שאלה שמעסיקה אותי- ''פרפקציונזם'' ועוד ילדמחכה לשפע

סתם זו לא באמת הכותרת

לא מצאתי ניסוח טוב .

 

מה דעתכן? סתם ניסיתי ללבן את זה עם חברה ומאז חושבת על זה

נגיד זוג רנדומלי 

שרוצים משפחה ברוכה . כבר ב'ה יש להם שלושה ילדים ובעז'ה רוצים עוד....!

אלא שלאישה השלב הראשוני של גיל לידה עד חצי שנה - מאתגר לה.

חלק מהאתגר זה שהיא מאמינה בלהניק הנקה מלאה. ולא לשלוח את הילד למטפלת עד גיל חצי שנה. ומצד שני ההתפתחות שלה בעבודה חשובה לה.. ובכלל העצירה הזו של החיים (כי הנקה וכי התינוק איתה) מקשים עליה.

ואז הם מגיעים לדיון של - יאללה עוד ילד בע'ה? או לא?

אומרת האישה אין מצבבבבב!!

סבבה לי ההריון סבבה לי הלידה אבל אין מצב הנקה וחצי שנה בבית. פשוט לא.

אומר האיש- חיים שלי מה הבעיה. תצאי לחופשת לידה רק חודש וחצי ותחזרי לעבודה. (זה המינימום בחוק). אל תניקי ניתן מטרנה. נשלח למטפלת. יהיה בסדר.

אל תתני ל ''פרפקציונזם האידיאליסטי'' לנהל אותך.

היא אומרת - אבל אם ללדת ילד זה לגדל אותו ''כמו שצריך'' (בעיניה כמובן.. ברור שכל בחירה אחרת לגיטימית. לא באה פה בשיפוטיות לאף אחת)

הוא אומר- אפשר לגדול מהמם עם מטרנה ומטפלת ועדיף להביא עוד נשמה לעולם!!

סכמנו את הדיון ב: יאללה נשאל בפורום.. 😅

אז מה אומרות?

🤩

כל משפחה ומה שטוב להצוףלבוב

לא סתם ילד מסוים בא לאמא מסויימת. אם הוא בא לאמא פרפקציוניסטית כנראה הוא צריך את זה. אם הוא בא לאמא זורמת כנראה זה מה שמתאים לו

זה תמיד נכון (:מחכה לשפע
אני חושבתהמקורית

שבאמת יש פרקפציוניזם עם העניין הזה של מטפלת/ הנקה וכו

לא יודעת אם לקרוא לזה פרפרקציוניזם כמו - מה ה מעיד עליי אם אשחרר את האמונות המגבילות שלי ואחזור לעבודה אחרי שלושה וחצי חודשים/ לא אניק..? (לא חייב חודש וחצי. משלמים 3 חודשים וחצי, למה לא לקחת אותם??)

האם זה הדבר היחיד שמגדיר את האמהות שלי? או הופך אותה לטובה יותר/ פחות?

 

אני יחסית פתוחה בדעות שלי על העניין הזה, ואכן חזרתי מיד בתום חופשת הלידה בתשלום כי רציתי, ילד אחד הנקתי ושילבתי שאוב וילדה שנייה בכלל לא הנקתי, ואני ממש בעד להיות קשובה לצרכים הנפשיים שלנו כנשים שהם לא רק אמהות, במקביל לזה שנשים רוצות להרחיב את המשפחה

 

בקיצור, אני חושבת שלא חייב להתנות לידה של עוד ילד באם אצטרך לוותר על הקריירה, או רק בזה שאוכל להישאר חצי שנה להניק

הכל תלוי ב- מה חשוב לך

אם בנפשך הדבר, תמנעי

השאלה, מתי כן תרגישי שנכון לך לחזור רק אחרי חצי שנה? (עזבי שחצי שנה חלד זה שיא הלגיטימי ולא עוצר את החיים בכלל, עוד דבר שצריך לדון עליו - אם המחשבה שלך על חלד של חצי שנה כעצירת החיים והקריירה היא נכונה)

 

החלטות טובות! 

זו שאלה רעיונית לא מעשית...מחכה לשפע

תודה על התגובה 

מסבירה לשאלתך-

לא לקחת את כל החלד- כי היא אומרת - לא טוב לי בבית. זה עושה לי דיכאון. רוצה לחזור מהר לעבודה גם במחיר כלכלי.

אחלה, מעולה. אני בעד. לא חייבהמקורית

אק בשביל הקטע הכלכלי - הבעל והאישה יכולים להתחלף אחרי 6 שבועות. בדרכ אצל גברים עובדים זה גם יותר רווחי

הרבה עושים את זה אצלנו בעבודה

בעיני זה לא פרפקציוניזם. זה צורך בסיסי לתינוקבאתי מפעם

זה שיש תחליפים זה נהדר תודה לה' שיש תחליפים (שגם אני נהנת מהם), אבל זה לא מלכתחילה. 

הקב''ה ברא את התינוק זקוק להנקה, לקחת לו את זה מלכתחילה בעיני זה קצת עוול... 

גם אותו דבר, תינוק זקוק לאמא בגיל חודש וחצי, לפעמים אין ברירה כי את בדיוק סטודנטית ומה לעשות שחייבת לצאת... אבל מלכתחילה להכנס להריון כדי לעזוב תינוק בגיל חודש וחצי זה די עוול בעיני. הוא זקוק לאמא. 

אני די מסכימה איתך ומפה השאלהמחכה לשפע

(למרות שעוול זו מילה די חריפה בעיניי, בסוגריים)

לכן

שואלת:

עדיף להגיד - הכל או כלום?

אני לא מסוגלת לתת לתינוק הנקה ו'אימא בלעדית' אז לא אביא עוד ילד?

מה את חושבת?

 

מסכימה עם הסוגריים שלךהמקורית

יש אמהות שהנקה היא עוול בשבילן. הייתי בוחרת במילים פחות נחרצות 

ילד אמור לבוא להורים שיש להםצוףלבוב

כוח לגדל אותו. שלא תביני לא נכון , אני הכי בעד ילודה , כמה שיותר. אבל אם להורים אין יכולת נפשית כרגע להכיל טיפול בתינוק כנראה עדיף להם לחכות. 

זה לא מוסכמה שאין עליה עוררין אבלהמקורית

שתינוק חייב הנקה

וחייב להישאר איתו בבית עד גיל חצי שנה

היום יש אופציות נוספות. וטוב שכך בעיניי. 

 

המון נשים מגדלות ילדים בשמחה, כשהם הולכים למטפלת ושותים מטרנה

האקסיומה הזו לא מקובלת עליי, סליחה

לפעמים עצם העובדה שלאישה יש לאן לקום להתארגן בבוקר יוצרת את הפניות לילד

אם אני מרגישה שכך נכון לי לגדל את ילדיי, מישהו יכול לבוא ולומר לי שאני טועה..? 

 

פעם היו מגדלים ילדים יחד

הבדידות של אמא בבית עם תינוק לבד, כשהיא עסוקה רק בהנקה ובטיפול בבית ובילדים, זה לא מה שהיה פעם

 

לא דיברתי על החלטה פרקטיתצוףלבוב

מותר הכל. אבל חייבים מוכנות בסיסית להכיל את התינוק והצרכים שלו. להבין שבסופו של דבר יש פה ייצור עם צרכים. ולפעמים הצרכים האלו מתנגשים עם צרכים שלנו.

 

ולא מבינה מה כיף לגדל ילדים יחד, הרי גם לנשים אחרות יש ילדים שלהן. בסופו של דבר כל ילד שייך לאמא שלו. ובעיניי עדיף מכונת כביסה ולא תלות באיזו דודה. 

חייב מוכנות, נכוןהמקורית

אבל לא חייב שהמוכנות הזו תבוא לידי ביטוי בלהיות כל היום בבית ולהניק

מבחינתי, אם זה היה התנאי, לא בטוחה שהייתי לוקחת

וזה מה שאני בעצם אומרת - לאישה אחת המוכנות היא להניק ולהיות בבית

לאישה אחרת, המוכנות היא לא להיות רק עם התינוק בבית

כל אחת ומה שיוצר את המוכנות שלה

 

 

אבל האמא בסיפור הזהעוד מעט פסח

היא אמא שבעיניה טוב יותר לתינוק להיות בבית עד גיל חצי שנה ולינוק בלעדית.

אז יופי שיש נשים שלהן זה לא חשוב (או אפילו שמאמינות שזה לא חשוב), אבל הן לא רלוונטיות.

רלוונטי מה האמא של התינוק חושבת ומרגישה. ואם לה לא טוב לגדל תינוק על תמ"ל אצל מטפלת- היא צריכה להקשיב ללב שלה.

לא תמיד מה שהאמא חושבת משרת אותההמקורית

יש אמהות שחושבות שלעשות פסח כל שבוע זה טוב. גם אז היית מסכימה? אני מניחה שלא. 

ולמה פה כן? כי אולי זה קרוב לליבך, לא יודעת באמת..

לי זה לא מאוד קרוב ללב, ואני די בטוחה שהמוני נשים פועלות מתוך אמונות מגבילות על איך החיים אמורים להיראות וסוחבות מטען של רגשות אשמה וכאב

אני אומרת - מותר לנו לנהל חשיבה ביקורתית גם על מה שאנחנו מאמינות שנכון, אם זה מתנגש בדברים אחרים שחשובים לנו. זה הכל. 

אני חושבת שאת צודקתעוד מעט פסח

כי אם אני שואלת את עצמי מה הייתי עונה לה אם היא היתה מדברת על להיות בבית עד גיל שלוש ולהניק עד גיל שנתיים- גם הייתי עונה כמוך.

מצד שני, אני חושבת על עצמי.

אחד הדברים שהכי קשים לי בגידול תינוקות הוא חוסר השינה בלילה (אהם, אהם, שימי לב שאיזו שעה כתבתי את ההודעה הזו...). אבל אם בעלי היה אומר לי שהוא רוצה עוד ילד, ושעדיף לילד להיוולד ולבכות ולצרוח כל לילה, מאשר לא להיוולד בכלל- וואלה, הייתי כועסת עליו ממש. כי אני רוצה לתת לילדים שלי את מקסימום המענה הרגשי שהם צריכים. וזה לא 'פרפקציוניזם'. זה להיות אמא קשובה לילד.

 

 

 

אני חושבת שלתת לו לצרוח זו לאהמקורית

הקבלה נכונה

תינוק ששותה מטרנה הרי לא עובר התעללות חלילה ולא מתעלמים ממנו כמו בסיפור עם השינה

אם הייתי מקבילה את סיפור הפותחת לשעות השינה, זה כמו שבעלה היה אומר לה ( בעיניי) - הקימות עליי, או שנשלם לאחות

 

יש איזה קו שעובר בין מענים שתינוק חייב לקבל כדי להיוולד לעולם ולקבל טיפול מיטבי שהם מוסכמות. מטרנה/ הנקה, או אמא שנשארת/ יוצאת לעבוד לא משתווים לתינוק שצורח בגלל הזנחה כי הוא ״חייב״ להיוולד בכל מחיר

זה בעיניי יותר סטנדרט שהוא אישי ויכול להשתנות בין אישה לאישה ואפילו באותו בית, בהתאם להחלטת האישה ולא דברים מוכרחים

אני מכירה אמהותעוד מעט פסח

שככה הן מגדלות את הילדים שלהם.

ובעיניהם זה לא הזנחה. לדעתן זה 'ללמד את הילד לישון' מגיל אפס. (אני זוכרת עצה שקיבלתי משכנה בהריון של הבכור- לסדר לו את החדר של הממ"ד. כי ככה לא שומעים את הבכי).

אז אין כאן מוסכמה. יש כאן משהו ששתינו מסכימות עליו, אבל לכי לעולם הגדול ותגלי שזה ממש לא ברור בעיני כולם.

 

לעומת זאת, בהחלט יש מחקרים ברורים וחד משמעיים שהנקה עדיפה על מטרנה. 

האם זה אומר שמי שמביאה מטרנה היא מזניחה? ממש לא. 

אבל אם יש כאן אמא, שעקרונית רוצה להניק, אבל ללדת עכשיו אומר לוותר על הנקה, ולרווח אומר כן להניק- נראה לי מובהק שטובת הילד והאמא זה להמתין ולחכות. ואזכיר גם כאן את ההלכה, שאומרת שלא גומלים מהנקה בשביל להיכנס להריון. לכתחילה- להנקה יש ערך גדול מאוד, גם אם יש המון המון מצבי בדיעבד שבהם כן נכון יותר לתת תמ"ל. 

ואם האמא היתה אומרת לי- וואלה, אני רוצה עוד ילד אבל לא רוצה להישאר בבית- הייתי מדברת אחרת. אבל שהגבר יחליט בשביל אשתו אם להניק או לא- בעיני זה לא מתאים, חודרני, ובסוף יפגע באם ובילד מאוד.

להשאיר את הילד לבכותמנגואית

זה ממש לא מקובל היום

 

 

ברור לי שעדיף לילד לקבל מטרנה  מגיל 0 ושיהיה בסביבה שלו הורים עם יותר סבלנות וניסיון לתת מענה לבכי שלו

ההלכה הזו היא דעה אחתהמקורית

יש הרבה דעות אחרות 

ולא מדובר פה על מצב שגבר החליט בשביל אשתו. יש פה דיון תאירוטי בין בני זוג 

גם לגבי הבכי של התינוק. את מערבבת דברים לדעתי כדי להעביר את הנקודה שהנקה היא כזו הכרחית. 

בהודעה הקודמת דיברת על זה שלאישה קשה לקום בלילה ולכן היא תשאיר את התינוק בוכה פשוט. זה הבדל שמיים וארץ בין - תינוק בוכה כי אמא לא מוכנה להרים אותו על הידיים כל הלילה כדי להרגיל אותו לישון במיטה, אבל נמצאת ליד ומרעיפה אהבה ומרגיעה ועושה את זה בהדרגה. 

את פשוט מציירת את זה כשחור ולבן, וזה ממש ממש לא ככה בעיניי

 

אני חושבת ששוב, אף אחד לא יגיד לך שמטרנה עדיפה על תמל מבחינת יתרונות בריאותיים

האם זה אומר שאמא שלא רוצה להניק, עדיף לה שלא תכנס להריון ותלד?

או שאמא ששוקלת לא להניק בגלל קושי, כדי לא לרווח - כדאי לה לעשות כן? אני חושבת שזה ממש מרחיק לכת להגיד את זה 

אוי היא באמת אמרה לךשוקולד פרה.

את זה?

מעלה בי תחושה נוראה של ניכור.

מזעזע אותי ברמות.

הילד עדיין ישן אתנו בחדר והוא בן שנה. בגיל קטנצ'יק זה יכול להיות ממש מסוכן לישון בלי השגחה.

בעיני התינוק שלה מסכן

אם בעלך היה אומר משהו אחרמנגואית

כמו שהוא יהיה אחראי על הלילות + מטרנה ואת תשני כמו מלכה

מה היית אומרת?

 

@המקורית אני רואה שכתבתי דומה לך

 

 

יש הבדל ביןעוד מעט פסח

אם הבעל אומר- הלילות עלי, ויושב ליד הילד, לבין אם הוא אומר- הלילות עלי, אבל מה הקטע שלך בלשבת לידו, לא יקרה לא כלום אם הוא יבכה קצת.

במקרה התיאורטי שהיא הביאה, הבעל לא רואה מה העניין בהנקה או בגידול הילד עם אמא שלו. מבחינתו- זה לא באמת חשוב, זו שריטה של אשתו (פרפקציוניזם זו מילת גנאי)- ולכן עצם הגישה בעייתית מאוד.

ואם האישה 'תכנע', סביר להניח שיהיו פה הרבה ייסורי מצפון בהמשך (גם אם בעיני הרבה בנות בפורום אין בעיה בלתת תמ"ל).

 

אם קראת את ההודעה שלי בהמשך השרשור- אחת הנקודות המרכזיות בעיני היא שאין פה שיח. אין בירור אמיתי של הקושי של האישה מול הרצון של הגבר. ובעיניי זה בירור שחשוב מאוד לעשות לפני קבלת החלטה גורלית כל כך.

 

 

לא לאאאאמחכה לשפע

אחותי זה לא העניין

הדיון הוא לאו דווקא בין האיש לאשתו אלא שני קולות שאני מנסה ליישב בינהם.. ובאמת הרבה התייחסו לזה ככה בשרשור.

עזבי מה האיש מה האישה.. זה לא הנושא בכלל. ברור שבלי כפייה ועם דיבור וכו וכו'.

מה את חושבת לגופו של הדיון?

(יש מצב שכבר ענית.. תכף אקרא שוב) פשוט לא זוכרת מי כתבה מה)

וואועוד מעט פסח

שינית לי את כל ההסתכלות על השרשור...

זה עולם אחר לגמרי בעיני אם את נמצאת בתוך דילמה אישית, או שלך ברור מה דעתך ואת צריכה רק להבין האם להקשיב לעצמך או לבעלך.

אני חושבת שאם אלה בעצם שני קולות שלך בתוך עצמך- הכי כדאי לנסות לנהל את השיח הכנה והפורה בינך לבין עצמך.

אני לפעמים עושה ממש משחק תפקידים, בכתב- מה רוצה להגיד לי הקול שרוצה ילדים? ולתת לו לספר ולהסביר ולכתוב הכל. ואחר כך לשאול את הקול שרוצה לגדל ילד דווקא בצורה מסוימת- מה הוא רוצה להגיד לי? מאיפה הוא מגיע וממה הוא מפחד?

ולקבל ולאהוב את שני הקולות האלה שנמצאים בתוכך. כי שניהם חשובים ושניהם טובים ומבורכים. 

להביא נשמות לעולם זה פלא עצום. לדאוג לכל הצרכים הרגשיים של הילד זה קריטי וחשוב.

תאהבי את שני הקולות האלה. תחבקי אותם.

הרבה פעמים נולדת מזה הבנה חדשה ועמוקה יותר (וגם אם לא- יותר נעים לחיות ככה בעולם).

מסכימה מאודמצפה88
יש לנו ככ הרבה תחושות ורגשות שמצריכים עבודהיעל...

זה שיש לה רגש בסיסי מסוים, לא אומר שזו האמת, עבורה.

לפעמים זה תוצר של הלקאה עצמית, אמונה מגבילה, חינוך מגיל צעיר.

 

ויש בהחלט מקום לפרק את זה לחתיכות ולחשוב בשכל וברגש על הכל מחדש.

 

 

אז בעיניעוד מעט פסח

לרצות להניק ולהיות עם ילד בבית עד גיל חצי שנה זה לא תוצר של אמונה מגבילה, אלא של הקשבה לצורך של התינוק.

יכול להיות שזה קשור לחברה שבה בחרתי לחיות (בודדות כאן חוזרות לעבודה בגיל 3 וחצי חודשים. וזה גם לא נדיר כאן אמהות עם קריירה שלקחו שנה של חל"ד).

וברור שיש מצבים שבהם מה שהכי טוב ונכון לילד ולאמא זה כן שהוא יחיה על תמ"ל והיא תצא לעבוד. ובמצבים כאלה בהחלט יש מקום להוריד הלקאה עצמית.

אבל להפוך את זה למצב של לכתחילה ולתאר את ההבנה שתינוק צריך את אמא שלו כ'אמונה מגבילה' זה בעיני ממש חוטא לאמת.

 

תינוק צריך את אמא שלוהמקורית

 זה לא אמונה מגבילה

אמונה מגבילה היא - אני חייבת להישאר עם התינוק בבית מעבר לחלד הרגיל למרות שזה לא יעשה לי טוב 

אני חייבת להניק כדי להיות אמא טובה ולתת לבן שלי כל מה שהוא צריך

 

מצטערת, לא מקבלת את האמירות האלה כאקסיומות

זה לגמרי לכתחילה להיות אמא שיודעת מה טוב לה. ואם לא טוב לה להניק ולהישאר בבית מעבר למה שהכרחי - זה הלכתחילה *שלה* 

גם אם בעבר היא עשתה את זה

אני שומעת כאן משהו אחרעוד מעט פסח

לא- "אני חייבת להניק כדי להיות אמא טובה" אלא- "אני רוצה להיות אמא טובה שמניקה את הבן שלה". "אני רוצה להיות אמא שנשארת עם הילדים שלה בבית".

זו לא אמונה מגבילה. זו בחירה, ובחירה לגיטימית מאוד (גם אם את בחרת אחרת).

ומה שלא לגיטימי בעיניי, זה שהבעל יבוא ויזלזל בתפיסה הזו כי הוא רוצה עוד תינוק עכשיו.

(אני גם לא אומרת להתעלם מהצורך שלו. אני בהחלט חושבת שיש כאן מקום לשיח בנושא. אבל "חיים שלי מה הבעיה"- זה מזלזל ולא מכבד את המקום שלה בכלל).

את לוקחת את זה מדי קשה לדעתי את מציגה את זה בצורההמקורית

צרה ממש

זה שיח מאוד לגיטימי בעיניי בין בני זוג

לא כל הבעלים הם פרו הנקה וזה גם בסדר, זה לא אומר שהם מחליטים

כמו שלא כל הבעלים בעד בקבוק.

אז הוא לא חושב שזה ביג דיל.. אם זה חשוב לאישה היא תסביר לו, כמו בכל דבר אחר בחיים

וגם- הפותחת כתבה "אני רוצה להיות אמא טובה שמניקה את הבן שלה" ובאותה נשימה שהיא הייתה רוצה עוד ילד ולא מסוגלת להישאר איתו בבית כי זה מדכא אותה. רוצה להמשיך לעבוד.. תוהה אם נכון לה להניק ולהישאר בבית. ההמשך חשוב. ומדבר להרבה נשים 

אם היא הייתה אומרת שהיא מחפשת עידוד להיכנס לסיטואציה, אחלה, באמת בחירה לגיטימית בעיניי. עשיתי אותה בעצמי כנל 

אבל אם היא תוהה בינה לבין עצמה אם זה לגיטימי לעשות אחרת - אז כן, גם לגיטימי ואפשרי

 

ואני חושבת שזה מה שאת מפספסת פה ובגלל זה הדיון הפך להיות עגול ובלתי נגמר (לא שאכפת לי להמשיך לדון אבל אני מרגישה שאת לא מצליחה להבין ככ מה אני באה להגיד)

 - גם אם חשוב לי משהו, זה לא אומר שאני אלך ראש בקיר. כי לפעמים יש התנגשות בין דברים שחשובים לנו

ומותר לי להזיז דברים שחשובים לי הצידה לטובת דברים אחרים. זה שיקולים שעושים לפעמים בחיים..

כמו שכתבתי לפני, אני רואה שהנקה דבר שמאוד קרוב לליבך וזה אחלה. יתכן ובעלך מבין שאין מה לדבר איתך על לא להניק וזה מה שנכון לכם. אבל אל תשליכי שיח לגיטמי בין בני זוג להתסכלות שלך אם היא לא פתוחה למשהו אחר, כשהפותחת בעצמה רוצה לשמוע את הצד האחר, ותהפכי את הדיון התיאורטי שלהם למזלזל ולא מכבד. זה סתם להוסיף מטען שלילי ל'דיבור בעלמא' בעיניי .

יכול להיות שהפותחת בעצמה תחליט שלא מתאים לה אחרת , אבל לפתוח את זה לדיון ולמחשבה זה דבר מבורך. מהמקומות האלה מגיעה בחירה מושכלת, ואם חלילה היא תרגיש חנוקה היא תזכור שיש לה עוד אופציות והיא יכולה אחרת אבל בכל זאת בוחרת בקושי הזמני הנוכחי, לעומת מצב שבו שאני נועלת את כל האופציות ומרגישה שאני בסיטואציה שאין לי בה מוצא (מצב מאוד נפוץ לצערנו)

 

 

נראה לי שאנחנועוד מעט פסח

לא קראנו אותו דבר את הסיטואציה.

היא כתבה שעקרונית היא רוצה משפחה ברוכה (שזה לא אותו דבר בעיני כמו 'לרצות עוד ילד'). ובהמשך היא כתבה 'אבל אם ללדת ילד זה לגדל אותו ''כמו שצריך'''.

אז אני לא מבינה מפה שגם האישה רוצה עוד ילד. 

וכן, בעיניי הגישה שלו כמו שתוארה כאן היא מזלזלת ממש. כאילו הוא לא רואה את הקושי בגידול תינוק, אם אפשר לשלוח אותו למטפלת...

 

ברור שבחיים מתפשרים לפעמים על דברים מסוימים בשביל דברים חשובים יותר. אבל אני לא רואה בשום מקום שלאישה חשוב ללדת בקרוב. וכשאני קראתי, זה הרגיש שמצפים ממנה לוותר על עקרונות ודברים שמאוד חשובים לה (הרי היא דיברה גם על התפתחות בעבודה ועצירה של החיים... שעם כל המטפלות והתמ"ל שבעולם ברור שעדיין תינוק חדש מעכב ועוצר)- ובעלה בכלל לא רואה מה הוויתור פה. מבחינתו, זה- "יאללה, בואי, אם תהיי פחות פרפקציוניסטית זה יהיה שטויות.". אז כן, זה הקפיץ אותי ממש.

 

 

משפחה ברוכה מתחילה מילד ועוד ילד ועוד ילדהמקורית

כל אחד בפני עצמו, לא..?

וקשה לגדל ילדים גם אם הם הולכים למטפלת. לא רואה בכלל מה סותר פה. הרצון להקל על אשתו זה דבר שראוי לגנאי..?

ותראי שוב מה כתבה הפותחת 

"שרוצים משפחה ברוכה . כבר ב'ה יש להם שלושה ילדים ובעז'ה רוצים עוד....! "

בעיניי זה ממש מובן שהם רוצים עוד ילד. אולי לא, כך אני הבנתי

 

לגבי מה שקראת והפרשנות שלך- אז סליחה שאני אומרת, אבל זה כנראה הסתכלות פנימית שלך על הכתוב שמעוררת בך התנגדות ואז זה צובע את כל התגובה של הבעל בצורה שלילית, כי לא כולן קראו את זה ככה ויותר התייחסו לשאלה המהותית של הדיון עצמו מאשר לאיך זה נאמר, כי זה גם לא דבר שבלט בחשיבותו אצל הפותחת, הדעה של הבעל, תחושה של חוסר התחשבות מצדו, זלזול וכד. 

כך אני קוראת את זה בכל אופן 

 

 

טובעוד מעט פסח

אז אפשר מבחינתי לסכם את הדיון באיזה כיף לי שכשאני אומרת לבעלי שאין מצב שהוא יוצא לעוד סבב מילואים, הוא לא עונה לי ב"מה הבעיה, תורידי סטנדרטים, קחי עזרה בתשלום ויהיה בסדר", אלא הוא קצת יותר אמפתי מזה...

 

לקחות את זה רחוק לדעתיהמקורית

ואני לא רואה קשר בין המצולמים לכתבה

אבל אני מרגישה שזה כבר די לטחון מים האמת.. 

 

בנושא מילואים זה מורכב לא פחותאנונימית בהו"ל

ולדעתי גם רגיש מאוד בהרבה משפחות כי כן הרבה פעמים זה מה שגברים אומרים 

לא בזלזול פשוט הם שקועים במהלך שלהם ומאוד חושב ובוער להם

 

לא שזאת דעתי אבל זאת דוגמא בנושא רגיש

אוי ווייייי כפרעלייך עכשיו קוראתמחכה לשפע

@עוד מעט פסח  

א. את נשמה. תודה על ההתייחסות 

ב. לקחת את זה למקומות ממש לא איפה שזה.. שתהיי בריאה

ג. בהחלט חשוב שיח וכו וכו, מסכימה לגמרי חוץ מזה שלא קשור לעצם הדיון. אבל לגופו של עניין צודקת, ממש חשוב שתהיה רגישות בין בני זוג וכבוד לתחושות לש שניהם 

בדיוק חחחח מקורית טוב שאת פהמחכה לשפע

אני אמשיך לקרוא מהצד איך את מדייקת את הדיון 🤣🤣🤣 אלופה

חלד רגילאפונה

זה פיקציה

15 שבועות זה מספר השבועות שמקבלים תמורתם דמי לידה,

זה אולי מבלבל אבל זה לא פרק הזמן שבו תינוק זקוק לנוחות צמודה של אמא שלו (למרות שהתרגלנו כך)

מסכימה לגמריתקומה

ילד צריך לבוא להורים שיש להם כוח לגדל אותו.

אבל ה"לגדל אותו" ממש לא מחייב הנקה מלאה והישארות בבית עד גיל חצי שנה.

זה אולי חשוב, אבל לא זה מה שמגדיר הורות טובה.

 

לא דיברתי על חצי שנה, דיברתי על גיל חודש וחציבאתי מפעם
בעיניי זה לא באמת משנההמקורית

גמני לא בהייתי מקצרת חלד לחודש וחצי. ועם זאת, יש נשים שעושות את זה

אז מה?

אז בגלל זה לא ללדת עוד ילדים?

לדעתי נותנים משקל גדול מדי להנקה ולשהות בבית עם הילדים (ואומרצ ת את זה בתור אחת שישבה עם הילדיים שנתיים וחצי בבית בסוף)

אם לחזור אחרי חודש וחצי יעשה לאמא מסוימת טוב - שתחזור ותתכנן ככה גם עוד עשרה ילדים

בסוף, ילד זה לא רק החודשים הראשונים. זה כל השלבים. ואם בתוך חזרה לשגרה, אמא שלו נותנת לו אהבה וחום ויש לה כח גם לעבוד וגם לטפל בילדים האחרים וגם להיות ערה לצרכים של תינוק קטן - שתהיה בריאה, למה לא?? אחלה סופרוומן 

 

 

אבל, אם זה גורם ל׳פס ייצור׳ (סליחה על המילה המגעילה) שבו הכמות חשובה יותר מהפניות, כי אפשר לחזור לעבוד, זה לא בהכרח נכון בעיניי. כי בסוף, אמא צריכה פניות לילדים נקודה. גם אם היא לא מניקה אותם או נשארת איתם בבית, זה לא כל המהות של אמא ויש עוד עולם של דברים לעשות וככל שהם גדלים זה דורש יותר 

וואי מקורית כתבת יפה!! אהבתי!!מחכה לשפע

כמובן שלא בכוונה לפס ייצור וכו' (חס ושלוםםם)

התחברתי לדברים. חושבת שיש בהם הרבה אמת. 

שמחה שהתחברת❤️המקורית
בנוסףתקומה

למה שהמקורית כתבה, אני רוצה להוסיף

א. יש טווח בין חודש וחצי לחצי שנה. זה לא חייב להיות או זה או זה 

ב. לפעמים יש דברים קשים. ואני הכי בעד להקשיב לעצמנו ולשים לב לעצמנו, אבל לפעמים יהיו דברים מאתגרים, גם אם ננסה להקל. אז כמובן שצריך לשים לב שאנחנו לא קורסים. אבל אני חושבת שלפעמים אנחנו כל כך נבהלים מזה שיהיה לנו קשה, שאנחנו נמנעים מדברים לגמרי. וזה לא אומר שאני מכוונת לצד כזה או אחר, אבל כן חשוב לשים לב לזה בעיניי

מעניין, אמרת גם משהו דומה בשרשור דומה שפתחתימחכה לשפע

אני לא בטוחה שאני עד הסוף מבינה. 

כי כן צריך לקבל החלטות על סמך משהו. ואם היא אומרת - וואלה קשה לי, כי אני יודעת שזה קשה לי, אז נשמע לי נכון שהיא תצא מנקודת הנחה שאכן יהיה לה קשה עד בלתי אפשרי (טוב אולי בלתי אפשרי זה חריף מידי. אבל בחוויה שלה לא בא לה לחוות את הקושי הזה) - וככה תפעל. זתומרת היא יודעת שיהיה לה קשה, מחוויות עבר. לא מדמיון.

אז דווקא יש פה אמירה בוגרת - אני לא נכנסת להתמודדות באמירות לא אמיתיות או באשליות. אני יודעת לאן אני נכנסת ונערכת לזה. לא ככה?

כןתקומה

לכן יש כאן גבול דק, בשאלה עד כמה הקושי שלי מכוון אותי למה שטוב לי, או שהוא דווקא מגביל אותי כי הוא מונע ממני לעשות דברים שאני רוצה.

בהקשר של ילודה אני ממש חושבת שנכון לרווח, ואני רואה ערך גדול בסבלנות, נחת כוח בהורות. אבל הציפייה שאם רק הרווח מספיק, או נמצא את השלב המתאים ביותר, לא יהיה קשה בכלל - היא לא ריאלית. ולפעמים המחשבה שזה כן ריאלי, גורמת לנו להסס לבחור במה שאנחנו באמת רוצים.

אוהמקורית

שאפשר להסתכל על זה כקושי זמני ולא לנסות ׳לפתור׳ אותו בכל דרך

ז״א, ניקח אמא שקשה לה להיות בבית בשלב הראשוני של חצי שנה  עם תינוק אבל רוצה עוד ילד. בגלל החצי השנה הזו נגיד לה לוותר? לדעתי לא בכל מצב

נחפש דרכים יצירתיות להקל את הקושי, אבל בסוף בסוף, בחודשים הראשונים (נגיד לא חצי שנה)  באמת זה מה שיש. צגיך להיות עם תינוק בן יומו בבית ולהתאושש.  זה תג המחיר של ילודה. והנכון הוא, להסתכל קדימה ולא על הטווח הקצר

(סליחה שנדחפתי)

בדיוקמחכה לשפע

חח הסברת מעולה, תודה! (וואי מקורית מרגישה שממש הבנת אותי.. תודה על זה)

זכות שלי לגמרי המקורית
ורק מדגישהתקומה

שאני מדברת כאן על השאלה התיאורטית.

וכן, יש גם הבדל בעיניי אם מדובר בשלב שבו התינוק בן ארבעה חודשים, לבין שהקטן בן ארבע שנים. זה שונה. אבל אני לא מתייחסת ספציפית, אלא עקרונית

מי שלא מניקה או נשארת עם הילד חצי שנהפה לקצת

זה אומר שאין לה כח לגדל אותו?!

 

לי יש כח לגדל ילדים, אבל אני לא רואה בהנקה איזה ערך חשוב ששווה לי להתאבד עליו.

לילדים שלי חד משמעית עדיף לקבל מטרנה מאמא שמחה מאשר הנקה מאמא סובלת.

(אני מניקה, עד הגבול שלי. ברגע שמרגישה שזה יותר מידי בשבילי אני עוברת למטרנה)

אני לא חושבת שצריך הכל או כלוםאתחלתא דהריונא

א. נמשע אשת פשוט לא רוצה עוד אחד כרגע שזה בעיקר בעלך

 

כי אם גם את זאת שרוצה גם ואך ורק ההנקה והמטפלת הז הבעיה-

אז באמת לא היתי בוחרת בהכל או כלום

 

אני יכולה להגיד שבילד ששילבתי גם בקבוק עם ההנקה היתי האימא הכי משחה ומסורה בעולם

נהניתי מכל דקה בגידול שלו היה לי מלא סבלנות להכל

כי היה לי יותר נח..כי יכלתי לשלוח

 

 את בעלי לתת בקבוק בלילה או לצאת עם חברות בערב בלי לפחד שיקפיצו אותי להניק

ופחות מסובך לחזור לעבוד ככה

ופעם ראשונה לא קיבלתי נזיפות על משקל בטיפת חלב

והוא ינק הרוב וקצת השלים בבקבוק

 

אם לא מקשרים את המולשמות כביטוי ומדד לערך העצמי שלי אז זה סתם מיותר

זה מהמם וחושב להניק מלא...אבל אם את רוצה עוד ילד וזה המניעה מלהביא אותו לעולם אז בעיני הז חבל

 

אם את לא בטוחה שאוצה

או לא חושבת שיהיה לך טוב ים התנהלות שונה קצת אפילו חלקית

אז זה באמת נושא לדיון בינכם

אולי לחכות עוד קצת יעזור?

או להתגמש ולהפגש באמצע?

 

תודה על התגובה נשמהמחכה לשפע

כמו שאמרתי זו שאלה רעיונית ותיאורטית לגמרי ולא מעשית כרגע

מעניין לקרוא את החוויה שלך, תודה שכתבת!,

אוקי זה מסביראמאשוני

יש חשיבות לדיון התיאורטי

אבל יש מצבים שבהם רק כשמגיעים למעשי מבינים שאת כל הדיון התיאורטי אפשר לזרוק לפח.

יש דברים שהם "חזקים מאיתנו"

כלומר, הם מבוססים על שורשים או מאוויים עמוקים ולכן הדרייב שהם נותנים להתמודד עם אתגרים משנה את כל התמונה.

לא דומה ילד שבע שמנסים לשכנע אותו לאכול מאכל בריא ולא טעים, 

לילד רעב שאין לו שום דבר אחר לאכול.

 

לא דומה ילד בריא שצריך לעשות בדיקת דם, לילד חולה שצריך לשים לו אינפוזיה.

התועלת התיאורטית מול הכאב (מחיר)

 די דומה,

אבל נקודת הפתיחה משנה התועלת המעשית ולכן משנה את התמונה ואת הדרייב להתמודדות ומשפיעה על היכולת המעשית לשאת את המחיר.

בחלק ממדינות העולם חופשת הלידה קצרה יותר מישראלממשיכה לחלום

למשל ארה''ב

ונשים חוזרות לעבודה מוקדם יותר מכאן

האם כולן עושות עוול לתינוקות שלהן?

צריך לדעתי לשים פה סימן שאלה

אני חושבתoo

שלגדל תינוק עם מטרנה ומטפלת זה יותר אידאלי 😉

לעצם השאלה אני חושבת שהדרך חשובה יותר מהתוצאה ויותר חשוב לגדל ילד בדרך שרוצים מאשר להביא עוד נשמה, בעיניי מהות החיים זה איך חיים אותם ולא רק מה משיגים (וגם תכלס אני פחות מבינה את האידאל להביא עוד נשמה אבל זה לא הדיון פה )

חח ידעתי שזה מה שתגידי 😅מחכה לשפע

בקטע טוב... 😅 על זה שזה אידאלי...(:

מעניין שאת אומרת שהערך של 'איך לגדל' יותר מאשר להביא עוד נשמה. תודה על התגובה!

אני נוטה להסכים עם דברייךהמקורית
בעינייתקומה

זה לא פרפקציוניזם, זה עניין של סדרי עדיפויות. איך אנחנו מקבלים החלטות, איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו יראו, מה הערכים שמובילים אותנו.

 

קודם כל צריך לקבל את זה שאי אפשר להיות 100% בהכל. אחרי זה צריך להחליט מה חשוב יותר.

וזה בסדר שגם אחרי שקיבלנו החלטה, עדיין לא נצליח להיות שם הכי טובים. כי אנחנו לא מושלמים אף פעם. ותמיד יש לאן להשתפר.

 

אבל זה כן חשוב לקבל את זה שאי אפשר הכל, ולבחור בהתאם לערכים שחשובים לנו. אין כאן משהו חד משמעי בעיניי.

אבל כן צריך להתייחס לזה

צריך להבין שלבחירות יש מחיר

ועוזר להכיר בהשלכות של הדברים ובנכונות לקחת אחריות לפני שבוחרים

חצי שנהEliana a

זה עובר מהר 

בעיניי שווה את ההשקעה 

וגם הצד השני גם בסדר גמור 

כמובן שהכל צריך להיעשות בשיתוף ולא בכפיה,אבל בכללידיאט ספרייט

אני מסכימה עם הבעל. 

אם יש כוחות הנפש וכוחות הגוף, אפשר להתפשר על אידיאלים שהם לא ברומו של עולם. 

אני לדוגמה ממש ממש אישה ירוקה. 

אני מאמינה שהקב"ה ברא את העולם כדי שנשמור עליו ולא נשחית אותו. 

אני ממחזרת, עושה שימוש חוזר בבגדים, ממעטת בכל דבר שהוא צריכה שהיא מיותרת. 

אבלל - אחרי שמסרתי נפשי על הדחת כלים. 

במדיח כמובן, עדיין מישהו צריך להכניס למדיח ולהוציא. עברתי לחד"פ לא רואה בזה בעיה. 

ואולי זה תלוי תינוק?לב אוהב

אולי יש תינוק שהגיע לעולם עם צורך ביותר מגע, ביותר תשומת לב,

לעומת תינוק שרואים עליו שהוא משוחרר יותר, "עצמאי" כביכול, יש הרבה סימנים לזה...

אולי לא להחליט מראש מה יהיה איך יהיה

אלא לחכות למה שיהיה, ולתת לאופציות להיות פתוחות.

לעבוד על מנטרות של אני אמא טובה כמו שאני, הילד שלי מקבל את כל מה שהוא צריך, את כל האהבה שהוא צריך, הילד שלי יגדל בצורה הטובה ביותר בדיוק איך שירגיש לי לנכון....

 

לבדוק אופציות ביניים, אולי לנצל את כל החופשת לידה אבל לא הנקה מלאה אולי חלקית...

 

ובלי קשר מאוד מבינה והפרפקציוניזם הזה קשה ממש. 

ואם האישה הזו תחכה שנה שנתיים,בית חדש מאד

החצי שנה הזו תבוא לה יותר בטוב? 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שללדת ילד ולגדל אותו בצורה שהאימא לא מאמינה בה, זה בעייתי. ואני ממש לא נכנסת לשאל הספציפית של הנקה/מטפלת.

אני חושבת שזה בעייתי כי אמא עם ייסורי מצפון זה בעייתי. וללדת בכזה מצב זה מכריח שיהיו ייסורי מצפון. 

אז אם האמא באמת עושה עם עצמה עבודה ומחליטה לשחרר את האמונה שלהניק ולגדל ילד בבית זה חשוב- יש מקום לשקול ילד נוסף.

אבל אם זו האמונה של האמא, והיא מבוססת, ומשמעותית, ולא הולכת להיעלם- אז להתעלם מזה ולהגיד 'העיקר שיהיה עוד ילד, מה זה משנה איך הוא יגדל?'- זה עוול. לאמא ולתינוק.

כי בסוף יהיה כאן תינוק. ותהיה כאן אמא שתיקרע בין הרצון לתת לתינוק שלה את מה שהיא חושבת שטוב עבורו, לבין הצורך הנפשי שלה לצאת ולעבוד. ואם האמא אומרת שהיא לא רוצה לחיות בתוך הקונפליקט הזה- צריך לכבד אותה. 

זו דעתי.

 

אבל יש גם פתרונות נוספים לבעיה הזו. אפשר לנסות להבין את הצורך הזה לצאת לעבוד. אם זה הצורך לצאת מהבית להתרעננות- אולי חוג פעמיים בשבוע יתן מענה? אולי ניתן לשלב הנקה ותמ"ל מההתחלה? אולי האבא מוכן לקחת חל"ד/חל"ת ולהביא את התינוק לאמא להנקות כשהיא תחזור לעבודה? 

ואני חושבת שבשיח בריא אפשר להבין מאיפה מגיע הרצון של האבא לילד נוסף (ואולי דווקא הרצון הזה נובע מפרפקציוניזם? והרגשה ש'ככה צריך' בלי לבחון דברים לעומק?), מה באמת כל כך קשה לאמא- ולנסות למצוא פתרון אמיתי ששניהם ישמחו בו.

 

וואי נשמה. איזו תגובה מעניינת. העלת בי דמעותמחכה לשפע

לא יודעת למה.. משהו נגע בי עמוק, תודה, חושבת על מה שאמרת... באמת יש משהו מאד מאד הרסני בייסורי מצפון.

תודה לך יקרהעוד מעט פסח
מסכימה איתך מאודבארץ אהבתי

ממשש מתחברת לתפיסה שלך, חושבת שהגדרת את זה ממש מדויק (ומתחברת גם לדברים אחרים שכתבת פה בשרשור).

וואו, מזדהה....להתחיל מהתחלה

עוד לא קראתי תגובות, רק רציתי לומר שאני כל כך מזדהה!

ובעלי ואני פעם גם ניהלנו דיון כזה, אצלנו ממקום קצת שונה, אני הסברתי לו שהסטנדרט הכל כך גבוה שהצבתי לעצמי מקשה עליי ושיש משהו מקל ומאפשר ללדת יותר כשהסטנדרט אחר. הוא בכלל לא חשב על זה כי לא מכיר משהו אחר

תודה יקרה!! נחמד לשמוע הזדהות!!מחכה לשפע
להביא נשמה לעולם זה דבר גדול!!יעל...

אני הכי בעד הנקה, אבל חושבת שזו ממש לא סיבה בגללה לא להביא נשמה..

 

יותר חשוב מהנקה, זה שלתינוק יש אמא אוהבת ושמחה.

חודש וחצי נראה לי קצת מוגזם. אבל 3 חודשים זה אחלה ובסדר גמור. ואפשר בחודשים הראשונים להכין כמות של שאיבות לקראת תקופת החזרה לעבודה ולשלב עם מטרנה.

 

 

לגבי המשפט הראשון שלך-עוד מעט פסח

אני מכירה הלכה שאם אישה לא מקבלת מחזור בגלל הנקה, אז לא גומלים מהנקה בשביל ללדת ילד נוסף.

אז כנראה שהנקה זה כן סיבה לדחות הבאה של נשמה לעולם.

דוגמא שמצאתי בגיגול קצר-

הנקה והריון נוסף | שאל את הרב - כיפה

 

וכנראה זה ממש עניין של נורמה חברתית. בתור מישהי שלא הניקה אף ילד פחות משנה וחצי, 3 חודשים נראה לי כלום ושום דבר. ממש לא ברור לי על סמך מה את אומרת שזה 'אחלה ובסדר גמור' אם ההמלצה הרפואית החד משמעית היא הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה.

(כמובן שיש המון מצבים שבהם תמ"ל עדיף. אבל כאן מדובר על להיכנס מלכתחילה למצב של בדיעבד).

 

זה ממש לא קשור אחד לשנייעל...

הנקודה ההלכתית של ההנקה, מדברת על זה שיש כאן ילד שזקוק לאוכל, אז לא מפסיקים את זה בשביל תינוק שעוד לא קיים.

אין שום קשר בין זה לבין הנושא שנידון- אוכל לילד העתידי.

ואם זה מה שמונע ממנה להביא את הנשמה הזו לעולם, אז יש כאן פספוס עצום

 

(אגב, לאורך השירשור יש לך נטייה להוציא קצת דברים מהקשרם.. הנקודה הזו נוגעת לך עמוק, וזה מהמם.. אבל כדאי לפתוח מבט רחב יותר..)

אני ממש כזאתילד בכור

וממש שלמה עם זה

בעיניי אבל זה הרבה מעבר להנקה וחזרה לעבודה.. זה המסוגלות והכוחות לגדל עוד ילד שדורש כל כך הרבה תשומת לב והשקעה וביחד עם זה גם לחשוב על הכוחותועל הפוטנציאל והמימוש שלי

 

בלי להיכנס לפרטיםאמאשוני

על פניו נשמע שלא יכול להיות שחצי שנה שוות ערך לחיים שלמים.

נשמע שבמאזניים של החצי שנה יש דברים מיותרים שצריך להוריד.

יכול להיות שהריון ולידה הם לא כזה סבבה ובתת מודע זה מצטרף לחצי שנה, ויכול להיות שיש שם משהו אחר שצריך להבין מהו.

אבל בחשיבה בריאה, יש טעות במשוואה.

תנסי לאתר איפה הטעות.

 

רק לצורך הדוגמה בלבד: 

נניח מטפלת צמודה תנטרל את הקושי של מצד אחד לצאת לעבודה בלי התינוק ומצד שני להישאר עם התינוק בבית.

נניח שמטפחת צמודה תאפשר לך לחזור לעבודה במינון שמתאים לך כשהתינוק צמוד אלייך אבל היא מטפלת בו כשצריך.

עלות מטפלת: נגיד 5000 לחודש.

עלות עד גיל חצי שנה מגיל חודש: 25,000

 

עכשיו הדילמה שלכם היא האם להביא ילד לחיים שלמים בעולם בעבור 25000 ש"ח.

עלות ילד לכל החיים: בערך מיליון. לפעמים יותר.

(לא כולל סיוע בבגרות ברכישת דירה וכו)

 

אז אתם רוצים ילד, מוכנים להשקיע בו מיליון שקל, אבל נמענים מכך בגלל 25000 ש"ח.

את מבינה שהמשוואה לא הגיונית?

אז זו רק דוגמה שממחישה שמה שיש על המאזניים לא שווה בערכו.

זה לא אומר שאין בעיות בצד של להתמודד עם החצי שנה הזו, זה אומר שצריך הסתכלות קצת אחרת.

ואם את עוד לא שם, זה בסדר. יכול להיות שכשבאמת תרצי, תמצאי את הפתרונות בתוך עצמך.

לרצות משפחה ברוכה זה די סיסמה לדעתי.

לרצות באמת עוד ילד מגיע ממקום אחר. וכשיש את זה שם זה בוער וזה שופך אור אחר על המחירים שמוכנים לשלם בשביל להגשים את החלום.

זה ממש בסדר להגיד לבעלך שכרגע המחשבה כל החצי שנה הזאת עושה לך לא טוב ואת לא מעוניינת.

כשתרצי, לא תוכלי לברוח מהתמודד עם זה.

את תצרכי לענות את התשובות בעצמך, ולא בעלך יצטרך לענות לך אותם ולא אנחנו.

ואני חושבת שזה לבד כבר משפיע על תחושת הדיכאון אחרי לידה.

 

החלטות טובות!

בהרגשה שליטל אורות

זה כמובן נושא מאוד אישי

אבל בגלל ששאלת את דעתינו

 

צריכה להיות נכונות להאט את הקצב של החיים, להתגמש, אפילו הייתי אומרת להישבר כדי לגדול מחדש ,

 

 

הריון ולידה ותינוק קטן משפיע על כל הדינמיקה של המשפחה.

בעיני זה הדבר הכי מהמם הגמישות והגדילה ממנה. אבל צריך נכונות לזה

 

תודה, שואלת-מחכה לשפע

דווקא כי את כל כך צודקת

אם אין לי מוכנות להישבר. פשוט אין לי

אז- לא ללדת עוד?

או להגיד, אוקי לא מתאים לי להשבר אפילו שאני יודעת זה טוב ונכון

אז אלד. ולא אקח את הזמן שלי בבית וכו וכו.... ואקח בחשבון שפספסתי הזדמנות לגדילה?

אמרתתקומה

שהדיון תיאורטי, אבל כאן זה כבר נשמע יותר פרקטי.

אז רק חייבת להגיד, שיש פער עצום בין לעשות את הדיון הזה כשאת חמישה חודשים אחרי לידה, לבין שנתיים או ארבע שנים אחרי לידה.

ואם זה מה שאת מרגישה עכשיו, זה הגיוני מאוד.

וזה לא חותמת נצח, אפשר לחשוב על זה כעבור תקופה.

פשוט נשמע שזה קצת מרחף, כשבפועל את שנייה אחרי לידה אם אני מבינה נכון 

בהחלט צודקת!מחכה לשפע
אולי לא חייב להשבר ככה הז הנקודהאתחלתא דהריונא

זה מה שניסיתי לכתוב קודם

אם לא מכריחים את עצמך להשבר עד הסוף  לפי תנאים מסוימים

אפשר באמצע וזה בהחלט פחות מאיים

 

לא חייבת כלום כמובן אם לא נכון לך

אולי זה גם לא הזמן

אבל כן אפשר לחשב מסלול מחדש לפעמים

מסכימה - ומשם השאלהמחכה לשפע

זה החישוב מחדש... מינימום חל'ד ולתת תמל 

תודה על התגובה#

וואו זה שאלה טובהטל אורות

מה שניסיתי להגיד 

שהמקום הזה של אני אלד תינוק, אחרי חודש וחצי אשים אותו במטפלת ואמשיך בחיי

זה אולי מה שגבר יכול לעשות אם הוא היה יולד תינוק

 

אישה בהריון, אישה יולדת, אישה מניקה- זה מסע גופני, נפשי , רוחני של האישה. וגם מסע משפחתי.

זה מסע מהמם 

אבל דורש נכונות .

 

גם אם את מוותרת על ההנקה ובוחרת להקל על עצמך-,אני חושבת שאי אפשר לברוח מהמסע הזה.

 

וחלק ממה שעוזר לי לא להישבר ממנו זה הנכונות אליו

 

להיות גמישה ולגדול

 במקום להיות חזקה ולהישבר.

 

אז המסר הוא לא שאם אין לך כוחות להישבר אז לא ללדת,

אולי עדיין לא

אולי את צריכה יותר זמן?

 

ואפשר לעשות בירור עם עצמי או עם מישהי לגבי השבירה הזאת.

 

משהו חזק ששמעתי מדר חנה קטן (מה שאני הבנתי)

תיכנון משפחה זה לאו דווקא מניעה ומתי לא..

אנחנו רוצים לתכנן משפחה גדולה

ואנחנו דואגים לעצמינו, לנפש שלנו, לזוגיות שלנו ולכוחות שלנו

איך יהיה לנו כוח לאורך שנים ללדת ולגדל משפחה גדולה.

 

 

יואוו אמאלה ריגשת אותי!!מחכה לשפע

לוקחת את הדברים שאת אומרת... חושבת על זה. דווקא זה מרגיע אותי קצת איכשהו. תודה לך שכתבת. ❤️

❤️ תודה לה' ששלח לי מילים שמתאימות לך טל אורות
כדי לגדולoo

לא צריך להישבר 

גדילה נובעת מלמידה ויישום 

ככל שהלמידה יותר מגוונת והיישום יותר יעיל, היא יותר משמעותית.

 

בעיניי אין הבדל בין ללדת ילד אחד לכמה, בהקשר של גדילה, אלא למידה מהרבה תחומים: זוגיות, ילודה, תעסוקה, קשרים ותקשורת עם אנשים, ניהול כלכלי, התנהלות רגשית, אהבה עצמית ועוד

 

בקשר לילודה עצמה, גם שנותנים תמל ושולחים למטפלת, עדין ילד זה פרויקט ענק, אם עושים אותו בלי כוחות, הגיוני שנשברים.

 

לגדול משבירה אלו מילים מאד יפות, בפועל הרבה שבירות מסתיימות בשבר וממש לא בגדילה.

השרשור הזה ממש הולך איתיעוד מעט פסח

ואני ממש בתהליך בירור עם עצמי למה.

אני חושבת שהתשובה המרכזית היא שאני גדלתי במשפחה שבה הכמות באה על חשבון האיכות. אז להורים שלי אמנם יש מספר דו ספרתי של ילדים, ומי שמסתכל מהצד חושב שכולנו מוצלחים ונהדרים, אבל מי שחי בפנים יודע שממש ממש לא. ושרוב האחים שלי מתמודדים עם חרדות ודכאונות (ולצערי שניים מהם נמצאים כרגע בהליכי גירושין  ).

ולכן ממש קשה לי עצם ההגדרה כאילו הרצון להיות עם הילד זה 'פרפקציוניזם', והרצון ללדת הרבה זה 'ברכה של להביא נשמה לעולם'.

מרגיש לי שהתגובות בשרשור הזה שמות בצד את הצרכים הרגשיים של האמא והתינוק בשם האידיאל של הבאת חיים לעולם. שהוא אידיאל גדול ומשמעותי ונפלא. ועדיין חשוב בעיני לשים גם אותו בפרופורציות.

ואם אני חושבת על הכלל של 'הכי הרבה ילדים בשמחה' (ששמעתי בשם הרב צבי יהודה אבל מעולם לא ראיתי מקור)- אני לא חושבת שהמקרה המתואר עונה לנ"ל. ולכן זה כואב לי.

ואני מבינה שנשים אחרות ראו כאן אישה שרק רוצה לקבל נרמול לזה שהיא רוצה להרפות ואת הילד הבא לגדל על תמ"ל. אני רואה כאן אמא, ובמידה מסוימת גם תינוק תיאורטי, שרוצים לחיות בקצב אחר אבל הם מקבלים מהסביבה שדר 'לעמוד בהספקים'.

 (ועצוב לי גם באופן כללי שלהיות עם תינוק בבית ולהניק עד גיל חצי שנה נחשב פה בפורום כ'פרפקציוניסטיות'. אבל זה באמת נושא לדיון נפרד).

 

אז אולי מה שאני אומרת פה הוא מאוד לא פופולרי, ותכף יבואו העגבניות והשאלות של 'על מי מהאחים שלך היית מוותרת'. אבל וואלה, השרשור הזה גרם לי להרבה צער ורחמים על נשמות שמגיעות לכאן רק כי ההורים 'רוצים משפחה ברוכה', אבל אין להם פניות אמיתית לגדל את הילד.

גםoo

אני מגיעה ממשפחה עם מס׳ דו ספרתי

גם אצלנו ממש לא ורוד למרות שכלפי חוץ זה די נראה ככה 

 

אני לא צריכה את השרשור הזה כדי  שיגרם לי להרבה צער ורחמים על נשמות שמגיעות לכאן רק כי ההורים 'רוצים משפחה ברוכה', אבל אין להם פניות אמיתית לגדל את הילד

 

אני חוויתי וחווה את זה כל חיי

האידאולוגיה של הבאת ילדים בחברה החרדית וחלק מהדתית, גוברת על כל שיקול הגיוני אחר, זו מציאות קיימת, לא יודעת למה את מופתעת.

ב"ה אני חיהעוד מעט פסח

בחברה שבה הנקה והישארות בבית זה לא פרפקציוניזם אלא סטנדרט.

יש אמהות שחוזרות לעבוד בגיל 3 וחצי חודשים (וגם אני עשיתי את זה פעם אחת)- אבל הרוב מאריכות. וגם שנה זה נחשב פה הגיוני ממש.

 

ואני דווקא לא מסכימה איתך שהאידאולוגיה של הבאת ילדים בחברה החרדית וחלק מהדתית, גוברת על כל שיקול הגיוני אחר. גם אני רואה את האידיאל הזה כאידיאל חשוב מאוד ששווה לוותר בשבילו על הרבה מאוד דברים אחרים. ואני כן רואה שרוב המשפחות בסביבתי מביאות ילדים לעולם מתוך רצון אמיתי ויכולת לגדל אותם (והממוצע פה הוא לא נמוך בכלל). אני גם לא רואה קורולציה בין כמות הילדים במשפחה לבין האם הילד מקבל את מה שהוא צריך. לצערי, יש ילדים מוזנחים גם במשפחות קטנות ויש משפחות ברוכות ילדים שדואגות לכל ילד וילד.

 

מה שכאב לי זה ההשתקה של הקול שקורא לראות את הצרכים של האמא והתינוק. (אבל עכשיו ראיתי שהפותחת כתבה שאלו בעצם שני קולות שלה עם עצמה. וזה בעיני משנה את כל התמונה. ואם זה מה ששאר המגיבות ראו פה מההתחלה ואני פספסתי- וואלה, זה מרגיע).

 

 

 

 

 

 

 

הפרמטרoo

של השארות בבית לא אומר כלום על יכולת לגדל ילד אלא לרוב על אידאולוגיה נוספת

 

אני לא עושה השוואות בין משפחות גדולות לקטנות (וגם בסביבה שלי אין ממש יכולת להשוות כי כמעט כולם משפחות גדולות) וכן יש הרבה הזנחה שנובעת בעיקר מעומס בלתי אפשרי, זו מציאות, לא מבט שלי, את יכולה ללכת למקומות שזה בולט בהם (ערים ושכונות חרדיות) מספיק להיות כמה דקות ברחוב כדי לראות את ההזנחה.

חיבוק גם לך..... ❤️מחכה לשפע

מה שכתבתי לעוד מעט פסח- כותבת גם לך.

ממש כואבת בשבילכן את החוויה הקשה הזאת. 

❤️

ותודה על השיתוף!!!!

יואווו... נשמה תודה על השיתוף!! ❤️❤️❤️מחכה לשפע

אמאלה. מרגישה אותך חזק וחיבוק גדול גדול. תודה ששיתפת. ככ משמעותי לקרוא את החוויה שלך. וזה קול חשוב ממש שאת מעלה. לא נראה לי שיזרקו עלייך פה עגבניות, כתבת ככ יפה ועצוב לקרוא את זה, כולנו פה רוצות להיטיב עם הילדים שלנו... לא נראה לי שיש פה גישה של העדפת כמות על איכות - פה בפורום בפרט אבל גם בכלל בדור שלנו. אני חושבת שיש הרבה מודעות היום לעולם הרגשי. 

בכל מקרה רק כדי להניח את דעתך - בתןר הפותחת - חס ושלום שזו היתה הגישה והשרשור הזה מגיע מתוך קריעה אמיתית, של הקושי בין הרצון ללדת עוד ילדים מתוך אהבה גדולה ורגישות ופניות ורצון למלא את כל הצרכים שלהם. לבין הקושי האמיתי לא פחות - להתמסר בטוטליות החצי שנה הראשונה. 

רק משם. מתוך הבנת גודל המשימה וחשיבות הצרכים של הילדים שלנו ואהבה גדולה עבורם...

וב'ה לשם השרשור הלך בהרגשה שלי.

תודה ששיתפת

ממש כואבת איתך 

ומסכימה במאה אחוז שהרצון, והחובה, זה להביא לעולם ילדים שיש לנו אפשרות למלא את הצרכים הפיזים והרגשיים שלהם. 

חיבוק לך אהובה!!!! ❤️

גם אם אמא נשארת בבית חודש או חצי שנהצוףלבוב

היא עדיין בן אדם . מותר לה להשאיר תינוק עם מישהו ולנוח או להתאוורר. אם היא בבית זה לא אומר שהיא עכשיו טוטאלית של תינוק וזהו. אחרת באמת אפשר להשתגע. אפילו אחרי שבועיים כאלה. 

השדר של לעמוד בהספקיםהמקורית

הוא כנראה יותר אצלך בהקשר הזה, כי אצלי למשל אין קשר בין התגובות לשדר שקיבלת וגם לא שום 'הספק' בחיי האישיים. אני עם 2 ילדים ב8 שנות נישואין. הכי לא קשור בעולם לתגובות שלי, זו לא השקפת עולמי בכלל בכלל ואני מאוד מסכימה עם זה שכמות לא יכולה לבוא על חשבון האיכות 

 

רק מה? אני חושבת שפניות לגדל ילד לא חייבת לבוא לידי ביטוי בחצי שנה בבית.  

וזהה מה שהפותחת שאלה בעצם, זה חייב לבוא יחד?? בעיניי לא. היא בעצמה לא רוצה להישאר בבית. זה לא שהיא כתבה שזה התכנון וירדו עליה ואמרו לה 'למה את עושה את זה לעצמך? זה נוראי וייעצרו לך החיים'

היא פתחה דיון תיאורטי, וקיבלה תשובות בהתאם לשאלותיה

 

לדעתי חייב שאמא תרגיש פנויה רגשית לגדל את הילד ותהיה בטוב. שניהם יחד, איך שעובד לה. מי שטוב לה בבית, מעולה. מי שלא טוב לה, שתצא לעבוד. ואפשר גם הרבה שילובים באמצע, כמו אצלי למשל, שהילדים שלי היו לסירוגין אצל מטפלת ובסוף נשארתי איתם בבית עד גן חובה כי כך הרגיש לי. אין רק דרך אחת לעשות את זה וזו לא נוסחה בדוקה נגד חרדות וגירושין בבגרות

 

אני יכולה גם לומר שגדלתי בעצמי במשפחה ברוכה (לא דו ספרתי אבל בהגדרה ובכמות) ואצלנו זה לא היה ככה, שכמות על חשבון האיכות. אבל גם אצלנו במשפחה וגם במשפחות של חברות שלי של 4 נפשות סה"כ, יש חרדות. וכולנו דפוקים במשהו, ולכולם יש מה לספר לפסיכולוג וחצי מהמדינה מתגרשים, וכמות המתגרשים במשפחות היותר גדולות נמוך יותר כידוע, אז אני לא רואה קשר.

פניות לגדל ילד היא קודם כל רגשית תודעתית של האמא. בלי קשר למספר הילדים. 

 

בסופו של דבר זה נגע לך במקום האישי, מובן מאדיעל...אחרונה

ולכן גם התגובות שלך היו קצת קיצוניות ממה שחווית.

 

באופן אישי אני רואה את זה אחרת.

קודם כל- אני בעיקר אמא, זה תפקידי, מרכז עולמי ושמחתי. 

 

ילד צריך להגיע ברצון ובאהבה. שמחה מאד במרווחים שיש לי בין הילדים, משתדלת להיות קשובה כל הזמן לכוחות הגוף והנפש ולא מרגישה בתחרות עם אף אחד. 

 

מהמקום הזה אני אומרת- להביא נשמה לעולם זה דבר גדול!! ולמרות שאני פריקית של הנקה ובחיי לא קניתי מטרנה אחת (ויש לי 7 ילדים ב"ה) אני לא חושבת שזו דווקא ההגדרה היחידה לאמא טובה. 

אמא טובה, זו אמא שקשובה לכוחות הגוף והנפש, ששמחה בתפקיד ובילדים שלה, שמעניקה חום ואהבה בדרך שנכונה לה ולילדיה.

 

האם זה אומר שבגלל הנקה לא להביא נשמה לעולם? בעיניי, לא..

צריך להיזהר שאם גדלנו בקיצוניות אחת, לא ניצור לילדים שלנו ולעצמנו קיצוניות שנייה... 

שנזכה לעשות טוב!

 

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

הבן שלי בן שנה ואוכל ממש הכל, לא טוחנת כלוםהשקט הזהאחרונה

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

גם מדרגה מדרגה😅nik

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

מה עם דונה?רק לרגע 1

אופציה שנשקלת ברצינותnik

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

ממש לא נוחה במדרגות. יותר גרועה מכל העגלותיראת גאולה

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

טוב שאת אומרת😱nik

לדעתי דוקא מאוד נוח במדרגותרק לרגע 1

הדונה בהשוואה לעגלה רגילה?יראת גאולהאחרונה

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

גם לנו יש מדרגות בכניסה לבית~מרמלדה

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

גיליתי שיש סלקל של ספורטליין שאפשר להשכיב!nik

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

איזה בגד מטשטש הריון התחלתי? דתיהמעיין34

בגדים רחביםשיפור

לדעתימישהי מאיפשהו

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

אהה באמת? אוקי אז שמלה ירדה מהפרק.תודהמעיין34

תלוי באיזה גזרה..אנונימית בהו"ל

איזה גזרה חשבת?

מה שמטשטש , לא מבינה בזה הכל הולךמעיין34

אז רק שמלה ישרה לדעתיאנונימית בהו"ל

כאילו שאין לה שום חיתוך

טעות האנונימי, סליחהאנונימית בהו"ל

חצאית גינסהרמה

ממש!!!סטודנטית אלופה

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

תתחבי את החלק הקדמי של החולצה לחצאית זה בכלל מטשטשהרמה

או שמלה רחבה בלי גזרההשקט הזהאחרונה

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

כנל חח..טארקו

אני גם מתבלבלתמתיכון ועד מעון

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

האמת אני מתבלבלת בכולם בלי סוף ולא דומה בכללבאתי מפעם

אני מתבלבלת בשמות והם לא דומים בכללים...

נשמע לי סבירשיפור

הדמיון124816

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

זה תלוי איך קוראיםהשם שלי

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

אני לא חושבת בכלל שזה דומהאוזן הפיל

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי נשמע דומה מדי...גויאבה45

מאנונימי כי אאוטינגאנונימית בהו"ל

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

הייתי קוראתצלולה

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

לדעתי הם לא דומיםסטודנטית אלופה

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

מראה על הטעם בשמות של האמא כנראהים...

לא שומעת שום דימיוןפה לקצתאחרונה

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

בא לי להניח תסכול(מצב כלכלי, זוגיות ועגלה לתינוק)אני נשארת אני..

המצב הכלכלי שלנו לא משהו

לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..

ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.

מה הבעיה

ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך

וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר

כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..

ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה

וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב

אבל זה מייגע

נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.

כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!

אני בהריון חדש

נו אין לי כח

מה עכשיו

לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק

אבל לאחרי הלידה אין לי

ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה

אני לא זורמת עם כל סוג

וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל

אין הרבה כאלה

ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש

זה סיוטטט

גרים בחור

אוף

ומה הקטע הזוגי

שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות

הוא לא יבין תמיד מה הצורך

הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים

ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים

ומותר לומר

כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך

גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר

גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..

בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת

אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי

וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש

אבל בא לי לשמוח..

ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..

ואם כבר..תמליצו לי על

עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..

אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים

אה ושתתקפל בקלות חובה

ותתפללו שאמצא מציאה טובה

יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי

חיבוק גדול!באתי מפעם

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

יש לך תכנון כלכלי לעתיד?אמאשוני

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אנחנו לא זוג צעיר בכלל..עם כמה וכמה ילדיםאני נשארת אני..

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

אולי יש לי עגלה וטיולון של ספורטליין למסירההרמה

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

נשמע לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

מסכימה, גם אני עשיתי כך, מבחירה לגמרימתואמת

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).


@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!


(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

יש טיולונים מגיל לידהממשיכה לחלוםאחרונה

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

יש חיה כזאת שלא יבדקו בדיקת פתיחה לפני הלידה?פומלה

ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.

מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,

מה למען ה' היא אמורה לעשות?

באמת קשהמקקה

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

יש כל מיני פרוייקטיםמוריה

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

חשוב לך לקבל אפידורל?יראת גאולה

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

דווקא עדיף אפידורלמקקה

ככה הבדיקות לא יכאבו

אולי תנסי לדון בנושא עם הצוות מראששיפור

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

אני אסבירפומלה

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

😓מוריה

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

מחזקתמקקהאחרונה

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

התינוק יצא גם בלי בדיקת פתיחהאמאשוני

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

היי אני כאן כדי להגיד שעברתי לידה שלימה בליליני(:

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

ניסית עזרקאין?מקקה

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

אפשר לאמר זאת בלידהרק לתגובה אחת

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמת
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
חחח... לגמרי!שיפור

ישות אחת עם שני גופים, משלימים, לא מתחריםשיפור

לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

כן אצל הקלינאית מילאאורוש3

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

כנראה זה מה שנעשהמתואמת
עכשיו אנחנו בפארק, אז הדובי סופג את כל נפלאותיו... אולי כן אצליח להכניס אותו לכביסה מהירה כשנחזור.
חחח אוי ווי. ממש מכורהאורוש3

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

זו הקטנה, היא עוד לא בשנתייםמתואמת

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

כן גם אני. נשמעת מתוקה ביותראורוש3

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

העניין הוא שאין ממש תיקמתואמת

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

אז אולי תכינו לואורוש3

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

רעיון חמוד, תודה!מתואמתאחרונה

שוב אני ותהיות על מעבר דירהחמדמדה

מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)

ואני ככ חוששת…

קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית

מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי

אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול

איך אסתדר עם לנקות אותו?

ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?

ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')

אני מאוד נקייה

ואם יש דברים שלא יירדו?

ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?

ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…

וואי נראה לי די מהר לא תצליחי להביןפרח חדש

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אם זה ירגיע אותךהמקורית

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

אופ אני מקווהחמדמדה

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

אגב אני קוראת אותך וזה מזכיר לי שנכנסתי לבית שליפרח חדש

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

כן מאמינה שזה יעבור ליחמדמדהאחרונה

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אני מרגישה ככה עד עכשיו😅המקורית

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

יווו לא טוב😂😂😂חמדמדה

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

אולי יעניין אותך