חרם חברתישושנושי

כל הזמן יש לי מחשבות על זה,

וכל פעם שיש משהו בחדשות זה מציף הכל מחדש.


היה לנו בכיתה חרם חברתי על אחת הבנות

ואני הייתי כמו כולן אחת המחרימות


זה היה חרם בכיתות גבוהות, לא סיפור של כיתה ג-ד אלא יותר בכיוון ואז אולי אפילו ח..

לא זכור לי שהמורות ניסו לעשות משהו

בטוח לא באופן רשמי

אותה חברה אני זוכרת אותה בוכה בהפסקות

היא גם ככה הגיעה מבית מורכב

בת לאבא שעבר פשיטת רגל רצינית בעסק שלו

פשיטת רגל שהביאה אחריה גם גירושין נורא כואבים

ואנחנו בשלנו,

כל הכיתה - מחרימות.


אני גמורה מהמחשבות על השנים האלה

כמה אכזרית הייתי

נכון שהייתי חלק מחבורה אבל עדיין הייתי חלק מהדבר המכוער הזה.

כואב לי עליה ברמות.


כיום ב''ה הילדה הזאת סופר מצליחה

נשואה עם ילדים מתוקים

יותר מזה, אנחנו גרות במרחק כמה בניינים אחת מהשנייה ונפגשות בשגרה בגינה מטיילותביחד וכו'

דווקא בגלל שאנחנו נפגשות, כל-כך לא נעים לי

ואין סיכוי שפותחת את התיבה הזאת איתה

מצד שני לפגוש כל כמה ימים חברה מדהימה (באמת כזאת)

וכל פעם לקבל תזכורת על אותה התקופה, מעצבן😐😭!!


זהו, פרקתי

הלוואי ויותר לא יהיו חרמות

זה פשוט כואב מידי 😭

אני חושבת שכדאי להתנצלמכחול
אני חושבת שלקבל התנצלות, גם היום אחרי כל כך הרבה שנים, יכול להיות מאוד משמעותי בשבילה, וחלק מתהליך הריפוי.
מסכימה👆🏻אושר אקספרס
מסכימה עם מכחולדפנה06032000

אולי ה' הפגיש בניכן שוב דווקא כדי שתהיה לך הזדמנות לדבר איתה על זה, להגיד לה שאת זוכרת מה היה ואת ממש מתנצלת.

בטוחה שזה יקל עליך וגם עליה, כי אם את לא שכחת את זה אז קל וחומר היא... וזה אולי יקרב בניכן אפילו יותר.

חודש אלול עכשיו, זו אחלה הזדמנות.


ואשריך!💪

וואו איזה סיפור...ירושלמית במקור

כשתצליחי בע"ה לגייס כוח להעלות, ולהתנצל, בלי לעשות מזה דרמה ובלי שיהיה ארוך מדי אלא עד כמה שאפשר ענייני -

בטוחה שהמשוב שתקבלי יהיה חם ויפצה על חוסר הנעימות. עובדה שגם בלי התנצלות הסכימה להיות חברה שלך.

אולי יעזור אם תחשבי על זה שכמה חוסר נעימות שתחווי זה לא מתקרב לחוסר הנעימות שהיא חוותה שנים, בתקופה די מעצבת של חייה.

ואולי תשתמשי באלול כתירוץ למה דווקא עכשיוירושלמית במקור
(זה יכול כמובן גם להיות אלול כסיבה באופן אמיתי... אבל זה בכל מקרה יקל עלייך להגיד את זה)
מסכימה כדאי להתנצלים...

במיוחד עכשיו שאנחנו לקראת ראש השנה וכיפור....

גם בעלי עבר שנים מאוד לא קלות בתקופת הבי"ס.

סיפר לי שהיה מישהו שביקש סליחה. הוא עדין בטראומה ממה שעבר, גם עם השנים עוברות והיום הוא במקום אחר לגמרי...

ובעיקר לדעת לשים לב מה קורה עם הילדים שלנו בבית הספר, בין אם הם בצד הזה או בצד השני. 

נכון שהרבה מזה נובע מלחץ חברתי, אבל ללמד את הילדים לאהוב ולחמול ולכבד ילדים אחרים

מבינה שצריך להתנצלשושנושי

א. אין לי איך לתאר את רמות החוסר נעימות שאני מרגישה

ב. תודה לה' לא הייתי בכלל ממובילות החרם, ככה שזה מוריד קצת מהחוסר נעימות. אם כי שוב - עדיין הייתי חלק כמו כל הכיתה

ג. תוהה אם באמת נכון להזכיר לה נשכחות. זה היה לפני כל-כך הרבה שנים. מה עכשיו לבוא ןלהזכיר את מה שהיה ביסודי?

ד. מתאים לדעתכן לעשות את ההתנצלות בוואצאפ?

לפחות ככה נוריד קצת לעצמי וגם לה את החוסר נעימות

אמרת שאת נפגשת איתה מדי פעםים...

תקבעי איתה וכשתפגשו, תגידי לה שאת מאוד מעריכה אותה ורואה בה חברה ושלדעתך היא מאוחד חזקה ומצליחה

ואת מצטערת על השנים ביסודי שהיית חלק מחבורה שפגעה בה

 

 

נפגשות כל יומיים בגן שעשועים השכונתישושנושי

אבל עדיין - לא נעים!!!!

טוב, נחשוב איך לעשות את זה 😐

תרגישי הרבה יותר טוב אחרי זהירושלמית במקור
הרי כבר עכשיו לא נעים לך. זה סתם ענן שרובץירושלמית במקור
עדיף וואצפ מכלום אבל זה ישאיר אתכן בחוסר נעימות למירושלמית במקור

ואם שיחה תכתבי לעצמך מראש בדיוק מה המשפט שאת רוצה לומר - את אפילו לא צריכה לנסח עם איזה שאלה או משהו שדורש את התייחסותה אלא שאת רק מבקשת שהיא תדע ש-1. את זוכרת, לצערך, וש-2. את מתנצלת. עמוקות.

ותוסיפי, אם יעזור לך, שאת השתנית כמו שגם היא השתנתה.

נמחק: ישאיר אתכן בחוסר נעימות למפגש הבאירושלמית במקור
ומכאן היא כבר תגיב איך שנוח לה. אבל מול בנאדםירושלמית במקור
שהיא אפילו רואה אותו כחברה...
לא בווטסאפאמאשוני

עדיף במכתב אישי.

תחשבי מה היא עברה, זה לא משהו לווטאספ.

מכתב משאיר לה את האפשרות לקרוא במקום ובזמן שמתאים לה, או לא לקרוא בכלל אם זה עושה לה לא טוב.

בעיני מכתב הרבה יותר מכבד מהודעה.


זה לא שאת מתנצלת על אירוע חד פעמי נקודתי שקרה אתמול.

מניחה שהיא זוכרתבשורות משמחות

לך וכמוך לכל המחרימות שעשיתן לה את זה

כנראה גם עברה מסע ועיבוד של הדברים

יהיה יפה מצידך לסגור מעגל ולהתנצל

לא צריך לעשות את זה סרט הוליוודי

סל הכל תפייסי עם מתנה קטנה ותתנצלי וזהו זה מאחורייך

זה גם אפילו יקרב ביניכן את החברות כי את משדרת לה שאת מודעת למעשים שלך ואת רוצה ומתקנת מהצד הפגוע את לא יכולה להבין כמה שזה נותן כוח לנפגע

כי בסוף הרצון שלו זה לחיות בעולם יותר מתוקן ממה שהוא חווה לדעת שלעוד ילדים זה לא יקרה כי אם את מודעת מניחה שלילדים שלך תעבירי מסר חד וברור אצלנו בבית אין ולא קיים מצב שהילד שלך ישתתף בחרם כי היית בניסיון הזה ובדיוק גם במקום הנמוך של הוידוי וההתנצלות

היא זוכרת בטוח...אורוש3
את יכולה לומר שבעקבות המוות של הילד דברים הציפו לך זכרונות, תגידי שאת מתנצלת מעומק הלב. 
והנה עוד אחלה דרך... בעיני זה עוזר לענייניותירושלמית במקור
אישית מרגישה שפנים אל פנים ייצא יותר ענייני ונוח לשתיכן מאשר מכתב... לשיקולך @שושנושי
קודם כל קחי בחשבון שהיא ממש לא שכחהממשיכה לחלום

גם אם עברו המון שנים אלו חוויות שנחרטות חזק

הייתי אולי כותבת לה

מכתב אמיתי, לא בווצאפ

ככה היא לא חייבת להגיב מולך ואם זה מציף בה רגשות קשים היא יכולה לעבד אותם בנחת ומצד שני זה מרגיש אישי ואמיתי ולא מרוחק כמו הודעת ווצאפ

צריך גם לחשוב על דרך שלא תביך אותהטרכיאדה

לפעמים התנצלות מעלה את הכאב והקושי ועלולה לגרום למבוכה, אני הייתי שולחת מכתב

לא קראתי תגובות, אבל בתור מוחרמת חייב להתנצלדיאט ספרייט
תכתבי לה מכתב בכתב ידך. 
לדעתי לכתוב מכתבפליונקה

שאת מצטערת , ושאת תחנכי ילדים בצורה אחרת.

לגבי תגובה שלה. אני אישית קיבלתי מכתב ממישהי לפני שלוש שנים ברשת חברתית. והתגובה הראשונית שלי הייתה "מה היא רוצה ממני ומה הקטע אחרי עשרים שנה , למה לא אחרי חמישים". וגם אין לה ילדים, היא גרושה בלי.אז למי היא תעביר את התובנות.

לא כתבתי לה  מה אני חושבת כמובן. עניתי משהו נייטרלי.

אבל אחרי כמה חודשים באמת סלחתי וזה הרגיש באמת סגירת מעגל , כאילו אנשים משתדלים להיות טובים יותר. וזה טוב. 

מסכימה עם דיאט ספרייט לא נותן להגיבאנונימית בהו"ל

לא אשכח שאחת המחרימות ניסחה הודעה מטופשת כשרצתה להוריד את זה מעצמה וזה רק עצבן אותי. אמרתי לה את זה והיא לא הגיבה.

ואני במקום ב''ה מצויין בחיים שלי 

המקרה כאן שונה כי הן חברות ונפגשות יומיומיתירושלמית במקור
התכוונתי שמסכימה בזה שלא בהודעהאנונימית בהו"ל
אויש איזה מבאסממשיכה לחלום
חיבוק על זה
♥️אנונימית בהו"לאחרונה
התלבטתי אם להגיבדרקונית ירוקה

בתור אחת שעברה חרם בגיל הזה בערך, אני לא חושבת שהייתי רוצה התנצלות. מהמובילה כן, אבל מהשאר לא.

אני במקום אחר כיום. עברתי הרבה כדי לעבד את הדברים ולצאת מהתחושות והזכרונות. לא הייתי רוצה להכניס את הדינמיקה הבעיייתית לתוך חברות עכשוית. אם אתן חברות כנראה שהיא סלחה לך או מראש לא האשימה אותך.

אם עשית משהו ספציפי אז אולי כן להתנצל עליו. ואולי לה כן יעזור אם תנצלי גם באופן כללי. אבל היה לי חשוב להעלות את זה שלפעמים עדיף להשאיר את העבר בעבר.

אם את מחליטה כן לפתוח את זה מולה, כדאי פנים אל פנים. זה לא משהו לוואצאפ.

מענייין ממשירושלמית במקור
תודה לך על מה שכתבתשושנושי

אוף, כמה אכזריות היינו

ייאמר לזכותי שממש לא הייתי מהמובילות

וזו באמת ההתלבטות

האם עכשיו אחרי 20 שנה זה באמת הזמן

דווקא בגלל שאנחנו חברות היום,

זה לא שאני מתנצלת ונעלמת

אנחנו נמשיך להיפגש

אולי כבר יש משהו ''נוח'' במצב הנוכחי

בו אני מנסה לשכנע את עצמי שהיא פשוט לא זוכרת

לא יודעת בקיצור

ממש ממש מתלבטת

היא כנראה כן זוכרתדרקונית ירוקה
אבל מאוד יכול להיות שהיא סלחה. היא מכירה אותך ויודעת שאת לא אותה ילדה. 
והסליחה לא קלה יותר משהובעה הכרה ומחילה?ירושלמית במקור
מניחה שאצל כל אחד זה שונהדרקונית ירוקה

אבל כיוון שמדובר בשיתוף פעולה ולא בהובלה של החרם אז מבחינתי לא. זה כמו חיטוט בפצע שהגליד כבר.

כשמדובר במובילי החרם זה שונה. שם לדעתי הסליחה באמת נצרכת גם אם עבר זמן

אני לא מסכימה כי כל מי שמשתף פעולה הוא חלקלפניו ברננה!

מהחרם

ואם היה חרם בלי שיתוף פעולה של בנות נוספות זה לא היה חרם והרבה פחות פגיעה


זה ההבדל בין אין לי אף חברה לבין - יש כמה סנוביות שיש להן בעיה של אף גבוה מדי.

את צודקתדרקונית ירוקה

ובכל זאת אני לא הייתי רוצה שאחת הבנות שהשתתפו באופן סביל יפתחו את זה איתי. לא מרגישה שזה יתרום לי לסליחה, כי כבר סלחתי להן. אני יודעת שקשה לעמוד נגד הזרם. אני אפילו לא זוכרת מי היתה בכל מקרה ומקרה. זה סתם יציף לי זכרונות קשים ויעיב על החברות הנוכחית.

אבל שוב, זאת אני.

כשמדובר במובילות דעתי שונה לחלוטין. להן לא סלחתי אפילו שניסיתי. מהן אני חושבת שכן מצופה התנצלות. 

בטוח היא זוכרתהמקורית

גמני הוחרמתי כילדה

גם בתיכון וגם ביסודי. זה היה אכזרי באמת

וזה לא משהו ששוכחים. אבל אצלי לפחות זה לא השפיע לטווח ארוך לדעתי

עם הזמן סלחתי בלי שיתנצלו, והפכנו חברות טובות כולן עד גילאי העשרים ממש.


ואל תלקי את עצמך. ילדים זה ילדים. השפעה חברתית היא דבר חזק.

התפקיד הוא של ההורים והמורים להיות מעורבים בנעשה בחיי ילדיהם ולהיות כר נח לשיתוף כדי לעצור את הגלגל

היום גם המודעות יותר גדולה וגם ההשפעות לצערנו בגלל הרשתות. זה עולם אחר לגמרי מפעם

מסכימה עם דרקוניתיהלומה..
לדעתי - לא לפתוח את העבר אבל כן לבקש סליחה ולהתנצל בכללי, שזה זמן מתאים ביותר..
ואי זה כזה עצובלב אוהב

אני בשוק שילדות עושות חרם (סליחה שנופלת עלייך. ברור לי שלא היית מודעת להשלכות)

ממש בשוק מזה. לא מבינה מה התועלת של זה.

ב"ה אצלי גם ביסודי וגם הלאה לא עשו חרמות

כן היו בנות פחות מקובלות או בנות שממש נדחקו הצידה

אבל לא החרימו

כאילו מאיפה הרעיון בכלל להחרים 😢

ואם קורה לעצור הכל. את כל הלימודים את כל שגרת היום...

זה לא משהו נורמלי

איזה עצוב זה...בארץ אהבתי

האמת שממש משמח לשמוע שטוב לה היום, ושהיא הצליחה להתגבר על התקופה הקשה הזו.

וזה שיש לה קשר טוב איתך זה מרשים בעיני.

אבל די ברור לי שזה לא משהו ששוכחים.


וגם אם לא היית מהמובילות, את מרגישה שיש לך גם  חלק במה שהיא עברה.

(רוצה להוסיף על זה, שאצל אחת האחיות שלי פעם רצו לעשות בכיתה חרם על ילדה אחת. ואחותי לא שיתפה עם זה פעולה ולא היתה מוכנה להשתתף. וזה שבר את החרם, והציל את הילדה הזו.

כמובן לא כותבת את זה כדי להוסיף ביקורת על מה שעשית. אני יודעת שאת כבר מספיק מצטערת על מה שהיה. אבל כן חושבת שזה מחדד כמה אחריות יש לכל אחת שמשתתפת בחרם, גם אם היא לא המובילה שלו).


בעיני זה באמת נכון לפתוח את זה. בכתב או בע"פ, איך שמרגיש לך נכון יותר.

זה דורש הרבה אומץ, אבל זה לגמרי הדבר הנכון לעשות.

את יכולה להסביר שזה יושב לך על המצפון כבר תקופה ארוכה, ועכשיו בעקבות החדשות האחרונות יחד עם חודש אלול הרגשת שאת חייבת להתנצל בפניה ישירות, ואולי גם להגיד לה כמה את מעריכה אותה על איך שהיא הצליחה לצמוח מהדבר הזה, ועל זה שהיא לא נטרה טינה ושאתן חברות עכשיו למרות מה שהיה...

אני עברתי חרם בכיתה ו'כבתחילה

4 בנות מהכיתה הובילו את החרם וכל השאר הצטרפו.

כיתה ו' זה לא בוגר אבל זה גם לא הכי תינוקי. הסיבה היתה תינוקית - את אשכנזיה והמורות אשכנזיות. אנחנו שונאות את המורות אז נשנא גם אותך.

החרם היה גם מילולי- לא דיברו איתי, וגם חוויתי אלימות- ילדות מהכיתה הרביצו לי בחצר בהפסקה ובהסעה הביתה.


כמובן ההורים שלי היו מעורבים, אמא שלי דיברה כל יום עם המורה והמנהלת והמלווה האחראית של ההסעה ולא עזר כלום.

היו ימים שנשארתי בבית אבל רוב הימים הייתי חייבת ללכת כי לא יכולתי להשאר לבד בבית ימים שלמים.

עד היום יש לי כעס גדול על המורה והמנהלת שלא עשו כלום או לא עשו מספיק בשביל שזה יעצר.

בסוף אותה שנה עברתי בית ספר למרות שהבית ספר ממשיך עד כיתה ח'.


מתוך 4 המובילות,

אחת- אמא שלה שלחה מכתב אחרי כמה שנים בשמה וכתבה שאסלח לה אחרת יהיה לה קפידה והיא לא תצליח להתחתן.

לא סלחתי ומבחינתי שלא תצליח כלום בחיים.

אם היא רוצה היא מוזמנת לפנות בעצמה ולא שאמא שלה תעשה משהו בלי הרצון או הנכונות שלה לבקש סליחה.

עוד אחת- אחרי כמה שנים התקשרה לבקש סליחה. לא סלחתי בקלות אבל היא ממש התעקשה וניסתה לפייס אותי, שלחה לי תשורה קטנה ואינסוף טלפונים עד שהשתכנעתי שהיא באמת מתחרטת וסלחתי.

עוד 2- לא פנו עד עצם היום הזה.


בכיתה ט' הייתי בטיפול פסיכודרמה במשך שנה שלמה על בסיס שבועי. עד שב"ה השתקמתי וסיגלתי יכולות חדשות. מאז ב"ה אני עם ביטחון עצמי בשמים, מאד מוצלחת חברתית, אישית ותעסוקתית עד כמה שאני יכולה להעיד על עצמי

תכלס אני חייבת את חיי לאותה מטפלת שפשוט בנתה אותי מהתחתית שהייתי בה.


בקשר אלייך,

הרבה פעמים הכעס הגדול הוא על מובילות החרם והרבה פחות על שאר הכיתה שמצטרפת. כלומר, ברור שגם להן יש חלק וברור שהן גם אשמות אבל לא באותה רמה.

אם אתן שכנות שמתראות ונפגשות ומבחינתה זה נראה שעניינים כרגיל,

הייתי פונה בימים הקרובים ואומרת לה שלקראת ראש השנה את עושה חזרה בתשובה ונזכרת בתקופה שבה השתתפת בחרם עליה ואת נורא מצטערת וחשוב לך לבקש ממנה סליחה על המעשה וסליחה על האיחור בשנים שכל הזמן הזה לא ביקשת.

פנים מול פנים כמובן, למרות הקושי.


בהצלחה וכל הכבוד! זה נורא חשוב

חיבוק על מה שעברת... ומסכימה עם ההצעה.ירושלמית במקור
אמאל'ה . מזעזע . אשכרה חרם על שטות כזועדינה אבל בשטח
לא להאמין, ואיך הצוות החינוכי לא הצליח לעצור את זה? ריבונו של עולם! זה עניין של נפשות! כואב לי על הילדה שהיית מאוד. ואני בטוחה שכמו שאת מתארת צמחת מזה ונהיית בנאדם מדהים ומוצלח. שולחת לך חיבוק ענק 
אשכרהכבתחילה
צוות חינוכי כושל, אין לי תיאור אחר חוץ מזה.


תודה!

יאו זה כל כך קשהממשיכה לחלום

זה נראה לי בלתי נסבל שילדה צריכה לחוות כאלה דברים בבית הספר שאמור להיות סביבה מגינה ומכילה

והזוי שהצוות לא עצר את זה

מצטערת כל כך שנאלצת לעבור את זה וממש מעריכה את הבניה שעשית

ממש מעורר השראה❤️

ותודה ששיתפת כי זה ממש חשוב ללמוד מה המשמעות של זה

תודה!כבתחילה
אני רוצה לקוות שמכשירים מורות כיום טוב יותר מאשר פעם. לא שאני כזאת מבוגרת אבל עברו איזה 12 שנים מאז
האמת שאני שומעת יותר מידי סיפורים כאלהממשיכה לחלום

וזה ממש עצוב

גם הילד שנפטר עכשיו לא קיבל מספיק עזרה מהצוות החינוכי

זה נוראי

עצוב ממשכבתחילה
חייבת להגיבאנונימית מאושרת

היתה לנו בכיתה מישהי "מוזרה", עולה חדשה שהיינו מתאכזרות אליה. לא מעט... לרוב לא השתתפתי אבל היה מקרה אחד שכן. וזה היה התנהגות מזעזעת.

קרה בכיתה ב.. אצלנו המורה כן הגיבה לזה וניסתה לעזור לאותה אחת.

עברתי בית ספר בסוף שנה

במשך המון שנים זה הלך איתי.. יש לנו כמה חברות משותפות אז הייתי פוגשת אותה באירועים פה ושם, זה כאילו מאחורינו אבל אצלי נוכח.

גם היא בה נשואה, עם ילדים כמו שאמרת - מוצלחת ב"ה.

לפני 3 שנים לפני ראש השנה מצאתי אומץ להתקשר ולהתנצל.

חששתי כ"כ מהשיחה הזאת. דחיתי אותה כמה שנים טובות! כשאמרתי לה את הסיבה שבגללה אני מתקשרת  היא העריכה את הטלפון. אבל אמרה שבגלל שאני לא הייתי בין "הראשיות'' היא אפילו לא זוכרת אותי בתוך הסיטואציה. סיפרה לי שההתעללויות האלה ליוו אותה במשך המון שנים אבל עכשיו היא ממשבסדר.

מחלה לי בלב שלם ואני הרגשתי כ"כ הקלה ובן אדם אחר.

אני חושבת שלא סתם המחשבה הזאת באה לך לראשאם_שמחה_הללויה

אז אל תדחי את זה, תגמרי עם זה וזהו. את יכולה לכתוב מכתב ולאו דווקא למסור. זה יחדד לך מה להגיד לה פנים מול פנים.

ואל תרדפי את עצמך, כולנו היינו טיפשות עשינו טעויות כאלה ואחרות. איזה מזל שאפשר תמיד לתקן ולחזור בתשובה!

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדניתאחרונה

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11אחרונה

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.