אתה יודע כשמנחם, החבר הראשון שהכרתי נהרג, חטפתי כאפה
אבל לא כמו שקראתי שנפלת.
זה היה אחר היינו קרובים הרבה יותר
מעולם לא חשבתי שאני אספיד אותך
אהיה בהלוויה שלך
אשמע את אבא שלך בוכה עליך
בכיתי שם את מה שלא הצלחתי שנה וחצי כמעט
מאותו יום ארור
בכיתי כי עמדתי שם עוד עם המדים עלי
פוגש חברים בסיטואציה
שהלוואי ולא היינו צריכים לחוות
ונזכרתי כמה אתה חסר כאן
מתפלל שאולי תקום ויודע שזה חסר סיכוי
מחייך את החיוך הנצחי שלך
עך החיבוק החם
והמה שלומך שבאמת מתכוון לזה
אני לוקח אחריות על זה
שלא שמרתי איתך על קשר קרוב יותר
לא יכלתי לדעת שדווקא אתה תיפול
אולי כן
אתה היית הכי טוב
ואלוהים לוקח אליו את הטובים ביותר
הכאב שלי עליך ממש פיזי אני מרגיש אותו
במפתח הלב
והכל חוזר שוב
ההודעה
ההלם שבא בעקבותיה
ההכחשה
השבר
הבכי הבלתי נשלט
הספה שקרסתי עליה בחוסר אונים
ההלוויה
הקבר הטרי
המשפחה שלך שבורה
אלי שבכיתי איתו בפלאפון
מייד אחרי ההלויה
מדי פעם שאני נזכר בך הדמעות פשוט זולגות
לא שואלות
עליתי לקבר שלך
ממש לפני שבוע
רציתי לחבק אותך
אבל המצבה הרגישה לי קרה מדי
החלטתי שאני אזכור את החיבוק החי והפיזי שלך
לא מגע של שיש מנוכר
כן כואב לי
אבל אני ממשיך
וכן אני כועס
על אלוהים על היקום על המציאות הקשה הזאת
אני לא מקבל את זה מסרב להשלים עם המצב
כן אני באותה נשימה מבין שיש ערך לזה שנפלת יש משמעות עמוקה הרבה יותר מסתם מוות
שמתי את התמונה שלך מחייך
כשומר מסך אצלי
אתה תמיד איתי שתדע לך
ועד שניפגש
שמור עלינו מלמעלה
אני אוהב אותך המון, שלו
