מה בסך הכל ביקשתי?
עוד הריון? עוד ילד? כל אישה שניה בסביבתי כבר ילדה או יולדת ילד שני מאז לידתי האחרונה.
כולן נכנסות להריון ברגע שהן רוצות אם לא לפני, ילד ועוד ילד.
ולמה רק אצלי הכל כזה מסובך.
למה צריכה לירוק דם בשביל הברור מאליו (לכאורה).
כמעט שנתיים שאני כבר מחכה. ומחכה. ומנסה. ובודקת. חלק מהזמן נאלצת למנוע מכל מיני אילוצים- בעל כורחי. והזמן חולף. הגיל דוחק.
ושום דבר. כלום.
ובתוכי, משהו אדיש וסגור. מרגישה שלא בשל בי המקום. שאני רוצה בשכל ילד נוסף (או ילדה כמובן) אך, משהו בגופי מתנגד, ודוחה את ההיריון.
אמנם, ההריון האחרון היה טראומתי ברמה הרגשית. ועדיין... עבר זמן.
דיברנו קצת על הטראומות....
בעיקר- עייפתי. מיציתי. נמאס לי לחכות.
אני מבטיחה לעצמי כל חודש שאשאר אדישה, ואיכשהו זה שוב מכה בי. התקווה, והאכזבה.
מה יהיה?
