כמובן שלא נכון לעזוב, אלא לשבת יחד ולחשוב איך מחלקים א הזמן והמטלות.

תביעי את הקושי ואת הצורך שלך ותנסו לחשוב ביחד איך אתם יכולים לארגן ביחד את הדברים ולא שהכל ייפול עלייך

באמת התואר שלו נורא תובעני והוא לומד באוניברסיטה בין הכי קשות בארץ..

זה הבאסה שכיוצאים מישיבה גבוהה אז מתגייסים מאוחר ומתחילים ללמוד מאוחר.

אפשר להעזר במיקור חוץ- בייביסיטר, אוכל קנוי, מנקה/עוזרת

וככה גם את תהיי פנויה ללימודים שלך. 

שלא להגיד חסר..

ואני בתואר שני כי לא מצאתי עבודה אחרי תואר ראשון למרות שהייתי מצטיינת ..

אצלנו בעלי חיכה שאסיים ואז התחיל ללמוד, וגם אני רוצה להמשיך ללמוד אבל עכשיו אחכה שהוא יסיים...

אם זה תואר שני יש לך אופציה לעבוד במקביל? תואר שני אמור להיות פחות אינטנסיבי....

ואז מקבלים מלגת מחיה לא גבוהה..אבל אני מתחייבת לא לעבוד במקביל, וגם אם הייתי רוצה לא נראלי שיש מצב שהייתי מוצאת כי השוק לא מאיר לכאלה חסרי ניסיון(מניסיון חיפוש של כמה חודשים).. 

זה תואר שקריטי בו הציונים? כלומר בשביל עבודה בהמשך…

נשמע לי שאם הוא כל יום לומד לתוך הלילה, ובכל זאת צריך מועדי ב, יכול להיות שיש לו קושי או עם ניהול זמן או עם שיטות למידה. זה משהו שאפשר לעבוד עליו ואז יתפנה לו גם יותר זמן אליך, לבית, מי יודע אולי אפילו לעבודה. 

לגבי העניין הכלכלי - שקלת לעשות שיעורים פרטיים? זה יופי של כסף לשעה, ככה שבשביל יחסית מעט שעות יוצא יחסית הרבה כסף, וגם אפשר לעשות בערב אחרי שהילדים ישנים והוא כבר בבית… וגם האוניברסיטה לא חייבת לדעת על זה (בנוסף, אם זה מעט שעות בחודש באמת שאין צורך שידעו). אם היית מצטיינת הייתי ממליצה לך לעשות שיעורים לנשים שלומדות *תואר* (מה שאת למדת למשל), כי זה יותר כסף. 

וחיבוק יקרה❤️ נשמע ממש קשוח

יש תארים שהם ממש קשים שגם אנשים ממש אינטליגנטיים מתקשים

מתייחסת לתארים כמו מדמ״ח, רפואה, הנדסות מורכבות וכו… תארים ללא ספק מאתגרים למי שנמצא בהם, ומי שבהם זה אחרי סינון ראשוני גדול,משמע לא חסרה חוכמה. 

ועדיין - אם לא הייתה אומרת על הסדר בוקר - אם אדם מבלה את כל יומו בלימודים ושאר הזמן זה רק בשביל לישון… הגיוני שיש קושי כלשהו עם התארגנות למידתית (אומרת בתור אחת שממש לא מצטיינת בזה, כן?). ואז זה משהו ששווה להתמודד מולו ולשפר אותו…

הוא בן אדם ממש חכם, העניין הוא שהוא הולך לסדר בוקר בישיבה וזה תופס חלק נכבד מהיום, הוא שוקל עכשיו אולי להפסיק ללכת כי הוא רואה שזה שואב כבר יותר מדי כוחות. וזה גם התלבטות של שילוב תורה ועבודה ואיך משלבים וכו..

ולגבי שיעורים פרטיים- הייתי עושה עד שילדתי, ועכשיו חזר לי קצת פה ושם ואני לוקחת, אבל לא פירסמתי את עצמי או משהו כי גם את הקצת זמן שאני עושה בהם שיעורים אני גורמת לבעלי לא ללמוד וזה בעייתי לו.

זה זמן אינטנסיבי גם לסתם רווק חילוני... אם לא מרכזים כוחות לקו סיום זה לא מסתיים.

ככה שלדעתי הדרך שהכי תאפשר לו להתמסר באמת גם לתורה זה לסיים נורמלי כמה שיותר מהר את הדבר הזה, ובטוב. "שילוב תורה ועבודה" במציאות שאת מתארת, שבה אתם כבר הורים, הוא פשוט לא רלבנטי לתקופת הלימודים שצריכה עד כמה שניתן להיות נטו לימודים למעט הפוגות שהוא חייב לנפש אם חייב... אם הוא רוצה בקטע הלכתי אז מעיקר הדין יוצאים ידי חובת לימוד תורה בתפילה או אפילו בקריאת שמע. שילוב תורה ו"עבודה" בעני רלבנטי עבורו במצבו כהורה ל"עבודה", זו שאחרי התואר. 

נשמע שהוא מנסה לאחוז בהכל, ויש יותר מדי קצוות למקל הזה. בחרתם בחירות, וזה הזמן לבחור איך לתעדף את תוצאות הבחירות האלה. חיבוק והמון הצלחה זה בטוח לא קל!

אם את אומרת שהוא ממש חכם, אז יכול להיות שהקושי הוא או בשיטת למידה שלו או בניהול זמן… שזה דברים שיחסית יותר פשוט לפתור. 

וללכת לסדר בוקר כל יום מסביר את הפער האמת… מתחברת למה שהירושלמית כתבה בנושא. ובשבתות כמובן ראוי וזה זמן מעולה ללמוד תורה. (נניח חברותא לפני/אחרי שחרית ומוסף, ובצהריים ללמוד בבית). 

גם כשלמד.

זה היה חשוב מספיק בשביל שנינו כדי שנתעקש על זה.

חוזרת על הרעיון לפרוס את הלימודים על פני יותר שנים כדי םצלטח את שילוב האתגרים הזה.

והרוב נדרשו מידי פעם למועדי ב'. זה ממש תלוי תואר ומקום לימודים.

ולפותחת בתכלס לא רואה איך אפשר להסתדר ככה אנחנו למדנו לא במקביל ואצל בעלי זה לא היה לימודי תואר ובכל זאת לא רואה איך זה היה נכנס במקביל לתואר שלי גם בקטע של עומס וגם בקטע של פרנסה. ובשלב שהיה לי ילדה תוך כדי התואר הראשון נעזרתי המוון בהורים (גרנו צמוד אליהם). אולי אחד מכם יכול לפרוס לקצת יותר שנים ולשלב עבודה? אם תצליחו לשלב עבודה בתחום של הלימודים צבירת הניסיון שווה את הפריסה של הלימודים.

זה השאיפה,למצוא עבודה תוך כדי אבל אני אישית לא מצאתי ובעלי עוד בתחילת התואר ככה שהוא צריך שיהיו לו עוד קצת קורסים וציונים כדי לנסות להתקבל.. 

בלי קשר לכמות קורסים. 

יותר מזה, הרבה מקומות מעדיפים סטודנטים בשנה א' כי ככה הם יעבדו אצלם לטווח של כמה שנים ולא שנה או שנתיים. 

זה באמת כמעט בלתי אפשרי המציאות שאת מתארת,

להצליח להיות סטודנט וגם הורה דורש התגייסות של הבן זוג, ואם שניכם לומדים זה כמעט בלתי אפשרי להצליח לעשות את זה במקביל

אני רוצה לעשות תואר שני וזה לא יקרה בשנים הקרובות כי בעלי התחיל עכשיו ללמוד.. 

כמה שנים נשאר לך לתואר?

אם יותר משנה אז אולי כדי לעשות חושבים, או להקפיא לימודים, או לפרוס על יותר שנים,

 נראה לי אפשר לשרוד ככה עוד חצי שנה, אבל יותר מזה זה כבר הרבה יותר מאתגר

וגם כלכלית שנה אחת כזאת לא תמוטט אתכם, מקסימום תקחו הלוואה לחצי שנה הקרובה, אבל שלוש שנים כן...

מעבר לקריסה הפיזית

ויעבוד בינתיים בעבודה כלשהי, רק כדי שתהיה פרנסה בינתיים?

חוץ מזה - ניסיתם לראות אם יש מלגות כלשהן בתארים שלכם?

אצלנו בעלי ואני למדנו בזמנים שונים, ועדיין בעלי (שהתחיל ללמוד כשכבר היו לנו חמישה ילדים) ריווח את הלימודים על פני יותר שנים, כי פשוט לא היה אפשרי אחרת... (וגם הוא חכם ממש! אבל תואר תובעני...)

או הסבה

לפני שיגמור

(בכל מקרה אני לא יודעת לאן מועדות פני(

לי שנה אחרונה, ולו שנה ראשונה. היינו עוד בלי ילד. הבן שלי נולד במהלך שנת הסטאז' שלי, התאשפזתי ביום הראשון של תקופת מבחנים, וזה היה קשוח גם כשרק אחד מבני הזוג סטודנט. יומיים אחרי הברית האיש שלי נסע 3 שעות מהבית של אמא שלי לאוניברסיטה כדי להבחן בפיזיקה 2 על אדי שינה. זה מטורף ואני לא רוצה לחשוב מה היה אילו גם אני הייתי סטודנטית במקביל. אני מאוד רוצה להתחיל תואר שני/ הסבה כי לא אוהבת את המקצוע שלי, ומחכה בקוצר רוח שיסיים את התואר שלו, ימצא עבודה ואני אוכל להתחיל ולהוריד רגל מהגז על עול הפרנסה. צריך לעשות ויתורים, ולפעמים ללמוד במקביל זו לא ההחלטה הכי חכמה, במיוחד אם יש צורך לפרנס וילדים ועומס והתואר עצמו אינטסיבי. באופן אישי, ממליצה לשקול אם לאחד מכם מתאים להקפיא עד שהשני יסיים. נכון, זאת הקרבה, אבל גם הג'אנגילנג המטורף והשגרה החנוקה שאתם חווים עכשיו היא הקרבה.

בהצלחה! 

די חזר על עצמו הקטע של הכלכלה וזה שאולי כדאי שאני אפסיק ללמוד.

אז יש לי תואר ראשון בהצטיינות, אבל לאחר תקופה שחיפשתי עבודה ולא מצאתי-אפילו לא הגעתי לשלבי ראיונות אז הבנתי שהשוק במצב קטסטרופה לכאלה שהם בלי ניסיון ואין לי כמעט סיכוי למצוא כרגע עבודה, כל מי שגמרה את התואר איתי למעט אחת שמצאה אף אחת לא מצאה!שתבינו איזה הזוי השוק עכשיו.. ולכן חשבתי כלכלית והלכתי לתואר שני-גם כדי להגדיל את הסיכויים שלי למצוא עבודה אחריו וגם כדי שאני אקבל מלגת מחיה ושלפחות יהיה לנו איזשהי הכנסה. 

אז מבחינה כלכלית אני חשבתי להישאר בתואר כי זה נותן לי כמה אלפים בחודש וגם גמישות להיות עם הילד, אבל בהחלט שזה ממש לא מספיק וצריך עוד כסף-אז יש טיפה עזרה מהמשפחה אבל ממש לא הרבה ועם ילד וכו זה כבר הוצאות נורא גדולות. שלא נדבר שאנחנו צריכים לעבור דירה כי אין לנו חדר לילד והוא כבר גדל, אזה אנחנו מצטמצמים במה שאפשר, אבל גם מבאס אותי לגעת בחסכונות שחסכנו עד עכשיו כי יש לנו שאיפה לקנות דירה ולא באלי לבזבז את זה-אבל שוב כרגע זה מה שקורה כי אין ברירה אחרת, ומקווה שבעלי ימצא עבודת סטודנט בשנה הקרובה וככה גם תהיה הכנסה יותר גבוהה וגם הוא יפרוס את הלימודים ליותר שנים וזה יאפשר איזשהו רוגע. מקווה ששוק ההייטק יתאושש בקרוב כי אי אפשר ככה יותר.. 

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה

מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך

מצה טוסט במחבת

אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂

לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.

לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?

אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..

מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

כנראה לא שם קיבל מכה

אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

לק"י

רגיל. לרופא יש פנס אחר.

@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.

בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.

וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.

ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

לק"י

את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך

התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש

תודה לה' שזה עבר בשלום!

יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?

או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.

אני משתמשת ברגילות מכובסות.

תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.

נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)

נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.

מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,

מגבות-לכבס,

נטלה - לנקות

בהצלחה! 

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר

וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

פערים הלכתיים

בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.

אז יש לי אחרות לפסח

מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק

ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת 

כרגע

במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד

פלוס זה שאני אדם רגיש

מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת

משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית

דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק

אני אסביר

בתור אדם רגיש מאוד,  כל דבר שסביבי הולך איתי.

בקשת העזרה של השכן

הילד שחורק עם הכסא

אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם 

כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי

ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'

וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'

לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד

מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...

מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים

אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..

וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד

זה מה שיש לי לכתוב

ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו

ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק

זה קשה (ממש)

וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו

ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא

אבל זה הקטע

אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט

אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)

אז למה הפתיל הקצר הזה?

ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?

אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..

מצד אחד צריך פה הכלה כנראה

מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות

הצורך ללמוד מקום חדש

או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים

או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים

או הנסיעות 

או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח

החלק שלך

קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי

ולשקף שזה מאוד לא נעים

אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו

אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו

אלופה ממש!

כי חיפשתי ל@טוט את השרשור על המקווה 😅 אגב לא מצאתי.. באסה.

זאת אני אל דאגה❤️

כמה הוא זכה בך!!

ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!

כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..

יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?

זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..

אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...

מקווה שזה בסדר לכתוב...

בכל מקרה חיבוק ענק

ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!

על פניו לא נראה לי...

מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...

כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)

לק"י

אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.

(במצב הנוכחי אני אוותר).

אפשר לאכול בחוץ.

פיתות בבוקר, צהרים וערב

לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר 

או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.

אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.

חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.

בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים

אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים

זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות

כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט

ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל

יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..

יודעת שיש הרבה שלא יודעים

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..

וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭

בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח

ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.

ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

לק"י

אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.

אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

צהריים מרק עוף עם ירקות

לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים