כללים בהזמנת חברים-גילאי יסודימה רבו מעשייך

מה הכללים שלכן בהזמנת חברים לבית/ללכת לחברים?


כמה שעות אתן מסכימות שישארו או שאין כ"כ הגבלה בזמן?


האם חשוב לכן שהילדים יעדכנו/יתאמו אתכן מראש?


יש ימים שאתן לא מסכימות להזמין או ללכת לחברים?


האם אתן מסכימות לילדים ללכת גם לחברים שהם בעיתיים בשבילם? או להיפגש איתם בחוץ? או הורים שהמצב בבית לא משהו? מבחינה תורנית/התנהלות?


מה אתן מסכימות להם לעשות בבית? מחשב? מעדיפות שישחקו בחוץ?


עד כמה אתן מתערבות? בשיח? בצפייה במחשב?


איך אתן מעירות לילדים שלכן כשאתן רואות משהו לא בסדר?

מעירות במקום? לאחר מכן? האם זה עוזר?


האם אתן דורשות מהילדים לסדר את החדר לפני שחבר מגיע? הכוונה לסדר רגיל לא ניקיון פסח..


ממני אמא שזה עדין חדש לה ורוצה לקבוע קווים ברורים 🙃🤪

תשובותoo
לא מגבילה בזמן


לא חשוב תיאום מראש


ברוב הימים זה מתאים, אם לא מתאים אז לא מאפשרת.


לא מאפשרת ללכת לילדים עם בעיות


לא מרשה מחשב, רק משחקים אחרים.


מתערבת אם יש התנהגות חריגה (מריבות/ צעקות/ מסתובבים בבית במקום להיות בחדר/ בחצר)


מעירה במקום, מעירה גם לחבר אם צריך.


החדרים אצלנו תמיד מסודרים 

עונהתקומה

1. שעות: אני לא אוהבת שחברים אוכלים אצלנו ארוחת ערב. כי זה הזמן שבו אנחנו מתחילים להירגע לקראת הלילה, ועם חברים הכל תוסס יותר. ולכן עד 17:30-18:00, לפעמים קצת אחרי 18:00. לא יותר.

2. עדכון: כן, אבל שלי רק בא', מניחה שזה ישתנה בהמשך. בכל אופן חשוב לי לדעת איפה הוא.

3. כל יום? אני לא מסכימה כל יום. חברים זה כיף אבל חשוב בעיניי גם סתם להיות בבית. ואצל הילדים שלי זה גם מכניס אותם לאינטנסיביות ואני רואה שלפעמים הם צריכים רוגע (אפילו אם לא רוצים )

4. משפחות אחרות? מעדיפה שחבר כזה יבוא אלינו. אין לי בעיה עם התנהלות שונה משלנו, יש לי בעיה עם התנהלות שעלולה להיות לא נעימה לילד שלי ולפגוע בו. אבל לא רוצה למנוע ממנו חברות טובה, אז זה יהיה לרוב אצלנו.

5. מה עושים? לא מרשה מחשב או מסכים. משחקים בבית, או בגינה של הבית, או יוצאים לרכב על אופניים ליד הבית. לא מרשה להם כרגע לצאת לבד

6. משתדלת כמה שפחות להתערב. אם אראה שחייב להתערב, אקרא לבן שלי הצידה ואדבר איתו בשקט, לא לפני החבר. לפעמים ארחיב גם אחר כך, וכן, לרוב עוזר.


7. סדר: מסדר לפני כן, ומסדר גם יחד עם החבר לפני שהוא הולך

 

איזה משחקים מעסיקים אותם?מה רבו מעשייך
הבן הגדול שלי פחות בעניין של משחקים זה יותר כדורגל, אופניים ומחשב.. 
הם משחקיםתקומה
יחד כדורגל, אופניים, טאקי, רביעיות, משחקי דימיון למינהם (בונים מחנה, משחקים חיילים)
משחקי דימיון ביסודי?מה רבו מעשייך
למה לא?חילזון 123
כל פעם שיש אצלינו חברים בנים הם משחקים במלחמות, קרבות, מסעות לכל מני ארצות, רצים עם מכשירי קשר ורובים ותחפושות. לפעמים עושים הצגה לאחים הקטנים.


וכמובן גם לגו או פליימוביל אם נחה עליהם הרוח.


הבנות (בסוף יסודי) הרבה פעמים מכינות הצגה לאחים האחרים

^^תקומה
כנ"ל אצלנו 
אצלנו הולךoo
לגו, קטאן, מונופול, קריאה משותפת של קומיקסים, נסיעה משותפת באופנים/ הוברבורד/ קורקינט
אני די זורמת בהכלשוקולד פרה.

כולל נותנת לראות סרטון בנייד שלי.

מפסיקה רק כשזה נראה לי טו מאצ'.

נותנת גלידות או ארטיקים או משהו טעים אחר (אגב, מומחית לרפואת שיניים אמרה לי שזה הרבה יותר בריא לשיניים מבייגלה\במבה.).

מאוד חשוב לי שהבית יהיה בית של כיף. בילדות שלי זה היה לי חסר, ואני אכן רואה שמאוד רוצים לבוא אלינו.

הבת המקסימה שלי, חברותית מאוד, וכל יום אני מקבלת בקשה להזמנה אלינו. זה כיף מאוד.

לשמחתי אין לנו חברות בעייתיות- אז אין לי את הדילמה הזאת. מודה שאם היו חברות כאלו- לא הייתי נותנת לה ללכת לשם.


אצל בנות זה פחות מצוימה רבו מעשייך
שיש חברות בעיתיות.. למרות שגם שם אני רואה.. אבל לא ברמה שיש אצל בנים..
שאלה נוספתמה רבו מעשייך
במידה וילד בעייתי רוצה לבוא אליכם ( הקשר בין הילד לחבר לא בריא/קשר מנוצל וכד') איך אתן מסרבות או מתווכות את זה לילד שלכן?
מסרבתoo
ומסבירה את הסיבה בצורה שמתאימה לגיל של הילד
לא חייבים לספר לילדרינת 24
בדרך כלל האמא שולחת לי וואטסאפ אז אפשר פשוט להגיד שלא מסתדר לנו היום. (וגם מחר… ושבוע הבא 🤭)
האמתמה רבו מעשייך
שהבן שלי חווה את כמה פעמים מילד מסויים.. ופשוט שלחתי לאמא הודעה בצורה הכי כנה שיש שאם נראה לה שאין חיבור בין הילדים אשמח לדעת... ולא כי מישהו מהם בעייתי פשוטצכי הבן שלי קיבל הרבה לא והתבאסתי שהוא לא משחר מהילד.. בסוף התברר שבאנת לא התאים ולאחר מכן הם נפגשו יותר... במקרה של ילד בעייתי אני מתקשה להסביר לילד שלי למה הילד שהוא אוהב ורוצה לשחק איתו פחות מתאים שישחק איתו.. 
תלוי איפה גרים ומה הסגנוןהחצי בצפון

בסוף בבית קטן שגרנו ממ שהגבלתי כי זה הפריע לי ויצר מתחים בין האחים

בבית מרווח יותר אני מאפשרת די חופשי

כל עוד באותו זמן לא מתאים לי מסיבה ספציפית


זה באמת לא מפריע לי


מגבילה מזן עד לזמן ארוחת ערב וכו

לא אוהבת ירש אחרי בי''ס-גן כי אין לי כח להאכיל עוד פיות ..לא מבשלת בכמויות

משעה מסוימת עד ארוחת ערב הביץ די פתוח וכיף לי שזה ככה וכיף להם..

לגבי אשר הסעיפיםהחצי בצפון

לרוב לא עוקבת מה הם עושים

יש לי ב''ה עוד הרבה אחרים שסביבי אז

אין לי פניות לכל זה


מחשב ןמסכים אין אצלינו בבית אף פעם אז אין לי בעיות כאלה😉


ואם זה יוצר מריבות ומתחים בין האחים או מפריע לי- אני אומרת להתראות תבואו פעם אחרת🫢😉

אני לא חושבת שנכון לקבוע קווים ברוריםאמאשוני

אלא לקבוע קווים כלליים ולראות לפי הסיטואציה.

לא דומה כיתה א' לכיתה ו'

לא דומה שעון קיץ לשעון חורף ולא דומה ביטוח בשביל החברה, להזמנה בשביל לעזור להורי החבר.


בכל אופן, אצלנו:

שעתיים- שעתיים וחצי. שזה מ4 שאוספים מהמסגרות עד 18 או 18:30.

אם זה לצורך עזרה אז עד 19:30 וכולל גם ארוחת ערב.


חייבים לתאם מראש, עד כיתה ג' מתאמים בינינו ההורים ישירות. חייבים לתאם איתנו כי אנחנו מביאים.

וגם לא תמיד יש מייד מבוגר בבית, וכשיש חבר חייבים השגחת מבוגר. (אם אין חבר, לפעמים הם נשארים שעה- שעתיים בהשגחת אח גדול)


אין א לנו את הנושא של חברים בעייתים.

יש כל מיני סגנונות ואנחנו מכירים את כולם. אין מישהו מחוץ לגבולות המותר, אז לא רלוונטי.


מבחינת מה עושים, משחקים בבית. קלפים, משחקי קופסה, פליימוביל, דפי עבודה, דפי יצירה.


אין דבר כזה לראות מחשב לא אצלנו ולא כשמזמינים אותם.

בקיץ לפעמים יוצאים לפארק, אבל לרוב כל המטרה זה לבלות ולהכיר את המשחקים בבית אחד של השני.


לא מתערבת בכלל בשיח. מעולם לא הרגשתי צורך. אצל ילדי גן, כן לפעמים צריך מעט תיווך.

לא מעירה כמעט לילדים. לפעמים שואלת מתוך הבנת הסיטואציה למשל מי משחק בד"כ עם אותו חבר, כל מיני נורות אדומות שנדלקו לי ומבררת את המצב החברתי, ואם צריך מדברת עם הילד שלי על קבלת השונה.

אבל זה לא נאמר כתוכחה על התנהגות ספציפית אלא על דינמיקה (לפעמים מזמינים מספר חברים אז קולטים דברים)


לא מבקשת לסדר את החדר, לרוב נמצאים בסלון, הילדים מעצמם בד"כ עושים סדר כללי. וגם אם לא, לא מנסה להרשים ושיחשבו שמוזיאון אצלנו.

מה שכן, אני מנקה את השירותים. זה הזדמנות בשבילי לחבר בין הניקיון באמצ"ש שאין לו זמן מוגדר, לבין החבר שבא לבקר.


לא שאלת, אבל מוסיפה התייחסות לאוכל. מביאה משהו לנשנש (פירות, ביסקוויטים) ומצפה למחווה דומה כשאני שולחת את הילדים.


ההורה המזמין אוסף מהמסגרות וההורה השולח בא לקחת את הילד שלו בתום האירוח.


הרבה פעמים מזמינים חברים בתור עזרה הדדית כשההורים מסיימים לעבוד מאוחר או כל מיני אילוצים,

אז ההתנהלות טיפה שונה. למשל כוללת ארוחת ערב. עושה את זה בשמחה מתי שצריך.

בגדול הילדים שלי חברותיים אז אין בעיה פשוט אומרת להם בבוקר היום x בא אלינו, אמא שלו ביקשה והילדים שמחים להזדמנות.

עונהדפנה06032000

אין הגבלה ממש, אני בקשר עם האמא כשהילד אצלנו ואנחנו סוגרות על צפי - בדרכ גג עד 6 וחצי


אני אומרת לילדים לסדר את החדר שלהם לכבוד החבר, ואם לא בא להם אז אני לא מתעקשת- לרוב מסדרים כי אני מביאה המון כבוד ליום הזה שחבר מגיע- גם קונה חטיפים ודברים טובים.. אז גם לסדר זה חלק


הילדים לא הולכים בלי לעדכן, הם יודעים ששתי האמהות צריכות לדבר בניהן ולאשר אחרת לא יהיה להם איך להגיע ואיך לחזור חחח


לרוב אני לא מסכימה חברים, אני אוהבת את המשפחתיות, השקט שלי עם הילדים שלי,

כשחבר/ה מגיע/ה כמעט תמיד הבית נראה בהתאם ויש מריבות עם האחים שמתערבים , אז באים אלינו פעם בחודש פחות או יותר, ממש לא כל יום


הם משחקים בקלפים, בחצר. בשום פנים ואופן לא מסך.

לפעמים הילדים מנצלים את זה שחשוב לי לכבד את האורח אז הם אומרים לי "אמא, החברה רוצה לראות במחשב" ואני מורידה אותם מזה


אין לי שליטה לגבי החברים של הילדים, אבל אם יש ילד בעייתי אז אני לא אפגיש בניהם בצהריים, בבית ספר שישחקו כמה שרוצים ושם זה נגמר


אני לא מתערבת כמעט בכלל.. אומרת להם שלום בחיוך, קבלת פנים. ומביאה להם להתנהל לבד ואני צופה מהצד.

אם החבר לא מתנהג כמו שצריך אז אני מעירה בעדינות, אם הילד שלי לא מתנהג כמו שצריך אז אני קוראת לו לחדר ומדברת איתו על זה, לרוב זה עוזר ב"ה

עונהאני זה א

לרוב מזמינה אלינו עד  סביבות 6 וחצי. ברור שלא מסכימה כל יום וכן הילדים יודעים שצריך לשאול אותי קודם. לפעמים מתכננים מראש ומגיעים כבר מהבית ספר אבל לרוב לא.

שולחת לבתים ספציפיים וגם לא בתדירות גבוהה. לא מזמן יצא שאחד הילדים הלך לחבר והם הלכו יחד למקום שמבחינתי לא התאים. הסברתי אחכ לילד אבל כרגע אמרתי לו שעדיף שנזמין אלינו..

ורק שני הגדולים שלי משמינים חברים הקטנים פחות מתאים לי להיות בייביסיטר של עוד ילדים וגם לא שולחת..

אשמח לשאול גם אחרי שקראתי את התגובותמצפה88

אם זה עד שש-שש וחצי, כלומר ללא ארוחת ערב, איך אתן מתווכות את זה להורי החבר?

אולי זה תלוי מקום אבל אצלנו מגיל מסוים יש הסכם לא מדובר שזה כולל ארוחת ערב, ראיתי שככה נוהגים כשהילדים שלי מתארחים אז ככה גם אני נוהגת. רוב הזמן זה גם מתאים לי אבל לפעמים זה פחות נוח

כשהם מגיעים זה כולל צהריים, אז גם ערב?דפנה06032000
שישלמו על פנסיון מלא חחח
חחחחח אצלנו עוד יש צהרון אז מגיעים אחה״צמצפה88
כן זה עוד שיקולדפנה06032000

הרבה מהילדים לא בצהרון אז אנחנו נאלצים להוציא את הילדים מוקדם ואוספים אותם ואת החבר ב2 במקום 4 וחצי...

מה?אחת פשוטה
למה שתאספי את הילדים שלך ב2 בגלל חבר?? מה הבעיה פשוט לאמר שלפני 4 אף חבר לא מגיע. הכי לגיטימי בעולם
הילדים מערים אחרותדפנה06032000

אז מקובל שבהלוך הילד מגיע/נוסע עם החבר ובחזור מחזירים אותו

בעיני להפך..המובן מאליו זה שזה בלי ארוחההחצי בצפון
ככה היה אצלנו עד גיל מסויםמצפה88
להגיד מראשרק טוב!

אפשר בשמחה לבוא אלינו היום. עד שעה x.

אם את רוצה להסביר, אפשר נניח להגיד שאחרי זה את מארגנת את הקטנים לשינה וכו.


תודה!מצפה88
לרוב לא כוללאני זה א
אבל הילדים שמביאים אצלי חברים יחסית גדולים מגיל 10 ומעלה.. וגם חוזרים רק בשלוש אז ארוחת צהרים יחסית מאוחרת. לםעמים מבקשים שהחבר ישאר לארוחת ערב ואם לא אכפת לי אני מסכימה ומתקשרים לשאול את האמא אם זה בסדר מבחינתה.. ואם לא מתאים לי אני אומרת מראש שהפעם ללא ארוחת ערב וזה בסדר פה אין מקובלות לארוחת ערב קבןע. אה וגם לפעמים הילד/ה והחבר/ה מכינים בעצמם את הארוחה לכולם אז זו חוויה בפני עצמה
מה? אצלנו אף פעם לא היה חבר בארוחת ערבבארץ אהבתי

זה ברור לשני הצדדים שהביקור מתאים בערך עד 6 (בגילאי יסודי מתארך לפעמים גם עד 6 וחצי, אם מתאים לשני הצדדים).

האמת שמוזר לי שזה מה שמקובל, נשמע לי ממש לא נוח ומאוד מקשה על אירוח.

לא שייך להגיד כבר מראש שמתאים להיות אצלנו רק עד 6 (או 6 וחצי)?

רק נקודה למחשבה -באתי מפעם

אני ממש משתדלת להקפיד לא להעיר לילד שלי ליד החבר שלו, זה מאוד מאוד מביך. שנאתי שעשו לי את זה כשהייתי ילדה. 

או לא לצעוק על ילדים אחרים בבית כשהחבר נמצא... בקיצור, לא לעשות דברים שיביישו את הילד שלך.

עונהמותק 27

אצלי יש הגבלה מבחינת מתי אני אוספת את הילדים מהחברים.


לגבי הגעה של חברים אלינו,

גם שם, ההורים אוספים יחסית מוקדם. לפעמים קורה שהילד נשאר לארוחת ערב כי אכלנו מוקדם או שכבר הגיעה השעה ועוד לא הספיקו לאסוף אותו עקב כל מיני אילוצים...


כמובן שיש ימים יותר נוחים להגעה ויש ימים פחות.. תלוי לפי העבודה שלי, מתי אני מסיימת, כמה עבדתי באותו יום, האם אני מותשת או שאין בעיה שיגיעו.. ממש ככה.. לכן חשוב מאוד  לתאם לפני..


אין לי בעיה שישחקו עם החבר/ה בחדר שלהם ואחכ יסדרו הכל, או שישחקו במרפסת.


אין משחקי מחשב..


משחקי קופסא- פאזלים, טאקי, לגו, מכוניות וכו, יצירות חרוזי גיהוץ וכו, רמי, מונופול, רביעיות, פליימוביל ברוך ה' לא חסר..


אני מעירה בצורה של מביישת את שני הצדדים, אלא גם עם הסבר אודות ההערה.. אני גם לא אוהבת שמביישים את הילד..

עונהאמאחת

זה כמובן מאד משתנה עם הגיל, עונה לגבי ילדים ביסודי ומטה ששם אני עדיין מעורבת:

לא אוהבת שחברים נשארים אצלי לארוחת ערב, ולכן אומרת לילדים שלי לחזור לפני הארוחה ובגיל שאוספים ולא חוזרים לבד מבקשת שיאספו לפני

לא מרשה מסכים עם חברים בכלל

אם אין משהו קיצוני לא מבקשת לסדר לפני, יותר יעיל לסדר אחרי

אם יש השתוללות מוגזמת מעירה קודם כל לשלי, אם לא עוזר אז גם לחבר

בגדול מנסה שהבית יהיה פתוח לחברים. זוכרת כשהייתי ילדה אמא שלי ממש לא אהבה שיש אצלי חברות והיתה מרשה להזמין רק פעם ב, ושזה הפריע לי מאד. היום מבינה אותה יותר אבל כן מנסה לאפשר. כן דורשת שיודיעו לי לפני ואצל הקטנים יותר כמובן גם מתאמת עבורם

הגדולה בחטיבה ואני לא מעורבת כמעט, אם חברה באה הן לרוב מסתגרות בחדר וגם ככה לא מרגישה אותן, אוכלות מה שיש אם נשארות ולא מוסיפות לי בלגן


אה, ולרוב לא מרשה לפני 4 גם למי שחוזר לפניאמאחתאחרונה
כי אנחנו לא בבית בשעות האלה 
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושיאחרונה

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''אחרונה

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוניאחרונה
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
יש לביימי כמה סוגי שוברים תראי באתר שלהםחילזון 123
כאילו ביימי אול וביימי בייבי וכזה?תודה לה''אחרונה
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שראחרונה

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
אני לא רוצה שיהיה לי טריגר לעימותים מולםדיאן ד.

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

 

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

אני רוצה להגידתקומה

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.


נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

מעניין ממש. תודה!תודה לה''אחרונה
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

אין פה העלבותoo

זה מטרד


אני מלאת בטחון עצמי ושמה פס על החברה בצורה די יוצאת דופן

ועדיין

כשכמה נשים בעבודה כל יום היו מדברות על המשקל/ האוכל/ המראה שלי

זה היה מטרד גדול


הן בטח התכוונו לטובה

אז מה

זה ממש מטריד לשמוע את האמירות והשאלות הללו שוב ושוב


אני חושבת שאם כל אחד היה מסוגל לפתח מחשבה שהיא קצת מעבר למה שהוא חושב

לנסות להסתכל מנקודת המבט של האחר

וגם אם לא להצליח

לפחות להבין שאפשר לראות/ לרצות/ להרגיש דברים אחרים

היה הרבה יותר טוב לכולנו 

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחותאחרונה
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..

אולי יעניין אותך