בחגים ובשבתות 

ואתם זוכים לשכר מטורף

אבל מצד שני, כדי להמשיך לקיים את זה לאורך זמן, אתם תצטרכו לפעמים לסרב למלא חורים כדי להתמלא 

אתם לא הבייביסיטר של ההורים שלכם, והורה שחיתן ילדים יצטרך לקחת בחשבון לעתים שהוא לא יארח ילדים בחג/ שבת. ממש כמו לפני שהילדים הגיעו. ככה זה בחיים

לא אומרת להפוך את זה למשהו שבשגרה, אבל מצד שני - תחשבו אם זה משהו שתצליחו להתמודד איתו בתדירות הזו לאורך שנים 

בעיניי זה שונה אבא שלךך שעושה שבתות לגמרי לבד (בעיניי זו בעיה שלו לפתור מול אמא שלך אם זה מפריע לו ורק אם מתאים לכם ומסתדר אז תלכו. ראוי להתאמץ על זה, אבל לא ממקום שפותר להם את הבעיות  ) לחמיך וחמותך שלא יתארחו אצלם ילדים בפורים. 

בעלה, לא שלה

ההורים שלי נסעו איתנו לסעודת פורים אצל ההורים של בעלי שכל המשפחה של בעלי היתה.

והיה ממש שמח ונחמד

כי על פניו מהצד הייתי חןשבת שאתם כנראה הולכים כי נוח ששם לא צריך לבשל.

(בטח אם יש מצידו טענות)

לא חושבת שזה הכרחי מצד כיבוד הורים. מכירה הרבה סיפורים אחרים. אם כבר חשוב מצד הקשר בין הנכדים לסבא או באמת מצד הלא לבשל ובטוחה שאתם מביאים גם אוכל משלכם

היחסים בניך לבין ההורים דלך הם מעגל סגור

ושל אח שלך עם ההורים זה מעגל סגור

יש לך ציפיה שזה ישלים אחד את הדני

ואז את מתאכזבת

אם אך שלל בוחר שלו ללכת להיות עם אבא להשאיר אותו לבד- זה שלהם

ואם את בוחרת שביחסים בניכם- הקו הרדום זה שאבא לא נשאר חבד- זה שלכם! (ואני איתך בזה)

אבל זה לא יכול לבוא עם כעס על שאר האחים

וגם כאן- את יכולה עדיין להיות בת מהממת ועדין להציב גבולות

יש לי הרגשה שההורים שלך יבינו.

וכמו שאת מקבלת את ההחלטות שלך

ואח שלך מקבל את ההחלטות שלו 

ואמא שלך מקבלת את ההחלטות שלה (לעשות משמרות בשבת)

ואבא שלך את ההחלטות שלו (לקחת אתכם הביתה בצאת שבת)

ולגבי פורים אצל ההורים של בעלך.

קומו מוקדם לכו לקריאת מגילה ותברחו מהבית לפני משלוחי מנות

סעו להורים שלו עם משלוח מנות, תהיו שם עד 12 תשמחו אותם ואיתם

ואז סעו לאח שלך לסעודה מאוחרת ואולי תשארו שבת

וההתמודדות מובנת מאוד!!

אין לי עצות ככ כי זה באמת לתמרן.

מה שכן אני יכולה להגיד מניסיון

שכחבוד הורים זו מצווה מאוד מאוד חשובה!!!

גם אם לא בטוח לכם שההורים מבינים שזה התעלות על עצמכם וכו

בשמיים יודעים איזה מאמץ עשיתם.

עם כל המורכבות.

וגם חשוב שכל מה שתעשו עם ההורים שלכם והילדים יהיו שותפים. יחזור אליכם בעז"ה עם הילדים שלכם שילמדו ממכם.

לטוב ולרע כמובן.

אני חושבת שיש פה שני חלקים:

1. החלק של האחים שפחות בשליטתכם

2. החלק שלכם

לגבי האחים, לדעתי אפשר לדבר איתם או לשלוח מייל ולכתוב שאתם מעוררים את כולם לשים לב יותר לכך שההורים נמצאים לבד וזה צריך להתחלק בין כולם

מפה זה שלהם, אולי יקחו לתשומת ליבם אולי לא. וזה ממש לא קשור אליכם

החלק שלכם, לדעתי תחשבו מה מתאים לכם כזוג וכמשפחה

מתאים לכם להיות פעם בחודש אצל אבא שלך אז תבואו פעם בחודש

פעם בשבועיים אז פעם בשבועיים

כן לנסות לבדוק ואם יש מישהו בשבת הזאת אז תבואו שבת הבאה ככה ששתי שבתות יכוסו אצל ההורים

אבל אני לא חושבת שאתם צריכים להתאמץ לבוא כל שבוע כל שבוע בפרט מה שאת אומרת על אבא שלך שלא מכבד את בעלך.

יש מצב שזה גם ישפיע על אחים שלך, כי כשמישהו לוקח את כל האחריות עליו אז כל השאר משחררים אחריות

וכשאתם תשחרר את האחריות כנראה שהם יהיו יותר מודעים.

לגבי פורים באמת קשוח ונורא מבאס להפסיד.

יש מצב להיות חלק מהיום אצל ההורים וחלק אצל אח שלך?

אבא יכול ללכת להתארח אצל האחים? 

אולי יכול ליסוע אליכם מידי פעם?

סעודת פורים יוצאת בשישי? אז אולי לבקש מההורים שלו שיעשו מוקדם ואח''כ ליסוע לאחיך

תנסו לשבת ולחפש עוד פתרונות

לדבר עם אחים שלך על עוד פתרונות לאבא שלך 

ולעניות דעתי, בשמיים לא מסתכלים על זה שאתם אוכלים את הפירורים,

אלא נותנים לכם כתר!!

לגבי פורים- נשמע באמת שזו הקרבה גדולה. אולי ההורים יכולים לבוא איתכם לאחיך?

ולגבי אבא שלך- אמרת לו בפירוש שזה פוגע בכם שהוא מדבר ככה על בעלך?

חוץ מזה, שאלתם פעם את אבא שלך כמה מפריע לו להיות לבד והאם זה חשוב לו שתבואו?

יש אנשים שממש לא מפריע להם להיות מדי פעם סעוד שבת לבד.

לגבי האחים שלך זה באמת מעצבן ולא יפה, אבל זה לא עניינך. תקבעו את גבולות הגזרה שלכם, כמה מתאים לכם לנסוע וכמה הגיוני מבחינתכם להתאמץ על זה וזה מה שתעשו. בסוף אבא שלך הוא לא ילד קטן שחייב שתדאגו לו כל הזמן... מתי שזה כבר גובה מכם מחיר גבוה מדי, אז לא.

ולגבי ההורים, זה ברור שהילדים חייבים לבוא אליהם? אצלינו נניח לא ממש מקובל סעודות פורים משפחתיות ורוב האנשים עושים עם השכנים. אולי גם ההורים של בעלך יכולים למצוא פתרון כזה? או לנסוע לאחד הילדים? ברור לך שמצופה מכם לבוא אליהם?

זה נשמע שאולי אתם לוקחים על עצמכם (כמובן מרצון טוב!) דברים שלא מצופה מכם ואתם יכולים לשחרר קצת אחריות ולסמוך על זה שיסתדרו בלעדיכם...

דרך אגב ייתכן (אבל לא בטוח) שאם אתם תשחררו אחריות ותלמדו לומר שלא מתאים לכם, אחים אחרים ייקחו קצת יותר יוזמה

אנחנו היינו במצב מזכיר (לא עד כדי כמו המצב שלך). בצד של בעלי במיוחד בעזרה לסבתא אבל גם מול חמי וחמותי שהרבה גיסים מנצלים אותם ונעזרים בהם ובעלי ממש ההיפך. היה לו ממש קשה.

לי עזר ללמוד הלכות כיבוד הורים בצורה מקיפה דרך ארגון "ייטב לך" שזה חומר במייל ומבחן כל שבועיים. (יש גם לשמירת הלשון ולדון לכף זכות).

זה ממש פתח לי את העיניים ושינה לגמרי את צורת ההסתכלות שלי.

אני כבר לא מתוסכלת מהאחים/גיסים שמתחמקים, אלא מסתכלת על זה מתוך ראיה שלנו בלבד ומתוך בחירה במצוות כיבוד הורים בהידור (כשלומדים ההלכות רואים כמה זה טיפה מן הים ממה שצריך). לי זה ממש עזר בנושא. אם יש מצבים ממש דחוקים עם קושי או הפסד אנחנו עושים את השיקול שלנו ובוחרים בהתאם.

אני בטוחה שיש לכם הרבה מאוד זכויות מהמצווה הגדולה שאתם מקיימים! 

במצבים מסובכים לעצור, להתייעץ במידת הצורך ומה שעושים שיהיה מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ ותחושה של פראיירים.

תזכו למצוות!!!

זה ממש ראוי להערכה!

דיברתם על זה עם ההורים פעם? מפריע לאבא שלך בכלל להיות לבד? זה משמח אותו כשאתם באים? כי אולי לכם נראה שזה הדבר הטוב והנכון אבל לו סבבה ואולי אפילו כיף להיות לבד, הרי זה היה בחירה של ההורים שלך (מניחה שאמא שלך הלכה על העבודה הזאת עם המשמרות האלה בדיבור עם אבא שלך..) ובקשר לזה שהוא לוקח אותכם במוצ"ש-גם על זה דיברתם? זה הוא מציע? אתם מבקשים? אולי זה הכיף שלו לעזור לכם ככה, וזה לא מטריח אותו אז לא צריך ייסורי מצפון? האמת שאני בכל מקרה חושבת שלא צריך פה יסורי מצפון, כי הוא בנאדם בוגר והוא החליט לעשות את זה.. אם כ"כ לא נעים לכם תבקשו שיפסיק..

ובקשר לפורים- שוב- מפריע להורים של בעלך להיות לבד? אולי הם רוצים ללכת לחברים? יש אפשרות אולי שתלכו איתם לאח שלך? מה הם רוצים? זכור לי שגם עד לך מורכבות בקשר איתם, נכון? את תחשבי טוב טוב אם זה יעשה טוב לקשר שלכם לעשות ויתור גדול בשביל להיות איתם לבד בחג כזה.. אם זה יצור לך עוד משקעים זה לא יתרום לקשר ולא יקדם במצוות כיבוד הורים ואז יצא שכרך בהפסדך (ככה לדעתי..)

אז נתתי לך כמה נקודות למחשבה, וגם הבנות קודם כתבו לך דברים טובים, תחשבו על זה .

יותר קל להזמין אדם אחד מאשר משפחה שלמה.

בכלל ששאלת אותו מה הוא חושב, אולי הוא מעדיף קצת שקט ולא לארח כל פעם גם אם זה אומר שיהיה לבד לפעמים.

חבל ליצור רגשות טינה כלפי האחים האחרים. אם אתם נוסעים, תסעו בלב שלם מתוך מקום של נתינה ואהבה. אחרת אין טעם בזה, אני בטוחה שהאב יעדיף שכל היחדים שלו יחיו בשלום ואהבה זה עם זה- זה יותר כיבוד הורים מאשר לדאוג שלא יהיה לבד בשבת.. ואם כבר אפשר להעלות את זה בשיחה עם האחים האחרים.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡