זה לא סותר את זה שהוא רוצה לצאת איתך! 

כאילו יומיים היה כל היום עם אחיו ואימו

אבל כשמדובר בי הוא מקציב לי שעה במסעדה וגם זה מרגיש כאילו זה רק כי הצבתי עובדה.

בטוחה שאם לא הייתי מדברת הוא לא היה יוזם מעצמו יציאה, אבל את זה לא ניתן לדעת בוודאות

הייתי פותחת מולו דוגרי

רוצה לשמוע למה

ולדבר על זה מתוך מקום לא מתמסכן אלא בא לפתור

אני מנסה לסגנן לי משפטים

בלי שישמע מקטר

בלי שישמע מתקרבן

בלי שישמע מאשים

ובלי להשמע מסכנה שזקוקה ליחס

🙈🙈🙈

אישית

הייתי מתחיחה בכינוי חיבה. אפשר לדבר על משהו שפגע בי והייתי רוצה להבין למה  אמרת את זה?!

ואז פשוט לספר בלי הרבה רגש אמרת כך וכך והבנתי מזה כך וכך

ודווקאא בגלל שאתה כל כך חשוב לי והקשר איתך חשוב לי שנדבר על זה

שתמיד מחדש זה משהו בפני עצמו שפוגע

שאני רוצה לנהל שיחה על משהו שקרה והוא פשוט לא אוהב לדבר על זה. מביא רושם שהשיחות האלה חופרות לו ואין לו כח

אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת.

אבל לפעמים צריך לשמוע... תנסי להגיד את זה בצורה ש*את* נפגעת ולא שהוא פוגע,  אבל בכל מקרה , גם אם לא נעים לו והוא מנסה להתחמק , אין מה לעשות. לפעמים גברים נח להם להשתבלל כשמעירים להם על משהו, זאת לא סיבה מצידך לא להגיד מה שאת מרגישה. וזה שאת נפגעת זה בסדר גמור, והגיוני ביותר, במיוחד בהתחשב בעובדה שאת זקוקה לחסדיו לכאורה ולא יכולה לדאוג לעצמך ליציאה. זה מעמיד אותך במצב מאוד לא נעים. 

ותמיד יש בהן קושי שמי שנפגע ומסביר למה הוא נפגע, זה בקלות יכול להיחוות כהאשמה של הצד השני, ואז זה לא נעים.

ויש את מי שחשוב לו לדבר וללבן עד שהדברים נפתרים עד השורש. ויש את מי שמעדיף לעבור הלאה ולהניח בצד את מה שהיה. (אני חושבת שלהניח בצד בדרך כלל יכול להצטבר בבטן וזה לא נכון לטווח הארוך. אבל יש את מי שחושב מידי מהשיחה ומעדיף לא להיכנס לזה).

מה שכן עוזר במקרים כאלו זה שהשיחה תהיה מתוך גישה של - 'הקשר חשוב לי, אתה חשוב לי, אני רוצה שיהיה לנו טוב ביחד, אני רוצה להסביר לך מה הכאיב לי כי אני אוהבת אותך ולא רוצה להישאר פגועה ממך. אני בטוחה שלא רצית להכאיב לי, אבל מה שאמרת לי גרם לי להרגיש שאני עול בשבילך, והייתי רוצה להרגיש שאני חשובה לך ושאתה שמח להיות איתי. הייתי שמחה שתגיד לי את הדברים אחרת, שאני אוכל להרגיש שאני חשובה לך גם כשאתה לא יכול להיות איתי כמו שהייתי רוצה'.

כמובן לא צריך בניסוח הזה בדיוק. אבל הדגש הוא לדבר על כמה הוא חשוב לך והקשר חשוב לך, לא להאשים על מה שהוא לא היה בסדר אלא לדבר על מה זה גרם לך להרגיש ואיך היית רוצה להרגיש אחרת.

ומצד שני, אם את בשמירה ולא יוצאת בכלל - למה בעצם..? את חייבת איוורור לעצמך כדי לא לפתח תלותיות בבעל כדי לצאת. אחרת, זה יפוך בסוף למסכן וקורבני

אני לא אבקש מחברה שנפגש ושהיא תקח ותחזיר אותי , פחות מתאים

אמנם המסעדה קרובה אבל התכנון כן לקחת את הרכב כי אסור לי להתאמץ בכלל.. וגם לנהוג זה מאמץ

קיצר הוא נהג בוס🙈

לא בגלל מגבלה של השמירה..

ובכל אופן, אצלנו זה מקובל שחברה אוספת ליציאה ומוציאים רק רכב אחד במקום שניים

לחילופין, אפשר נסיעה במונית אם את ממש צריכה את זה

זה באמת קשה

ועדיין, לא הייתי מוותרת על לדבר איתו על זה. 

זורקת דברים ממבט אובייקטיבי.

יכול להיות שימי החופש שלו פשוט התבזבזו לו על אמא שלו ואחיו.

והוא פשוט רוצה זמן לעצמו?

יכול להיות שהדחיפה שלך לעשות את זה הרגישה לו שהוא כבר עשה משהו עבורך בחופש הזה ?

אולי הייתם צריכים לשים את היציאה ביניכם בעדיפות עליונה ולא לתת לכל מיני בעיות שצצות לדחות את זה.

האח התקשר אליו והוא הסתכל עלי לקבל אישור

ואז כשהוא ניתק אמרתי לו שיעזור לו ושנצא מחר.. אני לא אתקטנן אם צריכים את העזרה שלו במשפחה

והדגשתי בפניו שמחר יוצאים ויהי מה

אם חשוב לי זמן איתו זה יהיה הרבה לפני אח שלו ואמא שלו.

מבינה שרצית שיצא טוב. אבל תביני שמי שהכי קרוב נתפס הכי גמיש ואז הוא זה שמיד סופג את הבלתמים.

תחשבי למה בכלל צריך לקבוע זמן הרי אתם חיים ביחד!

אבל ככה זה, בגלל שאתם חיים יחד אז יש הרבה הסחות דעת.

בקיצור, החיים לא מחכים. אם אני רוצה זמן בשבילנו, אני ראשונה. כל השאר יתחלקו במה שנשאר.

אם זה לא קורה, מבינה שהתכנון לא היה טוב ולכן לא נפגעת מהביצוע הכושל.

עוד טיפ, כדי להתנתק יום שלם כדאי לנסוע רחוק. גם זה הרי לכאורה מיותר, מה זה משנה אם נוסעים עשר דקות או שעה פלוס?

אז זה משנה.

כשאתם מתכננים לנסוע רחוק אוטומטית מתכוננים ליום ארוך. כשיוצאים ליד הבית, משאירים אפשרות "לחתוך" או לשלב עוד משהו וזה הורס את כל הפואנטה.

בקיצור, הייתי לוקחת את זה כלימוד לפעמים הבאות. לזהות איפה הדברים מתפספסים ולסגור את הפרצות האלו מראש. אה וגם עדיף להזמין מראש מקום במסעדה. לא בשבילם, בשבילכם. שתהיה מסגרת מוצקה ואז הסיכוי לחזלש יורד.

בהצלחה!

אם מקרה כזה חוזר- ביום הראשון זה אנחנו ובשאר הימים שיעשה מה שהוא רוצה? ולא לתת לנו את היום השני ומעלה?

והאמת לא רציתי ליפול עליו על היום הראשון, רציתי שירגיש שקצת נהנה ואז שיצא איתי.

וגם אמא שלו כבר רמזה לו שהוא לא מגיע אז אמרתי שזו אחלה הזדמנות

דבר נוסף, אני בשמירה, בגלל זה לא ראיתי עולם הרבה מאוד זמן והשתוקקתי כבר לצאת,

אז המסעדה קרובה לבית, אפשר אפילו בהליכה, יותר לנפש ועל הדרך גם זמן איכות.

ולא היתה לי בעיה אם זה היה מסתכם במסעדה וזהו, אבל נפגעתי שהוא רצה מראש לדעת שזו רק מסעדה.

ואם יזרום פתאום לעשות משהו נוסף?.. לנצל עוד שעה או שעתיים יחד.

וזו מסעדה שלא שומרים מקום מראש, לא מאשרים

וכן, עדיף לקבוע יחסית בהתחלה, כדי שהוא יוכל להיות גמיש בהמשך.

הגיוני שמתחיל להיות עמוס לו. אני מבינה שגם המפגש עם האמא וגם האח היה לא מתוכנן. אולי רצה להספיק עוד דברים.

בכל מקרה, את יכולה לומר שמתוכנן מסעדה ואולי לשבת אח"כ.

נשמע לי הגיוני שהוא מתאם איתך ציפיות. לא בגלל שהוא לא רוצה להיות איתך, אלא רוצה לדעת במה מדובר.

מה המסגרת של הבילוי מבחינת שעות ותכנית.

יש גברים כאלה...

בכל אופן להבא עדיף לתכנן שתי אפשרויות.

ככה אנחנו עושים גם בטיולים. מתכננים את הבילוי העיקרי ועוד אחד קליל אם יישאר זמן, ואז רואים לפי הכוחות.

אבל אסור לי נסיעות רחוקות, אז הנסיעה תהיה קצרה למסעדה שקרובה אלינו ממש ואפשר אפילו ברגל אבל לא אקח סיכון

ואולי זה אגו שלי שנפגע שהוא בונה תוכניות אחרי המסעדה?...

הורמונים

לא יודעת 

בגלל שלא מכירים אותך אותו ואת הדינמיקה בינכם, אבל מעלה כמה השערות-

- יכול להיות שהוא מרגיש שלצאת למסעדה זה קצת 'בזבוז זמן', אז כן נצא להנות אבל הוא חושב לעצמו יש לי 3 ימי חופש אני יכול לתקתק דברים שלא עשיתי בתקופת העבודה. ואז פתאום הוא חשב שאת רוצה לסגור לו יום שלם אז הוא קצת נבהל כי יש לו עוד תכניות... ולעזור לאמא ולאחר זה תחושה של עוד משימה אני מספיק לעשות, אבל לצאת לדייט במסעדה זה קצת תחושה של בזבוז זמן... כי כאילו לא עושים כלום.... למרות שזה ממש לא נכון! זאת 'משימה' מאוד חשובה!! אבל מנסה להבין את הראש שלו.  

- או שאולי את כל כך מובנית מאליה וזמן איתך יכנס אחרון בסדרי עדיפויות כי את תמיד פה. ותמיד פנויה , ותמיד תזרמי...? בתת מודע כמובן.

- אולי סתם מתח כזה ביניכם שהוא יודע לדייט זה זמן לשמוע ביקורת? סתם מעלה מחשבה, זה ממש לא חייב להיות הכיוון...

או שאולי הוא באמת תכנן משהו נוסף למחר אחרי המסעדה ולרגע נבהל שאת מתכננת משהו אחר.... לא בקטע שלא רוצה להיות איתך, בקטע שיש לו עוד תכניות.

בכל אופן, מבינה את הפגיעה, בהחלט אפשר ללכת ולשאול אותו- *** , אתה שמח לצאת איתי מחר? לא, כי פשוט היה נראה שזה משימה כבדה בשבילך כשאמרת.... תראה אני כבר חודשיים בבית, אני חנוקה, מחכה בסבלנות לצאת איתך, וזה מרגיש כאילו אתה לא מתלהב מזה.

תראי מה הוא אומר. 

באמת היום האחרון של החופש יכול להתפס לו כסופסוף יום חופשי לעצמו כי ביומיים האחרים הוא עזר לאח והתחייב לאמא.

למרות שתכלס גם כשהיה אצל אמא שלו הןא היה בחופש מוחלט אבל אצל אמא שלו - יש לו כל מיני שטויות אצלה שהןא אוהב להתעסק בהם שעות כתחביב

אז זו באמת נקודה אפשרית

ויכול להיות שבנה על אחרי המסעדה כדי להמשיך עם הסידורים...

הכל מובן, ועדיין נפגעתי

כי גם אם אני דנה לכף זכות- שיגיד שתכנן משהו

התגובה היתה מעליבה, כאילו הוא סובל

בעלי אמר לי שהוא יצא איתי לקניות לחג

קבענו בחמישי ופתאום צץ לו משהו דחוף

אז קבענו בראשון ושוב היה משהו דחוף

והרגשתי שאני נדחפת לפינה... למרות שבאמת הבנתי שאין ברירה

בהתחלה כעסתי עליו ובסוף כתבתי מכתב

הסברתי לו במכתב מה אני מרגישה, ושאני מבינה שהוא כן רוצה לצאת איתי

אבל אני רוצה להרגיש שזה חשוב לו ומעניין אותו...

הוא הודה לי על המכתב ואתמול יצאנו והיה אחלה

אני ממש ממליצה בכללי על מכתבים זה עוזר להסביר את עצמך בלי שמישהו קוטע אותך באמצע 

ואחרי זה אפשר לדבר על זה... על מה שכתבתי ועל מה שהוא מרגיש בהקשר הזה

אולי הייתי פגועה מדי בשביל לכתוב ולחפש פתרונות כדי לרכך אותו

אבל באמת רעיון מבורך

אז דיברתי איתו

הוא אמר שהוא היה בעומס של כל היום ולא שקל מילים וזה תזמון גרוע לדבר על יציאה של מחר , כי הוא היה עייף עוד מאותו יום

יצאנו למסעדה, קניתי לי בגד לחג, ועכשיו הןא המשיך לאמא שלו...

טען שמלכתחילה הןא לא היה צריך לנהל איתי שיחה כשהןא עצבני ומתוח, וזו היתה טעות שגררה..

מה שהכי הפתיע אותי, שהוא אמר שהוא מרגיש שאני לא אוהבת שהוא נוסע להורים שלו, וכנראה זה מה שגרם לו להתעצבן בנוסף.

קיבלתי שוק של חיי , הרי אני הצעתי לו שיסע. לא היה אצלם איזה חודשיים ואני בעצמי אמרתי לו שיסע אליהם יום ראשון כי זה ממש פוגע שהוא נעלם.

טען שכנראה התחרטתי שהצעתי את זה

אז אמרתי לו שאני גם אמרתי לו שיעזור לאחיו יום אחרי, שגר אצל ההורים אז איך התחרטתי??

קיצר הוא הכניס לעצמו סרטים שסותרים את המציאות

בכל אופן לא יודעת אם השיחה הועילה או הוציעה דברים , אבל העיקר השתחררתי .....

אפשר לדחות את זה ליום אחר שתצליחו להתארגן מראש?

יש חלון זמן מאד ספציפי...

חדר במלון זה אולי אפשרות... צריך לבדוק...

אבל מה אני יעשה עם הילדים בבוקר?

זה ממש על הבוקר וגם אני אל מבינה בבתי מלון אפשר להכנס מתי שרוצים?

על זה לפני כן

כי עכשיו זה אומר למצוא מעכשיו לעכשיו מלון

ויותר קשה

למצוא מישהו שיבוא לשמור עליהם בלילה

ולקחת אותם למסגרות (מחוץ ליישוב)

אוף ממש חבל שלא חשבתי על זה מוקדם יותר

בסוף אני אשלח אותו לבד לשירותים שהם בלי מזגן שיתמודד ויעשה מה שצריך בלעדיי🤭🫣😅

אני חושבת שאפשר גם לקחת חומר מיוחד שמשמר את הזרע ליותר שעות

אבל אולי זה רק לבדיקה לא להשבחה

שווה לברר

יש מצבים שמאשרים את זה, אבל ממה שאני מכירה זאת די האפשרות האחרונה.

גם אנחנו היינו בלחץ של זמן ומהלחץ בעלי היה בטוח שהוא כבר לא יצליח ולא נספיק….

ולא הבנתי למה אי אפשר בשירותים? אז מה אם חם? זה עניין של דקות וזהו לא?

כמה פעמים אמרו לנו תוך שעה....

אחד הפרטים הכי מתסכלים בטיפולים וגם הלא מדוברים.

נטד קשה להיות זוג שומר הלכה במצב הזה!! מחזקת ומחבקת אותך! ותדעי שזה סיטואציה לא קלה ומאד מאתגרת לרבים וטובים!!

ואיזה מסובך זה עם הילדים

מבינה אותך ככ

אני לא מכירה השבחת זרע רק הבאת זרע לטיפול רגיל

הרבה פעמים לא הספקנו תוך שעה (זה באמת לא ריאלי, רק להתארגן אחרי לוקח זמן..) וגם כשהגענו תוך שעתיים שלוש זה עבר חלק לגמרי בלי בעיות.

לא יודעת לגביכם

בנוסף איפה אתם עושים את התהליך?

אנחנו דיברנו פעם עם רב של הבית רפואה והוא הציע לסדר לנו חדר שם.

וגםמציעה להתקשר לבוני עולם, לדעתי יש להם קו לשאלות חירום. הם נתנולנו יותר מענה בנושאהזה ממכון פועה.

בהצלחה רבה רבה שיעבור בקלות ובבשורות טובות!

לגבי השעה יכול להיות שבגלל שזה השבחה זה חייב להיות תוך שעה? וואלה לא מבינה בזה בכלל

סבב ראשון ומקווה שגם אחרון שלנו בעז"ה

זה במכון של השבחה לא בבית חולים...הוא בעיר אחת וההזרעה עצמה בעיר אחרת...

מה זה בוני עולם? ואולי ננסה באמת אותם/את מכון פועה... למרות שגם על הרב שלנו ששאלנו אני מאד סומכת

בוני עולם זה כמו פועה רק חרדי

מהניסיון שלי לפעמים יש להם יותר מענה ויותר יצירתיות..

וגם לנו לטיפול רגיל אמרו תוך שעה רק כשלקח יותר זה לא היה נורא

אז גם אם לוקח לכם קצת זמן תזכרי שזה אמור להיות בסדר..

כדאי לברר אולי מותר הלכתית שיוציא לבד בשירותים בלעדייך, כי בסוף זה לא לבטלה זה כדי לשבח את זה ולהשתמש במטרה שלשמה הוא נועד.

אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה

הרב אמר לנו שזה עדיפות אחרונה אז בכל זאת מנסים למצוא פתרון

אולי אפילו 2 פתרונות

(בית ריק של חברים שמצאנו, קצת יותר רחוק, או צימר לשעה על הבוקר יותר קרוב למקום-תכלס מחכים לתשובה מבעלתת הצימר)

תודה שהייתן איתי❤️

זה כזה קשה שאין עם מי לדבר על זה (למרות שמבינה למה זה ככה)

*חברה שלי שעוזרת לי, אם את פה במקרה וזיהת אותי- את חייבת להגיד לי🤣

הייתי בקבוצת תמיכה שבה מישהי ספרה שהיא קבעה צימר לשעה בדיוק בשביל השבחת זרע, וקבלו את שוק חייהם כי צימר כזה מיועד בדרך כלל לזוגות שלא בדיוק שומרים על ההלכה או המוסר בלשון המעטה.

היא לא פרטה, אבל אמרה שבעלה היה צריך לעצם עיניים, ושהיא הרגישה צורך אחרי המעשה להבהיר לבעלת הצימר שהם זוג נשוי.

לא יודעת מה הסגנון של הצימר הזה, אבל כדאי לברר.

גם לא לדאוג, לא באמת חייבים שזה יהיה שעה בדיוק עד מסירת הדגימה. לנו אמרו שאומרים שעה כדי שאנשים יביאו את זה תוך שעה וחצי- שעתיים.

הציעה לי גם את זה

אמרתי לה לא תודה

ה' ירחם

ותודה לגבי השעה, זה בהחלט מוריד ממני לחץ...

למרות שיש גם את השעה של התור של ההזרעה עצמה...שסתם פשוט צריך להספיק להגיע אליה בזמן

אם רלוונטי בלניאדו ספציפית יש חדר. אולי בעוד מקומות.

פדיחה לומר אבל כשאני בדקתי מצאתי שיש בכל מיני ערים חדרים לפי שעות. הרב שלנו לא אהב, אמר שזה ממש חילול ה' כזה. כי באים לשם כל מיני זוגות שלא רוצים להיראות... אבל אולי זה עניין של דעה מה יותר בעייתי. בסוף אם אין אופציה יכול להיות שהרב יעדיף להתיר לבעל להסתדר לבד.

מקווה שתמצאו סידור לילדים.

וגם, לא נעים לומר, אבל בפופורציות. הלוואי אמן שזה יצליח, אבל בסופו של דבר זה לא בהרבה יותר סיכוי מיחסים רגילים בזמן. משקיעים בזה את הנשמה. באמת, גם באנו מרחוק וטרללת, ובסוף הרבה פעמים זה לסמן ווי על שלוש הזרעות כדי לקבל אישור לעבור הלאה...

בהצלחה! בע''ה פעם אחת וזהו!

לא ידעתי לגבי הסוף...

טוב אני מתפללת שזה יעבוד אצלינו על הפעם הראשונה אמן!

אני כן באתי לכל הזרעה בתקווה גדולה.

אבל אין להשוות לאחוזי הצלחה ב ivf

כשהסבירו על הכל...

תודה על המידע

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

אני גם כמוך, ערוכה עם מה שצריך לשעת חירום,

לדוגמה ההורים שלי באים אלינו לשבת אז דואגת שיהיו גם כסאות נוחים בממד.

ציוד בסיסי בממד יש כבר 3 שנים.

כולל פנסים, מאוורר על סוללות וסוללות. לא שאני חושבת שנצטרך, אבל זה שם כבר מאחרי ה7 לאוקטובר אז למי אכפת..

מחשב של העבודה לוקחת כל יום איתי הביתה.

לפני שבת מטעינה את הנייד ודואגת לנתק מהשקע לפני שבת אם אצטרך לטלטל אותו.

דברים בסיסיים כלאחר יד, כשמתרגלים אז לא מתרגשים מהמעבר משגרה לחירום.

ואז ממשיכה לגמרי כרגיל.

בעיני זה לא להדחיק אלא דווקא הכי לפקוח עיניים...

מעריכה את הכנות באמירה...אבל זה צורם מאוד מאוד מאוד.יש משפחות שמשתדלות לכוון בתפילה שהבעלים , בנים, חתנים..לא יצאו שוב לסבב נוסף...ושלא יפלו חיילים..

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

הוא מפעיל עכשיו לחץ צבאי כבד זורק אמירות מפוצצות ובציוץ הראשון שלהם של חולשה והסכמה הוא יעזוב הכל לטובת -יון מדי י על הסכם

אני ב n12 ו וואלהושם ממש נותנים תחושה של אוטוטו מלחמהאבל עכשיו כולם רק על המונדיאל.

רק עדכונים שטראמפ תקף באיראן

בסדר..

ייאוש דכדוך כניעה רפיסות וכו'... 😏

בלי קשר לימין שמאל פוליטי, באמת שלא כדאי לצרוך מהם חדשות. הם יוצרים התקפי חרדה מכלום.

12 הם ה- מלחיצים

( ע"ע "ערוצי התבהלה...")

תעברי לאתר אחר ( או שתוותרי לגמרי (; )

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

כל הזמן דיבורים על היתכנות של מלחמה

תשימי מבטחך בבורא עולם

ותנסי לסנן כמה שאפשר

תלכי עם המנטרה הזו ,הקדוש ברוך הוא דאג דואג וידאג לי ויעשה הכי נכון עבורי ולא לתת לפחד לנהל

זה כבר הפך להיות בדיחה

קרה לפחות פעמיים שאמרו שתיתכן הסלמה וטראמפ איים שיתקוף עוד הלילה. כולם היו ערוכים.

בסוף טראמפ דיבר עם מי שצריך ועשה משא ומתן ואמר שחזר בו. לפחות פעמיים זה קרה אם לא שלוש.

אז מה נתן לנו לדעת מכל התפתחות הזו? סתם לחץ מיותר לשווא . לא בריא. הרצון לשליטה במקרה הזה רק מראה כמה אנחנו רחוקים משליטה. מנסים לדעת הכל כדי להערך אבל הגורמים הגדולים משנים את הכללים על ימין ועל שמאל.

הכי טוב להתנתק ואם יהיה משהואז תהיה התראה מקדימה של 10 דקות .

תנפשי. תצאי. אל תחשבי יותר מדי על מה יקרה אילו... זה לא יתן לך כלום חוץ מדאגה מיותרת.

ואם זה יפתיע באמצע נופש אז תפעלי בהתאם באותה סיטואציה אבל כרגע אין כלום

'יש לי כלים להתמודד עם מה שיגיע'.

באמת אין לנו איך לדעת מה יהיה ומתי.

רק להיזכר בכוחות שלנו, בכל מה שכבר עברנו והצלחנו להתמודד איתו, ולדעת שכל מה שיבוא- יבוא עלינו מתוך אהבה של הקב''ה.

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

זה אחד הדברים הכי פשוטים שהם עושים.

לא רואה שום סיבה לשלם על פרטי .

הייתי צריכה לקחת תינוק, בהתייעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שלא כדאי בקהילה אצל אף אוזן גרון כי היא נתקלה בלא מעט מקרים שהם חששו מידי לחתוך עד הסוף וזה לא היה יעיל. נתנה לי שמות של מומלצים לעשות פרטי, ונפלתי מהכסא מהמחיר שזה עלה בשביל פרוצדורה כל כך קצרה ופשוטה שכבר יצא לי לעבור עם ילד נוסף עוד בימי האישפוז בבית החולים. ולוקחים חצי מהמחיר על 'פגישת יעוץ'- לא הייתי מגיעה אם לא היו ממליצים לי גורמים מקצועיים...

בקיצור חיפשתי באפליקציה התרת לשון אבל לא בדקתי אף אוזן גרון אלא מי שעושה את זה והוא כירורג ילדים. מצאתי תור למחרת במקום נגיש יותר מאיכילוב, ובעלות של ביקור אצל רופא בקופה.

בהצלחה!

אני בכללית..

אני במכבי.

אצלנו באפליקציה יש אפשרות לעשות חיפוש גם לפרוצדורה וזה החיפוש שעשיתי

ד"ר רפאל יודסין הוא אחד המומחים לזה, והוא מקבל פעם בשבוע בכללית בשכונת מקור ברוך (בשאר הזמן בשר"פ של הדסה עין כרם, בעיקרון. זכור לי שזה עולה 300 בערך, אבל לא בטוחה כי בסוף התרנו אצלו בקופה).

המאוחדת. הוא עובד גם בכללית.

קצר וחינמי

כמה עלה לך?

עלות פרטית באיכילוב:

התרה 750 / 850 (לא כתוב לי ברור)

בדיקה 350

לא ברור לי אם יש התרה, האם משלמים גם על הבדיקה או שזה כלול ב850.

יש גם מרפאה פרטית של ד''ר בוצר. עולה 925 בדיקה ועוד 925 התרה אם צריך. אפשר לקבל החזר קטן מהכללית.

יודסין מקבל במרפאת הכללית מקור ברוך, פעם בשבועיים בערך. קובעים תור דרך *2700. ואז זה עולה רק עלות ביקור אצל רופא מקצועי (35 בערך).

אפשר להגיע אליו גם דרך שרפ הדסה עין כרם, אם יש כללית מושלם זה עולה 250.

אני שלחתי ערעור לכללית, ואישרו לנו טופס 17 לאיכילוב. כי רק שם יש מרפאת לשון קשורה, והסברתי למה המקרה שלנו דורש דווקא מומחה ספציפי.

בעיניי עדיף תמיד לצפות ללידה בתאריך מאוחר ומקסימום להיות מופתעת לטובה.

לא חושבת שכאדי לך לנסות זירוזים טבעיים בשלב כ"כ מוקדם.

סתם מתיש ומעצבן וכנראה שלא כ"כ יעיל.....

עדיין ממליצה לא לדחוק את הקץ...

עדיף לשנות מיינד ולהנות מהתקופה

להנות מהקצת שקט לפני שהחיים מתהפכים. אבל עדיין אני על קוציםם

יום הולדת בתשעת הימים זה די מבאס

כתבת מדויק.

מתסכל פשןט מתסכל

כבר אין לי כח להלחם ולעשות דברים עם כל טיפת כח שישלי

פשוט מיואשת

סליחה שניצלתי את התגובה שלך🙈

ממש מזדהה,

אני אחרי בוקר שלם של הקאות

וחייבת להופיע בעבודה,

פשוט השרשור שלך בא במקום,

יש כזה דיסוננס מטורף בין איך שמרגישים לבין איך שכל העולם מצפה שנתפקד.

אנימלא חושבת שהבעיה אצל הרופאים...

הבעיה אצל כולנו , לא באשמתנו, אלא הפתרון אצלנו אני מתכוונת..

אנחנו בקצב חיים מטורף, מנותקים מהטבע, מהנשימה, מהמחשבה, הכל מהר, על אוטומט, הספקים, הספקים, הספקים

להוכיח את עצמי לכולם

וכו וכו

..

אז זה לא אשמתנו

המירוץ הזה

אבל הפתרון אצלנו...

וזה קשה

מאוד...

אבל לפעמים

אין ברירה לעצור...

בכל מקרה חיבוק גדולללל

וזה עובר!!!!

לא מסכימה איתך רופאים לא אמורים לרפא את הבחילות וההקאות

ככה זה לחלקנו, זה הריון (לחלקנו), וחוץ מהכמה כדורים, ועירוי, מה את עוד מציעה? להעלים את זה אי אפשר.

כן מסכימה שמקומות עבודה בישראל, יאשרו חופשת מחלה לאישה עם היפרמאזיס, כי באמת שלא ניתן ללכת לעבוד עם ה"מחלה" הזו.ביטוח לאומי, משרד הרווחה, העבודה והלא יודעת מה, צריכיםפ להכיר באישה עם היפרמאזיס כמחלה ולתת לה אישור לשהות בביתה, עד שתתאושש (לרוב עובר אחרי חודשיים- שלושה)

קשה מאוד מאוד

בכל אופן במצבים דורשי אשפוז.

לא עשו לי שום בעיות. אישרו תוך יום מהגשת הטפסים ותוך יומיים הכסף היה בחשבון.

נתנו לי שמירה לחודשיים, הספיק כי היה גם חודש של מלחמה ופסח בהתחלה, שלא עבדתי.

וזה היפרמאזיס לכל דבר(פשוט לא מאשפזים, כי עושים עירוי בקופה ושלום)

האמת שאני אף פעם לא ניסיתי לקחת שמירת הריון בגלל זה, כנראה באמת אפשרי.בהיפרמאזיס, אצלי בכל אופן, המצב כל כך נואש, שממש לא מעניין אותי העבודה והכסף באותם הימים.רק שיעזבו אותי להקיא ולסבול בשקט.

לשאלתך, הלכתי ללמוד רפואה כדי לעזור לאנשים ולרפא אותם.

להתאים גיל לעובר ולפתח בדיקות יכול להיות מציל חיים, והציל חיים של לא מעט עוברים ואמהות כך שלא הייתי מזלזלת בזה.

עברתי הריון, הרגשתי זוועה ויחד עם זאת שימח אותי מאוד שניתן להציל את חיי וחיי תינוקי בזכות בדיקות. והצלת חיים עומדת בעדיפות עליונה בפיתוח והשקעת תקציבים.

רופא שאומר שהריון הוא לא מחלה זה בעיה כי יש פעמים שהריון הוא אכן מחלה.

אבל לא ברור לי היציאה נגד ציבור הרופאים בישראל

ומאיפה את יודעת שלא מתאמצים למצוא פתרון? הבעיה היא שההורמון שמחזיק את ההריון הוא הוא זה שגורם לצרות שנלוות אליו אז את הגורם לא נוכל להעלים ובסימפטומים עושים כמיטב היכולת לטפל, בין אם זה בונגסטה או זופרן במצבים קיצוניים יותר.

סטודנטית לרפואה, אמא.

95 בצום,או אחרי סלט?

מה הערכים שלך בדרכ?

בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...

העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.

אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-

אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.

יכול להיות ירק ספציפי שמקפיץ סוכר

זה רק סלט?

או בעוד דברים?

מהנסיון שלי כל הריון היו דברים אחרים שהקפיצו את הסוכר,תנסי לעקוב בנפרד אחרי המרכיבים.

לפעמים גם טונה בשמן. לפעמים קוטג'.

לא משהו שאמור להעלות סוכר.

שווה לך לבדוק.

קוטג' לי היה בסדר.

תנסי במקום אולי ביצה קשה

תנסי גם לבדוק פלפל,לא אמור אבל יש הפתעות בחיים האלה.

הבעיה שהרופאה רוצה שכבר אתחיל גלוקומין ואני ממש ממש ממש לא רוצה תרופות

לידה שמתפתחת לבד

זה מאזן ממש.

ועושה טוב לגוף והכי חשוב שזה מאזן את הסכרת.

לי לא

אני גיליתי על סכרת רק לפני שבוע ואני עוד בשלב שבודקת מה מעלה. גם לי יש קצת חריגות לצערי..

הכי עוזר הליכה נמרצת בערב לפני השינה לפחות רבע שעה

חוץ מזה לאכול משהו שומני לפני השינה- חופן שקדים, או משהו בסגנון