכי על זה. יש המון נשים יפות מאוווד שלבושות בצניעות וזה לא גורע מהיופי שלהן בכלל

את בעצם אומרת לי

תסתכלי פנימה ומה שלא סגור לך מול עצמך תדייקי לעצמך

ממ.. אני חושבת על זה כי אני מרגישה שזו לא הנקודה שלי

הבגדים שלי אחלה בעיניי, יפים מכובדים הכל טוב. כולל החולצות בסיס... אני סבבה עם זה. ועם מה שלא כמו שכתבתי למעלה זה בעיקר בגלל המשקל ולא בגלל הצניעות 🤣

הרגשתי שהדיון עם האיש שלי הוציא לי את הטעם ממצוות צניעות

מבינה?

כאילו- בשביל מה בכלל אני מתאמצת?..

אולי זה מיותר

אם הוא כגבר לא רואה בעיה בללכת חשוף (הוא לא אמר את זה ככה ובטח הוא יתחלחל אם ישמע שככה אני חושבת עליו 🤣- אז סבבה אני מקצינה פה) אז בשביל מה כל העסק? פחות מצד היופי ויותר מצד הנוחות...

ופה התברר לי בשרשור בזכות התגובות שסליחה שלא זוכרת מי אמרה -

שאני באמת לא לבושה צנוע בשביל מישהו - האיש שלי/ חברה מתוקנת/ אנשים אחרים, אלא נטו כי זאת ההלכה.

וזה מיישב לי משהו בלב

ואגב מעניין שגם את מסכימה עם מה שאיש שלי אמר בשבילי זה חידוש גדול...

תודה שענית!

את צודקת

באמת שלא מקיימים מצוות צניעות כדי לא להכשיל

אלא פשוט כי זה רצון ה'

הוא מגדיר לנו דרך המצוות מה המתווה הבטוח רוחנית לנשמה שלנו פה

ולא הכל תואם להבנה הפשוטה

התמסרות לזה שאני רוצה להיות שייכת

את לא מתלבשת צנוע בשביל בעלך, זה בשבילך.

לא קשור אליו

זה הקשר שלך עם השם.

כל כך כיף לקרוא שיש פה כל כך הרבה נשים שמקפידות על צניעות, ועל גרביים ! כל כך מהמם לקרוא ואשריכן!!!!

לגבי האמרה על הנשים החשופות "שיתלבשו איך שהן רוצות, זה החיים שלהן"

ברור שזה החיים שלהן, אבל דרך חיים שהן בחרו פוגעת בסובבים ולכן צריך להתחשב .

כמו מישהו שיעשן ליד אנשים לא מעשנים או ליד הריוניות/ילדים- אף אחד לא יעיז להגיד "אז מה אם הוא מעשן ומזיק לעצמו, זה החיים שלו"- לא! הוא פוגע גם בסביבה והוא חייב להתחשב, חייב!!

שיעשן בחדר סגור בלי שאף אחד מריח את הרעל הזה.

מבחינתי זה זהה גם לנשים שמתלבשות בצורה חשופה והורסות בתים עם המראה הפרובקטיבי שלהן .

כי הן הורסות את התמימות של הגברים החרדים/דוסים שבאמת רוצים להתמקד באישה שלהם ולא לפזול חלילה.

לכן ממש קשה לי עם האמרה הזו שזה בסדר שהן מתלבשות ככה וזו זכותן וככה גדלו.

מבינה שאי אפשר לחנך את כל העולם ולחזק את כולן שצריך להתלבש צנוע

אבל גם להיות ראש קטן ולהגיד שזה בסדר ושהן לא אשמות ולמה צריך להתחשב בדוסים? קשה לי עם זה, סורי..

כזה, את לא יכולה לשפוט

שוב, בתור אחת שהייתה שם, הדרישות מה'דוסים' שאני אכסה את עצמי כדי שלא ייכשלו - זה נשמע הזוי, ביחד עם בורות דתית.

לכל חברה יש את הקווים האדומים שלה

מי שלא מחובר לקיום מצוות - מה יש להאשים אותו בזה? לא גדלו לזה, לא מבינים בזה ולא מתחברים לזה.

לא לוקחת את זה אישי כמובן כי אני כבר לא שם ב"ה, אבל רק כדי לסבר את האוזן - זה ניתוק מוחלט ממה שאת מאמינה וחיה לפיו

שההסתכלות זה מההסתכלות שלי כדתיה ולא הסתכלות של חילוניה שלא יודעת ולא מבינה את ההשלכות.

ואפילו יותר מזה, אמרתי שאני בעצמי לא הייתי שמה גרביים בשביל רב שעבר לגור לידנו..

כי גרביים זה תחום שקשה לי איתו,

ולחילוניות קשה בלי חזה בחוץ או כל איבר אחר ..

כל מה שכתבתי זה בתור דיון של דתיים,  שאי אפשר להגיד שהחילוניות לא אשמות ולא צריכות להתחשב ושזה החיים שלהן וכו.... כי זה כמו המעשן שחייב להתחשב למרות שזה החיים שלו

שמעי

לך זה ברור

אבל למישהי שהולכת חשוף וככה חיה

אז מבחינתה - אם יש מישהו שזה מפריע לו בעיה שלו!!

ויש בזה משהו מסתבר... כי יש פה תפיסת עולם שונה בטירוף

אם לי מפריע שיש צבע כחול במרחב

אז אנשים לא ילכו עם כחול? ברור שלא

זאת בעיה שלי...

זה יהיה נחמד אם יתחשבו אבל אף אחת לא חייבת

יש נשים בשבילן זה אותו דבר

אני הולכת חשוף נקודה

מה זה עניינך?

למה שאת תדרשי ממני ללכת בצורה מסוימת בגלל משהו שאני לא מאמינה בו?

בקיצור זה באמת מורכב

אדם מעשן יכול להגיד שלכל אחד כתוב אם הוא יהיה חולה או מתי ימות, ושהוא לא רואה סיבה לא לעשן במרחב ציבורי או איפה שבא לו בגלל שאחרים לא מעשנים או שלא נעים להם באף..

ומי שמפריע לו שהוא מעשן אז שיתרחק בעצמו

ועוד כל מיני משפטים אגואיסטים למינהם..

ושוב, אני לא אומרת שהחילוניות צריכות להתלבש צנוע מעכשיו ולשנות את עצמן כי אולי יתקלו בדוס בדרך . ממש לא.

גם אני לא הייתי מתחילה לשים גרביים רק כי יש לי שכן חדש שהוא רב או משהו..

זה צריך לבוא מרצון, כי זה באמת החיים שלנו ואנחנו צריכים להתנהל בצורה שהכי נכונה לנו..

כתבתי את מה שכתבתי דווקא מהסתכלות של בנאדם דתי, לא מההסתכלות של החילוניה .

אנחנו כדתיים, שמבינים כמה חוסר צניעות פוגע , לא יכולים לצדד בחילוניות, אנחנו בתור דתיים, לא בתור עושות המעשה שלא מבינות בעניין.

כי זה בדיוק כמו הדוגמה שהבאתי

עם כל הבאסה שבעניין- אני אתרחק.

כי האחריות לבריאות שלי היא עליי. כמו שלא אתעצבן על מכונת השתייה שמוכרת לי קולה למרות שזה לא בריא. האחריות להחליט אפ לקנות את הקולה או לא היא שלי

אם הוא מעשן במקום שאסור, יכול להיות שאעיר לו כי החוק לצידי אבל זה כבר משהו אחר בעיני.

ולעניין הצניעות- אני יכולה להגיד למישהי לא מתאים לי שתבואח לבית שלי לבושה ככה, לבית הכנסת או בכותל מגיעים בצורה צנועה וכו'.. אבל במרחב הציבורי אני לא יכולה להגיד לה דבר כזה ואם זה מפריע לי אז אני אמעט את היציאות שלי למרחבים כאלה

למעשנים מותר לעשן חופשי במקומות פתוחים והם גם עושים את זה.

מה שאני באה לומר בזה שהתרבות פה באופן כללי לא מתחשבת בכלל בשני...

אבל זה נושא שבנפשי, ולכן מגיבה.

אני חושבת שהנחת היסוד- צניעות היא בגלל הגברים,

זו טעות ביסודה.

צניעות היא מתוך כבוד לגוף, ולא לצורך הסתרה.

תראי את נשות האצולה באירופה (שהבולטת בהן היא קייט מידלטון) שמתלבשות באופן צנוע מאוד. חצאיות, שרוולים...

הן לא עושות זאת מתוך חינוך הלכתי, אלא מתוך כבוד לעצמן. אני חושבת שבתור בת של מלך, מן הראוי להתלבש בצורה שמכבדת אותנו ואת הגוף שלנו.

לנו בנוסף כמו שראיתי שכתבו לך כבר יש את הגדרים ההלכתיים שאנחנו מחוייבות אליהם, אבל לי מאוד קשה עם התפיסה שצניעות זה בגלל הגברים.

אבל פעם זה היה מספק אותי שזה מכובד והיום לא... כי מכובד זה נחמד והכל אבל באיזה רמה?

אני לא רוצה ללכת בעולם הזה ממש חשופה. שזה באמת לא מכובד בעיניי ואפילו מביך.

אבל יש לבוש לא צנוע הלכתית שהוא כן מכובד.

כנראה כל אחת ומה שנותן לה דרייב וכוח,

לי השרשור הזה דייק שהדרייב שלי צריך להיות וואלה זה רצון ה'. נקודה

אבל כן יש בי גם מקום- אני עושה את זה בשביל ''עם ישראל''.. בשביל מרחב ציבורי נקי מאפשר ומכבד.

את אומרת - אני עושה את זה בשבילי, כי זה מכבד אותי

אחלה! מעניין שכל אחת זה פוגש אותה ונכון לה ממקום אחר וטוב שזה ככה...

זה לא מדויק לומר שצניעות היא לא קשורה לגברים.

במרחב נשי בהחלט מותר להתלבש אחרת מאשר במקום שמסתובבים בו גברים

יצא לי לא מזמן לצאת עם נשות היישוב שלנו לבריכה שווה, מרחב נשי לגמרי.

נתחיל מזה שהגעתי ולא זיהיתי חלק מהחברות שלי!

ופתאום הייתי במחשבות מאוד גדולות על צניעות.

עכשיו תכלס הכל מותר, יוצא שהגדרים ההלכתיים ירדו מהפרק, נשארה רק הצניעות הפנימית..

ואת רואה איך כל אחת מתלבשת.

גם כשאני לבושה בבריכה לא חשוף מאד, אלא בבגד ים שנחשב צנוע אבל עדיין נצמד במים, ואני בלי גרביים, לא הייתי הולכת ככה ליד גברים.

למה?

כנראה יש מימד בצניעות שהוא כן בגלל הגברים

אני גם למדתי בבית ספר הכי דוס שיש, לא יודעת איך הגעתי לשם, הבית לא היה כזה דוס בכלל

חוסר תיאום קשה ממש

אבות של החברות עם מגבעות, ואבא שלי מחפש את הכיפה...

זה ככה רקע

וגם שם דיברו איתנו כל עמה חשוב צניעות וכמה חייייבבבב צניעות וכמה זה מסוכןןןןןןןןן מי שלא צנועה!!! ואז גם מצגת של חרדים על האסונות שהיו כל השנה עם מנגינה מפחידה כזאת שמורידה לך את החשק לחיות, כדי שתפחדי ותביני כמה חייב להיות צנועה ולהתחזק.

וכמובן למדוד את החצאית בבוקר עם סרגל כדי לבדוק שאת אכן מכסה את השוק, אבל שלא תהיה ארוכה מידיי כי זה רחובי... (צניעות זו הלכה או מקובלות????)

וכמובן להפקיד לא לצאת עם שיער רטוב כי ככה גברים יבינו שעכשיו יצאת מהמקלחת...

ולא להסתובב בחוץ מאוחר בלילה כי את אישה... שלא תהיי קולנית מידיי, מקומן של בנות ישראל הוא בביתן..

ואת לא מבינה מה את עושה לגבר שרואה את השוק שלך, הוא לא רואה רק את השוק הוא ממשיך עד למעלה.

ויש לי עוד ים דוגמאות.

בקיצור תהיי צנועה כי אם לא זה מסוכן ומסכנים הגברים

ואז את צנועה כי אין לך ברירה, ואני שנים חשבתי שכל גבר שמסתכל עליי בטח כבר הגיע רחוק במחשבות

ואם יצאתי קצת פחות צנועה לא הייתי נהנית מהלבוש כי רק חשבתי על הגיהנום שמחכה לי ועל החום שלא חסכתי לעצמי, כי אמנם קיץ, אבל בגיהנום חם יותר.

ואז הגעתי לסמינר שם התחזקתי בצניעות ממקום אמיתי יותר.

ממקום של אהבת השם וצניעות זה השם אוהב ואני משתדלת לעשות רצונו כי הוא אבא טוב ומיטיב

ועדיין יש את  השריטות על הגברים

ועדיין אני נלחמת עם גרביים או עם שסע בחצאית.

אבל ממקום אחר, אמיתי ויותר מבין.

בעיניי הלכה כתובה בשו"ע ושם ברור מה לעשות ומה לא לעשות. 

מה הבסיס ומה החומרה

משתדלת לעשות את הבסס הכי טוב שיש ובע"ה שיהיה כח לחומרות.

וכאישה נשואה אני מבינה יותר את חשיבות הצניעות, לא מסכימה עם הגישה של בעלך קצת

גם נשים חילוניות לגמריי אמורות להבין קצת מהי מכובדות, מגיל מסויים הן אמורות להבין שגוזיה ברחוב זה לא מכבד

ולהיות היחידה עם ביקיני בחוף של משפחות דתיים זו בורות או עיוורון סליחה על הבוטות.

וכשבעלי רואה איש חשופה ומוגזמת ברחוב אני מאמינה שזה כן גורם להרהורים

ואני לא מסכימה בכלל שגבר חילונ רגיל....

יצא לי הרבה פעמים לראות מבט לא תמים בכלל של גבר חילוני.

אפילו אני כאישה מופתעת לפעמים מנשים איך הן מבליטות את הגוף שלהן, אז אני אישה מופתעת!!! מה יגיד הגבר??? איך לא יסתכל?

אז כן יש את המקום של הגברים בצניעות.

צריך להתחבר למקום של המצווה ולא לקיימה כמצוות אנשים מלומדה, רק ככה אפשר להחזיק מעמד

ולא,איין לי חשקים לגופיות (בגיל העשרה כן, עכשיו לא)

כן יש לי חשק לחצאית צמודה גבוהה ושרוול שלא יכסה את המרפק

אני מזילה דמעות כשאני נכנסת לחנויות והכל צמוד וקצר (גם אצל דתיים) אבל מבינה שאני עושה את רצון השם בעיקר, פחות גברים שמסתכלים או לא מסתכלים.

רציתי לכתוב את הזווית שלי ויצא לי פריקה מביכה

אבל אני לא אמחוק כי עד שכתבתי למה מה קרה 😂😂😂

מקווה שיועיללך במשו

נ.ב אפילו למשיח גם שאני מאוד מחכה ומצפה אני חושבת הרבה על העונש של אחרכך

כי אל רק מצוות עשינו

שריטה שצריך לצאת ממנה

ושוב, להתחבר למקום האמיתי יותר

לא מתחברת, בלשון המעטה,  לדרך הלמידה הזאתתת שעברת בבית ספר היסודי..... אני די בטוחה שהקב''ה גם לא אוהב את הדרך הזאת. כל הכבוד ששרדת את זה ולא העפת את הצניעות לכל הרוחות.

''דרכיה דרכי נעם''

מזל שלא מחקת!!! קראתי אותך ורציתי לשלוח לך חיבוק. איזה מותק

איך כתבת מהלב! ❤️

תודה על השיתוף!!

יש גבול שגם כשרגילים זה לא צנוע...

גם ההלכה מכירה בזה שיש מנהג המקום, לעינייני צניעות. והצניעות תלויה במנהג המקום. אבל יש גבול שגם במקום שבו הנשים נוהגות ללכת במיני, זה לא צנוע...

אז למשל מקון שבו הנשים לגמרי מכוסות אז תלמיד חכם שיראה מרפק של אישה, יהיו לו מחשבות. אבל היום זה לא נחשב לשום דבר שיש בו כדי להגיע למחשבות.

ואני כן מקפידה לכסות את המרפק כי זה מה שאני רוצה...

הצניעות היא גם לא בגלל שאולי יש מי שיתחיל לברהר הירהורים אסורים. אלא קודם כל בשביל לכבד את הגוף שלי. כמו שברור שלא נילבש בגד לא מחמיא או בגד חשוף במיוחד. אז איפה עובר הגבול? איפה שאת בוחרת..

אני חזרתי בתשובה, אז כן מכנסיים הרבה יותר נוח מחצאית. אבל כשהתחלתי לשים חצאיות, דווקא זה הרגיש לי הרבה יותר נשי. וגם קודם למשל לא היה לי נוח ללבוש חשוף מדי. למשל מחשוף גדול מדי או גופיות אפילו, בטח שלא מכנסונים קצרים שהיום זה הפך לאיזשהי נורמה אצל ילדות ובעיניי ובעיניי כל אדם מהשורה, ברור שזה לא צנוע ולא מכבד.

אז עם אורך השרוול יש מה לדבר או גרביים בכלל אבצ כן יש את הבסיסי ושמעבר לזה גם אם כולן הולכות כך, זה פשוט לא צנוע

שאת בת של מלך ואת צריכה להיות שמחה בעצמך שזכית ללכת בצניעות !!!

לא רוצה להתייחס לקטע של הגברים בסיפור אלה רק אליך, כמה כוחות ועוצמות יש בך שאת הולכות בצניעות אשריך ואשרי חלקך!!

זכרי שמי שהכי נהנה לראות את הצניעות שלך זה השם יתברך, כמה הוא שמח בך !! אין כמו הצניעות בעולם !!

אני חייבת להגיד לך ממקום של חוזרת בתשובה, של משהיא שלא הלכה הכי צנועה, שאין כמו הצניעות, יותר מכבדים אותך, יש דיסדס מסויים, אני פשוט מאוהבת בצניעות !!  

הכי קל לזרוק על עצמך משהו בקטנה בבוקר, אבל אני חושבת איזה נחת זה בשביל בורא עולם לראות את הבת שלו ככ מתעמצת כל הזמן שהיא יוצאת מהבית, גרביונים, חולצת בסיס, כיסוי ראש שיעמוד במקום, כל דבר קטן כזה זה מצווה בפני עצמה!!! ואו כמה זכינו אנחנו אנשים, כל גבר של הסיט עליך מבט ברחוב רק כי הלכת בצניעות מוחלטת עוד מצווה !! תודה להשם על ככ הרבה מצוות כל יום ויום !!  

אם בן אדם כל החיים רואה דברים אז לקראת גיל שלושים באמת סף ריגוש שלו עולה. סתם אישה לא עושה לו כלום. שמעתי מכמה גברים חילוניים שכל הנשים הן בעצם אותו דבר.

ומנגד. הרבה פעמים אני רואה זוגות צעירים ממגזר דתי או חרדי והם נראים הכי מאוהבים שיש. עם מבט מיוחד והתלהבות. דווקא זוגות שנותנים ידיים או מתנשקים בפומבי מרגיש לי סוג של הצגה. כאילו להראות לכולם שהם בזוגיות ויש להם מישהו .

לגבי אישה עם מכנס קצר, אני מניחה שזה לא שהיא שלמה עם הגוף שלה אלא פשוט בקיץ הולכים עם קצר. כמו שאם מישהי לא שלמה עם הפנים שלה היא עדיין תסתובב עם פנים גלויות ולא עם רעלה.

ועוד משהו . צניעות היא חלק של משהו גדול. היא לא עומדת לבדה אלא כחלק מאורך חיים שלם פועלת את פעולתה.

השלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...

גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.

היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...

וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...

אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.

בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)

אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...

שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️

את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...

בואי נחלק את זה לשתיים:

החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.

והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון. 

חיבוק לפותחת היקרה.

בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.

אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.

תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".

אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,

שכשפגשתי את חמותי,

פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).

כביכול היא זימנה אותי...

בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?

והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.

ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.

היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.

מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?

ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?

פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,

שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)

זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..

לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..

זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה

ככה גם ספרדים סוג ב'...

אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.

יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.

והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.

כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.

הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.

אז מה היה עוזר לי סוג א?

המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.

ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.

אם יש למיועד אח עם בעיית עיכוב התפתחותית, מה זה אומר על האיכויות שלו?

מעניין אותי כי זו תפיסת עולם כל כך שונה.

אצלנו המיועד נשפט כאינדיבידואל בזכות עצמו ולא בהקשר של משפחה.

כאילו אם יש במשפחה תלמיד חכם אז זה מקפיץ את המניה, ואם יש אחות שקצת ירדה מהדרך זה מוריד את המניה?

כמובן זה מה שקורה אצלנו - קהילה חסידית קלאסית.

לשאלתך, בחורה שמגיעה מבית שכולם שם לומדי תורה, תלמידי חכמים

בחורה שמגיעה מבית שכולם שם בריאים בגופם שכלם נפשם

בחורה שאבא שלה 'מרשים', אם זה בזכות העבודה או הלימוד שלו - זו בחורה יותר שווה.

אבא שמשכים קום, לומד בעשר כוללים במקביל - עוד מניה.

לעומת זאת בחורה שיש לה אח או אחות שיצאו בשאלה

בחורה שיש לה קרובי משפחה עם קושי כזה או אחר

אם יש שני ילדים במשפחה? אז בכלל - מצב גרוע.

גם אם אין שום קשר בין הקושי של שני הילדים (אחד נוירולוגי השני פיזי, סתם תוקעת)

אני למשל מגיעה מבית - יש לי אח אחד שיצא בשאלה ועוד אח עם מוגבלות נפשית - מראש ידעתי שאין לי למה לצפות. מראש ידעתי שלא אזכה בשפיץ של הישיבה.

אם כי אני אישית גם ככה לא חיפשתי את זה, בפועל בעלי הכי טוב ונכון עבורי.

חיסרון שלו בגיל 20 הוא היום היתרון הכי גדול שלו.  

מבחינת הרקע המשפחתי

התפשרות ראשונה - חמותי היא טיפוס, כנל גם גיסתי. כבר בבירורים לאמא שלי היה קשה עם ההצעה הזאת בגלל הגיסה.

התפשרות שנייה - אח עם קושי רפואי.

ככה שזה ממש ענבי הגפן.

המשפחות ה ''טובות'' של הקהילה, נגיד אחיין שלי מתחתן - אח שלי ראש כולל, הבן שלו בחור כישרוני ברמות, ממש מהטובים בישיבה.

אח שלי קיבל עבורו רשימת מכולת של הצעות, רק היה צריך לבחור ולתעדף בין כשרונית עם לב זהב לכשרונית עם ראיית האחר.

הוא התארס עם בחורה שנחשבת מהטובות בסמינר שלומדת כמובן תכנות ובחיים לא תעבוד בזה. העיקר התעודה.

ההתנהלות הזאת רצחנית, זה מזה לא פייר

מאין תחושה שאין הזדמנות שווה לכולם.

הלוואי והמקובלות הייתה משתנה - קודם כל פגישה, הרבה לפני כל הבירורים מלא שידוכים יורדים בשלב הזה.

תנו לזוג להכיר, אחר כך תבררו מה הרקע של הסבתא החורגת.

ככה זה אצלנו (אנחנו חסידים, אנשים טובים אבל וואלה סיפור השידוכים לא הכי הוגן).  

כן אני יכולה להגיד שיש התקדמות, ילד עם תסמונת דאון - זה לא נחשב לבעיה.

אם יש במשפחה עשרה ילדים ואחד מתוכם עם קושי - יותר קל להסתיר את זה ממשפחה שיש להם ארבעה ילדים ואחד עם קושי.

כיום, כשמשהו מציע שידוך לגיסי, קודם כל מגששת מה הבעיה שם כי חייבת להיות אחת כזאת.

ואם אין בעיה ברקע המשפחתי מראש לא נכנסים להצעה כי בטוח יש פה איזה חתול בשק.

תודה על התשובה המפורטת.

גם אני חושבת שזה לא פייר וחוטא לאמת

ולא מצאתי היגיון בזה.

אם יש 2 אחים של מועמד- אחד עם קשה וריכוז והשני חזר בשאלה-

מה זה אומר עליו?

מה זה אומר על המשפחה?

למה זה אומר שהמשפחה לא טובה מספיק? או שהחתן סוג ב'?

את האמת שההיתפסות הזאת לכל מה שחיצוני,

והאישור החברתי בכל מחיר שיכול גם להכשיר שרצים קשים (הסתרות חמורות מאוד, נגיד של פגיעות מיניות)

זה נראה לי כל כך הופך רצון ה'.

כאילו כבר אין שום קשר לאמות המוסר האנושיות הבסיסיות. הכל נשפט לפי המעמד החברתי.

ככה תלמידי חכמים מגיעים למצב שבו הם דורשים עבור הזכות להתחתן איתם- מאות אלפי שקלים.

אני יודעת שזה יותר אצל הליטאים, ועדיין.

ממתי זה מוסר אנושי בסיסי?

ממתי זה ערך תורני?

ועוד זה נישא בפי כל, בלי שום בושה.

את האמת שלא ברור לי איך אפשר לחיות בתוך כללים מעוותים שכאלה.

ואני יודעת שאולי אני פוגעת בך או במישהי אחרת, אבל זה נשמע לי כל כך רחוק מצדק בסיסי, שאני חייבת למחות

שההתנהלות שקיימת אצלנו,

וההתנהלות שקיימת בחלק מהציבור הליטאי ש ''קונים'' את החתן - אני רוצה לקוות איתך שמשובר בחלק קטן מכל הציבור.

אני לא רוצה לבאס אותך אבל מהיכרות עם חברות מחסידויות אחרות - זה דיי חוזר על עצמו.

מי יותר ומי פחות - הרעיון קיים. 

איך יכולים בחורים להגיד- אני פוסל כל הצעה מתחת ל-500,000 ואין מישהו שיגיד על זה שזה חזירי?

שזה מבזה את התורה?

למה לשמר נורמות שמבזות את התורה?

מי שהוא בן תורה אמיתי צריך להידחות בשאט נפש מזה. מי שהוא ממשיך את הכיוון הזה- זו שחיתות מוסרית.

אם אפשר לשאול עוד שאלה.

הרי בסוף זיווג זה משמיים.

והקב"ה יש לו היכרות עם בני עמו ועם השיטה,

אז מה זה משנה בעצם אם זה פייר או לא פייר,

הרי בסוף תתחתני עם מי שהקב"ה הועיד לך.

ומי שהוא הועיד לך זה הוא הוא הועיד לך.

לא השיטה.

לא מה השכנה אמרה עלייך בבירור,

לא הטלפון שאת מחזיקה,

ולא איפה האחים שלך למדו

- ה' מזווג זיווגים לא השיטה.

אז מה זה בעצם משנה כמה הצעות נופלות אם הקב"ה הפיל אותן?

מקווה ששאלתי ברור ורק אם יבוא לך תעני.

אל תקנאי, גם לי יש ניסיונות

ובתחילת הנישואים היה לי ממש קשה. זה שמשהו הוא מאת ה' זה לא אומר שזה לא קשה או שאין עבודה..

ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.

בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.

מקווה שבע"ה האבחון יעשה לו טוב ותלמדו מה מתאים לנתב אותו להצלחה ועשיה ברוכה שנכונה לו ולכם.
ומבאס שאת אמורה לדאוג לגיס שלא התחתן במקום לבן שלך...כלומר ברור שתדאגי לבן, אבל חבל שאבחון כל שהוא אמור להטריד שחלילה חלילה בגללו הגיס לא יתחתן...מאחלת שתהייה האבחנה הכי מדויקת לטיפול הכי מדויק וטוב בשבילו. הגיס עוד יתחתן, הזיווג שלו מחכה לו בעתו ובזמנו.
 

אין שמחה כהתרת הספקות.

נכון איבחון זו חותמת לכל החיים.

אבל ילד שמאובחן בגיל צעיר ולא משנה האבחנה .

מקבל מענה לקשיים שלו.

בגיל הצעיר במיוחד עם אבחנה של A.S.D.

חשובה התערבות מוקדמת ומייטבית לקידום הילד.

כשהתארסנו לפני כמה עשרות שנים.

זרקה בחורה חרדית(לא חכמה כלל)

אי פגם יש באחותך אשכנזיה.

מתחתנת עם בחור ספרדי עם אח מפגר!

סליחה על הבוטות.אבל כך קראו לבעלי מוגבלות שכלית.

שמעתי את זה דקה לפני חתונה.

רציתי לחנוק אותה . פשוט בחורה טיפשה ולא מחונכת .

יש אנשים עם אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה.

שחיים חיים עצמאיים כולל נישואין.

לימודים אקדמיים .המון המון בהצלחה.

האבחון של הילד לא אמור לפגוע בכיס, הלכת רחוק חחח

סתם שיתפתי על הקושי שיש בשידוכים של בעלי מוגבלויות 

תני לעצמך זמן לעכל.. זה מטלטל מאוד.

תזכרי שהכי חשוב שתדעו איך לעזור ולהקל ולקדם את הילד שלכם.

כל השאר בע"ה יהיה בסדר ❤️

אלא הרבה אנשים חוששים מהתיוג של אוטיזם לדוגמא.

אגב שמעתי כבר כמה אנשים שהעדיפו לעשות אבחון פרטי כדי לדעת מה הבעיה ואיך לפעול, אבל לא דרך הקופח כדי שלא יהיה רקורד ברשומות.

לצערי אין לי עצה טובה לתת לך, האמת היא שגם אותי היה מדאיג במגזר כזה מה יהא על הילד 😔 

אבל אוטיזם בתפקוד גבוה שונה מאוד מאוטיזם בתפקוד נמוך, ובאמת לאט לאט מנרמלים את זה וזה כבר לא מפחיד כל כך.

הלוואי שזה יגיע לכל הציבורים...

אין לזה משמעות אמיתי מעבר לכך. וגם זה רק בישראל.

אוטיזם מתוקצב יותר גבוה ויותר שנים מפיגור שכלי למשל. לא בגלל שזאת האמת, בגלל יח"ץ יותר טוב שהביאו לחקיקה ולזכויות. אבל זה לא הלקות הכי קשה. ממש לא (אם בכלל יש איזשהו מדרג)

באמת לא ברור למה אין השוואה למש"ה

אבל גם מבחינת איך שזה נתפס בחברה...

וזה ממש לא נכון.

(יש לי חברה עם ילדה על הרצף בתפקוד גבוה ועם ילד עם לקות שהביטוי שלה הרבה יותר חמור - הילדה מקבלת 100% נכות, והילד, אחרי מאבקים, מקבל 50%...)

100% זה ממש לא הכי הרבה שאפשר לקבל.

יש כמה מדרגות של נכויות, 50%, 100%, 112%, 188%, ו235% (לא יודעת איזה מתמטיקה למד מי שהגדיר את זה ככה...🫣).

אוטיזם אולי מקבל אוטומטית הגדרה של 100% נכות, אבל זה עדיין לא אומר שזה הכי קשה.

יש לקויות ללא ספק יותר מורכבות מאוטיזם (מכירה את 'עדי' בירושלים? על"ה לשעבר... לא חושבת שיש מישהו שיגיד שהלקויות שיש שם פחות קשות מאוטיזם).

אולי הכוונה ביחס לילד שאין לו לקות פיזית?

בכל מקרה, אני רואה היום הרבה שיח שבגלל מנסה לדבר על אוטיזם כ'שונות נוירולוגית' ולא 'לקות'. (מסכימה עם הגישה הזו חלקית. אני חושבת שביחס לתפקוד הגבוה יש בזה הרבה אמת. אבל לנסות להתייחס בצורה זהה לכל הקשת האוטיסטית זה לא ממש מדויק...)

שהאבחון יהיה התרת ספקות והסבר מדויק

ושבעז"ה בעקבות האבחון תדעו לתת לו את המענה המדויק, ילד שמקבל מענה נכון צומח ומתפתח ומצמצם פערים.

מניחה שהפנו אותך לאבחון פסיכולוגי?

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

ממליצה גם על אמול במקלחת.

לק"י

אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

הוא יקר מאוד

אבל היחיד שעזר

(וניסינו מלא לפני).

אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם

ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.

גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.

ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:

קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).

היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).

בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..

בריאות!

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

יכות לעניין אותך, והיא תגיע איתך.

ג'ימבורי (פעלטון/ מתחם נוסף שאני לא זוכרת את שמו).

קיפצובה, אם היא בגובה המתאים

פארק טדי

בעיני מתאים מגיל שנה ומעלה

אפשר עמק הצבאים ובכניסה יש שם גם פארם מתקנים חמוד.

אבל הכי שווה הכותל

ואפשר לנות של שקל וחצי לבחור כמה הפתעות;) י שבמרכזית ובדוידקה

לא מחפשת פעילות לילדה כי היא סה"כ בת שנתיים ודי זורמת,

ציינתי שהיא איתנו כדי שיהיה משהו מונגש ולא צפוף מידי אבל פחות גן חיות וכאלה..

משהו בשבילנו 😉 

מחנה יהודה בשישי עמווווס

כותל, פארקים, 

הייתי הולכת לבית קפה חמוד ומביאה לה צעצועים/קופסת חיות או משו כזה....

לעצמי הייתי בוחרת בכותל ואז בית קפה בעיר איפהשהוא...

ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.

לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.

היא יושבת? זוחלת? 

זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.

ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..

אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה

לפעמים השעה מנוחה ממש עוזרת לי לתפקד,

אבל אולי אני גם אנסה לישון מוקדם יותר כי אני לפעמים ישנה ממש מאוחר 

מרקמים על כסא אוכל- להפשיט אותה ולתת לה לשחק ביוגורט/ קמח/ מים/ מים עם קצת צבע מאכל

לתלות לה כל מיני דברים על הקיר ולתת לה למשוך

להושיב אותה בתוך מתחם סגור- ברכה קטנה, גיגית כביסה (ריקים כמובן), ולתת כמה משחקים רכים/ כדורים. לא יודעת למה הם אוהבים את זה אבל זה עובד.

זה לגמרי הזמן להתחיל לגוון לה במשחקים- קוביות,כלי בובה, בובה, מכוניות, דברים שישמשו בהמשך. כדאי לקנות מעכשיו

לגבי שינה- מאוד משתנה. אצלי הוא בדיוק בן תשעה חודשים ולאחרונה התחיל לישון יותר. לפני זה היה ישן בערך חצי שעה או אפילו עשרים דקות פעמיים/ שלוש ביום

נראה לי לגבי האוכל זה נראה לי מאכלים שאסור בגיל שלה, סוכריה על מקל ממש בעייתי וגזר.

היא כרגע רק בשלב הטעימות

ושאלה, מותר להושיב בכיסא אוכל אם היא יציבה בישיבה אבל לא יושבת לגמרי לבד?

אשמח לדעת

אני נותנת לבן התשעה חודשים שלי כבר חודשיים לפחות גזר, ולאחרונה גם סוכריה על מקל אני מביאה בצורת מלבן כזה baby doll

כמובן עם השגחה.

מה הבעיה בשני הדברים האלו דווקא?

הסוכריות זה מסוכן לתינוקות  בגלל חנק וגזר גם נראה לי מלחיץ אבל אולי זו רק אני.

לא חשבתי על זה האמת. אבדוק.

תודה!

אפשר גם בלי מים

עם אבטיח או לבן, אוכל מלכלך שאפשר להתחיל להתנסות בו בגיל הזה

ואחכ שוטפים ומתנקים

ממלאים טיפה מים ונותנים לה להחליק מצד לצד תחת השגחה בשבע עיניים

זה מעייף וכיף,  לתינוקות שאוהבים אמבטיה