וגברים
מה אתם מצפים שנעשה כשאתם אומרים את זה🥺
ונשים
מרגיש לי שיש בזה משהו שמעביר את החיזור ממני אליו
איך לא לתת לזה לקרות ולהיות בעמדה הגברית ולתת לו להוכיח למה דווקא יש לו מה להציע וכדאי לי לבחור בו
וגברים
מה אתם מצפים שנעשה כשאתם אומרים את זה🥺
ונשים
מרגיש לי שיש בזה משהו שמעביר את החיזור ממני אליו
איך לא לתת לזה לקרות ולהיות בעמדה הגברית ולתת לו להוכיח למה דווקא יש לו מה להציע וכדאי לי לבחור בו
יש כאלו שאומרים כי אין להם סיבה שאפשר להגיד לבחורה למה הם מורידים...
ויש כאלו שאומרים כי הם באמת מאמינים בזה. הכרתי בחור כזה. ולדעתי זה נובע קצת מחוסר ביטחון עצמי והרגשה שהוא באמת לא מספיק טוב בשבילך.
לדעתי, מה אפשר לעשות עם זה:
אם בגלל זה בחור הוריד, והייתם בקשר ארוך, להגיד בעדינות שאת לא רואה ככה את הדברים (בהנחה שזו האמת) ומבחינתך זה מעולה ככה, ואפשר גם לפתוח את זה קצת. אם הוא מתעקש, אז להניח לו, כי כנראה שזו סיבה אחרת או שזה עמוק מדי. ואת גם לא רוצה מישהו שככ לא מעריך את עצמו אם באמת זו הסיבה.
אם זה אחרי קשר קצר, לסגור את זה שם. זה לא נראלי מספיק קרוב בשביל להתווכח עם זה. מספיק להגיד שאת לא חושבת שזה נכון אבל זו בחירה שלו.
בהנחה שלא כתבת שזה בחור שיצאת איתו (השרשור הקודם על ידידים?) אתם יכולים לנסות לדבר על הנושא.
כמה את פתוחה איתו?
את חושבת שזה נובע מזה שהבחור ביישן/חסר ביטחון עצמי?
לדבר על הנושא יהיה נעים או מביך מדי? יעזור לו בלי קשר?
אם את מרגישה שזה הדבר היחיד שמפריע, שווה לדעתי לדבר על זה בשביל שתדעי עם עצמך מה קורה.
קשר ידידותי הוא פחות "פגיע" מאשר קשר רומנטי / מכוון נישואין. אולי זה המקום הבטוח בשבילו והוא מפחד לעשות את הצעד.
מחוסר נעימות לסיים ורצון שאת תעשי את זה,
או שסתם ביטחון עצמי נמוך, אבל לא יודעת, אני אישית אף פעם לא שמעתי משפט כזה מבחור שרצה להמשיך..
האחת היא שהוא חושש שיש ביניכם פער, או לחילופין שיש לו חסרונות משמעותיים, שהוא מרגיש שאת טובה ממנו, והוא חושש להרגיש קטן לידך.
אנשים לא מחפשים בן זוג שיגרום להם להרגיש חסר ערך.
(וזה לא רק כשהתחושה הזו מגיעה מיחס שלילי - ביקורתי או מזלזל.
גם יחס חיובי, של חסד ונתינה, יכול לגרום לאדם להרגיש שמבטלים אותו,
ובאופן דומה גם כשזה לא נעשה בצורה של חסד, אלא סתם שהאדם מרגיש שהמקום שלו קטן וחסר משמעות.)
מה מצופה ממך?
אז קודם כל, אני לא בטוח שיש לו איזושהי ציפייה מיוחדת בזה שהוא אמר את זה.
הגיוני שזה היה פשוט שיתוף כנה. ממה שאת מתארת שהחלטת לפתוח את הנושא מולו, והוא אמר שהוא רוצה שתנסו אבל הביע את החשש הזה - אז נשמע שהוא פשוט שיקף לך את הרגשות שלו ביחס לאפשרות להיפגש. את שאלת אותו מה הוא רוצה, והוא ענה לך בכנות - שהוא ישמח שתנסו אבל יש לו חשש (לפחות אחד מרכזי) שהרתיע אותו וגרם לו להימנע.
אבל בשאלה מה את יכולה לעשות, או מה כדאי לך לעשות אם את רוצה לתת לקשר הזה סיכוי, אז הדבר המרכזי הוא לדעתי שתתני לו את התחושה שהוא רצוי ומוערך על ידך.
שאת רואה בו דברים שהם משמעותיים מבחינתך, גם אם באמת יש דברים שאת טובה ממנו (יתכן גם שהפער הזה הוא דמיוני, ואת זה אתם כנראה תגלו עם הזמן).
האפשרות השניה היא שהוא לא חושש כל כך מהאפשרות שהוא ירגיש פחות שווה לידך,
אבל פשוט הוא חשש מדחייה על ידך, והתלבט אם יש לו למה לקחת את הסיכון.
במקרה כזה - זה לגמרי בידיים שלך, אין כאן מניעה אמיתית מבחינתו, אלא סתם הוא התלבט אם יש למה לנסות לתת לזה צ'אנס.
אם את מעוניינת - אז אחלה...
יש גם אפשרות שהיו לו עוד סיבות והוא החליט להסתיר אותם, כמו שכתבו פה אחרים.
אבל אני לא חושב שצריך להמציא חששות שהוא לא אמר. מה שיש לך זה מה שהוא כן אמר.
עם זה תלכי, ותמיד טוב גם להיות מודעים לשכך שייתכן שיש לצד השני עוד חששות מלבד אלה שאנחנו יודעים עליהם...
בקיצור את גדולה עליו
וזה בסדר בעיה שלו..
בחור צריך להרגיש שיש לו מה לתת . ברגע שהוא מרגיש שאת מיוחדת מידי בשבילו.. יפה מידי .. חכמה מידי .. צדיקה מידי ..
זה בעיה שלו , את לא צריכה להוכיח לו אחרת , אם הוא זורק לך הערות / עקיצות שמקטינות אותך על זה .. נניח
את בטח לא רוצה אותי.. או כל דבר אחר שטעות קטנה שלך מרחיקה אותו .. כי הוא נמצא במקום של חוסר ביטחון ופחד על הלב שלו.
זה אי אפשר להתנהל ככה
זה מקום ילדי וזה ממש לא האידאל..
אפשר אחרת ..
מה כן
בחור שמעריך שהוא יוצא איתך ולא מרגיש חוסר ביטחון בנוגע לזה
יש בדרך כלל שני דפוסים .
או שהוא לא רוצה אותך
או שהוא מרגיש שאת באמת גדולה עליו ..
ומרגיש לא ראוי לך .. ומרחיק אותך כי מפחד על עצמו שניהם קיימים .
בהצלחה אהובה
וזאת השאלה והבעיה שלו, הפרד ומשול
(לא סותר בעיניי את מה שכתבתי קודם. )
תחליטי את אם הקשר נראה לך. ואם כן - עם הזמן (אם הקשר יתקדם) אז הדברים יתבהרו.
אבל אם זה לא עוזר, אין עניין שתהיי הפסיכולוגית שלו
מעולם לא נתקלתי במשפט הזה.
אני יכול להבין שאולי הבחור חושב או מרגיש שאת בעלת תכונות שככל הנראה מוצאות חן בעיניו אבל הוא רואה בעצמו נקודת שוני ונחיתות מבחינת ערכים ו/או תכונות מסויימים ולכן ככל הנראה בעיניו גם חוסר התאמה.
אני מאמין שכדאי לדבר על חלק מהדברים ולתת לו פתח להצלחת הקשר.
עין טובה עולה על כל דבר ומגשרת על הרבה פערים ואני מאוד דוגל עין כזאת.
את לא פסיכולוגית שיכולה להעלות לו את הביטחון העצמי, במידה והוא מתכוון למה שהוא אומר.
ואם הוא לא, והוא חותך מסיבה אחרת ומעדיף לומר לך את מה שהוא חושב שאת רוצה לשמוע, את לא אמנית חושים ולא קוראת מחשבות לדעת את הסיבה האמיתית למה הוא חותך.
וגם את היית יודעת, לא בטוח שהיה לך משהו לעשות עם זה.
א. יכול להיות שבאמת, כמו שאמרו כאן, זה עניין של נימוס ומשחקי מילים, אם כי, כשם שאני משתדל לומר את מה שאני חושב, אני נוטה לתפוס אנשים במילה שלהם ולהאמין להם prima facie.
ב. אם את מרגישה שזה "מעביר את החיזור אלייך"... טוב... אני לא יודע מה בדיוק את מצפה? יש איזו דרך מאוד מסוימת שאת מצפה שבעלך יבוא להכיר אותך ויתנהג איתך בדייטים? שייתן כניסה מרשימה על סוס ערבי חסון? אם יגיד לך אליהו הנביא שהוא בחור מקסים, נשמה טובה, שתמיד יקשיב לך ויתן לך כתף תומכת ויתחשב בך כו' אבל מה לעשות הוא מאוד ביישן ולא יודע לתת את האקט הגברי... היית מוותרת? אולי כן, כי לא מתאים לך גבר ביישן באופן גורף, אני לא יודע, אבל מקריאת השאלה אני כבר מזהה קצת את "משחק התפקידים" שלפחות אותי אישית לא ממש מעניין... אבל זה באמת שיקול שלך.
///
בניגוד לנשים, אני חושב שדימוי עצמי אצל גברים ניתן לשיפור באופן פשוט וקל וזה באמצעות הרבה מאוד מחמאות, מה שלדעתי לא ממש שייך לפני הנישואים... אבל בהחלט אפשרי. גם אצל נשים זה אפשרי, אבל אצלן לעיתים קרובות זה נוגע במבני נפש יותר מסובכים.
איני מאמין בהפרדת תפקיד הפסיכולוג־מטפל מהחיים האמיתיים. הפסיכולוג העיקרי של האדם הוא האדם עצמו, קצת זה חברים שלו, קצת זה אשתו, קצת זה ספרים שהוא קורא. מה עשו אנשים עד לפני 50 שנה? נראה לי שהציוויליזציה, ואיתה התסביכים הנפשיים, היו קיימים קצת לפני.
הבעיה אפוא היא לא ה"טיפול". כשהייתי צעיר היו לי בעיות מאוד רציניות של דימוי עצמי. מה פתר לי את זה? חברה שלי החמיאה לי בלי סוף. ואחרי חודשיים־שלושה, אני כמו חדש. וגם לה היו תסביכים רציניים ביחס למראה שלה, ומה עשיתי? החמאתי לה בכנות עד אינסוף. ופתאום אחרי חצי שנה היא מרוצה מהמשקל שלה, מרוצה מהמראה שלה, מרוצה מהכל. לא מדע טילים.
במה כן הבעיה? יש אנשים שהמבנה המחשבתי שלהם מאוד מקובע ולא פתוחים לשינויים ורעיונות חדשים כו' כו' ואי־אפשר להוכיח להם שום־דבר.ה. לשאלה עצמה, לאה. לשאלה עצמה, לא
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.