מבלים ביחד כמשפחה אחרי הרבה זמן וחגים שלא חגגנו איתו..

משתדלת לא להתעסק יותר מידי במה יהיה אחרי שייגמר האפטר, כי זה מכניס אותי להיסטוריה.. כשיגיע הרגע נתמודד איתו בצורה טובה יותר או פחות.

ממש מרגישה עמוק שכל אווירת החג והמצברוח הכללי לגמרי תלויים בי. כשאני בטוב ובנחת הבית שמח וכיף לכולנו וכשאני בחוסר סבלנות ודאגה ועצבים אז הבית בהתאם. משתדלת ממש לשים לב לזה במיוחד בחג, צריך שיהיה בית שמח! אז אתמול הצלחתי ממש והיום טיפה פחות, מקווה שמחר יהיה יותר דומה לאתמול!

בכל מקרה לגמרי טופחת לעצמי על השכם על הימים הארוכים האלה לבד עם הילדים.

ומקווה ממש שבעלי יצא לשמחתורה, בע''ה שיהיה לפחות חג אחד בבית🙏 יש סיכוי כזה רק צריך לחכות ולראות אם קורה... בינתיים מפשירה בשרים, מקסימום אם הוא לא יהיה וניסע להורים שלי אפנק קצת את החיילים שפה שומרים אצלנו

כמה זה משמעותי להסתכל בעין טובה על המציאות, ולהשקיע בהרגשה שלך שמקרינה על כל הבית.

המון בהצלחה בהמשך החג, הלוואי שישחררו אותו לשמחת תורה...❤️

ולשים לך מדליה ענקית וכתר!!

מהממת על ההחלטה 'יהיה בית שמח!

ההבנה על האחריות נראלי גם נותנת כוח אבל גם מאתגרת...

מה שלומך היום?

מתפללת איתך שיצא לשמחת תורה!!!!!!!!!!

הבוקר די מוצלח והצהריים סביר ובערב עכשיו עם ההשכבות הפכתי למכשפה קצת🥴 מבואסת  ועל קוצים לקראת החג אבל זה מה שיש...

בינתיים כנראה שבעלי יצא אבל עדיין לא מאה אחוז בטוח, הוא ידע רק ככל הנראה שעתיים לפני כניסת החג. שונאת את הרגע האחרון הזה!

תפילות תפילות תפילות שהוא יהיה והילדים יוכלו לרקוד איתו, שנה שעברה לא הספיק הקפות בכלל ויצא כבר לדרום, השנה רוצה שיהיה חג שמח כפל כפליים.

להיהפך למכשפה קורה לי גם בלי מילואים!!

תטפחי על השכם שלך ב2 הצדדים! לגמרי!!

איתך בתפילות!!!!!תעדכני אותנו!!

ממש שניה לפני החג כשעוד הייתי בהתלבטויות אם יספיק או לא, ב''ה אלף פעם. קצת זמן משפחתי יקר יקר...

והשיא- הילדונת המתוקה שלי אומרת לי אחרי ההקפות ''סוף סוף אבא חזר מהמלחמה לרקוד עם התורה''. סגירת מעגל מטורפת בשבילי- יש לי ילדה עם זיכרון מדהים שזוכרת לאבא שהבטיח לרקוד איתה עם התורה אבל שנה שעברה הוקפץ על הבוקר ולא הספיק, כל כמה שבועות הייתה שואלת מתי אבא כבר יחזור וילכו לרקוד והנה סוף סוף זה קרה!

ב''ה שזכינו.

איזה כיף לשמוע שהוא הגיע!!!!!

חשבתי עליכם...

בע"ה המון שמירה לו ולכולם!!!

ואיך עברה עלייך שבת?❤️

שבת היה סבבה בסה''כ, היינו אצל ההורים שלי כהרגלנו... בדיוק הגעתי עכשיו הביתה סוף סוף תוהה אם להמשיך כביסות או ללכת לישון, כנראה שאלך לישון כי אני די גמורה ואתעלם מההר שמחכה לי למתישהו שיהיה כוח או שייגמרו הבגדים😅

שולחת לך מלא כוח!!!

ולגמרי ממליצה לך ללכת לישון!!!!!

מדהים הסגירת מעגל הזו...

ותודה על שנה של מסירות עבור כולנו❤️❤️❤️

אתן פשוט גיבורות בקטע מטורף...

איזה כיף לשמוע שמטיילים ויש עזרה!!

אלופה את!

ואיך את לקראת החג?

קיבלנו אתמול אושפזין אהוב להמשך החג.

לא יודעת למה הסבב הזה כל כך קשוח לי

אולי זה החגים

אולי זה שיש פה עוד ילד

אולי כי זה סבב שני - שלישי של הפלוגה,  (שני היה ממש על הלידה אז כמעט ולא נעדר מהבית כי חברים שלו פרגנו לו ושמו אותו כונן אז לא ממש נחשב)

אולי כי לא רואים את הסוף

(ואת הסוף של החופשת לידה לעומת זאת בהחלט רואים)

ואולי זה פשוט עייפות החומר

(אפרופו שפל...

יום שישי תפסתי מישהו זר ברחוב והבאתי לו את השקית זבל שלי..  אין לי מושג מי זה היה, הושטתי לו עם דמעות בעניים ואמרתי לו קח... מקווה שהוא הבין)

הרגת אותי עם השקית זבל....

צוחקת ובוכה ביחד 💓

הדמעות זולגות לי על הקושי שלך. שה' יברך אותך בכל כל הרבה טוב על כל מה שאת עוברת.

ודרך אגב- אולי תבקשי מהשכנים שיזרקו לך את הזבל? זה מה שאני לפעמים עושה כשאני כבר לא יכולה יותר.

עוד ילד זה עולם אחרררר לחלוטין!!

זה להתחלק לעוד חלק..

זה באמת משהו אחר

והחגים זה בכלל מאתגר ככ..

וואי איזה סיפור..

לצחוק ולבכות ביחד..❤️❤️❤️

מתפללת שתהנו ותשמחו יחד!!

את גיבורה

ואת יולדת פשוטו כמשמעו

ברור שזה קשהההה

אז בא לי להניח כאן,

שאנחנו בסבב רביעי.

מגיע לך כל אחד מהם...

ואיך את?

קשה מאוד להיות אשת מגוייס בלי ילדים. יש לי הרבה פחות עוגנים במציאות.

זה באמת מאודדד קשה שאין במה להעסיק את עצמך!!

את ממש צודקת באמת..

אז מה מחזק אותך?❤️❤️

אני מרגישה שאנחנו בסבב לא נגמר

היו לנו אולי שתי הפסקות שן שבועיים וחצי בשנה הזו

300++ ימים

ובאמת שלפני המלחמה בצפון חשבתי שאנחנו בכיוון לסיים את העסק..

אתן באמת מלכות, גיבורות, צדיקות ,מה לא...

בע"ה שייגמר הכל בקרוב בישועות גדולות!!!!

מה שלומך עכישו??

וזה ממש לא ברור מאליו

שהיה בבית חג ראשון ושבת

נתן אווירת חג משמחת ופטר אותי מההתלבטות על שבת שאיתגרה אותי ממש.

הילדים מאתגרים אותי ממש בעיקר בבקרים

אחר כך יוצאת איתם כדי שיהיו שמחים..

הבוקר הזה היה סיוט במיוחד

כל כך לא שיתפו פעולה אז גם לא יכולנו לנסוע עד 12:15. צעקתי עליהם בסוכה וכל השכנים שמעו 🤦‍♀️

מחפשת בייביסיטר שתיקח אותם מחר בבוקר

חשבתי עלייך!!

בקרים זה באמת קשוח!!

רעיון מעולה למצוא מישהי! הצלחת בסוף?❤️

שולחת לך כוחות וחיבוקים מרחוק!!!

חחח כמה פעמים קרה לי שעשיתי פדיחות מול כל השכנים!!

שוכחים את זה חחחח

מקסימום אבקש משכנות שיהיו קצת אצלם 🫣

אבל הגיסות המהממות שלי באו לעזור והבית שטוף...

רק צריך לבשל 😀

מקווה שיהיה לכם טוב בחג.

ושילך טוב עם הבישולים לחג...

ההתעניינות הזאת בתקופה הקשוחה הזאת.

יחסית מסתדרת טכנית, אבל נפשית עם עליות וירידות.

מן קושי שקוף כזה שאי אפשר לשתף ולהסביר אותו.

אז תודה על המקום!

איך את?

וחיבוק ענק ענק לכולן!!

בטח יהיה עליות ומורדות, זה באמת אתגר ככ ככ לא פשוט.. ככ לא מובן מאליו ההתמודדות הזאת...

וואי כולנו חושבות עליכן,

ומצדיעות לכן

ומודות לכן מעומק עומק עומק הלב!!!!!!

זה באמת הקרבה מטורפת....

חיבוק ענק ענק ענק ענק ענק ענק!!!!!

!!!!!

!!!!!!

שזה בסדר מאנונימי.

אז בעלי לא היה איתנו בחג ראשון ושבת.

וזה מוזר כי סוכות זה ממש חג שלו

הוא הופך את הסוכה לבית, עושה שם כמה שהוא יכול.

וכשהוא לא נמצא זה כמעט לא הורגש, הילדים לא רצו להיות בסוכה בלעדיו.

אז אני ניסיתי כן ליצור אווירה, להכין פנקייקים ולאכול בסוכה.

זה החזיק לחמש דקות ונכנסנו הביתה.

אתמול הוא חזר גמור, ישן כמעט כל היום.

ואני כבר יודעת שכל עוד הוא במילואים, אז הוא לא לגמרי איתנו. זאת אומרת, הוא הכי רוצה לעשות איתנו דברים וממש משתדל להקל עלי. אבל מרגישים שבראש שלו עוד קצת במקום אחר. והמעברים בין פה לשם ושם לפה הם לא חלקים.

לפחות אנחנו כבר אחרי 300 יום של תרגול😅

אז אני כבר פחות מתרגשת מזה

משתדלת להנות מזה שהוא כאן, מהרוגע שלי, מהרגעים שהוא כן נוכח.

ולא להתאכזב מזה שאני עדיין יותר עם הילדים, ולפעמים הוא קצת חסר סבלנות בלי לשים לב (משננת לעצמי שזו לא אני, לא אני. זה המצב).

כשהוא לא נמצא זה קשוח, משתדלת ממש לעבור כל יום בנפרד. מרגישה שיותר קשה לי לפעמים קודמות (או ששכחתי). לפעמים על סף חרדה וצריכה רגע לנשום ולאסוף את עצמי. מנסה לחזק את עצמי שזו דרך נכונה וחשובה, למרות שמפחדת.

מוזר לי קצת שאחרי שנה זה נהפך להרגל. הילדים כבר פחות מתרגשים כשהוא הולך, למרות שמתגעגעים. זה כאילו מובן מאליו שאני זו שאיתם.

בן השלוש שלנו אמר פעם בגאווה: אתם יודעים שאבא שלי חייל? כן כן. ולפעמים הוא בא לבקר!!

אז לפעמים ילדים מסתגלים טוב יותר ממבוגרים, זה מקל, אבל צובט בלב.

ולפעמים לא, יש גם רגעים מאתגרים יותר שבהם בעלי לא נמצא והם פשוט מחורפנים בלי יכולת שלהם להגיד "אני מתגעגע וקשה לי ולכן אני משתולל".

קצת יצא לי שיתוף מעבר

עושה לי טוב לכתוב.

תודה רבה על המקום!

יותר מתמיד מבינה את המשפט-

"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל!"

מחבקת כל אחת ואחת מכם מרחוק ושולחת המון כוחות

כתבת ככ מרגש ונוגע ופושט את הקושי של הרגעים הקטנים...

תודה שכתבת!!!!!

זה חשוב לנו לשמוע מה עובר עלייך!!!!

וואו...

אין מילים....

בע"ה ה' יגמול לכולכן כפל כפליים על כל ההקרבה הזאת למען עם ישראל!!

וישלח לכולנו ישועות גדולות לפרט ולכל!

שניחתם בהושענא רבא לישועות למחנות לגאולה השלימה!!!

ואת באמת לביאה,

צדיקה,

גיבורה,

מלכה

איזו יכולת התמודדות,

הכלה,

נשימה,

מודעות,

שלווה

מתפללת איתך שיעבור מהר מהר ובשלום ובקלות!!!!

חיבוקקקקקקק

בס״ד
 

בעלי הגיע אתמול וזה כל-כך משמח. אבל היום אני כבר רואה את הסוף של היציאה שמתקרב וזה עושה אותי עצבנית ולחוצה. ובכלל אני עייפה ובלי הרבה סבלנות או יכולת להיות בנוכחות. ולחוצה בגלל כמה דברים שמחכים לי בשבוע הבא (מבחן אחד גדול וצורך למצוא פתרון לשמירה על הילדים). אה. והילדים קצת קשים לאחרונה. אבל סה״כ בסדר ב״ה.

את מהממת שאת מתעניינת ומחזקת כל אחת ככה ❤️

אבל אויש, מבינה ככ את המועקה הזו..!!!

החששות, הדאגות שמעיבות...

מובן ככ ככ!!!!

מתפללת שהקב"ה יסדר לך הכל בקלי קלות!!!

מצד אחד, אל תחמירי עם עצמך שאת בדאגות- הזה ככ מובן..

מצד שני, יש מדרש שאולי יעזור לך להתנתק קצת- כתוב על שבת "ועשית כל מלאכתך"-

שואלים- יכול להיות שנסיים הכל?? תמיד נשאר מה לעשות - כביסה, כלים, משהו בעבודה,

אז עונים במדרש- בראש שלך תרגיש כאילו סיימת הכל, לא תחשוב על מה שנשאר..

לי זה מאוד עוזר בשבתות, אין לי מושג אם יכול לעזור לך להשתחרר קצת יותר ולהנות מהיציאה אז אם לא קשור אז תזרקי.. וזה באמת מובן.....!!!!!!!!

וזה הכי הכי הכי הגיוני שתהיי פחות בסבלנות, וגם פחות נוכחות, והילדים יוציאו ויפרקו את הקושי והאתגר של התקופה הזו,

זה טבעי ובריא

והכי הגיוני בעולם!!

באמת...

חיבוקקקק גדולל גדול גדול!!!!!

מגיע לך❤️❤️

זה שידור חי אבל אפשר לחזור אחורה.

פעם ראשונה מאז פסח אני חושבת שבעלי היה שבוע שלם בבית (אפילו קצת יותר משבוע), ואני ממש ראיתי איך לאט לאט משהו בבן שלי נרגע...

זה תיכף נגמרת, אבל זה היה כל כך נחמד התזכורת הזאת לחיים משפחתיים נורמטיביים.

וכל כך מתרגשת

ומקירת טובה

אפילו קצת מתביישת להגיב לכן כי ההתמודדות הזאת כל כך מאתגרת ואתן עושות אותה למרות הכל

באמת מתרגשת להיות חלק מעם עם נשים ואנשים גיבורים כאלה

עצובות עצובות.. לא מכירה באופן אישי אף אחד, אבל הלב מתכווץ והפחד מזדחל..

המעבר מכמה ימי חג משפחתיים אחרי תקופה ארוכה של לבד, לחזרה ל'שגרת' מילואים ללא צפי סיום קשה עבורי מאוד, ושבת לבד עם הילדים לא מוסיפה יותר מידי שמחה למצב..

מעברים זה ממש מטלטל...

איך עברה עליכם שבת??

בע"ה שתהיה לו ולכולם המון שמירה!!!

זמן לבד, והכל ביחד ממש ממש מבאס.. אין כבר כוחות אחרי רצף של כל כך הרבה זמן, אנחנו כבר שנה בסרט הזה!

לא יודעת מאיפה לשאוב כוחות, אני על סף שבירה. ובעלי לא זמין כרגע, אז בכלל..

כמה שאני יכולה להבין מרחוק...❤️❤️❤️❤️❤️

חיבוק ענק ענק ענק!!!!

איזה קשוחחחחחחח

זה באמת המון המון המון זמן!!!!!!!!

מה יכול לתת לך אפילו קצת כוח??אולי אנחנו יכולת לעוזר לך להגשים אותו?

זה קשוח שזה כל כך הרבה זמן

ושהוא לא זמין

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.

אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש