סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימהנגמרו לי השמות

אחרי החגים
וכל הרצונות שלה, השאיפות והחלומות שלה מבעבעים בתוכה ורוצים לפרוץ.

היא בכלל תכננה היום להתחיל פרויקט חדש בבית, לעבוד קצת על הכושר, ההורות, הזוגיות, ואולי איזה שינוי תעסוקתי קטן

רצתה כ"כ להתחיל סוף סוף את השגרה

לרוץ קדימה

להתקדם

לחיות

 

בראש שלה הסולם שלה הגיע השמיימה

אבל בפועל?

בפועל הסולם שלה היה עמוק עמוק באדמה.

 

היא חשבה שזהו, עברה שנה, ועכשיו אחרי החגים יראה אחרת,

שעכשיו אחרי החגים יאפשר לה לרוץ קדימה אחרי כל האחורה הגדול הזה שחוותה.
אבל הסולם, המציאות הביטחונית וכללל מה שהיא מביאה בכל החזיתות הם ארצה.
 

והיא שמה לב שיש לה לפעמים
ובעצם הרבה פעמים לאחרונה
סחרחורת נוראית
חוסר ריכוז
בילבול, שיכחה 

רגע מה רציתי לעשות עכשיו?
והיא לא מבינה
הרי היא לקחה כבר את הויטמינים
והבדיקות דם שלה יצאו טובות
אבל מה שהיא לא הבינה
שזו סחרחורת נפשית, 

שגם אם בדיקות הדם שלה יצאו תקינות, הדם שלה רותח על רציחת אחיה ונפילת קדושי עמה, 

ועכשיו היא בכלל צריכה הפנייה לבדיקת דם נפשית
אז היא אמרה לעצמה, וגם אמרו לה אחרים, שכל הקדושים עכשיו במקום הכי טוב וגבוה שיכול להיות, 

שהעולם הזה הוא רק פרוזדור והקדושים בארמון הקבע בהכי הכי טוב ומאושר שיכול להיות

וזה עודד אותה לרגע, היא יכלה לראות את זה במוחשי, היא האמינה בזה בכל ליבה.

אבל רגע, מה על הנשארים כאן? היא זעקה

להם כואב, להם קשה

 

ואיך אפשר

כל העם הזה

איך אפשר לו
לעכל
כשדבר עוד לא נגמר וכבר מגיע השני והשלישי
ואין סגירה
וזה ממשיך
ואיך אפשר
להתאבל
כשעדיין ממשיך הרע להשתולל והטוב ליפול
עוד ועוד ועוד
 

והסולם הזה
היא עכשיו אפילו לא בשלב שהוא על הקרקע
היא מתחת לקרקע

והבטן שלה צועקת לה: תוציאי!
תוציאי קצת מהכאב הזה
תקטיני קצת את הבור השחור בתוכך שאין לו מקום והוא רק גדל וגדל
תני לו שנייה טיפת מקום
טיפת ניראות
טיפת חמלה
טיפת לגיטימציה
טיפת חיבוק
אפילו לשרוד ולהחזיק מעמד
ואח"כ עוד טיפת חיוך
טיפת שפיות
טיפת טוב
כך לאט לאט

אפילו שלב אחד בסולם לעלות עכשיו זה טוב.

את לא חייבת הרגע להיות בשלב של השמיימה.

זו לא אשמתך.

את רוצה, מאוד

אבל המציאות קשה כ"כ.

ואת בנאדם

את באמת באמת רק בנאדם.

ואפילו, אפילו רק להיות ארצה בסולם ולא לשקוע מתחת לאדמה זה כבר הישג עצום עכשיו.

את מבינה אהובה?

זה השמיימה שלך כרגע, היום, עכשיו – לא לשקוע. 

הצלחת לנשום? אלופה!

הצלחת להכין ארוחת צהריים? מלכה!

הצלחת איכשהו להחזיק את היום הזה? את מדהימה!!!
 

יקרה

תביני את עצמך

ואת עוד תעלי
שלב שלב בסולם.
ותחפשי רגע אהובה מרחב מוגן

לא רק מרחב מוגן פיזי

אלא גם מרחב מוגן נפשי

מרחב מוגן נפשי ללב הטוב הזה שלך

את תגיני על הראש עם הידיים

ואת תגני על הלב עם כל מה שיעזור לך
מה יכול לעזור לך, אפילו קצת?

וואו. אני עם דמעותוואלה באלה

תודה שהסברת לי את עצמי.

ממוצאי שבת אני מסתובבת מתוסכלת יותר מתמיד.

לא מצליחה להרים את עצמי

שום כביסה, שום שטיפת כלים, עכשיו בוהה במחשב ולא מצליחה להתקדם בכלל.

כועסת על עצמי ממש ממש. חייבת להתאפס.

ובכלל בעלי לא מגויס עכשיו, אז איזה זכות יש לי להיות ככה?


אז תודה לך. החמלה וההכלה הזאת ככ נצרכת.

מרחב מוגן נפשי.. לגמרי מה שאני צריכה עכשיו.

חיבוק גדול יקרהנגמרו לי השמות

ויש לך את כל הזכות בעולם להיות כך. אנו במלחמה ארוכה ארוכה וקשה קשה. כל העם היקר שלנו.

וכל אחד היכן שהוא פוגש זאת. באמת שיש כ"כ הרבה חזיתות וודאי ווודאי שהחזיתות של המגויסים, המפונים, הפצועים, 

ועוד הרבה מאוד חזיתות לכל איש ולכל אישה בעם שלנו, חזיתות רגשיות, נפשיות, רוחניות, אישיות, זוגיות, כלכליות, הוריות, טכניות, תעסוקתיות, אמוניות,

התמודדות עם חרדות, דכאונות, טראומות, פוסט טראומות, שכול מכל מיני מעגלים, לב דואב וכואב מכל הבשורות הקשות ומה לא...

ואחרי שעברנו את הקורונה

שגם הייתה נוראית מאין כמוה

מגיפה של ממש

ואחרי שעברנו עוד כ"כ כ"כ הרבה

צריך להתמודד כל יום ויום מחדש עם המציאות הקשה הזו.

עם מלחמה על הבית הלאומי שלנו

עם מלחמה על הבית הפרטי שלנו שלא יקרוס

והרבה פעמים רק לשמור על שפיות

או אפילו רק לשמור על נשימה

זה כבר הרבה מאוד מאוד מאוד

 

יש מושג שנקרא "אשמת הניצול", שבעצם מסביר על כך שכאשר יש ניצולים מאירוע מחריד (כמו שחווינו בשמחת תורה למשל),

כל מי שניצול בעצם מרגיש אשם.

מרגיש לא מספיק.

אישה שלא מגויסת תרגיש אשמה שהיא לא מספיק.

אישה מגויסת שבעלה לא בקרבי תרגיש שהיא אשמה ושהיא לא מספיק.

אישה מגויסת שבעלה קרבי תרגיש אשמה ולא מספיק שבעלה לא בעזה או בלבנון.

אישה מגויסת שבעלה קרבי בתוך עזה או לבנון תרגיש אשמה או לא מספיק כי בעלה חזר ושל חברתה חלילה לא.

אפילו אצל חיילים רואים את זה הרבה מאוד.

הם מספרים ואומרים

חייל שהוא לא קרבי - מרגיש אשם ולא מספיק.

חייל קרבי - מרגיש אשם ולא מספיק.

חייל שאפילו נפצע, ונפצע קשה (!!!) במלחמה - מרגיש אשם ולא מספיק כי חברו לפלוגה נהרג.

וזה בעצם מכה בכולם.

אשמת הניצול הזה.

שמרגישים שאני לא מספיק עושה, לא מספיק תורמת, לא מספיק בעשייה, לא מספיק טובה.

לא מספיק.

וצריך רגע להבין שבאמת יש מקום לכולם.

שאני כן טובה.

שאני כן שווה.

שלא חייב למות כדי להיות מספיק טובה.

ושאני עושה כל מה שאני יכול. ואני עושה כל מה שאני יכולה. 

משתדלים את ההכי טוב שלנו.

שומרים על עצמינו.

ומשתדלים כמה שאפשר לראות אחרים ולהושיט יד.
 

אז את בסדר גמור יקרה

את טובה כמו שאת

ויש לך זכות להרגיש כל מה שאת מרגישה!

כי המציאות והמלחמה והכאב הוא עצום. וודאי שיש ללב הטוב שלך שפועם ומרגיש זכות להרגיש את כל זה.

וואווואלה באלה

תודה על המילים שלך. זאת בדיוק הנקודה

מעבר לעצב אני מרגישה שאני מסתובבת ברחוב מכווצת, מתביישת להגיע למקומות, תחושה של אשמה מאוד גדולה.


תודה שעצרת להגיב לי ועוד כזאת תגובה. מעריכה ממש

וואו בשמחה רבה יקרהנגמרו לי השמות

ב"ה ממש שכך המילים יכלו קצת לתת מקום, תודה רבה שכתבת 🙏

וב"ה שתזכי להרגיש כמה שאת טובה ומוערכת ושווה בפני עצמך בעצם היותך ולתת לעצמך חיבוק גדול ומקום על כל מה שגם את עוברת ומתמודדת ❤

בול זהאנונימית בהו"ל
אפילו כאן מתביישת להזדהות.. כאילו אם קשה לי מה יגידו המגויסות.. אבל באמתתתת שקשהההה ליין אנחנו עוברים מלא דברים ואני עוברת מלא בנפש ומרגישה שצריכה לשמור על עצמי לעבור את היום ואצלנו זה מסיבה נפשית הוא לא מגויס אבל לאף אחד אין מושג ובטח כולם מרימים גבה.. בקיצור מזדהה ממש.
חיבוק יקרה❤️וואלה באלה
קיבלתי, תודה 💜 ובחזרה לךאנונימית בהו"ל
נגמרו לי השמותאחרונה

חיבוק גדול ותרגישי טוב יקרה 🙏❤

מקסים... כתבת ככ יפה ונוגע.מתלבטת13
תודה רבה יקרה 🙏❤נגמרו לי השמות
וואו תודה!!! כל מילה כלכך משמעותית! 🙏♥️שעוונית
באהבה גדולהנגמרו לי השמות

ב"ה, שמחה מאוד לשמוע 🙏

וואו נגעת עמוקDoughnut
תודה על זה יקרה, כל מילה- פנינה.
באהבה יקרהנגמרו לי השמות

תודה לך ❤

מדוייק!!!דפני11

אני ממש מרגישה בסחרחורת נפשית......

כל הזמן שוכחת דברי יואוווו

וזה בטוח לי שזה בגלל המצב....

למרות שכלפי חוץ אני מרגישה בסדר...

ממש ממש ככה נגמרו לי השמות

חיבוק גדול של הבנה ❤

🔺ורוצה להוסיף (אזהרת טריגר מלחמה ופיגועים) -נגמרו לי השמות

עוד קצת על המקום הזה של השלב שנמצא ארצה בסולם.

והרבה פעמים אפילו מתחת לקרקע.

וזו בעצם המציאות היומיומית שלנו.

של האיום הביטחוני.

של האיום על החיים עצמם ממש.

והחרדות צפות ומרימות ראשן

ואם בעבר אמרת לחרדות: "תפסיקו, אתן סתם, זה לא יכול להיות!"
ופתאום
בבת אחת
זה כן
הכל הכל כן
 

אם פחדת לעקוף משאית והיו לך חרדות בנהיגה שחלילה המשאית לא תדרוס בטעות,

פתאום את שומעת רק אתמול: משאית באמת דרסה.

מה?!

אז עכשיו גם משאית זה כלי נשק?!

תחנת אוטובוס זה כלי נשק?!

תחנת דלק זה מקום מסוכן?!

מיטה זה מקום מסוכן?!?!

לרקוד זה מסוכן?!?!

הבית שלי מסוכן שלא יקרוס מטיל?!

הדרך לעבודה מסוכנת שלא יפול עליי טיל?!

צפון דרום מרכז מזרח מערב הכל מטווח מ7 חזיתות?!

ממה אני צריכה לפחד קודם?!

מטילים של חמאס, של חיזבאלה, של איראן, של החותים, של עיראק?!

מלמלא דלק, מלחכות לאוטובוס, מלרקוד, מלישון במיטה, מלצאת לסיבוב?!

ריבונו של עולם

באיזה עולם אנו חיים

שבו כל מקום
כל מקום

מסוכן

רק יצאנו מסכנה של מגיפה עולמית של הקורונה

מסכנה של לראות את סבא וסבתא, את החברים

מסכנה של לא לצאת מהבית בכלל

אז עכשיו יש סכנה ועוד סכנה בכל מקום?!

ומה נאמר לחרדות?

אין לנו מה לומר להן...

הן יאמרו לנו: הנה. צדקנו. את רואה. הכל הכל יכול לקרות.

ניצחוני חרדותיי. ניצחוני.


ואת אישה יקרה

צריכה להתמודד עם זה

עם כל זה

כל רגע מהיום שלך

איזו שגרה יכולה להיות ככה?

איזה ראשו השמימה?

רק לעבור את היום זה נס גלוי

ממש כך

לקום

לנסוע לעבודה

להחזיר ילדים ממסגרות

לבקר הורים

נס.

נס גלוי.


ועם כמויות החוסר שליטה האלה
פלא שיעלו החרדות?

פלא שיהיה קשה לנשום?

פלא שהבטן מכווצת?

פלא שאת מנסה רק להחזיר טיפת שליטה?

פלא שאת בודקת וחוזרת ובודקת דברים שכן בשליטתך?

פלא שאת בלי ריכוז ועם בילבול מטורף?

פלא שכל פעולה סטנדרטית לוקחת לך שעה?

 

ואני רק רוצה לבקש ממך

שבתוך כל זה

לפחות
תביני את עצמך
תאהבי את עצמך
תחבקי את עצמך

 

את עוברת הרבה.

העם שלך עובר הרבה.

 

וב"ה את תהיי בסדר.

העם הנפלא הזה יהיה בסדר.

הקב"ה לא עוזב אותך ואותנו לרגע.

"כל הטוב עוד לפנייך רק אל תעזבי ידיים".

ב"ה עוד נראה טוב גלוי שלם וענקי, ישועה שלמה וגאולה שלמה 

שבה נהיה כחולמים

שבה אחרי ה"רגע קטון שבו עזבתיך" - *ברחמים גדולים* אקבצך! 💙🤍💪✡

תודה על זה 🥺אנונימית בהו"ל
ממני שבעת חרדות וocd
באהבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות

וחיבוק גדול

לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך