כמו שנאמר אמת קנה ואל תמכור

ו80-100 נשמע מכובד בפני עצמו.

(השיקול שלי הוא יותר ערכי ופחות פיננסי. מתוך מחשבה שהמציאות האידיאלית היא כמו שבנות רבות עלי כתב, וכמו שפעל המלמד שלי מהילדות. ואולי גם המורי שלך)

זה כן בסדר לקבל תשלום עבור הזמן והכישורים והעצבים שלך אבל לדעתי ראוי להשאיר את זה בגדר הצנוע והסביר.

150₪ יקר לדעתי אולי 100₪ אולי פחות זה גם תלוי כמה שיעורים אתה מתכנן לתת.

למה עבור מנתח פרטי זה בסדר לשלם 5,000 ש"ח, אבל כשמוהל רוצה 1,000 אז הוא יקרן?

למה מורה פרטי למתמטיקה 5 יח' לוקח 200 ש"ח לשעה במקרה הטוב, אבל כשמורה לבר מצווה לוקח 150 זו חזירות?

דווקא בתור אחד שמאוד מאוד מתנגד לזה שאנשים יתפרנסו מלימוד תורה אישי, אני ממש בעד שמי שעובד במקצוע תורני (ולא משנה אם כעבודה עיקרית או משהו קטן מהצד) ירוויח בדיוק כמו שהיה מרוויח בעיסוק דומה שאינו דתי.

אתם רוצים שאנשים איכותיים יבואו להיות מוהלים?

רוצים שאת הילד שלכם ילמד גמרא אדם שיכול לסגור את החודש בכבוד?

רוצים שהרב של הקהילה שלכם לא יצטרך להתלבט אם לשלוח את הילד שלו לעוד חוג?

רוצים שהמורה שמלמד את הילד שלכם לקרוא בתורה, ומפסיד בזמן הזה זמן איכות עם אשתו וילדיו, יעשה זאת עוד שנים רבות?

ובעיקר - רוצים להראות שלימוד תורה חשוב לכם לא פחות מלימוד מתמטיקה?

אם כן, אז שלמו בהתאם.

ולא כולם אנשי מעמד בינוני שאם לא ישלמו עוד כמה מאות ₪ למורה, יקנו במקום זה סושי.

אם אני מרוויח בעבודה שלי 60₪ לשעה ברוטו למה שאבקש 200₪ לשעה במזומן כדי ללמד ילד לקרוא?

להתפרנס בכבוד זה צורך דתי לא פחות משזה צורך קיומי.

לא אמרתי לתקוע מחירים כאילו אין מחר,

אלא בסך הכל לבקש מה שהיית מבקש לו היית עושה את אותה העבודה רק לא בהיבט דתי (כלומר שמורה לגמרא או לבר מצווה ירוויח כמו מורה למתמטיקה או לשון, טוען רבני כמו עורך דין,  מוהל ירוויח כמו כירורג שעושה פעולה ניתוחית, ורב במשרה מלאה ירוויח כמו עו"ס קהילתי במשרה מלאה.. וכן על זו הדרך. אלה כמובן סתם דוגמאות מהראש שלי, אבל הרעיון אליו אני חותר ברור).

לגבי אדם שלא יוכל לשלם אם המחירים יהיו גבוהים - בדיוק כמו שאם הייתי כירורג או מורה פרטי למתמטיקה או עורך דין, הייתי מקדיש כמה שעות בחודש "פרו בונו", כך גם במקרה הזה. 

זה שמאן דהוא לוקח מחיר מסוים כי זה שווי השוק של העבודה שלו, לא אומר שהוא לא יכול כמעשה חסד לתת את שירותיו בתשלום מופחת כאשר יש בכך צורך. ממש לא.

להפך, דווקא אם הוא יוכל לקחת מרוב האנשים מחיר מלא - יהיה לו קל יותר לתת שירות פרו בונו במקרי הצורך.

אני אוהב ביזנס ולהרוויח מלא דולרים.

אבל לדעתי דת זה לא מקצוע חוץ ממקצועות שאדם ממש עובד בהם לפרנסתו כמו שוחט מוהל רב קהילה סופר סת"ם כו'.

אם למישהו אין במה להתפרנס והוא חייב לתת שיעורים ולקבל על זה כסף אז בסדר לבריאות.

אם מישהו סתם רוצה הכנסה מהצד ושעת העבודה שלו שווה ברגיל 50₪ ברוטו אבל על לימוד לבר־מצווה הוא לוקח 150₪ פר שיעור זה קצת גרידי בעיניי.

לפי חיפוש קצר השכר ברוטו של שופט בבית המשפט העליון הוא 85K₪. לא נראה לי שדיין עם השכלה מקבילה צריך להרוויח כזה כסף. וזה לא שאני קומוניסט או משהו, פשוט זה לא לעניין. לקבל כסף זה סבבה אבל לא קרדום לחפור בה.

1. אם יש שני אנשים, 

אחד מהם נציג שירות לקוחות בפלאפון (העבודה הראשונה שלי בחיי הבוגרים 🙂) והשני הוא מהנדס תוכנה באפל,

למה שהראשון ירוויח פחות מהשני על הכנת נערים לבר המצווה?

אם אני מחפש מורה לבר מצווה לבן שלי, למה שאשלם יותר לעובד אפל? איך זה רלוונטי בכלל לשירות שהוא נותן לי?

כל עבודה נמדדת בפני עצמה, לא מודדים שווי של עבודה לפי עבודה אחרת שאותו אדם עושה (אלא אם כן יש שייכות בין העבודות, כמו מהנדס תוכנה שילמד את הבן שלי לתכנת... במקרה הזה הוא בהחלט ירוויח יותר מנציג שירות לקוחות).

2. גם אם אדם מרוויח 50 ש''ח לשעה, הוא עובד בדרך כלל 9 שעות ביום כלומר מקבל 450 ש''ח על יציאה מהבית.

זה לא אומר שהוא יסכים לצאת מהבית בשביל להרוויח 50 ש''ח על שעה אחת בלבד...

הכמות של השעות היא זו שנותנת לו מוטיבציה לצאת לעבוד.

במקום שבו ערך העסקה לא קביל מסיבה כזאת או אחרת הולכים לפי ערך טובין זהים או דומים.

כלומר פשוט לגשש כמה אנשים לרוב לוקחים על עבודה כזאת, לדעתי המנעד לא מטורף.

אם אין אפשרות לפי טובין זהים או דומים אז עושים ערך מחושב שזה חומר גלם + עבודה + הובלה + אחוז רווח סביר.

לכן אם שואלים אותי איך מתמחרים שיעור בקריאה בתורה אני שואל את עצמי כמה שווה בעיניי שעת עבודה שלי (+יציאה מהבית והליכה לבית הכנסת או וואטאבר).

אם אני מרוויח 50₪ לשעה אז בעיניי סביר לבקש 100₪ או משהו כזה בשביל הטרחה.

אם הזמן שלי הרבה יותר יקר לי, אולי אבקש יותר. או שלא אתעסק בזה.

אם הייתי מרוויח 1000₪ לדקה אז לא בטוח שהייתי טורח בשביל הכסף. אולי בשביל התחביב, ואז אין לי בעיה לבקש סכום סמלי.

"אם אני מחפש מורה לבר מצווה לבן שלי, למה שאשלם יותר לעובד אפל? איך זה רלוונטי בכלל לשירות שהוא נותן לי?"

=> זה מזכיר לי את ענף התעופה. חברת תעופה אחת מוכרת השבוע ב־7$/ק"ג וחברה אחת מוכרת ב3.5$/ק"ג. השירות אותו שירות. ליקרה לא אכפת מצדה אל תזמין פשוט זה הכסף שהיא צריכה כדי להרים את המשלוח מהקרקע. ולפעמים זה בכלל לא קשור להיצע. טיסות ריקות אבל עדיין יקר. לך תבין.

וככה גם אם תבקש ממישהו לנקות את חדר המדרגות. אם זה נער אז הוא ייקח פחות. אם זה מבוגר הוא ייקח יותר. שניהם משאירים נקי. ואם תבקש מברק אובמה הוא פשוט לא ירצה. אולי תמורת מיליון דולר.

כדי לחשב שווי של טובין, בודקים טובין דומים מבחינת מהות (למשל מחשבון דומה למחשבון) ולא דומה מבחינת היצרן.

הרי אפל מוכרת גם מטענים וגם אייפונים, וההבדל במחיר הוא אלפי אחוזים...

זה אותו דבר כמו לגשש כמה אנשים לרוב לוקחים על שיעור כזה.

אם יש נורמה מקובלת אז אפשר לקחת את הנורמה המקובלת.

בעיניי סכום נורמלי זה 100₪ פלוס מינוס ונראה שזאת דעת רוב האנשים כאן.

לקחת כמו שמקובל, כלומר היצע וביקוש 

"דווקא בתור אחד שמאוד מאוד מתנגד לזה שאנשים יתפרנסו מלימוד תורה אישי, אני ממש בעד שמי שעובד במקצוע תורני (ולא משנה אם כעבודה עיקרית או משהו קטן מהצד) ירוויח בדיוק כמו שהיה מרוויח בעיסוק דומה שאינו דתי."

אבל בפשטות אם משתכרים כמו שמשתכרים (=מחיר מקובל) זה לא כוחות השוק או משהו?

חוץ מהיצע וביקוש יש עוד שיקולים זה לא הגורם היחיד לקביעת מחירה

אם נניח כל חנויות הפלאפל בעיר שובתות חוץ ממני, ואנשים נואשים לפלאפל ומוכנים לשלם 100₪ למנה

זה לא אומר שאמכור ב־100₪ למנה, או שזה הדבר הנכון לעשות.

אני מרוויח כרגיל

כמו המשתכר אל יתשכר יותר משתות באוכל נפש

אם כוחות השוק מאפשרים לו, אז למה לא? תשובה, כי זה לא נכון לנצל בכהאי גוונא

תוך שעה כל המלאי היומי שלך ייגמר, ואז מי שמאוד ירצה לא יוכל לקבל.

אתן לך דוגמה אחרת:

נניח שלפני החגים יש מחסור חמור בעוף ובשר בסופרים.

אם הם יחליטו ''לא להתחזר'', לאף אחד לא יהיה. 

זה בדיוק מה שקרה עם הביצים והחמאה לפני שהתירו לייבא אותם, כי המחיר שלהם בפיקוח ולכן גם כשיש מחסור אי אפשר להעלות מחיר בשביל להתמודד איתו. 

התוצאה? 

לאף אחד אין. 

חפש בגוגל ''מחסור בחמאה'' או ''מחסור בביצים'', תראה כמה פעמים זה קרה

יש גבול כמה פלאפל נכנס בבטן אחת

ואין לי נפק"מ אם הקונים יהיו 100 הקונים הראשונים ביותר או 100 הקונים העשירים (או הנואשים) ביותר

מבחינת ביקוש המדינה הייתה יכולה לבקש 1000₪ עבור חידוש דרכון ועדיין היו תורים משוגעים. (לפחות בזמנו, לא יודע מה המצב עכשיו)

אבל לדעתי עדיף להשאיר את המחיר כמו שהוא ושאנשים יחכו קצת.

המדינה היא מונופול, לכן היצע וביקוש פשוט לא שייך.

אין כאן שוק משוכלל.

בקשר לפלאפל -לך זה לא משנה, ללקוחות כן. בסופו של דבר אנשים רוצים שהמחיר יותאם למצב, גם אם פוגע בהם לפעמים. 

זאת הדרך היחידה להבטיח שכאשר הם מאוד ירצו משהו, יהיה להם.

היא יכולה לעבוד גם במודל של ביקוש והיצע אין סיבה שלא.

הסיבה היא שמקבלי ההחלטות (המקבילים לדירקטורים) מעדיפים שלא.

בניגוד לפלאפל, בלימוד קריאה בתורה אין מישהו שצריך יותר או צריך פחות. כל מי שמעוניין בשירות הזה, צריך אותו. לכן אין סיבה לא לתת למי שפונה ראשון.

היא קובעת באופן מלאכותי את ההיצע.

אני לא יכול להתחרות במדינה ולהקים סניף שמנפיק דרכונים, כלומר יש כאן מונופול על כל המשתמע מכך.

כשיש מונופול אין שוק משוכלל שבו המחיר נקבע על ידי היצע וביקוש.

זה כ''כ בסיסי עד שזה מופיע בפסקת המבוא של הערך ''היצע וביקוש'' בוויקיפדיה.

ראשית גם אם הייתי מונופול אני כפוף להיצע-ביקוש. אם אני מוכר יקר מדי אנשים לא יקנו את המוצר שלי בכלל. אם דרכון יעלה 10000₪ לא הרבה אנשים יוציאו דרכון.

בכל־מקרה יש מחיר מקסימלי שאני יכול לגבות, בין אם אני מונופול ובין אם יש לי מתחרים.

פשוט במונופול המחיר המקסימלי הוא המחיר שמעבר לו אנשים פשוט יסתדרו בלי.

ואם יש לי מתחרים אז זה המחיר שמעבר לו אנשים יעברו למתחרה.

בוודאי שכמונופול אני יכול להחליט האם אני רוצה להתאים את המחירים שלי לביקוש או לתמחר באופן אחיד תלוי מה המטרות שלי בחיים. אם המטרה שלי היא למקסם רווחים אז למה לא? אבל יכולות להיות לי כל־מיני אג'נדות. גם במסגרת שוק חופשי לא כל החברות עובדות על מודל של מיקסום רווחים, הזכרנו מלכ"רים אבל חוץ ממלכ"רים יש כל־מיני עסקים "חברתיים" ודברים בסגנון שהמטרה שלהם להביא מוצרים בזול, אבל זה לא שהם מרוויחים על זה הרבה, מספיק כדי לכסות הוצאות ולהרוויח קצת אבל לא כדי להתעשר.

המדינה, אם הייתה רוצה, הייתה יכולה לעשות דרכונים בשביל רווח, או להפעיל תחבורה ציבורית במודל עסקי לחלוטין (וכך לבטל כל־מיני הנחות חברתיות, קווים ארוכים בביקוש נמוך, כו'), אבל לא בא לה.

חוץ מזה אני לא יודע כמה תחרות יש לשירות שפותח השרשור מציע במקום מגוריו, לך תדע אולי הוא מונופול מקומי או משהו. תאר לעצמך שהוא המורה היחיד ביישוב, וכדי ללמד ילד לבר־מצווה האפשרות היא או ללכת אליו או לקחת אוטובוס אל יישוב סמוך, 40 דקות כל כיוון, האם זה אומר שצריך להתפרע?

עריכה: אגב לגבי פלאפל יש עוד דרכים לדאוג שכולם יקבלו, אפשר לקבוע שלקוח יכול לקנות רק כמות מסוימת כו' כדי שיישאר מספיק או שיזמינו תור מראש

לגופו של עניין

@פשוט אני.. עיין תוספות קידושין דף נ"ח עמוד ב' תוספות ראשון בעמוד ד"ה "מימיו" באמצע התוספות "ראה לימדתי אתכם" עד הסוף.

אני לוקח 75 מלמד פרטני הנדסאים

אם כן.

אז אתה ממש זול.

רוב הקולגות שלך לוקחים פי 2 ויותר

האם הערך של הוראה פרטית במתמטיקה כזו שווה ערך לערך שמציע פותח השרשור?

והאם ההצע והביקוש שווים?

ממילא אם קל יותר להיות מורה לקריאה בתורה מאשר מורה למתמטיקה, זה אמור להשפיע על ההיצע ולכן גם על המחיר. כוחות השוק אלופים בלעשות את שלהם.

לשאלה של @הודעה1 הייתי הולכת על בין 100 ל120. ממוצע לשיעור פרטי...  לפחות בהתחלה. אם יש הרבה ביקוש אז מעלה את המחיר בהדרגה

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.