בגמרא ישנו מדרש שמתאר שכאשר המן הגיע להרכיב את מרדכי על הסוס לפי ציווי אחשוורוש, מרדכי התעקש שמשום מה הוא צריך להסתפר ולהתגלח קודם!
אמר ליה קום לבוש הני מאני ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני ואשקול למזייא דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני ולכולהו אומני עייליה איהו לבי בני ואסחיה ואזיל ואייתי זוזא מביתיה וקא שקיל ביה מזייה בהדי דקא שקיל ליה אינגד ואיתנח אמר ליה אמאי קא מיתנחת אמר ליה גברא דהוה חשיב ליה למלכא מכולהו רברבנוהי השתא לישוייה בלאני וספר אמר ליה רשע ולאו ספר של כפר קרצום היית תנא המן ספר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה בתר דשקלינהו למזייה לבשינהו למאניה (בבלי מגילה טז ע״א)
מאיפה חז״ל הביאו את הסיפור הזה ? אפשר לטעון שהיתה להם מסורת על זה. אבל אני רוצה להציע דרך אחרת.
ישנו דמיון רב בין אסתר פרק ו ששם מופיע הסיפור הזה לבין בראשית פרק מא לגבי עלייתו למלכות של יוסף.
1. שני הסיפורים מתחילים במלך גוי שחולם חלום ״וּפַרְעֹה חֹלֵם״ או במלך גוי שלא מצליח להירדם ״בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ״.
2. בשני הסיפורים יש מימד של ״בעיתה אחישנה״: אצל יוסף ״וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר״ ואילו במגילה ״וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת-הָמָן״.
3. אצל יוסף נאמר ״וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ. מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ״
וזה מקביל לתיאור אצל מרדכי באסתר פרק ו ״וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ״.
ת׳אמת שעשיתי כאן ״עריכה קטנה״ פסוק מב מפרק מא בבראשית העוסק ביוסף מתחיל ככה ״וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף״ וזה לכאורה לא מתאים להקבלה אז השמטתי אותו.
אבל בעצם גם לזה יש מקבילה מובהקת במגילת אסתר אבל בפרק מוקדם יותר פרק ג וביחס להמן!
״וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים״.
כלומר, החלק הראשון של המלכת יוסף זהה לזה של המן, עכשיו אפשר אולי לשער מאיפה הביא המן את הבקשה הזאת של:
״ ז וַיֹּאמֶר הָמָן, אֶל-הַמֶּלֶךְ: אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. ח יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ; וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹ. ט וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס, עַל-יַד-אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל-הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ״
להסרת הטבעת כמו ליוסף המן כבר זכה, עכשיו הוא ביקש להשלים את שאר המעלות כמו יוסף! אבל זאת היתה הערת אגב.
אם אנחנו מניחים שחז״ל היו מודעים לדמיון ולהקבלה הזאת בין שתי הסיפורים, אפשר לשער שכאשר הם הביאו את הסיפור על התספורת של מרדכי הם עשו את זה כדי להשלים את ההקבלה בין מרדכי ליוסף, כמו שאצל יוסף נאמר ״וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו״ אז חז״ל השלימו את הסיפור של מרדכי באופן הזה שהוא לא החליף בגדים לפני שהוא הסתפר והתגלח.
בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם.
(ותודה לשום וחניכה)
) וגיליתי שהמשפחה שלי הגיעה לתוניס מטריפולי, והגיעה לטריפולי בעקבות גירוש ספרד, אך בבירור גורשנו מסיציליה שבאיטליה ולא מספרד. הרבנים באותה תקופה באיטליה היו הספורנו, ר' עובדיה מברטנורא (שהעיד שבית הכנסת בסיציליה היה בית הכנסת הגדול ביותר בעולם כולו), והשלטי גיבורים... בזמן גירוש ספרד, סיציליה שהיתה בשליטה ספרדית גורשה כולה מיהודים, והמורשת היהודית הוחרבה.
