לא רואה סיבה לעשות אם ההיריון תקין. זו בדיקה שסכנה בצדה (שלא לדבר על כאב), בסופו של דבר...

אבל כך שמעתי. 

ומכיוון שאני רגישה (ובטח בסיטואציה של חשיפה) הנחתי שאהיה מאלה שזה כואב להן או לפחות מציק...

(רק עכשיו ראיתי מה שכתבת🙈)

שקיפות וסקר היו בטווח סביר

ולא עושה

אם ההריון תקין והכל בסדר

זה אם חלילה יגלו משהו - האם תשקלי הפסקת הריון?

לנו בהריון היה סיכון למשהו

הרופא הריון בסיכון אמר לי שוב ושוב, אם תשקלי הפסקת הריון - תלכי על הבדיקה עם הסיכון שלו

אבל אם גם ככה הפסקה לא עומדת על הפרק - אין סיבה לעשות את זה 

לכן בחרנו לא לעשות. 

זה מה שנאמר לנו וכמובן שלא לוקחת אחריות 

מה שאני כל הזמן חשבתי-אם יש ח"ו משהו, האם אני רוצה לדעת מראש, או שבסדר לגלות בלידה/אחרי.. גם חשבתי שאם יש משהו אולי צריך להיערך לזה מראש אז שכדאי לדעת. אני הופנתי בעקבות ממצא בכליות והחלטתי לעשות-שוב, בגלל מה שרשמתי בהתחלה, שאם יש משהו אני מעדיפה לדעת כבר בהריון גם אם אני לא מפילה בשביל ההכנה הנפשית שלי ואם צריך יותר מזה לדעת להיערך..

לפותחת-אם כן הבדיקות השיגרתיות תקינות אני חושבת שלא הייתי עושה

דיכוטומי

לא הכל מסתכם בהפלה- כן או לא

א. גם מבחינה הלכתית- יש מקרים שההמלצה הגורפת היא להפיל,

וגם אם זה משו שהפלה לא על הפרק - לידיעה יש הרבה יתרונות הן רפואים והן פסיכולוגים

רק לדוג

מכירה 2 אמהות שבלידה גילו על ילד ת.ד.

אחת היתה בת 40, אחת בת 25

שתיהן אומרות במםורש שההתמודגות עם בשורה כזו אחרי לידה, כשהגוף שבור וההורמונים משתוללים היתה ממש טראומטית.

ידיעה מוקדמת של הבשורה בזמן הריון והבשלה ועיכול עד הלידה יכלו ממש לשנות את החוויה ולהשפיע על הקשר עם התינו בשלבי הראשוני 

רפואית- יש היום עולם רפואה מפותח מאוד. יש טיפולי מצילי חיים עוד ברחם

אבל מה שהכי הרשים אותי כשעשיתי מי שפיר זה שאמרו לי שיש אפשרות לגלות מחלות שמתפרצות לעת זקנה שעם טיפול מוקדם אפשר לחיות חיים ארוכים וטובים ולהעניק את הטיפול להורה- ממנו ירש התינוק את הגן

לדוג סוגים של ניוון שרירים/אלצהיימר/פרקינסון

ובעזרת ה עד שהתינוק יגיע לבגרות כבר יהיה טיפולים מרפאים

בשביל לדעת על דברים חמורים שבהם ההמלצה הגורפת היא להפיל.

וגם דברים שצריכים טיפול לפני הלידה - מגלים את זה בסקירות, לא בבדיקת מי שפיר.

(לפעמים כשיודעים שיש מחלה שיש בה סיכון גדול יותר לפגיעה בלב של העובר, אז יפנו בגלל זה לאקו לב עובר, ואז אולי יגלו דברים שהיו עלולים להתפספס בסקירה רגילה. אבל לרוב ברגע שיש איזשהו חשד - מפנים לאקו לב עובר, גם בלי מי שפיר).

שוב - לא אומרת מה נכון לעשות.

אבל כן חושבת שצריך להיות מדויקים.

ולגבי מה שכתבת על בדיקות של מחלות ספציפיות - זה בתוספת תשלום משמעותית (כמה אלפים), ולא כלול בבדיקה שממומנת בסל מגיל 32.

קודם כל פסיקה לגבי הפלה היא לא רק על סמך המצב של העובר אלא היא גם על סמך המצב המשפחתי, הזוגיות ולאיזה כוחות ויכולות הוא הולך להיוולד

בסקירות מגלים ממצאים פיזים שרואים בעיניים ולא כרומוזנלים או מוטציות גנטיות שאין להם ביטוי חיצוני

(לפעמים יש גם ביטוי חיצוני שמקורו במשהו כרומוזומי)

את צודקת לגבי טיפולים לפני הלידה אבל זה כן מזכיר לי שלא מזמן שמעתי על מישהי שכבר במי שפיר גילו על מחלת דם גנטית שהטיפול מיד אחרי הלידה (ולפני הברית) הציל חיים

אני התייחסתי למשפט שכתבת, שגם מבחינה הלכתית - יש מקרים שבהם ההמלצה הגורפת היא להפיל.

עד כמה שאני יודעת ומכירה - המלצה כמעט גורפת להפיל, זה במצב של עובר שאינו בר חיות. וזה תמיד יתבטא במומים משמעותיים שיראו גם בסקירות.

את צודקת שיש מחלות שלא ניתן לראות בסקירות, ושכן אפשר לגלות בבדיקת מי שפיר, שיש מצבים שבכל זאת יתירו להפיל, בהתאם למצב המשפחתי והנפשי, והיכולת של המשפחה להתמודד עם ילד חולה/פגוע.

ועל זה @שושנושי כתבה קודם - שהשאלה שצריכה להנחות היא האם במצב שיגלו משהו - אם נשקול הפסקת הריון.

ולמי שיש מחשבה שכן, אז בהחלט יש מקום לשקול לעשות בדיקת מי שפיר, ואם רוצים להקיף כמה שיותר אפשרויות, אז כולל גם בדיקת אקסום.

הסיפור שאת משתפת על מחלת הדם שהגילוי עזר להציל את התינוק - זה באמת מעניין, אבל כנראה שזה די נדיר. לא נראה לי שבשביל הסיכוי המאוד קטן הזה, כל זוג צריך להוציא אלפי שקלים על בדיקה... (ולכן גם משרד הבריאות לא מממן את הבדיקה הזו).

אם אין חדש למשהו ממשי, וזה סתם בגלל הגיל.

חשוב להבין מה נותנת בדיקת מי שפיר. האמירה הזו שאם הכל תקין למה לעשות, מובנת מצד אחד, כי בהחלט יש סיכון בבדיקה אף שנמוך, אבל מצד שני אי אפשר באמת לדעת שתקין אם לא עושים מי שפיר כי הבדיקה  מזהה דברים שבדיקות הסקר לאו דוקא יזהו. הבדיקה מזהה פגמים כרומוזומלים שונים שיכולים להווצר בלי לבוא לידי ביטוי בשקיפות או בסקירות. כיום חוץ מהצ'יפ הגנטי (הבדיקה הסטנדרטית)  יש גם בדיקה נוספת שנקראת אקסום שבודקת עוד המון פגמים גנטים שיכולים להצביע על כל מיני בעיות אצל העובר כמו פיגור שכלי וכד'. 

אני מאוד מבינה את מי שבוחרת לא לעשות, אבל חשוב להבין שזה שהבדיקות תקינות לא מבטיח שאין בעיות שפשוט לא נעשתה הבדיקה הנכונה כדי לגלות אותן.

בנימה אישית, מאז שהגעתי לגיל שבו ממליצים לעשות היו לי שני הריונות, הראשון הגיע אחרי שנים של קשיי פוריות ואובדני הריון ולא הייתי מסוגלת לעשות משהו שעלול לסכן את ההריון הכל כך יקר. למזלי ה' ריחם עלי והסיכון השתלם וזכיתי בילד בריא ומושלם. אחרי זה היה לי עוד הריון שהגיע דוקא די בקלות רק שיצאה תוצאה גבולית בשקיפות עורפית. רצתי לעשות סיסי שלייה וב"ה יצא תקין, אבל אחרי זה החשש שלי מהבדיקות האלה ירד וגם היה משהו מאוד מרגיע לדעת שיש לי תוצאה תקינה של בדיקה שהיא ודאית ולא בדיקת סקר. כיום ברור לי שאם יהיה הריון בוודאות אעשה וגם עם אקסום. 

מגיל 32 יש מימון לדיקור מי שפיר, אבל זה לא מממן את כל מה שהזכרת.

המימון הוא רק לבדיקה כרומוזומאלית (שבודקת טריזומיות, וגם מומים כרומוזומאליים אחרים. ואגב, גם בבדיקב הזו לפעמים רואים כל מיני שינויים שלא ידוע מה באמת תהיה ההשלכה שלהם, כך שזה גם עשוי להביא ללחץ והתלבטויות, ולא רק להרגיע. אפשר גם לבחור לבקש שלא יגידו דברים שלא ברור מה המשמעות שלהם, ולקבל תשובות רק על מה שיודעים מה זה באמת אומר).

אם רוצים לעשות מעבר לזה גם בדיקת אקסום, זה כבר מצריך תשלום של כמה אלפי שקלים.

וכדי שזה יהיה עם יותר הבנה של התוצאות, כי גם שם לא תמיד יודעים את המשמעות של כל שינוי גנטי, אז ההמלצה היותר מקצועית היא לעשות בדיקה גנטית גם לשני ההורים, ואז מתוך ההשוואה בין הגנטיקה של ההורים לשל העובר, התוצאות יהיו כנראה עם פחות סימני שאלה (גם אז לא בטוח שיבינו הכל...). אבל כמובן גם כל בדיקה גנטית של ההורים עולה עוד כמה אלפי שקלים.

(כל מה שכתבתי זה מתוך הסבר ארוך שקיבלתי מגיסתי שהיא יועצת גנטית בבי"ח, בעקבות התלבטויות שהיו לנו במהלך ההריון).

באופן אישי, למרות שאני בגדול כן בעד בדיקות בהריון וחושבת שהן כן חשובות, אני מרגישה שיש גבול מבחינתי כמה נכון להשקיע ב'לדעת שהעובר בסדר'. כי באמת אין לנו שליטה על הכל. אוטיזם למשל לא יראו באף בדיקה כזו, ויכולים לקרות גם דברים במהלך הלידה שיגרמו לנכויות או פיגור ל"ע, גם אם מלכתחילה העובר היה בריא.

אז כמובן שכולנו רוצים תינוק בריא. אבל בעיני עודף השקעה בבדיקות ש'מוודאות' שהוא באמת בסדר מכל הבחינות, זה כבר ניסיון להיות יותר מידי בשליטה, כשגם ככה אין לנו באמת אפשרות שליטה על הכל.

כמובן לא כותבת כביקורת למי שבוחרת כן לבדוק יותר. ומבינה גם את המקום הזה והרצון לבדוק מה שאפשר. אבל כן מציגה גם את ההסתכלות שלי.

מדצמבר לדעתי יש בדיקות גנטיות ממש מורחבות בחינם בקופה.. ככה הבנתי מהרופא.. מקווה שהבנתי נכון

מה שבודקים עכשיו יותר מורחב זה סקר גנטי שעושים לקראת הריון (אפשר גם במהלך ההריון, אבל זה לא משהו שבודקים ספציפית ביחס לעובר הנוכחי).

זה לא בדיקת אקסום מלאה, אלא בדיקה של רשימה הרבה יותר מורחבת של מחלות ממה שבדקו עד עכשיו (רובן המוחלט מחלות רצסיביות, שבודקים אם ההורים נשאים של המחלה. ויש כמה מחלות שרק האם עשויה להעביר לעובר, שגם אותן בודקים).

לפי איך שאני רואה את זה, כל מה שנכנס לסל זה אחרי השיקולים איפה יש סיכון גבוה יותר. לא היו ממליצים אם הסיכון של הבדיקה עולה על הסיכונים שבממצאים. כנראה הסיכון הוא מאוד נמוך אבל יחסי הציבור של הבדיקה הזו משום מה מאוד שליליים באופן יחסי. 

לא מנסה לשכנע אף אחת, מביאה את דעתי. 

בעניין הכאב, זה כמובן משתנה בין אנשים מה כואב להם ובאיזו עוצמה, אבל אם אני זוכרת מספיק טוב, זו דקירה כמו כל דקירה אחרת (חיסון/ בדיקות דם), נראה לי שמי שלא פוחדת ממחטים תעבור את זה ממש בסבבה.

בהצלחה

עשיתי בגיל 36 בלי שום סיבה אחרת חוץ מגיל  (יש לי רווחים גדולים ובהריון לפני כן לא הייתי בגיל שמומלץ לעשות). ביררתי והסיכון מאד נמוך- קבעתי בהדסה בזמן שידעתי שד"ר נילי ינאי עושה והיא ממש מומחית ונשמעתי לכל ההוראות אח"כ.

אני לא בטוחה שהייתי ממשיכה את ההריון אם הייתה בעיה עם העובר. ובכל מקרה הייתי מאד רוצה לדעת מראש.

אני עושה את כל הבדיקות שמשרד הבריאות ממליץ ומממן.

לפני שנים נולדה לנו ילדה עם iugr משמעותי מאד שהתגלה בהערכת משקל בשבוע 34 (ב"ה הכל בסדר איתה היום והיא נערה מהממת) ובין הגילוי ללידה בימים שניסו להבין מה קורה- היה לי ולרופאים מאד משמעותי לדעת שכל הבדיקות לפני כן היו תקינות. זה שלל הרבה חששות. בפגייה איתה היו תינוקות שבהריונות שלהם לא עשו בדיקות או כמעט ולא עשו ולהתחיל לבדוק תינוקות פיצים במיליון בדיקות שהיו יכולות להחיסך או ללדת ילד פגוע- יש לזה מחיר.

אחרי שכתבתי את כל זה

בניגוד לכל הבדיקות האחרות (שקיפות, סקירות וכו') אני דווקא כן מבינה את החשש ממי שפיר ואת באמת ממש צעירה (ולפני מעט בכלל לא היית בקבוצה שממליצים לה לעשות).

כתבתי רק לאזן פה את הטיית הפורום.

לי בכל מקרה היה משמעותי והריון הרבה יותר רגוע אחרי שעשיתי מי שפיר שיצא תקין (ברוך ה!!)

לא כאב לי בכלל. פחות מבדיקת דם או חיסון

בטח אצל רופא מומחה

יש הרבה יותר מה להרוויח מבדיקה כזו מאשר להפסיד

היום הסיבה שלא ממליצים לפני גיל 32 היא כלכלית

כשהגעתי לרופאה שלי, כשאני בת 34 והיא אמרה שההמלצה השתנתה.. אבל לא עשיתי.. 

נתתן כיוונים למחשבה, עוד לא החלטתי אבל נתתן כיוונים טובים לחשוב עליהם.

העניין של ממצאים לא וודאיים שלא יודעים מה הם אומרים, באמת מטריד אותי שנילחץ ואפילו לא נדע ממה.

באופן אישי אני כן מעדיפה וודאות ולדעת מראש, דברים שנצטרך להתמודד איתם, גם אם בוחרים לא להפסיק הריון, טוב לדעת עם מה אנחנו עומדים להתמודד.

אבל נראה לי מוזר שעושים בדיקת מי שפיר לכולן גם בלי ממצא מדאיג מהסקירות או מהשקיפות.

עוד צריכה לחשוב על זה. 

אנחנו בחרנו שלא לדעת על מוטציות שלא יודעים אם ואיך הן באות לידי ביטוי

גם על מוטציות שיודעים שיש סיכוי שהן יכולות לגרום למשהו יחסית קל (שאנחנו לא נפיל עליו) ושאין לרפואה היום טיפול עבורה (כמו לדוג- מה יעזור לי לדעת על ספק בעיית שמיעה שאין לה טיפול..  

זה לא שאני יעשה עם זה משו חוץ מלדאוג כל ההריון ואז בכלל גם יכול להיות תינוק בריא)

ביקשנו רק דברים ודאיים

חשוב לקחת גם את זה בשיקול גם אם זה נחשב לנדיר

היום זה מאד נדיר, במיוחד עם הרופא מיומן, ומקפידים על ההנחיות

תלוי במה חושדים, אבל יש דברים שאפשר לגלות בבדיקה הזאת והיא בלי סיכון (בדיקת דם)

אלא רק בגלל הגיל.

היא שככל שהגיל עולה, עולה הסיכון למומחים כרומוזומאליים (המוכר והשכיח שבהם הוא תסמונת דאון, אבל יש עוד).

בדיקת ניפט נותנת לזה מענה כי היא בעצם בודקת את כמות הכרומוזומים השונים של העובר (לפי מה שמוצאים בדם של האם. לכן הבדיקה בלי סיכון, אבל גם לא נחשבת כ'אבחנתית' כי זה לא באמת ישירות מהדנ"א של העובר).

האמינות שלה היא כן גבוהה הרבה יותר מאשר הבדיקות סקר (מעל 99% נראה לי), אבל בגלל שזה לא אבחנתי, זה יכול להיות פחות מדויק.

וזה גם לא ממומן בסל. יש אפשרות לקבל החזר חלקי למי שיש סל הריון דרך הקופה, אבל זה עדיין עולה כסף.

אבל באמת היתרון העיקרי שלה זה העובדה שאין שום סיכון לעובר, והתוצאות יחסית באמינות גבוהה.

מחר יש לי תור לרופאת נשים, אתייעץ איתה מה דעתה. למרות שנראה לי שתגיד שממליצה, אבל אבקש שתגיד עד כמה זה משמעותי בגילי כשהבדיקות תקינות.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡