בס"ד

אילולה היה מדובר כעת בממשלת שמאל או ממשלת "אחדות", ההפגנות שניהלו בשבוע האחרון פורום הגבורה ופורום תקווה, היו הרבה יותר גדולות. אנחנו יותר מידי סלחניים בגלל שמדובר באנשי המחנה שלנו. לראות היום את צביקה מור מתחנן להיכנס לישיבת הסיעה של הציונות הדתית רק בשביל לשכנע אותם לפרוש בשביל לא להפקיר את הבן שלו, היה כואב.

הציבור שלנו פשוט לא מאמין בהפגנות.

בהיעדר כיסוי תקשורתי הולם וגב משטרתי/משפטי אין תועלת בהפגנה. הפגנה היא כלי עזר, לא כלי מרכזי.

לשתוק, ולתת לעסקה המופקרת הזאת לעבור?

הפסדנו בפוליטיקה הישראלית.

אתה יכול לצעוק ולהפגין, אבל זה לא יעשה כלום. בנתיים נשמע שבצלאל מצליח להוציא קצת לימונדה מהלימון. מקווה שזה נכון.

מה היינו אומרים אילו שיקלי, סילמן או אפילו אלון דודי - היו תומכים בדברים הרבה יותר חמורים וכדי להרגיע הם היו אומרים שהם מוציאים קצת לימונדה מהלימון? אני רוצה לנחש שזה לא היה עובר בשתיקה.

האפקטיביות של ההפגנות של הימין הן אפסיות. גזלו מאיתנו את היכולת הזו.

בממשלה הקודמת נלחמנו כציבור על דברים הרבה פחות גרועים, גם בלי האקט של לצאת ולהפגין עם שלטים.

מתוך הממשלה והכנסת עשינו. מה היה חוץ מזה?

הקואליציה הזו התחילה את דרכה ברגל שמאל. אפשר וצריך היה להקים ממשלת 64 ביום שאחרי הנצחון בבחירות, אבל במקום זאת הלכו בדרך של כיפופי ידיים, ורק כעבור חודשיים הוקמה ממשלה.

בהתנהלות נכונה נתניהו היה אמור להיות האמסף של הימין, אבל במקום זאת הוא הפך בפועל לפודל של סמוטריץ'.

נכון לעכשו נתניהו רוצה לגזור הפסדים. בטרם פרישתו מן החיים הפוליטיים הוא מחוייב רגשית ופוליטית ומוסרית להחזיר את כל החטופים כולל הבן של צביקה מור.

ברקע זה, כל כך מאכזב שישיבת הסיעה של הציונות הדתית לא מוכנה אפילו להקשיב לצביקה מור שהוא בשר מבשרה. ולו למראית עין.

כלומר, אני בהחלט חשבתי וחושב שנתניהו היה צריך לפטר אותו, כשהצביע בתירוצים מתחלפים לפי כיוון הרוח, נגד התקציב. כעת הוא יוצא כביכול אידיאולוג גדול.

אבל מבחינתו - הוא טועה טעות חמורה. הרי הוא כל הזמן מנפנף בהשגים שלו, חלקם אכן התרחשו. אם העיסקה תעבור בין כך, מה עם ישראל ירויח מפרישה שלו?

אני בהחלט חושב שאם הפלת הממשלה היתה מונעת עיסקה כזאת - היה מוצדק להפיל אותה (או לאיים איום אמין, כזה שבאמת עומדים מאחוריו). אבל, כמו שזיו מאור כתב בבשבע - היחידים שיכולים להוביל מהלך אפקטיבי כזה, זה שליש מסיעת הליכוד.

אבל, כמו בגירוש - הגנים הפאשיסטיים של המפלגה הזאת לא יאפשרו לעשות את זה.

(עריכה: במחשבה נוספת, בן גביר עצמו הבהיר שלא יתן לשמאל להפיל את הממשלה. אם היה טוען שלממשלה אין יותר לגיטימציה, מילא. אבל לוותר על מוקדי ההשפעה, תוך התחייבות למאמץ לשמור עליה, זה ממש חסר הגיון).

ובנסיבות אלה הוא מעדיף לפרוש ברקע אידיאולוגי.

לדעתי נתניהו לא יתאמץ להשאיר אותו, וירכב על הפרישה כדי להסביר לנו בטרם עזיבתו את החיים הפוליטיים, שלא מעשי לתחזק קואליציה על חודו של קול.

נתניהו שנפגש בשבת עם השליח של טראמפ שוכנע שעם טראמפ החדש הוא לא יוכל לעבוד.

אין לי אלא להסכים אתך.

הוא פוליטיקאי קטן ולא מל"ו הצדיקים.

בשולי הדברים אני חולק על הוצאת שם רע על סמוטריץ'.

את השם הרע קנה סמוטריץ' לעצמו ביושר.

כמובן שהוא לא התנצל על השקר המפורש והידוע, אלא עבר לספין חדש על גבי סמוטריץ'.

שקרן

שקרן

שקרן...

יותר מזה, בסכסוכים האחרונים שלו עם סמוטריץ' אני חד משמעית עם סמוטריץ'.

אתמול, במהלך ההצהרה לתקשורת, אמר בן גביר שהם יבקשו לחזור במידה ויחזרו להילחם אחרי השלב הראשון. אם עכשיו היועמ"שית ביקשה פעם אחר פעם לדחות את תשובתה, הרי שלהחזיר אותו יהיה קשה הרבה יותר.

אבל זה לא הסיפור. אני ראייתי השבוע את ח"כ לימור סון באחת ההפגנות שקיימו השבוע משפחות שכולות ומשפחות חטופים. את הדברים שלה, שעסקו בין היתר בטרגדיה האישית של איבוד בעל ופציעה ממחבל שלאחר מכן שוחרר בעסקת שליט (שוחרר לעזה, חזר לטרור וחוסל רק לאחרונה), היא סיימה בדמעות. היא חוותה את הדברים על בשרה, והיא לא מישהי שתאפשר לקרות. לא היא ולא חבריה לסיעה. נקודה.

אפשר לטעון שממשלה שעושה כזאת עיסקה מופקרת (זה מה שאני חושב על העיסקה) - איבדה את זכות הקיום וממילא עדיף שתיפול אפילו אם השמאל יעלה.

לאידך, אפשר גם לטעון באופן פרגמטי, שלמרות שהממשלה עושה עיסקה מופקרת כזאת כיוון שאין לנו על הפרק ממשלה טובה יותר - עדיף להמשיך להשפיע מבפנים.

אבל, גם לוותר על מוקדי ההשפעה שיש לו עכשיו וגם להמשיך להחזיק את הממשלה - זו איוולת. מה עם ישראל ירוויח מהפרישה שלו?!

אם ממילא הוא מתכנן לחזור במידה והלחימה תחודש, כלומר הוא לא רואה בממשלה כזאת שאיבדה את הלגיטימציה, לא עדיף שישאר ליד שולחן הממשלה והקבינט וילחץ עלל חידוש הלחימה?!

ההסבר היחיד לאחיזה בשני קצות החבל שלו, היא שהוא בקמפיין בחירות אחד ארוך. ככה הוא יוכל להציג את עצמו כבעל עמוד השדרה שהתפטר מאידיאולוגיה, למרות שבפועל הוא רק מזיק לאידיאולוגיה בשמה הוא מדבר. (בדיוק כמו בהתנהלות שלו סביב פיטורי היועמ"שית).

כי טראמפ לא יתן, וכבר אמר בנאום הנצחון שלו שהוא נגד מלחמות.

אני לא נאיבי, חזקה על חמאס שמחזיק בידיו התחייבות ממשית שחזרתו לצפון הרצועה היא לצמיתות ולא למשך 42 יום בלבד. אם לא די בכך, הוא ימשיך להחזיק ב- 65 חטופים להבטחת סילוק סופי ומוחלט של נוכחות צה"ל ברצועה כולל פילדלפי, וכולל הפרימטר.

טראמפ יציע לחמאס להחליף את הצבע הרישמי שלו מירוק לירוק זית, וימכור לנו שחמאס חוסל...

טראמפ החדש אינו ידיד ישראל. הוא ביידן הישן.

1200 גופות עוד לא התקררו.

חמאס הפר את ההסכם.

עוד לא היה לנו את טראמפ החדש.

עוד לא חתמנו על מסמך הבנות לנסיגה כמעט מוחלטת כבר בשלב הראשון.

צריך להתפלל שחמאס שוב יעשה טעות ויפר את ההסכם, ויספק עילה לחידוש המלחמה.

לגבי בן גביר, כעבור 42 יום הוא יכול לחזור להלחם ביועמ"שית ובסמוטריץ'. זהו.

בדיוק בגלל זה אני לא מצליח להבין את משחקי הפגישות של סמוטריץ' עם נתניהו, להראות כאילו הוא בוחן את הדברים לעומק. יותר מזה, אי אפשר גם להתנגד לעסקה בנימוק שאסור להפקיר חלק מהחטופים, וגם לדרוש לחזור ללחימה אחרי השלב הראשון.

החשש שהמלחמה לא תמשיך אחרי העסקה, **אם אני זוכר נכון**, נבע מחוסר אימון בצה"ל. היה פקפוק ביכולות שלו לחזור ולהילחם חזרה ולהגיע שוב לאותם ההישיגים. צה"ל הוכיח אחרת, ובענק. אבל פה המציאות היא אחרת - יש ערבות גם של הממשל היוצא וגם של הממשל הנכנס לעצירת המלחמה במלואה. זה כבר לא תלוי בצה"ל, אלא שוב בלחצים מצד ארה"ב.

אגב, גם בפעם הקודמת, ההתנגדות של עוצמה יהודית לא הייתה בגלל שהם לא האמינו שצהל יחזור ללחימה, הרי כך הם הסבירו את העובדה שהם נשארים בממשלה, אלא כי גם אז הם חשבו שמדובר בעסקה לא טובה. אני חושש שהפעם, לאור המציאות החדשה הסבירות שזה יקרה נמוכה הרבה הרבה יותר.

בכל מקרה, אם טעיתי במה שאני זוכר - אני מתנצל מראש. אין לי את הזמן להתחיל ולבדוק.

אני מסכים לגמרי שהעסקה הנוכחית חמורה הרבה יותר מהראשונה (שגם היא היתה חמורה) בעיקר בגלל המחיר הכבד. אם פרישה מהממשלה היתה מונעת את העסקה, הייתי בעד לפרוש.

אבל היות שהיא לא מונעת, חבל לי שוואסרלוף יפסיק את הפעולות המשמעותיות שלו לטובת תושבי ישראל...

אבל שדיברו על המשך התמרון, הפקפוק היה על היכולות של צה"ל.

לגבי וסרלאוף, קראתי את הדברים שהוא כתב יום שישי. מהכירות של למעלה מ-15 שנה איתו, ברור לי שהם לא נכתבו מהה אל החוץ. עשייה, ככל שתהיה חשובה ומועילה, לא מצדיקה את ההיצמדות לכיסא.

לאידך, אפשר לטעון פרגמטית, שהיות ולא תהיה ממשלה יותר טובה - נפעיל בכל כחונו את השפעתנו לכיוון הנכון. אישית, אני בהתלבטות קשה בין שני הצדדים.

איתמר הכריז שהוא לא יתן לשמאל את התענוג שבהפלת הממשלה. כלומר הוא מוותר על היכולת להשפיע, למרות שהוא רוצה בהמשך קיום הממשלה הזאת.

עם ישראל לא מרוויח מהפרישה הזאת כלום חוץ מהצגה לבייס.

שהישג צה"לי יוביל להישג דיפלומטי ביידני עם סעודיה, כאשר ישראל מצטרפת אליו באופן סימלי כזה או אחר.

אבל ביידן יורד מהבמה, וללא ההישג המיוחל, ובמקומו עולה טראמפ שהאינטרסים שלו הפוכים, והם בעיקר כלכליים אישיים .

לגבי וסרלאוף, וגם בן גביר, ואליהו, הם יחזרו לממשלה בנימוק שמדובר במעשה עשוי, ו"כדי להציל את המדינה מהשמאל", ועל הדרך יתכן שהם יקבלו שיעור בצניעות.

אם לפני 42 יום נחתם הסכם לנסיגה מ- 95% של הרצועה, ועל השאר ידונו בשלב השני, כנגד בטוחת חטופים שנשארת אצלם.

סמוטריץ' משקר לבייס שלו ותוך כך מנסה לחלץ מנתניהו הבטחה סתמית כל שהיא כדי לנקות את עצמו.

אחר כך ירוץ לתקשורת לומר שנתניהו שקרן בן שקרן.

אף אחד לא מצליח להבין אותו זולת להקת המעודדות שלו.

הנחת היסוד שלי היא שהקפלניססטים עובדים בשביל חמאס, ולא בשביל מדינת היהודים אותה הם רוצים להסב בפועל למדינת כל אזרחיה, מן הנהר עד הים.

די לציין שהקמפיין של השבוע האחרון נסמך על אמירה של תנא מסייע בן גביר שהוא זה שמנע עסקאות עם חמאס.

חרף הודאת בלינקן שאינו חשוד כביביסט, שחמאס אשם באין עסקה.

לגופה של השאלה, הדבר הנכון לעשות הוא להפנות את האש הימנית למחוזות קפלן.

בד בבד להשתדל אצל סביבת טראמפ שהלב של רובם נמצא עדיין במקום הנכון.

באותו עניין, ראיתי ציוץ של מרק לוין ממקורבי טראמפ בערך כך: אם טראמפ ינסה לכפות על ישראל מדינה פלשתינית תמורת נורמליזציה עם סעודיה, אני מרק לוין אפעל בכל כוחי לסכל את המהלך הזה.

אין עשן בלי אש !

וגם, שמעתי שמועצת ישע נערכת ליציאה לוושינגטון לטקס ההשבעה של טראמפ החדש. לו ישמעו בקולי הם ישארו בבית.

שבת שלום.

ולא הבנתי בכלל מה זה 'להפנות את האש', מה אתה מציע למעשה?

נו שוין.

ולעצם שאלתך, במקום להפנות את האש פנימה ולירות בנגמ"ש, אני מציע ללמוד מהקפלניסטים לעשות שימוש בדה הומניזציה, ודה לגיטימציה של יריבים פוליטיים.

אם כל משפט קפלניסטי מתחיל ונגמר בסמוטריץ' ובן גביר, משפט ימני צריך להתחיל ולהגמר בלפיד, בנט, ועבאס.

רק משפט אחרון, כמובן שללפיד יש אחריות עקיפה, לשפל אליו הגענו. אבל שום האשמה של לפיד, קפלן, תקשורת, מטה כזה או אחר - לא תנקה את נתניהו מאחריות ישירה לנרצחים שיגרמו ח"ו ע"י המחבלים שהוא עומד לשחרר.

שכחבר בכיר בממשלה לא עשה דבר וחצי דבר כדי לסכל את התכתיב של טראמפ החדש.

הוא למשל, יכול היה לדרוש מראש הממשלה לצרף נציג אישי שלו לשיחות בקטר, ולהביא לתוצאות הגיוניות יותר.

חזקה על ראש הממשלה שהיה נעתר לדרישתו, אבל לסמוטריץ' נוחה יותר פוליטית, הקטטה עם בן גביר, ואידך זיל גמור.

כשבן גביר עמד על דרישתו להיות בקבינט, דרישתו התקבלה.

בענייננו, סמוטריץ' לא דרש, ואולי כדי לשמור לעצמו, לכאורה, עילה עתידית לתקוף את ראש הממשלה.

ראיתי בערוץ 7 נאום מוקלט של נתניהו, שבו הוא מתחייב לחזור ללחימה, אם שלב ב' יהיה חסר תוחלת כלשונו. או במילים אחרות אם חמאס יעשה טעות, כמו שכתבתי באחת התגובות הקודמות.

סוף דבר, אם אתה וסמוטריץ' התחלתם לספור לאחור את הימים לחידוש המלחמה בעזה, יש לי מנהרה ברפיח למכור לכם.

אתה לא באמת חושב ששייך שמשלחת למו"מ תדבר בשני קולות?

סמוטריץ' כמהות.

הוא לא יכול לרקוד בשתי החתונות, גם למלא פיו מים במהלך המשא ומתן, וגם להשאיר לעצמו אופציה עתידית לילל: אמרתי לכם.

כך לא מתנהג מנהיג.

מצופה ממנו לומר לציבור ברגעים קשים אלה שהסיכוי לחזור להלחם תחת עינו הפקוחה של טראמפ החדש- נמוך, ומותלה בטעויות שהאוייב יעשה.

מה לעשות לנתניהו יש רוב אוטומטי עם החרדים שאפילו לא טרחו לנכוח בישיבה, בה נידונו המשמעויות וההשלכות של ההחלטות שלהם.

לנתניהו אין רוב אוטומטי עם החרדים. במקרה הטוב, עם גדעון סער, יש לו 54 מנדטים.

הם לא נכחו בישיבת הממשלה מסיבות פוליטיות, וגם לגופו של עניין אין בזה פיקוח נפש במובנו ההלכתי.

מסיבות פוליטיות הם רצו לנגח את סמוטריץ' שבמהלך 15 החודשים האחרונים עשה כלפיהם את כל הטעויות האפשריות.

הוא לא פעל לאזן כלום. אין ולו דבר אחד מועיל שהוכנס להסכם המופקר, יש לומר, בהשפעת סמוטריץ'.

אין.

סמוטריץ' לא השפיע על ההסכם, כמו שנתניהו לא השפיע עליו. הבלון שנתניהו הפריח לפני חצי שנה (כשמצבנו מכל בחינה צבאית היה גרוע בהרבה), הוא בדיוק מה שנכפה עליו עכשיו, לא פסיק פחות.

לטעון שסמוטריץ' יכל לשנות בהסכם עצמו, כשאפילו נתניהו לא יכל לשנות כלום, למרות חיסול סינוואר, נסראלה וכל צמרת חיזבאלה, קריסת ציר הרשע וכל הכרוך בכך - זו היתממות מביכה וצבועה.

כן, סמוטריץ' השפיע בהחלט על החלטות ממשלת ישראל. להחלטות הללו יש משמעות גדולה להמשך.

נתניהו נכנע לאמברגו ואתה רוצה שנקנה את הלוקש, שאם רק סמוטריץ' היה מבקש, ההסכם היה שונה.

פחחחחחחחח...

הוא יכל להשיג יותר אם איש הימין שמימין לימין לא היה מתיישב על הגדר וממתין לשעת כושר לומר: ביבי אשם, אמרתי לכם, בלה בלה בלה...

ועם כל זאת הוא עדיין יוצא פחות פתאתי מן החבר איתמר.

אתה כרגיל קודם ממציא את העובדות ואח"כ על בסיס ההמצאה שלך מחלק האשמות.

היה מתווה לשחרור 12 חטופים בפעימה ראשונה.

להזכירך, גם האמת היא אופציה.

אמרו שחמאס תוקע את העסקה, ובדבריהם שפכו מים צוננים על האמירה השערורייתית של בן גביר.

ועדיין אתה ממשיך לירות על אוטומט, ובמדרג האויבים שלך, נתניהו מקדים בגדול את בן גביר.

שבניגוד לסמוטריץ' הפתלתל והפחדן, הוא הניח את המפתחות. הוא וחבריו.

הם אמרו שנתניהו רוצה את *העסקה הזאת* וחמאס מסרב. בא טראמפ ואיים והנה חמאס הסכים לעסקה שנתניהו רצה כל הזמן.

לא הצדקתי את האמירה של בן גביר בשום דרך ואין לי מושג מה אתה רוצה עכשיו. נתניהו אינו אויב, אבל על התגשמות העסקה שהוא רצה כל הזמן וחמאס סירב עד שטראמפ שבר את הסירוב שלהם, נשלם (ח"ו) בדם רב.

השלתי את עצמי שיום אחד אחרי השבעתו, טראמפ יסגור את הברז לחמאס, וחמאס יקום בחצות הלילה ויתחנן לחטופים קומו צאו מתוך עמי.

אבל טראמפ חכם יותר, וגילה שמחצית מהקואליציה של נתניהו, האמונית, עשויה מאקדחי צעצוע.

בס"ד

"**אם** נצטרך לחזור למלחמה נעשה זאת באמצעים חדשים ובעוצמה רבה" - זאת אומרת שהשלב השני, שצפוי להביא לריקון בתי הסוהר ממחבלים, הוא לא שאלה של אם, אלא עובדה ברורה. האם, זה רק אם משהו ישתבש בדרך.

וזאת הסיבה למה היה נכון לצאת כבר עכשיו ולא להיות חלק מהחרפה הזאת.

בינתיים הוא נתלה בקש שחמאס יפוצץ את השלב הראשון.

אם לא יפוצץ, בתי הסוהר בישראל יתרוקנו מהמחבלים, כוווווולם.

מה שאומר נצחון מוחלט!!!! לחמאס.

בשולי הדברים, מטרת המלחמה המרכזית של חמאס היתה שחרור מחבלים, ומסתבר שהיא הושגה בגדול, ומעל המצופה.

מטרת המשנה היתה לרצוח, לשרוף, לאנוס, ולהשפיל, וגם זו הושגה.

אז כן, הובסנו.

אבל, בהנחה ש, כלומר אם, ואני מתכוון להתנות את הדברים שלי באופן ברור, אכן ייחתם הסכם כניעה ללא אף שפן בכובע או טריק בשרוול אזי הייתי אומר שמישהו שם עוד כמה דברים במטוס הקטארי שטראמפ קיבל במתנה.

העובדות לגבי איראן לא השתנו, ההשלכות של כניעה לאיראן הן הרות גורל על המערב כולו, על אמריקה, על ישראל, על המחשבה האילאסמית, על המסקנות של סין ושל רוסיה (וגם של צפון קוריאה), על העולם הערבי - הכל נשאר זהה, אז מה קרה לטראמפ? המישור הרוחני "לב מלך ביד ה'" אבל במישור הארצי זה נראה לי דבר פרסונלי לחלוטין כלומר שתלוי במשהו שקשור בטראמפ עצמו.

אבל כמו שפתחתי ואמרתי: מניסיון רב חודשים למדני שאין סיבה לרוץ רגליים להרע ולפטפט את עצמנו לדעת על ההתנהגויות של המלך שחזל התלבטו עליו אם הוא חכם או טיפש.

אם היה מפציץ אותם 24/7 עד שיתחייבו לשמור על מיצרים פתוחים, האמינות שלו היתה מרקיעה לשחקים במקום יורדת לטמיון

הוא אוכל עכשו את מה שבישל, וגם אנחנו.

ובעיקר אנחנו.

לא בטוח שהיה עוזר להפציץ אותם בלי הפסקה כי הם עקשניים, אבל כן היה צריך להתכונן יותר טוב לאפשרות שהם ינסו לחסום את הורמוז

להבעיר את שדה הנפט של אחת המפרציות ואיימו להבעיר את כולם.

הוא היה צריך במכת הפתיחה להשמיד את הגרעין עם הרבה אמהות של כל הפצצות ולא עם כמה בודדות. ואז מההלם הם היו יורדים על ארבע. אבל הוא פחד. הם איימו לפגוע במתקני ההתפלה של המפרציות ושכולם ימותו מצמא. אי אפשר לנהל מלחמה כשאתה מפחד מהאויב ולא מוריד לו את האאש. והראש פה זה הגרעין, לא הנפט.

אבל טראמפ ההפכפך התהפך פעם נוספת.

כמו סטייק.

אבל האמין שמאורע כזה ייצר קואליציה של המערב, דהיינו נאטו תצטרף, והמפרציות יואילו לעזור.

נאטו לא רצתה לשלוח אפילו שולות מוקשים שלא לדבר על לאבטח ספינות.

והמפרציות, עצרו אותו מתלקוף והתחיחו לשלם מליארדים פרוטקשיין לאיראן. זה הרס את הסנקציות והסגר שהוא יצר.

לא נותרו לו הרבה ברירות לפתוח את הורמוז. אם היה מפציץ את האי חארג האיראנים כבר הודיעו שיפציצו את שדות הנפט של המפרציות. והוא נבהל - הוא מצא את עצמו בעמדת הדביל שהרס את כלכלת המערב, ורצה להחלץ מזה בכל מחיר. והאיראנים גבו את כל המחיר.

אחרי שאמרנו את זה, מסכים שאיך שהדברים נראים נכון לכרגע - טראמפ נשבר וויתר על כל מה שהציג כקווים אדומים בוהקים.

הרושם הוא שהוא עם כל זה שאינו פוליטילקלי-קורקט כמו יריביו במפלגתו ומחוצה לה, הוא עדיין חושב בראש מערבי-חילוני-מודרני, ולא העריך נכונה את כח העמידה של אומה בת שלושת אלפים שנה ועם אמונה דתית פונדמטליסטית. כמי שכבר עשה כמה עסקאות מוצלחות בחיים - היה ברור לו שאחרי שערפנו את רוב ההנהגה ופגענו להם קשה בכלכלה, הם יבינו שהצעד ה'הגיוני', הוא להסכים ל'עיסקה' בתנאים שלו. ממילא, אין צורך והצדקה לגרום שם הרג מיותר והרס שיגרום לאזרחים התמימים לרעוב.

בגלל זה הוא עצר, פעמיים, את המתקפה כשהם היו קרובים לקריסה במחשבה שעכשיו הם יסכימו לעסקה, מה שיותר אלגנטי מבחינתו מלהשמיד מדינה (אגב, בדיוק כמו שעיסקת החטופים הראשונה הגיעה כשחמאס היו על סף קריסה ולוחמים שלהם סירבו להלחם. לולי הלחץ הציבורי המטורף בנושא - הנצחון המוחלט בעזה היה מגיע בסביבות חנוכה תשפ"ד). הוא רק לא לקח בחשבון את כח העמידה שלהם. יותר מזה, המצור על הורמוז היה גאוני - הם כל יום דיממו מאות מליוני דולרים, עוד כמה שבועות היו קורסים כלכלית. רק ששוב מתברר שהמערב השבע פחות מסוגל לעמוד בעליית מחירי הדלק, מאנשי האמונה (המעוותת) כשהם רעבים ללחם.

ביום שתרד הפקודה להסיג את הכוחות בחזרה לאמריקה.
 

אבל אם נהיה כנים, אחרי 39 פעמים שהוא איים בחודשיים האחרונות ולא עשה כלום, אני כבר נוטה להאמין שטראמפ הגדול הוא הרבה יותר קטן ממה שיש בחלון הראווה.

אבל גמו שאכן כבר אמרתי, קל לפטפט. מניסיון העבר אי אפשר ללמוד כלום, מהכתבלבים השונים אפשר ללמוד פחות ממה שאפשר ללמוד מהניסיון, ולכן נותרנו רק עם תחושות ומשאלות לב. 

לעניות דעתי

כי הייתה אפשרות להמשיך עם המצור עוד חודשיים. הכלכלה העולמית הייתה נקלעת למיתון? היה יכול להפציץ גשרים כמו שאיים והכל היה נראה אחרת.

ברור שרק הורמוז מעניין אותו, אבל היה יכול להלחם קצת יותר. בלי מגפיים על הקרקע. 

אבל אז היינו מודים לטראמפ המשיח ואמריקה הגדולה שהצילו אותו

בקיצור, זאת הסיבה:

"אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידנו, אשר בך ירוחם יתום". 

לא ברור לי למה את מחליטה בשביל עם שלם איך הוא תופס את המהלכים בעולם. תחליטי בשביל עצמך בלבד. את כנראה היית אומרת שאלוקים לא שותף להצלחה ולניצחון.

אל תדברי בשמנו.

את מחליטה בשביל נציגי הציבור הדתיים והחרדיים שיש בממשלה.

את מחליטה בשביל המוני חוזרי בתשובה ומתחזקים במהלך 3 השנים האחרונות.

את מחליטה בשביל אלפי חיילים שמבקשים ציציות לפני שיוצאים לקרבות.

את מחליטה בשביל ציבור דתי וחרדי ענק.

על סמך מה את מחליטה את הקביעות ההבליות האלה?!

לא הבנת אותי בכלל.

אם טראמפ היה פותר לנו את בעיית איראן ברור שהיינו אומרים שהוא שליח ה'.

אבל הוא בגד בנו.

במה ההתחזקות ולבוש הציצית סותר את מה שכתבתי? ערב הגאולה יש שיבה אל ה'. וכן. אנחנו במצב שאין לנו על מי להישען חוץ מהקב"ה. הוא מזריח מאות מליארדים לאויב הכי חזק חזק שלנו שמקיף אותנו סביב עם הפרוקסי שלו, והם כולם צוהלים ושמחים, רק אנחנו שואלים להיכן נלך ונבוא. 

איך זה שכל פעם אנחנו שוב פעם אוכלים את מה שטראמפ וביבי מספרים לנו דרך התקשורת בכזאת תמימות?

כמה פעמים האמנו שהם רבו והם בכאסח ואז פתאום תקיפה מטורפת באיראן עם שיתוף פעולה מדהים בין טראמפ לביבי?

כמה פעמים היינו עוד שנייה בהסכם ואז קרה משהו מפתיע ובלתי צפוי?

עובדים עלינו ומסובבים אותנו דרך התקשורת

כל מה שיש בתקשורת קחו בערבון מוגבל

מומחי הבטחון שלנו הסבירו שישראל היא מעצמה אזורית שבמידת הצורך תגן על המפרציות מפני איומיה של אירן.

מסתבר שלא דובים ולא זבובים, תכלית ההתחמשות שלהם היתה ועודנה כדי לתקוף את ישראל מתי שהוא. 

גורמי הבטחון שלנו האמינו ועודם מאמינים שהיריבות בין הסונים לשיעים יכולה לשרת את ישראל, ועתה הוכח שלא כן הדבר. 

האם יופקו אצלנו לקחים? חליווה כבר לא יסע לאילת על חשבון בטחוננו, אבל מחליפיו ימשיכו לנסוע.

… ההתייחסות שלך למהלך העניינים הוא נובעת בכוונה ומסיבות פוליטיות.

ההנהגה המדינית לאורך כל התקופה בזבזה לשווה השגים צבאיים. צה"ל התעשת מהר מאוד ממחדל השביעי באוקטובר בניגוד להנהגה המדינית שהוליכה אותנו מדחי אל דחי.

כנראה שאתה ושכמותך ימשיכו לדבוק בהנהגה הקיימת למרות כשלונותיה. אוי ואבוי לנו אם אתם תיצגו את רוב העם בבחירות הבאות עלינו.

ישראל ניצחה בכל החזיתות, ניצחון יותר גדול מששת הימים. אנחנו בקווים יותר קדמיים ממה שהיינו - בכל החזיתות. צה"ל יושב בכתר החרמון, בכל הקו עד היבוק, כותש לקמח את הכפרים השיעיים עד הליטני וגם מצפונו. גם בעזה, רוב הרצועה בידינו ובדרך להפוך לטיילת. הגרעין האירני נסוג עשרות שנים אחורה, צבא סוריה על הטילים ששנים הפחידו אותנו מהם - הושמד. מטוסי חיל האוויר עושים בשמי אירן כבשלהם, גם בלי תיאום אמריקאי.
 

נכון, יש עדיין אויב, גם אחרי ששת הימים היה אויב. חודשים ספורים אחרי ששת הימים, פרצה מלחמת ההתשה. אבל מכאן ועד 'הפסדנו' - נו שויין.

שנפתלי בנט, שהקים ממשלה שכדברי ליברמן 'לא תוכל לעסוק בביטחון', שבנט שהתפאר שנגד עמדת גורמי הביטחון הכניס עשרות אלפי מרגלים, סליחה פועלים, מעזה, שמינה את הכושל רונן בר ולא הטיל ווטו על מסירת השטחים ללבנון ועל הפויילישטיק של מינוי הרצי רגע לפני הבחירות - לפחות ישתוק.

איראן משתקמת כבר עכשיו. זה לא שהמתחרים של ביבי משמאל, כולל בנט הנוכל, טובים ממנו, אבל הוא ימין גרוע, חלש ותבוסתני. 

(לממשלה של בנט הייתה הצלחה אחרת)

ישראל נלחמת באויב הערבי מיום הקמתה עם הפוגות קצרות מועד פה ושם.

מלחמה זו תמשך קרוב לוודאי גם ב- 80 השנים הקרובות.

כי ראשי מערכות הבטחון בכל הזמנים מבינים את המזרח התיכון כמו שפותח שרשור זה מבין את ביבי.

לצד כל כשלונות ראשי מערכת הבטחון, יש מקום מפואר להתעלמות מהזגזגנות של הג'ינג'י האמריקאי ההפכפך דולנד טראמפ.

וגם לא נגרע חלקה של האופוזיציה המופקרת שלנו שמוציאה דיבתנו רעה בכל אתר ואתר.

Join the adventure in Space Wave and test your reflexes. I love this game because it keeps me entertained while improving my reaction speed.

איראן כן יגיבו וטראמפ יגיד להם סבבה עכשיו תחזרו למו"מ, ובמקביל טראמפ יתקשר לנתניהו וידרוש לא לתקוף בחזרה

בסופו של יום -עם טראמפ, או בלעדיו- האחריות על בטחון ישראל, מוטלת רק על ממשלת ישראל.

היו כבר תקיפות שנתניהו ביטל לדרישת טראמפ

מודה, בשונה מהערכותי עד לרגע זה - הרושם הוא שטראמפ אכן נשבר ונכנע (עדיין מקווה שזה חלק מתרגיל הונאה מתוחכם וכבר היו תקדימים משמעותיים בשנה וחצי האחרונות, אבל קשה לראות זאת).

אבל בזאת תבחן ממשלת ישראל! בסופו של יום, מי שאחראי לשלום ובטחון ישראל - זו רק ממשלת ישראל, שצריכה לשקול מה נכון לישראל. ייחסי חוץ הם אחד השיקולים, אבל לא השיקול היחיד וממש לא השיקול המכריע.

ההכרזה של שר הביטחון מהבוקר - חשובה ומאוד וכדאי מאוד שגם רה"מ עצמו יגיד בקולו דברים דומים. מדינת ישראל אינה חלק מההסכמות והיא צריכה, עם או בלי נשיא ארה"ב, להלחם על שלומה, בטחונה ושגשוגה.

לממשלת ישראל קוראים בנימין נתניהו. ומה לעשות שהוא די זקן, אבל מאז שהיה לפוליטיקאי, לא הצטיין בכישורי משילות. אז יהיה עוד סבב, עוד שיחה טלפונית לקקנית עם טראמפ, ואז בבחירות השמאל חלילה יגרוף את כל הקופה.

ולו כדי להביך את השלטון "המרכזי" (עלאק) בלבנון.

או אז ישראל תחזור לתקוף מכוח הזכות להגנה עצמית.

וגם, לא פוסל אפשרות שטראמפ החדש יארגן פגישה בין נתניהו לנשיא לבנון, כדי להסיט את דעת הקהל מהזגזגנות המופקרת שלו.

כרגע נראה שעצרו את הפעילות, מקווה שלפחות לא ניסוג מהכפרים שצה"ל נמצא בהם

ששינה את פני המאבק ברוע העולמי (ונצואלה, איראן וכו'. שנפילתן גם תחליש את סין) והביא לשלום אזורי נרחב, אבל במקום זה הוא בחר בפוליטיקה קטנה ובלבזות את ראש ממשלת השותפה העיקרית של ארה"ב במאבק מול הרוע הזה. כרגע נראה שמה שיזכרו ממנו זה הרבה דיבורים, התקפלות מפוארת, מזרח תיכון ישן והסכם שאפילו עד סוף הקדנציה שלו לא החזיק מעמד.

העובדות הן שטראמפ החדש נמצא בריצת אמוק להסכם עם אירן בתנאי אירן. אמת, הייתי רוצה שהאמריקאים יכתיבו הסכם כניעה וההנהגה האירנית תחתום עליו ותעזוב את המדינה או תוצא להורג.

האירנים כנגדם מבינים דבר או שניים, ומפעילים את חיזבאללה נגד ישראל, כדי לסכסך בין ישראל לאמריקה שכאמור מתחננת להסכם.

מה צפוי לנו, האירנים יגיבו על התקיפה בדאחיה, וישראל תגיב באירן אחרי חתימת "הסכם" עם טראמפ החדש. או אז אירן תבטל את חתימתה, ומדינת ישראל תהיה הכבש שיעלה לעולה.

לגבי משחקי השוטר הטוב והרע, זה ריאלי בפוליטיקה הפנימית שלנו, אבל לא מול טראמפ החדש והטיפש.

המשך יבוא.

אבל מה שכתבת על טראמפ מדויק למרבה הצער.

בגד בנו ומסכן את קיומינו כאן ומזרים לאוייבים שלנו מאות מליארדים, בשעה שאנחנו תלויים בארה"ב לאספקת מיירטים ונשק. מי שלא מבין את עוצמת הבגידה חי בחלום

במובן מסויים דונאלד טראמפ הוא אריאל שרון. אם תרצי, דונאלד שרון ואריק טראמפ. שניהם שווקו כתקוותו הגדולה של הימין הישראלי ושניהם אכזבו כל אחד בדרכו.

השמאל הקפלניסטי רוכב על מבוכת הימין, ורגע השיא שלו יהיה אם יוכרז על חיסול מדינת ישראל. הילת. 

לפעמים הוא ממש מרגיש כמו טרול מיומן.

זה לא דף מסרים, זה כאילו ספר מסרים.

אני יכול לדמיין אותו מכתיב לאחרים את המתקפה היומית ברשתות החברתיות.

אבל בארגז הכלים שלך נמצא רק מוצר אחד- סמוטריץ', וגם אותו תפסיד בחודשים הקרובים

כתבתי כמה פעמים בפורומים אחרים. האם עובדה חשובה זו מוסיפה לי ניקוד בעיניך.

ספרתי כשלושים פורומים, כן ירבו. אז מה? האם אני חייב להוכיח נוכחות בכולם.

ולמה הריון ולידה, או בישולים ומתכונים, ושאר ירקות, אמורים לעניין אותי, ומה אני יכול להוסיף לשיח שמתנהל שם.

תכל'ס, עשה טובה. הנח לי.

לך תמכור פיתות עירקיות...

ותמיד, תמיד, תתעסק במה שאתה מבין בו באמת.

וסיג לחכמה שתיקה.

גם אויל מחריש, חכם יחשב.

טראמפ הוא עסקן גס רוח וכסיל שאת אבחנותיו הרפואיות נדע אחרי שיעזוב את הבית הלבן. קרבות כלובים במסיבת יום ההולדת שלו מעידים על האיש יותר מכול. נתניהו הוא סתם ימין חלש המפטפט את עצמו לדעת, מאז 1996. לא צריך לחפש הגיון בשיגעון ובחוסר משילות. יהיה הסכם עם איראן, ביבי יפסיד בבחירות, וטראמפ ישמח לקדם "הסכמי שלום" עם הפלסטינאצים כדי לקושש את פרס נובל לשלום.

והחשוב זה הזרבוב. כלומר ההרס היסודי שמבצעים עכשיו קבלני עבודות עפר. גם בדרום לבנון וגם בעזה. כל יום שעובר והורסים להם כפר, זה עוד מקום שהם לא יכולים לחזור אליו ונזק אמיתי.

אנחנו מכירים את הצבא שלנו שיכול ליסוג תחת פקודה פוליטית מממשלה פחדנית. אבל כפר שכבר נדרס ונהרס יהיה יותר קשה לשקם.

אז מה זה כפר בלבנון? בתוך שנה למפלצת שחתכת את ראשה יהיו שני ראשים.

(וגם להרוס)

היום פשוט הרסו את כל הכפר. כפרים כפרים. 3/4 מעזה כבר לא קיים היום. וכל כפרי קו המגע בדרום לבנון גם לא.

ימין ושמאל ואז תגיע עם הצעות ורעיונות.  

הוויכוח בין הימין לשמאל בישראל בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (יו"ש) הוא אחד מקווי השסע העמוקים והמשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. המחלוקת אינה רק פוליטית או ביטחונית, אלא נוגעת בשאלות יסוד של זהות, היסטוריה, דמוגרפיה וצדק.

להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות והפערים בתפיסות העולם:

## 1. הזכות על הארץ וההיבט ההיסטורי-דתי

* **תפיסת הימין:** רואה ביהודה ושומרון את ערש ההיסטוריה היהודית (שם נמצאים אתרים תנ"כיים מרכזיים כמו חברון, שילה, ובית אל). הזיקה לחבל ארץ זה נתפסת כזכות אבות היסטורית ודתית שאינה ניתנת לערעור. מבחינת הימין, ויתור על שטחים אלו הוא פגיעה בזהותה היהודית של המדינה ובזכותו הטבעית של העם היהודי על ארצו.

* **תפיסת השמאל:** אינו מכחיש בהכרח את הזיקה ההיסטורית, אך מציב במרכז את חשיבות המשפט הבינלאומי, ההכרה העולמית והצורך בפשרה. השמאל טוען כי מימוש "זכות האבות" על מיליוני פלסטינים החיים באזור גורר פגיעה מוסרית ודמוקרטית, ולכן יש להעדיף שיקולים פרקטיים של שלום וחלוקת הארץ על פני החזקה בכל חבלי המולדת ההיסטורית.

## 2. ביטחון לאומי ואסטרטגיה

* **תפיסת הימין:** השליטה הצבאית והאזרחית ביו"ש חיונית להגנת מדינת ישראל. השטח משמש כ"עומק אסטרטגי" וההרים שולטים על שפלת החוף ומרכזי האוכלוסייה (נתב"ג, תל אביב). הימין מזהיר כי נסיגה מהשטח תוביל להקמת "חמאסטן" בלב הארץ, בדומה למה שקרה לאחר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, ותהפוך את ערי המרכז למטרות לירי רקטות יומיומי.

* **תפיסת השמאל:** המשך השליטה במיליוני פלסטינים הוא עצמו האיום הביטחוני הגדול ביותר, שכן הוא מייצר חיכוך מתמיד, טרור ומחייב השקעת משאבים צבאיים עצומים בהגנה על התנחלויות מבודדות במקום במשימות אסטרטגיות. השמאל מאמין שביטחון אמיתי יושג באמצעות היפרדות, קביעת גבולות מוכרים בינלאומית, והסדרי ביטחון קפדניים (כמו פירוז המדינה הפלסטינית העתידית ושליטה ישראלית בבקעת הירדן במסגרת הסכם).

## 3. האיום הדמוגרפי ודמותה של המדינה (יהודית ודמוקרטית)

המחלוקת כאן היא אולי החריפה ביותר, כאשר שני הצדדים משתמשים באותו טיעון – שמירה על עתיד המדינה – אך מגיעים למסקנות הפוכות:

* **השמאל מזהיר מפני "מדינה דו-לאומית":** לטענת השמאל, סיפוח יו"ש או המשך המצב הקיים יובילו לכך שבין הים לירדן יהיה רוב ערבי או שוויון דמוגרפי. במצב כזה, ישראל תצטרך לבחור: להעניק לפלסטינים זכויות הצבעה מלאות (ואז המדינה תפסיק להיות יהודית), או למנוע מהם זכויות (ואז המדינה תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למדינת אפרטהייד). הפתרון מבחינתם הוא **היפרדות** לשתי מדינות כדי לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה דמוקרטית.

* **הימין מציע פתרונות חלופיים:** בימין יש המפקפקים בנתונים הדמוגרפיים וטוענים שהשמאל מפריז במספר הפלסטינים ביו"ש. מעבר לכך, הצעות הימין נעוצות במנעד רחב: החל מסיפוח שטחי C בלבד (שבהם רוב יהודי מוצק) והשארת שטחי A ו-B תחת אוטונומיה פלסטינית, דרך מודלים של תושבות ללא אזרחות, ועד למודלים של אזרחות הדרגתית למי שיצהיר נאמנות. מבחינת הימין, הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי מיידי, החמור בהרבה מהאתגר הדמוגרפי.

## 4. מפעל ההתנחלות ועתיד היישובים

* **תפיסת הימין:** רואה בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי, הממשיך את הקמת המדינה. היישובים נתפסים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. עמדת הימין הרשמית היא שאין לפנות אף יישוב או תושב יהודי מביתו, ושנוכחות אזרחית היא זו שמקבעת את האחיזה הביטחונית בשטח.

* **תפיסת השמאל:** רואה בהתנחלויות (ובעיקר באלו המבודדות, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים) מכשול מרכזי לשלום ונטל כלכלי וביטחוני. השמאל שואף להקפאת הבנייה וטוען כי בעתיד יהיה צורך לפנות עשרות אלפי מתיישבים, או לחילופין לבצע חילופי שטחים כדי להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים (כמו גוש עציון או אריאל) תחת ריבונות ישראלית, תמורת שטחים מתוך הקו הירוק.

בחכמת הבדיעבד הוא מספר לנו מה היה צריך לעשות?

הייתי ממנה אותו לחבר בועדת חקירה מטעם יצחק עמית ודפנה ברק ארז.

בעיניו כולם בזויים.

נתניהו בזוי. סמוטריץ' בזוי. בן גביר בזוי...

מה הוא ביצע בחיים, חוץ מלחסום כבישים לפני שלושים שנה?!

האיש לא מסוגל לנהל מכולת שכונתית, שלא לדבר על מפלגה. אגב, מה היו ההישגים של פייגלין בתקופת היותו חבר כנסת? מה עם תוכניתו הגרנדיוזית להשתלט על הליכוד?

תמיד חשבתי שזה כלי סופר בעייתי.

סקרים הם כלי משחק בידי הסוקר להפוך משאלת לב למציאות. הפרדוקס הוא שלפעמים  זה עובד.

את תופעת העדר כולם מכירים, וכשמפלגה מתחזקת באופן שיטתי אז כדאי להצביע עבורה. בדומה למניה שמתחזקת כל הזמן מייצרת דימיון שכדאי לקנות אותה והיא תמשיך לעלות.

שלמה פילבר עזב את דיירקס. בסקרים שלו הליכוד חזקיותר בעשרה מנדטים בהשוואה לכל השאר, וגם לגבי בנט נראה שמשתדלים לגמד אותו.

מה שמכריע כאן בחירות זה מצב הגושים, לא תזוזה של מנדטים מהליכוד לש"ס או לסמוטריץ, ובזה הם היו הכי קרובים בסקרים ובמדגמים.

עם זאת אני כן חולק על המסקנה שלך, ואני אסביר גם למה.

בבחירות הקודמות הטעות עם מרצ הייתה הקריטית ביותר (וגם במקרה הזה הוא נתן להם 5 בעוד היתר נתנו 4). העבדה שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה היא זאת ששינתה את כל המפה. זה לא רק טעות בין מנדטים בתוך הגוש - אלא השוני בין 60-61 לבין ה-64 שמחנה הימין קיבל לבסוף.

בבחירות האלו המפלגה שמקבלת 4-5 זו הציונות הדתית (שעדיין, צריך לשים לב לעובדה, אין שבוע שבו היא עוברת בכל הסקרים את אחוז החסימה). טעות כזאת בתוך הגוש היא קריטית לשאלה האם הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה או לא. לכן ברור שהשאלה של המנדטים הרבה יותר חשובה מכמה מקבל הגוש.

זה נכון שאני מחמיר עם פילבר (לא עם ערוץ 14), אבל זה אחרי כמה וכמה כשלים שנמצאו בפרשנויות שלו ובהתנהלות שלו. על חלק גם התכבתי והתווכחתי עם המסקנות שלו - לצערי מבלי לקבל תשובות משיבות את הדעת. אז לאור העובדה שהוא הצליח ליצור מצג שווא כאילו הסקרים שלו הכי מדוייקים, אז אני חושב שכן ראוי להראות שזו לא בהכרח המציאות.

מבוסס, אצל פילבר, על 5 מנדטים לסמוטריץ' למרות שבכל הסקרים האחרים הוא מגרד את אחוז החסימה פעם מלמעלה ופעם מלמטה.

בשקלול תוצאות כל הסקרים, אני מריח סיבוב בחירות נוסף, ואולי חזרה על 5 מערכות בחירות בזו אחר זו.

תרחיש נוסף שנראה בעיני ריאלי הוא ממשלת נתניהו אייזנקוט חרדים, אם מגמת ההתחזקות של אייזנקוט לא תבלם מתי שהוא במהלך החודש הקרוב.

נתניהו ילחץ לבלוק בן גביר סמוטריץ', ואם לא יעלה בידיו, הסבירות שיאלץ להפרד מלשכת ראש הממשלה היא הרבה מעל 50 אחוז.

לגבי מרץ בבחירות הקודמות- כל הסקרים טעו בזה, ככה שלא מדובר בטעות קריטית שלו לעומת אחרים.

ולפי הסקרים שלו עכשיו גם אם סמוטריץ' לא עובר עדיין יש 61 לימין.. ההבדלים הגדולים בסקרים עכשיו הם בכמות המנגטים לגושים, ושם ראינו שהוא הכי מדייק.

אבל לדעתי סמוטריץ' כן יעבור ויהיו לימין מעל 61

בארבעת הסקרים האחרונים  (מאז ה-14.5) גוש הימין נמצא בסקרים של פילבר על 63 מנדטים. פחות חמישה מנדטים של הציונות הדתית, גם עם חלוקה של בדד-עופר, כבר עלולה להיות גורלית יותר.

מי שירכיב את הממשלה הבאה יתמודד עם האתגרים הלא פשוטים שמנית.

אני מהמר גבוה שלא ליברמן ולא פייגלין ירכיבו את הממשלה הבאה.

עם דגנרל מצוי אחר, איזנקוט&גולן. חזרנו ל-1992.

בעזה יש מועצה שמקשקשת על תכניות, בנתיים צה"ל עובד, לאט אבל בטוח וטוחן את הרצועה. בהושענא רבא עמדנו על 51%, לאט לאט והרחק מהזרקורים דוחפים את הקו ונמצאים כבר מעבר ל60%.

גם בלבנון, את כל כפרי המגע השיעיים, צה"ל טוחן לעפר. גם אם חיזבאלה לא יפורק לחלוטין, מצבנו הרבה יותר טוב.

בקרוב לשלוש שנים האחרונות, מדינת ישראל בהנהגת נתניהו שינתה את פני המזרח התיכון. התמנון האירני נגדע מזרועותיו וכולו מדמם. הדיבורים של ראש הממשלה ואחרים על 'פסע מהנצחון המוחלט' אמנם היו מוגזמים, הניצחון המוחלט האחרון היה כנראה של אלכסנדר ינאי וגם הוא לא החזיק הרבה, אבל מה שהשגנו במלחמה הזאת, זה הישגים כבירים ומשמעותיים לבטחונינו לדורות - לא פחות מהנצחונות במלחמת ששת הימים.

(עד עכשיו מלך פרס התעסק בלהשמיד את כלכלת העולם, וזה עוד לא נגמר  - כי המיצר מלא מוקשים, ותמיד אפשר למקש מחדש, אחרי ש24 מליארד יהיו אצלם)

והם כבר הודיעו שיגבו "אגרת שירותים"

שארה"ב תאסוף את המוקשים

ועדיין הם לא מודיעים שההסכם יחתם מחר אלא "בימים הקרובים".

הוא היה צריך להשמיד את הגרעין על ההתחלה, ולא להסתפק בכמה בומבות אלא הרבה מאד.

הוא פחד מהאיומים שלהם ועכשיו אפילו הסכם כניעה קשה לו לקבל מהם

אבל כל חכמי הפורום כאן התעקשו שאני לא מבין והם מבינים.

מאחורי הליטופים שלו אותנו יש רק אינטרסים כלכליים. מכר לנו נשק כדי להוסיף כמה דולרים לכלכלה האמריקאית.

הוא לא נותן לחסל את חמאס ולא את חיזבאללה, ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים.

השורה האחרונה היא החשובה. זה לא רק מילים בעלמא;

לא זוכרת אם כתבתי כבר (ואם כן סליחה על החזרה)

אבל בזמנו, לפני שנים רבות שמעתי בשיעור של הרב

טאובר זצ"ל, שהביא מהנביא ישעיהו, פרקים ראשונים

שתבוא תקופה בה עם ישראל יווכח שאי אפשר לסמוך

על אף אחד. גם לא על אמריקה...

ואז, "ויצעקו אל השם..."

כי מה יצא לקב"ה אם נגיע לנצחון מוחלט ונחסל

את כולם עד ה"טיפה האחרונה"?

יהיה מן הסתם כזה כוחי ועוצם ידי שזה פחד.

אחשווראש הסיר עכשיו את הטבעת והעביר להמן בן המדתא צורר היהודים, פלוס 300 מליארד שיזרמו לתעשיית הנשק והגרעין

אבא תרחם🙌

אולי עם ישראל נוכח שאי אפשר לסמוך כבר בימי השואה? אולי זה יקרנ בכלל רק בעוד 50 שנה? ומאיפה הקביעה המקטרגת ש"מן הסתם יהיה כזה כוחי ועוצם ידי"?

הגיע הזמן להתבגר ולהפסיק עם ההבלים האלה. עדיף להתמקד במה שמוטל על כל אחד לעשות בעצמו, לא? ללמוד, ללמד, לשמור, לעשות ולהתגייס.

מי מחשב קיצים?

עוקבת אחרי המדרש ורואה שורה שורה מתגשמת מול העיניים שלנו.

מתי יבוא המשיח? לא יוגעת.

זה שאין לנו אף אחד בעולם חוץ מהקב"ה, זה ברור לחלוטין.

תתעורר מהחלום

לא ראיתי את הציבור החרדי מדבר באותו אופן על כל נבואות הגאולה ומדרשי הגאולה. להיפך. התכחשות רבתי ושלילה גורפת. "גלות ישראל" יש המגדילים לומר.

מה שברור זה שכשם שהקב"ה החריב את ביתו והגלה אותנו בדרכים ארציות, כך הוא יגאל אותנו ויבננ את ביתו בדרכים ארציות. מי שבוחר רק צד אחד של הסיפור הוא זה שצריך להתעורר מהחלום והאשליה שהוא אחוז בה.

העליהום עליו לא מוצדק.

הוא יצא לדרך עם חבר

בים בם בום

והחבר בגד בו

מה לעשות?

אם לפיד היה יוצא במקומו, זה היה נגמר אחרת? מיצרי הואץרמוז היו נפתחים בגללו? לא. זה כל הסיפור