יש כאלו שאומרים כי אין להם סיבה שאפשר להגיד לבחורה למה הם מורידים...

ויש כאלו שאומרים כי הם באמת מאמינים בזה. הכרתי בחור כזה. ולדעתי זה נובע קצת מחוסר ביטחון עצמי והרגשה שהוא באמת לא מספיק טוב בשבילך.

לדעתי, מה אפשר לעשות עם זה:

אם בגלל זה בחור הוריד, והייתם בקשר ארוך, להגיד בעדינות שאת לא רואה ככה את הדברים (בהנחה שזו האמת) ומבחינתך זה מעולה ככה, ואפשר גם לפתוח את זה קצת. אם הוא מתעקש, אז להניח לו, כי כנראה שזו סיבה אחרת או שזה עמוק מדי. ואת גם לא רוצה מישהו שככ לא מעריך את עצמו אם באמת זו הסיבה.

אם זה אחרי קשר קצר, לסגור את זה שם. זה לא נראלי מספיק קרוב בשביל להתווכח עם זה. מספיק להגיד שאת לא חושבת שזה נכון אבל זו בחירה שלו.

בהנחה שלא כתבת שזה בחור שיצאת איתו (השרשור הקודם על ידידים?) אתם יכולים לנסות לדבר על הנושא. 

כמה את פתוחה איתו?

את חושבת שזה נובע מזה שהבחור ביישן/חסר ביטחון עצמי?

לדבר על הנושא יהיה נעים או מביך מדי? יעזור לו בלי קשר?

אם את מרגישה שזה הדבר היחיד שמפריע, שווה לדעתי לדבר על זה בשביל שתדעי עם עצמך מה קורה. 

קשר ידידותי הוא פחות "פגיע" מאשר קשר רומנטי / מכוון נישואין. אולי זה המקום הבטוח בשבילו והוא מפחד לעשות את הצעד.

מחוסר נעימות לסיים ורצון שאת תעשי את זה,

או שסתם ביטחון עצמי נמוך, אבל לא יודעת, אני אישית אף פעם לא שמעתי משפט כזה מבחור שרצה להמשיך.. 

האחת היא שהוא חושש שיש ביניכם פער, או לחילופין שיש לו חסרונות משמעותיים, שהוא מרגיש שאת טובה ממנו, והוא חושש להרגיש קטן לידך.

אנשים לא מחפשים בן זוג שיגרום להם להרגיש חסר ערך.

(וזה לא רק כשהתחושה הזו מגיעה מיחס שלילי - ביקורתי או מזלזל.

גם יחס חיובי, של חסד ונתינה, יכול לגרום לאדם להרגיש שמבטלים אותו, 

ובאופן דומה גם כשזה לא נעשה בצורה של חסד, אלא סתם שהאדם מרגיש שהמקום שלו קטן וחסר משמעות.)

מה מצופה ממך?

אז קודם כל, אני לא בטוח שיש לו איזושהי ציפייה מיוחדת בזה שהוא אמר את זה.

הגיוני שזה היה פשוט שיתוף כנה. ממה שאת מתארת שהחלטת לפתוח את הנושא מולו, והוא אמר שהוא רוצה שתנסו אבל הביע את החשש הזה - אז נשמע שהוא פשוט שיקף לך את הרגשות שלו ביחס לאפשרות להיפגש. את שאלת אותו מה הוא רוצה, והוא ענה לך בכנות - שהוא ישמח שתנסו אבל יש לו חשש (לפחות אחד מרכזי) שהרתיע אותו וגרם לו להימנע.

אבל בשאלה מה את יכולה לעשות, או מה כדאי לך לעשות אם את רוצה לתת לקשר הזה סיכוי, אז הדבר המרכזי הוא לדעתי שתתני לו את התחושה שהוא רצוי ומוערך על ידך.

שאת רואה בו דברים שהם משמעותיים מבחינתך, גם אם באמת יש דברים שאת טובה ממנו (יתכן גם שהפער הזה הוא דמיוני, ואת זה אתם כנראה תגלו עם הזמן).

האפשרות השניה היא שהוא לא חושש כל כך מהאפשרות שהוא ירגיש פחות שווה לידך, 

אבל פשוט הוא חשש מדחייה על ידך, והתלבט אם יש לו למה לקחת את הסיכון.

במקרה כזה - זה לגמרי בידיים שלך, אין כאן מניעה אמיתית מבחינתו, אלא סתם הוא התלבט אם יש למה לנסות לתת לזה צ'אנס.

אם את מעוניינת - אז אחלה...

יש גם אפשרות שהיו לו עוד סיבות והוא החליט להסתיר אותם, כמו שכתבו פה אחרים.

אבל אני לא חושב שצריך להמציא חששות שהוא לא אמר. מה שיש לך זה מה שהוא כן אמר.

עם זה תלכי, ותמיד טוב גם להיות מודעים לשכך שייתכן שיש לצד השני עוד חששות מלבד אלה שאנחנו יודעים עליהם...

בקיצור את גדולה עליו

וזה בסדר בעיה שלו..

בחור צריך להרגיש שיש לו מה לתת .  ברגע שהוא מרגיש שאת מיוחדת מידי בשבילו.. יפה מידי .. חכמה מידי .. צדיקה מידי ..

זה בעיה שלו , את לא צריכה להוכיח לו אחרת , אם הוא זורק לך הערות / עקיצות שמקטינות אותך על זה .. נניח

את בטח לא רוצה אותי.. או כל דבר אחר שטעות קטנה שלך מרחיקה אותו .. כי הוא נמצא במקום של חוסר ביטחון ופחד על הלב שלו.

זה אי אפשר להתנהל ככה 

זה מקום ילדי וזה ממש לא האידאל..

אפשר אחרת ..

מה כן 

בחור שמעריך שהוא יוצא איתך ולא מרגיש חוסר ביטחון בנוגע לזה 

יש בדרך כלל שני דפוסים .

או שהוא לא רוצה אותך 

או שהוא מרגיש שאת באמת גדולה עליו .. 

ומרגיש לא ראוי לך .. ומרחיק אותך כי מפחד על עצמו שניהם קיימים .

בהצלחה אהובה

וזאת השאלה והבעיה שלו, הפרד ומשול

(לא סותר בעיניי את מה שכתבתי קודם. )

תחליטי את אם הקשר נראה לך. ואם כן - עם הזמן (אם הקשר יתקדם) אז הדברים יתבהרו.

אבל אם זה לא עוזר, אין עניין שתהיי הפסיכולוגית שלו

מעולם לא נתקלתי במשפט הזה.

אני יכול להבין שאולי הבחור חושב או מרגיש שאת בעלת תכונות שככל הנראה מוצאות חן בעיניו אבל הוא רואה בעצמו נקודת שוני ונחיתות מבחינת ערכים ו/או תכונות מסויימים ולכן ככל הנראה בעיניו גם חוסר התאמה.

אני מאמין שכדאי לדבר על חלק מהדברים ולתת לו פתח להצלחת הקשר.

עין טובה עולה על כל דבר ומגשרת על הרבה פערים ואני מאוד דוגל עין כזאת.

את לא פסיכולוגית שיכולה להעלות לו את הביטחון העצמי, במידה והוא מתכוון למה שהוא אומר.

ואם הוא לא, והוא חותך מסיבה אחרת ומעדיף לומר לך את מה שהוא חושב שאת רוצה לשמוע, את לא אמנית חושים ולא קוראת מחשבות לדעת את הסיבה האמיתית למה הוא חותך.

וגם את היית יודעת, לא בטוח שהיה לך משהו לעשות עם זה.

א. יכול להיות שבאמת, כמו שאמרו כאן, זה עניין של נימוס ומשחקי מילים, אם כי, כשם שאני משתדל לומר את מה שאני חושב, אני נוטה לתפוס אנשים במילה שלהם ולהאמין להם prima facie.

ב. אם את מרגישה שזה "מעביר את החיזור אלייך"... טוב... אני לא יודע מה בדיוק את מצפה? יש איזו דרך מאוד מסוימת שאת מצפה שבעלך יבוא להכיר אותך ויתנהג איתך בדייטים? שייתן כניסה מרשימה על סוס ערבי חסון? אם יגיד לך אליהו הנביא שהוא בחור מקסים, נשמה טובה, שתמיד יקשיב לך ויתן לך כתף תומכת ויתחשב בך כו' אבל מה לעשות הוא מאוד ביישן ולא יודע לתת את האקט הגברי... היית מוותרת? אולי כן, כי לא מתאים לך גבר ביישן באופן גורף, אני לא יודע, אבל מקריאת השאלה אני כבר מזהה קצת את "משחק התפקידים" שלפחות אותי אישית לא ממש מעניין... אבל זה באמת שיקול שלך.

///

בניגוד לנשים, אני חושב שדימוי עצמי אצל גברים ניתן לשיפור באופן פשוט וקל וזה באמצעות הרבה מאוד מחמאות, מה שלדעתי לא ממש שייך לפני הנישואים... אבל בהחלט אפשרי. גם אצל נשים זה אפשרי, אבל אצלן לעיתים קרובות זה נוגע במבני נפש יותר מסובכים.

איני מאמין בהפרדת תפקיד הפסיכולוג־מטפל מהחיים האמיתיים. הפסיכולוג העיקרי של האדם הוא האדם עצמו, קצת זה חברים שלו, קצת זה אשתו, קצת זה ספרים שהוא קורא. מה עשו אנשים עד לפני 50 שנה? נראה לי שהציוויליזציה, ואיתה התסביכים הנפשיים, היו קיימים קצת לפני. 

הבעיה אפוא היא לא ה"טיפול". כשהייתי צעיר היו לי בעיות מאוד רציניות של דימוי עצמי. מה פתר לי את זה? חברה שלי החמיאה לי בלי סוף. ואחרי חודשיים־שלושה, אני כמו חדש. וגם לה היו תסביכים רציניים ביחס למראה שלה, ומה עשיתי? החמאתי לה בכנות עד אינסוף. ופתאום אחרי חצי שנה היא מרוצה מהמשקל שלה, מרוצה מהמראה שלה, מרוצה מהכל. לא מדע טילים.

במה כן הבעיה? יש אנשים שהמבנה המחשבתי שלהם מאוד מקובע ולא פתוחים לשינויים ורעיונות חדשים כו' כו' ואי־אפשר להוכיח להם שום־דבר.ה. לשאלה עצמה, לאה. לשאלה עצמה, לא

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.