ומה עם בן אדם למקום?

תסכים איתי שבבן אדם לחברו יש הרבה השפעה של נטייה מולדת ומזג סביבתי לשני הכיוונים

השאלה  על מה שמים את הדגש כדי לבחון יראת שמים? הכוונה לצדיקות שנובעת מהכרת הבורא,הכרת תורתו והפנמה פנימית עמוקה של הדברים.

מסתבר שהוא יהיה כנה איתך ביחס לאיפה הוא נמצא בבין אדם למקום

מכנסיים קצרים, מארינס ובלי כיפה (או קומבינציות שונות של הנ"ל) זה לא קצת מעיק לבנות דתיות

יכול להיות שהוא צדיק חמוד עם אחלה בין אדם לחברו* וגם בחיים לא פספס חוק לישראל

אבל אני בעד שכל בת תשמור לעצמה את הזכות להחליט גם אם זה לפי קריטריונים חיצוניים, וכך גם הבנים

כל אחד ואחת לפי רמתו הרוחנית והעניין

אני חושב שאם יש בנים שרוצים לבנות בית שבו חצאית מתחת לברך לא נתפסת רק כהמלצה נחמדה, זכותם

כמו שאם יש בנות שרוצות בעל שתמיד הולך עם ציצית וחולצה מכופתרת, שיהיה להן לבריאות

ברור שיש עוד מיליון דברים להסתכל עליהם אבל למה על זה אסור? הקב"ה ברא אותנו בתוך עולם גשמי כך שברור שלחיצוניות יש משמעות

חשוב לך שידקדק בהלכה? שיתפלל בכוונה? שלא ידבר לשון הרע? שיתלבש צנוע?

לכל דבר אפשר לשים לב, אפשר לשים לב האם הדיבור שלו עדין ונקי ותורני או האם הוא מדבר כמו ברברי

אפשר לשים לב האם הוא הולך עם ציצית אם כן האם ציצית גופיה מצ'וקמקת או שהוא מקפיד על צמר בכל מצב איזו ולשאול פה ושם שאלות על כשרויות נגיד אם זה חשוב לך או כל נושא אחר שקשור לדקדוקי הלכה

תפילה בכוונה אפשר לשים לב איך הוא מברך ברכת המזון

ואפשר גם לדבר על זה, עד כמה עבודת ה' חשובה לו, עד כמה זה בא לידי ביטוי, דברים שקל לו דברים שקשה לו מה אני יודע, זה אחלה של נושא שיחה.

1. תפילות במניין

2. קשר לרב/צדיק

3. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה

4. תחומי עניין

5. סדר יום בישיבה

א. להוציא מהלקסיקון מילים כמו "תמיד", "אתם", "רק".

אני באמת מאמינה שאת מעוררת כאן נקודה חשובה, אבל חושבת שהמעטפת שבה את משתמשת להציג אותה - לא טובה ולא בריאה. 

אפשר היה להציג את אותה השאלה בדרך שונה, שתעורר פחות אנטגוניזם.

ב. מטבע הדברים, "אתם" כפונה לגברים, גורר את זה שהם יבדקו רק בנות. למה שיעניין אותם לבדוק רמת דוסיות של בנים?

ג. אין לך איך לדעת מי ירא ה' אמיתי ומי מבלף. ראי מה שאמר ה' לשמואל כשרצה למשוך את אליאב.

ד. אני מסכימה איתך שאדם יכול ללבוש מעטפת חיצונית שהיא שונה מהגרעין הפנימי שלו. שאי אפשר להסיק בהכרח מהחיצוניות על האדם.

אבל אני כן חושבת שבאופן כללי, אנשים נוטים לבחור להציג את עצמם בצורה חיצונית שמשייכת אותם לקבוצת ההזדהות שלהם. (האם לשון הרע נכנס בעינייך לאותה קטגוריה של לבוש?).

ה. אז מה כן?

לדעתי,

המונח "דוסיות" כולל הרבה מאוד היבטים שונים, וכל אחד מאיתנו מפרש את המילה הזאת אחרת.

אם את מחפשת מישהו "דוס" - 

הגדירי לעצמך מה הופך אדם לכזה. מהם המאפיינים שחשובים לך בהגדרה, מהם המאפיינים המינימליים שבלעדיהם אדם לא יכול להיות דוס, מהם המאפיינים הסותרים את ההגדרה.

ואז את תצטרכי לברר בכל פעם האם האדם שעומד מולך הוא בעל המאפיינים הנ"ל.

אני לא חושבת שרלוונטי איך מישהו אחר מגדיר דוס. 

רלוונטי רק איך שאת מגדירה.

וזה עורר אותי למחשבה

האם מוטב לחפש דוס/דוסית כפי שאני מגדיר.

או להתאמץ לקבל דוסיות מחוץ/מעבר להגדרות שלי.

תודה על הבמה והאפשרות להוציא. זה ישב שם המון זמן

כי זה הכי קל לבדוק .., כי זה חיצוני.

ויותר קל למוח לתייג , בחורה עם חצאית ארוכה = שומרת נגיעה = לומדת תורה  וכו'..

מה שלפעמים לא תמיד משוואה נכונה..

צניעות זו מילת כוללת שלצערנו היום היא נשארת בגדר הלבוש החיצוני .

צניעות זו גם התנהגות צנועה מכבדת ..רגישה  ..ענווה ביחד עם ערך עצמי .

ואם נרד לממעשים כבוד לזולת , ראיה נקייה , קריאה טובה , מחשבות ,התחשבות בך ובאחר.

וגם לבוש צנוע ומכבד.

זה חשוב וזה טוב ואחד לא צריך לפגוע בשני.

בחור ששואל אותך רק על הלבוש החיצוני .. ומברר רק על זה איתך ועם הזולת ועם עצמו  .. זה בהחלט מעורר תמיהה .. האם זה הבחור שאת רוצה?

זה כמו שאת "קונה" מתנה ויש לה רק קופסה ..

זה חשוב ממתי ראית מתנה בלי קופסה? אבל האם זה כל המתנה? 

או כמו בחור ששואל אותך שאלה ראשונה איזה כיסוי תשימי.. זה בהחלט מוזר לשאול את זה שאלה ראשונה.. חכה תראה מי עומדת מולך.

וואי.

בפורום הזה הפכתם את הבנות שהולכות לפי ההלכה  לחשודות במפלצתיות ואת מי שלא צדיקות עולם..

זה כבר לא נעים ללכת צנוע כי אוטומטית זה הופך אותך חשודה בריקבון פנימי

שאלתי על איך בודקים יראת שמים של בחור והתשובה שוב פעם היא על לבוש של בחורה...

תאמיני לי שכל מי שאי פעם קרא כאן משנן בעל פה את התשובות האלה.

החידוש המרעיש  הוא שיש  בנות שהולכות לא לפי ההלכה וגם המידות שלהן לא מי יודע מה.

אני רוצה לצאת עם בחור ולהעריך אותו פחות או יותר

אז איך את מעריכה יראת שמים של בחור?

איך יודעים שאם יש לו מידות טובות זה נובע מיראת שמים וענווה או נטייה טובה מולדת?

הרי יש המוני גויים טובים ונעימים ולהבדיל גם יהודים חילונים ולא נגיד שזה מיראת שמים

נכון?

אני מעוניינת לבדוק את הנאמנות שלו להקב"ה לתורה ולציוויה.

אולי תעמידי אותו במבחנים

כגון תנסי לתת לו לאכול שוקולד שעתיים וחצי אחרי שאכלתם בשרי וככה תבדקי את נאמונתו למצוות התורה

קרה לי...

לא נעים  עצרתי את הדייט והתפללתי

חשבתי שאני היחיד ששם לב לדברים האלו, כאילו יש כאן איזו מגמה להוכיח שלא חייב ללכת בדרך התורה כדי להיות יהודי כשר ומספיק שיש למישהו "מידות" בשביל להיות ערב על צדקותו.

או שמא צריך תורה כמובן, אבל העיקר זה מידות, אז לא נורא אם מישהי לובשת מכנסיים העיקר המידות שלה.

סביב החצאית של הבחורה? והייתי צריכה להתייחס לזה שזה ממש לא מהות כל הבחורה.

וצריך לשים לב להכל.

בנוגע לבחור את רואה את הלך הרוח שלו איך הוא מתנהג איתך? עם הסביבה? קשה לסכם את הקשר של הבחור עם ה' בפסקה, זה דבר שאת יכולה לראות בהדרגה לא בדייט אחד.

וגם מי הוא? מה הוא עשה עד היום? מה הוא למד? מה הוא עושה היום?

כמובן שיש מטרות שאת יכולה לראות אם זה פחות או יותר הלך הרוח שלך.

לבוש הוא חלק מההוויה של בחורה. כמו הילה.

וכמו שבחורה בוחרת להתלבש- ככה היא בוחרת להראות את ההשקפה הדתית שלה.

מי שטוענת שזה לא משקף את השקפת העולם שלה, מתכחשת למציאות.

זכותו של כל אדם להתייחס למראה חיצוני כמדד, בטח בשידוכים.

לוקחים בחשבון את הפנימיות, המידות והיראת שמיים, וכמובן את הצורה שבה הן מתלבשות בגשמיות= לבוש. 

לבוש = גשמיות

אדם שמתעסק 24/7 בנראות של הסביבה עסוק רק בלבושים החיצוניים .

וזה חמוד שאתה רושם שלוקחים בחשבון את הפנימיות כאשר רוב השאלות שמבררים על בחורה מתייחס רק לצניעות של הלבוש שלה.

ולא הצניעות הכוללת שלה ..

נחשב בעינייך לעוסק בגשמיות 24/7?

התיאור הזה נשמע קצת מוריד...

הלכות צניעות והלכות שבת והלכות של בין אדם לחברו כולן מהתורה.

אם בחור היה מברר על שמירת השבת של הבחורה, האם גם אז היו מתייחסים לזה כפסול?

אני קוראת פה הרבה, וכמו שאמרו כבר, יש פה הרבה שיח מאוד מסויים: ברגע שמגיעים לצניעות, קמות בנות ומוחות כאילו חלילה מדובר במחאה של me to.  

אז לא, זה לא המקרה... מדובר בתורה הקדושה.

ומי שלא מעוניינת לקיים הלכות צניעות מסויימות, זכותה המלאה, כמו שתבחר שלא לשמור הלכות אחרות.  

אבל שתיקח בחשבון שזה מדד לגיטימי בהחלט שעליו יכולים לבחור שלא להיפגש איתה. אם היא מחפשת בחור תורני שתיקח בחשבון שזה מדד, אלא אם כן הבחור עצמו מחזיק בדעות ליברליות מאוד לגבי צניעות.

ואז זו גם פרשנות אישית למילה תורני.

שווה לחשוב, למה המילה צניעות מעוררת בחלק מהאנשים התנגדות או חוסר נוחות.

בקיצור, מותר ולגיטימי לחפש בחורה עם יראת שמיים שמתבטאת בצורה גשמית וחיצונית. התורה ניתנה לבני אדם שחיים בעולם גשמי., ואנחנו מקיימים את התורה בעולם גשמי.

בהצלחה לכולם! 

זה נטו זה , פעם הייתי בטוחה שזה בא מתוכי כי לי היה קשה עם זה..

היום קל לי ללבוש צנוע וללכת עם חצאיות עד הרצפה ..וב"ה יש לי בשפע הרבה יותר צנוע ממה שצריך

ועדיין זה מגוחך כמה רעש יש על זה 

תהיי בטוחה, שמי שמברר על צניעות ברוב המקרים מברר גם על צורת דיבור ועל דרך התבטאות.

מכיוון שב"ה המלצתי על מלא בנות.

אני אומרת את זה מצטער ..

שנתפסים לזה מאוד חזק ..

וזו שאלה ראשית ששדכניות ושדכנים רבניות שואלים ושאלות

האם החצאית של הבחורה בישיבה מכסה את הברך?

האם היא תשים כיסוי מלא?

לפעמים זה כבר מעורר גיחוך

להלכה שהם מחפשים...

זה גם די אומר הרבה על האווירה של הבחורה לדעתי.

כמו שאם בחור ילך בכיפה מאוד קטנה, זה ייתן לי רמז למידת התורניות שלו...

יש הרבה בחורים איכותיים מאוד עם כיפה רגילה ולא גדולה.., לא גודל הכיפה קובעת את רמת הצדיקות

לא הפאות אומרות מה עשה הבחור ומה יש לו בנשמה

לפעמים זה מרמז על רצון להיות במקום מסויים שזה גם דבר טוב מאוד.. ממש לא דבר רע

פשוט ההתפסות רק לדבר אחד מאשר על המכלול.

שגוי מאוד ולפעמים מעוות ושקרי וזה חשוב לזכור שזה רק חלק אחד מפאזל מופלא

קריטריונים שעליהם את לא מתפשרת, וכל השאר בונוס, את יכולה לבחור איזה תכונות שאת רוצה.

הרעיון הוא לפרק כל מילה גדולה לרעיון קונקרטי.

למשל, בחור יכול להחליט שהוא מחפש בבחורה:

יראת שמיים

מידות טובות

יציבות

שמחה

נתינה

כל אחת מהתכונות נתונה לפרשנות שונה כמובן.

והבחור צריך לברר עם עצמו דגשים שחשובים לו ואותם לברר.

ואם יראת שמיים אצלו באה לידי ביטוי בצניעות פיזית, שיהיה לו לבריאות.

הוא עדיין (אם ירצה ה') יקבל בחורה שלדעתו ניחנה במידות טובות וכו'.

בדיוק כמו שיכולים לפרש את המילה יציבות למליון כיוונים.

נשמע שאת מבקשת שיסתכלו על בחורה כמכלול, אבל אם מסתכלים על החיצוניות זה לא לעניין...

כשהחיצוניות היא המעטפת והרושם הראשוני וחלק נכבד מהאדם.

לדעתי, כשמדברים על אל תסתכל בקנקן, מדובר על טעם ביופי חיצוני.

יראת שמיים נמדדת גם בלבוש.

גם אני, כשחיפשתי את החצי שלי, בדקתי את סגנון הלבוש שלו.

לא זה מה שהנחה אותי, אבל זה עזר לי להבין את הדרך שהוא מכוון אליה, את הכיוון שהוא מחפש לילדים שלנו, לבית שלנו.

זה כמו לשפוט בחור שלא מוכן שתהיה לו טלוויזיה בבית, אפילו שהבחורה מקסימה ועם מידות מושלמות.

זכותו, כי הדבר מראה על כוונות רוחניות.

אף אחד לא אמר שלבוש הוא ערובה ליראת שמיים, אבל הוא תומך רציני, שלא ניתן להמעיט מערכו. 

אין ספק שלכל חלק יש מקום

אבל לשים דגש על משהו אחד.. זה כבר לא פאזל.. זה בודד

א. מראה חיצוני הוא עדיין סימן. לא הכרחי כמו שלבוש אצל בנות הוא לא עדות הכרחית, אבל מהווה קורלציה לא רעה בכלל. מה גודל הכיפה? האם יש ציצית, וכמה היא בולטת (אם הוא אשכנזי)? האם הוא משתמש בלשון נקייה? האם שם שמיים שגור על פיו? האם הוא מקפיד על תפילות בזמן ובמניין? ומה הרקע התורני שלו? ומה ההשכלה התורנית שלו? האם קובע כיתים לתורה?

ב. לשאול את הסביבה שלו. חברים, שכנים, רבנים.

ואנחנו יכולים הרבה יותר בקלות לדעת את הרמה הדתית שלכן?

זה שקשה לך ואת מחפשת עזרה והתייעצות זה מעולה, אבל מאוד חבל שזה מפריע לך מאוד שאנחנו במקום אחר.

בת דודה שלי התארסה, קטנה ממני ב4 שנים. ואני לגמרי בסדר עם זה - לקראת נישואין וזוגיות

אותו דבר קרה לי עם אח קטן שלה שקטן ממני ב6 שנים

נו, אל תהיה כזה קנאי

לא חסר: קביעת עתים, לימוד משמעותי, מה עושה בזמן פנוי, מקפיד על תפילה בציבור, וכו'.

אני חושבת שאם לבחורה קשה כשבודקים אותה בצניעות- כנראה שמשהו שם חסר לה לדעתה.

התפקיד שלה הוא לבדוק למה זה ככה.

אפשר לחפש בחורים שזה לא מעניין אותם, אבל אולי אז זה לא יתאים לך בכלל... 

אז מה ששמעתי מרבנים זה לראות באיזה שעה הוא מתפלל(ככל שהשעה יותר מוקדמת ככה היראת שמים יותר גבוהה) , ועוד לבדוק איך הוא מתפלל, האם הוא מרוכז או שהוא חולם או אפילו חלילה מדבר בתפילה, האם הוא נכנס ביראת כבוד לבית כנסת או שמבחינתו זה עוד איזה מקום חלילה?

שוב, הבדיקות האלו הם לא ממני, אלא מרבנים 

אבל זה לא משהו שאפשר לבדוק בפגישה

מה היא לשאול? "האם אתה מפצח גרעינים בבית הכנסת"?

לגבי שעת תפילה עשיתי פעם את החשבון והגעתי למסקנה שזה לא בלתי־אפשרי להתפלל בנץ אבל התפילה שלי נראית גמורה וכל היום שלי הפוך לעומת אם אני קם קצת יותר מאוחר כמובן מבלי לפספס זמני ק"ש.

ולגבי כוונה בתפילה גם כן מה לשאול? "האם אתה מכוון בתפילה"? מה לעשות יש אנשים עם הפרעות קשב וריכוז לא נראה לי שזאת אינדיקציה ליראת שמיים.

יש כמה דוגמאות איך לבדוק אבל אני לא יודע עד כמה הן רלוונטיות לכולם

למשל לשלוח את האבא לבדוק או את אחד האחים ולראות אותו בזמן הזה

יש עוד דוגמאות פשוט לא חושב שהן רלוונטיות, הרבנים ששמעתי את זה מהם הם חרדים דרך אגב.

וסיוג קטן לבדיקה, לא לבדוק חד פעמי, אלא כמה פעמים כי אם בןדקים חד פעמי אז יכול להיות שדווקא באותו יום הבחור קם בלי מוחין וכל היום שלו הפוך כמו שלכולנו יש ימים כאלו.

ולגבי התפילה בנץ, אשריך ואשרי חלקיך זה כל כך קשה בדיוק בגלל מה שאתה מתאר.

אבל וודאי שאם אחרי זה היום נראה הפוך אז אולי כדאי לחשוב על זה עוד פעם ואולי גם להתייעץ עם הרב שלך, ואני בטוח שאתה יודע אבל בדרך כלל שינויים כאלו הם קשים ל-שבועיים שלוש הראשונים ואז זה כבר הופך לשגרה אז אולי זה פשוט לעבןר את השלב הזה, וקצת "לסבול" .

ולא דיברתי על כוונה בתפילה, זה בינו לבין קונו, הכוונה הייתה על ריכוז, האם הוא בוהה ומפנטז או שהוא באמת מתפלל, לא עכשיו עושה פרצופים ומתנדנד, לא זה, אבל אפשר לראות בבית כנסת הבדל בין אנשים בתפילה אני חושב לא? אז זאת נראית לי הכוונה.

אם כי כן אני רואה איך אפשר דרך צד ג' לבדוק דבר כזה, האמת אני לא יודע עד היכן מגיעים הבירורים בכל מגזר אז מה לי לשפוט.

במשך כמה חודשים הייתי מתפלל מאוד מוקדם אבל זה פשוט היה גרוע, כנראה ככה עובד השעון הביולוגי שלי. יש כאלה שמתפללים מוקדם פשוט כי מניינים מוקדמים הם מהירים יותר או כי הם אנשים של בוקר או כי הם ממהרים לאו דווקא אינדיקציה למשהו.

בכל־מקרה נראה לי שאפשר לבדוק את זה בקלות רבה יותר עם ברכת המזון

בחור שמחובר לחסידות הרבה פעמים יתפלל מאוחר יותר גם כשיש לו הרבה יראת שמים

בחור עם קשיי קשב וריכוז יכול להיות עם הרבה יראת שמים ולחלום בתפילה

(לגבי דיבור בתפילה וכבוד לבית הכנסת אני מסכימה)

היא שקשה למדוד יראת שמיים מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת מה בן אדם עושה עם עצמו. זה תמיד ישאר בין אדם לה'

מה כן אפשר?

לבדוק איזה רצונות בן אדם משדר לסביבה שלו.

אם חבר של בחור אומר עליו שהוא איקס כנראה שזה מה שהוא משדר לאורך זמן

בדרך כלל בחורה יראת שמיים גם הלוז היום יום נראה כזה

באיזו עבודה היא עובדת? איזה שירים היא שומעת? כמה חשוב לה לתת? כמה היא משקיעה ללכת ללמוד תורה? או אמונה?

או שיעורים שונים שמפתחים את הנפש שלה.

היום בשפע של האופציות .. זו אמירה לא לבחור בכלום..

צריך לשים לב לדברים הקטנים.

לי יש 2 חברים טובים, אחד מהם הוא החברותא ההכי טובה שהייתה לי. אממה. מסתבר שהעניין של יראת שמים אצלו זה בצריך עיון מאד גדול.

החבר השני לעומת זאת לא תלמיד ישיבה ודיי רחוק מזה. אבל, עם הזמן אני קולט עליו דברים ממש מרשימים שלכאורה בנאליים, אבל תלוי איך מסתכלים על זה. ואלו דברים שנובעים נטו מתוך יראת שמים.

נכון. יש דברים כללים שיכולים לתת לך זריקת כיוון מסוימת אבל זה רק אמדן. יראת שמים זה עניין מאד פנימי, אדם מאד ירא שמים יחיה בהופעה של קודש שמקרינה ממנו. וזה יכול להיות האדם ההכי פשוט בעולם.

לי יש רתיעה מהקטע של ביינשים ( לא להתעצבן... גם אני למדתי בישיבות) שיש פעמים שחברה לומדים כל היום אבל רקובים מבפנים

אם הייתי בחורה הייתי בודק טוב טוב

כל מקצוע יש איכותיים יותר ופחות.

לחפש דווקא את הבעייתיות

אצל אלה שלומדים תורה

מראה קצת על חוסר אימון בתורה

שבכללי אמורה להרים את האדם

ואיפה לא היית בודק, אצל עורכי הדין?

אצל השופטים, חברי הכנסת?

יועצי ההשקעות?

הם יכולים להיות מושחתים מבפנים ומבחוץ, אליהם לעולם לא יבואו בטענות..

לבוש דתי לא חשוב בגלל המשקל ההלכתי שלו. מותר הרי להיות נשוי למישהי שבכלל שקועה בחול עד הצוואר ולומדת זוהר במערה, ולובשת בגדים רק בשבת.

לבוש דתי חשוב בגלל שכולם רואים אותך ככה. הרי את לא תצאי מהבית עם חצאית מקומטת שרואים עליה את שאריות הארוחות והבישולים של שבועיים, נכון? אז אם את כן תאצי בחצאית קצרה, כנראה עם זה לא אכפת לך שיראו אותך. שזה אומר באיזו חברה את אוהבת לחיות. עם הזמן, החברה שאת אוהבת לחיות בה תשפיע עלייך. או שבכלל תאפשר לך להיות מי שרצית להיות, שבגלל זה בכלל בחרת לחיות בחברה כזאת.

רוצה לדעת לגבי גבר? תבדקי מי החברים שלו, על מה הוא מדבר איתם. תבדקי עד כמה אכפת לו אורך החצאית שלך (ולמה!)

חוץ מזה יש שאלה עד כמה בן אדם מקפיד על הלכה מבחינת עצמו, מה עם יראת שמים, האם הוא עוזר או מפריע ליראת שמים של בן הזוג, מה עם חינוך ילדים, וכו'. אבל שם זה הרבה יותר מורכב לכולם, ומצד שני מתעסקים בכללים והפרטים לא משנים כי זאת השפעה בתוך מכלול של מאפיינים.

עולם הדייטים  הוא עולם של הצגות. זה בהתחלה. אחרי ההתחלה אם הקשר נמשך. הרצון להציג יורד, ואז צריך להתמודד עם אמיתות. זהירות מנוכלים ואנשים לא ישרים. צריך ללמוד איך לזהות. כמו שצריך לזהות טיפוסים אלימים. אבל לא להתייאש. אם מתייחסים ברצינות. בסופו של דבר מתחתנים.

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש