מול מתפללים?
יש הרבה אנשים ששונאים כל מיני אנשים, אבל זה ממש לא מצדיק התנהגות כל כך ילדותית. וכשזה מגיע מפרופסור ממכון ויצמן, זה כמו ראש ממשלה שמכריז מלחמה או מפעיל את האזעקות במדינה, בשביל בדיחה של 1 באפריל או משו כזה...
מול מתפללים?
יש הרבה אנשים ששונאים כל מיני אנשים, אבל זה ממש לא מצדיק התנהגות כל כך ילדותית. וכשזה מגיע מפרופסור ממכון ויצמן, זה כמו ראש ממשלה שמכריז מלחמה או מפעיל את האזעקות במדינה, בשביל בדיחה של 1 באפריל או משו כזה...
אם הוא באמת היה אדיש לקדושה, הוא לא היה עושה את זה. זו הדרך שלו להראות באופן מעוות את החיבור שלו לקודש.
ממש פעם שמעתי את הרעיון הזה (כמה פעמים), ולא מזמן שמעתי אותו שוב. זה ממש חזק....
רק שאל ישירה אליו תתן תשובה אמיתית.
אבל אני מניח שתשובתו תהיה "מה גורם לכם לצום?"
הוא כנראה מניח שבגלל שהוא פרופסור הוא חכם ומבין.
ולהבנתו אין אלוקים וכדאי לספר את זה לכל העולם סוג של החזרה בתשובה. רק לצד החילוני
ולמה זה קורה. יכול להיות שטמטום הלב שמגיע מאכילת מאכלות אסורים (לפי האמירה של הגמרא בנושא)
האם יש לו ידיעה ברורה שאין א-לוהים? זה מצחיק לומר את זה. ומה הבשורה שהוא רוצה לצאת איתה לאנושות? שאין א-לוהים? מה תוכן הבשורה שהוא כ"כ להוט לחלוק את אותה בשורה עם שאר האנושות? במקסימום אפשר להסביר שהוא מפחד מזה שכולם יהיו דתיים ואז יכפו אותו לעשות כל מיני דברים, וגם זה לא מסביר. ברור שזה הרצון להתקרב לה' הוא זה שמניע אותו, מבלי שהוא יודע זאת. על דרך משל, כמו מישהו שרוצה אהבה, אז הוא מציק, וזו הדרך שלו לחפש תשומת לב והתייחסות.
להוטים לחלוק את זה שיש אלוקים עם חילוניים.
להם. וגם יש הבדל בין להגיד שאני וודאי שיש א-לוהים, לבין להגיד שאני וודאי שאין א-לוהים. הטענה שיכולה להיות מהצד החילוני היא: מניין לך שיש א-לוהים? זה לא נראה לי הגיוני, מאיפה המצאת את זה וכדו'. אבל להגיד בוודאות שאין א-לוהים? (מלבד העובדה שגם לא ניתן להתכחש לעצם הדיון על קיימותו של א-לוהים אחרי שיש עם שלם שאומר שראה אותו, ואנושות שלימה פעם שהאמינה בקיימותו). האמת שפעם מאוד החזקתי מהדיונים האלו, היום אני פחות מחזיק מזה (לא שזה לא אמת, פשוט זה נראה לי היום דיון מאוד קטן ולא עיקרי...), לכן אני אפסיק לדון. אם אתה רוצה לכתוב עוד משהו בעניין הזה תכתוב, בלנ"ד אפסיק להגיב בנושא הזה ספיציפית (בעניין הפילוסופי.....).
בכל אופן, באופן הכי פשוט, כיוון שאותו יהודי מתאמץ לעשות דווקא זה מראה שאכפת לו. נגיד יש לי בן-דוד אתאיסט (שמגדיר את עצמו אתאיסט....), והוא באמת לא הבין את אותם דתלשי"ם ש"חושבים שדופקים את א-לוהים" בכך שהם אוכלים חזיר ביוה"כ. ובאמת בתפיסה האתאיסטית הפשוטה אין סיבה לעשות את זה, אם לא שעדיין האדם מאמין בא-לוהים, ועזב בגלל שבר מסויים. זה כמו הבדיחה על שני ניצולי שואה שאחד מהם לא דתי, והדתי שואל אותו אם הוא רוצה להניח תפילין (לא זוכר אם זו הבדיחה המקורית, אבל זה לא משנה, התוכן אותו תוכן), והשני אומר לו: אחרי מה שא-לוהים עשה לנו אתה עוד ממשיך להאמין בו? זה מבטא שדווקא השבר בקשר עם ה' יכול להביא לניתוק ממנו שקוראים לו בשם "אתאיזם", אבל זה מחופש ולא אמיתי.
נ.ב אסביר יותר מדוע אני חושב שהדיונים האלו קטנים (אחת מהסיבות שאני חושב שהדיונים האלו קטנים). עיקר הדיון הוא לא להוכיח את קיימותו של א-לוהים, אלא להראות עד כמה הוא נוכח במציאות. גם אם הוכחתי שיש א-לוהים, זה לא עוזר, צריך להוכיח שה' הוא מישהו, שהוא משגיח ומוביל את העולם לתכלית טובה, שהוא טוב ומיטיב, שהוא מחייה אותנו וחפץ בנו (מגובה ומבוסס על דברי הרב שרקי שליט"א).
קודם כל, מעטים החילונים שמאמינים שהיהדות היא השורש לכל המלחמות והרעות בעולם (כך נראה לי....). אבל שנית, מה הסברה? זה פשוט כ"כ לא הולם את המציאות. למה זה מפריע למישהו שסובר שאין "הוכחה" לקיום של א-לוהים שיש מישהו שמאמין בא-לוהים? הפוך, האמונה נותנת לו משמעות ושמחה בחיים, הופכת אותו בגדול לאדם מוסרי וטוב יותר (אפשר לראות את זה בחוש....החיילים הדתיים הם החיילים הכי טובים, יש להם מוסר עבודה יותר גבוה וכו'....לא אומר את זה מהתנשאות ח"ו, אלא מהכרת המציאות. אני משתדל לפרגן לחילונים במה שמגיע להם פרגון....
), מה מפריע לאותו אתאיסט שאותו אדם מאמין בא-לוהים? מלבד העובדה שכמו שאמרתי, אין לו הוכחה נגד, הוא רק סובר שאין הוכחה בעד ולכן הוא לא מאמין בזה.
האם אתה חושב שהתרסה כזאת גדולה כנגד האמונה הדתית היא בשבילנו, בשביל הדתיים, שלנו יהיה טוב? לכל בן-אדם יש שכל שאם הוא רוצה לשנות את השני, עליו לנקוט באסטרגיה שלא מתנגשת ישירות בדרך של השני. התרסה כזאת היא וודאי לא רצון לשנות אותנו לטובתינו.
אם יש הפגנה בכיכר העיר, האם זו כפייה של אותה דעה שמפגינה? פשוט שטויות.
הייתי בתפילה בכיכר העיר בהוד השרון ביוה"כ. כולם רוצים את זה. זה פשוט מגוחך שכיוון שיש מיעוט שלא רוצה אז הוא יכפה את דעתו על כל הציבור. עם ישראל רוצה את זה, ובג"ץ ידע את זה טוב מאוד. אף אחד לא ניסה ולא מנסה לעשות כפייה דתית.
מי שבא להתפלל אלה חילונים אחרים. הדתיים ממילא נמצאים בבתי כנסת. אירוע התפילה היה נטו לחילונים, והם אכן היו רוב מוחלט של הקהל. המחיצה המדוברת מעולם לא חצתה את כל הכיכר, אלא רק את המקום בו הדתיים נמצאים כדי להוות את הגרעין של התפילה כך שתתקיים בכלל. מדובר על כ3 מטר אורך מכל רחבת הכיכר הזו שהיא באורך של 66 מטר.
הפחד מכפייה הוא תירוץ. עלוב. תירוץ למה? זו שאלה קצת יותר מורכבת. מה שכן, זו לא שום הפגנת דתיות, וזה בוודאי לא משנה את צביונה של העיר הכי מכילה, מכבדת ומאפשרת בכל העולמות הליברליים.
לא נעים לומר, אבל זו התנהגות אנטישמית טהורה. ההתנהלות של הקפלניסטים למיניהם היא חיקוי מוצלח מאוד של אנטישמים בתקופות שונות בהיסטוריה. כך גם עלילות המתנחלים הם העתק מושלם של עלילות דם קלאסיות.
הוא באמת ובתמים מאמין שהוא אדם, ושאחרים במרחב שלו נם זן נחות במקרה הטוב, ודמויי אדם במקרה הרע.
וואי, כמה מאבקי אגו ילדותיים יכולים להיות באקדמיה
בעוד שבשאר התחומים הוא יכול להיות בור על גבול אינפנטיל. פעם איש אקדמיה חש חובה להיות בן אדם תרבותי ורחב אופקים, שמע מוזיקה קלאסית, קרא ספרי הגות ועוד. היום המודל הוא שקמה הידועה לשמצה: מדע בין 9 ל-17 ובזמן הפנוי כדורסל וטנטרום.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
גם בדברים הקטנים כמו שתיארת
אבל גם בדברים הגדולים
אני בחרתי את הדרך שלי
בחרתי להישאר דתיה
בחרתי להישאר דוסית
בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי
וכו'...
זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך