אם הוא באמת היה אדיש לקדושה, הוא לא היה עושה את זה. זו הדרך שלו להראות באופן מעוות את החיבור שלו לקודש.

ממש פעם שמעתי את הרעיון הזה (כמה פעמים), ולא מזמן שמעתי אותו שוב. זה ממש חזק....

רק שאל ישירה אליו תתן תשובה אמיתית.

אבל אני מניח שתשובתו תהיה "מה גורם לכם לצום?"

הוא כנראה מניח שבגלל שהוא פרופסור הוא חכם ומבין.

ולהבנתו אין אלוקים וכדאי לספר את זה לכל העולם סוג של החזרה בתשובה. רק לצד החילוני

ולמה זה קורה. יכול להיות שטמטום הלב שמגיע מאכילת מאכלות אסורים (לפי האמירה של הגמרא בנושא)

האם יש לו ידיעה ברורה שאין א-לוהים? זה מצחיק לומר את זה. ומה הבשורה שהוא רוצה לצאת איתה לאנושות? שאין א-לוהים? מה תוכן הבשורה שהוא כ"כ להוט לחלוק את אותה בשורה עם שאר האנושות? במקסימום אפשר להסביר שהוא מפחד מזה שכולם יהיו דתיים ואז יכפו אותו לעשות כל מיני דברים, וגם זה לא מסביר. ברור שזה הרצון להתקרב לה' הוא זה שמניע אותו, מבלי שהוא יודע זאת. על דרך משל, כמו מישהו שרוצה אהבה, אז הוא מציק, וזו הדרך שלו לחפש תשומת לב והתייחסות.

להוטים לחלוק את זה שיש אלוקים עם חילוניים.

להם. וגם יש הבדל בין להגיד שאני וודאי שיש א-לוהים, לבין להגיד שאני וודאי שאין א-לוהים. הטענה שיכולה להיות מהצד החילוני היא: מניין לך שיש א-לוהים? זה לא נראה לי הגיוני, מאיפה המצאת את זה וכדו'. אבל להגיד בוודאות שאין א-לוהים? (מלבד העובדה שגם לא ניתן להתכחש לעצם הדיון על קיימותו של א-לוהים אחרי שיש עם שלם שאומר שראה אותו, ואנושות שלימה פעם שהאמינה בקיימותו). האמת שפעם מאוד החזקתי מהדיונים האלו, היום אני פחות מחזיק מזה (לא שזה לא אמת, פשוט זה נראה לי היום דיון מאוד קטן ולא עיקרי...), לכן אני אפסיק לדון. אם אתה רוצה לכתוב עוד משהו בעניין הזה תכתוב, בלנ"ד אפסיק להגיב בנושא הזה ספיציפית (בעניין הפילוסופי.....).

בכל אופן, באופן הכי פשוט, כיוון שאותו יהודי מתאמץ לעשות דווקא זה מראה שאכפת לו. נגיד יש לי בן-דוד אתאיסט (שמגדיר את עצמו אתאיסט....), והוא באמת לא הבין את אותם דתלשי"ם ש"חושבים שדופקים את א-לוהים" בכך שהם אוכלים חזיר ביוה"כ. ובאמת בתפיסה האתאיסטית הפשוטה אין סיבה לעשות את זה, אם לא שעדיין האדם מאמין בא-לוהים, ועזב בגלל שבר מסויים. זה כמו הבדיחה על שני ניצולי שואה שאחד מהם לא דתי, והדתי שואל אותו אם הוא רוצה להניח תפילין (לא זוכר אם זו הבדיחה המקורית, אבל זה לא משנה, התוכן אותו תוכן), והשני אומר לו: אחרי מה שא-לוהים עשה לנו אתה עוד ממשיך להאמין בו? זה מבטא שדווקא השבר בקשר עם ה' יכול להביא לניתוק ממנו שקוראים לו בשם "אתאיזם", אבל זה מחופש ולא אמיתי.

נ.ב אסביר יותר מדוע אני חושב שהדיונים האלו קטנים (אחת מהסיבות שאני חושב שהדיונים האלו קטנים). עיקר הדיון הוא לא להוכיח את קיימותו של א-לוהים, אלא להראות עד כמה הוא נוכח במציאות. גם אם הוכחתי שיש א-לוהים, זה לא עוזר, צריך להוכיח שה' הוא מישהו, שהוא משגיח ומוביל את העולם לתכלית טובה, שהוא טוב ומיטיב, שהוא מחייה אותנו וחפץ בנו (מגובה ומבוסס על דברי הרב שרקי שליט"א).

קודם כל, מעטים החילונים שמאמינים שהיהדות היא השורש לכל המלחמות והרעות בעולם (כך נראה לי....). אבל שנית, מה הסברה? זה פשוט כ"כ לא הולם את המציאות. למה זה מפריע למישהו שסובר שאין "הוכחה" לקיום של א-לוהים שיש מישהו שמאמין בא-לוהים? הפוך, האמונה נותנת לו משמעות ושמחה בחיים, הופכת אותו בגדול לאדם מוסרי וטוב יותר (אפשר לראות את זה בחוש....החיילים הדתיים הם החיילים הכי טובים, יש להם מוסר עבודה יותר גבוה וכו'....לא אומר את זה מהתנשאות ח"ו, אלא מהכרת המציאות. אני משתדל לפרגן לחילונים במה שמגיע להם פרגון....), מה מפריע לאותו אתאיסט שאותו אדם מאמין בא-לוהים? מלבד העובדה שכמו שאמרתי, אין לו הוכחה נגד, הוא רק סובר שאין הוכחה בעד ולכן הוא לא מאמין בזה.

האם אתה חושב שהתרסה כזאת גדולה כנגד האמונה הדתית היא בשבילנו, בשביל הדתיים, שלנו יהיה טוב? לכל בן-אדם יש שכל שאם הוא רוצה לשנות את השני, עליו לנקוט באסטרגיה שלא מתנגשת ישירות בדרך של השני. התרסה כזאת היא וודאי לא רצון לשנות אותנו לטובתינו.

אם יש הפגנה בכיכר העיר, האם זו כפייה של אותה דעה שמפגינה? פשוט שטויות.

הייתי בתפילה בכיכר העיר בהוד השרון ביוה"כ. כולם רוצים את זה. זה פשוט מגוחך שכיוון שיש מיעוט שלא רוצה אז הוא יכפה את דעתו על כל הציבור. עם ישראל רוצה את זה, ובג"ץ ידע את זה טוב מאוד. אף אחד לא ניסה ולא מנסה לעשות כפייה דתית.

מי שבא להתפלל אלה חילונים אחרים. הדתיים ממילא נמצאים בבתי כנסת. אירוע התפילה היה נטו לחילונים, והם אכן היו רוב מוחלט של הקהל. המחיצה המדוברת מעולם לא חצתה את כל הכיכר, אלא רק את המקום בו הדתיים נמצאים כדי להוות את הגרעין של התפילה כך שתתקיים בכלל. מדובר על כ3 מטר אורך מכל רחבת הכיכר הזו שהיא באורך של 66 מטר.
 

הפחד מכפייה הוא תירוץ. עלוב. תירוץ למה? זו שאלה קצת יותר מורכבת. מה שכן, זו לא שום הפגנת דתיות, וזה בוודאי לא משנה את צביונה של העיר הכי מכילה, מכבדת ומאפשרת בכל העולמות הליברליים.

לא נעים לומר, אבל זו התנהגות אנטישמית טהורה. ההתנהלות של הקפלניסטים למיניהם היא חיקוי מוצלח מאוד של אנטישמים בתקופות שונות בהיסטוריה. כך גם עלילות המתנחלים הם העתק מושלם של עלילות דם קלאסיות.

הוא באמת ובתמים מאמין שהוא אדם, ושאחרים במרחב שלו נם זן נחות במקרה הטוב, ודמויי אדם במקרה הרע.

וואי, כמה מאבקי אגו ילדותיים יכולים להיות באקדמיה

בעוד שבשאר התחומים הוא יכול להיות בור על גבול אינפנטיל. פעם איש אקדמיה חש חובה להיות בן אדם תרבותי ורחב אופקים, שמע מוזיקה קלאסית, קרא ספרי הגות ועוד. היום המודל הוא שקמה הידועה לשמצה: מדע בין 9 ל-17 ובזמן הפנוי כדורסל וטנטרום.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.