בגילאים האלה שיחקו אצלי במגנטים הרבה, מכוניות וכד׳, ויצאנו איזה פעמיים עם בימבות אופניים קורקינט וכו

בימי חול אני מנסה וכל פעם מצטערת, הגדול בפייז כזה של אני מחליט על עצמי ואת לא מחליטה עליי ואם לא בא לו לבוא אני פשוט צריכה לקחת אותו בכוח על הידיים, והוא כבד לי ומשתולל והקטנה מתחילה לצרוח שהיא גם רוצה ידיים וזה פשוט נהיה סיוט.

וגם אם הוא כבר בא אז הוא לא מקשיב לכלום, כאילו בא לו לטפס עכשיו אז הוא יטפס, ואם לא הסכמתי לו משהו אז הוא יתחיל ללכת לכיוון השני או יעצר על המדרכה, או פשוט יעשה מה שהוא רוצה, ואני עם עגלה ועוד ילדה וגם לי בא  פשוט כבר להגיע הביתה ודי אין לי כח לזה.

אם בעלי בא זה יותר סביר אבל הוא לא הרגיש טוב היום אז זה לא היה אופציה.. 

מצד אחד ויל תיאום ציפיות שלך מצד שני, כי בסוף, אי אפשר להיתקע איתם כל הזמן בבית

זה חונק את כולכם וחבל, הם יכולים להינות

שלי עם הפרש דומה, שנה וחודשיים, את הקטנה הייתי לוקחת בעגלה, הוא היה מצטרף עם איזה כלי תחבורה
 

אולי תקני כמה משחקים שמותר בשבת ותוציאי אותם רק בשבת

אולי זה יגרה אותם לשחק?

אפשר גם ספרים

יש לך מגנטים? זה ממש מעסיק

אפשר גם מגנטים ששמים על המקרר, אצלי בן שנתיים וחצי אוהב ממש

אמרת שפארק זה לא רלוונטי אבל סיבוב בחוץ אולי כן?

הקטן בעגלה, הגדול נותן לך יד וסתם מטיילים

אפשר לשבת על הספסל ולאכול משהו קטן

חלק מהטיול ;)

ציפית לאיזה בשורה וואלה, הם יותר נהנים לבנות במגה בלוקס...

והם גם אוהבים אותם. הבעיה ששניהם תמיד חייבים לשחק בדיוק במה שהשני משחק עכשיו אז לפעמים זה בטוב אבל לפעמים ריבות...  

אבל בעיקר זה הרבה דברים כמו הרכבה ומכוניות או מסלול רכבות שהגדול בונה ומתאמץ והקטנה שהיא שובבה פשוט באה ומפרקת לו והוא מתעצבן. פעם היה יכול לשחק חצי שעה עם הדברים האלה אבל היום הוא לא נהנה, כי כן בא לו שנהיה באזור אבל לא איתה ולא עם הצרחות שלה שהיא רוצה עכשיו את מה שיש לו אז הוא מעדיף לקרוא ספרים, אבל כמה אפשר..

מה שהוא עושה איתה בשמחה זה להעיף משחקים וצעצועים לכל חלקי הבית. (מקיים באדיקות את הפראפרזה לביטוי הידוע: אם אתה לא יכול להרכיב איתה, תפרק איתה😅)

אצלי התחלתי ללכת לתפילת ילדים עם שלושתם.

זה נחמד מאוד. רק הממתקים שאחרי קצת אובר... אבל מי שמעבירה את זה אלופה.

אחר כך הולכים לבית הכנסת של אבא. יש גם קידוש בבית הכנסת אז השארים.

חוזרים הביתה.

קפה.

קצת קריאה. קצת משחק.

סעודת שבת.

בעלי קצת נח ומרדים את האמצעי. אחר כך הולך לשיעור עד 4.

בינתיים אני איתם.

משחקת עם הגדולה. דואגת לתינוק.

כשבעלי חוזר זה הזמן שלי.

הם בדיוק אוכלים א.בוקר, ואז צריך מהר להתארגן להתלבש,, להגיע בול בזמן כדי לא להתייבש בשמש/גשם ולא לאחר..

אבל אולי זה טיפה יעשה לנו לוז. ננסה

אם מזג האויר מאפשר.

אפילו ל5 דקות טיול, עצם שינוי האוירה מרגיע אותם קצת וגורם לעניין כשחןזרים הביתה

אם אי אפשר אז אנחנו מפצלים בינהם (4 ילדים)

נגיד 2 במשחק בשטיח ו2 במשחק בשולחן, זה גם מרגיע קצת את האוירה

וכן, אני או בעלי צמודים אליהם רוב הזמן כדי שיהיו עסוקים....

ילדים בנדיטים חייבים אוורור בחוץ.

כדאי לעשות את זה משהו כמו הרפתקאה שווה לצאת בשביל זה וזה ידרבן לשמור על הכללים.

למשל לעשות פיקניק בפארק עם עוגיות/ קרקרים ושתיה,

לצאת לפארק מרוחק יותר,

את בת השנה וחצי אפשר לשים בעגלה, ולגבי בן ה3 צריך להבין מה מונע ממנו לצאת בטוב, ומשם לטפל בזה.

ברגע שתשימי את האצבע על הקושי בהצבת הגבולות, תוכלו לעבוד על זה כשבעלך או מישהו יוצא איתך ואז כשהוא ילמד יהיה לך יותר קל.

וממליצה להתחיל עם טיולים של 10 דקות. ולהחמיא לו כל דקה בערך איך הוא מתנהג יפה בטיול ואיזה כיף לכולם כשהוא מקשיב וכו'...

ואז להעלות הביטחון אצלל שזה אפשרי.

וגם, לא להתרחק מדי מהבית שאם את חוטפת קריז חוזרים מהר.

עוד טיפ- להתחיל בימי חול כשבעלך כן בבית ואתם יוצאים לבד ובהכי גרחע את מתקשרת שיעזור לך לחזור הביתה..

שוב- לא בכעס, כי פשוט כשלא מקשיבים לכללים לא נעים להיות בחוץ... 

עונה פה גם ל @המקורית ול @מדברה כעדן. 

  אבל בכללי בן ה3 עובר תהליך והוא לומד שאפשר להגיד לנו לא ולגלות רצון עצמאי וגם פשןט *לעשות* מה שהוא רוצה. שזה דבר חיובי סך הכל, אבל די מחרפן כשהוא מחליט לטפס על קיר סלעים בגן שעשועים ואת צריכה לדאוג לו וגם לדאוג לקופיפונת קטנה שמבחינתה לרוץ ממך זה דבר מרגש.

אין לי מה לצאת איתם אם היא רק קשורה בעגלה, יש לה מלאאאאא אנרגיות לפרוק, אז אם אני יוצאת אני אתן לה גם לשחק.

ואנחנו מחמיאים לו כל הזמן, אבל מספיק שאני לא מרשה לטפס על איזה חומה והוא מתחיל להפגין, במקרה הטוב מתיישב על המדרכה ולא זז, במקרה הפחות טוב מתחיל ללכת ואני צריכה לרוץ אחריו עם עגלה.

באמת זה יותר קל כשבעלי נמצא אבל הקטע של - אם לא אז לא יוצאים אני לא מרגישה שהוא מפנים את זה כל כך, כלומר הוא מבטיח 200 פעם להתנהג יפה אבל בשניה שיש לו איזה רצון אחר הוא שוכח שהבטיח (וזה ילד עם יכולת איפוק מטורפת, לא שם הבעיה), ועוד יותר הוא יכול להתחיל לעשות הפגנות שהוא לא חוזר הביתה כי אז לא ניקח אותו יותר החוצה

אף שהמצב אצלנו כבר אחר לגמרי:

* להניח מזרנים על הרצפה ולתת להם לקפוץ.

* להניח מזרן בשיפוע על הספה ולתת להם להתגלש עליו (בהשגחה צמודה שלך).

* לתת להם "לעזור" לך בהכנת סעודה שלישית (להניח צלחות לא שבירות על השולחן, להכניס אוכל לתבנית בשביל לחמם, לחתוך ירקות בסכין חד"פ).

* לקרוא להם ספרים - אבל להפוך אותם להצגה שלמה וארוכה, בשיתוף פעולה איתם.

* לשיר ביחד שירי שבת, אפשר גם לרקוד.

* משחקי הרכבה ובנייה גם יכולים להעסיק זמן מה.

* לעודד משחקי דמיון - אבא-אמא, חנות, טיול בחוץ...

מה עם בעלך, דרך אגב? הוא יכול להיות שותף?

ואם יציאה לפארק לא רלוונטית - לרדת למטה לסיבוב ברחוב יכול להתאים? (לא כשיש גשם סוחף, כמובן...)

הם בהחלט אוהבים לקפוץ על המיטות ולהתגלש על הגב של הספה..

וננסה גם את הדברים האחרים.

בעלי בדכ עוזר אבל עכשיו הוא מצונן אז הוא מתפקד כמו גבר מצונן מצוי - כלומר בטוח שהוא גוסס.

לצאת בכללי לא רלוונטי כי הגדול מביע עצמאות על ידי חוסר הקשבה מוחלט למה שאני אומרת (לא משנה כמה פעמים הוא מבטיח שיקשיב), אז האתגר הזה גדול עליי כרגע

מקווה שבשבתות הבאות בעלך ירגיש טוב וביחד תעסיקו את הילדים.

ובאמת מבינה אותך שבלתי אפשרי לטייל עם ילדים בלתי ממושמעים (אני תמיד אומרת שהתאומים גרמו לי להפסיק לצאת עם הילדים לגני שעשועים - כי מגיל שנתיים בערך היה סיוט לצאת איתם החוצה כשהם כל הזמן בורחים...) - אבל אם בעלך מרגיש טוב ופנוי אז אפשר שתטיילו כולכם יחד בחוץ, ושהוא יהיה אחראי על הגדול...

בעה מקווה שזה לא יקרה עוד הרבה.

אבל עדיין הם כאלה שובבים ובא לי קצת משחקים נינוחים.. 

נחת, כמו שהייתה פעם...

בע"ה זה יעבור כשהם יגדלו❤️

פליימוביל

מגה בלוקס

ספרים

כלי מטבח ובכללי משחקי דמיון

לצאת החוצה לגינה? 

ואני מזדהה, לא לגבי שבתות דווקא אלא כל אחר צהריים של כל יום...

אבל נשמע שאצלי כן קצת יותר שפוי, רוב הזמן הם לא משחקים ביחד אלא כל אחד ועניינו. הגדול יותר מעסיק את עצמו, הקטן יותר הופך את הבית...

אז קודם כל אני מרשה לקטן להפוך את הבית בגבול הסביר ואחר כך גם האיסוף הוא חלק מהמשחק, נניח לפזר משחק ברחבי הסלון ואחר כך לאסוף את המשחק לקופסא, לפזר הוא לגמרי עצמאי, לאסוף הוא קצת צריך דירבון אבל מאוד נהנה גם מזה כשזה באוירה הנכונה...

הגדול (ולפעמים גם הקטן) אוהב מאוד לשחק בכלי מטבח, הכנתי לו תנור קטן מקופסת עוגיות, יש לו כל מיני כלים וכל מיני מצרכים והוא יוצר מזה עולם ומלואו בדמיון.

משחקי הרכבה למיניהם- מגה בלוקס, סברס, מגנטים, צינורות וכו' מעסיקים אותו בערך 20 דקות, אם יש הרבה חלקים אז זה נהדר לשניהם ביחד.

משחקי קופסא- פאזלים, לוטו, משחקי התאמה של צבעים וצורות, דגמים (כמו פטריות, משושים וכאלה שצריך לסדר על לוח לפי ציור מסויים), משחק זיכרון- הגדול יכול לשחק בהם לבד אבל רק כשהקטן לא מפריע.

בובות, חיות, מכוניות- צריך להיכנס למוזה אבל גם הגדול וגם הקטן נהנים מהם לפעמים. אם את מתווכת ועוזרת להם להיכנס לוך משחק דמיון עם סיפור אז בכלל נהדר.

הקטן אוהב- מסירות בכדור, מגדל כוסות, מגדל טבעות, בימבה.

סיפורים שאני מספרת וספרים שהם מדפדפים לבד.

אני מפצלת אותם מחוסר ברירה, כי זה יכול להיות סיוט, אז לפעמים זה יהיה כשהקטן ישן ולפעמים אני אעסיק את הקטן כדי שהגדול יוכל לשחק בעצמו ולפעמים הגדול משחק ליד השולחן הגדול.

בעצם אצלינו הקטן תמיד בודק מה הגדול עושה אבל הגדול דווקא אוהב לעשות דברים אחרים מהקטן.

לפעמים אני פשוט משחקת איתם רצה אחריהם

מידי פעם משחק

יציאה למרפסת מסתכלים בחלון

אוכלים

נותנת להם לפרוק ולפלגן  אבל זה חלק מההנאה שלהם ,  

חלק מהמשחק שלהם זה לפלגן ביחד להפוך הכל.

מספרת סיפור. שואלת מה היה בגן , דיבורים קצת

איך עושה פרה ..

שרה להם

עגלה ובובה, בימבה

עבר עריכה על ידי פה לקצת בתאריך י"א בטבת תשפ"ה 23:04

ככה שיש גם יותר מה לבלגן

לנו יש שלל משחקים, משחקי הרכבה, קופסא, ספרים, מגוון מכוניות

ואנחנו ממש מתיישבים איתם על השטיח ומשחקים (או קוראים לעצמנו משהו אבל הם מרגישים שאנחנו בשטח)

וגם משחקים איתם מחבואים, בכדור, ובמשחקים עצמם.

(ונזכרת שהם גם מאוד אוהבים שבעלי בונה להם דברים, נגיד מערה מהכריות של הספה, מסלול לקפיצה והשתוללות עם מזרנים, אוהל משמיכות וכסאות. אבל זה רק ביום חול ולא בשבת)

ואם מישהו רוצה משהו שיש אצל השני אז מסיחים את דעתו או אומרים לו שיחכה בסבלנות ועוד מעט האח יביא לו (כי סיים או כי צריך לחלוק אז כל אחד משחק קצת ומביא לשני)

אבל באמת אני חושבת שהמפתח זה להיות צמודים אליהם  ולשעשע אותם כל הזמן 😆

עריכה:

אנחנו גם עושים הפסקת תה (תמיד מלווה בעוגה/שוקולד/משהו טעים אחר)

זה עוזר להם רגע להתאפס אם הגיעו לשלב שלא יודעים מה הם רוצים מעצמם

שכדאי לברר לגבי איסור 'בונה' בשבת.

מניחה שיש בזה דעות שונות ופסיקות שונות, ובכל מקרה לא ממש מבינה בזה, אבל כן מעלה למודעות שזה משהו שצריך לברר איך נוהגים, כי גם בתוך משחקי ילדים זה עשוי להיות בעייתי.

יכול להיות שהשאלה רלוונטית גם לגבי הרעיון של בניית 'מגלשה' ש@מתואמת כתבה קודם.

(אולי אף אחד לא אוסר. אני באמת לא יודעת כי זה לא משהו שיצא לי לשאול את בעלי. היו דברים אחרים שהוא כן אמר שעדיף לא לעשות בשבת, אז כן הייתי שואלת אותו גם על זה, אבל לא יודעת מה הוא יענה. אני לא מספיק בקיאה ביסודות ההלכה בשביל להסיק מזה על דברים שלא שאלתי אותו בפירוש. והוא כבר הלך לישון אז לא יכולה לשאול עכשיו...)

תודה שכתבת! אנסה לערוך

אחרי שכתבתי החלטתי לפתוח בעצמי כדי לראות קצת יותר על מה באמת מדובר מבחינת ההלכה.

אז משתפת פה במה שכתב הרב נויבירט בשש"כ לגבי בניית אוהלים בשבת.

וכמובן - יש עוד פסיקות חוץ מהשש"כ, אז מה שכתוב פה לא בהכרח מדויק לכולן. אבל כן שתדעו שיש פה מקום לשאול.

(סעיף ה' מדבר ממש על הנושא של בניית אוהל כחלק ממשחק ילדים. אבל הבאתי גם את הסעיפים האחרים כדי להבין את הכללים)

הם מעסיקים את עצמם

אני מרגילה אותם לזה

הם נגיד הולכים לחדר סוגרים תריס , ואז נהנים מהחשך , מפלגנים את הכריות , עולים אחד על השני

רבים מדברים ..

אבל שכחתי לציין שכן מקפידה על מנוחה

לא מחייבת שינה , אבל שכן יעלו למיטות

ואם הם מפריעים אחד לשני אז לוקחת אחד לישון לידי .

ככה גם אני יכולה לנוח, להתאפס, לקרוא.

אם לא ישנים כל מה שתארת קורה אצלי וזה קשה מאד

ולכן ממש מתעקשת על מנוחה , בעייני זה נצרך בגיל הזה כי זה גיל שכל הזמן זזים מפה לשם ויש הרבה תנועתיות ולכן חובה המנוחה והחלפת כוחות . 

לפעמים שהם לא אוכלים טוב אז זה גרם גורם לחוסר רוגע , אז ממש מנסה לתת להם אוכל שיאהבו

אצלי קצת יותר גדולים, אבל כשאני עייפה אני משחקת בלסדר את הבית. בד"כ לפני סד"ש.

כל הילדים עומדים ליד הקיר ואני יושבת על הספה, וקוראת להם ברמזים-

הילדה שלומדת בגן רבקה מרימה בובה מהרצפה

הילד שיש לו בשם ח קופץ 2 קפיצות

מי שרוצה במבה נותןלאמא נשיקה

מי שאוהבת לעשות שעורי בית לאסוף 5 מגנטים

וכו וכו

מה שבא לך, לפעמים מוסיפה גם דברים כיפים- לשתות חצי כוס מיץ, לחלק לאח הקטן חיבוק...

הם ממש אוהבים את זה, ואני צריכה "רק" לדבר

זה התחיל מהיותי בהריון אי אז וממשיך כל עוד אני בלי כח...

אפשר גם שמי שמרים יפה יהיה ה"אמא"

אפשר לחשוב מה חשוב לך שיהיה בשבת?

איזה אווירה?

תפילה?,

סעודה מפנקת שמכינים ביחד?

וגם- מה את אוהבת לעשות? מה מחייה אותך?

תעשי מה שאת אוהבת!

רוצה להיפגש עם חברות?

להתפלל? אפשר גם בפארק, אם לא אפשרי בבית כנסת...

אבל להיות בבית כנסת נותן תחושת שבת וממש באופן אישי משמח אותי.. אז אפשר אחרי הבית כנסת ללכת לפארק..

ללמוד פרשת שבוע? אפשר לקנות סיפור שיעניין גם אותם על הפרשה..

כתבתי מבולבל חחחח..

חיבוק על היום!!

בע'ה מעז יצא מתוק!!

שזה בלתי אפשרי איתם

אבל באמת זה מה שמחייה אותי, שלא צורחים לי באוזניים בלי הפסקה, שאני לא צריכה לחזור 50 פעם על בקשה ולצרוח אותה עד שיקשיבו לי....

הם ילדים טובים וחמודים אבל שובבים, ומגלים את העצמאות שלהם וזה שלב קשוח.. 

יש את הצרכים שלהם כמובן..

ןהם צריכים הוצאת אנרגיה, להיפגש עם חברים אולי, ביקור בבית כנסת ..

ובתוך זה למצוא את מה שמחייה אותך...

יש תקופה שלא ממושמעים וזה סיוט...

אחד בעגלה אחד בתלת אופן? בימבה?

אבל אז הלחזור זה הבעיה, הם לא ממצים את הגינה/טיולים, ואז צריך לריב איתם שיכנסו לעגלה או יסכימו לחזור. במיוחד הגדול, הקטנה עוד בסדר עם זה, והיא גם קטנה יותר, גם אם היא מתעצבנת יותר קל להכניס לעגלה ולחגור.

ולפעמים זה כזה סיוט שכבר לא בא לי לצאת שוב רק בגלל הדרך

משהו בסגנון..

שווה את זה ששבת תעבור בטוב

א. שבתות עם ילדים זה לא באמת נחת. כאפה כאזת שקולטים אותה מתישהו כי בראש שבת שווה נחת.

הז פשוט מהות שונה

יש טפשרות לנחת

אבל

היא לא תקרה מאליה

ובמקום נחת

היתי מייצרת מתווה לשבת שבו יהיה לשבת גם מימד של -משמעות, רוחניות, כיף, גיוון ,הנאה ,משפחתיות

אנחנו הינו מזמינים אורחים נטו מסיבה אגואיסטית זה מאוורר ומרענן ומכניס התרחשות..גם בתוכן לש הסעודה וגם באוירה ובשיח

וגם לרוב הילדים איכשהו יותר נבלעים בסיטואציה ולא הכל רק סביבם

הולכת לקבלת שבת בביכנ''ס זה מאוורר

יוצאת בבוקר לסיבוב קצר,קובעת עם חברה בגינה..

ו'ב לא להתקע רק בבית ולצפות שהם ישתקו ויסתדרו ויעזבו אותי בשקט

מקדישה זמן למשחק איתם

ועושים בינכם תורנות מנוחה

כל פעם מיהשו הולך לנוח או לקרוא לשעה ואז מתחלפים

יוצאים לסיבוב אחרי האוכל

ובעיקר כשיתווספו אחים בעז''ה הזממשתנה

כי הם ישחרו יחד ולא יהיו רק סביבכם

לי יש גם בגילאים שלכם אבל זה אחרת לגמרי כי הם הקטנים והם פשוט אחרי הגדולים בהכל משחקים איתם..

השגרה ככ עמוסה ושוחקת ואני חייבת טיפה מנוחה, ואין..

אבל להזמין אנשים מדי פעם באמת יעזור

כשהילדים שלי היו קטנים, היה לי פרויקט כל שבת לעבור בצורה טובה למרות הקושי, הייתי מכינה הרבה סבלנות לשבת ולוקחת פסק זמן מדי פעם כדי לנשום.

וגם לא הרגשתי צורך להעסיק אותם, רוב הזמן נתתי להם למצוא לעצמם תעסוקה, רק חלק קטן מהזמן שחקתי איתם. אם ילד מתרגל שההורים כל הזמן מעסיקים אותו הוא לא יצליח לעשות משהו אחר.

פשוט חייבים לפקח, עליהם במיוחד הקטנה שהיא שובבה ברמות.

לפני יומיים הלכתי להביא משהו מהמסדרון, לקח לי משהו כמו 3-4 שניות עד שחזרתי ומצרתי אותה עומדת על השולחן ומוחאת כפיים.

בממוצע פעם ביום אני תופסת אותה לפני שהיא קופצת ראש מספה/כיסא/שולחן או סתם נופלת בחוסר תשומת לב.

הדברים ה"סבבה" שהיא עושה זה לפזר בגדים או כלים או אוכל על הרצפה...

משחקים אין מה לדבר בכלל, התייאשתי.

זה לא שאני מוצאת לה תעסוקות, היא מוצאת לעצמה, אני פשוט איתה בלי הפסקה לוודא שהיא לא פוצעת את עצמה..

(והגדול גם מסתדר בלעדיי אבל אוהב שמקריאים לו סיפורים, אז חלק מהזמן הוא "קורא" לבד, אבל חלק הוא מבקש שנקריא)

שצריך לפקח עליהם כל הזמן

גם אצלי היו ככה שובבים

בני דודים או שכנים, רצוי לא בגילאים של הילדים כי אז זה מוסיף קושי, אלא גדולים יותר.

פעם הייתי מזמינה הרבה לשבת בני דודים בני 8-10. לא את כל המשפחה, רק ילד או שניים.

זה מוסיף עניין וסוג של בייביסיטר לילדים, ומצד שני לא דורש ממני לפנות חדר אורחים (פותחים מיטה או מזרון) או לבשל יותר מהרגיל

שלא ראיתי שהתייחסו אליו-

אולי אפשר במהלך השבת לעשות 'הפרד ומשול'.

את יוצאת עם הקטנה לסיבוב בחוץ, והגדול נשאר עם אבא בבית (בתקווה שבעלך יוכל לנוח בזמן שהגדול מקבל זמן שקט לשחק בלי שהקטנה מפרקת לו).

ואת יכולה לבחור אם לשווק את זה לגדול כתוצאה לזה שהוא לא שומר על גבולות בחוץ ולכן הוא לא יכול לבוא אתכן, או כמתנה- שאת רואה כמה הקטנה כל הזמן מפרקת לו, ואת רוצה לאפשר לו לשחק בנחת.

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣