היו מעלים אותי.

אם מבחינת הוגנות עסקינן ואתה חושב שאם הם היו יודעים לא היו מעלים אותך אני חושב שהתשובה היא שאתה צריך לסרב לעלות.

גם מבחינה מוסרית אני חושב שזה בעייתי שאדם יהיה שליח ציבור בעודו קורא טקסט שהוא לא מאמין בו בשום צורה, יש פה הונאת הדעת של הציבור.

מבחינה הלכתית במידה וחשוב לך (חלילה לא בטון מאשים אני פשוט באמת לא יודע מה יחסך להלכה)  זה באמת צריך לשאול רב כי אין לי מושג.

אני פשוט לא יודע מספיק כדי לפרק את זה לסיבות לכן אמרתי שישאל רב

כי אתה לא מחלל שבת בפרהסיה.

אבל עדיף לשאול רב, אפשר לשאול באינטרנט בצורה אנונימית.

כי אם לא. זה בעייתי (לדעתי) לייצג את הציבור בפני מישהו שאתה לא מאמין.

אם אתה מאמין בו (ועדיין לא מקיים את המצוות מסיבה כלשהי). זה הרבה "נסבל".

ויחד עם זאת.

זאת שאלה "הלכתית" לא פחות מאשר שאלה מוסרית

לכן הייתי ממליץ בכל זאת ללכת לרב (אפילו בעילום שם)

לדעתי האישית (אני לא רב ולא פוסק)

אתה נשמע אדם מאוד "מוסרי". הרבה יותר "מוסרי" מהרבה אנשים (כולל דתיים) ויחד עם זאת. לא נוח לי עם זה.

הייתי מעדיף שחילוני גמור שמודה בזה יעלה חזן ולא מישהו שחילוני ש"מתחפש לדתי"

(ואני בכלל לא שופט אותך על דרכך. ההפך. אתה מקריב מעצמך למען שלום הבית ושלום המשפחה)

אני יודע במה אני *לא* מאמין. באלהים כפי שאתה ואחרים מבינים אני לא מאמין כמעט בכלל.

אז שאלת רב אתה אומר? אולי אעשה שאלת רב. קיוותי להמנע מזה דווקא.

טוב, נעשה שאלת רב מה נעשה נו.

אם אתה מאמין שהוא קיים.

גם אם שונה ממה שאני מאמין בו (מי אמר בכלל שאני צודק ואתה טועה?)  זה בהחלט אמונה.

לא ידעתי שמכניסים סברא של "מוסר" להלכה.

חידושים שממש אבל ממש לא שיערום אבותיכם.

"אתה מאמין בקימו של ה' בעולם?

כי אם לא. זה בעייתי (לדעתי) לייצג את הציבור בפני מישהו שאתה לא מאמין."

וואלה? הבן אדם מתאר לך את עצמו בתור חילוני גמור ואתה אומר- זה בעייתי(לדעתי) לייצג את הציבור אם אתה לא מאמין ב-ה'?

אני נדהם כל פעם מחדש.

אתה פוסק? אתה יודע הלכה ?

אז התגובה שהיית צריך להגיב זה תשאל פוסק.

ולא להלאות אותנו בהגיגך שלא עולים בקנה אחד עם ההלכה.

הלכה זה דין, תאהב את זה או לא.

ולפי ההלכה אדם שהוא תיאר פסול לחזנות. פתח הרב עובדיה תראה מה הוא כותב מי ראוי להיות חזן ואכמ"ל.

זכותך לא לאהוב את התגובה שלי

אם אתה לא פוסק, אל תתן חוות דעת בענייני הלכה. זה מאוד פשוט. זה יכול להטעות פה ציבור שלם, עם כל זה שכתבת "לך לפוסק" עצם זה שהשתמע מהדברים שלך שאם אתה כן מאמין בבורא עולם אלא פשוט חילוני, אז הרבה יותר קל שתעלה חזן.

מה? למה שזה יהיה הרבה יותר קל? יש לנו גדולי דור ופוסקים, יש הלכה, יש רבנים, למה לחדש דברים שאין לנו מושג בהם? שואל בשיא התמימות.

שאלתו לא נכתבה כבקשת הלכה.

אולי רק "ת"ח מתפלפלים..." וגם זה פתיח לשאלה שדורשת פלפול ולא כרצון להלכה.

ועוד הבהיר את עצמו שזה מתוך הוגנות ולא מתוך רצון להלכה.

ויש שיקולים של שלום בית,

ושיקולים של חינוך הילדים,

ההלכה לא תמיד שחור או לבן.

למשל,

אם אשה הייתה בהריון והפילה בתור רווקה, ובעלה לא יודע מזה, הרב עובדיה אומר שאסור לה לספר לו אפילו אם זה יגרום לו לברך ברכה לבטלה על פדיון הבן (שהרי הוא יחשוב שבנו הוא פטר רחם כי הוא לא יודע שכבר הייתה בהריון בעבר).

למה?

גם בגלל שלום בית שיותר חשוב מברכה לבטלה,

וגם בגלל שזה יכול לפגוע בילד אם הוא יידע בעתיד על העבר של אמא שלו כאשר הוא ישאל למה לא פדו אותו.

את הסיבות האלה כותב הרב עובדיה, לא רב רפורמי...

ההלכה לא מעניינת אותו לכן השאלה לא מגיעה משם.

תדמיין לעצמך שהוא נוצרי ששואל אם למרות שהוא לא מאמין באותו האיש, מותר לו "מוסרית" לתת דרשה בכנסיה.

או צור לעצמך איזה מקרה דוגמא אחר שבא לך. ההלכה חשובה פה *לנו*, אבל לא לשואל.

"ההלכה לא מעניינת אותו"?

אני לפעמים מרגיש שאתם בכח מתעלמים מדברים..כבר לא יודע איך לאכול אתכם..

הפותח שאל בהתחלה

"ת"ח מתפלפלים אליי יש לי שאלה"

למי הוא פנה? לסברות כרס של אנשים? מה זה ת"ח למקרה שאתה לא יודע זה ראשי תיבות של "תלמידי חכמים" מה זה תלמידי חכמים נקדימון? זה לא אלו שבקיאים בהלכה שאליהם כדבריו "יש לי שאלה" ?

תפסיקו להביך את עצמכם.

אולי במקום לחפש בכוח איפה אנחנו בורחים מההלכה, תנסה להתנהג בדרך ארץ.

אם אתה לא מאמין בהלכה, מה יש לשאול רב ?

נראה לי שהשאלה שלך היא ממקום של מוסר ואנושיות,

ואם כן,

אם מרגיש לך לא נכון מוסרית, אל תיגש לעמוד.

תתגבר.

ובעצם יוצא שאין כאן שאלה רק קושי להתגבר...

לעשות נכון גם אם הוא לא נעים

זו גדלות נפש.

בלי קשר לכלום.

כיוון שמדובר לא באירוע מזדמן . אי אפשר לחייב אותך לשרוף את עצמך . ולא שייך לסרב כל פעם.

להם יהיה דין שוגג .

ללא חוות דעת הלכתית--

מזכיר לי שני חבר'ה במילואים

אחד הוא מבית חרדי, ללא כיפה, ויכול לפרק בני ישיבות בגמרא .

השני גם מבית חרדי, מעשן ירוק ברצף, נשמה איכותית ואכפתית ביותר. הוא על גבול מסויים ברצף הדתי,

ללא שיגיד, אני מבין שהוא נמנע מחתימות של אנשי דת בטפסים . למרות שמכיר הכל ישר והפוך .

אולי זה אתה )?

אולי יעזור להחליף בית כנסת?

וכן לסרב.

יש כאלה שזה בטקסט שלהם בתוך הלשם ייחוד

שזה מקלקל להם את התפילה או שלא משנה לך כי אתה חושב שאין כל רע בלקלקל להם.

זה כמו לבשל בשרי בחלבי בלי שהבעלים ידעו.

אני רחוקה מאוד מלהיות בקיאה בהלכה.

אומרת פה מה שאני מרגישה בליבי, וזה שיש סיכוי שההתחזנות שלך היא בעינַי הרבה יותר 'לשם שמים' משל הרבה אנשים אחרים, ושאני מאמינה שאתה מזדהה באופן עמוק עם תפילת שליח הציבור של ימים נוראים (הנני העני ממעש) גם אם תפיסת האלוהות שלך שונה מתפיסת האלוהות ששאר הציבור מחזיק בה. ושבתור דוסית, באופן אישי (אבל לא בהכרח נורמטיבי כנראה) לא הייתי מרגישה שאתה לא ראוי לייצג אותי. ואתה אדם טוב 

*וזו התוספת של העריכה: עכשיו קראתי נכון את הכותרת של השאלה ורואה שסתם עניתי, כי אני לא תלמיד/ת חכם ומקוה שאני לא מהמתפלפלים. שיהיה

ברצינות, צריך לסרב. תנסה כל פעם לשבת בפינה או משהו כזה שמראש יפנו לאחרים, ואם פונים, פשוט תסרב ותגיד שאתה לא רוצה. אם לוחצים, תנסה למצוא אמתלאות ש"יורידו אותם ממך".

מעריך מאוד על השאלה.

תוכל לתרץ את זה בסיבה קבועה שתהיה יחסית אמינה ותגרום לזה שלא יחפרו לך

כל הכבוד על ההוגנות. באמת חשוב כי נראה לי אתה צודק שיש כאלה שהיו מעדיפים שלא תעלה כשלא שומר שבת 

איני יודע איזה מוסר מחייב אותך. אני מתאר לעצמי שלא ספר כללים ריגידיים, אלא תחושה כללית של מה נכון ומה לא נכון... איך אפוא אפשר להורות מה נכון ומה לא נכון...?

ברמה ההלכתית ברור לי שאסור לאדם שאינו מאמין בתורה לעלות כשליח ציבור, איני מתחבר לכל הרעיונות האלה של "לקב"ה העלייה למרות הכפירה נחשבת הרבה". הכללים הם די ברורים. מי שמחלל שבת מתוך אמונה בכך, לא מקבלים ממנו קרבן.

רש"ר הירש ויקרא א'

ושמא הטעם להלכה זו, הממעטת יהודים שנעשו כנכרים, אך מרבה נכרים מלידה, הוא כך: מזבח שהוקם בידי יהודים יאבד את ייעודו אם יוקרב עליו קרבן של יהודים מומרים. שכן ייעודו של המזבח קשור וכרוך ברוחו של היהודי; לפיכך כאשר רוח זו נהפכת לרוח זרה ליהדות, נהפך גם המזבח לכך. מאידך, מזבח שהוקם על ידי יהודים לא יכול להתחלל על ידי שאינם-יהודים. עצם הטעם שהמזבח נבנה על ידי עם ישראל, הוא כדי למשוך ולקרב בסופו של דבר את כל שאר העמים אל ה׳ אלוקי ישראל. 

ולכן אני באמת מעדיף לא להיות מיוצג בתפילתי על־ידי מי שאינו מאמין בכלל במהות התפילה...

באשר לנעים, לא נעים, שוב, איני יודע בדיוק "מניע" אותך, כלומר מה המנוע שגורם לך לעשות דברים או להימנע מהם, איך עובד המוסר שלך... אם הוא לא בנוי על כללים המסורת, האם בנוי על כיבוד רצון אחרים? האם רצוני האישי (לכאורה) תואם את רצונם של אנשים אחרים? האם שווה להקריב בשביל זה את ה"לא נעים"? איני יכול לענות לך על השאלות האלה, אבל לוּ היית שואל אותי, הייתי מבקש ממך להימנע מכך בכל מחיר.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!