אולי ה' הפגיש בניכן שוב דווקא כדי שתהיה לך הזדמנות לדבר איתה על זה, להגיד לה שאת זוכרת מה היה ואת ממש מתנצלת.

בטוחה שזה יקל עליך וגם עליה, כי אם את לא שכחת את זה אז קל וחומר היא... וזה אולי יקרב בניכן אפילו יותר.

חודש אלול עכשיו, זו אחלה הזדמנות.

ואשריך!💪

כשתצליחי בע"ה לגייס כוח להעלות, ולהתנצל, בלי לעשות מזה דרמה ובלי שיהיה ארוך מדי אלא עד כמה שאפשר ענייני -

בטוחה שהמשוב שתקבלי יהיה חם ויפצה על חוסר הנעימות. עובדה שגם בלי התנצלות הסכימה להיות חברה שלך.

אולי יעזור אם תחשבי על זה שכמה חוסר נעימות שתחווי זה לא מתקרב לחוסר הנעימות שהיא חוותה שנים, בתקופה די מעצבת של חייה.

במיוחד עכשיו שאנחנו לקראת ראש השנה וכיפור....

גם בעלי עבר שנים מאוד לא קלות בתקופת הבי"ס.

סיפר לי שהיה מישהו שביקש סליחה. הוא עדין בטראומה ממה שעבר, גם עם השנים עוברות והיום הוא במקום אחר לגמרי...

ובעיקר לדעת לשים לב מה קורה עם הילדים שלנו בבית הספר, בין אם הם בצד הזה או בצד השני. 

נכון שהרבה מזה נובע מלחץ חברתי, אבל ללמד את הילדים לאהוב ולחמול ולכבד ילדים אחרים

א. אין לי איך לתאר את רמות החוסר נעימות שאני מרגישה

ב. תודה לה' לא הייתי בכלל ממובילות החרם, ככה שזה מוריד קצת מהחוסר נעימות. אם כי שוב - עדיין הייתי חלק כמו כל הכיתה

ג. תוהה אם באמת נכון להזכיר לה נשכחות. זה היה לפני כל-כך הרבה שנים. מה עכשיו לבוא ןלהזכיר את מה שהיה ביסודי?

ד. מתאים לדעתכן לעשות את ההתנצלות בוואצאפ?

לפחות ככה נוריד קצת לעצמי וגם לה את החוסר נעימות

תקבעי איתה וכשתפגשו, תגידי לה שאת מאוד מעריכה אותה ורואה בה חברה ושלדעתך היא מאוחד חזקה ומצליחה

ואת מצטערת על השנים ביסודי שהיית חלק מחבורה שפגעה בה

אבל עדיין - לא נעים!!!!

טוב, נחשוב איך לעשות את זה 😐

ואם שיחה תכתבי לעצמך מראש בדיוק מה המשפט שאת רוצה לומר - את אפילו לא צריכה לנסח עם איזה שאלה או משהו שדורש את התייחסותה אלא שאת רק מבקשת שהיא תדע ש-1. את זוכרת, לצערך, וש-2. את מתנצלת. עמוקות.

ותוסיפי, אם יעזור לך, שאת השתנית כמו שגם היא השתנתה.

עדיף במכתב אישי.

תחשבי מה היא עברה, זה לא משהו לווטאספ.

מכתב משאיר לה את האפשרות לקרוא במקום ובזמן שמתאים לה, או לא לקרוא בכלל אם זה עושה לה לא טוב.

בעיני מכתב הרבה יותר מכבד מהודעה.

זה לא שאת מתנצלת על אירוע חד פעמי נקודתי שקרה אתמול.

לך וכמוך לכל המחרימות שעשיתן לה את זה

כנראה גם עברה מסע ועיבוד של הדברים

יהיה יפה מצידך לסגור מעגל ולהתנצל

לא צריך לעשות את זה סרט הוליוודי

סל הכל תפייסי עם מתנה קטנה ותתנצלי וזהו זה מאחורייך

זה גם אפילו יקרב ביניכן את החברות כי את משדרת לה שאת מודעת למעשים שלך ואת רוצה ומתקנת מהצד הפגוע את לא יכולה להבין כמה שזה נותן כוח לנפגע

כי בסוף הרצון שלו זה לחיות בעולם יותר מתוקן ממה שהוא חווה לדעת שלעוד ילדים זה לא יקרה כי אם את מודעת מניחה שלילדים שלך תעבירי מסר חד וברור אצלנו בבית אין ולא קיים מצב שהילד שלך ישתתף בחרם כי היית בניסיון הזה ובדיוק גם במקום הנמוך של הוידוי וההתנצלות

גם אם עברו המון שנים אלו חוויות שנחרטות חזק

הייתי אולי כותבת לה

מכתב אמיתי, לא בווצאפ

ככה היא לא חייבת להגיב מולך ואם זה מציף בה רגשות קשים היא יכולה לעבד אותם בנחת ומצד שני זה מרגיש אישי ואמיתי ולא מרוחק כמו הודעת ווצאפ

לפעמים התנצלות מעלה את הכאב והקושי ועלולה לגרום למבוכה, אני הייתי שולחת מכתב

שאת מצטערת , ושאת תחנכי ילדים בצורה אחרת.

לגבי תגובה שלה. אני אישית קיבלתי מכתב ממישהי לפני שלוש שנים ברשת חברתית. והתגובה הראשונית שלי הייתה "מה היא רוצה ממני ומה הקטע אחרי עשרים שנה , למה לא אחרי חמישים". וגם אין לה ילדים, היא גרושה בלי.אז למי היא תעביר את התובנות.

לא כתבתי לה  מה אני חושבת כמובן. עניתי משהו נייטרלי.

אבל אחרי כמה חודשים באמת סלחתי וזה הרגיש באמת סגירת מעגל , כאילו אנשים משתדלים להיות טובים יותר. וזה טוב. 

לא אשכח שאחת המחרימות ניסחה הודעה מטופשת כשרצתה להוריד את זה מעצמה וזה רק עצבן אותי. אמרתי לה את זה והיא לא הגיבה.

ואני במקום ב''ה מצויין בחיים שלי 

בתור אחת שעברה חרם בגיל הזה בערך, אני לא חושבת שהייתי רוצה התנצלות. מהמובילה כן, אבל מהשאר לא.

אני במקום אחר כיום. עברתי הרבה כדי לעבד את הדברים ולצאת מהתחושות והזכרונות. לא הייתי רוצה להכניס את הדינמיקה הבעיייתית לתוך חברות עכשוית. אם אתן חברות כנראה שהיא סלחה לך או מראש לא האשימה אותך.

אם עשית משהו ספציפי אז אולי כן להתנצל עליו. ואולי לה כן יעזור אם תנצלי גם באופן כללי. אבל היה לי חשוב להעלות את זה שלפעמים עדיף להשאיר את העבר בעבר.

אם את מחליטה כן לפתוח את זה מולה, כדאי פנים אל פנים. זה לא משהו לוואצאפ.

אוף, כמה אכזריות היינו

ייאמר לזכותי שממש לא הייתי מהמובילות

וזו באמת ההתלבטות

האם עכשיו אחרי 20 שנה זה באמת הזמן

דווקא בגלל שאנחנו חברות היום,

זה לא שאני מתנצלת ונעלמת

אנחנו נמשיך להיפגש

אולי כבר יש משהו ''נוח'' במצב הנוכחי

בו אני מנסה לשכנע את עצמי שהיא פשוט לא זוכרת

לא יודעת בקיצור

ממש ממש מתלבטת

אבל כיוון שמדובר בשיתוף פעולה ולא בהובלה של החרם אז מבחינתי לא. זה כמו חיטוט בפצע שהגליד כבר.

כשמדובר במובילי החרם זה שונה. שם לדעתי הסליחה באמת נצרכת גם אם עבר זמן

מהחרם

ואם היה חרם בלי שיתוף פעולה של בנות נוספות זה לא היה חרם והרבה פחות פגיעה

זה ההבדל בין אין לי אף חברה לבין - יש כמה סנוביות שיש להן בעיה של אף גבוה מדי.

ובכל זאת אני לא הייתי רוצה שאחת הבנות שהשתתפו באופן סביל יפתחו את זה איתי. לא מרגישה שזה יתרום לי לסליחה, כי כבר סלחתי להן. אני יודעת שקשה לעמוד נגד הזרם. אני אפילו לא זוכרת מי היתה בכל מקרה ומקרה. זה סתם יציף לי זכרונות קשים ויעיב על החברות הנוכחית.

אבל שוב, זאת אני.

כשמדובר במובילות דעתי שונה לחלוטין. להן לא סלחתי אפילו שניסיתי. מהן אני חושבת שכן מצופה התנצלות. 

גמני הוחרמתי כילדה

גם בתיכון וגם ביסודי. זה היה אכזרי באמת

וזה לא משהו ששוכחים. אבל אצלי לפחות זה לא השפיע לטווח ארוך לדעתי

עם הזמן סלחתי בלי שיתנצלו, והפכנו חברות טובות כולן עד גילאי העשרים ממש.

ואל תלקי את עצמך. ילדים זה ילדים. השפעה חברתית היא דבר חזק.

התפקיד הוא של ההורים והמורים להיות מעורבים בנעשה בחיי ילדיהם ולהיות כר נח לשיתוף כדי לעצור את הגלגל

היום גם המודעות יותר גדולה וגם ההשפעות לצערנו בגלל הרשתות. זה עולם אחר לגמרי מפעם

אני בשוק שילדות עושות חרם (סליחה שנופלת עלייך. ברור לי שלא היית מודעת להשלכות)

ממש בשוק מזה. לא מבינה מה התועלת של זה.

ב"ה אצלי גם ביסודי וגם הלאה לא עשו חרמות

כן היו בנות פחות מקובלות או בנות שממש נדחקו הצידה

אבל לא החרימו

כאילו מאיפה הרעיון בכלל להחרים 😢

ואם קורה לעצור הכל. את כל הלימודים את כל שגרת היום...

זה לא משהו נורמלי

האמת שממש משמח לשמוע שטוב לה היום, ושהיא הצליחה להתגבר על התקופה הקשה הזו.

וזה שיש לה קשר טוב איתך זה מרשים בעיני.

אבל די ברור לי שזה לא משהו ששוכחים.

וגם אם לא היית מהמובילות, את מרגישה שיש לך גם  חלק במה שהיא עברה.

(רוצה להוסיף על זה, שאצל אחת האחיות שלי פעם רצו לעשות בכיתה חרם על ילדה אחת. ואחותי לא שיתפה עם זה פעולה ולא היתה מוכנה להשתתף. וזה שבר את החרם, והציל את הילדה הזו.

כמובן לא כותבת את זה כדי להוסיף ביקורת על מה שעשית. אני יודעת שאת כבר מספיק מצטערת על מה שהיה. אבל כן חושבת שזה מחדד כמה אחריות יש לכל אחת שמשתתפת בחרם, גם אם היא לא המובילה שלו).

בעיני זה באמת נכון לפתוח את זה. בכתב או בע"פ, איך שמרגיש לך נכון יותר.

זה דורש הרבה אומץ, אבל זה לגמרי הדבר הנכון לעשות.

את יכולה להסביר שזה יושב לך על המצפון כבר תקופה ארוכה, ועכשיו בעקבות החדשות האחרונות יחד עם חודש אלול הרגשת שאת חייבת להתנצל בפניה ישירות, ואולי גם להגיד לה כמה את מעריכה אותה על איך שהיא הצליחה לצמוח מהדבר הזה, ועל זה שהיא לא נטרה טינה ושאתן חברות עכשיו למרות מה שהיה...

4 בנות מהכיתה הובילו את החרם וכל השאר הצטרפו.

כיתה ו' זה לא בוגר אבל זה גם לא הכי תינוקי. הסיבה היתה תינוקית - את אשכנזיה והמורות אשכנזיות. אנחנו שונאות את המורות אז נשנא גם אותך.

החרם היה גם מילולי- לא דיברו איתי, וגם חוויתי אלימות- ילדות מהכיתה הרביצו לי בחצר בהפסקה ובהסעה הביתה.

כמובן ההורים שלי היו מעורבים, אמא שלי דיברה כל יום עם המורה והמנהלת והמלווה האחראית של ההסעה ולא עזר כלום.

היו ימים שנשארתי בבית אבל רוב הימים הייתי חייבת ללכת כי לא יכולתי להשאר לבד בבית ימים שלמים.

עד היום יש לי כעס גדול על המורה והמנהלת שלא עשו כלום או לא עשו מספיק בשביל שזה יעצר.

בסוף אותה שנה עברתי בית ספר למרות שהבית ספר ממשיך עד כיתה ח'.

מתוך 4 המובילות,

אחת- אמא שלה שלחה מכתב אחרי כמה שנים בשמה וכתבה שאסלח לה אחרת יהיה לה קפידה והיא לא תצליח להתחתן.

לא סלחתי ומבחינתי שלא תצליח כלום בחיים.

אם היא רוצה היא מוזמנת לפנות בעצמה ולא שאמא שלה תעשה משהו בלי הרצון או הנכונות שלה לבקש סליחה.

עוד אחת- אחרי כמה שנים התקשרה לבקש סליחה. לא סלחתי בקלות אבל היא ממש התעקשה וניסתה לפייס אותי, שלחה לי תשורה קטנה ואינסוף טלפונים עד שהשתכנעתי שהיא באמת מתחרטת וסלחתי.

עוד 2- לא פנו עד עצם היום הזה.

בכיתה ט' הייתי בטיפול פסיכודרמה במשך שנה שלמה על בסיס שבועי. עד שב"ה השתקמתי וסיגלתי יכולות חדשות. מאז ב"ה אני עם ביטחון עצמי בשמים, מאד מוצלחת חברתית, אישית ותעסוקתית עד כמה שאני יכולה להעיד על עצמי

תכלס אני חייבת את חיי לאותה מטפלת שפשוט בנתה אותי מהתחתית שהייתי בה.

בקשר אלייך,

הרבה פעמים הכעס הגדול הוא על מובילות החרם והרבה פחות על שאר הכיתה שמצטרפת. כלומר, ברור שגם להן יש חלק וברור שהן גם אשמות אבל לא באותה רמה.

אם אתן שכנות שמתראות ונפגשות ומבחינתה זה נראה שעניינים כרגיל,

הייתי פונה בימים הקרובים ואומרת לה שלקראת ראש השנה את עושה חזרה בתשובה ונזכרת בתקופה שבה השתתפת בחרם עליה ואת נורא מצטערת וחשוב לך לבקש ממנה סליחה על המעשה וסליחה על האיחור בשנים שכל הזמן הזה לא ביקשת.

פנים מול פנים כמובן, למרות הקושי.

בהצלחה וכל הכבוד! זה נורא חשוב

תודה!

זה נראה לי בלתי נסבל שילדה צריכה לחוות כאלה דברים בבית הספר שאמור להיות סביבה מגינה ומכילה

והזוי שהצוות לא עצר את זה

מצטערת כל כך שנאלצת לעבור את זה וממש מעריכה את הבניה שעשית

ממש מעורר השראה❤️

ותודה ששיתפת כי זה ממש חשוב ללמוד מה המשמעות של זה

וזה ממש עצוב

גם הילד שנפטר עכשיו לא קיבל מספיק עזרה מהצוות החינוכי

זה נוראי

היתה לנו בכיתה מישהי "מוזרה", עולה חדשה שהיינו מתאכזרות אליה. לא מעט... לרוב לא השתתפתי אבל היה מקרה אחד שכן. וזה היה התנהגות מזעזעת.

קרה בכיתה ב.. אצלנו המורה כן הגיבה לזה וניסתה לעזור לאותה אחת.

עברתי בית ספר בסוף שנה

במשך המון שנים זה הלך איתי.. יש לנו כמה חברות משותפות אז הייתי פוגשת אותה באירועים פה ושם, זה כאילו מאחורינו אבל אצלי נוכח.

גם היא בה נשואה, עם ילדים כמו שאמרת - מוצלחת ב"ה.

לפני 3 שנים לפני ראש השנה מצאתי אומץ להתקשר ולהתנצל.

חששתי כ"כ מהשיחה הזאת. דחיתי אותה כמה שנים טובות! כשאמרתי לה את הסיבה שבגללה אני מתקשרת  היא העריכה את הטלפון. אבל אמרה שבגלל שאני לא הייתי בין "הראשיות'' היא אפילו לא זוכרת אותי בתוך הסיטואציה. סיפרה לי שההתעללויות האלה ליוו אותה במשך המון שנים אבל עכשיו היא ממשבסדר.

מחלה לי בלב שלם ואני הרגשתי כ"כ הקלה ובן אדם אחר.

אז אל תדחי את זה, תגמרי עם זה וזהו. את יכולה לכתוב מכתב ולאו דווקא למסור. זה יחדד לך מה להגיד לה פנים מול פנים.

ואל תרדפי את עצמך, כולנו היינו טיפשות עשינו טעויות כאלה ואחרות. איזה מזל שאפשר תמיד לתקן ולחזור בתשובה!

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡