לפחות בקונטקסט המוכר והשגרתי של המונח.

צריך צבא מקצועי לישראל.

זה הפתרון הדרוש לרוב תחלואי המדינה, שפחות או יותר מחסלים כיום את הציונות.

את התובנה הזו העליתי לאורך שנים גם בפורומים האלו וגם בפורומים אחרים.

מי שצריך הסבר נרחב יותר מוזמן לבקש.

השאלה היתה 'איך' ולא האם'.

וזה שלא יהיה איך, זה רק חלק מה"איך..." שאין ולא יהיו, כי במקומם מה שנכון הוא התמונה הכוללת הרחבה שאני מתאר.

בדיוק כפי שתנסה להגדיר דיון "איך נממש גרוויטציה ארצנית מלאכותית בתחנת חלל בלי לרתום לה מאסה של כוכב לכת", למרות שבאמת כולנו היינו רוצים.

אם למישהו היתה פנטזיה על זה עד 7 באוקטובר 2023, היא היתה אמורה להסתיים סופית אז.

לא צריך 2

תכלס יש כבר 2

זה השלישי

על 'האם',

הדיון הזה זה על 'איך'.

ע"ע כת עדי ה' הנוצרית

The men going to military jail for their faith

הצבא יכול לכל היותר לגייס נושרים, בוגרי ממ"ח וכד' (שזה בערך עשרים אחוז מהמגזר החרדי). כל השאר ילכו לכלא ויקבלו פטור על אי התאמה כעבור מספר חודשים.

ראשית, החרדים לא מרגישים את עצמם שייכים לחברה הישראלית במובן החברתי והתרבותי. משל למה הדבר דומה, לחסידי סאטמר בוויליאמסבורג או לבוגרי ישיבת לייקווד. הם יודעים אנגלית, מעורים בפוליטיקה האמריקאית, אבל הזהות הראשונית ואולי היחידה שלהם היא הזהות היהודית-חרדית. אם מחר סין תתקוף ארה"ב ויוכרז על גיוס כללי, חרדי מצוי לא יחשוב "העיירה בוערת, אני חייב להשתתף במאמץ המלחמתי המשותף", אלא יגיד: "מה לי ולסכסוכים חמושים בין הגויים?!"

שנית, חלקם באמת ובתמים מאמינים בשלל המימרות והמדרשים על הכוח המיסטי של לימוד תורה, והם בטוחים שתלמידי הישיבות מספקים את מעטפת ההגנה האמיתית למדינה.

בשני כיוונים עיקריים, שמצריכים סבלנות - 

1. עבור מי שנפלט ברמה מסויימת מהמסגרת החרדית, וכדי לקדם את זה, עדיף הידברות שקטה עם גורמים מתונים, ולא לעשות רעש מהנושא, והשקעה בהתאמת המסגרת לאורך החיים החרדי, תוך ניטרול השפעה של גורמים בצבא שמכשילים מסגרות מתאימות.

2. מסלולים מותאמים לחרדים בגיל מבוגר יותר שמתכוונים לצאת לעבוד, ושוב עדיפה הידברות שקטה עם גורמים מתונים וכל הנ"ל. 

בנוסף, בעיקר לגבי האפשרות השנייה, צריך לעשות חשבונות של עלות-תועלת, ולוותר על גיוס במצבים שהעלות [של החזקת חייל, תשלומי משפחה, מניעת השתלבות בשוק העבודה, או דחיה של אנשים לעבודה בשחור] גדולה יותר מהתועלת. סביר שברוב המקרים, המסלול השני לא יכלול שירות קרבי.

תעזבו אתכם, לא שווה את המאמץ.

הלא כן ?

לגייס את כל החרדים - לא ריאלי.

עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ה 22:10

לגייס את כל החרדים - לא ריאלי.

לגייס כמה שיותר חרדים - לא שווה את המאמץ, ויוביל לגיוס הרבה חיילים שעלותם יקרה ותועלתם נמוכה. 

יש אפשרויות  לכל מיני מסגרות, שיהיה לגביהם שיתוף פעולה עם חלק מהחרדים, אם יעשו אותם בצרה נכונה, שגם יתרמו לצבא.

פרוייקטים כמו 'שחר כחול' זה דוגמא לחשיבה בכיוון הנכון [וצריך שגורמים כמו היוהל"מ לא יהרסו יוזמות כאלה], אבל כמובן לא כל החרדים מתאימים לזה, וגם אין צורך בכל הרבה מתגייסים לשם.

יש אפשרות מצומצמת של שירות קרבי, כנראה לא בהיקף רחב.

וךטווח רחוק יותר, אם הציבור החרדי יראה שאנשים שהלכו למסגרות כאלה חוזרים משם בלי שיראת השמיים והחרדיות שלהם נפגעה, זבמקביל, לא יהיה ברקע איום של גיוס בכפייה על מי שלומד, זה יגרום שהיחס למסגרות האלה יהיה הרבה יותר קרוב ליחס שיש כיום ליציאה לעבודה בציבור החרדי. 

אחד המרואיינים: "זה ניתוק שמתחיל מהילדות. אנחנו לא גדלים על ערכי המדינה".

יצוין שכל החיילים המוזכרים בכתבה, אינם שייכים למיינסטרים החרדי: אחד חוצניק, השני מזרחי שגדל בשכונה מעורבת, השלישי חרדי מודרני וכד'.

שיהיה מאוד מסקרן לבדוק האם הוא יעבוד ואז לנסות לנתח למה.

והוא, שבחטיבה החרדית מי שישתמש בסמרטפון ילך לכלא.

ומה לגבי מנין,

או לימוד

או סרטים בנגנים

וקשר עם בנות

וכו'

תתחיל לאכוף את הכל ?

[בסוף זה יהיה האדמור הסמג"ד.... או מרן המג"ד.... או ראש ישיבת הצנחנים....😁]

בהחלט יצירתי,

להפוך את המסגרת הצבאית למסגרת ישיבתית !!!

שווה לבדוק !!!

יסוד הרעיון הוא שהצבא ישמור על חרדיותם של המתגייסים.

ואם כבר זה כולל הכל !

וכמדומני שאם לא עומד בזה, הוא פשוט נופל מהמסלול

(לחרדי זה מביך)

ראיתי שפורסם חלק מהתקנון. לא זוכר איפה

לחרדי זה מביך,

אם הוא עדיין עונה להגדרה.

6 - הדרך היחידה שהמגזר לא ישבית את המדינה תהיה גם לדבר *המון* עם הרבנים החרדים ולחכות לרב שיקים קול שפוי, ואז יהיו כמה וכמה שיצטרפו אליו

וכמובן שגם זה לא יביא את כולם... גם לא את חציים...

הנחת יסוד 1:

אין סיכוי לגייס את הפלגים הקיצוניים !

מסקנא 1:

יש לפנות רק לקהילות הפחות קיצוניות. בעלזא קרלין והליטעים מהפריפריה.

הנחת יסוד 2:

בלתי אפשרי לגייס את החרדים האמיתיים, בלי שרבותיהם יאשרו זאת.

מסקנא 2:

יש להידבר עם הרבנים.

הנחת יסוד 3:

עיקר המניעה שלהם לגיוס, הוא החרדה לחרדיותם !

מסקנא 3:

יש לבנות מסגרת חרדית ישיבתית בתוך הצבא, ובהידברות להראות את זה  לפני"כ למנהיגים. 

הנחת יסוד 4:

אם יתתגייסו שולייים, הם יהפכו בכל מקרה ללא חרדים, לא משנה המסגרת.

מסקנא 4:

יש לעמוד על זה שהמתגיסים הראשונים יהיו חרדים הארדקור.

לסיכום:

יש לבנות מסגרת ישיבתית בתוך צה"ל לפני הפנייה למנהיגים המיינסטרים שאינם קיצוניים,

לשכנע אותם לשלוח חרדים הארדקור לנסיון למחזור אחד,

יש לעשות הכככככככככככככל שהם ישארו חרדים שמרנים.

וכוליה ואוליי.

אני מתלבט אם אתה

פסימי

או אופטימי עם נסיון....

אני חושב שהנושא מספיק חשוב,

בשביל שלא נתייאש !

מה שחשוב הוא עקרונות חקיקתיים וחוקתיים.

או שיהיה גיוס חובה שיוויוני או שלא יהיה גיוס חובה בכלל.

זה אולי יצליח עם הספרדים ועם שוליים של האשכנזים, זה הכל.

ההארד קור ישאר מחוץ לבקו"ם גם אם ירעיבו אותו וישאר מאידאל.

הצבא עצמו לא עושה הרבה כדי לגייס  או להשאיר חממות חרדיות ללא נשים וללא השפעת woke קיצונית אבל גם אם היה היו מתגייסים לשם בעיקר חרדלניקים, חבדניקים, ספרדים ונושרים.

אמרתי לחברי שאם הייתי צריך להמר מה אראה בימי חיי, גיוס חרדים או שלום עולמי, הייתי מהמר על השני.

אבל אף אחד לא דורש מחרדי לא להיות חרדי.

אם מאות אלפי בני הציונות הדתית מצליחים. גם הם יכולים.

וכן. קשה לטבול במקווה כל בוקר וללמוד 8 שעות שאתה בצבא. אבל ביטולה הוא קיומה.

ואם באמת ישללו קצבאות וכו' הרבה מאוד מהר כן יתקפלו

כי בסך הכל התפיסה ברוב הציבור החרדי הוא לא נגד הצבא. היא נגד שהם ילכו לצבא.

חילוני בצבא? אשריו. נעשה לו מי שברך וכו'

חרדי בצבא? חרד"ק וכו'

את התפיסה הזאת אפשר וצריך לשנות.

אם אתה תגייס מאסה קריטית של חרדים לצבא, לא יהיה דור המשך לחרדים כמו שאתה מכיר אותם היום, אולי זה צה שאתה רוצה אבל זאת המציאות.

הם לא יתקפלו עם הקצבאות, בשונה מ-2003 שקיצצו את קצבאות הילדים, לציבור החרדי לא היתה התנגדות עקרונית לא לעבוד בשונה מללכת לצבא יש להם התנגדות עקרונית וכל ניסיון לגייס אותם בכפיה יעלה בתוהו, יש להם אידאל של חיי סגפנות והם ירעבו ולא יתגייסו לגזירת השמד.

להתחיל עם 1. ו 2.

קצת קצת עם 4.

ואז לעבור ל 5. (אבל רק מהמוסדות ולא מעונות).

ואז יש סיכוי שיצליח ה 6.

ואולי כך לא נגיע ל 8.

החרדים הוכיחו בעבר שתקציבים משפיעים עליהם,

בנוסף, תפיסת העולם החרדית מושתת על צורך שאחרים יממנו את דרכם, ברגע שזה לא יתאפשר דרך החיים תשתנה כי המציאות תחייב זאת.

הקמת צבא חדש לגמרי

עם מנהיגים אחרים

צבא שפועל לפי חוקי התורה אחד על אחד בלי פשרות

אבל זה לא ריאלי.

זאת הדרך היחידה

כל הדרכים האחרות יכולות לגייס אחוז כלשהו מתוך החרדים

זאת סכנה מאוד גדולה.

גם אנשים מאמינים לא יתמכו בכזה רעיון.

לתת לאנשי הלכה לנהל את הצבא זה כביש מהיר למשטר הטליבאן.

אין לי בעיה עם ההלכה, אבל יש לנו כבר דוגמה מוחשית מול העיניים איך אנשים בשלטון מעוותים את ההלכה בשביל צרכים קהילתיים.

האידיאולוגיה היחידה שצריכה לנהל את הצבא היא ביטחון העם.

הרעיון לתת לאדם שהאידיאולוגיה שלו היא גם כיבוש הארץ או הפיכת הארץ למדינת הלכה לנהל צבא, מפחיד.

מזל שהוא לא ישים.

לשייך אותם למשפחות דתיות  שהבחור קרבי ונמצא במלחמה ,שיבנו כמה אחים שלהם מקריבים והמשפחות לא פחות.

ברגע שיפול האסימון הם התביישו במה שהיה עד היום

אבל נראה לי שהם לא יסכימו להיפגש בכלל,

והפסקת מה שנראה מבחוץ כמו "כפכוף" הדתלי"ם בצבא.

כל עוד המציאות שונה, החרדים (בצדק או שלא) לא רוצים להיות במקום בו הדתלי"ם נמצאים כיום בצבא...

זה לא יעזור. המגזר החרדי מרגיש את עצמו מורם מהעם: "כל ההישגים זה בזכות לימוד התורה שלנו, כל הכישלונות זה בגלל שאר המגזרים, ואילולי לימוד התורה שלנו, המצב היה גרוע שבעתיים". כל התורה על רגל אחת.

ולדעתי אתה טועה.

כמובן, שלא תהיה מהפכה המונית וכולם יתחילו לדבר כמוכם על קדושת מצוות השירות בצבא (למרות שזאת כמובן מצווה גדולה).

אבל השינוי יקרה הרבה יותר מהר.

השנה היא 1941, כבודו כבר הספיק לברוח מפולין לברית המועצות מאימת הנאצים. ואז הופה, הנאצים פולשים לברית המועצות. האם כבודו יתגייס לצבא האדום (שאין שם משגיחי כשרות, בלשון המעטה, וגם לא מקוואות ושעות תפילה), או שכבודו יתעקש על איזה צבא חרדי מדומיין/ינסה לברוח לאמריקה ובינתיים יסרב להתגייס? 

מי שמודע לכך שצה"ל הוא לא "תכנית כבקשתך", אלא גוף חיוני, כמו משטרה או כבאות, מוצא את הדרך ואת המסגרת כדי לתרום את תרומתו ולהישאר שומר תורה ומצוות (שום סכנה רוחנית ממשית לא נשקפת להסדרניקים, למשל). מי שחי באשליות ומאמין למימרות שהופרכו אמפירית לאורך כל שנות קיומו של עם ישראל, ימשיך לחפש תירוצים. 

ובינתיים, שום שינוי לא יקרה. אם וכאשר יתרחש גיוס כפוי, מרבית החרדים יילכו לכלא שש וישתחררו עם פטור על אי-התאמה, כמו המרואיין הזה. גם לא צפויה איזושהי חזרה בתשובה המונית בעתיד הקרוב, כך שצה"ל לא יהפוך ל-100% גלאט כשר. הדתיים הפראיירים ימשיכו לשאת בנטל, החרדים ימשיכו עם המימרות.

נושא השרשור היה מה יקל על החרדים מבחינה פרקטית להתגייס, ועל כך עניתי...

יכול להיות שלהסדרניקים אין סכנה רוחנית ממשית, אבל החרדים שלא מכירים את המערכת חוששים קצת יותר.

אלו הנתונים מבחינה פרקטית.

צה"ל לא צריך להפוך לגלאט כשר, מספיק שיחזור להתמקד בניצחון ויכבד קצת יותר את הדתיים לאומיים בצבא (שכמו שאמרת הם פריירים ולא רק של החרדים...).

עם הביקורת המוסרית אני מסכים כמעט לגמרי, אני אישית חווה על בשרי כעת נזק ישיר מתרבות חוסר לקיחת האחריות הקיימת אצל חלק מהחרדים.

הנה טור שמסביר מזווית קצת שונה את ה"קטעים" החרדים שממבט מבחוץ נראים מוזרים מאוד

גיוס חרדים - הדרך למנוע מישראל להפוך להודו

ובתגובות העירו לו על כך שאין שום קשר בין הודו מרובת השבטים להתנהלותו של המגזר האחד והיחיד שבקושי רב יצליח לטפל בעצמו ללא תקצוב ממשלתי. הסיבה להימענות מהשתתפות בנטל (בין צבאי, בין חברתי, בין תרבותי) היא הרבה יותר פרוזאית: 

1. תפיסת ישראל כהמשך לגולה המזרח-אירופאית. "מה לנו ולאוסטרים/הונגרים/רוסים, יש לנו לבוש שונה, מוסר שונה, תרבות שונה"
2. אידאולוגיה שאף היא התפתחה בגולה, בקרב מיעוט נרדף וחסר השפעה, ולכן היא נעדרת אסטרטגיות ניהול ומרובת סיפורי מופתים. לא לחינם ביישובים החרדיים מתפוצצות מדי פעם פרשיות שחיתות או שהן סתם סובלות מניהול כושל ורשלני.  
3. חוסר משילות האופייני לדמוקרטיה ליברלית, בשונה ממונרכיות מזרח-אירופאיות. שם גם מי שלא הזדהה עם ערכי הקולקטיב (הנוכר, הזר והמאוס), חשש מנחת זרועם של השלטונות.   

בדיחה סובייטית לסיום: תופסים יהודי, נותנים לו את חפירה ופוקדים עליו לחפור שוכה. "אני חייב את חפירה עם מנוע", מתעקש האיש. "איפה יצא לך לראות את עם מנוע?!" "נו, ואיפה יצא לכם לראות יהודי עם את חפירה?". אז המגזר החרדי והתנאים שהוא מציב לשירות הצבאי.  

מה אתה מציע לעשות ?

ובבקשה בלי שנאה או קללה.

למה צריך לבקש ממנו תשובה פעמיים?
שום דרך - צעירים מעל עשרים

מיתוסים יש משני הצדדים. הצבא: "אנחנו ממש, אבל ממש זקוקים לחיילים חרדים". או קיי, לאילו חיילים? ג'ובניקים יש מספיק גם ככה (ראה ראיונות וטורים של ראם עמינח). חיילים קרביים? אם באמת הייתם זקוקים להם, הייתם תולים מודעות גיוס בריכוזים החרדיים, מדברים עם ראשי ישיבות במספרים ולא בסיסמאות, פונים ישירות אל השבבניקים וכד'.

המיתוס החרדי: "אם הצבא היה כשר למהדרין, עם כל החומרות שאנחנו צריכים, היינו מתגייסים". שטויות במיץ, מי שבטוח שלימוד התורה הוא הוא הנשק היחיד והאולטימטיבי, לא ירצה להיפטר ממנו כדי לבצע כל מיני עבודות נחותות. החרדים עצמם אוהבים לספר מעשיות על מדען גרעין כלשהו שסירב להיות חייל פשוט. כמו כן, מי שבסתר ליבו לא כל כך מאמין במימרות על התורה שמגנא ומצלא, מודע לזה שישראל היא לא רוסיה הצארית, והכלא הצבאי שלה (שבסופו יינתן פטור לצמיתות) לא כל כך נורא. 

אם יהיה צבא ירא שמים כולל כל המערכת החרדים יתגייסו

אם חרדים ינהלו את הצבא הם יתגייסו

אולי ישאירו חלק בעורף ללימוד תורה אבל בהחלט יהיה גיוס

מה עם סתם חיים נוחים של תלמיד ישיבה? כאילו דה, חרדי מצוי יעזוב את בית המדרש הממוזג כדי לקפוץ על ג'בלאות. מה עם "תורה מנגא ומצלא" ושאר המימרות?

מה זה ניהול צבא ע"י החרדים? יש בשולחן הערוך תפיסות צבאיות כלשהם? ההלכה ברובה התקבעה בגלות, לחרדים אין שמץ של מושג איך צבא אמור להתנהל, אבל כן יש להם חלומות באספמיה על "צבא של יראי ה', כמו אצל דוד המלך", מה שבעיקר מעיד על בורותם בתנ"ך. דוד המלך והחבר'ה שלו היו פושטקים לא קטנים עם זיקה מסוימת למסורת.

עם הגישה שלך בטוח כולם יתגייסו

כלומר בעיקר עם החרדיות וצה״ל, זה מסלולים מותאמים (באמת) לחרדים.

יש תוכנית שרצה כבר כמה שנים ומגייסת חרדיות לעבודה כאזרחיות בצה״ל (אני מכירה אישית משם)

יש גם תוכנית כזו לחרדים לגיוס שהתחילה ב2023 (גם מכירה אישית) ככל שהיא תתרחב ליחידות נוספות ותגדל בכמות, יתגייסו יותר חרדים.

אפשר להסתכל גם על שוק העבודה החרדי גם הנשי וגם הגברי, לפני כ20 שנה התחילו חברות הייטק לפתוח מסלולים לחרדיות וככה גרמו ליותר נשים להשתלב. לפני כ10 שנים התחילו גם המסלולים לחרדים וגרמו לאברכים להשתלב בעולם ההיטק (מכירה גם אישית)

לזה יש נתונים סטטיסטיים על גידול כמות העובדים/ות החרדים/ות.

יש מחסור בחיילים קרביים. אז שהצבא קודם כל יחליט מהי מטרתו של הגיוס ההמוני: "שוויון בנטל" (שזוהי סתם סיסמה נבובה, כי אין שוויון בין ג'ובניק שיוצא ב-17:00 לשריונר שיוצא פעם בחודש), חינוך מחדש (החרדים יסרבו ובצדק, גם אם יוצע להם להתגייס ל-8200) או הרחבת היחידות הקרביות (ואז מוטב לצה"ל לגייס בשקט כמה אלפי שבאבניקים). 

בינתיים שלטונות הצבא מתנהגים כמו פיל בחנות חרסינה ורק מגבירים את זעמם של החרדים שגם ככה לא היו חדורי מוטיבציה. בסופו של התהליך, נראה כמה מאות עצורים שיקבלו פטור מוחלט כעבור מספר חודשים, ואילו כל השאר יעברו רדיקליזציה בכיוון האנטי-ציוני. כי מה לעשות שכל ההפחדות של נטורי קרתא, חסידות סאטמר וכיו"ב התבררו כנכונות.

הוא לא חלק מהציבוריות הישראלית, כמו שחרדי אמריקאי מבורו פארק הוא לא חלק מהחברה האמריקאית והתרבות שלה. נניח שמחר סין תוקפת את ארה"ב, והמדינה מכריזה על גיוס המוני. איך אפשר לשכנע את החסיד ההוא להתגייס, גם אם פונים אליו ביידיש? "מה לי ולגויים האלה, כאילו דה, אני אוריד את הקפוטה, אלבש מדי חאקי, אסתובב עם כל ההיספאנים והשחורים, אשמע את ניבולי הפה שלהם?!"

לחטיבות החרדיות יילכו חרדים מודרניים, חוצניקים וחב"דניקים. מי שרואה במדינת ישראל סתם מדינה שמנוהלת על ידי יהודים מתבוללים, ומהבחינה הזאת היא לא שונה מאוסטרו-הונגריה, לא יוותר בקלות על שהות די נוחה בבית מדרש לטובת טירונות קרבית.

וגם בג"ץ. תפסת מרובה, לא תפסת. מהמר על כישלון קולוסאלי של גל הגיוס המתהווה. 

זה לא שאף אחד לא רוצה אותם במקומות שהם מוכנים להיות. אולי רוצים. אבל כעיקרון לא צריכים.

עכשיו רוצים משהו, שמי שלא היה שותף בו עד לרגע זה, ספק רב כמה יהיה מוכן לקחת בו חלק מעכשיו.

וזה שותפות בהתנדבות לקו הראשון, שמאז ומתמיד ומראשית דברי ימי חידוש האחיזה העברית בארץ, היה נחלתם של מי שבערה בקרבם אש ולהבה של מלחמה לתקומת ישראל, בלי חשבונות ובלי היסוסים.

"מקום מותאם"? טרומפלדור לחם ביד אחת, בלי שום התאמות מיוחדות או הנגשת נכים. שרה אהרונסון - ששירתה את עמה ואומתה עד מוות - ריגלה בשמלות ערב מתוך נשפים של הצבא התורכי.

אם מישהו רוצה שהחרדים יהיו לוחמים, הוא צריך לשכנע אותם לשרת ככאלו, לפחות בתנאים הנוכחיים ששאר הלוחמים מתמודדים עימם. ממתי לוחם משרת "במקום מותאם"?

בצלאל וסטרוק הבהירו זאת בלי שום כחל ושרק: הם לא מצפים שיצליחו להכניס חרדים מתחת לאלונקה שאותה מעמיסים הציונים הדתיים. סטרוק אפילו ביקשה סליחה מראש על הצבעתה הצפויה בעד חוקי הפטור.

נכון להיום מבחינת סיעת הציונות הדתית - זו שמכל אספקט, פוליטי, בטחוני, צבאי, ערכי, מובילה את הלוחמה - רק בני המגזר שאותו היא מבקשת לייצג, ושאמור להעמיד לה בוחרים, אמורים להיות ולשאת בעול ובנטל שאותו רוצים.

הגיוס לקרבי בקרב המגזר הדתי אכן מרשים, זה לא אומר שזה מה שנדרש מהחרדים, קרבי זו בחירה וגם סינון ובדיקת התאמה של הצבא.

הצורך בהתאמה לא נובע מפינוק אלא מאורח חיים מאד שמרני שלא מאפיין את רוב הציבור הדתי, הצורך הזה יכול להיות מיושם גם ביחידות לוחמות.

בא נתחיל מזה שיהיו יחידות מתאימות לאורח חיים חרדי, גם על עבודת גברים חרדים נכתבו ערמות של מלל בלי שום מעשה מטעם הממשלה, עד שחברות פרטיות לקחו את המשימה לידיים. עכשיו הצבא עושה מעשה דומה, ככל שהוא יהיה נכון יותר, הוא יצליח יותר ואז ימצא נושא חדש לכתוב עליו ערמות מלל שלא נותן כלום לאף אחד.

חידשת לדעתך משהו?

"לא אומר שזה מה שנדרש מהחרדים" - ראית שמישהו כן דורש? כי אני למשל, הבהרתי שממש לא:

אין איזה צורך ב"גיוס החרדים". - צעירים מעל עשרים

למה דרוש עבורך חזרה מיוחדת על דברים? את משהו מיוחד?

"שיהיו יחידות מתאימות לאורח החיים החרדי", זה בדיוק מה שנידון כאן והמסקנה היתה שזה יקרה כשיבוא המשיח:

https://www.inn.co.il/forum/t1408730#15342240

על מה עוד את צריכה שיחזרו במיוחד עבורך?

אם החידוש שלך הוא "שחברות פרטיות" ייקחו "את המשימה" הצבאית "לידיים", אז אני זה שמראש הבהרתי שדרוש המצב הכי קרוב שאפשר לזה, בדיוק בתגובתי שאליה היצבתי את הקישור לעיל: "צריך צבא מקצועי", ועוד גם כאן:
https://www.inn.co.il/forum/t1408730#15340706

או שאולי את באמת רוצה צבא מופרט, בלתי ממשלתי, של מיליציות פרטיות? להיות דאע"ש, סומליה, סודאן? כי אפילו את זה הבהירו כבר:

https://www.inn.co.il/forum/t1408730#15342775

למה את חושבת שחזרה מייגעת על כל הדיון מחדש היא משהו מעניין? היא לא. היא חנטריש.

עצה מאחד שממש שונא לייעץ: תחשבי פעמיים לפני שאת מפרסמת דברים, ותחשבי פעם שלישית לפני שאת מפרסמת דברים כתגובה למישהו, שאולי יטיח בך את הייעוץ שלו לפרצוף.

זה תסכול מהצורך להגיב על שטויות, שמא ייראה כאילו היה בהן תוכן של ממש.

מישהי מגיבה לך תגובה עניינית ויפה

גם אם אתה לא מסכים איתה ההתפרצות שלך מוגזמת לכל הדעות

תנסי לחשוב מהראש, לא מהבטן.

היא שפכה כאן קשקשת, ואני הראיתי את זה משפט משפט.
היא שלחה אותך להתבכיין?

היא לא אמרה לי מילה וזה לא העניין

נתקלתי בתגובה תוקפנית וניסיתי להבין מה כל כך הכעיס אותך שהגבת כך אז בדקתי למה הגבת ונתקלתי בתגובה עניינית ושקולה

גם אם החלטת שהיא חזרה על דברים סתם זו עדיין לא סיבה מספיק טובה ליחס הזה ולניסוח המגעיל....

מי את שתכני משהו "ענייני ושקול" ומשהו אחר "תוקפני"?

את ראש ההרכב של בית הדין הבין לאומי בהאג?
ראש וועדת פרס נובל לשלום?

אפשר לקחת כתרומה ממני.

הביקורת שלי היתה עניינית, ברורה ורלוונטית מאוד לדיון הזה, שפעם אחר פעם מנסים במהלכו לייצר מין התחמקות אלגנטית מהבעיות ומההידרדרויות במבנה הקרוי "ישראל" שבהן אנו דנים. וזה רק כי לא מוצא חן בעיני כמה משתתפים שתיאמר אמת כואבת, ושמאוד מצטערים שנחשפות הבעיות האלו, ושיש איזה קושי לשיר את הקומבאיה ולרקוד ברחובות הנה מה טוב ומה נעים.

קשקוש מביך כמו "הצורך הזה יכול להיות מיושם" בלי לפרט מה, איך או כמה באמת, זה עוד ניסיון פתטי להשקיט דיון בכמה טיפות הרגעה, בפיזור של ספריי שינה למשתתפים, בבזיקה מדומיינת של אבק פיות מארצות הפנטזיה. חס ושלום שמישהו יעז להפר את השלווה בממלכת השקט.

זו בדיחה מגוחכת, והבכיינות אחרי שמעבירים עליה ביקורת היא רק נדבך נוסף בקושי הפסיכולוגי שעוברים כאן אנשים שאשליותיהם מתנפצות להם אל פניהם. מה עושים בבריחה קלאסית מהתמודדות? מתבגרים, מתגברים? מה פתאום. פשוט הורגים את השליח.

וואו, כל הכבוד.

הוא אומר ש3,000 זה לא מספיק לצרכים של המלחמה.

אדלשטיין בוועדת חוץ וביטחון: "גיוס של 3,000 חרדים לא מקובל עליי" | ישראל היום

הוא הדמות הממונה ולא בדיוק חשוד על שנאת חרדים או רצון להפיל את הממשלה

שצריך יותר מ3000

בין 3000 לעשרות אלפים יש עוד כמה מספרים

אם בינתיים הצבא פותח חטיבה אחת, אז הוא מכוון לכמות החיילים שהיא יכולה להכיל.

אם היא תצליח והצבא יצטרך עוד חיילים, הוא כנראה יפתח עוד.

שעושים בו משהו חדש

לא הולכים בבת אחת על כמות גדולה, אלא מתחילים בכמות ניסיונית ובודקים הצלחה/ כישלון

דברים לשיפור/ שימור

הקומבינה לניפוח מספר המתגייסים החרדים

"מאז תחילת המלחמה גדל מספרם של צעירים חרדים שמתנדבים לשירות לאומי. עד לא מזמן הם קיבלו אישורים לכך מצה"ל, אולם לאחרונה המצב השתנה. עכשיו מציע להם הצבא "דיל": תתגייסו לאותו תפקיד שאליו יועדתם לשירות לאומי, רק דרך צה"ל. הבעיה: מדובר בצעד שממילא לא יעזור למערך הלוחם, ובינתיים חסרים אנשי שירות לאומי לגופים כמו המשטרה".

לא קראתי תגובות

אני רק מופתעת לראות שלא כתבת את הדבר האחד שרוב החרדים שאני מכירה מסכימים שהיה מאפשר את גיוס הבנים שלנו - פתירת הבעיה של ההתחלנות בצבא.

ועוד לפני כן -

אם את רוצה להשפיע על קבוצה כלשהי, את צריכה להבין את המניעים שלה. ומשם להשפיע.

אא"כ את חושבת שמדובר באנשים חסרי הגיון / רעים / ערלי לב / אנוכיים להחרדי / חסרי ערכים בכל מובן / פנאטים שעיוורים למציאות, ועוד ועוד.

ואז באמת הרלונטי הוא להכניס אותם לכלא.

במאמר שפרסם לפני חודשים רבים:

מכל הטיעונים החרדיים נגד הגיוס לצה"ל ישנו אחד חזק באמת - גיוס לצה"ל ישנה עמוקות את החברה החרדית. עיקר ההתנגדות החרדית לגיוס לצה"ל אינו האמונה שמדינת ישראל זקוקה ללימוד התורה החרדי כדי שיגן עליה, שהרי כל המפלגות החרדיות לדורותיהן, התנגדו באותה מידה של תקיפות גם לגיוסם של הבחורים שאינם לומדים, אלא החשש שגיוס הבנים לצבא יביא את חלקם לחילון ולעזיבת אורח החיים החרדי. לכן די מובן מדוע רבים מהם רואים בפקודת גיוס ״גזירת שמד״ המבקשת להעביר את החרדים על דתם.

החרדים מצביעים על הציונות הדתית, ועל האחוז הגבוה מבניה שמורידים את הכיפה במהלך שירותם הצבאי, ורוצים להציל את עצמם ממציאות דומה. הנימוק הזה מעצבן ומקומם, שהרי מול החשש שהילד החרדי יחזור בלי כיפה, עומדים מאות אלפי הורים שחוששים שהילד שלהם לא יחזור בכלל, ובכל זאת שולחים אותם לצבא בחיבוק גאה. ולמרות זאת, זה טיעון חזק שכדאי להקשיב לו ברצינות.

צודקים החרדים שהרבה מבני הציונות הדתית עוזבים את שמירת המצוות ועבור לא מעט מהם, נקודת המפנה בתהליך היא בזמן הצבא. אבל נראה לי שלמרות שיש כאן קוראלציה ברורה בין חילון לשירות צבאי, אני לא חושב שהצבא הוא הגורם לכך. אם תרצו לנסח את זה בשפה ישיבתית, נראה לי שיש כאן דוגמא לחקירה הלמדנית המפורסמת על ההבדל בין "סיבה" ל"סימן" - השירות הצבאי אינו הסיבה לעזיבת אורח החיים הדתי, הסיבה היא אחרת לגמרי והצבא רק מסמל אותה.

בהרבה מובנים הצבא עשוי היה להיות החממה המושלמת למי שרוצה לשמור על אורח חיים דתי -השבת והכשרות נשמרות בפקודה, רב היחידה הוא תמיד קצין בעל סמכות פיקודית, זמני התפילות (הארוכים למדי) מוטמעים בפקודות המטכ"ל, חיילים זכאים לימי לימוד והצבא מאפשר למעוניינים לשרת ביחידות נפרדות לדתיים בלבד. במסלולים המיועדים לחרדים ולחרד"לים יש היום כשרויות מהודרות והפרדה מגדרית מוחלטת. לפעמים יש לי הרושם שאם תבוא דרישה מהשטח לבניית מקוואות בבסיסים או לאספקת שטריימלים, גם היא תאושר בסופו של דבר.

לא קשה לשמור מצוות בצבא. בדיוק להפך. אין חייל שלא מכיר את הפתגם החילוני הידוע - "קצת קשה אז דתיים", שלועג לפטורים שזוכים להם חיילים שומרי מצוות ממסדרי בוקר המתנגשים עם זמני התפילה, משבועות שדאות המתנגשים עם ימי צום, או סתם מגילוח בטענה של "פטור זקן" מטעמי דת.  

הסיבה שבגללה חבר'ה דתיים מורידים את הכיפה בצבא (ויש כנראה יותר מאחת), קשורה לעניות דעתי בעיקר בכך שהם פשוט יכולים. בני הציונות הדתית מדברים כשפת אם גם שפה דתית וגם שפה חילונית. המחיר שהם ישלמו על שינוי אורח החיים שלהם קטן למדי - המשפחה בדרך כלל לא תנדה אותם, הם מכירים היטב את התרבות החילונית ויש להם הרבה עוגנים וממשקים איתה. מרחב הבחירה שלהם גדול מאד (הרבה יותר משאר בני גילם בישראל) וכשיש מרחב בחירה, יש גם בחירה.

חבר׳ה חילונים או חרדים שיחליטו לעבור בין העולמות יצטרכו להתמודד עם מחירים קשים פי אלף ולכן הסבירות שיעשו זאת נמוכה מאד. אחוז הבנים החילונים שעוזבים את אורח החיים שעליו התחנכו זהה לאחוז הבנים החרדים שעושים זאת, פשוט בגלל שהמחיר של התנועה הזו גבוה מאד עבורם.  

הצבא הוא לא הסיבה לכך הוא רק הסמל של החיבור הזה. של הברית הדו-ערכית של בני הציונות הדתית - זו שרואה ערך עצום בתורה וערך עצום במדינה, ולא פעם מערבת ביניהם. זו שמדברת בכוונה ומלכתחילה בשפה יהודית וישראלית ורואה את השפה הצה״לית כדוגמה טובה לשתיהן. זו שמאפשרת לבניה מרחב בחירה אמיתי בין השפות.

לכן, לא יעזרו מסלולים מותאמים ולא יועילו עוד מנגנונים להנגשת הצבא לחרדים. כל אלו קיימים כבר מזמן. הבעיה מעולם לא היתה שבת, כשרות או צניעות. הבעיה היא עצם השותפות. הדרישה מהחרדים "תהיו שותפים" פירושה המתבקש הוא "תפסיקו להיות חרדים", כי עבור החרדיות הישראלית המודרנית הבדלנות אינה באג אלא פיצ׳ר. שותפות במובן העמוק שלה, כזה של שותפות לערכים ולמטרות כמו שנוצרת בסמטאות חאן יונס בין דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים, היא האויב הכי גדול של החרדיות הישראלית. זה עיקר האמונה מספר אחד שלה ולכן היא לעולם תסכים לכך מרצונה הטוב.

אני יכול להבין למה הם לא מסכימים לזה. באמת.

מה שאני לא מצליח להבין זה למה אנחנו כן מסכימים.

אילעאי עופרן

או לא אכפת להם כהוא זה מהציונות? זאת בדיוק ההגדרה של חרדים, מה חידוש יש כאן.

"שהרי מול החשש שהילד החרדי יחזור בלי כיפה, עומדים מאות אלפי הורים שחוששים שהילד שלהם לא יחזור בכלל, ובכל זאת שולחים אותם לצבא בחיבוק גאה."

= קל וחומר של שטות, זה בדיוק העניין, עם ישראל לדורותיו תמיד היה מוכן להקריב את הגוף בשביל הרוח. מבחינת החרדים זאת הקרבת הרוח בשביל הגוף. אפשר להתווכח איתם, אבל זה משפט לא נבון.

לא יודע למה מצטטים אותו, ועוד בשם רב.

הרב אילעאי עופרן מודאג: 'אנו מאבדים את טובי אחינו' - סרוגים

הרב עופרן על הטרנד הנפוץ במגזר: "אין הלכה כזו" - סרוגים

או הקטע האומלל הזה...

https://www.youtube.com/watch?v=MGVLtBptFMM

לעם ישראל לדורותיו לא היתה מדינה משלו.  

כיום יש לנו מדינה.

הטענה שלו הייתה שיש אימהות שמוכנות לשלוח את הילדים שלהן למות, אז שיואילו בטובם החרדים להסתכן בכך שהילדים שלהם יורידו את הכיפה.

זאת טענה מגוחכת.

לגבי הדיון הכללי האם החרדים צודקים או לא, כמו שאמרתי אני לא נכנס לזה.

האם זה באמת ישכנע רבים להתגייס?

גם אם התנאים יהיו מהדרין ברמה הכי גבוהה שיש, זה לא באמת יעזור אם בין המתגייסים לא תהיה כמות נכבדה של חרדים הארדקור, ולא רק כאלה שלא מצליחים ללמוד טוב או שנשרו. החברה מאוד חשובה, אולי אפילו יותר מהתנאים הדתיים שמסביב (אומר גם מנסיון, כשאני משווה בין התקופה שהייתי במחלקת בייניש חזקה לתקופה שהייתי בנח"ל החרדי).

במאמר מוסגר, ומתוך כבוד לטוב הגדול שאני רואה מקרוב שיש בחברה החרדית, ומתוך רצון לשותפות רחבה איתם ביישום התורה ובהבאת הגאולה, אני חושב שעוד קודם לענייינים הפרקטיים יש פה משהו אחר שהוא שורש העניין- החרדים לא מרגישים מספיק שייכות לעם ישראל ולמדינה. ולכן הם לא באים ויוזמים ומנסים לפתור את הבעיה ביחד, אלא עומדים מהצד ומסתכלים ומצפים שיסדרו את כל התנאים והעניינים בצורה קרובה למושלמת ורק אז (אולי) הם יבואו.

וזה בניגוד לכל מצווה אחרת, עליה הם נלחמים לקבל את התנאים כדי לקיים אותה כראוי. נדמיין לדוג' מה היו עושים הרבנים והפוליטיקאים החרדים אם היה מחסור בארבעת המינים. כמה הם היו מנסים למצוא פתרונות והופכים את העולם.

הבנתי את זה גם כשציפיתי שיקומו רבנים ויגידו שאסור לצאת לבין הזמנים כרגיל בזמן מלחמה (אפשר שכל קבוצת גיל תצא לשבוע נניח).

הרי אם הטענה היא שצריך חיילים וצריך לומדי תורה ואלו כנגד אלו, איך בזמן מלחמה לומדי התורה יכולים לקום וללכת? אבל כמעט אף רב לא אמר את זה. וזה ממש אבסורד.

אני לא חושב שזה נובע מאגואיזם וכדו', אלא מהעניין שציינתי בהתחלה, שאין מספיק תחושת שייכות (גם אצל ה"גדולים"). יש כמובן כאב על הנופלים, הפצועים ומשפחותיהם, זה משהו אנושי, אבל אין *מספיק* תחושה של "אנחנו חלק מהעם וגם צריכים להקריב". יש לזה כמה גורמים, אבל זה לא הדיון פה. העיקר פה זו ההבנה שיש בעיה שורשית שצריך לפתור (ראיתי את הבעיה הזו מתבטאת גם בעניינים אחרים). מבחינה תורנית ורוחנית זו בעיה חמורה הרבה יותר מכל מיני בעיות קטנות שמשקיעים בהם הרבה זמן וכוח.

הגבתי דווקא לך כי קראתי הרבה ממה שכתבת בשרשור הקודם וקיבלתי והתחברתי לדברים ולרצון לשמוע ולהשמיע.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל