מבחינתי עונה פה על כל הדרישות.

אף פעם לא היה עומס במיון או בחדרי הלידה,

צוות מתוק ומדהים, מאוד אנושי.  

לא יודעת לגבי לידת מים, אבל מישהי שהייתה איתי במיון ביקשה וקיבלה..

ובפעמים שלקחתי אפידורל לא חיכיתי למרדים.

לגבי המחלקה, דבר ראשון הבנתי שיש מחלקה ביוצ מחר חדשה ומהממת, ילדתי ממש שבועיים לפני שהיא נפתחה אז אין לי מושג איך היא ומה מצב הגמישות שם.

אני תמיד הייתי בביות מלא והאחיות שם תמיד אפשרו לי להעזר בהן בזמן מקלחת ואפילו פעם אחת בלילה לקחו לי את התינוקת לכמה שעות לקבלה שאוכל לישון…

מהחוויות שלי, ממליצה בחום ❤️

כמה שפחות עומס: עין כרם. הרבה פחות עמוס 

מרדימים: מבחינת מקצועיות משערת שאין הבדל. מבחינת זמינות אין לי מושג לא ילדתי עם אפידורל

גמישות: עין כרם נחשבים יותר גמישים. בסוף הרבה תלוי במיילדת

צוות: עניין של על מי נופלים... באופן אישי כל הצוות שפגשתי בעין כרם היה מעולה. הרבה אחיות ערביות אם זה שיקול בשבילך. גם בשע"צ מהיכרותי רוב הצוות מקסים.

גמישות במחלקה ובלידה: מאמינה ששניהם זורמים עם הבקשות שציינת. לא התנסיתי אישית אבל זה לא נראה לי אמור להיות בעיה

לא עמטס החדרי לידה

וקיבלתי מייד אפידורל כשביקשתי

לא נתקלתי בעומס, מייד העבירו אותי לחדר לידה, לא חיכיתי הרבה לאפידורל..

לא יודעת לגבי לידת מים.

הצוות בחדרי לידה היה מעולה++ רגישות ועדינות וממש היו איתי!

המחלקה אח''כ זה משתנה.. נתקלתי גם וגם. אבל לא רק שם זה ככה.

אני מאד מרוצה...

חוץ מהאוכל שהפעם פחות התלהבתי חח

שתיהן בבית מלא

מחלקה ד1 פשוט מושלמת 

העבירו אותי לחדר לידה, וטפידורל מיד כשבקשתי

מיילדות מקסימות שעזרו ותמכו

מקום נגיש, אוכל טוב

בקיצור ממליצה

יודעת שבלידת מים אם הכניסו אותך לחדר והתחרטת את יכולה לצאת ולעבור לחדר אחר לקבל שם אפידורל. יש להם גם סיורים בחדר לידה של הלידת מים, ממליצה ללכת ולשאול שם מה שאת רוצה.

האוכל ירד ברמה לדעתי אבל עדיין היה סביר.

בשערי צדק גם כשהיה עמוס לא הרגשתי את זה. הם יודעים להתמודד עם עומס.. (וילדתי בחודשים הכי עמוסים שם)

עשיתי תמיד ביות מלא. היה מושלם תמיד. אחיות מהממות ומתוקות ממש.

מניחה שיסכימו לך להתחרט ולעבור למחלקה הרגילה במידה ותרצי כמו שמסכימים ליולדות שרוצות לעבור מהמחלקה הרגילה לביות המלא, לעבור

על היחס. להפך.

היה יחס נוראי בשערי צדק בזמני עומס.

רופאה מגעילה בטירוף.. בלי חדרי לידה פנויים למרות שהגתי בלידה פעילה מאוד  (בלידה אחת הגעתי בפתיחה מלאה ולא היה להם איפה ליילד אותי)

כי ביקשתי לידת מים (בסוף לא אישרו בגלל הערכת משקל גבוהה בשבילי)

הלידה הייתה ארוכה ובסוף ביקשתי אפידורל, נתנו לי באותו החדר, וכאמור הלידה הייתה ארוכה ואף אחד לא האיץ בי בגלל שזה בחדר הטבעי.

מרגע שנכנסתע לחדר הלידה לא הרגשתי שום עומס.

הייתה לי מיילדת מלאכית

רוב המיילדות שם מהממות! מניסיון של כמה לידות

במחלקה של אפס הפרדה (הישנה) רוב מוחלט של האחיות ממש נעימות (אבל יש גם הרבה ערביות, אולי בגלל שזה היה שבת)

האחיות בביות מלא מדהימווווות

הייתה אחת שקצת פחות התחברתי אבל סתם סגנון שמקפיץ אותי

אפשר להתחרט על המים בחדר לידה של המים

וראיתימכאלומשעוברות מהביות לרגיל

הפוך זה קשה כי גם ככה גדול הביקוש על ההצע

ילדתי לפני כמה שבועות בעין כרם-

חדרי לידה- מושלמים!!!!

עברתי 3 משמרות בלידה, ושלושת המיילדות היו מדהימות בקנה מידה!!!!

מדויקות בדיוק לשלב שבו הייתי ותפקדו בצורה מקצועית מאד גם כשהעניינים הסתבכו רפואית...

המרדים הגיע 2 דקות אחרי שבקשתי

היה מקצועי מאד מאד!!!!

(בכמה לידות לא עבד לי האפידורל טוב כי המבנה שלי בגב קצת מורכב, והמרדים הזה הרדים מצוין ובזריזות רבה)

המחלקות- מושלמות

רק שימי לב- אין כרגע ביות חלקי בכלל!

בגלל המצב הם מעדיפים שהתינוקות יהיו עם האמהות כל הזמן.

יש הרבה עזרה מהאחיות במחלקה

תינוק עם צורך בהשגחה רפואית כמובן נמצא בתינוקיה

ואם האמא ממש מתחננת אז מסכימים לשים את התינוק בתינוקיה.

זה נכון לגבי מחלקות א' וב'

לא יודעת איך זה בג', ד' זה מחלקה של ביות מלא בלבד.

נ"ב

כרגע בכל בתי החולים בירושלים עמוס, גם בשל הבייבי בום המבורך בעקבות המלחמה, וגם כי הרבה מהצפון מגיעות ללדת כאן.

אבל עדיין בעין כרם פחות עמוס משערי צדק.

אני הייתי שם ממילא רק במחלקות של ביות מלא מלכתחילה

אבל בהחלט שמעתי על כך שהם מעדיפים שהתינוקות יהיו כמה שפחות בתינוקיה כמדיניות, לא רק במלחמה.

אז אם את רוצה תינוקיה "על מלא" אולי פחות כדאי

אחלה חדרי לידה

כשאני הייתי פעמיים היה פנוי

לא הרגשתי שיש חוסר זמינות של מרדימים

האחיות גם בחדרי לידה וגם במחלקה כולן מדהימות!!!

ילדתי בליגת מים ווידאתי מראש שאוכל לעבור לקבל אפידורל ולא הייתה למיילדות שום בעיה עם הבקשה הזאת

יש מחלקה חדשה בעין כרם עם חדרי ביות מלא פרטיים - היה לי ממש ממש כיף בחדר הפרטי (כמובן בהתאם לזמינות ושיקול דעת שלהם)

אני לא יודעת מה אחרות חושבות

אני הייתי בעין כרם לפני חודשיים

האוכל שם היה מדהים!!!!

התארגנתי מראש עם ההורים - מי ומה יביאו לי לכל ארוחה כי תכננתי שאוכל של בית חולים לא טעים..

בפועל - אמאל'ה מושלם

אני מוצאת את עצמי נזכרת בערגה באוכל של אחרי הלידות

(ואני הייתי אחרי הלידות עם רעב מטורף ונהנתי מכל ביס)

מביאים לה למיטה....

אני הייתי עם התינוק בפגייה

ומכורח הנסיבות- שכחתי בכלל שאני אמורה גם לאכול...

אבל תמיד שחזרתי לחדר, חיכה לי מגש מפנק

ואם רציתי משהו אחר/תוספת- תמיד היה.

המשיכו להביא לי מגשים לחדר למרות שהקודמים נשארו שלמים בדרך כלל... (אני לא אוהבת לאכול אוכל שבושל במטבחים שאני לא מכירה, אז כמעט לא אוכלת בבית החולים)

אולי זה קשור לזה שילדתי בקיסרי, למרות שזה המשיך גם בימים שבהם כבר הסתובבתי חופשי.

תודה רבה לכולן על המענה המפורט.

ממש עזר לי להיות רגועה בכל בית חולים שאבחר בסוף.

ועניתן לי על התהיות..

מכל הבחינות.

רק לגבי העניין של הצוות, תקחי בחשבון שבמחלקה תמיד יהיו את האחיות שבאות טוב בעין ואת האלו שפחות, זו לא סיבה לפסול בית חולים שלם.

בכל אופן אני ילדתי בעין כרם כבר 3 פעמים ויש לי חוויות טובות מהצוות שם.

בהצלחה!

היה לי רגוע בשתי המקרים.

קיבלתי אפידורל בלידה הראשונה בגלל צורך רפואי, אז זה היה הכי מהר שאפשר, אבל המרדים היה ממש נחמד. בשניה קיבלתי תוך כדי צירים כפולים (פיטוצין), המרדימה הגיעה תוך עשר דקות בערך, והיתה בסדר גמור עם הבקשות המוזרות שלי ממנה. חוויה חיובית סה"כ.

עשיתי בשתי הלידות ביות מלא והיתה תמיכה מלאה, כולל להציע לשמור לי עליו לשעה-שעתיים אם צריך. הוא היה צריך לעבור לתינוקיה להשגחה בשלב מסוים, אבל הבטיחו לי שברגע שהוא יוכל לצאת נחזור לאפס הפרדה, ובאמת עברנו ישר. גם בתינוקיה קיבלו את זה שהייתי שם איתו הרבה, ונתנו לבעלי לקחת אותו אלי לחדר כדי שיאכל, לא התעקשו שאגיע אליו.

באופן כללי, היו לי הרבה בקשות חריגות יחסית ועם כולן זרמו.

מבחינת חדרי לידה היה לי מאוד טוב בשערי צדק. איכשהו יצא שכל הצוות היה נשי וזה היה מדהים. עין כרם גם היה בסדר גמור, לא חושבת שבאמת יש הבדל, סתם תלוי על איזו מיילדת נופלים, סה״כ יש צוות מצויין בשניהם.

אבל - במחלקה בעין כרם יש תנאים מעולים, במיוחד בביות ושערי צדק היה לי זוועה. הייתי במחלקה רגילה בשערי צדק והאוכל היה ממש מגעיל, ברמה שהיו דברים מקולקלים. האחיות נחמדות בכל מקום, בשערי צדק איכשהו נפלתי על שותפות לחדר מאוד לא מתחשבות ופשוט מתתי לצאת משם כבר.

אבל יכול להיות שעם שותפות אחרות בחדר הייתי מרגישה אחרת, למרות שהייתה לי שם חוויה טראומטית במיוחד בביקור רופא האשפוז שכן הייתה קשורה לצוות עצמו.

בעין כרם. וראיתי שיש שם המון ערביות

ככה זה הרגיל?

בעין כרם מאשר בשערי צדק.

בעיקר אחיות, אולי גם יולדות

כשהייתי מאושפזת בשבת לא ראיתי אחיות יהודיות כמעט בכלל

יולדות ערביות ראיתי מעט.

לי אישית לא הפריע

(כמובן לא הייתה איתי ערביה בחדר)

לא ראיתי ערביות ב4 לידות

הן כנראה פחות זורמות על אפס הפרדה..

כן ראיתי פעם אחת או שתיים שהיו בהיריון בסיכון במחלקה של אפס הפרדה, אבל הן לא בחדר עם יולדות וזה היה במחלקה הישנה

מעט יולדות והרבה אחיות

הערביות למחלקה של היהודיות

ככה בכל אופן היה אצלי

משתדלים לשים ערביות ויהודיות בנפרד בחדר.

אבל באמת יש יותר ערביות בעין כרם מאשר בשערי צדק (שגם שם יש ערביות)

יש ממש מחלקת יולדות אחרות

אצל הראשון שלי היה ממש מודגש איפה זה ואיפה זה

היה ממש מחולק בין אגף ימין ושמאל.. רק בחדר אוכל נפגשנו 

אצל השני הייתי בחדר פרטי ביולדות ד, כמעט לא יצאתי מהחדר ככה שממש אין לי מושג 

שבועות זה לא אקטואלי. אין הפרדה במחלקות, כן השתדלו לשים בחדרים נפרדים, אבל בהחלט ראיתי בעיני יולדת ערביה ולידה שוכבת דתיה מתוקה....

כן היו ערביות, לא חושבת שיותר משערי צדק.

בכל המחלקה היו אולי 6...

ואני ביליתי ימים שלמים בתינוקיה בשל מצבו הרפואי של התינוק כך שהתמצאתי בסגנון האנשים שם....

מבחינת הצוות, כמו בכל מקום גם בעין כרם יש אחיות/רופאים/מרדימים ערבים.

גם זה לא נראה לי שיותר משערי צדק.

יש לי טראומה מלפני שנים בשערי צדק-אחות עם רעלה בתינוקיה שצרחה עלי (!!!) שרצתי עם תינוקת שהכחילה על הידיים, במקום להביא אותה בעריסה.

ואני בוכה ואומרת לה שאם הייתי באה עם עריסה אולי לא היה את מי להציל.... ועדיין צרחה על שזה נגד הנהלים וזה מסוכן....

מקווה שיהיה לי זמן לפרט מאוחר יותר..

אבל אין כמוהם 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס