ומה עם בן אדם למקום?

תסכים איתי שבבן אדם לחברו יש הרבה השפעה של נטייה מולדת ומזג סביבתי לשני הכיוונים

השאלה  על מה שמים את הדגש כדי לבחון יראת שמים? הכוונה לצדיקות שנובעת מהכרת הבורא,הכרת תורתו והפנמה פנימית עמוקה של הדברים.

מסתבר שהוא יהיה כנה איתך ביחס לאיפה הוא נמצא בבין אדם למקום

מכנסיים קצרים, מארינס ובלי כיפה (או קומבינציות שונות של הנ"ל) זה לא קצת מעיק לבנות דתיות

יכול להיות שהוא צדיק חמוד עם אחלה בין אדם לחברו* וגם בחיים לא פספס חוק לישראל

אבל אני בעד שכל בת תשמור לעצמה את הזכות להחליט גם אם זה לפי קריטריונים חיצוניים, וכך גם הבנים

כל אחד ואחת לפי רמתו הרוחנית והעניין

אני חושב שאם יש בנים שרוצים לבנות בית שבו חצאית מתחת לברך לא נתפסת רק כהמלצה נחמדה, זכותם

כמו שאם יש בנות שרוצות בעל שתמיד הולך עם ציצית וחולצה מכופתרת, שיהיה להן לבריאות

ברור שיש עוד מיליון דברים להסתכל עליהם אבל למה על זה אסור? הקב"ה ברא אותנו בתוך עולם גשמי כך שברור שלחיצוניות יש משמעות

חשוב לך שידקדק בהלכה? שיתפלל בכוונה? שלא ידבר לשון הרע? שיתלבש צנוע?

לכל דבר אפשר לשים לב, אפשר לשים לב האם הדיבור שלו עדין ונקי ותורני או האם הוא מדבר כמו ברברי

אפשר לשים לב האם הוא הולך עם ציצית אם כן האם ציצית גופיה מצ'וקמקת או שהוא מקפיד על צמר בכל מצב איזו ולשאול פה ושם שאלות על כשרויות נגיד אם זה חשוב לך או כל נושא אחר שקשור לדקדוקי הלכה

תפילה בכוונה אפשר לשים לב איך הוא מברך ברכת המזון

ואפשר גם לדבר על זה, עד כמה עבודת ה' חשובה לו, עד כמה זה בא לידי ביטוי, דברים שקל לו דברים שקשה לו מה אני יודע, זה אחלה של נושא שיחה.

1. תפילות במניין

2. קשר לרב/צדיק

3. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה

4. תחומי עניין

5. סדר יום בישיבה

א. להוציא מהלקסיקון מילים כמו "תמיד", "אתם", "רק".

אני באמת מאמינה שאת מעוררת כאן נקודה חשובה, אבל חושבת שהמעטפת שבה את משתמשת להציג אותה - לא טובה ולא בריאה. 

אפשר היה להציג את אותה השאלה בדרך שונה, שתעורר פחות אנטגוניזם.

ב. מטבע הדברים, "אתם" כפונה לגברים, גורר את זה שהם יבדקו רק בנות. למה שיעניין אותם לבדוק רמת דוסיות של בנים?

ג. אין לך איך לדעת מי ירא ה' אמיתי ומי מבלף. ראי מה שאמר ה' לשמואל כשרצה למשוך את אליאב.

ד. אני מסכימה איתך שאדם יכול ללבוש מעטפת חיצונית שהיא שונה מהגרעין הפנימי שלו. שאי אפשר להסיק בהכרח מהחיצוניות על האדם.

אבל אני כן חושבת שבאופן כללי, אנשים נוטים לבחור להציג את עצמם בצורה חיצונית שמשייכת אותם לקבוצת ההזדהות שלהם. (האם לשון הרע נכנס בעינייך לאותה קטגוריה של לבוש?).

ה. אז מה כן?

לדעתי,

המונח "דוסיות" כולל הרבה מאוד היבטים שונים, וכל אחד מאיתנו מפרש את המילה הזאת אחרת.

אם את מחפשת מישהו "דוס" - 

הגדירי לעצמך מה הופך אדם לכזה. מהם המאפיינים שחשובים לך בהגדרה, מהם המאפיינים המינימליים שבלעדיהם אדם לא יכול להיות דוס, מהם המאפיינים הסותרים את ההגדרה.

ואז את תצטרכי לברר בכל פעם האם האדם שעומד מולך הוא בעל המאפיינים הנ"ל.

אני לא חושבת שרלוונטי איך מישהו אחר מגדיר דוס. 

רלוונטי רק איך שאת מגדירה.

וזה עורר אותי למחשבה

האם מוטב לחפש דוס/דוסית כפי שאני מגדיר.

או להתאמץ לקבל דוסיות מחוץ/מעבר להגדרות שלי.

תודה על הבמה והאפשרות להוציא. זה ישב שם המון זמן

כי זה הכי קל לבדוק .., כי זה חיצוני.

ויותר קל למוח לתייג , בחורה עם חצאית ארוכה = שומרת נגיעה = לומדת תורה  וכו'..

מה שלפעמים לא תמיד משוואה נכונה..

צניעות זו מילת כוללת שלצערנו היום היא נשארת בגדר הלבוש החיצוני .

צניעות זו גם התנהגות צנועה מכבדת ..רגישה  ..ענווה ביחד עם ערך עצמי .

ואם נרד לממעשים כבוד לזולת , ראיה נקייה , קריאה טובה , מחשבות ,התחשבות בך ובאחר.

וגם לבוש צנוע ומכבד.

זה חשוב וזה טוב ואחד לא צריך לפגוע בשני.

בחור ששואל אותך רק על הלבוש החיצוני .. ומברר רק על זה איתך ועם הזולת ועם עצמו  .. זה בהחלט מעורר תמיהה .. האם זה הבחור שאת רוצה?

זה כמו שאת "קונה" מתנה ויש לה רק קופסה ..

זה חשוב ממתי ראית מתנה בלי קופסה? אבל האם זה כל המתנה? 

או כמו בחור ששואל אותך שאלה ראשונה איזה כיסוי תשימי.. זה בהחלט מוזר לשאול את זה שאלה ראשונה.. חכה תראה מי עומדת מולך.

וואי.

בפורום הזה הפכתם את הבנות שהולכות לפי ההלכה  לחשודות במפלצתיות ואת מי שלא צדיקות עולם..

זה כבר לא נעים ללכת צנוע כי אוטומטית זה הופך אותך חשודה בריקבון פנימי

שאלתי על איך בודקים יראת שמים של בחור והתשובה שוב פעם היא על לבוש של בחורה...

תאמיני לי שכל מי שאי פעם קרא כאן משנן בעל פה את התשובות האלה.

החידוש המרעיש  הוא שיש  בנות שהולכות לא לפי ההלכה וגם המידות שלהן לא מי יודע מה.

אני רוצה לצאת עם בחור ולהעריך אותו פחות או יותר

אז איך את מעריכה יראת שמים של בחור?

איך יודעים שאם יש לו מידות טובות זה נובע מיראת שמים וענווה או נטייה טובה מולדת?

הרי יש המוני גויים טובים ונעימים ולהבדיל גם יהודים חילונים ולא נגיד שזה מיראת שמים

נכון?

אני מעוניינת לבדוק את הנאמנות שלו להקב"ה לתורה ולציוויה.

אולי תעמידי אותו במבחנים

כגון תנסי לתת לו לאכול שוקולד שעתיים וחצי אחרי שאכלתם בשרי וככה תבדקי את נאמונתו למצוות התורה

קרה לי...

לא נעים  עצרתי את הדייט והתפללתי

חשבתי שאני היחיד ששם לב לדברים האלו, כאילו יש כאן איזו מגמה להוכיח שלא חייב ללכת בדרך התורה כדי להיות יהודי כשר ומספיק שיש למישהו "מידות" בשביל להיות ערב על צדקותו.

או שמא צריך תורה כמובן, אבל העיקר זה מידות, אז לא נורא אם מישהי לובשת מכנסיים העיקר המידות שלה.

סביב החצאית של הבחורה? והייתי צריכה להתייחס לזה שזה ממש לא מהות כל הבחורה.

וצריך לשים לב להכל.

בנוגע לבחור את רואה את הלך הרוח שלו איך הוא מתנהג איתך? עם הסביבה? קשה לסכם את הקשר של הבחור עם ה' בפסקה, זה דבר שאת יכולה לראות בהדרגה לא בדייט אחד.

וגם מי הוא? מה הוא עשה עד היום? מה הוא למד? מה הוא עושה היום?

כמובן שיש מטרות שאת יכולה לראות אם זה פחות או יותר הלך הרוח שלך.

לבוש הוא חלק מההוויה של בחורה. כמו הילה.

וכמו שבחורה בוחרת להתלבש- ככה היא בוחרת להראות את ההשקפה הדתית שלה.

מי שטוענת שזה לא משקף את השקפת העולם שלה, מתכחשת למציאות.

זכותו של כל אדם להתייחס למראה חיצוני כמדד, בטח בשידוכים.

לוקחים בחשבון את הפנימיות, המידות והיראת שמיים, וכמובן את הצורה שבה הן מתלבשות בגשמיות= לבוש. 

לבוש = גשמיות

אדם שמתעסק 24/7 בנראות של הסביבה עסוק רק בלבושים החיצוניים .

וזה חמוד שאתה רושם שלוקחים בחשבון את הפנימיות כאשר רוב השאלות שמבררים על בחורה מתייחס רק לצניעות של הלבוש שלה.

ולא הצניעות הכוללת שלה ..

נחשב בעינייך לעוסק בגשמיות 24/7?

התיאור הזה נשמע קצת מוריד...

הלכות צניעות והלכות שבת והלכות של בין אדם לחברו כולן מהתורה.

אם בחור היה מברר על שמירת השבת של הבחורה, האם גם אז היו מתייחסים לזה כפסול?

אני קוראת פה הרבה, וכמו שאמרו כבר, יש פה הרבה שיח מאוד מסויים: ברגע שמגיעים לצניעות, קמות בנות ומוחות כאילו חלילה מדובר במחאה של me to.  

אז לא, זה לא המקרה... מדובר בתורה הקדושה.

ומי שלא מעוניינת לקיים הלכות צניעות מסויימות, זכותה המלאה, כמו שתבחר שלא לשמור הלכות אחרות.  

אבל שתיקח בחשבון שזה מדד לגיטימי בהחלט שעליו יכולים לבחור שלא להיפגש איתה. אם היא מחפשת בחור תורני שתיקח בחשבון שזה מדד, אלא אם כן הבחור עצמו מחזיק בדעות ליברליות מאוד לגבי צניעות.

ואז זו גם פרשנות אישית למילה תורני.

שווה לחשוב, למה המילה צניעות מעוררת בחלק מהאנשים התנגדות או חוסר נוחות.

בקיצור, מותר ולגיטימי לחפש בחורה עם יראת שמיים שמתבטאת בצורה גשמית וחיצונית. התורה ניתנה לבני אדם שחיים בעולם גשמי., ואנחנו מקיימים את התורה בעולם גשמי.

בהצלחה לכולם! 

זה נטו זה , פעם הייתי בטוחה שזה בא מתוכי כי לי היה קשה עם זה..

היום קל לי ללבוש צנוע וללכת עם חצאיות עד הרצפה ..וב"ה יש לי בשפע הרבה יותר צנוע ממה שצריך

ועדיין זה מגוחך כמה רעש יש על זה 

תהיי בטוחה, שמי שמברר על צניעות ברוב המקרים מברר גם על צורת דיבור ועל דרך התבטאות.

מכיוון שב"ה המלצתי על מלא בנות.

אני אומרת את זה מצטער ..

שנתפסים לזה מאוד חזק ..

וזו שאלה ראשית ששדכניות ושדכנים רבניות שואלים ושאלות

האם החצאית של הבחורה בישיבה מכסה את הברך?

האם היא תשים כיסוי מלא?

לפעמים זה כבר מעורר גיחוך

להלכה שהם מחפשים...

זה גם די אומר הרבה על האווירה של הבחורה לדעתי.

כמו שאם בחור ילך בכיפה מאוד קטנה, זה ייתן לי רמז למידת התורניות שלו...

יש הרבה בחורים איכותיים מאוד עם כיפה רגילה ולא גדולה.., לא גודל הכיפה קובעת את רמת הצדיקות

לא הפאות אומרות מה עשה הבחור ומה יש לו בנשמה

לפעמים זה מרמז על רצון להיות במקום מסויים שזה גם דבר טוב מאוד.. ממש לא דבר רע

פשוט ההתפסות רק לדבר אחד מאשר על המכלול.

שגוי מאוד ולפעמים מעוות ושקרי וזה חשוב לזכור שזה רק חלק אחד מפאזל מופלא

קריטריונים שעליהם את לא מתפשרת, וכל השאר בונוס, את יכולה לבחור איזה תכונות שאת רוצה.

הרעיון הוא לפרק כל מילה גדולה לרעיון קונקרטי.

למשל, בחור יכול להחליט שהוא מחפש בבחורה:

יראת שמיים

מידות טובות

יציבות

שמחה

נתינה

כל אחת מהתכונות נתונה לפרשנות שונה כמובן.

והבחור צריך לברר עם עצמו דגשים שחשובים לו ואותם לברר.

ואם יראת שמיים אצלו באה לידי ביטוי בצניעות פיזית, שיהיה לו לבריאות.

הוא עדיין (אם ירצה ה') יקבל בחורה שלדעתו ניחנה במידות טובות וכו'.

בדיוק כמו שיכולים לפרש את המילה יציבות למליון כיוונים.

נשמע שאת מבקשת שיסתכלו על בחורה כמכלול, אבל אם מסתכלים על החיצוניות זה לא לעניין...

כשהחיצוניות היא המעטפת והרושם הראשוני וחלק נכבד מהאדם.

לדעתי, כשמדברים על אל תסתכל בקנקן, מדובר על טעם ביופי חיצוני.

יראת שמיים נמדדת גם בלבוש.

גם אני, כשחיפשתי את החצי שלי, בדקתי את סגנון הלבוש שלו.

לא זה מה שהנחה אותי, אבל זה עזר לי להבין את הדרך שהוא מכוון אליה, את הכיוון שהוא מחפש לילדים שלנו, לבית שלנו.

זה כמו לשפוט בחור שלא מוכן שתהיה לו טלוויזיה בבית, אפילו שהבחורה מקסימה ועם מידות מושלמות.

זכותו, כי הדבר מראה על כוונות רוחניות.

אף אחד לא אמר שלבוש הוא ערובה ליראת שמיים, אבל הוא תומך רציני, שלא ניתן להמעיט מערכו. 

אין ספק שלכל חלק יש מקום

אבל לשים דגש על משהו אחד.. זה כבר לא פאזל.. זה בודד

א. מראה חיצוני הוא עדיין סימן. לא הכרחי כמו שלבוש אצל בנות הוא לא עדות הכרחית, אבל מהווה קורלציה לא רעה בכלל. מה גודל הכיפה? האם יש ציצית, וכמה היא בולטת (אם הוא אשכנזי)? האם הוא משתמש בלשון נקייה? האם שם שמיים שגור על פיו? האם הוא מקפיד על תפילות בזמן ובמניין? ומה הרקע התורני שלו? ומה ההשכלה התורנית שלו? האם קובע כיתים לתורה?

ב. לשאול את הסביבה שלו. חברים, שכנים, רבנים.

ואנחנו יכולים הרבה יותר בקלות לדעת את הרמה הדתית שלכן?

זה שקשה לך ואת מחפשת עזרה והתייעצות זה מעולה, אבל מאוד חבל שזה מפריע לך מאוד שאנחנו במקום אחר.

בת דודה שלי התארסה, קטנה ממני ב4 שנים. ואני לגמרי בסדר עם זה - לקראת נישואין וזוגיות

אותו דבר קרה לי עם אח קטן שלה שקטן ממני ב6 שנים

נו, אל תהיה כזה קנאי

לא חסר: קביעת עתים, לימוד משמעותי, מה עושה בזמן פנוי, מקפיד על תפילה בציבור, וכו'.

אני חושבת שאם לבחורה קשה כשבודקים אותה בצניעות- כנראה שמשהו שם חסר לה לדעתה.

התפקיד שלה הוא לבדוק למה זה ככה.

אפשר לחפש בחורים שזה לא מעניין אותם, אבל אולי אז זה לא יתאים לך בכלל... 

אז מה ששמעתי מרבנים זה לראות באיזה שעה הוא מתפלל(ככל שהשעה יותר מוקדמת ככה היראת שמים יותר גבוהה) , ועוד לבדוק איך הוא מתפלל, האם הוא מרוכז או שהוא חולם או אפילו חלילה מדבר בתפילה, האם הוא נכנס ביראת כבוד לבית כנסת או שמבחינתו זה עוד איזה מקום חלילה?

שוב, הבדיקות האלו הם לא ממני, אלא מרבנים 

אבל זה לא משהו שאפשר לבדוק בפגישה

מה היא לשאול? "האם אתה מפצח גרעינים בבית הכנסת"?

לגבי שעת תפילה עשיתי פעם את החשבון והגעתי למסקנה שזה לא בלתי־אפשרי להתפלל בנץ אבל התפילה שלי נראית גמורה וכל היום שלי הפוך לעומת אם אני קם קצת יותר מאוחר כמובן מבלי לפספס זמני ק"ש.

ולגבי כוונה בתפילה גם כן מה לשאול? "האם אתה מכוון בתפילה"? מה לעשות יש אנשים עם הפרעות קשב וריכוז לא נראה לי שזאת אינדיקציה ליראת שמיים.

יש כמה דוגמאות איך לבדוק אבל אני לא יודע עד כמה הן רלוונטיות לכולם

למשל לשלוח את האבא לבדוק או את אחד האחים ולראות אותו בזמן הזה

יש עוד דוגמאות פשוט לא חושב שהן רלוונטיות, הרבנים ששמעתי את זה מהם הם חרדים דרך אגב.

וסיוג קטן לבדיקה, לא לבדוק חד פעמי, אלא כמה פעמים כי אם בןדקים חד פעמי אז יכול להיות שדווקא באותו יום הבחור קם בלי מוחין וכל היום שלו הפוך כמו שלכולנו יש ימים כאלו.

ולגבי התפילה בנץ, אשריך ואשרי חלקיך זה כל כך קשה בדיוק בגלל מה שאתה מתאר.

אבל וודאי שאם אחרי זה היום נראה הפוך אז אולי כדאי לחשוב על זה עוד פעם ואולי גם להתייעץ עם הרב שלך, ואני בטוח שאתה יודע אבל בדרך כלל שינויים כאלו הם קשים ל-שבועיים שלוש הראשונים ואז זה כבר הופך לשגרה אז אולי זה פשוט לעבןר את השלב הזה, וקצת "לסבול" .

ולא דיברתי על כוונה בתפילה, זה בינו לבין קונו, הכוונה הייתה על ריכוז, האם הוא בוהה ומפנטז או שהוא באמת מתפלל, לא עכשיו עושה פרצופים ומתנדנד, לא זה, אבל אפשר לראות בבית כנסת הבדל בין אנשים בתפילה אני חושב לא? אז זאת נראית לי הכוונה.

אם כי כן אני רואה איך אפשר דרך צד ג' לבדוק דבר כזה, האמת אני לא יודע עד היכן מגיעים הבירורים בכל מגזר אז מה לי לשפוט.

במשך כמה חודשים הייתי מתפלל מאוד מוקדם אבל זה פשוט היה גרוע, כנראה ככה עובד השעון הביולוגי שלי. יש כאלה שמתפללים מוקדם פשוט כי מניינים מוקדמים הם מהירים יותר או כי הם אנשים של בוקר או כי הם ממהרים לאו דווקא אינדיקציה למשהו.

בכל־מקרה נראה לי שאפשר לבדוק את זה בקלות רבה יותר עם ברכת המזון

בחור שמחובר לחסידות הרבה פעמים יתפלל מאוחר יותר גם כשיש לו הרבה יראת שמים

בחור עם קשיי קשב וריכוז יכול להיות עם הרבה יראת שמים ולחלום בתפילה

(לגבי דיבור בתפילה וכבוד לבית הכנסת אני מסכימה)

היא שקשה למדוד יראת שמיים מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת מה בן אדם עושה עם עצמו. זה תמיד ישאר בין אדם לה'

מה כן אפשר?

לבדוק איזה רצונות בן אדם משדר לסביבה שלו.

אם חבר של בחור אומר עליו שהוא איקס כנראה שזה מה שהוא משדר לאורך זמן

בדרך כלל בחורה יראת שמיים גם הלוז היום יום נראה כזה

באיזו עבודה היא עובדת? איזה שירים היא שומעת? כמה חשוב לה לתת? כמה היא משקיעה ללכת ללמוד תורה? או אמונה?

או שיעורים שונים שמפתחים את הנפש שלה.

היום בשפע של האופציות .. זו אמירה לא לבחור בכלום..

צריך לשים לב לדברים הקטנים.

לי יש 2 חברים טובים, אחד מהם הוא החברותא ההכי טובה שהייתה לי. אממה. מסתבר שהעניין של יראת שמים אצלו זה בצריך עיון מאד גדול.

החבר השני לעומת זאת לא תלמיד ישיבה ודיי רחוק מזה. אבל, עם הזמן אני קולט עליו דברים ממש מרשימים שלכאורה בנאליים, אבל תלוי איך מסתכלים על זה. ואלו דברים שנובעים נטו מתוך יראת שמים.

נכון. יש דברים כללים שיכולים לתת לך זריקת כיוון מסוימת אבל זה רק אמדן. יראת שמים זה עניין מאד פנימי, אדם מאד ירא שמים יחיה בהופעה של קודש שמקרינה ממנו. וזה יכול להיות האדם ההכי פשוט בעולם.

לי יש רתיעה מהקטע של ביינשים ( לא להתעצבן... גם אני למדתי בישיבות) שיש פעמים שחברה לומדים כל היום אבל רקובים מבפנים

אם הייתי בחורה הייתי בודק טוב טוב

כל מקצוע יש איכותיים יותר ופחות.

לחפש דווקא את הבעייתיות

אצל אלה שלומדים תורה

מראה קצת על חוסר אימון בתורה

שבכללי אמורה להרים את האדם

ואיפה לא היית בודק, אצל עורכי הדין?

אצל השופטים, חברי הכנסת?

יועצי ההשקעות?

הם יכולים להיות מושחתים מבפנים ומבחוץ, אליהם לעולם לא יבואו בטענות..

לבוש דתי לא חשוב בגלל המשקל ההלכתי שלו. מותר הרי להיות נשוי למישהי שבכלל שקועה בחול עד הצוואר ולומדת זוהר במערה, ולובשת בגדים רק בשבת.

לבוש דתי חשוב בגלל שכולם רואים אותך ככה. הרי את לא תצאי מהבית עם חצאית מקומטת שרואים עליה את שאריות הארוחות והבישולים של שבועיים, נכון? אז אם את כן תאצי בחצאית קצרה, כנראה עם זה לא אכפת לך שיראו אותך. שזה אומר באיזו חברה את אוהבת לחיות. עם הזמן, החברה שאת אוהבת לחיות בה תשפיע עלייך. או שבכלל תאפשר לך להיות מי שרצית להיות, שבגלל זה בכלל בחרת לחיות בחברה כזאת.

רוצה לדעת לגבי גבר? תבדקי מי החברים שלו, על מה הוא מדבר איתם. תבדקי עד כמה אכפת לו אורך החצאית שלך (ולמה!)

חוץ מזה יש שאלה עד כמה בן אדם מקפיד על הלכה מבחינת עצמו, מה עם יראת שמים, האם הוא עוזר או מפריע ליראת שמים של בן הזוג, מה עם חינוך ילדים, וכו'. אבל שם זה הרבה יותר מורכב לכולם, ומצד שני מתעסקים בכללים והפרטים לא משנים כי זאת השפעה בתוך מכלול של מאפיינים.

עולם הדייטים  הוא עולם של הצגות. זה בהתחלה. אחרי ההתחלה אם הקשר נמשך. הרצון להציג יורד, ואז צריך להתמודד עם אמיתות. זהירות מנוכלים ואנשים לא ישרים. צריך ללמוד איך לזהות. כמו שצריך לזהות טיפוסים אלימים. אבל לא להתייאש. אם מתייחסים ברצינות. בסופו של דבר מתחתנים.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"