יש לי משהו לספר, בקשר לשאלה שלך. שבמקרה יצא לי לראות בתקופה האחרונה וזה די מחמם את הלב.

ואני אחד שכל פעם כשהוא נכנס לנטפליקס (פעם בשבוע בקושי), אני גולל שעה ואז יוצא כי שום דבר לא מעניין.

הלכתית - יש בעיות צניעות, בעיקר לגברים אבל גם לנשים.

וההלכה לא חוברה רק לאנשים עם כיפה, היא רואה אתעצמה מחייבת את כל האנשים בעלי אם יהודיה.

מבחינת נורמות - בהרבה מן הציבור הדתית זה מקובל. בקבוצות דוסיות יותר זה לא מקובל, בקבוצות פחות - אז כן. ויש סקאלה.

לתוכנית קוראים Love Is Blind (בנטפליקס ואולי בעוד מקומות ?)
אני ראיתי :

א. עונה של שוודיה . 

ב. עונה של יפן.

(אחרי שוודיה, ניסיתי גרמניה ומקסיקו ולא התחברתי -בכלל- ועצרתי מיד)

בכל עונה,

יש מספר שלבים (שלב השיחות, שלב הפגישה, שלב המגורים, שלב פגישות עם המשפחה+חברים, שלב החתונה)
 

בעיקרון, החלק הכי מעניין שם זה השלב -הראשון- . שלב השיחות.

זה שלב שבו זוגות מדברים יחד בלי לראות אחד את השני. רק לשמוע. כל אחד בחדר אחר.

שווה להמשיך לצפות בשלבים הבאים, רק בזוגות שהחיבור בינהם מסקרן. חיבור אמיתי. כל השאר קצת מבויים ומתוח בשביל הצופים.

מבחינת צניעות.

למיטב זיכרוני החילוני-מסורתי, ברמת השיחות, בעונה של שוודיה, זה יחסית צנוע. 
בעונה של יפן אפילו צנוע מאוד. כי הם מאוד שמרניים.

זאת אומרת, למי שנכנס לרשתות חברתיות כמו הטוויטר או פייסבוק, אני לא רואה בעיית צניעות גדולה לצפות בזה.
הלבוש של הבנות יכול להיות קצת חושפני.

מה שאהבתי בתוכנית, זה איך החיבור נוצר בין 2 אנשים, 
למרות שהם דיברו עם עוד 10 אחרים. איך הקליק נוצר -דווקא- בין זוג מסויים. אתה למעשה רואה את הדבר האמיתי מהצד.

איך כל שיחה, בזכות משפט נכון, בזמן הנכון, הכל יכול להשתדרג ולהתקדם. כמה כח יש למילים. 
זה גם מרגש  לראות את זה. מחמם את הלב. שזה החלק הכי כיפי לדעתי.  (העריכה המוסיקלית מוסיפה קצת)
 

לסיכום , מומלץ לנסות.
מקסימוםםםםםםם לוחצים STOP ומפסיקים לראות, כמו שאני עושה בכל סרט לא משהו.

צפייה מהנה למי שיחליט לצפות.

בטלפון, קשה לי להאמין

עדיף שלא

אבל זה בסדר

יתרונות:

1. יש אנשים שמבחינתם ברור להם שהם יפסלו על מראה מסוים, וזה חוסך מאמץ מיותר משני הצדדים.

2. תמונה נותנת גם איזושהי התרשמות על האדם, בגלל סגנון לבוש, ועוד יותר כשרואים אותו בסיטואציה ולא סתם צילום.

3. כשזוג נפגש הם מרגישים מחויבות מסוימת לקשר. לפחות לקחת את זה ברצינות. ואנשים מפחדים כשהם מרגישים שהם מתחייבים למישהו, ואז יצטרכו לוותר בגלל מראה (שזה לא סיבה "רצינית" ואז כאילו זה לא יפה שהם פוסלים על זה, וגם הם חוששים מאי-הנעימות מולו). אז יותר נוח להם לסגור את הפינה מראש ולהגיד לעצמם -הנה, ראיתי אותה/ו ואני סבבה עם זה. 

(במילים אחרות הייתי אומר - יש משהו יותר נוח להגיע לפגישה ככל שאתה יודע יותר למה אתה מצפה, ובטח כשאתה לא מצפה להפתעות.)

חסרונות:

1. כשאנחנו מבקשים תמונה אנחנו הופכים את עצמנו לכאלה שהחיצוניות תופסת אצלם יותר מקום.

ואפילו אם באדם היחיד זה השפעה כמעט בלתי מורגשת בין מה שהיה לפני שהוא ביקש לבין אחרי,

חברה שבה מבקשים תמונות וזה הופך לסטנדרט ומשהו שפוסלים בגללו - החברה הופכת לכזו שחיצוניות תופסת בה הרבה יותר מקום.

2. אנחנו לא אנשים רציונאליים, והחיצוניות משחקת לנו במוח (זה גם חלק מהסיבה שסעיף 1 אינו דבר רצוי).

אם נפגוש אדם ונשב איתו שעתיים, ניתן בזה הרבה יותר מקום לפנימיות שלו, 

וזה כבר מפחית את הכוח של החיצוניות להשפיע על שיקול הדעת שלנו בצורה שאינה טובה ונכונה עבורנו.

3. רושם חיצוני עשוי להיות מטעה. זה נכון גם לגבי הסיטואציה של התמונה, וגם לגבי ההתרשמות שלנו מהיופי או מסגנון הלבוש.

(4. חוסר צניעות. ואכמ"ל.)

אז מה המסקנות שלי מזה?

לענ"ד, המסקנה הראשונה היא שצריך לקדם בתודעה שיח ויחס בוגר יותר לחיצוניות, שמודע יותר לכוח שלה עלינו לטוב ולרע, ולהבין מה המקום הנכון שצריך לתת לה ולמה.

להבין יותר איך המנגנונים הפסיכולוגיים שלנו עובדים, מתי צריך להקשיב להם, ואיך אנחנו יכולים להתנהל ככה שהם לא יעבדו לרעתנו.

לדעתי בירור כזה עשוי לעזור אפילו יותר מהכרעה נכונה בשאלה אם לראות תמונה, בין אם נראה תמונה בסופו של דבר ובין אם לא. 

אני חושב שבהחלט היה טוב יותר עבורנו כחברה אם לא נעודד את התופעה.

באופן אישי אני יכול לומר שמעולם לא ביקשתי תמונה.

כן מצאתי משהו נחמד בפעמים שקיבלתי תמונה. גם כי יש משהו נחמד בלדעת למה אתה הולך כמו שכתבתי לעיל, וגם כי בסופו של דבר אנחנו מופעלים גם על ידי חיצוניות ויש בזה משהו שמוסיף מוטיבציה (לפחות בהנחה שהמראה מוצא חן בעיניך)

אני גם חושב שמי שיודע מתוך ניסיון בקשרים שהיו לו, שהמראה הוא בעל משקל משמעותי עבורו וחבל על המאמץ ועוגמת הנפש - אז טוב יותר שיראה תמונה.

ואני חושב שזה נכון דווקא למי שיודע את זה מתוך ניסיון, שאז יש כאן משהו אובייקטיבי יותר. כי כשההיכרות היא דלה ושטחית יש לחיצוניות נטיה לתפוס מקום הרבה יותר מהחלק האמיתי שלה בקשר, וזה מתעתע בנו. מי שניסה וראה שגם קשרים שהיו לו טובים מבחינות אחרות זה העכיר את הקשר במידה שגרמה לו לסגת - אז זה כבר סיבה לתת לזה משקל גדול יותר. אני לא אומר למשוך קשרים בלי חשבון, אבל כן מאמין שבהרבה מקרים שווה לתת צ'אנס ולא לקבל מיד את מה שהבטן שלנו אומרת בכל מצב. (נכון לא רק ביחס למראה...)

באופן כללי בעיקר קשה לי עם זה שהתמונה כבר הופכת בחברה לאיזשהו תנאי, ולא בונוס.

כאילו על זה זוגיות קמה ונופלת. זה גם לא נכון, ומתוך כך זה גם מאד לא הוגן כלפי בחורים ובחורות מדהימים שיכולים לבנות זוגיות טובה, שמחה ויציבה, כששופטים אותם לפי כל מיני דברים שבכלל לא קשורים. זה בעיני כמו אפליה על רקע עדתי בקבלה למשרה בהייטק. יש מדדים די ברורים לכישורים הרלוונטיים - ואין סיבה להיצמד להיצמד לדעות קדומות בענין הזה. (בזוגיות אמנם אין מדדים ברורים לכישורים הרלוונטיים, והחיצוניות היא כן משהו שרלוונטי, אבל רק רציתי להמחיש את העיקרון של למה זה לא הוגן כשמבליטים את זה יותר מדי)

הזכרת לי קצת Chat GPT עם התגובה.

תודה רבה!

יש כאלה שזה יוצא אצלם מפרופורציות, מסתכלים ונותנים לתמונה 80% מההחלטה וכל מיני דברים באיזור.

אז וואלה נשמע לי טירוף.

גם עצם זה שהולכים לצלם מקצועי ותחשבים בכל מיני ניואנסים ומתייחסים אל זה כאילו מדובר בפוסטר.

מצד שני, לא חושב שזה נורא אם יודע לשים את זה בתוך הגבולות שנועדו רק לחסוך דייטים מיותרים ורק בתור משהו שמצייג בצורה מאוד כללית את המראה.

סתם

אבל עכשיו ברצינות זה יכול להיות קונספט ממש מגניב. אפשר גם צבעי מים או פחם

זאת דרישה קצת מעל מה שמקובל😂

אחרי שקראתי שעשו בדיקה, וגילו שגברים עם תמונה מכוערת מקבלים הרבה יותר פניות מאשר גברים בלי תמונה בכלל.

לפני זה לא הייתי מפרסם תמונה שלי. היום אני מתעקש שישלחו תמונה שלי, אחרי מקרים שבהם הבחורה ציפתה למשהו מסוים וקיבלה משהו אחר לגמרי.

וזה מצטרף לאירוע שקרה לי ממש בתחילת הדרך - הציעו מישהי ולא הייתי מעוניין, עד שראיתי אותה. מהמרחק שראיתי אותה, לא הייתי יכול להבדיל בינה לבין כל אחת אחרת עם צבע שער דומה. אבל היא הפכה להיות מישהי ספציפית.

מצד שני, אני לא אוהב שיש דיון על התמונה בנפרד. ולכן אני לא מבקש תמונה. כי לפסול מישהי רק בגלל התמונה שלה זה משהו שאכן מרגיש מאד חיצוני ולכן גם מפריע להליך האמירה של "כן", כי "האם אני באמת חיצוני? האם כל כך מפריע לי המראה הזה?". אלא אם מדובר על דברים שהם לא רק המראה אלא הסגנון או הלבוש וכדומה. 

אם ידוע לך על הסגנון שלה אז אולי זה לא כזה קריטי

אבל אם לא אז אפשר להבין דיי הרבה על הסגנון מהתמונה וזה חשוב לא פחות מאם מוצאת חן או לא

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי