בס"ד

אילולה היה מדובר כעת בממשלת שמאל או ממשלת "אחדות", ההפגנות שניהלו בשבוע האחרון פורום הגבורה ופורום תקווה, היו הרבה יותר גדולות. אנחנו יותר מידי סלחניים בגלל שמדובר באנשי המחנה שלנו. לראות היום את צביקה מור מתחנן להיכנס לישיבת הסיעה של הציונות הדתית רק בשביל לשכנע אותם לפרוש בשביל לא להפקיר את הבן שלו, היה כואב.

הציבור שלנו פשוט לא מאמין בהפגנות.

בהיעדר כיסוי תקשורתי הולם וגב משטרתי/משפטי אין תועלת בהפגנה. הפגנה היא כלי עזר, לא כלי מרכזי.

לשתוק, ולתת לעסקה המופקרת הזאת לעבור?

הפסדנו בפוליטיקה הישראלית.

אתה יכול לצעוק ולהפגין, אבל זה לא יעשה כלום. בנתיים נשמע שבצלאל מצליח להוציא קצת לימונדה מהלימון. מקווה שזה נכון.

מה היינו אומרים אילו שיקלי, סילמן או אפילו אלון דודי - היו תומכים בדברים הרבה יותר חמורים וכדי להרגיע הם היו אומרים שהם מוציאים קצת לימונדה מהלימון? אני רוצה לנחש שזה לא היה עובר בשתיקה.

האפקטיביות של ההפגנות של הימין הן אפסיות. גזלו מאיתנו את היכולת הזו.

בממשלה הקודמת נלחמנו כציבור על דברים הרבה פחות גרועים, גם בלי האקט של לצאת ולהפגין עם שלטים.

מתוך הממשלה והכנסת עשינו. מה היה חוץ מזה?

הקואליציה הזו התחילה את דרכה ברגל שמאל. אפשר וצריך היה להקים ממשלת 64 ביום שאחרי הנצחון בבחירות, אבל במקום זאת הלכו בדרך של כיפופי ידיים, ורק כעבור חודשיים הוקמה ממשלה.

בהתנהלות נכונה נתניהו היה אמור להיות האמסף של הימין, אבל במקום זאת הוא הפך בפועל לפודל של סמוטריץ'.

נכון לעכשו נתניהו רוצה לגזור הפסדים. בטרם פרישתו מן החיים הפוליטיים הוא מחוייב רגשית ופוליטית ומוסרית להחזיר את כל החטופים כולל הבן של צביקה מור.

ברקע זה, כל כך מאכזב שישיבת הסיעה של הציונות הדתית לא מוכנה אפילו להקשיב לצביקה מור שהוא בשר מבשרה. ולו למראית עין.

כלומר, אני בהחלט חשבתי וחושב שנתניהו היה צריך לפטר אותו, כשהצביע בתירוצים מתחלפים לפי כיוון הרוח, נגד התקציב. כעת הוא יוצא כביכול אידיאולוג גדול.

אבל מבחינתו - הוא טועה טעות חמורה. הרי הוא כל הזמן מנפנף בהשגים שלו, חלקם אכן התרחשו. אם העיסקה תעבור בין כך, מה עם ישראל ירויח מפרישה שלו?

אני בהחלט חושב שאם הפלת הממשלה היתה מונעת עיסקה כזאת - היה מוצדק להפיל אותה (או לאיים איום אמין, כזה שבאמת עומדים מאחוריו). אבל, כמו שזיו מאור כתב בבשבע - היחידים שיכולים להוביל מהלך אפקטיבי כזה, זה שליש מסיעת הליכוד.

אבל, כמו בגירוש - הגנים הפאשיסטיים של המפלגה הזאת לא יאפשרו לעשות את זה.

(עריכה: במחשבה נוספת, בן גביר עצמו הבהיר שלא יתן לשמאל להפיל את הממשלה. אם היה טוען שלממשלה אין יותר לגיטימציה, מילא. אבל לוותר על מוקדי ההשפעה, תוך התחייבות למאמץ לשמור עליה, זה ממש חסר הגיון).

ובנסיבות אלה הוא מעדיף לפרוש ברקע אידיאולוגי.

לדעתי נתניהו לא יתאמץ להשאיר אותו, וירכב על הפרישה כדי להסביר לנו בטרם עזיבתו את החיים הפוליטיים, שלא מעשי לתחזק קואליציה על חודו של קול.

נתניהו שנפגש בשבת עם השליח של טראמפ שוכנע שעם טראמפ החדש הוא לא יוכל לעבוד.

אין לי אלא להסכים אתך.

הוא פוליטיקאי קטן ולא מל"ו הצדיקים.

בשולי הדברים אני חולק על הוצאת שם רע על סמוטריץ'.

את השם הרע קנה סמוטריץ' לעצמו ביושר.

כמובן שהוא לא התנצל על השקר המפורש והידוע, אלא עבר לספין חדש על גבי סמוטריץ'.

שקרן

שקרן

שקרן...

יותר מזה, בסכסוכים האחרונים שלו עם סמוטריץ' אני חד משמעית עם סמוטריץ'.

אתמול, במהלך ההצהרה לתקשורת, אמר בן גביר שהם יבקשו לחזור במידה ויחזרו להילחם אחרי השלב הראשון. אם עכשיו היועמ"שית ביקשה פעם אחר פעם לדחות את תשובתה, הרי שלהחזיר אותו יהיה קשה הרבה יותר.

אבל זה לא הסיפור. אני ראייתי השבוע את ח"כ לימור סון באחת ההפגנות שקיימו השבוע משפחות שכולות ומשפחות חטופים. את הדברים שלה, שעסקו בין היתר בטרגדיה האישית של איבוד בעל ופציעה ממחבל שלאחר מכן שוחרר בעסקת שליט (שוחרר לעזה, חזר לטרור וחוסל רק לאחרונה), היא סיימה בדמעות. היא חוותה את הדברים על בשרה, והיא לא מישהי שתאפשר לקרות. לא היא ולא חבריה לסיעה. נקודה.

אפשר לטעון שממשלה שעושה כזאת עיסקה מופקרת (זה מה שאני חושב על העיסקה) - איבדה את זכות הקיום וממילא עדיף שתיפול אפילו אם השמאל יעלה.

לאידך, אפשר גם לטעון באופן פרגמטי, שלמרות שהממשלה עושה עיסקה מופקרת כזאת כיוון שאין לנו על הפרק ממשלה טובה יותר - עדיף להמשיך להשפיע מבפנים.

אבל, גם לוותר על מוקדי ההשפעה שיש לו עכשיו וגם להמשיך להחזיק את הממשלה - זו איוולת. מה עם ישראל ירוויח מהפרישה שלו?!

אם ממילא הוא מתכנן לחזור במידה והלחימה תחודש, כלומר הוא לא רואה בממשלה כזאת שאיבדה את הלגיטימציה, לא עדיף שישאר ליד שולחן הממשלה והקבינט וילחץ עלל חידוש הלחימה?!

ההסבר היחיד לאחיזה בשני קצות החבל שלו, היא שהוא בקמפיין בחירות אחד ארוך. ככה הוא יוכל להציג את עצמו כבעל עמוד השדרה שהתפטר מאידיאולוגיה, למרות שבפועל הוא רק מזיק לאידיאולוגיה בשמה הוא מדבר. (בדיוק כמו בהתנהלות שלו סביב פיטורי היועמ"שית).

כי טראמפ לא יתן, וכבר אמר בנאום הנצחון שלו שהוא נגד מלחמות.

אני לא נאיבי, חזקה על חמאס שמחזיק בידיו התחייבות ממשית שחזרתו לצפון הרצועה היא לצמיתות ולא למשך 42 יום בלבד. אם לא די בכך, הוא ימשיך להחזיק ב- 65 חטופים להבטחת סילוק סופי ומוחלט של נוכחות צה"ל ברצועה כולל פילדלפי, וכולל הפרימטר.

טראמפ יציע לחמאס להחליף את הצבע הרישמי שלו מירוק לירוק זית, וימכור לנו שחמאס חוסל...

טראמפ החדש אינו ידיד ישראל. הוא ביידן הישן.

1200 גופות עוד לא התקררו.

חמאס הפר את ההסכם.

עוד לא היה לנו את טראמפ החדש.

עוד לא חתמנו על מסמך הבנות לנסיגה כמעט מוחלטת כבר בשלב הראשון.

צריך להתפלל שחמאס שוב יעשה טעות ויפר את ההסכם, ויספק עילה לחידוש המלחמה.

לגבי בן גביר, כעבור 42 יום הוא יכול לחזור להלחם ביועמ"שית ובסמוטריץ'. זהו.

בדיוק בגלל זה אני לא מצליח להבין את משחקי הפגישות של סמוטריץ' עם נתניהו, להראות כאילו הוא בוחן את הדברים לעומק. יותר מזה, אי אפשר גם להתנגד לעסקה בנימוק שאסור להפקיר חלק מהחטופים, וגם לדרוש לחזור ללחימה אחרי השלב הראשון.

החשש שהמלחמה לא תמשיך אחרי העסקה, **אם אני זוכר נכון**, נבע מחוסר אימון בצה"ל. היה פקפוק ביכולות שלו לחזור ולהילחם חזרה ולהגיע שוב לאותם ההישיגים. צה"ל הוכיח אחרת, ובענק. אבל פה המציאות היא אחרת - יש ערבות גם של הממשל היוצא וגם של הממשל הנכנס לעצירת המלחמה במלואה. זה כבר לא תלוי בצה"ל, אלא שוב בלחצים מצד ארה"ב.

אגב, גם בפעם הקודמת, ההתנגדות של עוצמה יהודית לא הייתה בגלל שהם לא האמינו שצהל יחזור ללחימה, הרי כך הם הסבירו את העובדה שהם נשארים בממשלה, אלא כי גם אז הם חשבו שמדובר בעסקה לא טובה. אני חושש שהפעם, לאור המציאות החדשה הסבירות שזה יקרה נמוכה הרבה הרבה יותר.

בכל מקרה, אם טעיתי במה שאני זוכר - אני מתנצל מראש. אין לי את הזמן להתחיל ולבדוק.

אני מסכים לגמרי שהעסקה הנוכחית חמורה הרבה יותר מהראשונה (שגם היא היתה חמורה) בעיקר בגלל המחיר הכבד. אם פרישה מהממשלה היתה מונעת את העסקה, הייתי בעד לפרוש.

אבל היות שהיא לא מונעת, חבל לי שוואסרלוף יפסיק את הפעולות המשמעותיות שלו לטובת תושבי ישראל...

אבל שדיברו על המשך התמרון, הפקפוק היה על היכולות של צה"ל.

לגבי וסרלאוף, קראתי את הדברים שהוא כתב יום שישי. מהכירות של למעלה מ-15 שנה איתו, ברור לי שהם לא נכתבו מהה אל החוץ. עשייה, ככל שתהיה חשובה ומועילה, לא מצדיקה את ההיצמדות לכיסא.

לאידך, אפשר לטעון פרגמטית, שהיות ולא תהיה ממשלה יותר טובה - נפעיל בכל כחונו את השפעתנו לכיוון הנכון. אישית, אני בהתלבטות קשה בין שני הצדדים.

איתמר הכריז שהוא לא יתן לשמאל את התענוג שבהפלת הממשלה. כלומר הוא מוותר על היכולת להשפיע, למרות שהוא רוצה בהמשך קיום הממשלה הזאת.

עם ישראל לא מרוויח מהפרישה הזאת כלום חוץ מהצגה לבייס.

שהישג צה"לי יוביל להישג דיפלומטי ביידני עם סעודיה, כאשר ישראל מצטרפת אליו באופן סימלי כזה או אחר.

אבל ביידן יורד מהבמה, וללא ההישג המיוחל, ובמקומו עולה טראמפ שהאינטרסים שלו הפוכים, והם בעיקר כלכליים אישיים .

לגבי וסרלאוף, וגם בן גביר, ואליהו, הם יחזרו לממשלה בנימוק שמדובר במעשה עשוי, ו"כדי להציל את המדינה מהשמאל", ועל הדרך יתכן שהם יקבלו שיעור בצניעות.

אם לפני 42 יום נחתם הסכם לנסיגה מ- 95% של הרצועה, ועל השאר ידונו בשלב השני, כנגד בטוחת חטופים שנשארת אצלם.

סמוטריץ' משקר לבייס שלו ותוך כך מנסה לחלץ מנתניהו הבטחה סתמית כל שהיא כדי לנקות את עצמו.

אחר כך ירוץ לתקשורת לומר שנתניהו שקרן בן שקרן.

אף אחד לא מצליח להבין אותו זולת להקת המעודדות שלו.

הנחת היסוד שלי היא שהקפלניססטים עובדים בשביל חמאס, ולא בשביל מדינת היהודים אותה הם רוצים להסב בפועל למדינת כל אזרחיה, מן הנהר עד הים.

די לציין שהקמפיין של השבוע האחרון נסמך על אמירה של תנא מסייע בן גביר שהוא זה שמנע עסקאות עם חמאס.

חרף הודאת בלינקן שאינו חשוד כביביסט, שחמאס אשם באין עסקה.

לגופה של השאלה, הדבר הנכון לעשות הוא להפנות את האש הימנית למחוזות קפלן.

בד בבד להשתדל אצל סביבת טראמפ שהלב של רובם נמצא עדיין במקום הנכון.

באותו עניין, ראיתי ציוץ של מרק לוין ממקורבי טראמפ בערך כך: אם טראמפ ינסה לכפות על ישראל מדינה פלשתינית תמורת נורמליזציה עם סעודיה, אני מרק לוין אפעל בכל כוחי לסכל את המהלך הזה.

אין עשן בלי אש !

וגם, שמעתי שמועצת ישע נערכת ליציאה לוושינגטון לטקס ההשבעה של טראמפ החדש. לו ישמעו בקולי הם ישארו בבית.

שבת שלום.

ולא הבנתי בכלל מה זה 'להפנות את האש', מה אתה מציע למעשה?

נו שוין.

ולעצם שאלתך, במקום להפנות את האש פנימה ולירות בנגמ"ש, אני מציע ללמוד מהקפלניסטים לעשות שימוש בדה הומניזציה, ודה לגיטימציה של יריבים פוליטיים.

אם כל משפט קפלניסטי מתחיל ונגמר בסמוטריץ' ובן גביר, משפט ימני צריך להתחיל ולהגמר בלפיד, בנט, ועבאס.

רק משפט אחרון, כמובן שללפיד יש אחריות עקיפה, לשפל אליו הגענו. אבל שום האשמה של לפיד, קפלן, תקשורת, מטה כזה או אחר - לא תנקה את נתניהו מאחריות ישירה לנרצחים שיגרמו ח"ו ע"י המחבלים שהוא עומד לשחרר.

שכחבר בכיר בממשלה לא עשה דבר וחצי דבר כדי לסכל את התכתיב של טראמפ החדש.

הוא למשל, יכול היה לדרוש מראש הממשלה לצרף נציג אישי שלו לשיחות בקטר, ולהביא לתוצאות הגיוניות יותר.

חזקה על ראש הממשלה שהיה נעתר לדרישתו, אבל לסמוטריץ' נוחה יותר פוליטית, הקטטה עם בן גביר, ואידך זיל גמור.

כשבן גביר עמד על דרישתו להיות בקבינט, דרישתו התקבלה.

בענייננו, סמוטריץ' לא דרש, ואולי כדי לשמור לעצמו, לכאורה, עילה עתידית לתקוף את ראש הממשלה.

ראיתי בערוץ 7 נאום מוקלט של נתניהו, שבו הוא מתחייב לחזור ללחימה, אם שלב ב' יהיה חסר תוחלת כלשונו. או במילים אחרות אם חמאס יעשה טעות, כמו שכתבתי באחת התגובות הקודמות.

סוף דבר, אם אתה וסמוטריץ' התחלתם לספור לאחור את הימים לחידוש המלחמה בעזה, יש לי מנהרה ברפיח למכור לכם.

אתה לא באמת חושב ששייך שמשלחת למו"מ תדבר בשני קולות?

סמוטריץ' כמהות.

הוא לא יכול לרקוד בשתי החתונות, גם למלא פיו מים במהלך המשא ומתן, וגם להשאיר לעצמו אופציה עתידית לילל: אמרתי לכם.

כך לא מתנהג מנהיג.

מצופה ממנו לומר לציבור ברגעים קשים אלה שהסיכוי לחזור להלחם תחת עינו הפקוחה של טראמפ החדש- נמוך, ומותלה בטעויות שהאוייב יעשה.

מה לעשות לנתניהו יש רוב אוטומטי עם החרדים שאפילו לא טרחו לנכוח בישיבה, בה נידונו המשמעויות וההשלכות של ההחלטות שלהם.

לנתניהו אין רוב אוטומטי עם החרדים. במקרה הטוב, עם גדעון סער, יש לו 54 מנדטים.

הם לא נכחו בישיבת הממשלה מסיבות פוליטיות, וגם לגופו של עניין אין בזה פיקוח נפש במובנו ההלכתי.

מסיבות פוליטיות הם רצו לנגח את סמוטריץ' שבמהלך 15 החודשים האחרונים עשה כלפיהם את כל הטעויות האפשריות.

הוא לא פעל לאזן כלום. אין ולו דבר אחד מועיל שהוכנס להסכם המופקר, יש לומר, בהשפעת סמוטריץ'.

אין.

סמוטריץ' לא השפיע על ההסכם, כמו שנתניהו לא השפיע עליו. הבלון שנתניהו הפריח לפני חצי שנה (כשמצבנו מכל בחינה צבאית היה גרוע בהרבה), הוא בדיוק מה שנכפה עליו עכשיו, לא פסיק פחות.

לטעון שסמוטריץ' יכל לשנות בהסכם עצמו, כשאפילו נתניהו לא יכל לשנות כלום, למרות חיסול סינוואר, נסראלה וכל צמרת חיזבאלה, קריסת ציר הרשע וכל הכרוך בכך - זו היתממות מביכה וצבועה.

כן, סמוטריץ' השפיע בהחלט על החלטות ממשלת ישראל. להחלטות הללו יש משמעות גדולה להמשך.

נתניהו נכנע לאמברגו ואתה רוצה שנקנה את הלוקש, שאם רק סמוטריץ' היה מבקש, ההסכם היה שונה.

פחחחחחחחח...

הוא יכל להשיג יותר אם איש הימין שמימין לימין לא היה מתיישב על הגדר וממתין לשעת כושר לומר: ביבי אשם, אמרתי לכם, בלה בלה בלה...

ועם כל זאת הוא עדיין יוצא פחות פתאתי מן החבר איתמר.

אתה כרגיל קודם ממציא את העובדות ואח"כ על בסיס ההמצאה שלך מחלק האשמות.

היה מתווה לשחרור 12 חטופים בפעימה ראשונה.

להזכירך, גם האמת היא אופציה.

אמרו שחמאס תוקע את העסקה, ובדבריהם שפכו מים צוננים על האמירה השערורייתית של בן גביר.

ועדיין אתה ממשיך לירות על אוטומט, ובמדרג האויבים שלך, נתניהו מקדים בגדול את בן גביר.

שבניגוד לסמוטריץ' הפתלתל והפחדן, הוא הניח את המפתחות. הוא וחבריו.

הם אמרו שנתניהו רוצה את *העסקה הזאת* וחמאס מסרב. בא טראמפ ואיים והנה חמאס הסכים לעסקה שנתניהו רצה כל הזמן.

לא הצדקתי את האמירה של בן גביר בשום דרך ואין לי מושג מה אתה רוצה עכשיו. נתניהו אינו אויב, אבל על התגשמות העסקה שהוא רצה כל הזמן וחמאס סירב עד שטראמפ שבר את הסירוב שלהם, נשלם (ח"ו) בדם רב.

השלתי את עצמי שיום אחד אחרי השבעתו, טראמפ יסגור את הברז לחמאס, וחמאס יקום בחצות הלילה ויתחנן לחטופים קומו צאו מתוך עמי.

אבל טראמפ חכם יותר, וגילה שמחצית מהקואליציה של נתניהו, האמונית, עשויה מאקדחי צעצוע.

בס"ד

"**אם** נצטרך לחזור למלחמה נעשה זאת באמצעים חדשים ובעוצמה רבה" - זאת אומרת שהשלב השני, שצפוי להביא לריקון בתי הסוהר ממחבלים, הוא לא שאלה של אם, אלא עובדה ברורה. האם, זה רק אם משהו ישתבש בדרך.

וזאת הסיבה למה היה נכון לצאת כבר עכשיו ולא להיות חלק מהחרפה הזאת.

בינתיים הוא נתלה בקש שחמאס יפוצץ את השלב הראשון.

אם לא יפוצץ, בתי הסוהר בישראל יתרוקנו מהמחבלים, כוווווולם.

מה שאומר נצחון מוחלט!!!! לחמאס.

בשולי הדברים, מטרת המלחמה המרכזית של חמאס היתה שחרור מחבלים, ומסתבר שהיא הושגה בגדול, ומעל המצופה.

מטרת המשנה היתה לרצוח, לשרוף, לאנוס, ולהשפיל, וגם זו הושגה.

אז כן, הובסנו.

אם אחרי אירועים כאלו נמשיך "להפטיר כאשתקד" (מ2 הצדדים!) המצב לא טוב.

הבעיה היא אחוז החסימה הגבוה, שגודע יצירתיות ויוזמה , בטענה ל"שריפת קולות".

מקוןה שיקרה הנס ויפחיתו אותו

כמו רשיון מונית או מכסת ביצים.

אלו הרגעים שאני מזמזם את שיר הסזון.

ככה זה ברוב המקרים, ולתשומת ליבך, גם מחדלי יוהכ לא הפילו את המערך...

לפי ויקיפדיה "תוצאותיהן (של בחירת תשל"ד, מיד לאחר המלחמה) הושפעו במידה רבה מהמלחמה, אם כי מלוא ההשלכות של המשבר ניכרו רק כעבור ארבע שנים בבחירות לכנסת התשיעית."

זו אמירה עדינה ומתחמקת, כי בחירות 1977 הושפעו בעיקר מפרשיות השחיתות שנחשפו אז והתאבדותו של השר אברהם עופר. (וגם זה לא הספיק, כי זה רק חצה את הקולות של המערך. המהפך האמיתי היה בכלל ב1982 כשהימין קיבל את מירב הקולות)

בקיצור, מה שהשפיע זה לא ממש המלחמה.

למרבה הצער - כי ימין הוא לא, לכל היותר, ימין תבוסתני שעושה את מה שהשמאל דורש ממנו. אבל כישורי המשחק של ביבי פועלים ניסים על קהל הבוחרים שלו, ואלה ימשיכו להצביע לו שוב ושוב, עד לפרישתו לגמלאות או לעולם שכולו טוב.

סמוטריץ אחרי כזה מלא עשיה אמיתית ולא דיבורים 69 ישובים ,כבישים ביוש, אחלה כלכלה ורוטמן מספר אחת של הרפורמה המשפטית סטרוק פשוט בנתה את יו"ש חוות, גבעות פשוט הכל ... ומילה שלי יש עוד שחקני מפתח שיצתרפו : 1) עופר וינטר 2) צביקה מור 3) בראלה קרומבי 4) ארז בינר רשימה חלקית ...

הימור אם מפת המפלגות נשארת ככה:

הליכוד:32-37

שס:9-11

יהדות התורה:8

הציונות הדתית:8-12

בן גביר:5-7

בנט:5-8

גנץ:8-15

לפיד:10-17

הדמוקרטים:11-16

ישר: 0-5

חדש תל:5

ראמ:5

בלד, המילואיניקים לא עוברים!

בס"ד

סמל ישוב זה אירוע חשוב, ואני ממש לא מזלזל בו. מצד שני אי אפשר להכניס תחת ההגדרה 'יישובים חדשים' את הישובים נריה (450 משפחות), לשם (700 משפחות), כרם רעים (200 משפחות) שבות רחל (150 משפחות) ויישובים נוספים.

יישובים חדשים, בהחלט יש, ב"ה. לא 69.

(ואגב, נא לא לכרוך ביחד את נושא החוות ואת נושא הגבעות. רק לפני פחות מחודש הסבירו לנו סמוטריץ' וסטרוק שזה לא אותו דבר ומה צריך לחזק ומה צריך לפנות)

הם בהחלט דוחפים ומעודדים את הקמת החוות והגבעות, לגמרי. תשאל את כל מי שנמצא שם.

מה שטענו שצריך לפנות זה מקומות בהם הבניה העצמאית, מעכבת את הבניה המסודרת שאמורה להיות הרבה יותר משמעותית.

(אין לי מושג מי צודק בוויכוח הספציפי על הפרטים באותו אירוע ומסכים לגמרי שהאירוע ההוא וההסברה סביבו היו אמורים להראות אחרת לגמרי).

גם באופן אישי אני לא רואה הבדל משמעותי בין החוות לבין הגבעות. אבל בשורה התחתונה, שהם הסבירו את המהלך, הייתה הפרדה ברורה בין החוות לבין הגבעות. צד אחד הוצג כמעשה פטריוטי בעוד לגבי הצד השני השתמשו במילים קשות יותר.

בדקת כמה בתים נבנים ברגעים אלו ממש?!

(לא מצדיק את האירוע שאיני יודע את פרטיו, בגדול החבר'ה שלך בליכוד התעקשו במו"מ הקואליציוני, שהריסת מקומות חדשים יישארו באחריותם בטענות בטחוניות.

בוודאי שהשאיפה צריכה להיות לבניה מסודרת ומתוכננת ולא למערב פרוע. אמנם המציאות בשטח מצריכה 'נחשונים' שהולכים לפני המחנה).

די הזוי שהמשטרה חושבת שהיא יכולה לאסור על אנשים ללבוש חולצות שמגנות אותם.

האם הם עקביים?

לא יודע, אבל זה לא סיבה למנוע מאזרחים להסתובב עם מה שבא להם על החולצות.

כמובן, לא אומר שבכל מצב זה מוצדק. אבל יש בעיה קשה אם חולצות כאלו שמבזות את אלו ששומרים על כולנו ומעבר לכך, מחלישות את מוראה של מלכות.

לא רואה איך המילה 'חלאות' היא ביקורת עניינית.