*טריגר: מי שלא מסוגל להתמודד עם אמירות מורכבות - שלא יקרא*

חשוב להדגיש ולהבהיר שהחזרת החטופים אינה ולא יכולה להיות מטרה ראשית במלחמה. כמו שצביקה מור זועק (אולי לו מותר...) המטרה הראשית היא אך ורק ניצחון במלחמה. ניצחון ברור, כזה שאף אחד לא יוכל לפקפק בו. כזה שהאויב, לפי מושגיו שלו לא יוכל לפקפק בו.

החטופים, עם כל הצער והכאב, לא יותר חשובים מהחיילים. כמו שבמלחמה נהרגים חיילים - גם חטופים עלולים לההרג. מצער מאוד, חבל מאוד שהגענו למצב הזה - אבל זה המצב.

הסיבוך שיצרה ההגדרה (שאגב, אורית סטרוק טענה שאינה מדוייקת) של 'שתי מטרות', זו אחת הסיבות, לא היחידה, שכל כך נמרחו במלחמה. עקיבא ביגמן טען שהגיעו אליו עדויות על מבצעים רבים שבוטלו מחשש לחיי חטופים - זו איוולת, כלפי כלל ישראל וגם כלפי החטופים.

ממילא כל השיח על המחיר - אינו רלוונטי אם זה מעכב את הניצחון.

המצב הוא מורכב וקשה בטירוף.

זו עיסקה מופקרת, הזויה ומרושעת.

אבל אם נבחרינו יצאו, אז מישהו אחר (לפידיוט או משהו דומה) ייכנס במקומם והעיסקה תעבור בכל מקרה. לפחות ככה בצלאל ניסה (ואולי גם הצליח) להציל משהו מהאסון הזה.

וכן, להפיל את הממשלה עכשיו זה יפגע במדינה לא פחות ואולי אפילו יותר. קל לדמיין איך ייראו הקמפיינים המכוערים ביותר בהיסטוריה של הבחירות במדינת ישראל.

וגם אסור לפספס את ההזדמנות של טראמפ עם ממשלה ימנית, במיוחד כאשר הסיכוי לממשלת שמאל תמיד קיים.

כאשר קובץ שולי שמשקלו בתקשורת מכריע נוקט "בכל מחיר", עמדת הפתיחה מול חמאס היא לכל היותר, למזער נזקים. 

סמוטריץ' חילץ מנתניהו התחייבות לחזור למלחמה בתום 42 יום אולי כדי לדחות את התפוררות הקואליציה בהתאמה, ואולי כי הוא חייב לבייס שלו. אלא שעם כל הצער, הסבירות לחזור למלחמה בתום התקופה נמוכה עד אפסית, וכבר הוסבר למה- בתגובות קודמות.

בתום התקופה ידרוש הבייס לפרוע את השטר... יתכן שתמצא נוסחה זמנית, ואולי טראמפ החדש יוציא את הערמונים מן האש בפגישתו עם נתניהו בעוד חודש.

התחזית הסבירה היא פיזור הכנסת במושב הקיץ הקרוב.

לקמפיינרים הפוליטיים תהיה עדנה.

אתה בא להצדיק את העיסקה לכתחילה?

קרא את התגובות שלי.

והוספתי שהסבירות לחזור למלחמה בתום השלב הראשון, נמוכה עד אפסית.

עובדים עלינו בעיניים.

לא צריך לפרוש אחר מעשה עשוי. לצד זה לא צריך לזרות חול בעיניים ולהתחייב לבייס שחוזרים להלחם בעוד 40 יום. 

כי בנסיבות הקיימות זה לא ריאלי.

נהפוך הוא, בסופו של יום יאלץ אותנו טראמפ החדש לסגת עד למילימטר האחרון, והלואי ואתבדה.

לכן בסופו של דבר ההצבעה היא נגד, ולכן הוא גם אמר מפורשות שאם לא יחזרו להילחם הוא יפרוש.

אני לא רואה כאן שום זריית חול. הכל ידוע וגלוי.

מעטים מבינים כמוך, ורובם לא מבינים כמוך.

כך או כך, אם בצלאל אכן יפרוש בעוד 40 יום, ובן גביר כבר פרש, בהכרח תיפול הממשלה ונלך לבחירות.

(אני לא רואה את נתניהו מתמודד שוב, על קדנציה שביעית).

איך אפשר לקרוא למידע גלוי "זריית חול"? מה הזרייה ומה החול כאן?! איזה מידע חסר?

הוא צריך להוסיף: נלך לבחירות.

אם הוא יגיד את זה, אז סבבה.

ואם לא- אז לא סבבה...

באמצע מלחמה?

כשהחטופים יהיו נושא הקמפיין של השמאל?

כשאנשים גם ככה מפולגים אז לפלג עוד בזמן כזה?

להפסיד את ההזדמנות של טראמפ?

לתת לשמאל להקים מדינה פלסטינית בתמורה להחזרת שאר החטופים?

זה טירוף הדעת ללכת לבחירות.

אם הוא יאבד את הרוב הקואליציוני, האופוזיציה תגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת ונלך לבחירות.

נתניהו כאמור לא יתמודד שוב, כך להערכתי, שטובה לא פחות מהניחושים של חליווה.

כדי לחבר צריך שניים, לחתוך- מספיק אחד.

בן גביר חתך והשאיר את נתניהו עדיין עם 63 ח"כים.

אם סמוטריץ' יחתוך גם הוא, נתניהו ישאר תלוי פוליטית בין שמים לארץ, ויאלץ לפזר את הכנסת, לא לפני שיודיע למפרע שהוא לא מתמודד שוב.

אין לי ספק שנתניהו רוצה למלא את ימי ממשלתו עד למועד החוקי, אבל כאמור זה לא תלוי בו, והוא לא יכול לכפות על שותפיו זוגיות פוליטית.

ולכן ההתנהלות של בצלאל היא טובה בעיניי כרגע

.

מאמין שנגלה עוד 41 יום מי פעל נכון

ובצורה שונה ממה שהיה עד עכשיו.

זה לא יהפוך את ההסכם עכשיו לטוב, אבל זה אולי יצדיק את ההישארות של סמוטריץ בממשלה.

אבל אם נבחרינו יצאו, אז מישהו אחר (לפידיוט או משהו דומה) ייכנס במקומם והעיסקה תעבור בכל מקרה. לפחות ככה בצלאל ניסה (ואולי גם הצליח) להציל משהו מהאסון הזה.

וכן, להפיל את הממשלה עכשיו זה יפגע במדינה לא פחות ואולי אפילו יותר. קל לדמיין איך ייראו הקמפיינים המכוערים ביותר בהיסטוריה של הבחירות במדינת ישראל.

וגם אסור לפספס את ההזדמנות של טראמפ עם ממשלה ימנית, במיוחד כאשר הסיכוי לממשלת שמאל תמיד קיים.

אחרת נתניהו (או כל ראש ממשלה עתידי אחר) לעולם לא יספור את סמוטריץ ובן גביר.

ובשלב מסויים כבר אין הבדל בין נתניהו לגנץ/בנט (לפיד לא יהיה ראש ממשלה, אם הליכוד לא ינצח תקום כנראה ממשלת מרכז-שמאל).

האם העסקה הזאת היא הקו האדום? כתבתי בתחלה שאני מתלבט.

זו מציאות כואבת אבל קיימת.

ולפעמים יש שיניים אבל נשיכה בצד השני אפשרית רק אם תנשוך גם את עצמך.

במקרה שלנו, העיסקה עברה גם בלי האצבע של סמוטריץ כך שממילא זה לא היה תלוי בו. אז מה עדיף? לצאת ולהפקיר את השטח לנתניהו הימין-הפשרני הזה? לתת לו תירוציל להכניס שמאל או מרכז-שמאל? לחזור לסורו הרגיל?

כולנו רוצים ניצחון מוחלט או כמה שיותר קרוב לזה, ברור לך שאם הממשלה תיפול זה לא יקרה לעולם. הכל יוקפא ויסוג אחורה. ממשלת מעבר לא תצליח לעשות כלום, והפוליטיקה תבער ברחובות. הפלת הממשלה שווה לעצירת המלחמה בוודאות. אז עכשיו למרות המצב החולני שאנחנו נמצאים בו, עגיין יכולים לקרות דברים ויש עוד הזדמנויות שיהיה אפשר אולי לנצל. להפיל זה לוותר על הכל. אני לא חושב שזה חכם.

אם לא נחזור להילחם אז אין הבדל בין ממשלת נתניהו לממשלת גנץ/בנט.

אם נחזור להלחם אז ההישארות של סמוטריץ בממשלה היא באמת מעשה נכון (כמו שכבר כתבתי קודם), ואז גם בן גביר יחזור לממשלה.

היא שדווקא השנאה לנתניהו מונעת מהשמאל לפעול גם בתוך הכנסת והממשלה, בעוד שגנץ האנמי (בנט זה נוכל) יחבק את מי שילטף אותו.

הרגע פורסם במבזקים בערוץ 7 שסמוטריץ שוב פעם אמר שאם הלחימה לא תחודש אחרי היום ה42 אז הוא יפיל את הממשלה.

יקרה? לא יקרה? נראה ונחיה. אני באופן אישי לא בטוח שכדאי להפיל, כי אצל גנץ האנמי (או אצל בנט הנוכל) סמוטריץ יישאר בחוץ, וגם בן גביר.

בגלל חוק הגיוס

עסקה עם השטן. וואלה.

/tags/%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%9F 

אין על בן גביר

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.

"מה תצעק אלי?! דבר אל בני ישראל וייסעו!".

עייני רש"י במקום; שני פירושים בדבריו.