כללים בהזמנת חברים-גילאי יסודימה רבו מעשייך

מה הכללים שלכן בהזמנת חברים לבית/ללכת לחברים?


כמה שעות אתן מסכימות שישארו או שאין כ"כ הגבלה בזמן?


האם חשוב לכן שהילדים יעדכנו/יתאמו אתכן מראש?


יש ימים שאתן לא מסכימות להזמין או ללכת לחברים?


האם אתן מסכימות לילדים ללכת גם לחברים שהם בעיתיים בשבילם? או להיפגש איתם בחוץ? או הורים שהמצב בבית לא משהו? מבחינה תורנית/התנהלות?


מה אתן מסכימות להם לעשות בבית? מחשב? מעדיפות שישחקו בחוץ?


עד כמה אתן מתערבות? בשיח? בצפייה במחשב?


איך אתן מעירות לילדים שלכן כשאתן רואות משהו לא בסדר?

מעירות במקום? לאחר מכן? האם זה עוזר?


האם אתן דורשות מהילדים לסדר את החדר לפני שחבר מגיע? הכוונה לסדר רגיל לא ניקיון פסח..


ממני אמא שזה עדין חדש לה ורוצה לקבוע קווים ברורים 🙃🤪

תשובותoo
לא מגבילה בזמן


לא חשוב תיאום מראש


ברוב הימים זה מתאים, אם לא מתאים אז לא מאפשרת.


לא מאפשרת ללכת לילדים עם בעיות


לא מרשה מחשב, רק משחקים אחרים.


מתערבת אם יש התנהגות חריגה (מריבות/ צעקות/ מסתובבים בבית במקום להיות בחדר/ בחצר)


מעירה במקום, מעירה גם לחבר אם צריך.


החדרים אצלנו תמיד מסודרים 

עונהתקומה

1. שעות: אני לא אוהבת שחברים אוכלים אצלנו ארוחת ערב. כי זה הזמן שבו אנחנו מתחילים להירגע לקראת הלילה, ועם חברים הכל תוסס יותר. ולכן עד 17:30-18:00, לפעמים קצת אחרי 18:00. לא יותר.

2. עדכון: כן, אבל שלי רק בא', מניחה שזה ישתנה בהמשך. בכל אופן חשוב לי לדעת איפה הוא.

3. כל יום? אני לא מסכימה כל יום. חברים זה כיף אבל חשוב בעיניי גם סתם להיות בבית. ואצל הילדים שלי זה גם מכניס אותם לאינטנסיביות ואני רואה שלפעמים הם צריכים רוגע (אפילו אם לא רוצים )

4. משפחות אחרות? מעדיפה שחבר כזה יבוא אלינו. אין לי בעיה עם התנהלות שונה משלנו, יש לי בעיה עם התנהלות שעלולה להיות לא נעימה לילד שלי ולפגוע בו. אבל לא רוצה למנוע ממנו חברות טובה, אז זה יהיה לרוב אצלנו.

5. מה עושים? לא מרשה מחשב או מסכים. משחקים בבית, או בגינה של הבית, או יוצאים לרכב על אופניים ליד הבית. לא מרשה להם כרגע לצאת לבד

6. משתדלת כמה שפחות להתערב. אם אראה שחייב להתערב, אקרא לבן שלי הצידה ואדבר איתו בשקט, לא לפני החבר. לפעמים ארחיב גם אחר כך, וכן, לרוב עוזר.


7. סדר: מסדר לפני כן, ומסדר גם יחד עם החבר לפני שהוא הולך

 

איזה משחקים מעסיקים אותם?מה רבו מעשייך
הבן הגדול שלי פחות בעניין של משחקים זה יותר כדורגל, אופניים ומחשב.. 
הם משחקיםתקומה
יחד כדורגל, אופניים, טאקי, רביעיות, משחקי דימיון למינהם (בונים מחנה, משחקים חיילים)
משחקי דימיון ביסודי?מה רבו מעשייך
למה לא?חילזון 123
כל פעם שיש אצלינו חברים בנים הם משחקים במלחמות, קרבות, מסעות לכל מני ארצות, רצים עם מכשירי קשר ורובים ותחפושות. לפעמים עושים הצגה לאחים הקטנים.


וכמובן גם לגו או פליימוביל אם נחה עליהם הרוח.


הבנות (בסוף יסודי) הרבה פעמים מכינות הצגה לאחים האחרים

^^תקומה
כנ"ל אצלנו 
אצלנו הולךoo
לגו, קטאן, מונופול, קריאה משותפת של קומיקסים, נסיעה משותפת באופנים/ הוברבורד/ קורקינט
אני די זורמת בהכלשוקולד פרה.

כולל נותנת לראות סרטון בנייד שלי.

מפסיקה רק כשזה נראה לי טו מאצ'.

נותנת גלידות או ארטיקים או משהו טעים אחר (אגב, מומחית לרפואת שיניים אמרה לי שזה הרבה יותר בריא לשיניים מבייגלה\במבה.).

מאוד חשוב לי שהבית יהיה בית של כיף. בילדות שלי זה היה לי חסר, ואני אכן רואה שמאוד רוצים לבוא אלינו.

הבת המקסימה שלי, חברותית מאוד, וכל יום אני מקבלת בקשה להזמנה אלינו. זה כיף מאוד.

לשמחתי אין לנו חברות בעייתיות- אז אין לי את הדילמה הזאת. מודה שאם היו חברות כאלו- לא הייתי נותנת לה ללכת לשם.


אצל בנות זה פחות מצוימה רבו מעשייך
שיש חברות בעיתיות.. למרות שגם שם אני רואה.. אבל לא ברמה שיש אצל בנים..
שאלה נוספתמה רבו מעשייך
במידה וילד בעייתי רוצה לבוא אליכם ( הקשר בין הילד לחבר לא בריא/קשר מנוצל וכד') איך אתן מסרבות או מתווכות את זה לילד שלכן?
מסרבתoo
ומסבירה את הסיבה בצורה שמתאימה לגיל של הילד
לא חייבים לספר לילדרינת 24
בדרך כלל האמא שולחת לי וואטסאפ אז אפשר פשוט להגיד שלא מסתדר לנו היום. (וגם מחר… ושבוע הבא 🤭)
האמתמה רבו מעשייך
שהבן שלי חווה את כמה פעמים מילד מסויים.. ופשוט שלחתי לאמא הודעה בצורה הכי כנה שיש שאם נראה לה שאין חיבור בין הילדים אשמח לדעת... ולא כי מישהו מהם בעייתי פשוטצכי הבן שלי קיבל הרבה לא והתבאסתי שהוא לא משחר מהילד.. בסוף התברר שבאנת לא התאים ולאחר מכן הם נפגשו יותר... במקרה של ילד בעייתי אני מתקשה להסביר לילד שלי למה הילד שהוא אוהב ורוצה לשחק איתו פחות מתאים שישחק איתו.. 
תלוי איפה גרים ומה הסגנוןהחצי בצפון

בסוף בבית קטן שגרנו ממ שהגבלתי כי זה הפריע לי ויצר מתחים בין האחים

בבית מרווח יותר אני מאפשרת די חופשי

כל עוד באותו זמן לא מתאים לי מסיבה ספציפית


זה באמת לא מפריע לי


מגבילה מזן עד לזמן ארוחת ערב וכו

לא אוהבת ירש אחרי בי''ס-גן כי אין לי כח להאכיל עוד פיות ..לא מבשלת בכמויות

משעה מסוימת עד ארוחת ערב הביץ די פתוח וכיף לי שזה ככה וכיף להם..

לגבי אשר הסעיפיםהחצי בצפון

לרוב לא עוקבת מה הם עושים

יש לי ב''ה עוד הרבה אחרים שסביבי אז

אין לי פניות לכל זה


מחשב ןמסכים אין אצלינו בבית אף פעם אז אין לי בעיות כאלה😉


ואם זה יוצר מריבות ומתחים בין האחים או מפריע לי- אני אומרת להתראות תבואו פעם אחרת🫢😉

אני לא חושבת שנכון לקבוע קווים ברוריםאמאשוני

אלא לקבוע קווים כלליים ולראות לפי הסיטואציה.

לא דומה כיתה א' לכיתה ו'

לא דומה שעון קיץ לשעון חורף ולא דומה ביטוח בשביל החברה, להזמנה בשביל לעזור להורי החבר.


בכל אופן, אצלנו:

שעתיים- שעתיים וחצי. שזה מ4 שאוספים מהמסגרות עד 18 או 18:30.

אם זה לצורך עזרה אז עד 19:30 וכולל גם ארוחת ערב.


חייבים לתאם מראש, עד כיתה ג' מתאמים בינינו ההורים ישירות. חייבים לתאם איתנו כי אנחנו מביאים.

וגם לא תמיד יש מייד מבוגר בבית, וכשיש חבר חייבים השגחת מבוגר. (אם אין חבר, לפעמים הם נשארים שעה- שעתיים בהשגחת אח גדול)


אין א לנו את הנושא של חברים בעייתים.

יש כל מיני סגנונות ואנחנו מכירים את כולם. אין מישהו מחוץ לגבולות המותר, אז לא רלוונטי.


מבחינת מה עושים, משחקים בבית. קלפים, משחקי קופסה, פליימוביל, דפי עבודה, דפי יצירה.


אין דבר כזה לראות מחשב לא אצלנו ולא כשמזמינים אותם.

בקיץ לפעמים יוצאים לפארק, אבל לרוב כל המטרה זה לבלות ולהכיר את המשחקים בבית אחד של השני.


לא מתערבת בכלל בשיח. מעולם לא הרגשתי צורך. אצל ילדי גן, כן לפעמים צריך מעט תיווך.

לא מעירה כמעט לילדים. לפעמים שואלת מתוך הבנת הסיטואציה למשל מי משחק בד"כ עם אותו חבר, כל מיני נורות אדומות שנדלקו לי ומבררת את המצב החברתי, ואם צריך מדברת עם הילד שלי על קבלת השונה.

אבל זה לא נאמר כתוכחה על התנהגות ספציפית אלא על דינמיקה (לפעמים מזמינים מספר חברים אז קולטים דברים)


לא מבקשת לסדר את החדר, לרוב נמצאים בסלון, הילדים מעצמם בד"כ עושים סדר כללי. וגם אם לא, לא מנסה להרשים ושיחשבו שמוזיאון אצלנו.

מה שכן, אני מנקה את השירותים. זה הזדמנות בשבילי לחבר בין הניקיון באמצ"ש שאין לו זמן מוגדר, לבין החבר שבא לבקר.


לא שאלת, אבל מוסיפה התייחסות לאוכל. מביאה משהו לנשנש (פירות, ביסקוויטים) ומצפה למחווה דומה כשאני שולחת את הילדים.


ההורה המזמין אוסף מהמסגרות וההורה השולח בא לקחת את הילד שלו בתום האירוח.


הרבה פעמים מזמינים חברים בתור עזרה הדדית כשההורים מסיימים לעבוד מאוחר או כל מיני אילוצים,

אז ההתנהלות טיפה שונה. למשל כוללת ארוחת ערב. עושה את זה בשמחה מתי שצריך.

בגדול הילדים שלי חברותיים אז אין בעיה פשוט אומרת להם בבוקר היום x בא אלינו, אמא שלו ביקשה והילדים שמחים להזדמנות.

עונהדפנה06032000

אין הגבלה ממש, אני בקשר עם האמא כשהילד אצלנו ואנחנו סוגרות על צפי - בדרכ גג עד 6 וחצי


אני אומרת לילדים לסדר את החדר שלהם לכבוד החבר, ואם לא בא להם אז אני לא מתעקשת- לרוב מסדרים כי אני מביאה המון כבוד ליום הזה שחבר מגיע- גם קונה חטיפים ודברים טובים.. אז גם לסדר זה חלק


הילדים לא הולכים בלי לעדכן, הם יודעים ששתי האמהות צריכות לדבר בניהן ולאשר אחרת לא יהיה להם איך להגיע ואיך לחזור חחח


לרוב אני לא מסכימה חברים, אני אוהבת את המשפחתיות, השקט שלי עם הילדים שלי,

כשחבר/ה מגיע/ה כמעט תמיד הבית נראה בהתאם ויש מריבות עם האחים שמתערבים , אז באים אלינו פעם בחודש פחות או יותר, ממש לא כל יום


הם משחקים בקלפים, בחצר. בשום פנים ואופן לא מסך.

לפעמים הילדים מנצלים את זה שחשוב לי לכבד את האורח אז הם אומרים לי "אמא, החברה רוצה לראות במחשב" ואני מורידה אותם מזה


אין לי שליטה לגבי החברים של הילדים, אבל אם יש ילד בעייתי אז אני לא אפגיש בניהם בצהריים, בבית ספר שישחקו כמה שרוצים ושם זה נגמר


אני לא מתערבת כמעט בכלל.. אומרת להם שלום בחיוך, קבלת פנים. ומביאה להם להתנהל לבד ואני צופה מהצד.

אם החבר לא מתנהג כמו שצריך אז אני מעירה בעדינות, אם הילד שלי לא מתנהג כמו שצריך אז אני קוראת לו לחדר ומדברת איתו על זה, לרוב זה עוזר ב"ה

עונהאני זה א

לרוב מזמינה אלינו עד  סביבות 6 וחצי. ברור שלא מסכימה כל יום וכן הילדים יודעים שצריך לשאול אותי קודם. לפעמים מתכננים מראש ומגיעים כבר מהבית ספר אבל לרוב לא.

שולחת לבתים ספציפיים וגם לא בתדירות גבוהה. לא מזמן יצא שאחד הילדים הלך לחבר והם הלכו יחד למקום שמבחינתי לא התאים. הסברתי אחכ לילד אבל כרגע אמרתי לו שעדיף שנזמין אלינו..

ורק שני הגדולים שלי משמינים חברים הקטנים פחות מתאים לי להיות בייביסיטר של עוד ילדים וגם לא שולחת..

אשמח לשאול גם אחרי שקראתי את התגובותמצפה88

אם זה עד שש-שש וחצי, כלומר ללא ארוחת ערב, איך אתן מתווכות את זה להורי החבר?

אולי זה תלוי מקום אבל אצלנו מגיל מסוים יש הסכם לא מדובר שזה כולל ארוחת ערב, ראיתי שככה נוהגים כשהילדים שלי מתארחים אז ככה גם אני נוהגת. רוב הזמן זה גם מתאים לי אבל לפעמים זה פחות נוח

כשהם מגיעים זה כולל צהריים, אז גם ערב?דפנה06032000
שישלמו על פנסיון מלא חחח
חחחחח אצלנו עוד יש צהרון אז מגיעים אחה״צמצפה88
כן זה עוד שיקולדפנה06032000

הרבה מהילדים לא בצהרון אז אנחנו נאלצים להוציא את הילדים מוקדם ואוספים אותם ואת החבר ב2 במקום 4 וחצי...

מה?אחת פשוטה
למה שתאספי את הילדים שלך ב2 בגלל חבר?? מה הבעיה פשוט לאמר שלפני 4 אף חבר לא מגיע. הכי לגיטימי בעולם
הילדים מערים אחרותדפנה06032000

אז מקובל שבהלוך הילד מגיע/נוסע עם החבר ובחזור מחזירים אותו

בעיני להפך..המובן מאליו זה שזה בלי ארוחההחצי בצפון
ככה היה אצלנו עד גיל מסויםמצפה88
להגיד מראשרק טוב!

אפשר בשמחה לבוא אלינו היום. עד שעה x.

אם את רוצה להסביר, אפשר נניח להגיד שאחרי זה את מארגנת את הקטנים לשינה וכו.


תודה!מצפה88
לרוב לא כוללאני זה א
אבל הילדים שמביאים אצלי חברים יחסית גדולים מגיל 10 ומעלה.. וגם חוזרים רק בשלוש אז ארוחת צהרים יחסית מאוחרת. לםעמים מבקשים שהחבר ישאר לארוחת ערב ואם לא אכפת לי אני מסכימה ומתקשרים לשאול את האמא אם זה בסדר מבחינתה.. ואם לא מתאים לי אני אומרת מראש שהפעם ללא ארוחת ערב וזה בסדר פה אין מקובלות לארוחת ערב קבןע. אה וגם לפעמים הילד/ה והחבר/ה מכינים בעצמם את הארוחה לכולם אז זו חוויה בפני עצמה
מה? אצלנו אף פעם לא היה חבר בארוחת ערבבארץ אהבתי

זה ברור לשני הצדדים שהביקור מתאים בערך עד 6 (בגילאי יסודי מתארך לפעמים גם עד 6 וחצי, אם מתאים לשני הצדדים).

האמת שמוזר לי שזה מה שמקובל, נשמע לי ממש לא נוח ומאוד מקשה על אירוח.

לא שייך להגיד כבר מראש שמתאים להיות אצלנו רק עד 6 (או 6 וחצי)?

רק נקודה למחשבה -באתי מפעם

אני ממש משתדלת להקפיד לא להעיר לילד שלי ליד החבר שלו, זה מאוד מאוד מביך. שנאתי שעשו לי את זה כשהייתי ילדה. 

או לא לצעוק על ילדים אחרים בבית כשהחבר נמצא... בקיצור, לא לעשות דברים שיביישו את הילד שלך.

עונהמותק 27

אצלי יש הגבלה מבחינת מתי אני אוספת את הילדים מהחברים.


לגבי הגעה של חברים אלינו,

גם שם, ההורים אוספים יחסית מוקדם. לפעמים קורה שהילד נשאר לארוחת ערב כי אכלנו מוקדם או שכבר הגיעה השעה ועוד לא הספיקו לאסוף אותו עקב כל מיני אילוצים...


כמובן שיש ימים יותר נוחים להגעה ויש ימים פחות.. תלוי לפי העבודה שלי, מתי אני מסיימת, כמה עבדתי באותו יום, האם אני מותשת או שאין בעיה שיגיעו.. ממש ככה.. לכן חשוב מאוד  לתאם לפני..


אין לי בעיה שישחקו עם החבר/ה בחדר שלהם ואחכ יסדרו הכל, או שישחקו במרפסת.


אין משחקי מחשב..


משחקי קופסא- פאזלים, טאקי, לגו, מכוניות וכו, יצירות חרוזי גיהוץ וכו, רמי, מונופול, רביעיות, פליימוביל ברוך ה' לא חסר..


אני מעירה בצורה של מביישת את שני הצדדים, אלא גם עם הסבר אודות ההערה.. אני גם לא אוהבת שמביישים את הילד..

עונהאמאחת

זה כמובן מאד משתנה עם הגיל, עונה לגבי ילדים ביסודי ומטה ששם אני עדיין מעורבת:

לא אוהבת שחברים נשארים אצלי לארוחת ערב, ולכן אומרת לילדים שלי לחזור לפני הארוחה ובגיל שאוספים ולא חוזרים לבד מבקשת שיאספו לפני

לא מרשה מסכים עם חברים בכלל

אם אין משהו קיצוני לא מבקשת לסדר לפני, יותר יעיל לסדר אחרי

אם יש השתוללות מוגזמת מעירה קודם כל לשלי, אם לא עוזר אז גם לחבר

בגדול מנסה שהבית יהיה פתוח לחברים. זוכרת כשהייתי ילדה אמא שלי ממש לא אהבה שיש אצלי חברות והיתה מרשה להזמין רק פעם ב, ושזה הפריע לי מאד. היום מבינה אותה יותר אבל כן מנסה לאפשר. כן דורשת שיודיעו לי לפני ואצל הקטנים יותר כמובן גם מתאמת עבורם

הגדולה בחטיבה ואני לא מעורבת כמעט, אם חברה באה הן לרוב מסתגרות בחדר וגם ככה לא מרגישה אותן, אוכלות מה שיש אם נשארות ולא מוסיפות לי בלגן


אה, ולרוב לא מרשה לפני 4 גם למי שחוזר לפניאמאחתאחרונה
כי אנחנו לא בבית בשעות האלה 
לא יכולה כבר עם המתח הזה, תהייה מערכה נוספתממתקית

לא תהייה, תהייה לא תהייה אי אפשר לקבוע כלום, כל פעם מהססת מה יהיה, ברור שהשגרה הולכת להיהרס מתישהו, אבל המתח הזה של מתי זה יקרה גומר עליי, אין לי חשק לקבוע כלום ולא להתחייב לכלום.

כבר עדיף שהמלחמה תתחיל, תיגמר, המשיח יבוא ודי.

לי נמאס!!!

האמת שמרובהמקורית

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

בהחלט במקום יקרה, תודה.ממתקית

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אני הכי לא מעודכנת במדינהאוזן הפיל

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

ואי ממש לנו יש טיסה שבוע הבאעדיין טרייה

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

איזה אומץ לקבוע טיסה בימים כאלוממתקית

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

הטיסה נקבעה לפני יותר מחצי שנהעדיין טרייה

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

יאא כיף לכם!!!ממתקית

נקווה שבאמת יתממש 🙏עדיין טרייה

נראה לי פשוט להתנהל כאילו אין כלוםשיפור

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

נכון, אי אפשר. אני בחוסר וודאות מוחלט.ממתקית

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

וואי אני ממש מנותקתבאתי מפעם

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

מבחינתיoo

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

למה מתח, מאיזו בחינה?אמאשוני

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

נכון צודקת בעצם זה לא משנה באמת מתי באמת יתחילממתקיתאחרונה

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

אני פשוט חיה ומתנהלת רגילאורי8

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

אני כ"כ לא עוקבת שעד עכשו לא דאגתיואני שר

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

מה עושים עם תיקנים? ראיתי כבר כמה פעמים😒אוהבת את השבת

היצור הכי מגעיל בטבע בעעמסע של החיים

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

מה עושה מדביר?יעל מהדרום

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

מדביר שמכבד את עצמו יעשה הדברההמקורית

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

מה?? למדביר יש חומרי הדברה ייעודייםמסע של החיים

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שעקצו אותךרקאני

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

הוא היה מדביר שהמליצו עליו אצלינו בשכונהיעל מהדרום

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

הזוירקאני

למה המליצו עליו

אנחנו עשינו חא מזמן הדברהמקרמה

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

וצריך לנקות אחר כך? נניח שיש וכאלה?יעל מהדרום

החומר משאיר סימנים לבניםמקרמה

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

אני לא גרה בקרקעהמקורית

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

איך אפשר לרסס בקומה גבוהה?מקרמה

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

מחוץ לדלת אין בעיה לרססהמקורית

הדברה.. ולנסות לאטום חורים שלא יכנסובעלת תשובה

זוועה. גם לנו יש מכה בביתיעל מהדרום

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

תקיני סף לדלת הכניסההמקורית

ותוודאי שאין חורים בקירות

חורים זו אחת הבעיות חד משמעית. במיוחד חורים במטבחPandi99

יש סבון לשטיפת רצפה נגד תיקניםרק טוב!

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

את מרגישה שהוא עוזר לך?יעל מהדרום

אני לא משתמשת בורק טוב!

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

איך הריח שלו? חחכנה שנטעה

לא זוכרתרק טוב!

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

נעים. אני אוהבת ועכשיו כבר לא משתמשת אלא מרססתנפש חיה.

רק מדבירSeven

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

מדביר מרסס, וצריך לרוקן ארונות ולא לשטוף?יעל מהדרום

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

מדביר לא מרסס בארונותטארקו

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

תודה. אוותריעל מהדרום

זה ממש לא מסובך!יראת גאולהאחרונה

צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,

שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),

ולצאת לכמה שעות.

אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.

אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.

זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!

וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.

אם יש חור בארונות כדאי לסתום אותםהמקורית

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

יש יותר מידי חורים🤦‍♀️ אין לי כח לזה...יעל מהדרום

לק"י

אבל אולי כדאי.

אוךי במקום לשלם למדבירהמקורית

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

יש בזה משהו. האמת שצריך כמה תיקונים בביתיעל מהדרום

אממ אצלנו המדביר מזיז תרהיטים שצריךSeven

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

די השתלטתי לך על השרשור. מקווה שהועלתי גם לךיעל מהדרום

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

חד משמעית!!אוהבת את השבת

מה השאלה...? ריסוס כמובןמדברה כעדן.

ויש לזה אחריות

חזיות הנקהתוהה לעצמי

יש למישהי המלצה על חזיות הנקה שמחזיקות את החזה כמו שצריך? אשמח ממש לשמוע❤️

קניתירקאני

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

אני קונהאנונימית בהו"ל

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

ברבאדוDoughnut

אם את מבית שמש והסביבה, יש חנות "פרפר סגול"נפש חיה.אחרונה

איך שורדים את זה שהבעל מתפרק כל הזמן?אנונימית בהו"ל

לבעלי יש קטע שבמצבי לחץ קשים

הוא מתפרק ומתפרץ או שהופך הכל עליי ויוצא עליי בעקיצות, בציניות

זה יכול להיות צרחות. ניתוקי טלפון, בצורה משפילה מאוד

אם אני לא שותקת, זה כמו כדור אש מתגלגל לריבים וכאסחים מטורפים

אם אני שותקת זה יכול להירגע אבל אני יוצאת עם תחושה רעה ועלבון

וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב כך או כך

ברור לי שהוא חייב טיפול כי זה משפחתי אצלו

אבל הוא לא בכיוון של טיפול

קשה לי ממש!!!!!! עוברים עכשיו איזה מצב לחוץ ממש והנה הופ

הכל יוצא עליי בצורה הכי דוחה שיש

התפוצצתי עליו עכשיו בוואטספ אז הוא פגוע

ומה איתי?????

יש לציין שבלי זה הוא בעל מהמם

נשמה זה אלימותאמאשוני

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

אופציה גהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ה' באב תשפ"ו 18:21

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

צריך להציב אולטימטום, גבולנעמי28

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

הוא מודע לבעיה שלו?שלומית.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

אמoo

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

משמע ממש קשוחשוקולד פרה.

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

עם טיפול זוגי יש סיכוי שיזרום?שיפוראחרונה

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

איזה מאכל התעכל לכן בתחילת הריון עם הקאות?מעיין34

גיליתי על עצמי שפירות , ירקות חיים, וגבינה צהובה עושה לי רע ואירי כמה שעות של אי תפקוד- אני מקיאה וזה עובר.

כעכים לא מסוגלת לאכול יותר.

ומשתוקקת לאוכל בריא

פליז כל רעיון יתקבל בברכה מניסיון🙏

את לא תרצי לדעת...ממתקית

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

קאסטות הגלידות כאילו? כי במקרה גם את זה יצא לי להקמעיין34

ברורא גם הייתי מקיאה אותםממתקית

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

צנימים.מוריה

בלי כלום.

לא מצליחה לאכול יותר מאכלים יבשים😭מעיין34

תפוציפס טבעי או פרינגלסאםאני

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

אני אוהבתאנונימית בהו"ל

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

חמצוצים בטעם תפוח וקולהאמאשוני

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לחם קלוי בטוסט, קרח מלאאא קרחדיאן ד.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

אני אכלתי את הירח מתוקאוזן הפילאחרונה

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

המלצה לטיפול זוגיטיפול_זוגי

מחפשת דחוף

באזור מרכז- צפון, לא מכירים כלום

אם אישה- אז חייב שתהיה דוסית וצנועה

אם גבר- שיהיה עדין וירא שמיים

בכללי מה עדיף? מטפל או מטפלת?

זה ניק חדש בשביל השאלה, אז אפשר בפרטי דרך המנהלות

הניקית נגמרו לי השמות מטפלת זוגית מדהימה!!!אוהבת את השבת

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

נראה לי שהיא יועצת זוגית אם זה משנהשיפור

תוכלי לפרט מה ההבדל?טיפול_זוגי

ממה שאני מבינהמתיכון ועד מעוןאחרונה

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

אפרת צור בכרמיאלסתם שם 1

ממליצה בחוםDoughnut

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

אני מבינה שאני צריכה עזרהשמחה כפרוייקט

מרגישה כבר תקופה ארוכה שאין לי שמחה בגידול הילדים.

הכל עול

הכל קשה

הכל מתיש

סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות שפשוט אין לי.

והבית מתלכלך בשניות וכביסות בלי סוף ובאלגן בכל פינה.

לא בהריון, לא לפני ולא אחרי

ועדיין לא מצליחה לאהוב או לשמוח.

הם רעבים, הם צריכים, הם רוצים, הם מלכלכים, הם מציקים, הם רבים, הם בוכים, הם קמים בזריחה, הם רוצים מלא צומי והם הורסים דברים בבית.

ככה כי הם ילדים.

ואין לי כח אליהם.

לא פיזי לא מנטאלי.

יש לי חברות, יש לי זוגיות טובה, אני יוצאת ואני חיה.

אבל לא כיף לי האמהות.

ואולי יש עוד מושהי שמרגישה כמוני?

עוד לא התחיל הקיץ ואני על סף ייאוש

מרגישה כלואה בתוך זה

לא בא לי

מתואמת

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

מזדההילדה של אבא

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

בא לי לשתף אותךהלוואייי

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

שתפי אותישמחה כפרוייקט

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

אני עוד לא מצאתי מטפלת קרובה אלי שהתחברתי אליההלוואייי

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

תןדה שכתבת!אוהבת את השבת

יש גם רגעים שאת מצליחה לראות את הטוב?המקורית

רגעים של הנאה מהם? נחת?

יש אבל הם לא מספיק כדי למלא אותישמחה כפרוייקטאחרונה

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

התיאורoo

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

כואב לי על האווירה בביתשמחה כפרוייקט

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

רוצה לשתף בתובנה שעלתה לי על הקטנה שלימתואמת

קצת לפני שבת השכבתי אותה לישון לשנת צהריים (אחרי ניסיון כושל כמה שעות קודם לכן...)

היא כמובן צרחה והתנגדה. ואז אמרתי לה בקול ברור ובטוח: "את עייפה, ואת צריכה לישון עכשיו. אחר כך נעשה סעודת שבת עם קידוש ולחם, ואז נעיר אותך בעזרת ה'."

ולהפתעתי הרבה - היא נטלה מידיי את הבקבוק, ונשכבה מיד לישון!


היא בת שנה ועשרה חודשים, בקושי מדברת, ולכן לרוב נראה שהיא לא מבינה. אבל הנה, המקרה הזה הוכיח לי שהיא מבינה הרבה יותר ממה שנדמה, ופשוט צריך להתייחס אליה בהתאם!


(האמת שכאשר ניסיתי להעיר אותה אחר כך היא לא התעוררה, ואז ישנה עד הבוקר פחות או יותר... אחותה שמעליה, שגם כן נרדמה בצהריים בלי תכנון, גם לא התעוררה כשהערנו אותה לסעודה. אז הייתה לנו סעודה שקטה, רק עם שלושה ילדים, כי ארבעה ילדים לא היו בבית... הילדונת התעוררה אח"כ באחת עשרה בלילה ודרשה סעודה🤦‍♀️ אבל ב"ה הסכימה לאכול לבד ואז ללכת לישון... כבר חשבתי שהקטנה גם תצטרף, אבל ביא ישנה עד חמש וחצי בבוקר, ואז ביקשה לצאת. הצלחתי לגרום לה לחזור לישון לעוד שעתיים או שלוש. בכל אופן, באמת כמה זמן אחרי שקמה היא השתתפה בסעודה עם קידוש ולחם אלא שזו הייתה כבר סעודת הבוקר...)

וואו תובנה יפה!דיליה

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

מדהים!שמש בשמיים

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

נכון, באמת לאחרונה הרגשתי שכבר לא מתאים לקרוא להמתואמת

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!

זה גיל שנראים תינוקות אבל מבינים ממש כמעט הכלשיפוראחרונה

אולי יעניין אותך