כמו שנאמר אמת קנה ואל תמכור

ו80-100 נשמע מכובד בפני עצמו.

(השיקול שלי הוא יותר ערכי ופחות פיננסי. מתוך מחשבה שהמציאות האידיאלית היא כמו שבנות רבות עלי כתב, וכמו שפעל המלמד שלי מהילדות. ואולי גם המורי שלך)

זה כן בסדר לקבל תשלום עבור הזמן והכישורים והעצבים שלך אבל לדעתי ראוי להשאיר את זה בגדר הצנוע והסביר.

150₪ יקר לדעתי אולי 100₪ אולי פחות זה גם תלוי כמה שיעורים אתה מתכנן לתת.

למה עבור מנתח פרטי זה בסדר לשלם 5,000 ש"ח, אבל כשמוהל רוצה 1,000 אז הוא יקרן?

למה מורה פרטי למתמטיקה 5 יח' לוקח 200 ש"ח לשעה במקרה הטוב, אבל כשמורה לבר מצווה לוקח 150 זו חזירות?

דווקא בתור אחד שמאוד מאוד מתנגד לזה שאנשים יתפרנסו מלימוד תורה אישי, אני ממש בעד שמי שעובד במקצוע תורני (ולא משנה אם כעבודה עיקרית או משהו קטן מהצד) ירוויח בדיוק כמו שהיה מרוויח בעיסוק דומה שאינו דתי.

אתם רוצים שאנשים איכותיים יבואו להיות מוהלים?

רוצים שאת הילד שלכם ילמד גמרא אדם שיכול לסגור את החודש בכבוד?

רוצים שהרב של הקהילה שלכם לא יצטרך להתלבט אם לשלוח את הילד שלו לעוד חוג?

רוצים שהמורה שמלמד את הילד שלכם לקרוא בתורה, ומפסיד בזמן הזה זמן איכות עם אשתו וילדיו, יעשה זאת עוד שנים רבות?

ובעיקר - רוצים להראות שלימוד תורה חשוב לכם לא פחות מלימוד מתמטיקה?

אם כן, אז שלמו בהתאם.

ולא כולם אנשי מעמד בינוני שאם לא ישלמו עוד כמה מאות ₪ למורה, יקנו במקום זה סושי.

אם אני מרוויח בעבודה שלי 60₪ לשעה ברוטו למה שאבקש 200₪ לשעה במזומן כדי ללמד ילד לקרוא?

להתפרנס בכבוד זה צורך דתי לא פחות משזה צורך קיומי.

לא אמרתי לתקוע מחירים כאילו אין מחר,

אלא בסך הכל לבקש מה שהיית מבקש לו היית עושה את אותה העבודה רק לא בהיבט דתי (כלומר שמורה לגמרא או לבר מצווה ירוויח כמו מורה למתמטיקה או לשון, טוען רבני כמו עורך דין,  מוהל ירוויח כמו כירורג שעושה פעולה ניתוחית, ורב במשרה מלאה ירוויח כמו עו"ס קהילתי במשרה מלאה.. וכן על זו הדרך. אלה כמובן סתם דוגמאות מהראש שלי, אבל הרעיון אליו אני חותר ברור).

לגבי אדם שלא יוכל לשלם אם המחירים יהיו גבוהים - בדיוק כמו שאם הייתי כירורג או מורה פרטי למתמטיקה או עורך דין, הייתי מקדיש כמה שעות בחודש "פרו בונו", כך גם במקרה הזה. 

זה שמאן דהוא לוקח מחיר מסוים כי זה שווי השוק של העבודה שלו, לא אומר שהוא לא יכול כמעשה חסד לתת את שירותיו בתשלום מופחת כאשר יש בכך צורך. ממש לא.

להפך, דווקא אם הוא יוכל לקחת מרוב האנשים מחיר מלא - יהיה לו קל יותר לתת שירות פרו בונו במקרי הצורך.

אני אוהב ביזנס ולהרוויח מלא דולרים.

אבל לדעתי דת זה לא מקצוע חוץ ממקצועות שאדם ממש עובד בהם לפרנסתו כמו שוחט מוהל רב קהילה סופר סת"ם כו'.

אם למישהו אין במה להתפרנס והוא חייב לתת שיעורים ולקבל על זה כסף אז בסדר לבריאות.

אם מישהו סתם רוצה הכנסה מהצד ושעת העבודה שלו שווה ברגיל 50₪ ברוטו אבל על לימוד לבר־מצווה הוא לוקח 150₪ פר שיעור זה קצת גרידי בעיניי.

לפי חיפוש קצר השכר ברוטו של שופט בבית המשפט העליון הוא 85K₪. לא נראה לי שדיין עם השכלה מקבילה צריך להרוויח כזה כסף. וזה לא שאני קומוניסט או משהו, פשוט זה לא לעניין. לקבל כסף זה סבבה אבל לא קרדום לחפור בה.

1. אם יש שני אנשים, 

אחד מהם נציג שירות לקוחות בפלאפון (העבודה הראשונה שלי בחיי הבוגרים 🙂) והשני הוא מהנדס תוכנה באפל,

למה שהראשון ירוויח פחות מהשני על הכנת נערים לבר המצווה?

אם אני מחפש מורה לבר מצווה לבן שלי, למה שאשלם יותר לעובד אפל? איך זה רלוונטי בכלל לשירות שהוא נותן לי?

כל עבודה נמדדת בפני עצמה, לא מודדים שווי של עבודה לפי עבודה אחרת שאותו אדם עושה (אלא אם כן יש שייכות בין העבודות, כמו מהנדס תוכנה שילמד את הבן שלי לתכנת... במקרה הזה הוא בהחלט ירוויח יותר מנציג שירות לקוחות).

2. גם אם אדם מרוויח 50 ש''ח לשעה, הוא עובד בדרך כלל 9 שעות ביום כלומר מקבל 450 ש''ח על יציאה מהבית.

זה לא אומר שהוא יסכים לצאת מהבית בשביל להרוויח 50 ש''ח על שעה אחת בלבד...

הכמות של השעות היא זו שנותנת לו מוטיבציה לצאת לעבוד.

במקום שבו ערך העסקה לא קביל מסיבה כזאת או אחרת הולכים לפי ערך טובין זהים או דומים.

כלומר פשוט לגשש כמה אנשים לרוב לוקחים על עבודה כזאת, לדעתי המנעד לא מטורף.

אם אין אפשרות לפי טובין זהים או דומים אז עושים ערך מחושב שזה חומר גלם + עבודה + הובלה + אחוז רווח סביר.

לכן אם שואלים אותי איך מתמחרים שיעור בקריאה בתורה אני שואל את עצמי כמה שווה בעיניי שעת עבודה שלי (+יציאה מהבית והליכה לבית הכנסת או וואטאבר).

אם אני מרוויח 50₪ לשעה אז בעיניי סביר לבקש 100₪ או משהו כזה בשביל הטרחה.

אם הזמן שלי הרבה יותר יקר לי, אולי אבקש יותר. או שלא אתעסק בזה.

אם הייתי מרוויח 1000₪ לדקה אז לא בטוח שהייתי טורח בשביל הכסף. אולי בשביל התחביב, ואז אין לי בעיה לבקש סכום סמלי.

"אם אני מחפש מורה לבר מצווה לבן שלי, למה שאשלם יותר לעובד אפל? איך זה רלוונטי בכלל לשירות שהוא נותן לי?"

=> זה מזכיר לי את ענף התעופה. חברת תעופה אחת מוכרת השבוע ב־7$/ק"ג וחברה אחת מוכרת ב3.5$/ק"ג. השירות אותו שירות. ליקרה לא אכפת מצדה אל תזמין פשוט זה הכסף שהיא צריכה כדי להרים את המשלוח מהקרקע. ולפעמים זה בכלל לא קשור להיצע. טיסות ריקות אבל עדיין יקר. לך תבין.

וככה גם אם תבקש ממישהו לנקות את חדר המדרגות. אם זה נער אז הוא ייקח פחות. אם זה מבוגר הוא ייקח יותר. שניהם משאירים נקי. ואם תבקש מברק אובמה הוא פשוט לא ירצה. אולי תמורת מיליון דולר.

כדי לחשב שווי של טובין, בודקים טובין דומים מבחינת מהות (למשל מחשבון דומה למחשבון) ולא דומה מבחינת היצרן.

הרי אפל מוכרת גם מטענים וגם אייפונים, וההבדל במחיר הוא אלפי אחוזים...

זה אותו דבר כמו לגשש כמה אנשים לרוב לוקחים על שיעור כזה.

אם יש נורמה מקובלת אז אפשר לקחת את הנורמה המקובלת.

בעיניי סכום נורמלי זה 100₪ פלוס מינוס ונראה שזאת דעת רוב האנשים כאן.

לקחת כמו שמקובל, כלומר היצע וביקוש 

"דווקא בתור אחד שמאוד מאוד מתנגד לזה שאנשים יתפרנסו מלימוד תורה אישי, אני ממש בעד שמי שעובד במקצוע תורני (ולא משנה אם כעבודה עיקרית או משהו קטן מהצד) ירוויח בדיוק כמו שהיה מרוויח בעיסוק דומה שאינו דתי."

אבל בפשטות אם משתכרים כמו שמשתכרים (=מחיר מקובל) זה לא כוחות השוק או משהו?

חוץ מהיצע וביקוש יש עוד שיקולים זה לא הגורם היחיד לקביעת מחירה

אם נניח כל חנויות הפלאפל בעיר שובתות חוץ ממני, ואנשים נואשים לפלאפל ומוכנים לשלם 100₪ למנה

זה לא אומר שאמכור ב־100₪ למנה, או שזה הדבר הנכון לעשות.

אני מרוויח כרגיל

כמו המשתכר אל יתשכר יותר משתות באוכל נפש

אם כוחות השוק מאפשרים לו, אז למה לא? תשובה, כי זה לא נכון לנצל בכהאי גוונא

תוך שעה כל המלאי היומי שלך ייגמר, ואז מי שמאוד ירצה לא יוכל לקבל.

אתן לך דוגמה אחרת:

נניח שלפני החגים יש מחסור חמור בעוף ובשר בסופרים.

אם הם יחליטו ''לא להתחזר'', לאף אחד לא יהיה. 

זה בדיוק מה שקרה עם הביצים והחמאה לפני שהתירו לייבא אותם, כי המחיר שלהם בפיקוח ולכן גם כשיש מחסור אי אפשר להעלות מחיר בשביל להתמודד איתו. 

התוצאה? 

לאף אחד אין. 

חפש בגוגל ''מחסור בחמאה'' או ''מחסור בביצים'', תראה כמה פעמים זה קרה

יש גבול כמה פלאפל נכנס בבטן אחת

ואין לי נפק"מ אם הקונים יהיו 100 הקונים הראשונים ביותר או 100 הקונים העשירים (או הנואשים) ביותר

מבחינת ביקוש המדינה הייתה יכולה לבקש 1000₪ עבור חידוש דרכון ועדיין היו תורים משוגעים. (לפחות בזמנו, לא יודע מה המצב עכשיו)

אבל לדעתי עדיף להשאיר את המחיר כמו שהוא ושאנשים יחכו קצת.

המדינה היא מונופול, לכן היצע וביקוש פשוט לא שייך.

אין כאן שוק משוכלל.

בקשר לפלאפל -לך זה לא משנה, ללקוחות כן. בסופו של דבר אנשים רוצים שהמחיר יותאם למצב, גם אם פוגע בהם לפעמים. 

זאת הדרך היחידה להבטיח שכאשר הם מאוד ירצו משהו, יהיה להם.

היא יכולה לעבוד גם במודל של ביקוש והיצע אין סיבה שלא.

הסיבה היא שמקבלי ההחלטות (המקבילים לדירקטורים) מעדיפים שלא.

בניגוד לפלאפל, בלימוד קריאה בתורה אין מישהו שצריך יותר או צריך פחות. כל מי שמעוניין בשירות הזה, צריך אותו. לכן אין סיבה לא לתת למי שפונה ראשון.

היא קובעת באופן מלאכותי את ההיצע.

אני לא יכול להתחרות במדינה ולהקים סניף שמנפיק דרכונים, כלומר יש כאן מונופול על כל המשתמע מכך.

כשיש מונופול אין שוק משוכלל שבו המחיר נקבע על ידי היצע וביקוש.

זה כ''כ בסיסי עד שזה מופיע בפסקת המבוא של הערך ''היצע וביקוש'' בוויקיפדיה.

ראשית גם אם הייתי מונופול אני כפוף להיצע-ביקוש. אם אני מוכר יקר מדי אנשים לא יקנו את המוצר שלי בכלל. אם דרכון יעלה 10000₪ לא הרבה אנשים יוציאו דרכון.

בכל־מקרה יש מחיר מקסימלי שאני יכול לגבות, בין אם אני מונופול ובין אם יש לי מתחרים.

פשוט במונופול המחיר המקסימלי הוא המחיר שמעבר לו אנשים פשוט יסתדרו בלי.

ואם יש לי מתחרים אז זה המחיר שמעבר לו אנשים יעברו למתחרה.

בוודאי שכמונופול אני יכול להחליט האם אני רוצה להתאים את המחירים שלי לביקוש או לתמחר באופן אחיד תלוי מה המטרות שלי בחיים. אם המטרה שלי היא למקסם רווחים אז למה לא? אבל יכולות להיות לי כל־מיני אג'נדות. גם במסגרת שוק חופשי לא כל החברות עובדות על מודל של מיקסום רווחים, הזכרנו מלכ"רים אבל חוץ ממלכ"רים יש כל־מיני עסקים "חברתיים" ודברים בסגנון שהמטרה שלהם להביא מוצרים בזול, אבל זה לא שהם מרוויחים על זה הרבה, מספיק כדי לכסות הוצאות ולהרוויח קצת אבל לא כדי להתעשר.

המדינה, אם הייתה רוצה, הייתה יכולה לעשות דרכונים בשביל רווח, או להפעיל תחבורה ציבורית במודל עסקי לחלוטין (וכך לבטל כל־מיני הנחות חברתיות, קווים ארוכים בביקוש נמוך, כו'), אבל לא בא לה.

חוץ מזה אני לא יודע כמה תחרות יש לשירות שפותח השרשור מציע במקום מגוריו, לך תדע אולי הוא מונופול מקומי או משהו. תאר לעצמך שהוא המורה היחיד ביישוב, וכדי ללמד ילד לבר־מצווה האפשרות היא או ללכת אליו או לקחת אוטובוס אל יישוב סמוך, 40 דקות כל כיוון, האם זה אומר שצריך להתפרע?

עריכה: אגב לגבי פלאפל יש עוד דרכים לדאוג שכולם יקבלו, אפשר לקבוע שלקוח יכול לקנות רק כמות מסוימת כו' כדי שיישאר מספיק או שיזמינו תור מראש

לגופו של עניין

@פשוט אני.. עיין תוספות קידושין דף נ"ח עמוד ב' תוספות ראשון בעמוד ד"ה "מימיו" באמצע התוספות "ראה לימדתי אתכם" עד הסוף.

אני לוקח 75 מלמד פרטני הנדסאים

אם כן.

אז אתה ממש זול.

רוב הקולגות שלך לוקחים פי 2 ויותר

האם הערך של הוראה פרטית במתמטיקה כזו שווה ערך לערך שמציע פותח השרשור?

והאם ההצע והביקוש שווים?

ממילא אם קל יותר להיות מורה לקריאה בתורה מאשר מורה למתמטיקה, זה אמור להשפיע על ההיצע ולכן גם על המחיר. כוחות השוק אלופים בלעשות את שלהם.

לשאלה של @הודעה1 הייתי הולכת על בין 100 ל120. ממוצע לשיעור פרטי...  לפחות בהתחלה. אם יש הרבה ביקוש אז מעלה את המחיר בהדרגה

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.