לחתוך מבחור במילואיםBrowser

אני אשמח ממש לעצה.

 

אמ;לק: יוצאים חודש, הבחור יצא למילואים לפרק זמן לא ידוע בדיוק כשרציתי לקבוע שיחה לחתוך, מה עושים?

 

אנחנו יוצאים כבר קצת יותר מחודש, נפגשנו חמישה פעמים, ובין לבין (ביוזמתו) מדברים המון בהודעות וכל כמה ימים בטלפון.

בחור טוב בסך הכל, ובהשוואה לרוב האחרים שיצאתי איתם (ולרוב ההצעות שאני מקבלת), הוא באמת הרבה יותר בכיוון של מה שאני מחפשת.

באמת, לולא השוני בינינו בפן הרגשי ובפן האינטלקטואלי, כנראה הייתי רוצה מאוד להיות אשתו. אבל לצערי, בשיחות שלנו ובדייטים האחרונים אני רואה שזה מפריע לי יותר ויותר.

 

כשחזרתי מהדייט האחרון שלנו בשבוע שעבר, ממש התלבטתי. ידעתי שאני כנראה צריכה לחתוך, אבל התלבטתי אם לשתף אותו (בצורה מתאימה ומכבדת) בהתלבטויות שלי, ולתת לזה עוד פגישה אחת.

הבעיה היא שהוא אף פעם לא באמת הקפיד על חוקי הדייטים 😅 (לטוב ולרע!). והוא בדרך כלל (אם סיימנו את הדייט בחיוך) כותב לי ישר אחרי, בכללי הוא מתכתב איתי כמעט תמיד. יש אולי בנות שיאהבו את זה, אבל אותי זה קצת חונק (לא אוהבת את הרעיון של זמינות תמידית), אבל נראה שזה חשוב לו, אז אני משתדלת לענות ולהתכתב.

אחרי הדייט האחרון, לא עניתי לו כשהגעתי הביתה, רציתי להגיע להחלטה ולא לשלוח הודעות אם אני עומדת לחתוך, אבל אז הוא כתב לי שהוא קיבל צו 8 ושהוא עולה למחרת לבסיס, והגעתי למסקנה שעדיף לא לחתוך ממנו שניה לפני שהוא עולה להילחם(?), שזה כמו לחתוך (להבדיל) לפני שבת, ושכנראה הכי נכון כן להמשיך. אז עניתי לו כרגיל, ואיחלתי לו בהצלחה, אמנם לא דיברנו בפלאפון מאז, אבל כן התכתבנו עד ראש השנה.

 

הוא כתב לי שפעם שעברה (בשמחת תורה) כשהוא נסע למילואים הוא היה אחרי פרידה, והוא ממש שמח שעכשיו הוא נוסע למילואים כשהוא בקשר כלכך מיוחד, ושהוא בכללי ישמח אם אוכל להיות זמינה לשיחה לפעמים.  כאב לי ממש, אבל עדיין לא ידעתי מה לעשות, הבהרתי לו שאני שמחה מאוד שהכרנו, אבל שאני מרגישה שמבחינתי אנחנו ממש בתחילת הקשר, ושיהיה לי רע אם הקשר יתקדם מהר, הוא קיבל את זה, אבל המשיך להתכתב כרגיל.

 

בראש השנה הבנתי כמה גרועה ההתכתבות התמידית הזו, פתאום היה לי ברור, בלי הלחץ הזה של לענות להודעות שלו, שאני לא רוצה להמשיך בקשר הזה, שהוא מקסים, אבל שאין לי התלבטות. אבל הקטע הוא שהוא במילואים, לפרק זמן לא ידוע , והוא ממשיך להתכתב איתי, קשה לי לענות לו אני מרגישה שאני משקרת לו; 

- מצד אחד לא יפה לסנן או לענות לא בצורה יבשה, 

- מצד שני, לא יודעת אם אני רוצה לעודד את הקשר.

 

מה לעשות?? אני אשמח ממש לכל תשובה, אם יש גם אולי כאלה כאן שהיו במילואים, ויכולים לומר מה דעתם בעניין , אני אשמח ממש!

 

נ.ב. אני יודעת שלרוב אחרי חודש (לדעת הפורום) עדיף לחתוך פנים מול פנים, אבל אנחנו גרים במרחק של כשעתיים נסיעה אחד מהשניה , וברוב הדייטים הוא ממש לא הסכים שהדייט יהיה קרוב לבית שלו, ובעיני זה יהיה נורא אם הוא ייסע שעה+ רק כדי שאחתוך.

יש מצב שמה שהורג אותך זו הזמינות התמידית ולא הקשרמשה

כלומר, שהדבר שמחרפן אותך זה בדיוק זה. עוד לפני שאר רבדי הקשר.

ואולי זה דורך אצלך על עוד משהו. הלחץ לכנות להודעות שלו. 

זה מצדיק הבנה מה קורה לך בפנים. בלי קשר אליו.

 

 

לגופו של עניין

תספרי שיש לך יום עבודה עמוס ואת לא פנויה או משהו כזה. ובקשר תטפלי אחר כך.

הזמינות בהחלט מעצבנת, אבל זו לא הסיבהBrowser

זוהי לא הסיבה שאני רוצה לסיים את הקשר.

דיברתי איתו על הזמינות בעבר, הוא מבין את זה שאני לא תמיד זמינה.

כפי שהזכרתי, הסיבה שאני רוצה לסיים את הקשר היא בגלל שיש שוני בינינו מבחינה רגשית ואינטלקטואלית, שאני לצערי מרגישה שמתעצם כל הזמן.

 

השאלה שלי היא מה לעשות עכשיו, האם להמשיך בקשר ולכתוב לו כרגיל, או אם לחתוך, למרות שהוא במילואים. 

 

תודה על התגובה!

למה בעצם לא להיפרד עכשיו?משה

בגלל שהוא יפגע והוא במילואים?


תנסי לדייק את מה שאת מרגישה בפנים עוד לפניו. מרגיש לי פה עוד מנגנון ריצוי שמועך אותך מול הרצון שלו (שימי לב: המנגנון שלך מועך, זה לא הוא!) שגורם לזה שימאס לך מהקשר מצד אחד, ושאת לא מעיזה להיות שם. היה צריך 3 ימי ניתוק בכפיה כדי שתרגישי את הרצון שלך. זה לבד בעיניי נקודה אדומה בטרוף. והיא שלך עם עצמך. לא שלו.

אולי, אבל אני לא בטוחה שהבנת את כוונתיBrowser
עבר עריכה על ידי Browser בתאריך ו' בתשרי תשפ"ה 0:11

כמו שציינתי, כבר 2 דייטים שמתבהרת אצלי ההרגשה שיש פה פער שכנראה לא יתאים לי בטווח הארוך. הבנתי גם קודם שאני כנראה רוצה לחתוך, אבל בשלושת הימים האלו יצא לי לחשוב עוד על כל מיני דברים שקרו ובונים את הקשר בינינו. אולי אתה צודק שהיה נכון לשבת עם עצמי עוד קודם ולבחון את הדברים האלו בצורה מסודרת, אבל ב"ה אלו ימים עסוקים.

וגם, השלושה ימים האלו היה ספציפית אחרי שכבר הגעתי למסקנה שאני עושה משהו בנידון, בשבתות לפני למשל, המחשבות עוד לא בדיוק הובילו לשם.

 

אני מסכימה שהמנגנון ה"מועך" הוא שלי ולא שלו, שים לב שלא האשמתי את הבחור (שהוא בחור מקסים) בשום שלב, דיברתי איתו על זה לאחר הדייט השני שאני פחות אוהבת את הרעיון של הזמינות התמידית, אבל לדעתי הוא לא מבין את הרעיון.

 

שאלת למה לא להיפרד עכשיו, הסיבה היא שמכיוון ומדובר בבחור רגיש, שכבר הזכיר בעבר כמה היה לו קשה להיות אחרי פרידה במילואים.

 

ותודה רבה רבה שוב שהגבת! מעריכה את זה

הוא בחור רגיש "זה לא בעיה שלך"משה

מה שאני רואה פה בין השורות שלך זה שאת מתכווצת.  זה לא שאת בסימן שאלה על הקשר, את כבר החלטת. פשוט את מפחדת להביא את המקום המדוייק שלך לעולם ותולה את זה בכל הסיפור של הוא במילואים והוא רגיש.

 

האם זה יכאיב לו? כן.  האם את מסוגלת להגיד לו את זה אחרי שהוא ישתחרר מהמילואים? תחשבי עם עצמך. התחושה שלי בין ההודעות שלך שקראתי היא שלא. כי את עושה בקשר הזה (וניחוש שלי: גם בקשר הקודם, ובזה שלפניו, ומול חברות, ומול אמא שלך) דברים שאת לא רוצה כדי שהוא יהיה מרוצה.

 

האם את רגישה באופן כללי בחיים שלך?  האם הדפוס הזה מוכר לך מעוד קשרים? מהעבודה?

 

העבודה שלך היא שלך. כל עוד הבטן שלך מכווצת זה אומר שאת צריכה לעשות את הדיוק שלך. כשהבטן שלך לא תהיה מכווצת את תוכלי להגיד מה שאת רוצה (במקרה הזה, שאת רוצה לסיים), ותראי שגם הצד השני יקבל את זה בטוב. ברגע שאת מכווצת המסר הזה עובר הלאה.

 

 

 

עריכה אחרי עוד תגובה שלך למטה: "דווקא נראה שהוא מתקדם נורא מהר, ושזו תמיד אני שמעלה את ההתלבטויות,"

זה גם דפוס חוזר אצלך?

זה סוג של ריצוי. הוא רוצה להתקדם מהר ואת "מפריעה" לו.

 

בא לי לשתף פה סרטון  ארוך על רצון ועל ריצוי שלי היה ממש פוקח עיניים. אבל אני תוהה כמה סבלנות יש לך ל-40+ דקות של האזנה.

האמת אני בדרך כלל לא בצד המרצה😅Browser

 יש לי חברה שהכירה לי את המושג "אנשים רגישים מאוד" , וממה שראינו (לפחות אז) לא נכללתי בהגדרה...

 

בכללי בקשרים הקודמים, די קל לי לחתוך, כשאני רואה שזה לא זה. בגלל שהוא רגיש(למרות שזו לא בעיה שלי) ומאחר שכן יש התאמה כלשהי, אני כדבריך "מתכווצת".

הבחור הזה היה בעבר בקשרים רציניים, כך שלדעתי הוא חותר לזה מאוד מהר, כבר אמרתי לו את דעתי בעניין.

 

אני תמיד שמחה להקשיב , מוזמן לשלוח את הסרטון.

אני בע"ה מדברת איתו בקרוב, אני אסביר לו את המקום שלי, שיש התלבטויות שאני אשמח להפגש עוד פעם , אבל רק בתנאי שאנחנו מגבילים את הזרימה של ההתכתבויות,ולפי תגובתו נראה יחסינו לאן.

 

תודה על העזרה והזמן שלקחת להגיב, מעריכה מאוד!

יש פה פורום שעוסק בנושא של רגישיםמשה

זה בסדר שאת לא שם, אבל זו אחת השאלות שאני שואל כי מי שכן נמצא שם יש לו אתגר מאוד קשוח בפינות האלה בדיוק.

 

הבחור אולי היה ואולי פה ואולי שם. הוא לא מעניין אותי ואין לנו שליטה עליו. יש לנו שליטה רק על הצד שלך בסיטואציה. רק עליו. ושם צריך לדייק מה בדיוק מכווץ אותך בקשר הזה.

 

דרך אגב, יכול להיות שאם את תהיי יותר ברורה כלפי עצמך, את תציבי לו גבולות שמתאימים לך ואולי דווקא תרצי להמשיך את  הקשר הזה.

התחושה שלי אומרת שאת רוצה לעצור את הקשר הזה לא בגלל שהוא לא מתאים לך (אולי גם, אבל כרגע אנחנו לא יודעים), אלא בגלל שהוא פשוט מכווץ אותך. את פשוט סובלת ממנו. בשביל הקשר (שאני רוצה) אני צריכה להתכתב איתו כל היום (שאני לא רוצה). או משהו דומה. הסרטון שמוצג פה קורא לזה "טראומת אושר".

זה קצת כמו לקבל גלידה בשביל לעשות שיעורי בית. כלומר - ערבוב של הגלידה הטעימה עם האיכס. וזה מכווץ. זה לא כיף.

 

 

לגבי הסרטון - 

(עדיף להתחיל מדקה 32 כדי להבין מה אני רוצה ממך, על הסיפור של רצון ושל "למען" - כלומר לעשות משהו כי מישהו ביקש מאיתנו, ולא כי אנחנו רוצים באמת לעשות את זה, אחר כך אפשר את הכל).

 

 

ותודה על המחמאה בסוף. 

אני מביא פה זווית שהעולם לא מכיר כי פשוט היה לי כואב פעם ומצאתי איך עושים לזה "הצג מקור" ומבינים איך זה עובד.

תוהה אם את מרגישה שאת מנסה לדאוג לוארץ השוקולד
ואולי הקשר מבחינתך הוא דרך לדאוג לו ולא מהווה בניין יחד.
ממש לא חושבת...Browser

אני כבר כמעט חודש וחצי הייתי איתו בקשר. 

וכמו שאמרתי גם, ראיתי בו ממש פוטנציאל, מעבר לבחורים שיצאתי איתם קודם.

לא דאגתי לו מעבר לרגיל לענ"ד, ואני האמת לא בן אדם דאגן (אולי אפילו כדאי שאדאג יותר בחיי לפעמים...) .....

לא דאגתי עד שההתלבטויות לגביו גברו, וכשבאתי לדבר איתו הוא סיפר לי כמה הוא שמח שהפעם הוא יוצא למילואים כשהוא בקשר מתפתח, ואיך היה לו קשה לצאת למילואים אחרי פרידה. ואז התחלתי לדאוג לגבי היכולת שלו להכיל התלבטויות בקשר בזמן שהוא במילואים.

 

אני לא כל כך יודעת מה המהות של "אולי הקשר מבחינתך הוא דרך לדאוג לו ולא מהווה בניין יחד", אבל קשר של חודש לא מהווה בניין יחד בלי קשר, האם ניסיתי לבחון איתו את האפשרות להתקדם לבניית בניין יחד? כן. האם חיפשתי במודע או לא (בהרגשה שלי ממש לא) "דרך לדאוג לו" ? לא. אין לי למה, בכללי אני בן אדם די רגוע, ואולי דווקא לא היה מזיק שיותר "אשים" על אנשים (שאגב, זה הבדל ביני לבינו, למרות שזה לא שוני שעליו אני ממש פוסלת, הוא נורא רגיש ומעצב את עצמו לפי הדעות וההערות של אנשים עליו, כשאני יותר "בוחרת" למה להתייחס, אבל זה לא הנושא של השרשור)

 

וואו, נשמע ממש מורכבארץ השוקולד

ראשית, רציתי לומר שאני מעריך את ההתנהלות שלך וההתנהלות ממש לא נעימה וטובה לך.


שנית, אני חושב שמכל הסיבות לחתוך נראה שיש לך סיבה מאוד טובה, הוא בחור מקסים ככל הנראה אבל אתם פשוט משדרים על גלים אחרים ולכן נכון לחתוך.

הגלים האחרים מתבטאים בפן רגשי, אינטלקטואלי ויותר מכל זה באופי הקשר, אצלו זה תופס הכל שמתבטא בציפיה לתשובה תמידית ואצלך זה תופס פחות שאת מוכנה לזרום על לענות אבל לא היית רוצה כך.

לכן, אני חושב שנכון לחתוך.


לבסוף, איך:

כאן זה אירוע מורכב ואם תרצי באישי, מוזמנת לש.א. וניתן לרדת לרזולוציות קטנות יותר אבל אציע כאן כיוונים לדעתי:

א. לשוחח איתו ולתאר שאת חושבת שלא מתאים ולתת מחמאות על האישיות שלו {רק דברים נכונים} אבל הקשר לא מתאים ולהסביר למה, או שאת חושבת שנכון לקחת הפסקה זמן מה כדי לראות מה עושה טוב יותר ההפסקה או החזרה. (כמובן, הצעת ההפסקה היא רק אם באמת יש סיכוי ממשי שתמשיכו ואת לא בטוחה במאה אחוז שנכון להיפרד).


ב. להציע לו אם הוא רוצה להיפגש ובו תסבירי מדוע אז להשאיר זאת כאופציה, סביר להניח שהוא יצא הביתה מתישהו בשבועיים-שלוש הקרובים, יש משהו נכון יותר בכך. (אכן, זה זמן שיכלת לצאת עם הבא, אבל לא חושב שהמרוץ וניסיון להציל כל דקה נכון יותר.)

ולהציע להיפגש אצלו או באמצע, כי אין סיבה שמישהו יטרח יותר מהשני במקרה כזה, כך שלפחות לא תניחי שהוא יטרח יותר ואם הוא יברח לטרוח יותר זו בחירה שלו.


ג. פה זה נקודה שדורשת עדינות ובחינה אם זה נכון כאן, לוודא שיש לו כתף תומכת שתסייע לו כי נשמע שניתוק הקשר יהיה לו קשה.

תודה רבה רבה על הנוסח והדיוק!Browser

אני ממש מעריכה את זה.

אני כנראה איעזר בשלבים שלך, פשוט כל פעם שאני באה לכתוב לו אני שוב שומעת אותו מתאר כמה הוא שמח שהוא זכה להכיר ושהפעם הוא לא נקרא לצו 8 אחרי פרידה ,, ואני לא יכולה.

אני יודעת שאני בכל מקרה אדבר איתו אי"ה היום או מחר על העניין, לפחות להסביר לו איפה הראש שלי.

 

תודה רבה על הנקודות המסודרות, באמת שעזרת לי המון.

ואגב, הביטוי שהשתמשת בו "אתם פשוט משדרים על גלים אחרים"  הוא הביטוי שאני משתמשת בו ביני לבין עצמי (למרות שלא כתבתי אותו פה) כדי לתאר את הקשר, ככה שזה נורא חיזק אצלי שהבנת את כוונתי😅  תודה רבה!!!

בשמחהארץ השוקולד
המון בהצלחה!


את גיבורה, כל הכבוד

אם הגעת למסקנה שהקשר לא מתאים אז לסיים בהקדםאיזו

ובהקדם זה אומר אפילו בשיחת טלפון.

למה צריך לחתוך פנים אל פנים אחרי חודש? חודש זה כלום זמן, זה בקושי אולי רבע קשר.. רק בקשר ארוך ומשמעותי לשני הצדדים צריך לסיים פנים אל פנים. ואפילו למחמירים בפנים אל פנים גם אחרי חודש, אתם לא במצב רגיל, הוא במילואים ולא זמין לפגישות עד תאריך לא ידוע..


אני מבין את מה שהבחור אמר - מה זה לצאת למילואים כשאתה בקשר, זה כן הרגשה יותר טובה. מנסיון. מצד שני אני לא מבין אותו איך הוא לא קולט שאת בכלל לא בקצב שלו, ועוד מתלבטת הרבה. למה להתכתב הרבה במצב כזה?? זה רק כאב לב בשבילו אחר כך, כשמסיימים את הקשר. וזו עוד סיבה למה לסיים בהקדם.

לא משנה שהוא במילואים, זה בכל מקרה יבאס אותו.. וזה לא שאת יכולה לחכות שהמילואים יסתיימו ואז להודיע לו, כי זה יכול להיות עוד חודש-חודשיים. אז מה, תתכתבו עד אז? להיפך, דווקא במילואים הוא עם כל החברה כל הזמן, ונמצאים בפעילות, אז הבאסה תעבור לו יותר מהר

תודה רבה!Browser

ולשאלתך "למה צריך לחתוך פנים אל פנים אחרי חודש?" 

אני מסכימה, אבל כמעט כל תשובה שראיתי בפורום הזה הצביעה על זה שאחרי חודש פרידה היא פנים מול פנים.

 

"מצד שני אני לא מבין אותו איך הוא לא קולט שאת בכלל לא בקצב שלו, ועוד מתלבטת הרבה"

אין לי מה לשפוט אותו על זה, אני אמנם כן הסברתי לו שמבחינתי אנחנו עוד בתחילת הקשר, ושאני רוצה להאט, וגם שאני לא אוהבת את הזמינות התמידית, אבל אולי עבורו הייתי צריכה להיות יותר ברורה, או שהוא לא הבין את המשמעות של זה.

כל אחד קולט דברים שונה, גם גברים ונשים מביעים רגשות בצורה שונה, ולא תמיד קולטים את האחר. לענ"ד בקשר צריך להיות פתוחים לפעמים להסביר כמה פעמים.

 

"להיפך, דווקא במילואים הוא עם כל החברה כל הזמן, ונמצאים בפעילות"

תודה רבה, זאת באמת זווית שלא חשבתי עליה מספיק, אני כנראה אאלץ לפתוח את זה מחר בבוקר או בערב (באותו נושא, מה באמת עדיף?) . 

 

תודה רבה על התשובה, מעריכה

 

נראה לי עדיף בערב (מבחינת ההתמודדות עם הבאסה)איזו
אולי גם תוכלו לדבר יותר בנחת בלי שייקחו אותו למשימה באמצע השיחה..
חחח משימה באמצע השיחה יהיה קצת חבלBrowser

תודה רבה על תגובתך! באמת שעזרת לי המון!

היי לדעתיאגוז16

תשתפי אותו בהתלבטות שלך בקשר

תפסיקי את הזרימה הזאת בכל מחיר זה לא עושה טוב לא לך ולא לו.

ואם יש לך סבלנות תחכי שיצא ואז תיפרדו

אם לא כמו שאמרתי תשתפי בהתלבטות שלך ואולי כבר זה יבוא לבד.

העיקר לא לזרום סתם בהודעות כשמבחינתך זה כבר לא

האמת כבר שיתפתי אותו בעבר בהתלבטויותBrowser

וזה באמת עזר לדייק קצת (חוץ מהקטע של הזמינות להודעות)

 

אבל הפעם אני לא בדיוק בטוחה איך להסביר לו את זה...

אבל את צודקת ממש שלא טוב שאני "סתם זורמת בהודעות" , אני בכללי יודעת לעמוד על שלי, אבל פתאום כשזה בא לדבר כזה, כלכך קשה לי לפגוע בו.

 

תודה רבה על התשובה!

חייב להגידלא שלם,משתלם

שמהצד השני- הלוחמים

יצא לי לחוות  ההפך, יצאתי עם מישהי והיה סביר מינוס ורציתי לחתוך ואז נכנסתי לשלושה שבועות לעזה והרגשתי ממש ממש לא נעים שאני סתם מורח אותה,

וגם בא לי להגיד שתדעו שאתן גיבורות, בחורה שמסכימה לצאת עם חבר'ה שבלחימה ומשלמת על זה מחירים זה לא מובן מאליו בכלל( אני באופן אישי יצאתי עם מישהי פעם אחת ואז נכנסתי ללבנון וזה אחד הדברים שעזרו לי מנטלית- לדעת שיש מישהי שמחכה שאני יצא)

מהצד שלך, מה היית מעדיף שיקרה?Browser

מעריכה נורא את התגובה שלך! 

אני גם אוסיף, שזו זכות לצאת עם לוחמים, זכות ענקית.

 

אגב, במקרים שאתה תיארת, מה היית מעדיף שהבחורה תעשה? במידה והיא חושבת לחתוך, היית מעדיף שהיא תחכה עם זה?

 

תודה רבה על התשובה שלך וכמובן תודה רבה שנלחמת עבורינו, חזק ואמץ!

 

ממש לא...לא שלם,משתלם

אני אישית בחיים מאמין מאוד בשקיפות ובשיח פתוח, (כמובן שהכל צריך להיות בעדינות ואני לא יגיד לבחורה שאני רוצה לחתוך כי המראה שלה לא מצא חן בעיני...)

אני לא הייתי רוצה שמישהי תחזיק את הקשר אפילו  שנייה כי לא נעים לה.

וזה אגב תמיד החשש....לא שלם,משתלם
שאולי לא נעים לה בגלל הלחימה ותכלס היא רוצה כבר לסיים את הקשר
לדעתי הרוב זה לא ככהBrowser

באמת שאם הוא היה יוצא למילואים דייט אחד-שניים קודם, לדעתי עוד ההתלבטויות היו נורא באוויר, והיינו מסיימים את זה כנראה לאחר הדייט הבא.

 

אישית, יש לי כלכך הרבה הערכה לכל לוחם, וזה מעלה לי את ההערכה כלפיו ברמות, באמת שאם לא היינו בדיוק במצב הנוכחי זה היה מוסיף לי מאוד.

זכות גדולה לצאת עם חיילים.

 

וגם אם כן, לדעתי מה שחשוב באותו זמן, זה לא לחשוב על זה , להתמקד כמו שאמרת - בזה שהיא שם. 

אם נורא קריטי, כן אפשר לומר שאתה יוצא ללחימה ושזה לזמן לא מוגדר וכו'.

 

ושאלה אחרונה, אמרת שמבחינת שקיפות, היית מעדיף שיאמרו לך. אבל מה מבחינת הפן הרגשי? אם היית במילואים אחרי פרידה של קשר של יותר מחודש, איך זה היה משפיע עליך? 

הוא פשוט בחור רגיש, ולכן אני מתסבכת😅

 

חזק ואמץ! תודה רבה רבה על התשובה וכמובן על זה שאתה שומר עלינו!

א.לא שלם,משתלם

א. אני בסדיר...

ב.לא היה לי קשר של חודש בחיים...

וברצינות, קיבלתי בשנה האחרונה כל כך הרבה כאפות שאני חושב שאני מספיק חזק להתמודד עם רוב הקשיים שיש, אם זה הסיטואציה והבחורה רוצה לסיים את הקשר שתסיים ואני אהיה חזק...

השבועלא שלם,משתלם

איבדתי 4 חברים, ועם כל הקושי אני לא רוצה שזאת שנפגשתי איתה פעם אחת תשאר בגלל שהיא חושבת שאני מסכן.

אני מצטערת לשמוע, איזה כאבBrowser

שלא תודה עוד צער בע"ה.

אני לא נשארתי איתו בגלל שהוא מסכן, אלא בגלל שאני כן מתלבטת לגביו וכן מעריכה אותו, וכי בעיני כמו שלא נהוג (להבדיל) לחתוך לפני כניסת שבת, כך גם יש מה להגיד לגבי לוחם שנמצא במצב כזה.

 

אני בע"ה מדברת איתו היום, תודה רבה שענית לי, עזרת מאוד!

 

שנשמע בשורות טובות

 

בהצלחה!לא שלם,משתלם
בחירות נכונות
ווי.. לא פשוט. חיבוק גדול.100

באמת לא רואים את מה שאנחנו עוברות בתק הזו..

ומה זה דורש גם מאתנו..


קוראת אותך ורוצה לכתוב לך שאני מעריכה מאד את הרגישות לסיטואציה.

את האכפתיות שלך.

את המסירות וההתגייסות )כן כן.. גם שלך) לעם ישראל ולשליחות של צבא ישראל.

את הנכונות שלך לשהות בקשר ולתת מקום אמיתי להכיר. ולהעריך את השני.

את הנכונות שלך להקשיב לעצמך ולשתף גם אותו במקום שלך בכנות.


ומתפללת שה' יאיר ויכוון את דרכך ודרכם לטובה.

אגב, לשירת מלאך היה פרויקט של100

מענה ויעוץ לשאלות כאלו בתחילת המלחמה.

שווה לבדוק אם אפשר לפנות אליה גם כעת.

איזה מהממת את, תודה!Browser

מחזק מאוד לשמוע, כיף שכתבת.

 

אמן! תודה רבה!

הייתי מחכה עד סוף המילואיםכמו🐌תמס
וכותבת כמו ללוחם שאני לא בדייט איתו. מה שלומך ה' ישמור אותך ודברי עידוד. ח"ו אם יקרה לו משהו לא תסלחי לעצמך שלא נתת לו שקט מהבחינה הרגשית, אז מבחינתי זה שקר לבן ולא צריך להתרגש מ3 שבועות של שקרים לבנים. 
לא צריך להתרגש מ3 שבועות של שקרים לבנים?Browser

לא קשה לך עם זה? 

להרגיש שהוא בונה עלייך, ושהוא מדי פעם מתקשר שיחת טלפון ושאת מחזקת אותו ושהוא חושב שהקשר גדל כשמבחינתך אין יותר קשר?

 

אני מבינה ממש את הנקודה שלך לגבי שקט מבחינה רגשית, אבל באותו זמן, לא יודעת אם לחתוך איתו אחרי שהוא חוזר יהיה בכלל יותר טוב.

 

אני כרגע בכיוון לפחות לשתף אותו לגבי ההתלבטויות ועל הבעיה שלי עם התקשורת בינינו, ולחכות עם זה אולי בכל זאת עוד דייט אחד, אבל עדיין לא יודעת אם זה תקין.

מכירה מישהיכמו🐌תמס
שרבה עם בעלה לפני שיצא למילואים. הוא נהרג ולא הספיקו להשלים. לא התאוששה מזה ונותרה ערירית. אתם לא נשואים אבל ברור שהוא מאוהב בך. כשאני שוקלת את 3 השבועות של השקרים הלבנים מול חיים שלמים אני בעד להיות אדיבה עד שיחזור ותוכלי לחתוך. 
איזה מציאות כואבתBrowser

אמנם הוא לא בעלי, ואני לא יודעת אם הייתי משתמשת במילה "מאוהב" לתאר את הרגשות שלו כלפי, למרות שכן זכיתי שהוא מעריך אותי חיצונית ופנימית.

אני אשקול את זה, כרגע בע"ה קבעתי לדבר איתו וכן לספר לו לגבי ההתלבטויות (בלשון עדינה) ולקבוע איתו זמן לשיחות במקום השטף הודעות.

 

תודה לך שכתבת לי, הלב שלי עדיין כואב מהסיפור שסיפרת. אתפלל שהאישה הזו תזכה לנחמה.

האמתלא שלם,משתלם

שאני לא מבין את זה....

בחיים לא הייתי מתלבט עם בחורה על האם אני רוצה להמשיך.

סתם נשמע לי מוזר ולא קשור.

לענ"ד זה לא בדיוק "להתלבט יחד"Browser

אלא לשתף בגורם להתבלטות, יש מקרים שמעשה או התנהגות מובנים אצל צד אחד בצורה כלשהי, למרות שבצד האחר הם בכלל באו ממניע אחר, או שאפשר יותר להבהיר.

 

ראיתי פעם סרטון ש(נורא פשטני אבל) ממש מבהיר את הנקודה הזו:

 

ב2:08 היא מסבירה בצורה יפה מה התועלת בזה 

אין לי משהו חכם להגידנקדימון
אבל אני ממש מלא הערכה לדרך בה את מתנהלת ולחשיבה שלך על הסיטואציה ועל הבחור.
מחזק מאוד לשמוע!Browser

מעריכה ממש את זה שלקחת זמן להגיב, 

אני האמת מרגישה די אנוכית שאני בכלל שואלת על זה, אז תודה רבה רבה על החיזוק!

דעה שונה ….אוהב א״י והעם 4

…. לדעתי את צריכה לתת סיכוי לקשר הזה אם הוא מקסים לפי הגדרתך.

אין שלמות ביחסים בינו לבינה ולכן הדרך הטובה לשמר יחסים זה פתיחות וכנות.

את צריכה לשקף לבחור את ההתלבטויות שלך.

אגב יכול להיות שגם לו יש התלבטויות לגביך.

חודש זה זמן קצר מידי כדי להסיק מסקנות.

תחכי שהוא יחזור בשלום ותתני לזה סיכוי נוסף.

תודה שהוספת לדיון!Browser

הקושי עבורי זה שדווקא נראה שהוא מתקדם נורא מהר, ושזו תמיד אני שמעלה את ההתלבטויות (כבר קרה בעבר).

 

אני מסכימה ש"אין שלמות ביחסים" , אבל השאלה מה באמת יפריע לקשר בסופו של דבר, ונראה לצערי שהשוני הזה גדל מדייט לדייט (כאשר שאר הפערים שחשתי פחות הפריעו לי).

 

אבל ככל הנראה באמת כך אעשה, מחר אי"ה אדבר איתו ואעלה את הקשיים, ואומר לו שבמידה ויתאים אני כן אשמח לצאת שוב, אבל שהתקשורת קשה לי, ושאנחנו צריכים לדייק בינינו (או משהו בסגנון).

 

תודה שהגבת!

אודה על האמת גם אני בעבר עשיתי….אוהב א״י והעם 4

…. את אותה טעות. הבחורה שהכרתי לקחה רוורס למרות שידעתי שאני מצאתי חן בעניה. כששאלתי את חברת מה גרם לה להתנתק היא אמרה שהתקדמתי מהר מידי.

טוב זה היה לפני 27 שנה. בנתים למדתי מהטעות.

וואי קשהBrowser

זו בעיה שהבנתי שמאוד נפוצה בקשרים, יש כל מיני טיפים היום שאפשר למצוא - איך להעביר לשני את המקום שאתה נמצא בו וכו'.

לדעתי ה(כלשונך) "moving to fast" היה לי קשה, אבל זאת לא הסיבה שלי להתלבטות, הסיבה היא השוני בפן הרגשי ובפן האינטלקטואלי.

 

שיהיה לך בהצלחה ממש! תודה על תגובתך!

תראי, אני כבר …אוהב א״י והעם 4

הספקתי להתחתן , יש לי 4 בנים , הספקתי להתגרש ואני כבר 9 שנים בזוגיות פרק ב.

אן ספק אני מרגיש מבורך.

אני ממש מבין מה את עוברתשפלות רוח

הייתי בקשר עם מישהי כזאת אמנם לא צבא וזה אבל בזמינות התמידית הזאת וזה פשוט עשה לי לא טוב וחתכתי.

יכול להיות שעל זה יושב רוב הקושי? כי נניח אם הוא אחלה בחור ואת רואה כיוון איתו ופשוט הנושא הספציפי הזה מוריד הכל, אז אולי אפשר לדבר איתו ולנסות לשפר ולתקן?

אצלי לא הייתה אפשרות כי היא ממש רגישה בקטע שעדיין לא יצא לי לפגוש. אז הלבשתי את זה על סיבות אחרות אבל אם זה העניין אז מבין מאוד את הקושי.

תבדקי עם עצמך אם זה רק זה ויש מקום לנסות לדבר איתו ולתקן את זה

הזמינות מעיבה, אבל זה לא רק זהBrowser

חשבתי על זה המון, גם התגובות עזרו לי למקד את זה.

באמת שהצורך בזמינות כן כבד לי, אבל לדעתי מה שבאמת מפריע לי זה השוני בינינו , בשיחה , בהתייחסות וכו' - אין לי בעיה ואני ממינה שצריך חשיבה שונה, אבל פה אנחנו ממש "משדרים על גלים שונים" , ופשוט הזמינות בעיני מסווה את זה, כי סוג של "מדלגים" מעל מקרים כאלה.

 

תודה שהגבת! מעריכה!

מלא בהצלחהשפלות רוח
לא לענות למישהו זה לא בסדרהפי

אני לא מבינה למה אנשים חושבים שזה בסדר לסנן(:

בטח שלך יש תשובה חד משמעית.


 

הוא בחור גדול הוא יתמודד ועדיף כך .. מאשר להחיות אותו בסרט.. כאשר הוא יבנה על זה עוד מגדל וכו' ..

ולא יהיה לזה סוף


 

אם את בטוחה במאה אחוז לגבי התשובה,להגיד לו בהקדם שאת רוצה שיחה איתו וזה חשוב לך.

כמובן לשמור על הכבוד של שניכם במהלך השיחה.

ואהבת לרעך וכו'..


 

אם לא הבנתי נכון מה שרשמת

במידה ואת חושבת שכן יש עניין לשאול אותו מתי הוא יוצא על מנת לעשות דייט שיעזור לך להחליט יותר(:

 

בהצלחה יקרה.. תעשי מה שנכון לך

מסכימה - לסנן זה באמת לא יפה. למרות...Browser

שההגדרה של "לסנן" יכולה להשתנות, יש כאלה שייעלבו אם לא עונים תוך שעתיים, יש כאלה שחצי שעה-שעה, ויש כאלה שתוך יום יומיים, זה משתנה.

לדעתי האנשים האלה התכוונו שאצור מצב שמדברים פחות.

 

תודה שהגבת!

האמת דיברתי איתו על זה, הוא לא כלכך הבין (למרות שכבר הזכרתי מלא פעמים שאני לא מחבבת ולא חשובה לי הזמינות הזאת), אבל כרגע נורא מתלבטת.

ככל הנראה נפגש עוד פעם ואחליט.

 

זה בסדר להתלבטהפי

הכי חשוב שבסוף תקשיבי ללב שלך הוא יודע .

מה שלי עוזר זה להתפלל על זה להגיד אבא תעזור לי לפתוח את הלב ..

כמה מחשבותלגיטימי?

א. אני לא חושבת שיש כאן נכון ולא נכון. אני הולכת לשתף פה את דעתי, אבל אני לא חושבת שזה נכון לכל אחת (ואחד), ולכל קשר.

 

ב. הקדמה עקרונית (בלי קשר למילואים וכו'): 

אני תופסת את המונח "פגישת פרידה" כאוקסימורון. אני לא נפגשת בשביל להיפרד. אם אני מגיעה לפגישה כאשר זו המטרה שמסומנת בסוף, מה הקטע בפגישה?

ולכן, בעיני, אם קיבלת החלטה להיפרד, ואין לך שום ספק בנושא - אין עניין להיפגש פיזית, ואפשר לחלוטין להסתפק בשיחת טלפון.

לדעתי זמן\מספר פגישות זה לא תמיד המדד הנכון לקשר, וזה יותר תלוי בעומק שהגעתם אליו. באופן אישי, בקשרים שלי, מה שאת מתארת מבחינתי זה ראשית הדרך (=לא קשר ארוך ומשמעותי).

אם את רוצה לשתף אותו בהתלבטויות, ויש סיכוי שתהיה עוד פגישה - כלומר זה לא חתום וגמור - אז יש מקום בעיני לפגישה נוספת.

ואז זה לא "פגישת פרידה" - אלא "פגישת התלבטות".

 

ג. את מתארת כאן כל מיני פערים בינך לבינו -

פער בתקשורת, פער רגשי, פער אינטלקטואלי, פער במקום בקשר.

אם היית כותבת שאת מתלבטת, אולי יש מקום לדבר על הפערים האלה. אבל כתבת שלא, אז כנראה כבר עשית את השיקולים שלך (ואכתוב על זה משהו בסוף), ולכן אגש לעצם העניין:

הכי כואב להיפרד כאשר הצד השני רוצה בקשר, ואת ממש לא.

אני לא חושבת שיש דרך לעשות את זה בצורה שלא תכאב לו, תעציב אותו - בין אם הפרידה היא היום ובין אם בעוד X זמן.

כולנו התמודדנו, מתמודדים ונתמודד עם קשיים בחיים.

אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על קשיים של אחרים.

(ואולי דווקא המילואים זה מעטפת של חברים שתעזור לו בהתמודדות הזאת?)

אני לא אומרת שלא צריכים להיות רגישים\ להתחשב באחר.

 

ד. מה היה קורה אם המצב היה הפוך? מה היית רוצה שהוא יעשה? ישקר אותך כמה שבועות או ייפרד ממך כבר עכשיו?

 

ה. בעיני יש כאן עוד עניין שלא התייחסת אליו: כל עוד אני בקשר עם מישהו, מבחינתי שאר העולם הם לא אופציה. המהות של קשר בעיני זה התקשורת בין שני הצדדים, המרחב המשותף שיוצרים יחד. אבל ההצעה שאת מעלה מכניסה אותך ללימבו - מצד אחד את כבר לא חלק מהרחב הזוגי שלכם (כי החלטת כבר לצאת ממנו), מצד שני את עדיין קשורה אליו (כי לא ניתקת את הקשר).

 

ו. איך דברים כמו מה ש-https://www.inn.co.il/forum/user/175508

 כתבה משתלב בתפיסה האמונית שלך?

(וזה מקום לדיון אחר, על השגחה ובחירה).

 

ז. לכן, לו אני הייתי במקומך לפי הנתונים שרשמת כאן, אני מניחה שהייתי שולחת לו הודעה על זה שאני רוצה לדבר איתו שיחה רצינית כאשר הוא יוכל להיות זמין. בשיחה הזו לספר לו שהתלבטת - האם זה נכון לדבר על זה עכשיו ובצורה הזאת, אבל בגלל שמבחינתך זה סופי - את לא רוצה להשלות אותו. להתנצל על זה. למנות את הדברים הטובים שראית בו ובקשר, להודות על הזמן והמאמצים שהקדיש לך, לשבח אותו על המילואים בשם כל עם ישראל, ולאחל לו הרבה הצלחה בכל.

 

משהו בסוף:

הערה ל-https://www.inn.co.il/forum/user/176510:

כתבת כאן: האמת - לקראת נישואין וזוגיות

שאתה לא מבין למה לשתף בהתלבטות,

וכאן: ממש לא... - לקראת נישואין וזוגיות

על חשיבות שקיפות ושיח פתוח.

לקשר יש שני צדדים. יש לכולנו דברים מסוימים שחשובים לנו, וברור מראש\די מהר אם האדם השני עומד בכך, ואז אין הרבה התלבטות ונפרדים - ובשלב מוקדם, זה כנראה בלי לפרט יותר מידי לצד השני על מה ולמה, וזה כנראה משהו שלא ניתן לשינוי, שאין לו כ"כ השפעה עליו.

זה לא אומר שהאדם השני לא טוב, אלא שהוא לא מתאים לנו. וזה בסדר גמור, ואין צורך למרוח קשר בעיני אם לא רואים פוטנציאל בקשר.

אבל 

אם כבר בנינו קשר שהוא לא רק טכני, קשר שבו אפשר לדבר בעומק רב יותר, לשתף בציפיות שלי מהקשר, מה חסר לי בקשר, ולפעמים דווקא השיתוף של ההתלבטות יכול להוביל לשיח על העניין שישנה את איך שתפסת את האדם מולך\הקשר. דווקא לשוחח על הפערים, על אותם הדברים ששונים בינינו - כי אנחנו אנשים שונים, ודווקא לומדים מתוך השונות. אנחנו לא מחפשים עוד מישהו שהוא בדיוק כמונו, אלא מישהו שישלים אותנו. יש צרכים שאנחנו מחפשים להם מענה דווקא בקשר הזוגי (לדוגמה: שיח רגשי), אבל יש צרכים שאפשר למצוא להם סיפוק לא בקשר הזוגי (שיח אינטולקטואלי).

 

 

 

תודה שהגבת!Browser

ב. אני מסכימה איתך בעקרון, אבל חיפוש קטן בפורום הראה כמה וכמה מקרים שאמרו שמומלץ לבצע פרידות בפגישה משלב מסוים. מימלא לקשר הזה זה לא רלוונטי מפאת המרחק בינינו.

 

ג. את צודקת, והאמת שלצערי אני כבר למדתי איך "לחתוך כמו שצריך" , כמה וכמה פעמים. איתו אבל זה שונה כי באמת היה בינינו משהו, מעבר לסתם, וכמו שאמרתי, הוא באמת רגיש (ולא הייתי קוראת לו ככה בפניו, אבל פגיע) והוא במילואים, והוא ממש סיפר לי איך היה קשה לו במילואים אחרי פרידה, בגלל זה הקושי. אבל כמו שאת אומרת, אם אני מחליטה שאני לא שם, אז זה באמת מזיק "לגרור" אותו.

 

ד. אם זה היה הפוך, הייתי רוצה שיאמר לי ישר. אבל מבחינה רגשית אנחנו שונים מאוד, וגם כפי שציינתי בב', הוא ממש דיבר על הקושי שלו עם פרידה ומילואים.

 

ה. לא יודעת למה את מתכוונת ב"שאר העולם הם לא אופציה" , ברור לי שלא אצא עם אף אחד עד שאחתוך ממנו. אני כן אציין שאני מאמינה נורא בתקשורת, פשוט לא תקשורת של הודעות 24/6 מתחילת הקשר.

 

ו. הבנתי את דבריה, אבל הוא גם שולח תמונות(למרות שהוא יודע שזה מוקדם מבחינתי) ויוזם שיחות המון, אני לא יכולה לשלוח להגיב לו באותו נוסח שהייתי כותבת לפתק על עוגה לחייל.

 

ז. תודה, דיברתי איתו, אני רוצה לנסות עוד פעם אחת, היה קשה לו נורא לקבל את הקטע של ההודעות, ואת ההתלבטות, אבל נראה לי שאני פשוט צריכה לעשות כרגע את מה שנכון מבחינתי, לא רק מבחינתו.

 

תודה על התגובה! מעריכה המון שלקחת זמן לכתוב לי💗

תהיי אמתית וגלוית לב ותגידי את האמת. כנראה שהוא גםמשה הנביא
דיברתי איתו - הלוואי והיה גםBrowser

אבל הוא לא מבין את זה כלכך...

 

אחרי שחזרתי והסברתי כמה וכמה פעמים, נראה שקצת הבין , נורא קשה לו עם הבקשה שלי לגבי שטף ההודעות, ולגבי ההתלבטויות הוא לא כל כך הבין למה השוני (הפער) הזה קריטי לי.

במאמר מוסגר אומר שאין לי בעיה עם פערים ושוני שבונה את הקשר, פשוט יש שוני שהוא חוסר התאמה, ויש שוני של התאמה, אנחנו אי"ה נפגש עוד פעם, ואני אגיע למסקנה סופית...

 

תודה רבה שהגבת!

מדי מיד לחתוך אם ברור לך בלי ספק.ועלהו לא יבול

הדבר הישר הנכון הראוי והמוסרי ביותר לעשות במצבך.

גניבת דעת, זמן, אנרגיה ומשאבים משניכם.

בהצלחה!!!

תודה שהגבת!Browser

אני אשקול אם זה ממש המצב.

קצת שונה מרוב התגובותהמצפה לישועה

ממש לא בא להטיף...בפרט שאני לא נמצא במציאות שלך ובמקום שלך...


נשמע שהוא מתאים לך הרבה יותר מהצעות אחרות(רוב ההצעות שקיבלת) ממה שכתבת.וישנן 2 נקודות שמן הסתם הן מתפשטות ומתרחבות ובאות לידי ביטוי בצורה יותר נרחבת. אלמלי הנקודות הנ"ל היית רואה אותו בתור בעלך ועם זאת את מתארת שככל שהזמן עובר את מרגישה שזה יותר משמעותי לך(הפער).


עד כאן ממה שהבנתי מדברייך.

יהי רצון שהקב''ה יתן לך כוח ועצה טובה.

מ"מ מה שנראה לענ"ד שכדאי מאוד להמשיך את הקשר...

מהסיבה שיש כאן משהו שיכול לחבר וצריך לעמוד על הנקודות של השוני.

והסיבות לטעמי:

1.שוני תמיד קיים.

2.יתכן והוא מופיע כרגע באופן מסויים בגלל המקום בקשר הטייימינג וכו'.


הייתי ממליץ לך לנסות לראות אתכם בתור זוג ואז לראות מה קורה .

בכל אופן מה שתבחרי שיהיה לטובה ובהצלחה!

כמעט מתחילת הקשר "רואה אותנו בתור זוג"Browser

בגלל התקשורת התמידית, וזו גם הבעיה.

קודם כל, אמן! תודה רבה!

 

שוני תמיד קיים, הוא היה קיים אצלינו מלכתחילה, שוני לא מפריע לי. להפך, הוא בונה. 

אבל, יש שוני שיוצר התאמה, ויש שוני שיוצר אי התאמה. 

כשאנחנו מדברים, ואני צריכה להבהיר לו את כוונתי כמה וכמה פעמים (גם צורת דיבור שונה לפעמים כנראה), ושאחד מאיתנו מגיע למסקנות שעתיים לפני השני (ולא רק בחלק מהנושאים), זה יותר בולט. 

בסוף כן דיברתי איתו בצורה מכובדת על ההתלבטויות, אבל אמרתי שאני כן אשמח שנפגש עוד. כלומר שהוא יהיה מודע להתלבטות (ותהיה לו את האופציה להוסיף ולתקן את דברי) ,אבל שאני עוד לא יודעת אם זה סופי או לא.

 

תודה רבה!

טוב ששיתפת בהתלבטויותארץ השוקולד

תהיי את,

אם את רואה שאתם ממשיכים לא לשדר על אותו גל, זה כנראה מסמן שהקשר לא נכון לדעתי.

האמת שנראה שזה לא טובBrowser

לא הגיב בצורה כ"כ מכילה לצערי . 

אבל לפחות כנראה יעזור לי לדעת מה טוב עבורי.

 

תודה על העזרה

 

אוויייadvfb

לא בטוח שבגלל זה מה שעשית לא טוב. בכלל לא. אולי להיפך. קחי את זה בחשבון.

 

אני אשתדל, תודה!Browser

לדעתי זה נכנס שוב ב"משדרים על גל אחר" , הוא קצת נפגע מזה שבחרתי "להתנתק" (למרות שכן רציתי שנדבר, פשוט פחות - הוא לא ככ הבין את זה בהתחלה) בתקופה שקשה לו.....

 

אולי זה באמת חיובי, זה לגלות עוד צד אחת של השני . 

תודה על התגובה! מעריכה מאוד את העזרה בפורום הזה!

בכיףadvfb

יש כאן פער ביחס להבנת מהות הקשר. באיזה שלב אתם. זה לא פער פשוט והגיוני מאוד שהוא יכאב.

נשמע שעבר בצורה לא נעימהארץ השוקולד
אבל לא בהכרח לא טוב, נותן צד נוסף כדי להבין אם מתאים או לא.
מצטרףמשה

זה שהוא הגיב בצורה לא נעימה לבקשת דיוק שלך זה אומר שהוא כנראה לא מתאים. לך לפחות (ולדעתי יש לו עבודה לעשות אבל הוא לא שאל אותי).

בתור גבר שהיה בצד השנימשהפ

אני יכול להגיד עד כמה זה חשוב (אצלי לפחות)  לשתף את הבחור בהתלבטויות לפני שחותכים. במיוחד מתי שזה קשר שנמשך יותר מחודש, וכשהיה בסיס חזק בשביל שני הצדדים להשקיע את הלב זמן וכסף. 
לדעתי, בשלב הזה הדברים כבר עברו את השלב של ה״הכרע החד צדדי בווקום״. החלטה שכזו זה מהסוג שצריכים כבר להשתדל להגיע אליו ביחד, אחרי שכבר הייתה השקעה כ״כ גדולה גם מצדו. אפילו אם בסוף תחתכו, הדרך הכי יפה לעשות את זה כשהגעת כבר לשלב הזה היא בתהליך של שיתוף. זה גם נסיון טוב, כי לשתף ולפתור בעיות רגשיות ביחד זה כלי חשוב ביותר בקשר, וככל שמשתפרים אז ככה כל קשר פוטנציאלי בע״ה יהיה יותר חזק. 

אבל הכי חשוב: לא משנה עד כמה שכרגע ברור לך שאין כאן עתיד, לדעתי את לא באמת יכולה לדעת את זה עד שאת לא משתפת אותו ברגשות הכנות שלך ורואה איך הוא מגיב. במיוחד מתי שכבר היה כל כך הרבה שכן ראית טוב בו, שנתן את הקשר להתפתח עד המקום הזה.

 

יש כמה סיבות לכך:

  • התחושות שהזכרת (פער ברמה האינטלקטואלית והרגשית), יכולות בקלות מאד להיווצר מתוך אי-הבנות, ולא מפער שבאמת קיים. ייתכן מאד שדווקא יש לו את כל הדברים האלו, והוא פשוט לא ידע שאלו הם הדברים שאת מחפשת. ייתכן שהוא פשוט ניסה להתקשר איתך בצורה אחרת, שפחות מדגישה את הדברים האלו שחשובים לך ויותר מדגיש צד אחר שיש לו (שפחות מעניינת אותך).
  • בעולם הדייטינג, קל מאד להכנס למלכודת של להראות את הצד היותר טוב ולהסתיר את הרגשות האמיתיות. זה גורם לכך שהצד השני לא באמת יכול להבין מה באמת הצד השני מחפש, ואיך באמת מרגישים -- ולא יכול לתאם את התקשורת שלו לפי זה. זה אפילו יותר מסובך כשמכניסים את חוסר הניסיון של שני הצדדים בצורת קשר שכזה -- וגם כשמוסיפים את העובדה שבכללי נשים וגברים זה שני עולמות שונים אפילו כשיש ניסיון. 
     לכן, חשוב ביותר להבהיר את המצב האמיתי -- והרבה פעמים, זה יכול להפוך את כל הבעיות האלה לכלא היו. 
     
  • זה שהדברים ״מתבררים״ דווקא ככל שהוא פחות נוכח, סימן לעשות רגע חושבים. 
    למה דווקא ככל שפחות יש לך את המציאות מול העיניים, את מרגישה שאת רואה את הדברים יותר בבירור?

    ייתכן שכמה דברים קטנים שהוא עשה, כבר זכורים לך בראש כהרבה יותר בולטים ממה שהיו באמת -- ושאת כבר בונה קצת סיפור  בראש על הבנאדם, שפחות ופחות מסתמך על המציאות, ויותר ויותר מסתמך על תחושות שגוברות עם הזמן בהעלם הנוכחות.  
    זה סכנה בשביל כולנו: בני אדם ככלל -- ונשים בפרט -- אוהבים בירור, וככל שיש פחות עובדות, הצורך לבנות סיפור שאנחנו מרגישים בטוח בו גובר. 

    תוסיפי לזה גם את הצד שכבר הזכירו, שהרגשת נחנקת מההתכתבות. ייתכן מאד שההרגשה של הקלה בראש השנה כשעברו כמה ימים בלי הלחץ הזה -- ובכלל כשהרגשת את הלחץ הזה חוזר אחרי ראש השנה כשהוא שב להתכתב איתך (וכשכבר הרגשת שהתחלת להגיע להחלטה ברורה יותר) -- השפיעו עלייך להגדיל את החסרונות בראש שלך, ולהקטין את הצדדים הטובים. 
הלכה למעשה לפי הגישה הזאתמשהפ

בגלל שיש את הסיבוך שהוא במילואים, הייתי מציע לא לחכות עד שהוא יחזור (מתי שבין לבין הוא גם מתכתב איתך וזה משאיר אותך במצב מסובך). 
הייתי מציע לכתוב לו בסמס מייד בכנות, להשלים לו את התמונה כפי שהיא.
 

  • להבהיר לו שאת לא יכולה להתכתב איתו בתדירות ובאינטנסיביות כזאת, ושאם הוא רוצה לא לאבד אותך הוא צריך לתת לדברים ללכת הרבה יותר לאט ולתת לך יותר מקום. 
  • להבהיר לו שיש לך התלבטויות -- ולפרט על איזה דברים את מתלבטת (ואם הוא שואל, גם להכנס איתו לאיזה דברים שהוא אמר שגרמו לתחושות האלה אצלך)
  • חשוב מאד כשאת עושה את שני הדברים הנ״ל, שאת גם מדגישה עד כמה את רואה אותו שווה ערך, ושאת רואה ומעריכה את הטוב שבו
פירוט מצויין! תודהBrowser

מעריכה מאוד את זה שהבאת נקודות פרקטיות, עוזר לי מאוד!

 

כבר דיברתי איתן בשיחת טלפון בעניין, אמנם לפני שקראתי את התגובה שלך, אבל ניסיתי באמת ללכת ע"פ הנקודת האלה. 

 

תודה שלקחת את הזמן להגיב!

שיהיה בהצלחה! 

תודה רבה!Browser

קודם כל, רוצה לציין כי אין משפט מדוייק יותר לכל נושא הדייטינג מאשר "בעולם הדייטינג, קל מאד להכנס למלכודת של להראות את הצד היותר טוב ולהסתיר את הרגשות האמיתיות. זה גורם לכך שהצד השני לא באמת יכול להבין מה באמת הצד השני מחפש, ואיך באמת מרגישים -- ולא יכול לתאם את התקשורת שלו לפי זה. זה אפילו יותר מסובך כשמכניסים את חוסר הניסיון של שני הצדדים בצורת קשר שכזה -- וגם כשמוסיפים את העובדה שבכללי נשים וגברים זה שני עולמות שונים אפילו כשיש ניסיון. "


והאמת שבהתחלה באמת חשבתי, שהפערים שאני חשה נובעים מאי הבנה, אבל במקרה כזה, עם הזמן (ועם זה שאנחנו כן תמיד דיברנו על נושאים בהם יש לנו פערים, וכן ניסינו לגשר ולהבין אחת את השני ולהפך) הייתי חושבת שיהיה יותר הבנה, שנלמד איך להבין , אבל מפגישה לפגישה הפערים האלו, בחשיבה ובבגרות הרגשית יותר ויותר בולטות, ולא להפך. 

 

דיברתי איתו, שיתפתי בהתלבטות, אמרתי שכן כרגע אני חושבת שנמשיך לפגישה הבאה, אבל שכן יהיה מודע להתלבטויות, הוא לא כלכך הבין (למרות שעשינו שיחה של שעה) , אבל הבהרנו גבולות וקצת איפה הראש של כל אחד.

 

תודה רבה על התגובה! עזר לי ממש!

זהירות מבושת פניםmmmmmmmm

לעניות דעתי חשוב ממש שהוא לא יראה את מה שכתבו פה כי האתר ממש מקפיץ את זה ויכול לגרום לו להמון עוגמת נפש. צריך ממש זהירות בדברים האלה.

המון הצלחה! 

צודק לגמרי!Browser

שמתי לב שהאתר מקפיץ את זה , וזה לא כ"כ מוצא חן בעיני בכנות...

 

לא נראלי שהוא כל כך נכנס לאתרים כאלה, בגלל זה גם כתבתי פה...  וגם אם כן, לא יודעת אם יקשר את זה אליו.

 

תודה רבה!

למה זה לא טוב שמקפיץ?ארץ השוקולד

יש פה דילמה שקורית להרבה, עדיף שנוכל ללמוד זה מזה.

אין פה שום פרט שיכול להסגיר במי מדובר.

לראות הצעות לפוסט שלך, גם כשאתה לא מחוברBrowser

זה מרגיש שזה קצת חושף את זה מעבר לפורום הקטן , למרות שאני יודעת לוגית שזה פורום פתוח ושהאתר עושה אינדקס לפוסטים פה, בחיפוש אחד בגוגל נמצא.

 

אבל זה שהאתר צירף לפוסט שלי תמונה, קצת הרגיש שזה מנסה למשוך אליו אנשים, ולמרות שניסיתי להיות אבסטרקטית - אין לדעת, אולי פתאום אמא שלו תתקל בזה או משו.

יש הרבה באותו המצבelico

וזה נראה לי הגיוני להעלות את הנושא בצורה ציבורית.
מדובר על נושא כאוב ומכאיב.

המלחמה ממש משנה את הלך החיים שלנו.

^^^ארץ השוקולד

וחשוב לתת מקום לכך,

להעריך את כל המתמודדים והמתמודדות, וגם לסייע בהתמודדות בהעלאת שאלות ותשובות טובות

העלית שאלה חשובה עם תשובות יפות וחשובותארץ השוקולד

לדעתי, נכון לחשוף אחרים ואחרות לשאלות ותשובות חשובות כדי שיחכימו מהם ויקבלו רעיונות איך לפעול בדילמות שיש להם.

ולא היה פה מספיק פרטים כדי שיהיה ברור לצד השני שמדובר בו (מה עוד שלא סביר שהוא כאן במצב חוסר הזמינות שלו) מה עוד שלא עלה מכאן שום דבר רע עליו.


 

הסיכוי שהאמא תדע לקשר (אם היא אפילו מודעת לכך שאתם יוצאים, דבר שאין לי דרך לדעת) הרבה יותר נמוך מהסיכוי שעוד בנות באותו מצב יקבלו רעיון טוב איך לפעול, כך שבגדול אני חושב שזה מועיל ולא מזיק.

מן הראוי להתחשב בפותחי שירשוריםנקדימון
אם פותח שירשור כלשהו מבקש, מן הראוי להיענות לו. נכון שהוא משתמש באתר "על דעת כך שאתם הבוסים", אבל הדבר המוסרי הוא להיות רגיש למי שבחר לשתף ולשאול את הקבוצה בשאלה אישית. 
א. לא ביקשו פה לא לפרסםארץ השוקולד
ב. אין פה שום פרט אישי, יש פה שאלה שאני בטוח שיש עשרות (לפחות) שמתלבטים בנושא ואין דרך לדעת במי מדובר.
מה אישה מחפשת בבעל?שרה ק

בס"ד

 

שלום יקרה,

התגובה שלי קצת שונה ובאה ממקום אחר.

שימי לה לתחילת מכתבך, תראי מה את כותבת.

 

"בחור טוב בסך הכל, ובהשוואה לרוב האחרים שיצאתי איתם (ולרוב ההצעות שאני מקבלת), הוא באמת הרבה יותר בכיוון של מה שאני מחפשת."

 

את כותבת שהוא בחור טוב, ולמה את רוצה לחתוך? כי מבחינה אינטלקטואלית ורגשית אתם לא משדרים על אותו גל.  (על עניין הזמינות כבר הגיבו לך הרבה..)

אבל כבר יצאתם 5 פעמים והיה בסדר. אז מה מפריע כאן? כי אנחנו רוצות שהפרטנר יהי'ה חבר מושלם מלכתחילה. שנרגיש בנח בשיחה בהרגשה בלי לעבוד על זה יותר מידע בדבורים ועבודת מידות.

אני כותבת לך מעומק הלב אחרי הרבה שנות נישואין ב"ה ורוצה לצעוק לעולם שזוגיות בונים!! בונים יחד!! עם הברכה שהקב"ה מכניס מתחת לחופה "אהבה אחרוה שלום ורעות" זוגיות בונים עם עבודת מידות הקשבה הכלה והכנעה של אשת חיל יהודיה שמבינה איזה זכות ומחויבות יש לה כאישה בעם ישראל שזוכה ששכינה שרויה בינה ובין בעלה!

אם את רואה בסיס רגשי חיובי אז יש איפה להתקדם! 

אין מושלם. גם אנחנו לא מושלמות ובעולם הזה באנו לתיקון. לעניות דעתי תעשי חושבים  ואולי רשימה מסודרת מה חשוב לך בחיים איפה את יכולה לעגל פינות מה עקרוני ולא תתפשרי על זה.

  איפה את רואה את עצמך בעוד עשור בע"ה האם כרגע עם הנתונים והאופי הקיים את יכולה לדמיין אותו אבא לילדים בע"ה. כמובן בתפילה מתמדת לבורא עולם שינחה אותנו בדרך הנכונה שלא נשגה חלילה ולא נהרוס לעצמינו. 

אולי עשית את זה כבר אבל אם לא אז ממליצה לך להתייעץ עם דמות חינוכית שיכולה להבין את ההתלבטות ולכוון אותך כך שבע"ה תקבלי החלטה מושכלת והכי חשוב שבסוף מה שתחליטי שתיהיי' שלימה עם עצמך.

גמר חתימה טובה ובשורות טובות! וזה שאת כ"כ רגישה וחושבת על השני לא לגרום צער בזמן כ"כ רגיש ומתוח ודאי בע"ה יהי'ה לזכותך לשנה טובה ומבורכת וחיים מאושרים.

 

"אבל כבר יצאתם 5 פעמים"Browser

והבעיה רק הולכת וגוברת.

 

תודה רבה על התגובה.

לא חיפשתי "חבר מושלם" , אם הייתי מחפשת, לא הייתי נותנת לקשר הזה 5 דייטים מלכתחילה, ניסיתי לראות אם נוכל לבנות פה קשר ביחד, אבל אם אין חשיבה משותפת, אם אין הבנה בסיסית, תסכימי איתי גם אחרי שנות נישואין רבות שזה ככל הנראה לא כדאי

דיברתי איתו לפני כמה ימים, ניסיתי להסביר לו את ההתלבטויות וביטאתי את זה שאני שמחה שהכרנו ושאני כן אשמח להמשיך בקשר, אבל הוא הגיב בצורה קצת לא מקבלת, אני מנסה לחשוב מה אוכל לעשות. 

תודה על תגובתך, בהחלט אשקול זאת.

ומה עם לחשוב עליך?לא יודעת למה

ברגע שאת ממשיכה לצאת עם מישהו רק כדי לא לפגוע בו את בעצם שמה את עצמך מאחורה.

תחשבי אם זה המקום שאת רוצה להיות בו, לחיות בו, לפעול מתוכו. האם הוא יכבד אותך יותר אם לא תכבדי את הרצונות והגבולות של עצמך?


בהצלחה בכל החלטה שתקבלי, רק שתקבלי אותה מתוך מקום של כבוד לרצונותייך באמת.

תודה על התגובה!Browser

ב"ה העניין נגמר ובטוב!

 

אשרייך על ההשקעההמצפה לישועהאחרונה
 הרבה סייעתא דשמייא ובהצלחה!
יש מבט פשוטנחלאוי

שלום לך

מעריך את האכפתיות שלך מהבחור

אבל נדמה שקצת התבלבלנו

דייטים לפני חתונה לא נועדו כדי שלבחור "תהיה מישהי"

באנו להתחיל לבנות קשר

או יותר מדויק לבחון את היתכנות הבניין

כמבון לא בצורה של "מבחן" אלא באמצעות מפגש חי וכנה

אבל כשמתברר בצורה בהירה שזה לא הוא - ועל זה את לא מתייעצת עם הגולשים פה ולא הבנתי למה מתחילים לנסות לשכנע אותך -

זה צריך להגמר

ונכון - זה מורכב כשזה מתברר רק לצד אחד

ויותר מזה - כשהצד השני "על זה" להמשיך

אבל אסור לך להרשות לעצמך להמסר בידיו

תאלצי לעשות עכשיו מעשה שדורש גבורה

ואם לא עכשיו אז מאוחר יותר, ובצורה מביכה פי כמה

האם תוכלי להגיד לו: "כבר מזמן רציתי לחתוך, אבל לא רציתי לבאס אותך במילואים אז חיכיתי חודשיים"?

הוא ירגיש מטומטם

ולך כמובן לא יהיה נעים לגרום לו להרגיש כזה

 

אין לי טרוניה כלפיו

אבל בואי נסתכל על זה ככה

נניח שיציעו לך לצאת עם בחור, ומהבירורים שלך יעלה שזה פשוט לא קשור

האם תצאי איתו רק כי הוא יוצא עכשיו למילואים

ויהיה לו מחזק ומשמעותי שמישהי "מחכה לו"?

 

ולמי שכתבה שאם יקרה לו משהו את לא תסלחי לעצמך

לדעתי בכלל לא צריך לקחת את זה בחשבון

אבל נניח שכן, מה זה בדיוק יעזור שתמשיכי את הקשר?

אולי שתקבלי קצבה כלשהי בתור "חברה של"? (לא חושב שיש)

למה שלא תסלחי לעצמך שעשית את מה שמדויק?

אגב אם תסתבכי עם זה אני בטוח שטיפול יכול להועיל

 

ואם הוא מאבד רגל, תגידי לו אני חותכת כי יש פער רגשי ואינטלקטואלי

הוא כמובן יחשוב ובצדק שזה בגלל הרגל

 

עכשיו לגבי מילואים

זה נחמד שמישהי מחכה לך

אבל זה לא קשור למסירות שלך להלחם, זה מין פינוק כזה

יש הרבה לוחמים שאין להם חברה

והכל בסדר, לוחמים נועדו להלחם גם כשזה מאוד קשה

וכמו שמישהו כתב פה, בתוך האוירה של המילואים דוקא יותר קל להתמודד

 

החיים לפנייך, קחי אותם בידים

תשלטי בהם

אין שום סיבה לקחת ממך את התקופה הקרובה

תקופה שתוכלי לבנות בה זוגיות טובה ואמיתית

תסתכלי לעצמך בעיניים ותעני, האם אולי את קצת חוששת לקבל הצעות חדשות

ובתת מודע מנסה לדחות את זה?

 

מקוה שלא פגעתי בך, אני ממש מבין את הפלונטר

אבל שוב, נדמה לי שכשניזכר מה אנחנו עושים פה

ובערב יום כיפור אולי זה יותר קל

אז הדברים ייראו קצת יותר פשוטים

גם אם דורשים גבורה

 

בהצלחה רבה בבניית ביתך

בעלך מחכה לך, תתפני אליו

אל תהיי תפוסה לשוא

ובניינך ייבנה במהרה בברכת ה'

 

 

 

וואו, תשובה כה בהירה ואמיתיתארץ השוקולד
מבחוץ נראים הדברים כה נכונים וברורים, שכוייח
לא פגעת בכלל, ממש להפך!Browser

תודה רבה על התגובה שלך, מעריכה המון.

 

אף פעם המטרה להשאר איתו לא הייתי כדי ש"תהיה לו מישי" , השאלה שלי תמיד הייתה על "האם נכון לחתוך ממנו כאשר הוא במקום שקשה לו" (כי מסתבר שבניגוד למה שכתבו פה, לו באמת יותר קשה במילואים בכללי).

אני מאוד לא מפחדת מהצעות חדשות עכשיו, להפך! הגיעו בלי עין הרע כמה שדחיתי בזמן שהייתי בקשר איתו.

אני רק אומרת, שאני מאוד מקווה שההצעה של "תקבלי קצבה בתור "חברה של"" זה היה להבהיר את האבסורד 😂, כי זה הכי לא הראש שלי, ואני מקווה שלא של אף אחד אחר.

 

ב"ה דיברנו וסיימנו את הקשר, עבר בצורה הכי הכי טובה, היה כואב אבל כל כך מכבד משני הצדדים. 

תודה על תגובתך!

כל הכבוד על ההגעה להחלטה הנכונה בצורה מכובדתארץ השוקולד
תעשי מה שנכון -לך.תפוחית 1

קראתי ונשמע שהוא לא מרפה כי טוב לו בקשר.

אבל את פחות בקטע, לפי מה שכתבת.

אז זה לא קשור שהוא במילואים

אם את סגורה על זה שהצעד הוא פרידה אז זה לא שבהמשך יהיה יותר קל להיפרד, אם כבר להיפך

כמובן אין לי מושג מה טוב לך רק רציתי שתנסי לשים לב אם הוא מכבד את דעתך ואת הרצונות שלך או שהוא מתאים את עצמו לעצמו (כמובן הוא צריך לדעת מה הרצונות שלך, ולא לדבר ברמזים, אבל תנסי להגיד לא מתאים לי התדירות הזו, אני רוצה להוריד מינון. כמובן בטקט והכל, כי אם הוא לא מכבד זה חבל מאוד) 

תודה רבה!Browser

דיברנו, אמנם המשכנו קצת, וביררנו.

 

אבל כשהיה לי ברור כשזה זה - סיימנו, וזאת הייתה הפרידה הכי מסודרת שהייתה לי מעולם, היה מכבד וסגירה טובה.

 

הדבר העיקרי שאת צריכה לבדוק עם עצמךמוקי_2020

האם את נחמדה מדי ומוותרת על הקווים האדומים שאת הצבת לעצמך?

כי אם זה התרחיש, אז למעשה את פוגעת בו -יותר בסופו של דבר.

והדבר האחרון שאת צריכה, בשבילך, זה לפגוע באחרים. בכל זאת, שכר ועונש, קארמה, מה שזה לא יהיה .

 

אם כרגע הוא במילואים ואתם אתם נחשבים ״בקשר״ והחלטת לסיים.

אז לדעתי, בתור התחלה זה להוריד מינון ודבר שני לא להגיב במילים חמות אלא לשדר נחמדות וזהו.

 

אם את מרגישה שאת עושה משהו ממש ממש גרוע ושאצלו מתפתח משהו יותר ויותר כל יום,

אז אין ברירה. הוא קיבל צו 8. את החלטת לנסוע לשליחות בדרום אפריקה למדינה בלי קליטה סלולרית ותחזרי בעתיד ואז תדברו על הכל. 

עקרונות וקווים אדומים זה חשוב!Browser

בכל קשר, צריך להחליט מה קריטי מבחינתך ומה לא, להבין על מה באמת שווה לחתוך, ומה סתם הפרעה.

 

מסכימה מאוד, תודה על התגובה!

תדעי לך שיום אחד אחרי החתונה….אוהב א״י והעם 4

…. מתגלים הרבה דברים חדשים.

סתם שאלה:

האם גובהו של בן הזוג זה דבר קריטי לגביך?

לשאלה שלך אין קשר לשרשור כלל -Browser

ולא מבינה למה אתה רואה לנכון לשאול עליה.

 

"האם גובהו של בן הזוג זה דבר קריטי לגביך?"

 

באתי לענות, אבל אני לא רוצה לעודד שאלות כאלה. 

 

תודה על התגובות שלך! מאחלת לך בהצלחה.

רק רציתי להבין מזה קריטי לגביך. סליחהאוהב א״י והעם 4
הכל בסדר!Browser

לא מקפידה על כך כלל, ואתה צודק - אולי גובה הוא קריטי עבור אנשים מסוימים, 

אישית אני נמוכה מהממוצע, כך שזה היה מצחיק אם הייתי מקפידה על גבר בעל גובה של 180+.

אבל מבינה גם אנשים שזה חשוב להם, זה שלהם לגמרי.

 

בשורות טובות

🔔הקשר הסתיים - והסתיים בטוב! תודה לעונים❕❕🔔Browser
עבר עריכה על ידי Browser בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ה 12:09

לא בקיאה באתר, ואין לי מושג אם אפשר לסגור שרשורים, אבל אני מקווה שהשרשור הזה יעזור לאנשים בהמשך.

 

התלבטתי עם עצמי ואיתו לגבי השוני שאני מרגישה, וכשהגעתי למסקנה שהשינויים האלה באמת גורמים לבעיות תקשורת, ושישפיעו על העתיד שלנו, החלטתי לקבוע שיחה (הוא היה באפטר, אבל לענ"ד יכולנו לקבוע שיחה גם בלילה במילואים, למרות שזה כן היה לו יותר קשה).

 

אני יכולה לומר שמבחינת תזמון, אני כן שמחה (וגם הוא הודה לי) שחיכיתי קצת שזה לא יהיה ממש בתחילת המילואים שלו, כלומר שזה לא היה בימים הראשונים, שבהם הכי קשה(תקופת הסתגלות).

מבחינת הפרידה, התחלתי (כדי לשמור על פרטיות המעורבים אני לא אפרט עד הסוף, אבל לדעתי הסדר כן יכול לעזור פה לאנשים) בלומר לו שהתלבטתי המון אם לעשות את זה, כי זה באמת (!!) קשר שהיה לי נורא משמעותי, אבל הבנתי שזה לא הוגן לגרור את הקשר כשנראה שאם זה לא יסתיים עכשיו זה יסתיים בעתיד בצורה יותר כואבת. פירטתי דברים שבאמת באמת הערכתי אצלו, התנצלתי שאני נפרדת ממנו בתקופה שגם ככה לא קלה לו, והודיתי לו על התקופה ושיתפתי במה שלמדתי (באמת המון) על עצמי. 
הוא קיבל את זה בצורה טובה ממש, הוא הסביר שאמנם הוא ניסה להימנע מלהגיע לשלב הזה, אבל שהוא יכול לראות למה אני מתכוונת, והודה לי גם על התקופה ועל ההיכרות, ואמר לי תודה על הצורה שנפרדנו, שזה נתן לו אופציה לעכל את הקשר , ולעבור עליו. באמת הפרידה הכי "שלימה" שהייתה לי.

 

ונושא אחרון - לגבי מי שמתלבט\ת איך לומר לבחור\ה שקשה לו עם כמות התקשורת (כמות ההודעות או השיחות) , עברתי איתו (לפני כמה זמן) גם על זה.

אני ממליצה להציע אלטרנטיבה, להסביר שזה קשה ושאת\ה עוד צריך זמן לעכל את החוויה של כל דייט, שעוד יש צורך בזמן להתגעגע, אבל שבמקום להתכתב כל היום, האם יתאים שנשתף 3-4 הודעות ביום, או שנשתף אם קורה משהו מצחיק או גדול, ושנדבר אולי בערב פעם ביומיים בטלפון. תוודאו שהצד השני מבין שאתם לא רוצים לחתוך את הקשר, אלא למקד אותו לקדם אותו - זה חשוב!

 

 

מודה לכל המשתתפים בדיון ולכל המגיבים בפרטי - עזרתם לי מאוד.

בהערכה רבה, מאחלת לכולם בהצלחה בהמשך!

 

- שנשמע בשורות טובות בפן הפרטי והעמי בקרוב.

איזה יופי! שימחת ממש.משה
איזה עדכון משמחנקדימון

כל מה שאת מתארת פה מעורר הערכה.

כל הכבוד על הרגישות, על החוכמה, ועל העצות.


לגבי נעילת שרשורים, צריך לבקש מהמנהלים

אולי אנשים בעתיד ירצו להוסיף\לשאולBrowser

רק שכן הייתי רוצה לתת דגש להודעה האחרונה שלי.

אבל כפי שתגובות אחרות הזכירו לי , הגיוני שעוד אנשים יחוו את  זה, ואולי ירצו להוסיף.

 

תודה רבה על המילים הטובות ועל העזרה! מעריכה מאוד!

 

נראה שפעלת בצורה מכבדת ממשארץ השוקולד

כל הכבוד,

אמן!

וואו אלופה ממש עשית את זה מכבדתפוחית 1
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוגאחרונה

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfbאחרונה

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.