אני ניראלי יודעת למה אני לא יולדת…חמדמדה

פיזית אני ממש רוצה וזה וזה

אבל מנטליתהראש שלי ממש לא ׳על זה׳

אני בלחץ מהכל

איך נעשה עם הילדה? (נשים אותה אצל אחי אבל אם היא תתעורר? ואם היא לא תהיה רגועה בבןקר כשהיא תתעורר? ואם אהיה כאובה מידי ולא בראש לקחת אותה בדרך לבי״ח?)

מתי לקרוא לאמא שלי ולחמותי? (כשנכנסים לחדר לידה, אבל אם זה יילך מהר מידי ואז הן לא תספקנה? ואם לאט ואז זה סתם?)

ומתי נאסר? (נאסרים לפי הפסיקה שלנן מאוחר יחסית, יציאת הראש או דימום שבלידה הקןדמת זה היה ממש בלידה אבל מה אם מתחיל לי פתאום? כל הצירים אהיה בלעדיו?)

והלילות בבית חולים- איפה הילדנ תהיה? (אצל חמותי או אצל אמא שלי או אצל אחי אבל אצל מי? אצל מי אהיה הכי רגועה? איפה יתנו לה הכי יחס שהיא צריכה?)

אני יכולה להמשיך עוד ועוד

כמו שניתן לראןת- להכל יש פתרון כזה או אלר אבל הראש שלי לא משחרר

תנסי כבר עכשיו לענות לך על השאלותשושנושי

ככה תורידי מעצמך את העול הזה

זה לא שברגע שתשחררי את כל הדאגות הלידה תקרה - לזה יש קצב אחר (אם כי רגיעה לגמרי משפיעה)


לגבי ההורים - מה יקרה אם הם לא יהיו נוכחים?

תורידי את זה ממך

כן יהיו לא יהיו

אולי בכלל שיבואו לבקר רק אחרי שתעלי למחלקה


לגבי התינוקת - החשש שלך לגמרי מובן

את יודעת שתשאירי אצל אח שלך - טוב לה שם באופן כללי? אם כן אז בנחת.. היא תהיה בסדר


לגבי מתי תאסרו - אותי יעזור לך ''לדמיין'' 'כבר בהתחלה אתם אסורים? ככה בזמן אמת תופתעי לטובה..


תנסי לנשום עמוק

לחשוב חיובי

דמייני את התהליך הזה בצורה הכי יפה שיש, מחשבות יוצרות מציאות 

ומוסיפה - להתפלל על כל הדברים האלו בפירוטבארץ אהבתי

גם לבקש את מה שאת רוצה, וגם לבקש שאם זה יהיה שונה מהרצון שלך - עדיין הכל יסתדר לטובה.

אני מרגישה שתפילה טובה יכולה לשחרר הרבה דאגות...

נכון. ממש ככהבאתי מפעם

היה לי את זה בלידה הרביעית.

כל כך חששתי.

מי יהיה עם הילדים?

ומתי תצא הברית? (פסח, ליל הסדר, שבת... בלאגן)

ואיך אני אשרוד את הצירים?

ואם הם יבכו

ואם יהיה להם קשה

ואם... ומה... ומי..  ומתי ואיך וכמה ולמה...

פווווו...

בטוחה שרק בגלל הלחץ הזה הגעתי ל40+5. בטוחה!

הייתי בלחץ אימים .

ואז ערב אחד פשוט בכיתי ממש ובכיתי והתפללתי על הכל בפירוט, על כל הדאגות, החששות, החרדות.

והרגשתי הקלה עצומה.

מיותר לציין שקצת אח''כ סוף סוף ילדתי והיתה לידה טובה, ולא נפלה על שבת או פסח כמו שכל כך פחדתי שיצא לי ברית בפסח או ערב חג או ווטאבר. פשוט היה מדויק, מסודר, הילדים זרמו. תודה לה'. 

כן אני צריכה ניראלי איזה בכי כזהחמדמדהאחרונה

חח מקסים

אולי אצא הערב להליכה לבד

אני והקב״ה

אני אדם שצריך וודאותחמדמדה

אז גםאם אני עונה

אני הרי יודעת שיש עוד אופציות😅

האמהות אני רוצה שיהיו יבאס אותי קצת אם לא יספיקו


הבת שלי אצל אחי היתה רק אחרה״צ לא לילה לא בוקר

אז לא באמת יודעת


מבינה? כל הדברים יש להם המון צדדים…


אניממש מנסה חדמיין חיובי

אבל אני לא מצליחה לדמיין כי יש לי קצוות פתוחים

אבל לא הכל בשליטה שלך, נכון? את עושה מה שכןאולי בקרוב

אם הם לא יספיקו להגיע? אז באסה אבל את מודיעה להם בזמן שאמור להספיק להכין להגיע, הלידה תהיה מהירה והם לא יספיקו? באסה אבל הרווחת לידה מהירה.. יהיה פקק והם לא יגיעו? באסה אבל זה מהקב"ה.. יש לו גם מקום פה..

את לא יודעת איך הבת שלך תגיב אצל אח שלך? גם אם תשאירי רוצה לילה היום לניסיון את לא יודעת איך היא תגיב בזמן אמת.. היא כנראה תהיה בסדר.. אם החלטת ששם טוב לה, אז היא תהיה בסדר, אם לא אנשים רעים ואנסה שהיא לא מכירה.. אז אולי יהיה לה קשה (אולי!) אבל אולי גם יהיה לה קשה אחרי הלידה לראות אותך עם התינוקת הקטנה החדשה שדורשת הרבה? היא תסתדר..

תכניסי קצת את הקב"ה שהוא גם מסדר פה את העניינים..

(אני גם מאד אוהבת לדעת מראש ושדברים יקרו כמו שאני רוצה, אבל מבחינה שאני עושה מה שבשליטה שלי והשאר אצל הקב"ה ואין לי מה להתבחבש.. אני הכנתי את התנאים שיהיה כמו שאני רוצה ומה שיהיה בפועל זה איך שהוא יסובב את הדברים. אז אולי אני אתבאס אבל ככה זה בעולם)

זה בדיוק העניין של לידה - לשחרר שליטה על הוודאות..מתואמת

אני חושבת שהרבה נשים (נשים דווקא) הן כאלה, ולא סתם ה' הפקיד בידינו את מפתח הילודה - כדי שנלמד לשחרר שליטה, כדי שניזכר שוב ושוב (ושוב) שהשליטה בידיו של הקב"ה בלבד...

כל לידה היא שיעור באמונה, בעצם...

וכמה שזה קשה, מבינה אותך מאוד... (גם לי בלידה האחרונה זה היה קשה מנשוא - אף שבעצם ידעתי מה ומתי הולך לקרות, כי היה קיסרי אלקטיבי... ובכל זאת הרגשתי שאני חייבת לשחרר את השליטה מידיי ולהפקיד את עצמי בידיו של הקב"ה כדי להצליח ללדת בטוב... ואני לא בטוחה שהצלחתי עד הסוף, האמת...)

❤️

רק רוצה להגידאישהואימא

שאני כמוך.. מלאה במחשבות.. וכל כך דאגתי לפני הלידה(ותאמיני לי שהיו מורכבויות ולא סתם דאגתי).

אבל בסוף הלידה התפתחה מעצמה לפני התאריך... ודברים הסתדרו.. עם הילדים ועם הכל.

הקב"ה מסדר הכל!

פעם שמעתי משל יפה על נהג אוטובוס שלוקח ליום עבודה את הילד הפעוט שלו ונותן לו הגה מפלסטיק. והילד לוקח את ההגה ומסובב.. בעליות מתאמץ לסובב וגם בסיבובים הוא מזיע.. מתאמץ שהאוטובוס יסע כמו שצריך בתוך הסיבובים... הילד בטוח שהוא זה שמזיז את האוטובוס..

אבל כל מבוגר יודע שמי שמסיע את האוטובוס זה בעצם אבא שלו נהג האוטובוס..

והמשל מובן...

בעז"ה שהכל יסתדר בטוב!! 

משל מקסים, תודה על זה!מכחול
וואי אין כמו לריב עם הבעל במיוןחמדמדה

אופ

שיהיה בריא

חייב להיות בפעולה

אופ

׳באנו סתם׳

בסדר אמרו לנו לבוא באנו

ואז אני הוכה והוא לא מבין למה

׳מה את בוכה?  למה את צריכה לבכות?׳

יואו אמאלה

מבחינתו אפ אין לי צירי לידה הכל קסם

חיבוקקקרקאני

מבאס ממש כל המתח הזה לקראת הסוף

בעזרת ה' בקרוב תהיי אחרי


אני עדיין קצת בהלם שחמותך מגיעה ללידה חחח

גם חמתי הייתה איתי בלידות.המקורית

לא אצל כולן היא פרסונה נון גרטה

היא מאוד עזרה לי והייתה מדויקת עבורי, יותר מאמא שלי

מגניברקאני

לא יכולה לדמיין את חמותי איתי בחדר לידה חחח

למרות שהיא באמת מהממת ואחלה וגם יש לה מלא ניסיון (12ילדים)

כל אחת ומה שטוב לה המקורית
תודה רבה אמן ואמן😫❤️חמדמדה

חח כן אני יכולה להבין

היא ממש מיוחדת

ותכלס יש לה הרבה יותר נסיון בלידות מאמא שלי (ילדה יותר מכפול😝)


לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבא
לדעתי לפני הכנות פיזיות לצוםמסע של החייםאחרונה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

איך הייתן מגיבות?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"ו 23:59

היינו אצל חמי וחמותי השבת וגיסתי אחות של בעלי צרחה על הבן שלי ואיימה לשבור לו את העצמות

אם ימשיך לריב עם הילד שלה.מול כולם.

צרחות שבחיים לא שמעתי

לא אנושיות ממש

אני עוד מתאוששת מזה

הבן שלי רעד מפחד וזה היה מול כל המשפחה

עניתי לה בקול רם מאוד שאני לא מוכנה שתדברי ככה לבן שלי. ושנשבר לי

כי כל שני וחמישי מישהי מרשה לעצמה כאן לחנך בצעקות רמות ילד של מישהו אחר

וזה אחרי שהבן שלה לא הפסיק להרביץ לבן שלי וזה היה הדדי לחלוטין ביניהם המריבה

וכמובן שחזרו להיות חברים הכי טובים אחרי חמש דקות


 

והיא התחילה להתפוצץ עליי, מול כולם

פשוט קמתי ויצאתי מהבית

והילדים שלי סיפרו לי שהיא דיברה עליי מגעיל מולם מול בעלי מול כל המשפחה כמובן


 

אני מרגישה מעולה עם עצמי שעניתי לה

אני שותקת מלא בדרך כלל

והמשפחה של האיש עם פה ג'ורה ענק ומרשים לעצמם מה שבא להם תמיד

ואם חלילה את מעירה הם מתעצבנים ועושים עלייך איקס


 

בעלי מהטיפוסים השתקנים וכעס עליי שעניתי

ולא נתתי לגל לעבור.,., אני כועסת עליו שבכלל חושב ככה,אם אני לא אגן על הבן שלי

מי יגן עליו בחיים האלו?

 

אוף,ממש קשה מה שאת מתארתעל הנס

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.


אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לא הייתי נוסעת שוב לשבת איתהרוני 1234
אם החמים בסדר אז הייתי נוסעת לשבת אצלם רק אם אין אחים אחרים באותה שבת.
^^^ ממשכורסא ירוקה.אחרונה
זאת גיסה, לא חמות. לא יקרה כלום אם תתרחקו ממנה, ואם בעלך לא מבין למה אז שווה להתייעץ עם הרב שלו אם זה הסגנון שלכם או ללכת לפגישה ממוקדת של יעוץ זוגי בנושא הזה
העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"לאחרונה

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן

אולי יעניין אותך