לפחות בקונטקסט המוכר והשגרתי של המונח.

צריך צבא מקצועי לישראל.

זה הפתרון הדרוש לרוב תחלואי המדינה, שפחות או יותר מחסלים כיום את הציונות.

את התובנה הזו העליתי לאורך שנים גם בפורומים האלו וגם בפורומים אחרים.

מי שצריך הסבר נרחב יותר מוזמן לבקש.

השאלה היתה 'איך' ולא האם'.

וזה שלא יהיה איך, זה רק חלק מה"איך..." שאין ולא יהיו, כי במקומם מה שנכון הוא התמונה הכוללת הרחבה שאני מתאר.

בדיוק כפי שתנסה להגדיר דיון "איך נממש גרוויטציה ארצנית מלאכותית בתחנת חלל בלי לרתום לה מאסה של כוכב לכת", למרות שבאמת כולנו היינו רוצים.

אם למישהו היתה פנטזיה על זה עד 7 באוקטובר 2023, היא היתה אמורה להסתיים סופית אז.

לא צריך 2

תכלס יש כבר 2

זה השלישי

על 'האם',

הדיון הזה זה על 'איך'.

ע"ע כת עדי ה' הנוצרית

The men going to military jail for their faith

הצבא יכול לכל היותר לגייס נושרים, בוגרי ממ"ח וכד' (שזה בערך עשרים אחוז מהמגזר החרדי). כל השאר ילכו לכלא ויקבלו פטור על אי התאמה כעבור מספר חודשים.

ראשית, החרדים לא מרגישים את עצמם שייכים לחברה הישראלית במובן החברתי והתרבותי. משל למה הדבר דומה, לחסידי סאטמר בוויליאמסבורג או לבוגרי ישיבת לייקווד. הם יודעים אנגלית, מעורים בפוליטיקה האמריקאית, אבל הזהות הראשונית ואולי היחידה שלהם היא הזהות היהודית-חרדית. אם מחר סין תתקוף ארה"ב ויוכרז על גיוס כללי, חרדי מצוי לא יחשוב "העיירה בוערת, אני חייב להשתתף במאמץ המלחמתי המשותף", אלא יגיד: "מה לי ולסכסוכים חמושים בין הגויים?!"

שנית, חלקם באמת ובתמים מאמינים בשלל המימרות והמדרשים על הכוח המיסטי של לימוד תורה, והם בטוחים שתלמידי הישיבות מספקים את מעטפת ההגנה האמיתית למדינה.

בשני כיוונים עיקריים, שמצריכים סבלנות - 

1. עבור מי שנפלט ברמה מסויימת מהמסגרת החרדית, וכדי לקדם את זה, עדיף הידברות שקטה עם גורמים מתונים, ולא לעשות רעש מהנושא, והשקעה בהתאמת המסגרת לאורך החיים החרדי, תוך ניטרול השפעה של גורמים בצבא שמכשילים מסגרות מתאימות.

2. מסלולים מותאמים לחרדים בגיל מבוגר יותר שמתכוונים לצאת לעבוד, ושוב עדיפה הידברות שקטה עם גורמים מתונים וכל הנ"ל. 

בנוסף, בעיקר לגבי האפשרות השנייה, צריך לעשות חשבונות של עלות-תועלת, ולוותר על גיוס במצבים שהעלות [של החזקת חייל, תשלומי משפחה, מניעת השתלבות בשוק העבודה, או דחיה של אנשים לעבודה בשחור] גדולה יותר מהתועלת. סביר שברוב המקרים, המסלול השני לא יכלול שירות קרבי.

תעזבו אתכם, לא שווה את המאמץ.

הלא כן ?

לגייס את כל החרדים - לא ריאלי.

עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ה 22:10

לגייס את כל החרדים - לא ריאלי.

לגייס כמה שיותר חרדים - לא שווה את המאמץ, ויוביל לגיוס הרבה חיילים שעלותם יקרה ותועלתם נמוכה. 

יש אפשרויות  לכל מיני מסגרות, שיהיה לגביהם שיתוף פעולה עם חלק מהחרדים, אם יעשו אותם בצרה נכונה, שגם יתרמו לצבא.

פרוייקטים כמו 'שחר כחול' זה דוגמא לחשיבה בכיוון הנכון [וצריך שגורמים כמו היוהל"מ לא יהרסו יוזמות כאלה], אבל כמובן לא כל החרדים מתאימים לזה, וגם אין צורך בכל הרבה מתגייסים לשם.

יש אפשרות מצומצמת של שירות קרבי, כנראה לא בהיקף רחב.

וךטווח רחוק יותר, אם הציבור החרדי יראה שאנשים שהלכו למסגרות כאלה חוזרים משם בלי שיראת השמיים והחרדיות שלהם נפגעה, זבמקביל, לא יהיה ברקע איום של גיוס בכפייה על מי שלומד, זה יגרום שהיחס למסגרות האלה יהיה הרבה יותר קרוב ליחס שיש כיום ליציאה לעבודה בציבור החרדי. 

אחד המרואיינים: "זה ניתוק שמתחיל מהילדות. אנחנו לא גדלים על ערכי המדינה".

יצוין שכל החיילים המוזכרים בכתבה, אינם שייכים למיינסטרים החרדי: אחד חוצניק, השני מזרחי שגדל בשכונה מעורבת, השלישי חרדי מודרני וכד'.

שיהיה מאוד מסקרן לבדוק האם הוא יעבוד ואז לנסות לנתח למה.

והוא, שבחטיבה החרדית מי שישתמש בסמרטפון ילך לכלא.

ומה לגבי מנין,

או לימוד

או סרטים בנגנים

וקשר עם בנות

וכו'

תתחיל לאכוף את הכל ?

[בסוף זה יהיה האדמור הסמג"ד.... או מרן המג"ד.... או ראש ישיבת הצנחנים....😁]

בהחלט יצירתי,

להפוך את המסגרת הצבאית למסגרת ישיבתית !!!

שווה לבדוק !!!

יסוד הרעיון הוא שהצבא ישמור על חרדיותם של המתגייסים.

ואם כבר זה כולל הכל !

וכמדומני שאם לא עומד בזה, הוא פשוט נופל מהמסלול

(לחרדי זה מביך)

ראיתי שפורסם חלק מהתקנון. לא זוכר איפה

לחרדי זה מביך,

אם הוא עדיין עונה להגדרה.

6 - הדרך היחידה שהמגזר לא ישבית את המדינה תהיה גם לדבר *המון* עם הרבנים החרדים ולחכות לרב שיקים קול שפוי, ואז יהיו כמה וכמה שיצטרפו אליו

וכמובן שגם זה לא יביא את כולם... גם לא את חציים...

הנחת יסוד 1:

אין סיכוי לגייס את הפלגים הקיצוניים !

מסקנא 1:

יש לפנות רק לקהילות הפחות קיצוניות. בעלזא קרלין והליטעים מהפריפריה.

הנחת יסוד 2:

בלתי אפשרי לגייס את החרדים האמיתיים, בלי שרבותיהם יאשרו זאת.

מסקנא 2:

יש להידבר עם הרבנים.

הנחת יסוד 3:

עיקר המניעה שלהם לגיוס, הוא החרדה לחרדיותם !

מסקנא 3:

יש לבנות מסגרת חרדית ישיבתית בתוך הצבא, ובהידברות להראות את זה  לפני"כ למנהיגים. 

הנחת יסוד 4:

אם יתתגייסו שולייים, הם יהפכו בכל מקרה ללא חרדים, לא משנה המסגרת.

מסקנא 4:

יש לעמוד על זה שהמתגיסים הראשונים יהיו חרדים הארדקור.

לסיכום:

יש לבנות מסגרת ישיבתית בתוך צה"ל לפני הפנייה למנהיגים המיינסטרים שאינם קיצוניים,

לשכנע אותם לשלוח חרדים הארדקור לנסיון למחזור אחד,

יש לעשות הכככככככככככככל שהם ישארו חרדים שמרנים.

וכוליה ואוליי.

אני מתלבט אם אתה

פסימי

או אופטימי עם נסיון....

אני חושב שהנושא מספיק חשוב,

בשביל שלא נתייאש !

מה שחשוב הוא עקרונות חקיקתיים וחוקתיים.

או שיהיה גיוס חובה שיוויוני או שלא יהיה גיוס חובה בכלל.

זה אולי יצליח עם הספרדים ועם שוליים של האשכנזים, זה הכל.

ההארד קור ישאר מחוץ לבקו"ם גם אם ירעיבו אותו וישאר מאידאל.

הצבא עצמו לא עושה הרבה כדי לגייס  או להשאיר חממות חרדיות ללא נשים וללא השפעת woke קיצונית אבל גם אם היה היו מתגייסים לשם בעיקר חרדלניקים, חבדניקים, ספרדים ונושרים.

אמרתי לחברי שאם הייתי צריך להמר מה אראה בימי חיי, גיוס חרדים או שלום עולמי, הייתי מהמר על השני.

אבל אף אחד לא דורש מחרדי לא להיות חרדי.

אם מאות אלפי בני הציונות הדתית מצליחים. גם הם יכולים.

וכן. קשה לטבול במקווה כל בוקר וללמוד 8 שעות שאתה בצבא. אבל ביטולה הוא קיומה.

ואם באמת ישללו קצבאות וכו' הרבה מאוד מהר כן יתקפלו

כי בסך הכל התפיסה ברוב הציבור החרדי הוא לא נגד הצבא. היא נגד שהם ילכו לצבא.

חילוני בצבא? אשריו. נעשה לו מי שברך וכו'

חרדי בצבא? חרד"ק וכו'

את התפיסה הזאת אפשר וצריך לשנות.

אם אתה תגייס מאסה קריטית של חרדים לצבא, לא יהיה דור המשך לחרדים כמו שאתה מכיר אותם היום, אולי זה צה שאתה רוצה אבל זאת המציאות.

הם לא יתקפלו עם הקצבאות, בשונה מ-2003 שקיצצו את קצבאות הילדים, לציבור החרדי לא היתה התנגדות עקרונית לא לעבוד בשונה מללכת לצבא יש להם התנגדות עקרונית וכל ניסיון לגייס אותם בכפיה יעלה בתוהו, יש להם אידאל של חיי סגפנות והם ירעבו ולא יתגייסו לגזירת השמד.

להתחיל עם 1. ו 2.

קצת קצת עם 4.

ואז לעבור ל 5. (אבל רק מהמוסדות ולא מעונות).

ואז יש סיכוי שיצליח ה 6.

ואולי כך לא נגיע ל 8.

החרדים הוכיחו בעבר שתקציבים משפיעים עליהם,

בנוסף, תפיסת העולם החרדית מושתת על צורך שאחרים יממנו את דרכם, ברגע שזה לא יתאפשר דרך החיים תשתנה כי המציאות תחייב זאת.

הקמת צבא חדש לגמרי

עם מנהיגים אחרים

צבא שפועל לפי חוקי התורה אחד על אחד בלי פשרות

אבל זה לא ריאלי.

זאת הדרך היחידה

כל הדרכים האחרות יכולות לגייס אחוז כלשהו מתוך החרדים

זאת סכנה מאוד גדולה.

גם אנשים מאמינים לא יתמכו בכזה רעיון.

לתת לאנשי הלכה לנהל את הצבא זה כביש מהיר למשטר הטליבאן.

אין לי בעיה עם ההלכה, אבל יש לנו כבר דוגמה מוחשית מול העיניים איך אנשים בשלטון מעוותים את ההלכה בשביל צרכים קהילתיים.

האידיאולוגיה היחידה שצריכה לנהל את הצבא היא ביטחון העם.

הרעיון לתת לאדם שהאידיאולוגיה שלו היא גם כיבוש הארץ או הפיכת הארץ למדינת הלכה לנהל צבא, מפחיד.

מזל שהוא לא ישים.

לשייך אותם למשפחות דתיות  שהבחור קרבי ונמצא במלחמה ,שיבנו כמה אחים שלהם מקריבים והמשפחות לא פחות.

ברגע שיפול האסימון הם התביישו במה שהיה עד היום

אבל נראה לי שהם לא יסכימו להיפגש בכלל,

והפסקת מה שנראה מבחוץ כמו "כפכוף" הדתלי"ם בצבא.

כל עוד המציאות שונה, החרדים (בצדק או שלא) לא רוצים להיות במקום בו הדתלי"ם נמצאים כיום בצבא...

זה לא יעזור. המגזר החרדי מרגיש את עצמו מורם מהעם: "כל ההישגים זה בזכות לימוד התורה שלנו, כל הכישלונות זה בגלל שאר המגזרים, ואילולי לימוד התורה שלנו, המצב היה גרוע שבעתיים". כל התורה על רגל אחת.

ולדעתי אתה טועה.

כמובן, שלא תהיה מהפכה המונית וכולם יתחילו לדבר כמוכם על קדושת מצוות השירות בצבא (למרות שזאת כמובן מצווה גדולה).

אבל השינוי יקרה הרבה יותר מהר.

השנה היא 1941, כבודו כבר הספיק לברוח מפולין לברית המועצות מאימת הנאצים. ואז הופה, הנאצים פולשים לברית המועצות. האם כבודו יתגייס לצבא האדום (שאין שם משגיחי כשרות, בלשון המעטה, וגם לא מקוואות ושעות תפילה), או שכבודו יתעקש על איזה צבא חרדי מדומיין/ינסה לברוח לאמריקה ובינתיים יסרב להתגייס? 

מי שמודע לכך שצה"ל הוא לא "תכנית כבקשתך", אלא גוף חיוני, כמו משטרה או כבאות, מוצא את הדרך ואת המסגרת כדי לתרום את תרומתו ולהישאר שומר תורה ומצוות (שום סכנה רוחנית ממשית לא נשקפת להסדרניקים, למשל). מי שחי באשליות ומאמין למימרות שהופרכו אמפירית לאורך כל שנות קיומו של עם ישראל, ימשיך לחפש תירוצים. 

ובינתיים, שום שינוי לא יקרה. אם וכאשר יתרחש גיוס כפוי, מרבית החרדים יילכו לכלא שש וישתחררו עם פטור על אי-התאמה, כמו המרואיין הזה. גם לא צפויה איזושהי חזרה בתשובה המונית בעתיד הקרוב, כך שצה"ל לא יהפוך ל-100% גלאט כשר. הדתיים הפראיירים ימשיכו לשאת בנטל, החרדים ימשיכו עם המימרות.

נושא השרשור היה מה יקל על החרדים מבחינה פרקטית להתגייס, ועל כך עניתי...

יכול להיות שלהסדרניקים אין סכנה רוחנית ממשית, אבל החרדים שלא מכירים את המערכת חוששים קצת יותר.

אלו הנתונים מבחינה פרקטית.

צה"ל לא צריך להפוך לגלאט כשר, מספיק שיחזור להתמקד בניצחון ויכבד קצת יותר את הדתיים לאומיים בצבא (שכמו שאמרת הם פריירים ולא רק של החרדים...).

עם הביקורת המוסרית אני מסכים כמעט לגמרי, אני אישית חווה על בשרי כעת נזק ישיר מתרבות חוסר לקיחת האחריות הקיימת אצל חלק מהחרדים.

הנה טור שמסביר מזווית קצת שונה את ה"קטעים" החרדים שממבט מבחוץ נראים מוזרים מאוד

גיוס חרדים - הדרך למנוע מישראל להפוך להודו

ובתגובות העירו לו על כך שאין שום קשר בין הודו מרובת השבטים להתנהלותו של המגזר האחד והיחיד שבקושי רב יצליח לטפל בעצמו ללא תקצוב ממשלתי. הסיבה להימענות מהשתתפות בנטל (בין צבאי, בין חברתי, בין תרבותי) היא הרבה יותר פרוזאית: 

1. תפיסת ישראל כהמשך לגולה המזרח-אירופאית. "מה לנו ולאוסטרים/הונגרים/רוסים, יש לנו לבוש שונה, מוסר שונה, תרבות שונה"
2. אידאולוגיה שאף היא התפתחה בגולה, בקרב מיעוט נרדף וחסר השפעה, ולכן היא נעדרת אסטרטגיות ניהול ומרובת סיפורי מופתים. לא לחינם ביישובים החרדיים מתפוצצות מדי פעם פרשיות שחיתות או שהן סתם סובלות מניהול כושל ורשלני.  
3. חוסר משילות האופייני לדמוקרטיה ליברלית, בשונה ממונרכיות מזרח-אירופאיות. שם גם מי שלא הזדהה עם ערכי הקולקטיב (הנוכר, הזר והמאוס), חשש מנחת זרועם של השלטונות.   

בדיחה סובייטית לסיום: תופסים יהודי, נותנים לו את חפירה ופוקדים עליו לחפור שוכה. "אני חייב את חפירה עם מנוע", מתעקש האיש. "איפה יצא לך לראות את עם מנוע?!" "נו, ואיפה יצא לכם לראות יהודי עם את חפירה?". אז המגזר החרדי והתנאים שהוא מציב לשירות הצבאי.  

מה אתה מציע לעשות ?

ובבקשה בלי שנאה או קללה.

למה צריך לבקש ממנו תשובה פעמיים?
שום דרך - צעירים מעל עשרים

מיתוסים יש משני הצדדים. הצבא: "אנחנו ממש, אבל ממש זקוקים לחיילים חרדים". או קיי, לאילו חיילים? ג'ובניקים יש מספיק גם ככה (ראה ראיונות וטורים של ראם עמינח). חיילים קרביים? אם באמת הייתם זקוקים להם, הייתם תולים מודעות גיוס בריכוזים החרדיים, מדברים עם ראשי ישיבות במספרים ולא בסיסמאות, פונים ישירות אל השבבניקים וכד'.

המיתוס החרדי: "אם הצבא היה כשר למהדרין, עם כל החומרות שאנחנו צריכים, היינו מתגייסים". שטויות במיץ, מי שבטוח שלימוד התורה הוא הוא הנשק היחיד והאולטימטיבי, לא ירצה להיפטר ממנו כדי לבצע כל מיני עבודות נחותות. החרדים עצמם אוהבים לספר מעשיות על מדען גרעין כלשהו שסירב להיות חייל פשוט. כמו כן, מי שבסתר ליבו לא כל כך מאמין במימרות על התורה שמגנא ומצלא, מודע לזה שישראל היא לא רוסיה הצארית, והכלא הצבאי שלה (שבסופו יינתן פטור לצמיתות) לא כל כך נורא. 

אם יהיה צבא ירא שמים כולל כל המערכת החרדים יתגייסו

אם חרדים ינהלו את הצבא הם יתגייסו

אולי ישאירו חלק בעורף ללימוד תורה אבל בהחלט יהיה גיוס

מה עם סתם חיים נוחים של תלמיד ישיבה? כאילו דה, חרדי מצוי יעזוב את בית המדרש הממוזג כדי לקפוץ על ג'בלאות. מה עם "תורה מנגא ומצלא" ושאר המימרות?

מה זה ניהול צבא ע"י החרדים? יש בשולחן הערוך תפיסות צבאיות כלשהם? ההלכה ברובה התקבעה בגלות, לחרדים אין שמץ של מושג איך צבא אמור להתנהל, אבל כן יש להם חלומות באספמיה על "צבא של יראי ה', כמו אצל דוד המלך", מה שבעיקר מעיד על בורותם בתנ"ך. דוד המלך והחבר'ה שלו היו פושטקים לא קטנים עם זיקה מסוימת למסורת.

עם הגישה שלך בטוח כולם יתגייסו

כלומר בעיקר עם החרדיות וצה״ל, זה מסלולים מותאמים (באמת) לחרדים.

יש תוכנית שרצה כבר כמה שנים ומגייסת חרדיות לעבודה כאזרחיות בצה״ל (אני מכירה אישית משם)

יש גם תוכנית כזו לחרדים לגיוס שהתחילה ב2023 (גם מכירה אישית) ככל שהיא תתרחב ליחידות נוספות ותגדל בכמות, יתגייסו יותר חרדים.

אפשר להסתכל גם על שוק העבודה החרדי גם הנשי וגם הגברי, לפני כ20 שנה התחילו חברות הייטק לפתוח מסלולים לחרדיות וככה גרמו ליותר נשים להשתלב. לפני כ10 שנים התחילו גם המסלולים לחרדים וגרמו לאברכים להשתלב בעולם ההיטק (מכירה גם אישית)

לזה יש נתונים סטטיסטיים על גידול כמות העובדים/ות החרדים/ות.

יש מחסור בחיילים קרביים. אז שהצבא קודם כל יחליט מהי מטרתו של הגיוס ההמוני: "שוויון בנטל" (שזוהי סתם סיסמה נבובה, כי אין שוויון בין ג'ובניק שיוצא ב-17:00 לשריונר שיוצא פעם בחודש), חינוך מחדש (החרדים יסרבו ובצדק, גם אם יוצע להם להתגייס ל-8200) או הרחבת היחידות הקרביות (ואז מוטב לצה"ל לגייס בשקט כמה אלפי שבאבניקים). 

בינתיים שלטונות הצבא מתנהגים כמו פיל בחנות חרסינה ורק מגבירים את זעמם של החרדים שגם ככה לא היו חדורי מוטיבציה. בסופו של התהליך, נראה כמה מאות עצורים שיקבלו פטור מוחלט כעבור מספר חודשים, ואילו כל השאר יעברו רדיקליזציה בכיוון האנטי-ציוני. כי מה לעשות שכל ההפחדות של נטורי קרתא, חסידות סאטמר וכיו"ב התבררו כנכונות.

הוא לא חלק מהציבוריות הישראלית, כמו שחרדי אמריקאי מבורו פארק הוא לא חלק מהחברה האמריקאית והתרבות שלה. נניח שמחר סין תוקפת את ארה"ב, והמדינה מכריזה על גיוס המוני. איך אפשר לשכנע את החסיד ההוא להתגייס, גם אם פונים אליו ביידיש? "מה לי ולגויים האלה, כאילו דה, אני אוריד את הקפוטה, אלבש מדי חאקי, אסתובב עם כל ההיספאנים והשחורים, אשמע את ניבולי הפה שלהם?!"

לחטיבות החרדיות יילכו חרדים מודרניים, חוצניקים וחב"דניקים. מי שרואה במדינת ישראל סתם מדינה שמנוהלת על ידי יהודים מתבוללים, ומהבחינה הזאת היא לא שונה מאוסטרו-הונגריה, לא יוותר בקלות על שהות די נוחה בבית מדרש לטובת טירונות קרבית.

וגם בג"ץ. תפסת מרובה, לא תפסת. מהמר על כישלון קולוסאלי של גל הגיוס המתהווה. 

זה לא שאף אחד לא רוצה אותם במקומות שהם מוכנים להיות. אולי רוצים. אבל כעיקרון לא צריכים.

עכשיו רוצים משהו, שמי שלא היה שותף בו עד לרגע זה, ספק רב כמה יהיה מוכן לקחת בו חלק מעכשיו.

וזה שותפות בהתנדבות לקו הראשון, שמאז ומתמיד ומראשית דברי ימי חידוש האחיזה העברית בארץ, היה נחלתם של מי שבערה בקרבם אש ולהבה של מלחמה לתקומת ישראל, בלי חשבונות ובלי היסוסים.

"מקום מותאם"? טרומפלדור לחם ביד אחת, בלי שום התאמות מיוחדות או הנגשת נכים. שרה אהרונסון - ששירתה את עמה ואומתה עד מוות - ריגלה בשמלות ערב מתוך נשפים של הצבא התורכי.

אם מישהו רוצה שהחרדים יהיו לוחמים, הוא צריך לשכנע אותם לשרת ככאלו, לפחות בתנאים הנוכחיים ששאר הלוחמים מתמודדים עימם. ממתי לוחם משרת "במקום מותאם"?

בצלאל וסטרוק הבהירו זאת בלי שום כחל ושרק: הם לא מצפים שיצליחו להכניס חרדים מתחת לאלונקה שאותה מעמיסים הציונים הדתיים. סטרוק אפילו ביקשה סליחה מראש על הצבעתה הצפויה בעד חוקי הפטור.

נכון להיום מבחינת סיעת הציונות הדתית - זו שמכל אספקט, פוליטי, בטחוני, צבאי, ערכי, מובילה את הלוחמה - רק בני המגזר שאותו היא מבקשת לייצג, ושאמור להעמיד לה בוחרים, אמורים להיות ולשאת בעול ובנטל שאותו רוצים.

הגיוס לקרבי בקרב המגזר הדתי אכן מרשים, זה לא אומר שזה מה שנדרש מהחרדים, קרבי זו בחירה וגם סינון ובדיקת התאמה של הצבא.

הצורך בהתאמה לא נובע מפינוק אלא מאורח חיים מאד שמרני שלא מאפיין את רוב הציבור הדתי, הצורך הזה יכול להיות מיושם גם ביחידות לוחמות.

בא נתחיל מזה שיהיו יחידות מתאימות לאורח חיים חרדי, גם על עבודת גברים חרדים נכתבו ערמות של מלל בלי שום מעשה מטעם הממשלה, עד שחברות פרטיות לקחו את המשימה לידיים. עכשיו הצבא עושה מעשה דומה, ככל שהוא יהיה נכון יותר, הוא יצליח יותר ואז ימצא נושא חדש לכתוב עליו ערמות מלל שלא נותן כלום לאף אחד.

חידשת לדעתך משהו?

"לא אומר שזה מה שנדרש מהחרדים" - ראית שמישהו כן דורש? כי אני למשל, הבהרתי שממש לא:

אין איזה צורך ב"גיוס החרדים". - צעירים מעל עשרים

למה דרוש עבורך חזרה מיוחדת על דברים? את משהו מיוחד?

"שיהיו יחידות מתאימות לאורח החיים החרדי", זה בדיוק מה שנידון כאן והמסקנה היתה שזה יקרה כשיבוא המשיח:

https://www.inn.co.il/forum/t1408730#15342240

על מה עוד את צריכה שיחזרו במיוחד עבורך?

אם החידוש שלך הוא "שחברות פרטיות" ייקחו "את המשימה" הצבאית "לידיים", אז אני זה שמראש הבהרתי שדרוש המצב הכי קרוב שאפשר לזה, בדיוק בתגובתי שאליה היצבתי את הקישור לעיל: "צריך צבא מקצועי", ועוד גם כאן:
https://www.inn.co.il/forum/t1408730#15340706

או שאולי את באמת רוצה צבא מופרט, בלתי ממשלתי, של מיליציות פרטיות? להיות דאע"ש, סומליה, סודאן? כי אפילו את זה הבהירו כבר:

https://www.inn.co.il/forum/t1408730#15342775

למה את חושבת שחזרה מייגעת על כל הדיון מחדש היא משהו מעניין? היא לא. היא חנטריש.

עצה מאחד שממש שונא לייעץ: תחשבי פעמיים לפני שאת מפרסמת דברים, ותחשבי פעם שלישית לפני שאת מפרסמת דברים כתגובה למישהו, שאולי יטיח בך את הייעוץ שלו לפרצוף.

זה תסכול מהצורך להגיב על שטויות, שמא ייראה כאילו היה בהן תוכן של ממש.

מישהי מגיבה לך תגובה עניינית ויפה

גם אם אתה לא מסכים איתה ההתפרצות שלך מוגזמת לכל הדעות

תנסי לחשוב מהראש, לא מהבטן.

היא שפכה כאן קשקשת, ואני הראיתי את זה משפט משפט.
היא שלחה אותך להתבכיין?

היא לא אמרה לי מילה וזה לא העניין

נתקלתי בתגובה תוקפנית וניסיתי להבין מה כל כך הכעיס אותך שהגבת כך אז בדקתי למה הגבת ונתקלתי בתגובה עניינית ושקולה

גם אם החלטת שהיא חזרה על דברים סתם זו עדיין לא סיבה מספיק טובה ליחס הזה ולניסוח המגעיל....

מי את שתכני משהו "ענייני ושקול" ומשהו אחר "תוקפני"?

את ראש ההרכב של בית הדין הבין לאומי בהאג?
ראש וועדת פרס נובל לשלום?

אפשר לקחת כתרומה ממני.

הביקורת שלי היתה עניינית, ברורה ורלוונטית מאוד לדיון הזה, שפעם אחר פעם מנסים במהלכו לייצר מין התחמקות אלגנטית מהבעיות ומההידרדרויות במבנה הקרוי "ישראל" שבהן אנו דנים. וזה רק כי לא מוצא חן בעיני כמה משתתפים שתיאמר אמת כואבת, ושמאוד מצטערים שנחשפות הבעיות האלו, ושיש איזה קושי לשיר את הקומבאיה ולרקוד ברחובות הנה מה טוב ומה נעים.

קשקוש מביך כמו "הצורך הזה יכול להיות מיושם" בלי לפרט מה, איך או כמה באמת, זה עוד ניסיון פתטי להשקיט דיון בכמה טיפות הרגעה, בפיזור של ספריי שינה למשתתפים, בבזיקה מדומיינת של אבק פיות מארצות הפנטזיה. חס ושלום שמישהו יעז להפר את השלווה בממלכת השקט.

זו בדיחה מגוחכת, והבכיינות אחרי שמעבירים עליה ביקורת היא רק נדבך נוסף בקושי הפסיכולוגי שעוברים כאן אנשים שאשליותיהם מתנפצות להם אל פניהם. מה עושים בבריחה קלאסית מהתמודדות? מתבגרים, מתגברים? מה פתאום. פשוט הורגים את השליח.

וואו, כל הכבוד.

הוא אומר ש3,000 זה לא מספיק לצרכים של המלחמה.

אדלשטיין בוועדת חוץ וביטחון: "גיוס של 3,000 חרדים לא מקובל עליי" | ישראל היום

הוא הדמות הממונה ולא בדיוק חשוד על שנאת חרדים או רצון להפיל את הממשלה

שצריך יותר מ3000

בין 3000 לעשרות אלפים יש עוד כמה מספרים

אם בינתיים הצבא פותח חטיבה אחת, אז הוא מכוון לכמות החיילים שהיא יכולה להכיל.

אם היא תצליח והצבא יצטרך עוד חיילים, הוא כנראה יפתח עוד.

שעושים בו משהו חדש

לא הולכים בבת אחת על כמות גדולה, אלא מתחילים בכמות ניסיונית ובודקים הצלחה/ כישלון

דברים לשיפור/ שימור

הקומבינה לניפוח מספר המתגייסים החרדים

"מאז תחילת המלחמה גדל מספרם של צעירים חרדים שמתנדבים לשירות לאומי. עד לא מזמן הם קיבלו אישורים לכך מצה"ל, אולם לאחרונה המצב השתנה. עכשיו מציע להם הצבא "דיל": תתגייסו לאותו תפקיד שאליו יועדתם לשירות לאומי, רק דרך צה"ל. הבעיה: מדובר בצעד שממילא לא יעזור למערך הלוחם, ובינתיים חסרים אנשי שירות לאומי לגופים כמו המשטרה".

לא קראתי תגובות

אני רק מופתעת לראות שלא כתבת את הדבר האחד שרוב החרדים שאני מכירה מסכימים שהיה מאפשר את גיוס הבנים שלנו - פתירת הבעיה של ההתחלנות בצבא.

ועוד לפני כן -

אם את רוצה להשפיע על קבוצה כלשהי, את צריכה להבין את המניעים שלה. ומשם להשפיע.

אא"כ את חושבת שמדובר באנשים חסרי הגיון / רעים / ערלי לב / אנוכיים להחרדי / חסרי ערכים בכל מובן / פנאטים שעיוורים למציאות, ועוד ועוד.

ואז באמת הרלונטי הוא להכניס אותם לכלא.

במאמר שפרסם לפני חודשים רבים:

מכל הטיעונים החרדיים נגד הגיוס לצה"ל ישנו אחד חזק באמת - גיוס לצה"ל ישנה עמוקות את החברה החרדית. עיקר ההתנגדות החרדית לגיוס לצה"ל אינו האמונה שמדינת ישראל זקוקה ללימוד התורה החרדי כדי שיגן עליה, שהרי כל המפלגות החרדיות לדורותיהן, התנגדו באותה מידה של תקיפות גם לגיוסם של הבחורים שאינם לומדים, אלא החשש שגיוס הבנים לצבא יביא את חלקם לחילון ולעזיבת אורח החיים החרדי. לכן די מובן מדוע רבים מהם רואים בפקודת גיוס ״גזירת שמד״ המבקשת להעביר את החרדים על דתם.

החרדים מצביעים על הציונות הדתית, ועל האחוז הגבוה מבניה שמורידים את הכיפה במהלך שירותם הצבאי, ורוצים להציל את עצמם ממציאות דומה. הנימוק הזה מעצבן ומקומם, שהרי מול החשש שהילד החרדי יחזור בלי כיפה, עומדים מאות אלפי הורים שחוששים שהילד שלהם לא יחזור בכלל, ובכל זאת שולחים אותם לצבא בחיבוק גאה. ולמרות זאת, זה טיעון חזק שכדאי להקשיב לו ברצינות.

צודקים החרדים שהרבה מבני הציונות הדתית עוזבים את שמירת המצוות ועבור לא מעט מהם, נקודת המפנה בתהליך היא בזמן הצבא. אבל נראה לי שלמרות שיש כאן קוראלציה ברורה בין חילון לשירות צבאי, אני לא חושב שהצבא הוא הגורם לכך. אם תרצו לנסח את זה בשפה ישיבתית, נראה לי שיש כאן דוגמא לחקירה הלמדנית המפורסמת על ההבדל בין "סיבה" ל"סימן" - השירות הצבאי אינו הסיבה לעזיבת אורח החיים הדתי, הסיבה היא אחרת לגמרי והצבא רק מסמל אותה.

בהרבה מובנים הצבא עשוי היה להיות החממה המושלמת למי שרוצה לשמור על אורח חיים דתי -השבת והכשרות נשמרות בפקודה, רב היחידה הוא תמיד קצין בעל סמכות פיקודית, זמני התפילות (הארוכים למדי) מוטמעים בפקודות המטכ"ל, חיילים זכאים לימי לימוד והצבא מאפשר למעוניינים לשרת ביחידות נפרדות לדתיים בלבד. במסלולים המיועדים לחרדים ולחרד"לים יש היום כשרויות מהודרות והפרדה מגדרית מוחלטת. לפעמים יש לי הרושם שאם תבוא דרישה מהשטח לבניית מקוואות בבסיסים או לאספקת שטריימלים, גם היא תאושר בסופו של דבר.

לא קשה לשמור מצוות בצבא. בדיוק להפך. אין חייל שלא מכיר את הפתגם החילוני הידוע - "קצת קשה אז דתיים", שלועג לפטורים שזוכים להם חיילים שומרי מצוות ממסדרי בוקר המתנגשים עם זמני התפילה, משבועות שדאות המתנגשים עם ימי צום, או סתם מגילוח בטענה של "פטור זקן" מטעמי דת.  

הסיבה שבגללה חבר'ה דתיים מורידים את הכיפה בצבא (ויש כנראה יותר מאחת), קשורה לעניות דעתי בעיקר בכך שהם פשוט יכולים. בני הציונות הדתית מדברים כשפת אם גם שפה דתית וגם שפה חילונית. המחיר שהם ישלמו על שינוי אורח החיים שלהם קטן למדי - המשפחה בדרך כלל לא תנדה אותם, הם מכירים היטב את התרבות החילונית ויש להם הרבה עוגנים וממשקים איתה. מרחב הבחירה שלהם גדול מאד (הרבה יותר משאר בני גילם בישראל) וכשיש מרחב בחירה, יש גם בחירה.

חבר׳ה חילונים או חרדים שיחליטו לעבור בין העולמות יצטרכו להתמודד עם מחירים קשים פי אלף ולכן הסבירות שיעשו זאת נמוכה מאד. אחוז הבנים החילונים שעוזבים את אורח החיים שעליו התחנכו זהה לאחוז הבנים החרדים שעושים זאת, פשוט בגלל שהמחיר של התנועה הזו גבוה מאד עבורם.  

הצבא הוא לא הסיבה לכך הוא רק הסמל של החיבור הזה. של הברית הדו-ערכית של בני הציונות הדתית - זו שרואה ערך עצום בתורה וערך עצום במדינה, ולא פעם מערבת ביניהם. זו שמדברת בכוונה ומלכתחילה בשפה יהודית וישראלית ורואה את השפה הצה״לית כדוגמה טובה לשתיהן. זו שמאפשרת לבניה מרחב בחירה אמיתי בין השפות.

לכן, לא יעזרו מסלולים מותאמים ולא יועילו עוד מנגנונים להנגשת הצבא לחרדים. כל אלו קיימים כבר מזמן. הבעיה מעולם לא היתה שבת, כשרות או צניעות. הבעיה היא עצם השותפות. הדרישה מהחרדים "תהיו שותפים" פירושה המתבקש הוא "תפסיקו להיות חרדים", כי עבור החרדיות הישראלית המודרנית הבדלנות אינה באג אלא פיצ׳ר. שותפות במובן העמוק שלה, כזה של שותפות לערכים ולמטרות כמו שנוצרת בסמטאות חאן יונס בין דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים, היא האויב הכי גדול של החרדיות הישראלית. זה עיקר האמונה מספר אחד שלה ולכן היא לעולם תסכים לכך מרצונה הטוב.

אני יכול להבין למה הם לא מסכימים לזה. באמת.

מה שאני לא מצליח להבין זה למה אנחנו כן מסכימים.

אילעאי עופרן

או לא אכפת להם כהוא זה מהציונות? זאת בדיוק ההגדרה של חרדים, מה חידוש יש כאן.

"שהרי מול החשש שהילד החרדי יחזור בלי כיפה, עומדים מאות אלפי הורים שחוששים שהילד שלהם לא יחזור בכלל, ובכל זאת שולחים אותם לצבא בחיבוק גאה."

= קל וחומר של שטות, זה בדיוק העניין, עם ישראל לדורותיו תמיד היה מוכן להקריב את הגוף בשביל הרוח. מבחינת החרדים זאת הקרבת הרוח בשביל הגוף. אפשר להתווכח איתם, אבל זה משפט לא נבון.

לא יודע למה מצטטים אותו, ועוד בשם רב.

הרב אילעאי עופרן מודאג: 'אנו מאבדים את טובי אחינו' - סרוגים

הרב עופרן על הטרנד הנפוץ במגזר: "אין הלכה כזו" - סרוגים

או הקטע האומלל הזה...

https://www.youtube.com/watch?v=MGVLtBptFMM

לעם ישראל לדורותיו לא היתה מדינה משלו.  

כיום יש לנו מדינה.

הטענה שלו הייתה שיש אימהות שמוכנות לשלוח את הילדים שלהן למות, אז שיואילו בטובם החרדים להסתכן בכך שהילדים שלהם יורידו את הכיפה.

זאת טענה מגוחכת.

לגבי הדיון הכללי האם החרדים צודקים או לא, כמו שאמרתי אני לא נכנס לזה.

האם זה באמת ישכנע רבים להתגייס?

גם אם התנאים יהיו מהדרין ברמה הכי גבוהה שיש, זה לא באמת יעזור אם בין המתגייסים לא תהיה כמות נכבדה של חרדים הארדקור, ולא רק כאלה שלא מצליחים ללמוד טוב או שנשרו. החברה מאוד חשובה, אולי אפילו יותר מהתנאים הדתיים שמסביב (אומר גם מנסיון, כשאני משווה בין התקופה שהייתי במחלקת בייניש חזקה לתקופה שהייתי בנח"ל החרדי).

במאמר מוסגר, ומתוך כבוד לטוב הגדול שאני רואה מקרוב שיש בחברה החרדית, ומתוך רצון לשותפות רחבה איתם ביישום התורה ובהבאת הגאולה, אני חושב שעוד קודם לענייינים הפרקטיים יש פה משהו אחר שהוא שורש העניין- החרדים לא מרגישים מספיק שייכות לעם ישראל ולמדינה. ולכן הם לא באים ויוזמים ומנסים לפתור את הבעיה ביחד, אלא עומדים מהצד ומסתכלים ומצפים שיסדרו את כל התנאים והעניינים בצורה קרובה למושלמת ורק אז (אולי) הם יבואו.

וזה בניגוד לכל מצווה אחרת, עליה הם נלחמים לקבל את התנאים כדי לקיים אותה כראוי. נדמיין לדוג' מה היו עושים הרבנים והפוליטיקאים החרדים אם היה מחסור בארבעת המינים. כמה הם היו מנסים למצוא פתרונות והופכים את העולם.

הבנתי את זה גם כשציפיתי שיקומו רבנים ויגידו שאסור לצאת לבין הזמנים כרגיל בזמן מלחמה (אפשר שכל קבוצת גיל תצא לשבוע נניח).

הרי אם הטענה היא שצריך חיילים וצריך לומדי תורה ואלו כנגד אלו, איך בזמן מלחמה לומדי התורה יכולים לקום וללכת? אבל כמעט אף רב לא אמר את זה. וזה ממש אבסורד.

אני לא חושב שזה נובע מאגואיזם וכדו', אלא מהעניין שציינתי בהתחלה, שאין מספיק תחושת שייכות (גם אצל ה"גדולים"). יש כמובן כאב על הנופלים, הפצועים ומשפחותיהם, זה משהו אנושי, אבל אין *מספיק* תחושה של "אנחנו חלק מהעם וגם צריכים להקריב". יש לזה כמה גורמים, אבל זה לא הדיון פה. העיקר פה זו ההבנה שיש בעיה שורשית שצריך לפתור (ראיתי את הבעיה הזו מתבטאת גם בעניינים אחרים). מבחינה תורנית ורוחנית זו בעיה חמורה הרבה יותר מכל מיני בעיות קטנות שמשקיעים בהם הרבה זמן וכוח.

הגבתי דווקא לך כי קראתי הרבה ממה שכתבת בשרשור הקודם וקיבלתי והתחברתי לדברים ולרצון לשמוע ולהשמיע.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!