קידושין (כ"ט: ), שמה מבואר שרב חסדא, שיבח את רב המנונא בפניו של רב הונא שהוא אדם גדול.

אז אמר לו רב הונא כשיבוא אליך תשלח אותו אליי וכשהגיע אליו

"כי אתא חזייה דלא פריס סודרא א"ל מאי טעמא לא פריסת סודרא א"ל דלא נסיבנא אהדרינהו לאפיה מיניה א"ל חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת "

כשהגיע אליו רב המנונא, ראה רב הונא שהוא לא מכסה את ראשו בצעיף, שאל אותו למה אתה לא שם סודר(=צעיף) על ראשך? אמר לו רב המנונא, כי לא התחתנתי עדיין. רב המנונא החזיר את פניו ממנו(היינו הסתובב ממנו) ואמר לו, לא תראה את פניי עד שתתחתן.

ומכאן הביאו אחינו האשכנזים (אם אני לא טועה זה פסק של הרמ"א, אבל אני לא בטוח.) את המקור לאיסור להתעטף בטלית עד החתונה, למרות שהרב רצאבי מביא הוכחות וסימוכין לכך שהסודר שמדובר פה בגמרא הוא צעיף, ולא טלית, כי כל הפסק של האשכנזים, הוא שרוב היום היו התנאים עם תפילין וטלית עליהם, ומה זה "מאי טעמא לא פריסת סודרא?" היינו מה הסיבה שאתה לא מכסה את הראש? ופה המחלוקת בין האשכנזים לספרדים והתימנים, מה הוא אותו סודר ? אחינו האשכנזים סוברים שזו טלית(על פי פסק הרמ"א אם איני טועה שוב), ואנחנו לא חיישינן לזה וזהו סתם צעיף בעלמא.

כמו שכתוב בגמרא על רבי יהודה בר עילאי:

דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי: ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין, ורוחץ פניו ידיו ורגליו

,ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין [ודומה למלאך ה' צבאות,

לגבי מה שכתבת על סדינין מצוייצין, גם אם, איך זה קשור לפסק של האשכנזים? את זה אתה צריך לשאול אותם לא אותי

זה לאו דווקא טלית אבל זה יכול להיות טלית.

נראה לי שהביסוס הגיוני הוא בעיקר מסורת. במידה ואכן יש מסורת כזאת אז הגיוני להסביר בגמרא שמדובר בטלית.

המהרי"ל תולה את המנהג במקור הזה.

זה הרעיון.

[הנקודה היא שלא בכל אשכנז היה ככה, בעצם היו קהילות שאפילו ילדים לבשו טלית גדול ובוודאי מגיל מצוות. אז אפילו כמנהג שדין הוא, זה לא בדיוק מנהג אשכנז באשר הוא אשכנז, אלא מנהג קהילות מסוימות מקרב המקורות המצומצמים של קהילות אלו במקור, ובוודאי היו לזה גלגולים רבים ברבות הימים והתרחבות התפוצה בארצות אירופה, כשרק שטחי פולין ואוקראינה - בגבולות ימינו - הם בערך כשטחי גרמניה וצרפת, וזה עוד לפני שאר מזרח אירופה, מרומניה ועד ביילורוסיה. ובקיצור, כנראה שידעו שלא חייבים להסב את המבוכה הזו בהכרח, אלא די בחרו לעשות כך.]

שבפרשת כי תצא כתוב "גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה" ומיד אחר כך "כי יקח איש אשה"

לא כל האשכנזים נוהגים כך, וחלק מהאחרונים גם ערערו על המנהג הזה. בכל אופן, מעיקר הדין אין חובה לשים טלית בכלל, והיעב"ץ הסביר שבגלל זה קנו טלית רק למי שהתחתן (קצת כמו שהיום קונים שטריימל רק למי שמתחתן)

טלית המיוחדת לתפילה זה משום הכון לקראת אלוהיך ישראל, ולא משום מצוות ציצית.

למרות שטלית בוודאי חייבת בציצית, ואילו הפונצ'ו שלנו ממש לא ברור שחייב בציצית.

כל עניינו הוא לקיים את המצווה, הוא לא נחשב בגד, והמצווה היא להטיל בבגד שלובשים ציצית, לא ללבוש בגד מוזר בשביל לקיים את המצווה.

שנית, בגדים תחתונים פטורים מציצית, מחלוקת האם זה בגלל שהם עשויים לזיעה או לא, כי אם זה בגלל שהם עשויים לזיעה (גופיה) אז ודאי שהפונצ'ו שלנו לא עשוי לזיעה, אלא רק לצורך קיום המצווה, ואז אולי כן חייב בציצית, אבל אם מכריע שזה מסיבה אחרת אז הבגד עשוי להיות פטור מציצית.

שלישית, הגודל של הציצית שחייבת הוא רק החל ממידה חמש בבגדי הצמר, והמידות הנמוכות יותר פטורות מציצית.

אני חושב שכדאי למצוא מקום שמוכר סוודרים מצמר אמיתי, ולהפוך אותם לציציות. באופן מכובד כזה, עם כפתורים בצדדים שסוגרים את הבגד, ופשוט לקיים מצוות ציצית בהידור ולפי כולם.

אם מישהו מכיר מקום כזה, אני אשמח. (שימו לב שלא כל מה שכתוב צמר זה באמת צמר, צריך צמר כבשים ולא צמר גפן)

הא' זאת סברה מחודשת.

ב' זכור לי משהו כזה אבל אם יש לך מקור להפנות אליו אשמח, בכל־מקרה כולנו פה עם טליתות צמר הרדקור אחי לא גופציצית ניילון כולל הבנות!

ד' אימא שלי סרגה פעם סוודר צמר ולא סגרה לו את הצדדים ואמרתי לה שבתכל'ס זה ה־בגד שחייב בציצית

ב' לא הבנתי למה אתה מתכוון

ג', האם זה סוודר מצמר כבשים, או מחיקוייו כגון פוליאסטר? סבתא שלי הייתה סורגת בחוטים שנראים כמו צמר אבל זה היה פוליאסטר

א' זה יכול לגבול בדרישת טעמא דקרא.

=> אם זה בגד שמתכסים בו ומתחממים על־ידיו מה גריעותא בזה שהוא מיועד למצווה? זה כמו שיהיה מיועד לדייט או לריצת בוקר או לפגישת עבודה.

=> אם עם ישראל לדורותיו נהג להתכסות בטלית וגם בטלית קטן יש סיכוי טוב מאוד שהמנהג הזה נכון ולא השערה מחודשת, לא צריך לבנות את היהדות מאפס בכל דור.

ב' הכוונה היא שאני לא זוכר מה המקור לסברא שבגד המיועד לזיעה פטור מציצית, ובכל־מקרה זה נוגע רק לגופיות ציצית זולות

ג' לא זוכר בדיוק. יכול להיות כותנה אבל יכול להיות גם סיב סינתטי או משהו, פשוט זה הזכיר לי.

ומי אמר שעם ישראל נהג כן לדורותיו? מתי התחיל המנהג הזה בכלל? חוץ מזה שבאירופה לבשו אותו מעל הבגדים. אבל גם אם נאמר שזה מנהג לדורות, זה לא ראיה לכלום, עם ישראל נהג הרבה טעויות, למשל ההישארות בגלות עד ביאת משיח.

ב' כבר אחפש את המקור, אבל למיטב זכרוני זו מחלוקת האם בגדים שתחת הבגדים פטורים מכיוון שהם עשויים לזיעה או לא, אבל רק אם זה בגלל שזה עשוי לזיעה אז הבגד שלנו חייב בציצית, כי אם זה משום שהוא בגד שלא רואים למשל, לא יעזור שהם לא עשויים לזיעה.

ג' מגניב. גיליתי ביום שישי שלאבא שלי יש סוודר קנוי 55 אחוז צמר. אני תוהה האם זה נחשב בגד צמר, אבל מכל מקום הוא לא בגד ארבע כנפות. אם אתה בקטע בוא איתי יום אחד לירושלים ונחפש בחנויות הבגדים סוודר שרובו המכריע צמר, ואז נפתח את התפרים שלו בצדדים, ונעשה ציצית לעילא ולעילא, ואפשר לתפור כפתורים בצדדים כדי לסגור אותו שלא יהיה קר. קיצור אם בא לך דבר איתי.

לא כל הבגדים מיועדים להתחממות גרידא. אם אני לובש חולצה מכופתרת זה לאו דווקא כי היא מחממת אלא כי נראית מכובדת, ואמנם היא מוסיפה קצת חום, ומכסה את הזרועות. יכול להיות שאם המטרה היחידה שלי בחיים הייתה להתחמם הייתי לובש סוודר.

איני יודע מתי בדיוק התחיל המנהג הזה אבל הוא עתיק ונפוץ מספיק כדי להיחשב, לפחות בעיניי, כמנהג קאנוני. באשר להישארות בגלות גם המתנגדים לציונות ראו ערך בעלייה אינדיבידואלית לארץ ישראל בגבולות האפשר. היו כל־מיני תנועות שונות ומשונות שניסו לעלות בחומה, מרידות במחצית הראשונה של האלף הראשון לספירת השקצים, שנחלו כישלון חרוץ, או המוני אנשים שמכרו את כל רכושם כדי לעלות לא"י עם שבתאי צבי... לכן איני חושב שעם־ישראל טעה. בכל־מקרה, בהרבה סוגיות של "המצאת היהדות מחדש" (או "מציאת" אם תרצה), יכולה להתעורר בעיה של מוציא לעז על ראשונים. בחלק מהסוגיות לא, כמו למשל עלייה לארץ ישראל, שהייתה פשוט בלתי־אפשרית בימים עברו, או התכלת, שלא היה ניתן להפיק ברמה הטכנית עד דורנו, אבל אין בהם מחלוקת עקרונית על חכמי הדורות הקודמים.

במנהגים מאוד חשובים שהשתרשו, אני לא רואה איך הדעה שלי יותר רלוונטית מאשר מה שנוהגים כל עם ישראל, ואפילו אם תמצא ראשון או שניים או עשרה שדעתם שונה, כמו בתפילין דרבנו תם. ההבנה האינטואיטיבית שלי את הסוגיה במנחות היא בדיוק כמו רבנו תם אבל זה לא אומר שאתחיל להניח תפילין דרבנו תם במקום רש"י, או שאפסיק לברך על תפילין של רש"י מצד סב"ל.

ב' האריז"ל אומר שהטלית הקטן צריך להיות מתחת לבגדים (ציציות בחוץ או לא), זאת סמכות הלכתית מספקת בעיניי ויותר מחייב מאשר כל מסקנה שאגיע אליה במהלך חיי האומללים.

ג'. פשוט קח כדור צמר, אבל צמר wool, ותתחיל לסרוג אחי.

אבל בציצית אתה לא מרוויח לא להיראות מכובד, לא לכסות את הזרועות ולא כלום. אתה לובש אותה נטו למצווה. זה שהיא מוסיפה קצת חום לא נחשב.

לא הבנתי למה זה קושיה עליה עם שבתאי צבי, הוא היה המשיח שלהם. זה מנהג מוטעה שהשתרש בעם ישראל.

מוציא לעז על ראשונים? לא מכיר את הסברא הזו בפסיקת ההלכה. מי שהיה רבו אנוס ולא הקריב את הפסח, הוא לא יקריב?!

מה פתאום אתה קובע שברמה הטכנית לא היה ניתן להפיק תכלת? מה אתה חושב היו עושים האמוראים?

הרמב"ן כותב שיש גזירה שאסור לאף אחד להשתמש בצבע הזה מלבד המלכים ולכן לא צובעים בו.

יש הבדל בין הלכה שהפכה למנהג, לבין מנהג ללא הלכה. הלכה שהפכה למנהג יש לה תוקף, גם כדי להכריע נגד דעה הלכתית אחרת. מנהג לא יכול להכריע נגד הלכה אם אין הלכה מאחוריו. ולגבי תפילין זו לא קושייה, כי באמת כולם פוסקים כרש"י, וכרבנו תם רק לחומרא.

ב' זה שהאריז"ל אומר משהו לא אומר דבר, הרבה פעמים ההלכה מתנגשת עם הקבלה. מקובלנו שפוסקים כנגלה.

ג', נראה לך יש לי כוח? אני עצלן. חשבתי על זה כבר תקופה, אבל להסתובב לבד בחנויות בגדים בירושלים ולחפש סוודר זה יותר מדי מביך...

=> מניין לנו? מצוות שעטנז נסמכה לציצית למיטב ידיעתי שעטנז מוגדר כבגד שמתחממים בו, זה גדר האיסור, להתחמם בבגד (בניגוד להצגת הבגד כדרך המוכרים). זה לא משנה אם לובשים שעטנז מתחת לבגד, מעל הבגד, לצורך עבירה או לצורך אחר.

ברמה הטכנית לא היה אפשר להפיק תכלת מאז שפסק ייצור התכלת באזור ארץ־ישראל-לבנון-קפריסין בזמן הכיבוש הערבי. זאת הכוונה. כמו בתכלת, ובכמו בקורבן פסח, אנחנו לא חולקים על הראשונים בשום דבר. אנחנו לא סוברים משהו שהם לא סברו. כל הראשונים סברו שיש מצוות תכלת, שאלה ואלה הם הגדרים שלה, כך וכך מקיימים אותה, אלא שלא הייתה להם גישה לחילזון התכלת, כמו שהיו קהילות בלי גישה לאתרוג כו'. אבל אם נגיד אני אלמד עכשיו את הסוגיה של תפילין, ואחליט שהמסקנה היחידה מהגמרא היא תפילין דרבנו תם, וכל מי שעושה הפוך הוא נגד דעת הגמרא, ואתחיל להניח רק תפילין דרבנו תם, זה יהיה שטות, כי זאת סוגיה הלכתית שכבר הכריעו בה הרבה לפניי.

מנהג שכל גדולי ישראל, בכל הקהילות, נהגו בו כבר לא יודע כמה זמן, אולי אלף ומעלה שנים, בעיניי חשוב מספיק. אתה יודע זה כמו שאני לא קם בבוקר וחושב לעצמי "למה אני צריך לאכול? האם למדתי לעומק את הסוגיה של אכילה? אולי יש צדדים של ספק בדבר?"

ולגבי הפסיקה של רבנו תם רק לחומרא... תגיד את זה לרבנו תם... נראה לי שבעיניו זאת לא הייתה רק חומרא...

וגם, מי הכריע? האחרונים? אבל כבר אמרנו שדעת האחרונים לא כזאת קריטית ומכריעה, אפשר פשוט ללמוד את הסוגיה מהגמרא ולהגיע לאילו מסקנות שרוצים, לא?

ב' גם אם אין פוסקים לפי הקבלה נגד הפשט, הדבר נכון כשהגמרא סותרת במפורש את הקבלה. כשיש ספק בראשונים או באחרונים, אין סיבה שלא לסמוך על המקובלים. אבל המקובלים אינם דעת יחידאה בכך.

הואבמסכת ציצית (אות ה'): "אפיקרסין פטור מן הציצית ור"ע מחייב"

נחלקו הראשונים מה זה אפיקרסין ולמה זה פטור

רש"י אומר שזה סודר ופטור כי זה כסות הראש, הערוך אומר שזה גופיה וקושרים אותה למטה כשלובשים אותה ולכן פטורה, והרא"ש אומר שבגלל שזה עשוי לזיעה בטל מזה שם בגד ולכן זה פטור.

אני מניח שיש עוד כמה ראשונים שמדברים על הנושא, העתקתי מתשובה באתר ישיבה.

לפי זה באמת נראה שהציצית שלנו תהיה חייבת בציצית, אבל זכור לי במפורש משהו על בגדים תחתונים שפטורים מציצית. אבל אין פוסקים הלכה מהזיכרון שבור

מכירה משהו שאמר פעם דבר תורה בבית כנסת.

אחד מהמתפללים פנה אליו ואמר שהוא מאוד מורשם והיה שמח להציע לו מישהי, אבל הוא רואה שהוא כבר נשוי כי הוא לובש טלית.

הבחור לא היה אז נשוי, סתם ייקי.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב