אני מעריך שנתניהו לא יחזיר אותו לממשלה ויוביל לבחירות בקיץ.
כאשר הוא עצמו לא יתמודד לקדנציה שביעית.
אני מעריך שנתניהו לא יחזיר אותו לממשלה ויוביל לבחירות בקיץ.
כאשר הוא עצמו לא יתמודד לקדנציה שביעית.
בס"ד
אילולה היה מדובר כעת בממשלת שמאל או ממשלת "אחדות", ההפגנות שניהלו בשבוע האחרון פורום הגבורה ופורום תקווה, היו הרבה יותר גדולות. אנחנו יותר מידי סלחניים בגלל שמדובר באנשי המחנה שלנו. לראות היום את צביקה מור מתחנן להיכנס לישיבת הסיעה של הציונות הדתית רק בשביל לשכנע אותם לפרוש בשביל לא להפקיר את הבן שלו, היה כואב.
הציבור שלנו פשוט לא מאמין בהפגנות.
בהיעדר כיסוי תקשורתי הולם וגב משטרתי/משפטי אין תועלת בהפגנה. הפגנה היא כלי עזר, לא כלי מרכזי.
לשתוק, ולתת לעסקה המופקרת הזאת לעבור?
הפסדנו בפוליטיקה הישראלית.
אתה יכול לצעוק ולהפגין, אבל זה לא יעשה כלום. בנתיים נשמע שבצלאל מצליח להוציא קצת לימונדה מהלימון. מקווה שזה נכון.
מה היינו אומרים אילו שיקלי, סילמן או אפילו אלון דודי - היו תומכים בדברים הרבה יותר חמורים וכדי להרגיע הם היו אומרים שהם מוציאים קצת לימונדה מהלימון? אני רוצה לנחש שזה לא היה עובר בשתיקה.
האפקטיביות של ההפגנות של הימין הן אפסיות. גזלו מאיתנו את היכולת הזו.
בממשלה הקודמת נלחמנו כציבור על דברים הרבה פחות גרועים, גם בלי האקט של לצאת ולהפגין עם שלטים.
מתוך הממשלה והכנסת עשינו. מה היה חוץ מזה?
הקואליציה הזו התחילה את דרכה ברגל שמאל. אפשר וצריך היה להקים ממשלת 64 ביום שאחרי הנצחון בבחירות, אבל במקום זאת הלכו בדרך של כיפופי ידיים, ורק כעבור חודשיים הוקמה ממשלה.
בהתנהלות נכונה נתניהו היה אמור להיות האמסף של הימין, אבל במקום זאת הוא הפך בפועל לפודל של סמוטריץ'.
נכון לעכשו נתניהו רוצה לגזור הפסדים. בטרם פרישתו מן החיים הפוליטיים הוא מחוייב רגשית ופוליטית ומוסרית להחזיר את כל החטופים כולל הבן של צביקה מור.
ברקע זה, כל כך מאכזב שישיבת הסיעה של הציונות הדתית לא מוכנה אפילו להקשיב לצביקה מור שהוא בשר מבשרה. ולו למראית עין.
כלומר, אני בהחלט חשבתי וחושב שנתניהו היה צריך לפטר אותו, כשהצביע בתירוצים מתחלפים לפי כיוון הרוח, נגד התקציב. כעת הוא יוצא כביכול אידיאולוג גדול.
אבל מבחינתו - הוא טועה טעות חמורה. הרי הוא כל הזמן מנפנף בהשגים שלו, חלקם אכן התרחשו. אם העיסקה תעבור בין כך, מה עם ישראל ירויח מפרישה שלו?
אני בהחלט חושב שאם הפלת הממשלה היתה מונעת עיסקה כזאת - היה מוצדק להפיל אותה (או לאיים איום אמין, כזה שבאמת עומדים מאחוריו). אבל, כמו שזיו מאור כתב בבשבע - היחידים שיכולים להוביל מהלך אפקטיבי כזה, זה שליש מסיעת הליכוד.
אבל, כמו בגירוש - הגנים הפאשיסטיים של המפלגה הזאת לא יאפשרו לעשות את זה.
(עריכה: במחשבה נוספת, בן גביר עצמו הבהיר שלא יתן לשמאל להפיל את הממשלה. אם היה טוען שלממשלה אין יותר לגיטימציה, מילא. אבל לוותר על מוקדי ההשפעה, תוך התחייבות למאמץ לשמור עליה, זה ממש חסר הגיון).
ובנסיבות אלה הוא מעדיף לפרוש ברקע אידיאולוגי.
לדעתי נתניהו לא יתאמץ להשאיר אותו, וירכב על הפרישה כדי להסביר לנו בטרם עזיבתו את החיים הפוליטיים, שלא מעשי לתחזק קואליציה על חודו של קול.
נתניהו שנפגש בשבת עם השליח של טראמפ שוכנע שעם טראמפ החדש הוא לא יוכל לעבוד.
אין לי אלא להסכים אתך.
הוא פוליטיקאי קטן ולא מל"ו הצדיקים.
בשולי הדברים אני חולק על הוצאת שם רע על סמוטריץ'.
את השם הרע קנה סמוטריץ' לעצמו ביושר.
כמובן שהוא לא התנצל על השקר המפורש והידוע, אלא עבר לספין חדש על גבי סמוטריץ'.
שקרן
שקרן
שקרן...
יותר מזה, בסכסוכים האחרונים שלו עם סמוטריץ' אני חד משמעית עם סמוטריץ'.
אתמול, במהלך ההצהרה לתקשורת, אמר בן גביר שהם יבקשו לחזור במידה ויחזרו להילחם אחרי השלב הראשון. אם עכשיו היועמ"שית ביקשה פעם אחר פעם לדחות את תשובתה, הרי שלהחזיר אותו יהיה קשה הרבה יותר.
אבל זה לא הסיפור. אני ראייתי השבוע את ח"כ לימור סון באחת ההפגנות שקיימו השבוע משפחות שכולות ומשפחות חטופים. את הדברים שלה, שעסקו בין היתר בטרגדיה האישית של איבוד בעל ופציעה ממחבל שלאחר מכן שוחרר בעסקת שליט (שוחרר לעזה, חזר לטרור וחוסל רק לאחרונה), היא סיימה בדמעות. היא חוותה את הדברים על בשרה, והיא לא מישהי שתאפשר לקרות. לא היא ולא חבריה לסיעה. נקודה.
אפשר לטעון שממשלה שעושה כזאת עיסקה מופקרת (זה מה שאני חושב על העיסקה) - איבדה את זכות הקיום וממילא עדיף שתיפול אפילו אם השמאל יעלה.
לאידך, אפשר גם לטעון באופן פרגמטי, שלמרות שהממשלה עושה עיסקה מופקרת כזאת כיוון שאין לנו על הפרק ממשלה טובה יותר - עדיף להמשיך להשפיע מבפנים.
אבל, גם לוותר על מוקדי ההשפעה שיש לו עכשיו וגם להמשיך להחזיק את הממשלה - זו איוולת. מה עם ישראל ירוויח מהפרישה שלו?!
אם ממילא הוא מתכנן לחזור במידה והלחימה תחודש, כלומר הוא לא רואה בממשלה כזאת שאיבדה את הלגיטימציה, לא עדיף שישאר ליד שולחן הממשלה והקבינט וילחץ עלל חידוש הלחימה?!
ההסבר היחיד לאחיזה בשני קצות החבל שלו, היא שהוא בקמפיין בחירות אחד ארוך. ככה הוא יוכל להציג את עצמו כבעל עמוד השדרה שהתפטר מאידיאולוגיה, למרות שבפועל הוא רק מזיק לאידיאולוגיה בשמה הוא מדבר. (בדיוק כמו בהתנהלות שלו סביב פיטורי היועמ"שית).
כי טראמפ לא יתן, וכבר אמר בנאום הנצחון שלו שהוא נגד מלחמות.
אני לא נאיבי, חזקה על חמאס שמחזיק בידיו התחייבות ממשית שחזרתו לצפון הרצועה היא לצמיתות ולא למשך 42 יום בלבד. אם לא די בכך, הוא ימשיך להחזיק ב- 65 חטופים להבטחת סילוק סופי ומוחלט של נוכחות צה"ל ברצועה כולל פילדלפי, וכולל הפרימטר.
טראמפ יציע לחמאס להחליף את הצבע הרישמי שלו מירוק לירוק זית, וימכור לנו שחמאס חוסל...
טראמפ החדש אינו ידיד ישראל. הוא ביידן הישן.
1200 גופות עוד לא התקררו.
חמאס הפר את ההסכם.
עוד לא היה לנו את טראמפ החדש.
עוד לא חתמנו על מסמך הבנות לנסיגה כמעט מוחלטת כבר בשלב הראשון.
צריך להתפלל שחמאס שוב יעשה טעות ויפר את ההסכם, ויספק עילה לחידוש המלחמה.
לגבי בן גביר, כעבור 42 יום הוא יכול לחזור להלחם ביועמ"שית ובסמוטריץ'. זהו.
בדיוק בגלל זה אני לא מצליח להבין את משחקי הפגישות של סמוטריץ' עם נתניהו, להראות כאילו הוא בוחן את הדברים לעומק. יותר מזה, אי אפשר גם להתנגד לעסקה בנימוק שאסור להפקיר חלק מהחטופים, וגם לדרוש לחזור ללחימה אחרי השלב הראשון.
החשש שהמלחמה לא תמשיך אחרי העסקה, **אם אני זוכר נכון**, נבע מחוסר אימון בצה"ל. היה פקפוק ביכולות שלו לחזור ולהילחם חזרה ולהגיע שוב לאותם ההישיגים. צה"ל הוכיח אחרת, ובענק. אבל פה המציאות היא אחרת - יש ערבות גם של הממשל היוצא וגם של הממשל הנכנס לעצירת המלחמה במלואה. זה כבר לא תלוי בצה"ל, אלא שוב בלחצים מצד ארה"ב.
אגב, גם בפעם הקודמת, ההתנגדות של עוצמה יהודית לא הייתה בגלל שהם לא האמינו שצהל יחזור ללחימה, הרי כך הם הסבירו את העובדה שהם נשארים בממשלה, אלא כי גם אז הם חשבו שמדובר בעסקה לא טובה. אני חושש שהפעם, לאור המציאות החדשה הסבירות שזה יקרה נמוכה הרבה הרבה יותר.
בכל מקרה, אם טעיתי במה שאני זוכר - אני מתנצל מראש. אין לי את הזמן להתחיל ולבדוק.
אני מסכים לגמרי שהעסקה הנוכחית חמורה הרבה יותר מהראשונה (שגם היא היתה חמורה) בעיקר בגלל המחיר הכבד. אם פרישה מהממשלה היתה מונעת את העסקה, הייתי בעד לפרוש.
אבל היות שהיא לא מונעת, חבל לי שוואסרלוף יפסיק את הפעולות המשמעותיות שלו לטובת תושבי ישראל...
אבל שדיברו על המשך התמרון, הפקפוק היה על היכולות של צה"ל.
לגבי וסרלאוף, קראתי את הדברים שהוא כתב יום שישי. מהכירות של למעלה מ-15 שנה איתו, ברור לי שהם לא נכתבו מהה אל החוץ. עשייה, ככל שתהיה חשובה ומועילה, לא מצדיקה את ההיצמדות לכיסא.
לאידך, אפשר לטעון פרגמטית, שהיות ולא תהיה ממשלה יותר טובה - נפעיל בכל כחונו את השפעתנו לכיוון הנכון. אישית, אני בהתלבטות קשה בין שני הצדדים.
איתמר הכריז שהוא לא יתן לשמאל את התענוג שבהפלת הממשלה. כלומר הוא מוותר על היכולת להשפיע, למרות שהוא רוצה בהמשך קיום הממשלה הזאת.
עם ישראל לא מרוויח מהפרישה הזאת כלום חוץ מהצגה לבייס.
שהישג צה"לי יוביל להישג דיפלומטי ביידני עם סעודיה, כאשר ישראל מצטרפת אליו באופן סימלי כזה או אחר.
אבל ביידן יורד מהבמה, וללא ההישג המיוחל, ובמקומו עולה טראמפ שהאינטרסים שלו הפוכים, והם בעיקר כלכליים אישיים .
לגבי וסרלאוף, וגם בן גביר, ואליהו, הם יחזרו לממשלה בנימוק שמדובר במעשה עשוי, ו"כדי להציל את המדינה מהשמאל", ועל הדרך יתכן שהם יקבלו שיעור בצניעות.
אם לפני 42 יום נחתם הסכם לנסיגה מ- 95% של הרצועה, ועל השאר ידונו בשלב השני, כנגד בטוחת חטופים שנשארת אצלם.
סמוטריץ' משקר לבייס שלו ותוך כך מנסה לחלץ מנתניהו הבטחה סתמית כל שהיא כדי לנקות את עצמו.
אחר כך ירוץ לתקשורת לומר שנתניהו שקרן בן שקרן.
אף אחד לא מצליח להבין אותו זולת להקת המעודדות שלו.
הנחת היסוד שלי היא שהקפלניססטים עובדים בשביל חמאס, ולא בשביל מדינת היהודים אותה הם רוצים להסב בפועל למדינת כל אזרחיה, מן הנהר עד הים.
די לציין שהקמפיין של השבוע האחרון נסמך על אמירה של תנא מסייע בן גביר שהוא זה שמנע עסקאות עם חמאס.
חרף הודאת בלינקן שאינו חשוד כביביסט, שחמאס אשם באין עסקה.
לגופה של השאלה, הדבר הנכון לעשות הוא להפנות את האש הימנית למחוזות קפלן.
בד בבד להשתדל אצל סביבת טראמפ שהלב של רובם נמצא עדיין במקום הנכון.
באותו עניין, ראיתי ציוץ של מרק לוין ממקורבי טראמפ בערך כך: אם טראמפ ינסה לכפות על ישראל מדינה פלשתינית תמורת נורמליזציה עם סעודיה, אני מרק לוין אפעל בכל כוחי לסכל את המהלך הזה.
אין עשן בלי אש !
וגם, שמעתי שמועצת ישע נערכת ליציאה לוושינגטון לטקס ההשבעה של טראמפ החדש. לו ישמעו בקולי הם ישארו בבית.
שבת שלום.
ולא הבנתי בכלל מה זה 'להפנות את האש', מה אתה מציע למעשה?
נו שוין.
ולעצם שאלתך, במקום להפנות את האש פנימה ולירות בנגמ"ש, אני מציע ללמוד מהקפלניסטים לעשות שימוש בדה הומניזציה, ודה לגיטימציה של יריבים פוליטיים.
אם כל משפט קפלניסטי מתחיל ונגמר בסמוטריץ' ובן גביר, משפט ימני צריך להתחיל ולהגמר בלפיד, בנט, ועבאס.
רק משפט אחרון, כמובן שללפיד יש אחריות עקיפה, לשפל אליו הגענו. אבל שום האשמה של לפיד, קפלן, תקשורת, מטה כזה או אחר - לא תנקה את נתניהו מאחריות ישירה לנרצחים שיגרמו ח"ו ע"י המחבלים שהוא עומד לשחרר.
שכחבר בכיר בממשלה לא עשה דבר וחצי דבר כדי לסכל את התכתיב של טראמפ החדש.
הוא למשל, יכול היה לדרוש מראש הממשלה לצרף נציג אישי שלו לשיחות בקטר, ולהביא לתוצאות הגיוניות יותר.
חזקה על ראש הממשלה שהיה נעתר לדרישתו, אבל לסמוטריץ' נוחה יותר פוליטית, הקטטה עם בן גביר, ואידך זיל גמור.
כשבן גביר עמד על דרישתו להיות בקבינט, דרישתו התקבלה.
בענייננו, סמוטריץ' לא דרש, ואולי כדי לשמור לעצמו, לכאורה, עילה עתידית לתקוף את ראש הממשלה.
ראיתי בערוץ 7 נאום מוקלט של נתניהו, שבו הוא מתחייב לחזור ללחימה, אם שלב ב' יהיה חסר תוחלת כלשונו. או במילים אחרות אם חמאס יעשה טעות, כמו שכתבתי באחת התגובות הקודמות.
סוף דבר, אם אתה וסמוטריץ' התחלתם לספור לאחור את הימים לחידוש המלחמה בעזה, יש לי מנהרה ברפיח למכור לכם.
אתה לא באמת חושב ששייך שמשלחת למו"מ תדבר בשני קולות?
סמוטריץ' כמהות.
הוא לא יכול לרקוד בשתי החתונות, גם למלא פיו מים במהלך המשא ומתן, וגם להשאיר לעצמו אופציה עתידית לילל: אמרתי לכם.
כך לא מתנהג מנהיג.
מצופה ממנו לומר לציבור ברגעים קשים אלה שהסיכוי לחזור להלחם תחת עינו הפקוחה של טראמפ החדש- נמוך, ומותלה בטעויות שהאוייב יעשה.
מה לעשות לנתניהו יש רוב אוטומטי עם החרדים שאפילו לא טרחו לנכוח בישיבה, בה נידונו המשמעויות וההשלכות של ההחלטות שלהם.
לנתניהו אין רוב אוטומטי עם החרדים. במקרה הטוב, עם גדעון סער, יש לו 54 מנדטים.
הם לא נכחו בישיבת הממשלה מסיבות פוליטיות, וגם לגופו של עניין אין בזה פיקוח נפש במובנו ההלכתי.
מסיבות פוליטיות הם רצו לנגח את סמוטריץ' שבמהלך 15 החודשים האחרונים עשה כלפיהם את כל הטעויות האפשריות.
הוא לא פעל לאזן כלום. אין ולו דבר אחד מועיל שהוכנס להסכם המופקר, יש לומר, בהשפעת סמוטריץ'.
אין.
סמוטריץ' לא השפיע על ההסכם, כמו שנתניהו לא השפיע עליו. הבלון שנתניהו הפריח לפני חצי שנה (כשמצבנו מכל בחינה צבאית היה גרוע בהרבה), הוא בדיוק מה שנכפה עליו עכשיו, לא פסיק פחות.
לטעון שסמוטריץ' יכל לשנות בהסכם עצמו, כשאפילו נתניהו לא יכל לשנות כלום, למרות חיסול סינוואר, נסראלה וכל צמרת חיזבאלה, קריסת ציר הרשע וכל הכרוך בכך - זו היתממות מביכה וצבועה.
כן, סמוטריץ' השפיע בהחלט על החלטות ממשלת ישראל. להחלטות הללו יש משמעות גדולה להמשך.
נתניהו נכנע לאמברגו ואתה רוצה שנקנה את הלוקש, שאם רק סמוטריץ' היה מבקש, ההסכם היה שונה.
פחחחחחחחח...
הוא יכל להשיג יותר אם איש הימין שמימין לימין לא היה מתיישב על הגדר וממתין לשעת כושר לומר: ביבי אשם, אמרתי לכם, בלה בלה בלה...
ועם כל זאת הוא עדיין יוצא פחות פתאתי מן החבר איתמר.
אתה כרגיל קודם ממציא את העובדות ואח"כ על בסיס ההמצאה שלך מחלק האשמות.
היה מתווה לשחרור 12 חטופים בפעימה ראשונה.
להזכירך, גם האמת היא אופציה.
אמרו שחמאס תוקע את העסקה, ובדבריהם שפכו מים צוננים על האמירה השערורייתית של בן גביר.
ועדיין אתה ממשיך לירות על אוטומט, ובמדרג האויבים שלך, נתניהו מקדים בגדול את בן גביר.
שבניגוד לסמוטריץ' הפתלתל והפחדן, הוא הניח את המפתחות. הוא וחבריו.
הם אמרו שנתניהו רוצה את *העסקה הזאת* וחמאס מסרב. בא טראמפ ואיים והנה חמאס הסכים לעסקה שנתניהו רצה כל הזמן.
לא הצדקתי את האמירה של בן גביר בשום דרך ואין לי מושג מה אתה רוצה עכשיו. נתניהו אינו אויב, אבל על התגשמות העסקה שהוא רצה כל הזמן וחמאס סירב עד שטראמפ שבר את הסירוב שלהם, נשלם (ח"ו) בדם רב.
השלתי את עצמי שיום אחד אחרי השבעתו, טראמפ יסגור את הברז לחמאס, וחמאס יקום בחצות הלילה ויתחנן לחטופים קומו צאו מתוך עמי.
אבל טראמפ חכם יותר, וגילה שמחצית מהקואליציה של נתניהו, האמונית, עשויה מאקדחי צעצוע.
בס"ד
"**אם** נצטרך לחזור למלחמה נעשה זאת באמצעים חדשים ובעוצמה רבה" - זאת אומרת שהשלב השני, שצפוי להביא לריקון בתי הסוהר ממחבלים, הוא לא שאלה של אם, אלא עובדה ברורה. האם, זה רק אם משהו ישתבש בדרך.
וזאת הסיבה למה היה נכון לצאת כבר עכשיו ולא להיות חלק מהחרפה הזאת.
בינתיים הוא נתלה בקש שחמאס יפוצץ את השלב הראשון.
אם לא יפוצץ, בתי הסוהר בישראל יתרוקנו מהמחבלים, כוווווולם.
מה שאומר נצחון מוחלט!!!! לחמאס.
בשולי הדברים, מטרת המלחמה המרכזית של חמאס היתה שחרור מחבלים, ומסתבר שהיא הושגה בגדול, ומעל המצופה.
מטרת המשנה היתה לרצוח, לשרוף, לאנוס, ולהשפיל, וגם זו הושגה.
אז כן, הובסנו.
אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.
אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.
הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.
אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.
למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו
בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם
אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת
אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן
יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.
שיהיה פה יותר טוב
פנימה והחוצה
פנימה
יותר הרמוניה בין גווני הציבור
החוצה
הגנה טובה יותר על הגבולות
לא אני
אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא
אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית
מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר
הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון
שאנשים יעשו את העבודה שלהם
כן זה באמת ציפייה מוגזמת
אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת
עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן
רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי
זהו שמחתי לעזור כאן😁
כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.
חוץ מזה, יש לי את הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
הגעת אליה, אבל שיהיה...
אבל כן, וודאי שעדיף בהרבה לחסל את המחבל במקום.
כי ככה ראוי, כי ככה וודאי לא ירצח עוד בעתיד, לא יתן מוטיבציה לחטיפה למו"מ עתידי, חיסכון כלכלי במקום, מזון וכו', הרתעה (אם כי לפצוע המחבל בצורה קשה מאד, או מוות בביזיון זה יותר מרתיע). ועוד סיבות שהזכירו פה
בן גביר הוציא תגובה שכתב לו סטודנט שנה א' בתקשורת, במקום להזכיר להן שהוצאות להורג הן עניין שבשגרה בכל אחת מהן.
תגובתיו ליריבים פוליטיים מקומיים הן תמיד מוצלחות יותר- עשרות מונים.
אין לאיראנים שום כוונה לוותר על מיצרי הורמוז.
וטראמפ ביקש 200 מליארד מהקונגרס ולא מקבל -
אמריקה רוצה שהמלחמה תיפסק.
זה אומר מיתון למערב.
אשמח למחשבות מעודדות🙂
אם יש פה
גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
איך זה מעודד?
שאנחנו בדרך לגאולה
אז מי זה מלך ערבי?
פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.
הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:
1. מוצא ואתניות
* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.
* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.
2. שפה
זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:
* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.
* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.
3. דת
בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:
* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.
* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).
4. היסטוריה
הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.
(נעזרתי ב Gemini)
מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.
כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי
אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?
ארים = עמלק.
אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.
בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.
מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.
את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.
סבלנות.
זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.
והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)
גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...
- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.
זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.
את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!
מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!
גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.
ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!
וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.
טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת
ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.
הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.
אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:
מאמר שני
כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.
כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם.
וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.
רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.
אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל.
"גדול כבודינו בגוים"
... אני שואל:
מה אתה חושב כשאתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:
"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"
אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.
"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל. שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון. שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".
"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ
... את הדבר הנכון. אין ספקות ואין חרטות. וידוי מושלם.
.... מעשה תועבה.
ותצביע למפלגת נעם
.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.
אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.
נעם
בארץ ישראל
בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.
בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.
אנחנו נמצאים בזמנים היסטוריים ביותר.
כי כעת מרוצצים את ראש הנחש – שזה איראן.
במלחמת ששת הימים המפוארת, ראש הנחש היה ברית המועצות. זו הייתה מדינה איומה ונוראית, ובכל זאת – פחות נחשית מאיראן של היום. למרות ניצחוננו המוחץ, ברית המועצות נשארה במלוא עוצמתה. זו בדיוק הסיבה שהמלחמה לא נגמרה שם: באה מלחמת ההתשה, אחריה מלחמת יום כיפור, ואחר כך גל הטרור של אש"ף.
הפעם המצב שונה בתכלית.
ראש הנחש הוא איראן – מדינה עם שטח עצום, שפיתחה נשק מתקדם שסיפקה גם לרוסיה, ועמדה ממש על סף פצצה גרעינית. ועכשיו מרוצצים את כל זה.
לכן חייבים לתת גיבוי מלא, איתן ובלתי מסויג לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא דונלד טראמפ – בדיוק כפי שמנחם בגין נתן גיבוי מוחלט ללוי אשכול במלחמת ששת הימים.
זה ממש בנפשנו.
בברכח חג הפסח כשר ושמח.