בגילאים האלה שיחקו אצלי במגנטים הרבה, מכוניות וכד׳, ויצאנו איזה פעמיים עם בימבות אופניים קורקינט וכו

בימי חול אני מנסה וכל פעם מצטערת, הגדול בפייז כזה של אני מחליט על עצמי ואת לא מחליטה עליי ואם לא בא לו לבוא אני פשוט צריכה לקחת אותו בכוח על הידיים, והוא כבד לי ומשתולל והקטנה מתחילה לצרוח שהיא גם רוצה ידיים וזה פשוט נהיה סיוט.

וגם אם הוא כבר בא אז הוא לא מקשיב לכלום, כאילו בא לו לטפס עכשיו אז הוא יטפס, ואם לא הסכמתי לו משהו אז הוא יתחיל ללכת לכיוון השני או יעצר על המדרכה, או פשוט יעשה מה שהוא רוצה, ואני עם עגלה ועוד ילדה וגם לי בא  פשוט כבר להגיע הביתה ודי אין לי כח לזה.

אם בעלי בא זה יותר סביר אבל הוא לא הרגיש טוב היום אז זה לא היה אופציה.. 

מצד אחד ויל תיאום ציפיות שלך מצד שני, כי בסוף, אי אפשר להיתקע איתם כל הזמן בבית

זה חונק את כולכם וחבל, הם יכולים להינות

שלי עם הפרש דומה, שנה וחודשיים, את הקטנה הייתי לוקחת בעגלה, הוא היה מצטרף עם איזה כלי תחבורה
 

אולי תקני כמה משחקים שמותר בשבת ותוציאי אותם רק בשבת

אולי זה יגרה אותם לשחק?

אפשר גם ספרים

יש לך מגנטים? זה ממש מעסיק

אפשר גם מגנטים ששמים על המקרר, אצלי בן שנתיים וחצי אוהב ממש

אמרת שפארק זה לא רלוונטי אבל סיבוב בחוץ אולי כן?

הקטן בעגלה, הגדול נותן לך יד וסתם מטיילים

אפשר לשבת על הספסל ולאכול משהו קטן

חלק מהטיול ;)

ציפית לאיזה בשורה וואלה, הם יותר נהנים לבנות במגה בלוקס...

והם גם אוהבים אותם. הבעיה ששניהם תמיד חייבים לשחק בדיוק במה שהשני משחק עכשיו אז לפעמים זה בטוב אבל לפעמים ריבות...  

אבל בעיקר זה הרבה דברים כמו הרכבה ומכוניות או מסלול רכבות שהגדול בונה ומתאמץ והקטנה שהיא שובבה פשוט באה ומפרקת לו והוא מתעצבן. פעם היה יכול לשחק חצי שעה עם הדברים האלה אבל היום הוא לא נהנה, כי כן בא לו שנהיה באזור אבל לא איתה ולא עם הצרחות שלה שהיא רוצה עכשיו את מה שיש לו אז הוא מעדיף לקרוא ספרים, אבל כמה אפשר..

מה שהוא עושה איתה בשמחה זה להעיף משחקים וצעצועים לכל חלקי הבית. (מקיים באדיקות את הפראפרזה לביטוי הידוע: אם אתה לא יכול להרכיב איתה, תפרק איתה😅)

אצלי התחלתי ללכת לתפילת ילדים עם שלושתם.

זה נחמד מאוד. רק הממתקים שאחרי קצת אובר... אבל מי שמעבירה את זה אלופה.

אחר כך הולכים לבית הכנסת של אבא. יש גם קידוש בבית הכנסת אז השארים.

חוזרים הביתה.

קפה.

קצת קריאה. קצת משחק.

סעודת שבת.

בעלי קצת נח ומרדים את האמצעי. אחר כך הולך לשיעור עד 4.

בינתיים אני איתם.

משחקת עם הגדולה. דואגת לתינוק.

כשבעלי חוזר זה הזמן שלי.

הם בדיוק אוכלים א.בוקר, ואז צריך מהר להתארגן להתלבש,, להגיע בול בזמן כדי לא להתייבש בשמש/גשם ולא לאחר..

אבל אולי זה טיפה יעשה לנו לוז. ננסה

אם מזג האויר מאפשר.

אפילו ל5 דקות טיול, עצם שינוי האוירה מרגיע אותם קצת וגורם לעניין כשחןזרים הביתה

אם אי אפשר אז אנחנו מפצלים בינהם (4 ילדים)

נגיד 2 במשחק בשטיח ו2 במשחק בשולחן, זה גם מרגיע קצת את האוירה

וכן, אני או בעלי צמודים אליהם רוב הזמן כדי שיהיו עסוקים....

ילדים בנדיטים חייבים אוורור בחוץ.

כדאי לעשות את זה משהו כמו הרפתקאה שווה לצאת בשביל זה וזה ידרבן לשמור על הכללים.

למשל לעשות פיקניק בפארק עם עוגיות/ קרקרים ושתיה,

לצאת לפארק מרוחק יותר,

את בת השנה וחצי אפשר לשים בעגלה, ולגבי בן ה3 צריך להבין מה מונע ממנו לצאת בטוב, ומשם לטפל בזה.

ברגע שתשימי את האצבע על הקושי בהצבת הגבולות, תוכלו לעבוד על זה כשבעלך או מישהו יוצא איתך ואז כשהוא ילמד יהיה לך יותר קל.

וממליצה להתחיל עם טיולים של 10 דקות. ולהחמיא לו כל דקה בערך איך הוא מתנהג יפה בטיול ואיזה כיף לכולם כשהוא מקשיב וכו'...

ואז להעלות הביטחון אצלל שזה אפשרי.

וגם, לא להתרחק מדי מהבית שאם את חוטפת קריז חוזרים מהר.

עוד טיפ- להתחיל בימי חול כשבעלך כן בבית ואתם יוצאים לבד ובהכי גרחע את מתקשרת שיעזור לך לחזור הביתה..

שוב- לא בכעס, כי פשוט כשלא מקשיבים לכללים לא נעים להיות בחוץ... 

עונה פה גם ל @המקורית ול @מדברה כעדן. 

  אבל בכללי בן ה3 עובר תהליך והוא לומד שאפשר להגיד לנו לא ולגלות רצון עצמאי וגם פשןט *לעשות* מה שהוא רוצה. שזה דבר חיובי סך הכל, אבל די מחרפן כשהוא מחליט לטפס על קיר סלעים בגן שעשועים ואת צריכה לדאוג לו וגם לדאוג לקופיפונת קטנה שמבחינתה לרוץ ממך זה דבר מרגש.

אין לי מה לצאת איתם אם היא רק קשורה בעגלה, יש לה מלאאאאא אנרגיות לפרוק, אז אם אני יוצאת אני אתן לה גם לשחק.

ואנחנו מחמיאים לו כל הזמן, אבל מספיק שאני לא מרשה לטפס על איזה חומה והוא מתחיל להפגין, במקרה הטוב מתיישב על המדרכה ולא זז, במקרה הפחות טוב מתחיל ללכת ואני צריכה לרוץ אחריו עם עגלה.

באמת זה יותר קל כשבעלי נמצא אבל הקטע של - אם לא אז לא יוצאים אני לא מרגישה שהוא מפנים את זה כל כך, כלומר הוא מבטיח 200 פעם להתנהג יפה אבל בשניה שיש לו איזה רצון אחר הוא שוכח שהבטיח (וזה ילד עם יכולת איפוק מטורפת, לא שם הבעיה), ועוד יותר הוא יכול להתחיל לעשות הפגנות שהוא לא חוזר הביתה כי אז לא ניקח אותו יותר החוצה

אף שהמצב אצלנו כבר אחר לגמרי:

* להניח מזרנים על הרצפה ולתת להם לקפוץ.

* להניח מזרן בשיפוע על הספה ולתת להם להתגלש עליו (בהשגחה צמודה שלך).

* לתת להם "לעזור" לך בהכנת סעודה שלישית (להניח צלחות לא שבירות על השולחן, להכניס אוכל לתבנית בשביל לחמם, לחתוך ירקות בסכין חד"פ).

* לקרוא להם ספרים - אבל להפוך אותם להצגה שלמה וארוכה, בשיתוף פעולה איתם.

* לשיר ביחד שירי שבת, אפשר גם לרקוד.

* משחקי הרכבה ובנייה גם יכולים להעסיק זמן מה.

* לעודד משחקי דמיון - אבא-אמא, חנות, טיול בחוץ...

מה עם בעלך, דרך אגב? הוא יכול להיות שותף?

ואם יציאה לפארק לא רלוונטית - לרדת למטה לסיבוב ברחוב יכול להתאים? (לא כשיש גשם סוחף, כמובן...)

הם בהחלט אוהבים לקפוץ על המיטות ולהתגלש על הגב של הספה..

וננסה גם את הדברים האחרים.

בעלי בדכ עוזר אבל עכשיו הוא מצונן אז הוא מתפקד כמו גבר מצונן מצוי - כלומר בטוח שהוא גוסס.

לצאת בכללי לא רלוונטי כי הגדול מביע עצמאות על ידי חוסר הקשבה מוחלט למה שאני אומרת (לא משנה כמה פעמים הוא מבטיח שיקשיב), אז האתגר הזה גדול עליי כרגע

מקווה שבשבתות הבאות בעלך ירגיש טוב וביחד תעסיקו את הילדים.

ובאמת מבינה אותך שבלתי אפשרי לטייל עם ילדים בלתי ממושמעים (אני תמיד אומרת שהתאומים גרמו לי להפסיק לצאת עם הילדים לגני שעשועים - כי מגיל שנתיים בערך היה סיוט לצאת איתם החוצה כשהם כל הזמן בורחים...) - אבל אם בעלך מרגיש טוב ופנוי אז אפשר שתטיילו כולכם יחד בחוץ, ושהוא יהיה אחראי על הגדול...

בעה מקווה שזה לא יקרה עוד הרבה.

אבל עדיין הם כאלה שובבים ובא לי קצת משחקים נינוחים.. 

נחת, כמו שהייתה פעם...

בע"ה זה יעבור כשהם יגדלו❤️

פליימוביל

מגה בלוקס

ספרים

כלי מטבח ובכללי משחקי דמיון

לצאת החוצה לגינה? 

ואני מזדהה, לא לגבי שבתות דווקא אלא כל אחר צהריים של כל יום...

אבל נשמע שאצלי כן קצת יותר שפוי, רוב הזמן הם לא משחקים ביחד אלא כל אחד ועניינו. הגדול יותר מעסיק את עצמו, הקטן יותר הופך את הבית...

אז קודם כל אני מרשה לקטן להפוך את הבית בגבול הסביר ואחר כך גם האיסוף הוא חלק מהמשחק, נניח לפזר משחק ברחבי הסלון ואחר כך לאסוף את המשחק לקופסא, לפזר הוא לגמרי עצמאי, לאסוף הוא קצת צריך דירבון אבל מאוד נהנה גם מזה כשזה באוירה הנכונה...

הגדול (ולפעמים גם הקטן) אוהב מאוד לשחק בכלי מטבח, הכנתי לו תנור קטן מקופסת עוגיות, יש לו כל מיני כלים וכל מיני מצרכים והוא יוצר מזה עולם ומלואו בדמיון.

משחקי הרכבה למיניהם- מגה בלוקס, סברס, מגנטים, צינורות וכו' מעסיקים אותו בערך 20 דקות, אם יש הרבה חלקים אז זה נהדר לשניהם ביחד.

משחקי קופסא- פאזלים, לוטו, משחקי התאמה של צבעים וצורות, דגמים (כמו פטריות, משושים וכאלה שצריך לסדר על לוח לפי ציור מסויים), משחק זיכרון- הגדול יכול לשחק בהם לבד אבל רק כשהקטן לא מפריע.

בובות, חיות, מכוניות- צריך להיכנס למוזה אבל גם הגדול וגם הקטן נהנים מהם לפעמים. אם את מתווכת ועוזרת להם להיכנס לוך משחק דמיון עם סיפור אז בכלל נהדר.

הקטן אוהב- מסירות בכדור, מגדל כוסות, מגדל טבעות, בימבה.

סיפורים שאני מספרת וספרים שהם מדפדפים לבד.

אני מפצלת אותם מחוסר ברירה, כי זה יכול להיות סיוט, אז לפעמים זה יהיה כשהקטן ישן ולפעמים אני אעסיק את הקטן כדי שהגדול יוכל לשחק בעצמו ולפעמים הגדול משחק ליד השולחן הגדול.

בעצם אצלינו הקטן תמיד בודק מה הגדול עושה אבל הגדול דווקא אוהב לעשות דברים אחרים מהקטן.

לפעמים אני פשוט משחקת איתם רצה אחריהם

מידי פעם משחק

יציאה למרפסת מסתכלים בחלון

אוכלים

נותנת להם לפרוק ולפלגן  אבל זה חלק מההנאה שלהם ,  

חלק מהמשחק שלהם זה לפלגן ביחד להפוך הכל.

מספרת סיפור. שואלת מה היה בגן , דיבורים קצת

איך עושה פרה ..

שרה להם

עגלה ובובה, בימבה

עבר עריכה על ידי פה לקצת בתאריך י"א בטבת תשפ"ה 23:04

ככה שיש גם יותר מה לבלגן

לנו יש שלל משחקים, משחקי הרכבה, קופסא, ספרים, מגוון מכוניות

ואנחנו ממש מתיישבים איתם על השטיח ומשחקים (או קוראים לעצמנו משהו אבל הם מרגישים שאנחנו בשטח)

וגם משחקים איתם מחבואים, בכדור, ובמשחקים עצמם.

(ונזכרת שהם גם מאוד אוהבים שבעלי בונה להם דברים, נגיד מערה מהכריות של הספה, מסלול לקפיצה והשתוללות עם מזרנים, אוהל משמיכות וכסאות. אבל זה רק ביום חול ולא בשבת)

ואם מישהו רוצה משהו שיש אצל השני אז מסיחים את דעתו או אומרים לו שיחכה בסבלנות ועוד מעט האח יביא לו (כי סיים או כי צריך לחלוק אז כל אחד משחק קצת ומביא לשני)

אבל באמת אני חושבת שהמפתח זה להיות צמודים אליהם  ולשעשע אותם כל הזמן 😆

עריכה:

אנחנו גם עושים הפסקת תה (תמיד מלווה בעוגה/שוקולד/משהו טעים אחר)

זה עוזר להם רגע להתאפס אם הגיעו לשלב שלא יודעים מה הם רוצים מעצמם

שכדאי לברר לגבי איסור 'בונה' בשבת.

מניחה שיש בזה דעות שונות ופסיקות שונות, ובכל מקרה לא ממש מבינה בזה, אבל כן מעלה למודעות שזה משהו שצריך לברר איך נוהגים, כי גם בתוך משחקי ילדים זה עשוי להיות בעייתי.

יכול להיות שהשאלה רלוונטית גם לגבי הרעיון של בניית 'מגלשה' ש@מתואמת כתבה קודם.

(אולי אף אחד לא אוסר. אני באמת לא יודעת כי זה לא משהו שיצא לי לשאול את בעלי. היו דברים אחרים שהוא כן אמר שעדיף לא לעשות בשבת, אז כן הייתי שואלת אותו גם על זה, אבל לא יודעת מה הוא יענה. אני לא מספיק בקיאה ביסודות ההלכה בשביל להסיק מזה על דברים שלא שאלתי אותו בפירוש. והוא כבר הלך לישון אז לא יכולה לשאול עכשיו...)

תודה שכתבת! אנסה לערוך

אחרי שכתבתי החלטתי לפתוח בעצמי כדי לראות קצת יותר על מה באמת מדובר מבחינת ההלכה.

אז משתפת פה במה שכתב הרב נויבירט בשש"כ לגבי בניית אוהלים בשבת.

וכמובן - יש עוד פסיקות חוץ מהשש"כ, אז מה שכתוב פה לא בהכרח מדויק לכולן. אבל כן שתדעו שיש פה מקום לשאול.

(סעיף ה' מדבר ממש על הנושא של בניית אוהל כחלק ממשחק ילדים. אבל הבאתי גם את הסעיפים האחרים כדי להבין את הכללים)

הם מעסיקים את עצמם

אני מרגילה אותם לזה

הם נגיד הולכים לחדר סוגרים תריס , ואז נהנים מהחשך , מפלגנים את הכריות , עולים אחד על השני

רבים מדברים ..

אבל שכחתי לציין שכן מקפידה על מנוחה

לא מחייבת שינה , אבל שכן יעלו למיטות

ואם הם מפריעים אחד לשני אז לוקחת אחד לישון לידי .

ככה גם אני יכולה לנוח, להתאפס, לקרוא.

אם לא ישנים כל מה שתארת קורה אצלי וזה קשה מאד

ולכן ממש מתעקשת על מנוחה , בעייני זה נצרך בגיל הזה כי זה גיל שכל הזמן זזים מפה לשם ויש הרבה תנועתיות ולכן חובה המנוחה והחלפת כוחות . 

לפעמים שהם לא אוכלים טוב אז זה גרם גורם לחוסר רוגע , אז ממש מנסה לתת להם אוכל שיאהבו

אצלי קצת יותר גדולים, אבל כשאני עייפה אני משחקת בלסדר את הבית. בד"כ לפני סד"ש.

כל הילדים עומדים ליד הקיר ואני יושבת על הספה, וקוראת להם ברמזים-

הילדה שלומדת בגן רבקה מרימה בובה מהרצפה

הילד שיש לו בשם ח קופץ 2 קפיצות

מי שרוצה במבה נותןלאמא נשיקה

מי שאוהבת לעשות שעורי בית לאסוף 5 מגנטים

וכו וכו

מה שבא לך, לפעמים מוסיפה גם דברים כיפים- לשתות חצי כוס מיץ, לחלק לאח הקטן חיבוק...

הם ממש אוהבים את זה, ואני צריכה "רק" לדבר

זה התחיל מהיותי בהריון אי אז וממשיך כל עוד אני בלי כח...

אפשר גם שמי שמרים יפה יהיה ה"אמא"

אפשר לחשוב מה חשוב לך שיהיה בשבת?

איזה אווירה?

תפילה?,

סעודה מפנקת שמכינים ביחד?

וגם- מה את אוהבת לעשות? מה מחייה אותך?

תעשי מה שאת אוהבת!

רוצה להיפגש עם חברות?

להתפלל? אפשר גם בפארק, אם לא אפשרי בבית כנסת...

אבל להיות בבית כנסת נותן תחושת שבת וממש באופן אישי משמח אותי.. אז אפשר אחרי הבית כנסת ללכת לפארק..

ללמוד פרשת שבוע? אפשר לקנות סיפור שיעניין גם אותם על הפרשה..

כתבתי מבולבל חחחח..

חיבוק על היום!!

בע'ה מעז יצא מתוק!!

שזה בלתי אפשרי איתם

אבל באמת זה מה שמחייה אותי, שלא צורחים לי באוזניים בלי הפסקה, שאני לא צריכה לחזור 50 פעם על בקשה ולצרוח אותה עד שיקשיבו לי....

הם ילדים טובים וחמודים אבל שובבים, ומגלים את העצמאות שלהם וזה שלב קשוח.. 

יש את הצרכים שלהם כמובן..

ןהם צריכים הוצאת אנרגיה, להיפגש עם חברים אולי, ביקור בבית כנסת ..

ובתוך זה למצוא את מה שמחייה אותך...

יש תקופה שלא ממושמעים וזה סיוט...

אחד בעגלה אחד בתלת אופן? בימבה?

אבל אז הלחזור זה הבעיה, הם לא ממצים את הגינה/טיולים, ואז צריך לריב איתם שיכנסו לעגלה או יסכימו לחזור. במיוחד הגדול, הקטנה עוד בסדר עם זה, והיא גם קטנה יותר, גם אם היא מתעצבנת יותר קל להכניס לעגלה ולחגור.

ולפעמים זה כזה סיוט שכבר לא בא לי לצאת שוב רק בגלל הדרך

משהו בסגנון..

שווה את זה ששבת תעבור בטוב

א. שבתות עם ילדים זה לא באמת נחת. כאפה כאזת שקולטים אותה מתישהו כי בראש שבת שווה נחת.

הז פשוט מהות שונה

יש טפשרות לנחת

אבל

היא לא תקרה מאליה

ובמקום נחת

היתי מייצרת מתווה לשבת שבו יהיה לשבת גם מימד של -משמעות, רוחניות, כיף, גיוון ,הנאה ,משפחתיות

אנחנו הינו מזמינים אורחים נטו מסיבה אגואיסטית זה מאוורר ומרענן ומכניס התרחשות..גם בתוכן לש הסעודה וגם באוירה ובשיח

וגם לרוב הילדים איכשהו יותר נבלעים בסיטואציה ולא הכל רק סביבם

הולכת לקבלת שבת בביכנ''ס זה מאוורר

יוצאת בבוקר לסיבוב קצר,קובעת עם חברה בגינה..

ו'ב לא להתקע רק בבית ולצפות שהם ישתקו ויסתדרו ויעזבו אותי בשקט

מקדישה זמן למשחק איתם

ועושים בינכם תורנות מנוחה

כל פעם מיהשו הולך לנוח או לקרוא לשעה ואז מתחלפים

יוצאים לסיבוב אחרי האוכל

ובעיקר כשיתווספו אחים בעז''ה הזממשתנה

כי הם ישחרו יחד ולא יהיו רק סביבכם

לי יש גם בגילאים שלכם אבל זה אחרת לגמרי כי הם הקטנים והם פשוט אחרי הגדולים בהכל משחקים איתם..

השגרה ככ עמוסה ושוחקת ואני חייבת טיפה מנוחה, ואין..

אבל להזמין אנשים מדי פעם באמת יעזור

כשהילדים שלי היו קטנים, היה לי פרויקט כל שבת לעבור בצורה טובה למרות הקושי, הייתי מכינה הרבה סבלנות לשבת ולוקחת פסק זמן מדי פעם כדי לנשום.

וגם לא הרגשתי צורך להעסיק אותם, רוב הזמן נתתי להם למצוא לעצמם תעסוקה, רק חלק קטן מהזמן שחקתי איתם. אם ילד מתרגל שההורים כל הזמן מעסיקים אותו הוא לא יצליח לעשות משהו אחר.

פשוט חייבים לפקח, עליהם במיוחד הקטנה שהיא שובבה ברמות.

לפני יומיים הלכתי להביא משהו מהמסדרון, לקח לי משהו כמו 3-4 שניות עד שחזרתי ומצרתי אותה עומדת על השולחן ומוחאת כפיים.

בממוצע פעם ביום אני תופסת אותה לפני שהיא קופצת ראש מספה/כיסא/שולחן או סתם נופלת בחוסר תשומת לב.

הדברים ה"סבבה" שהיא עושה זה לפזר בגדים או כלים או אוכל על הרצפה...

משחקים אין מה לדבר בכלל, התייאשתי.

זה לא שאני מוצאת לה תעסוקות, היא מוצאת לעצמה, אני פשוט איתה בלי הפסקה לוודא שהיא לא פוצעת את עצמה..

(והגדול גם מסתדר בלעדיי אבל אוהב שמקריאים לו סיפורים, אז חלק מהזמן הוא "קורא" לבד, אבל חלק הוא מבקש שנקריא)

שצריך לפקח עליהם כל הזמן

גם אצלי היו ככה שובבים

בני דודים או שכנים, רצוי לא בגילאים של הילדים כי אז זה מוסיף קושי, אלא גדולים יותר.

פעם הייתי מזמינה הרבה לשבת בני דודים בני 8-10. לא את כל המשפחה, רק ילד או שניים.

זה מוסיף עניין וסוג של בייביסיטר לילדים, ומצד שני לא דורש ממני לפנות חדר אורחים (פותחים מיטה או מזרון) או לבשל יותר מהרגיל

שלא ראיתי שהתייחסו אליו-

אולי אפשר במהלך השבת לעשות 'הפרד ומשול'.

את יוצאת עם הקטנה לסיבוב בחוץ, והגדול נשאר עם אבא בבית (בתקווה שבעלך יוכל לנוח בזמן שהגדול מקבל זמן שקט לשחק בלי שהקטנה מפרקת לו).

ואת יכולה לבחור אם לשווק את זה לגדול כתוצאה לזה שהוא לא שומר על גבולות בחוץ ולכן הוא לא יכול לבוא אתכן, או כמתנה- שאת רואה כמה הקטנה כל הזמן מפרקת לו, ואת רוצה לאפשר לו לשחק בנחת.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡