שוב אני באותו מצב, בתחפושת קצת שונה אבל אותו מצב,
לא! זה לא אותו מצב! אני משתנה
משתנה אבל לא למקום שאליו רציתי להגיע, משתנה אבל הופך לאיזה יצור, תפוח אדמה כזה
שכאילו צדיק וכאילו לומד אבל בעצם הוא אותו דבר כמו השאר, האמת לא, לא אותו דבר כמו השאר - יותר גרוע מהשאר! כי אני כמוהם רק מכסה את זה עוד בקליפה, אפילו לא מוכן להודות שאני במצב הזה וזה יכל להיות טוב הקליפה הזו היא יכלה להיות תחילה של שינוי אבל במקרה הזה היא לא, היא סתם עוד תחפושת.
אבל החלום עדין לא נמוג הוא השתנה קצת אבל לא נמוג עדין לא, אבל אולי זה לא מתאים לי? אולי אני צריך לכוון למקום אחר?
אני לא יודע!!!!
ויש לי יותר מדי על הראש ואין זמן לנשום לעצור רגע. יש אלול ואז ראש השנה ואזז לימוד ואז עשרת ימי תשובה ואז יום כיפור והכל אחד אחרי השני אולי הלימוד ההוא של צום גדליה הוא מה שאני צריך כמה ימים של שקט לבד בלי המרוץ הזה רק אני עם אבא ועם עצמי.
פתאום החיים לא כאלה ארוכים עוד שניה הדבר הנורא הזה נגמר מה אני עושה עם הזמן שנשאר לי! אני צריך לזוז אני צריך להמשיך אבל אני לא יכול!.
אולי אני לא צריך ללכת בכיוון ההוא אולי עדיף ללכת בכיוון אחר אבל אני שונא שכל מי שסביבי יעקם את האף כי כל עוד אני לא אלבש חליפה ועניבה ואדבר ברשמיות ובאדישות צינית כזו אף אחד לא יאמין בי.
