צריכה חיזוק ותמיכה. התפרצתי על הילדהחיזוקים.

ערב עמוס. בעל חוזר עצבני. כבר בהרדמות וביקור פתע של אחד ההורים לכמה דקות רק להביא משהו שמשבש הכול.

ההרדמות הפכו לסיוט

הביקור שהנחתי שיקרה אבל לא ידעתי שמאוחר וגם אמרתי שמשבש כי הילדים תכף נרדמים וחוסר ההבנה שבא איתו.

הגדולה אחר כך הייתה עקשנית. כל שניה מוצאת על משהו אחר לבכות. ואין לי כוח. היא רגישה ובכיינית. לא מאמינה שאומרת את זה אבל כן - בכיינית!!

מלאת סבלנות אליה. אבל הכול ביחד כבר גרם לי לאבד את זה. בהריון מתקדם. בעבודה דורשת. חוזרת למרתון כל יום.

נפלה לה הכרית וביקשה שארים. אמרתי לה שלא. כי די. כמה אפשר כל פעם שמשגעים אותי בבקשות קטנות. היא רוצה שתרים לבד. (בת 5 תכף)

צרחה שארים לה. לא הרפתה. רבע שעה. זה גרם לי עוד יותר לא להסכים. (היא מאוד חסרת סבלנות. אני לא מגיבה לה אחרי שניה והיא גם משתגעת או אומרת שאני חוצפנית (פעם אחת נפלטה לי המילה הזו ומאז אומרת שלא אומרים אותה. מאותו זמן היא אומרת ככה וזה היה לפני כמה חודשים כבר !! חזרתי על המילה הזו שוב כדי שלא תלמד.)

צרחה שארים איתה את הכרית. אמרתי שלא. אם היא רוצה שתרים לבד ואם לא מרימה אז שתישן בלי כרית. 20 דקות שהיא צורחת!!!!!! יכולתי לסיים את זה בשניה אבל זה משהו שכבר כל כך קשה. החוסר גבולות הזה. החוסר חינוך. יוצאת לבחוץ משתטחת על הרצפה. ואין כלום בגן. עושים בשבילה הכול. אני קשובה אליה לא במאה אחוז כי אין מושלם אבל ממש סבלנית. משחקת איתה. משתדלת להיות שם בשבילה כמה שאפשר. 

אחרי כמה זמן בעלי גם נכנס לתמונה. אחר כך צרחתי עליה ממש. שהיא מגזימה זרקתי את הכרית שלה על המיטה שלה ויצאתי מהחדר. והיא כמובן ממשיכה לצרוח. כמה אפשר לבכות???? הביקור הזה הרס את כל הערב !!!! כבר הייתה לקראת הרדמה.

אחרי הצרחות האלה רבתי עם בעלי צרחות בסלון והיא שמעה. צרחתי עליו את חיי כי די. אני עושה הכול מהכול וגם הוא. אבל אחרי ערבים שלמים שאני מרדימה אותם הוא אומר לי שאני לא יודעת להרדים אותם זו פשוט כפיות טובה !!!! הוא הלך לישון מבלי לדבר. אני הייתי עך סף התמוטטות עצבים. כאבי בטן של ההריון ומרגישה אותו בועט יותר מהרגיל ופשוט קשה לי.

 

קורסת. רוצה לעבור רחוק מההורים. בלי ביקורים כאלה. שמשבשים. עושים הכול מכוונה טובה ורק נותנים ועושים בשבילנו אבל לפעמים לעשות בשבילנו זה פשוט לקחת צעד אחד אחורה !!!!!!

רוצה את הפרטיות שלי. את המקום שלי. לא כל שבוע לקבוע ביקורים. אין לי כוח גם כשזה ההורים שלי. מביאים להם ממתקים בלי סוף ומתנות וקשה לי להשתלט. זה לא חינוך.

 

כל הערב התחרבש. נהרס. מותשת. קורסת. צריכה בית מסודר. שגרה בריאה. זמן לעצמי. אפילו להתקלח לא מסוגלת עכשיו. מסוגרת בחדר. עצובה וכועסת שהגעתי לאיבוד עשתונות כזה. מרגישה אמא גרועה. אדם חלש שלא שולט על עצמו. מרגישה כישלון. לא יודעת איך לקום ולעודד את עצמי. מרגישה יאוש וחוסר תקנה עם הילדה שככה התפרצתי מולה. בדרך כלל מאוד מאופקת וסבלנית יודעת שהיא לומדת ומעתיקה לא רוצה שהיא תתחיל לדבר ולבקש דברים בצרחות. 

חיכיתי רבע שעה..עשרים דקות.. ויותר כל הזמן הזה שהיא בוכה וצורחת. משננת לעצמי שזה תכף יעבור. שום דבר לא הרגיע אותה רק להרים לה את הכרית אבל הרגשתי שדייייייי לא יכולה כבר עם זה רוצה להציב גבול מסוים!!!!

 

היא רגישה ומתישה. ובגן הכול בסדר וגם בבית. תמיד יש מהלשפר אבל באמת מקבלת הכול ואין הרבה גבולות וזה מה שהורס. ומנסה להציב אבל פשוט קשה. אם אני אומרת לה לעשות משהו בבית זה נס אם עושה אחרי פעם אחת שאומרת1!! וכך גם השאר. 

 

תגידו לי שיהיה בסדר. שזה בר תקנה. שאני אמא טובה. שאני חזקה.

 

אין מי שיגיד לי את זה עכשיו. כשאני אומרת זה לא עוזר.. לא מאמינה לעצמי.

צריכה חיזוקים גם אם זה מפה כי אין ממקום אחר.

 

עורכת: יודעת שאולי משהו אחר יושב על הילדה ולא הלהרים את הכרית. למרות שלפעמים חושבת שזה רק להרים כי היא ממש מפונקת ובלי גבולות!! אבל נמאס לי כל הזמן לחשוב מה עומד מאחורי זה או להיות עם כפפות של משי. כמה אפשר כל הזמן לנסות להבין את המשמעות מאחורי הבכי של הילדים גם אני בן אדם זה מתיש אותי ומעייף אותי נפשית

ואו, את מלכה, באמת!!...לב אוהב

קשה ברמות 

בכיינות זה מחרפן

כל הכבוד שהתעקשת

ולגבי הצרחות, את צריכה חיזוקים עכשיו! 

לקום תמיד אפשר, לא להתייאש, אל תתייאשי מעצמך, את אמא נפלאה וטובה!!!! 

את צריכה כמו שאמרת, שגרה, בית מסודר, זמן לעצמך, קצת נחת, לנשום, להרגע

אבל את באמת טובה

מחזקת אותך!!!

 

להיות אמא זה לא פשוט בכלל

לתחזק זוגיות כשעייפים ויש ילדים זה גם לא פשוט

והכל יכול להסתדר, בע"ה

 

 

♥♥

זה כזה מחרפן שהם צורחים משטויות🤦‍♀️😐יעל מהדרום

לק"י

 

לא עושה שום חשק לעזור להפ.

חיבוק..לא אחד מלאעל הנס

קשה להרגיש ככה כשאת על הקצה ואין לך שניה לנשום בתוך כל העומס.וכמה קשה שלא מתחשבים בבקשה שלך.

והמרתון של היום יום קשוח ומתיש

ועוד פי אלף בהריון את גיבורה פשוט,שעד עכשיו כן החזקת את עצמך,מעידה קטנה לא מעידה על הכלל

ובכינות זה מוציא מהדעת נקודה.

אני בכלל לא חושבת שעשית משהו גרוע,ילד צריך להבין שגם לאמא ואבא יש קצה יכולת .

את תוכלי להסביר לה בנחת מחר,היא תבין בטוח.

ילד גם צריך להבין שאבא ואמא לא מושלמים,זאת המציאות ולהתנהגות מסוימת יש תוצאות.

ככה לומדים.

ולגבי בעלך זה מזה מבאס שהוא מעביר בקורת עליך במצב שלך...זה פשוט לא פר....

אבל אם תנשמי רגע יש מצב שזה בא כתוצאה מהביקורת שהעברת לו קודם מין התגוננות כזו שלא כל כך במקום??? 

למרות שלא מצדיקה את זה בכלל,

תאמיני שיש ימים שרק בא להעלם קצת וזה בסדר גמור

ואת אמא מקסימה ונהדרת ויש לך המון איכויות  

ואני בטוחה שאת סבלנית ודואגת לילדים ומרפדת אותם וכן יש ימים קשים .

ואני בכלל לא בטוחה שהיא תזכור וגם אם כן תדברי איתה היא רק תלמד מיזה .והכל טוב

מחר בעה יהיה בסדר ....

ושוב חיבוק

יואו יקרה!!! ככ מבינה אותך! תיארת ככ טוב!!אוהבת את השבת

הרבה פעמים ממש הזדהיצי עם מה שכתבת...

 

דבר ראשון באמת חיבוק

נשמע שאת עושה המון דואגת לכולם

טורחת ועובדת 

ויחד עם זה כל הזמן חששות שמכרסמים ומטרידים ומתישים עוד יותר...

 

אז באמת זה ממש מוהן בתוך המרתון ששכחת משהו חשוב והוא לדאוג לעתמך.. זה ככ מובן... אבל גם ככ חשוב לחשוב מה יכול לעזור לראות קצת גם אותך, תחשבי שאת ילדה שלך,מה את צריכה?

 

רוצה להצדיע לך על מלוא הסבלנות, ההכלה, הדאגה, את אמא ככ טובה כי אתככ דואגת וחושבת ורוצה...

 

והאמת שבאמת רוצה להציע לך להצייעץ 

להיכנס לאיזה שהוא תהליך של ייעוץ

או זוגי

או הדרכת הורים

 

לשבת רגע, לתת לדברים האלה את ההשקעה של הזמן והכסף, זה עושה פלאים!!!

 

נשמע שיש לכם אתגר כמו לכולנו למצוא את התקשורת ביהיכם ברגעי קצה, למצוא את הדרך הנכונה להתנהלות מול הילדה

דברים שבאמת עדיף לתפןס כשקטנים ולא לחכות שיתכדררו כמו כדור שלג..

 

אפשר אפילו משהו מקוצר, של פגישות בודדות וכבר יתן הרבה...

 

 

חיבוק גדולללללל

 

יש לך המלצה להדרכת הורים?אני אמא
האמת אני בקבוצת יואצאפ של אורה פולק והיא נשמעת מעואוהבת את השבת

מעולה!!

תודה לכל מי שכתבה.. קראתי וקוראת כל תגובה בדמעותחיזוקים.

כמה פעמים וזה מחזק ומרגש.. ההבנה הזו והמילה הטובה שאני כל כך זקוקה לה.

 

מרגישה שאף אחד לא מבין ולא רואה. בעלי יכול להבין לפעמים אבל נמצא בתוך העומס של עצמו. ולפעמים כמו היום רק מוסיף שמן למדורה..

אמא שלי..אם אספר לה היא לא תדע להגיד את המילים הנכונות בכלל ובדרך כלל תשאל איך התנהגתי לנכדים או איך הם הגיבו.. (היא אחרי שעה כבר מאבדת סבלנות איתם. לא יכולה להיות איתם יותר מכמה דקות בלי לשים להם מסכים וזה גם משהו שמשגע אותי. וגם את הילדים אחר כך. כל כך לא החינוך שרציתי).

 

לקחנו הדרכות הורים ולא התחברנו. יש קורס אחד שאנחנו עכשיו עושים אבל לא פנויים אליו ולא מתמידים. בעלי בכלל צריך לשכנע אותו שיקדיש כמה דקות כי אנחנו כל הזמן עמוסים ועייפים ולא מגיעים לזה בכלל.

 

ותודה על הנרמול. שזה בסדר. שהתנהגתי בסדר. שאני טובה וחזקה. נושמת כל מילה ללב ומנסה לחזק את עצמי. 

תודה ♥

 

חיבוק❤️בארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך כ"א בשבט תשפ"ה 23:02

אני לא אבוא לשכנע אותך שעשית נכון, ואת האמא המושלמת. כי מהתיאור שלך נשמע שאת מרגישה שזה לא היה מדויק איך שפעלת, ושיש דברים שעשית שאת מצטערת עליהם.

ואני לא חושבת שכשאנחנו מרגישים ככה, אז התשובה צריכה להיות שהכל היה מושלם והכי נכון לפעול ככה.

אנחנו לא סתם מרגישים שטעינו. אנחנו בני אדם, ולא מושלמים, והזיהוי הזה של הטעות הוא נכון, והוא מאפשר בירור איך אפשר לנהוג אחרת אם קורה מצב דומה שוב (או מה צריך לעשות כדי למנוע מראש התפתחות של מצבים דומים).

 

אבל אני כן רוצה להגיד לך שזה קרה גם לי.

ואני בטוחה שעוד המון אמהות, אם לא לכולן...

לא בדיוק הסיטואציה הזו. לכל אחד יש את הויראציות שלו. אבל כולנו לפעמים מאבדים קצת עשתונות, ולא תמיד מגיבים בצורה הכי חינוכית והכי מדוייקת.

ובהשכבה זה מאוד שכיח שזה יקרה, זה זמן קשה. והיו לי לא מעט ערבים כאלו לאורך השנים שכעסתי על הילדים בצורה שאחר כך הרגשתי רע עם התגובה שלי.

(ובטח שגם ההריון מוסיף לקושי, ועוד הרבה גורמים מסביב שכל אחד מהם מוסיף עוד קושי...).

 

ואת בסדר. את באמת אמא מהממת וטובה, שאוהבת את הילדים שלה. ורוצה גם להיות האמא הכי טובה בשבילם.

ואת בן אדם, וזה לגמרי אמור להיות חלק מהדרך. אנחנו לא אמורים להיות מושלמים. העבודה שלנו בחיים היא לעבוד על עצמנו ולהתקדם צעד צעד בדרך למעלה, להיות כל פעם יותר טובים, יותר מדויקים, ממה שהיינו עד עכשיו. והלימוד תמיד עובר גם דרך הרגעים הפחות יפים שלנו...

 

אז שוב חיבוק על מה שהיה❤️

תחבקי את עצמך, תחזקי את עצמך, ואולי אחר כך את יכולה לנסות לחשוב מה אפשר לשנות כדי לא להגיע שוב לאותו מצב (איך למנוע מראש, ואולי גם איך היית רוצה להגיב אם בכל זאת קורה משהו דומה).

חיבוק גדול יקרה!עוד מעט פסח

כולנו נופלים לפעמים.

לכולנו יש רגעים קשים שאנחנו עושים בהם דברים שאחר כך אנחנו מצטערים עליהם.

וזה שכל כך כואב לך רק מעיד כמה את אמא טובה שאכפת לה מהבת שלה ורוצה ללמוד ולעשות דברים אחרת!

 

אל תשכחי שתמיד אפשר לתקן.

אפשר לבוא מחר, כששתיכן תהיו רגועות, ולבקש סליחה שצעקת עליה. להגיד לה שכשהיא בוכה זה גורם לך לכעוס עליה, ולחשוב ביחד מה עוד היא או את יכולים לעשות במצב דומה (או איך לחסום את הכרית שלא תיפול מהמיטה). בקיצור- קחי את הסיטואציה הלא טובה שהיתה, ותמנפי אותה ללמידה. הבת שלך יכולה ללמוד מזה איך מבקשים סליחה, איך לוקחים אחריות, ואיך לומדים מטעויות.

 

את מלכה אמיתית!אמ פי 5

ובאמת זה יכול לחרפן הצעקות שלהם לפעמים...

מבינה אותך כלכך

 

אם זה ההורים שלך ומרגישה בנח איתם אולי אפשר לדבר איתם בצורה מכבדת ולהגיד שלא יביאו לילדים לדוגמא ממתקים

או כן לנסות שיגידו מתי הם באים

 

לחמתי היקרה (באמת יקרה ואשה טובה ומהממת ולומדת ממנה)

קרה פעם שבאו בהפתעה- שהיתה ערמת כביסה ושהיא חשבה שמסדרים את הארונות ועושים ניקוי אז כל הכביסה הייתה בחוץ

הבית מבולגן

הכלים לא במקום (היה במוצאש האחרון הייתי מותשת נורא אחרי שפעת מרגיזה ושיעול חנק וגם בהריון...

כמה פעמים הילדים גם ישנו

 

לגבי ממתקים אומרת לה מראש ואם אני באזור אז הם באים אלי לשאול אם מותר לאכול

אוי אוי. את בסדר גמור.בת 30

באמת. 

לפעמים נראה לי שהרף שלנו כל כך גבוה שכשקורים לנו דברים כאלה אנחנו מרגישות כאילו העולם קרס.

נכו,ן זה לא טוב שזה קרה, אבל זה גם לא הדבר הכי נורא בעולם. 

לכל ערב כזה יש גם בוקר אחריו.

ובבוקר כולם ערניים יותר ועצבניים פחות.

את ובעלך תדברו ותשלימו בע"ה, ואת יכולה לדבר עם הילדה, לשמוע ממנה מה הרגישה, לספר לה מה את הרגשת, לתת חיבוק גדול ולהמשיך הלאה.

ורק לגבי הכרית, יש ת'זמנים האלה שנשבר לנו ואנחנו מרגישות שחייבות להציב את הגבול, אבל בדיעבד אנחנו מבינות שזה היה הרגע הכי גרוע והכי לא מתאים לעשות את זה...קרה לי פעם בליל שבועות, כשהייתי מותשת ועצבנית, והגבול שהתעקשתי לשים חרבש לנו את כל הסעודה. 

אבל גם זה עובר. מדברים, מפרקים את המתח, ואז אפשר לעלות מזה. 

אם נצליח במצבים כאלה לזהות שזה לא הזמן הנכון להציב גבולות- אולי נחסוך לעצמינו את כל הבלגן וכאב הלב הזה בפעם הבאה. 

כי באמת, הצבת גבולות היא דבר שצריך להיעשות מתוך ישוב הדעת וחוזק נפשי. 

אני חושבתoo

שהדרך להיות טובים יותר עוברת דרך הכרה בטעויות ולמידה לפעם הבאה

 

כדי להכיר בטעות צריך מצד אחד לא ליפות ולהבין את הכשל ומצד שני לא להגיע להלקאה עצמית אלא ללמוד מהמקרה.

לא צריך להבין התנהגויות של אחרים או להיות תלויה במעשים/ תגובה שלהם אלא רק להבין את ההתנהלות האישית ולשלוט בה.

 

אני גם חוויתי בעבר הרחוק איבוד עשתונות מול ילד, למדתי מהאירועים הללו גם לא לאבד עשתונות בכללי וגם הבנה שמול ילד אין צורך לאבד שליטה, כי יש הבנה שאני תמיד המובגר האחראי ולילד מותר לטעות שוב ושוב, גם אם לא מובן לי למה הוא טועה.

 

גיל 5 אולי נשמע לך גדול אבל הם עדין קצת תינוקות בגיל הזה. אם קטנציק שלי (5) היה בוכה על משהו שנפל בשעות הערב, כולם היו הולכים להרים לו, זו סיטואציה רגילה לחלוטין.

קודם כל אני רוצה לתת לך חיבוק❤️המקורית

את נשמעת ממש על הקצה

וכן, את אמא טובה ומהממת ודואגת

ולדעתי, את צודקת

כשנחצה גבול שלנו מול עצמנו (לא על הצעקות עם הילדה אני מדברת, אלא על עניין ההשכבות והביקורים) זה יכול להוציא מאיזון. זה ריצוי שגורם לזעם פנימי להתפרץ החוצה, כשהוא חוזר על עצמו

 

אני גרה קרוב לחמי וחמתי, אבל אני לא מרשה לאף אחד להגיע בשעת ההשכבות, בטח לא באופן קבוע כשאני עובדת גמורה עייפה וצריכה זמן לעצמי בערב

מי שרוצה לראות את הילדים - יש שעות קבלה. לא קפיצות, לא ביקורי פתע ולא נעלי אדידס בשעות האלה. התעכבתם - בעיה שלכם

היתה פעם אחת שקבענו מפגש משפחתי, משו קרוב ממש, וההורים של בעלי איחרו - חזלשנו כי הילדים צריכים לישון

יותר מזה, היו ימים שבעלי היה מגיע בדיוק בשעה שהם הולכים לישון, וגם לו אמרתי שיחכה ויתעכב עד שישנו אחרת זה משבש אותי לגמרי. הוא אמר שהוא לא רואה אותם מספיק, אמרתי לו שזו בעיה שלו ושינהל את הלוז אחרת ויקדים (הוא עצמאי) 

ז״א, כל עוד זה עליי - זה בתנאים שלי

 

לגבי הבכי של הילדה - אני בעד לדעת לנהל את המלחמות. אם הכרית שתביאי לה תשתיק אותה והיא תלך לישון - תני לה

יכול להיות שמעבר לזה יש משו, ברור, אבל בשעה שאת גמורה גזורה עצבנית לא עושים תהליכים רגשיים כי אין פנאי לזה וזה יוצא עקום

 

קודם כל את מדהימה ונורמליתמיקי מאוס

וזה קשה .

ובהריון בערב גמורים והכל עוד יותר קשה.

 

אל תאכלי את עצמך שצעקת עליה.. גם לך מותר. קחי מכאן קריאת כיוון לשים לב שאת על הקצה ואיפה אפשר להוריד ממך קצת

 

גם במישור הטכני - לדאוג לגבולות מתי ואיך מבקרים אתכם. אם את כבר עיפה שבעלך יחליף אותך בהשכבות . אם את מרגישה שהילדה סוחטת אותך מדי צאי מהחדר ושלום

 

וגם בהיבט הרחב- ברור שזה לא הכרית. וזה לא רק ילדה בכיינית (אם כי הגיוני שהיא צריכה יותר,וגם מותר לה לבכות לפעמים)

אלא מערכת היחסים ביניכן שהיא לא טובה וסוחטת אותך

 

כמובן לא ממקום שהגבת משהו לא בסדר או משהו כזה.ממש לא. אני לא חושבת שמישהי כאן יכולה לומר לך איך להתנהג איתה והאם כן או לא להרים את הכרית 

 

אלא פשוט בגלל שאת במקום הזה מותשת . סימן שצריך פה שינוי

אולי הדרכת הורים?

אולי שיחת ייעוץ עם מישי שאת מעריכה את דעתה?

אולי לימוד כזה של גישה חינוכית?

תכלס לא באמת משנה

העיקר שיהיה לכם כיוון להתמודדות עם הצרכים וההתנהגות שלה.שתהיו בטוחים בעצמכם, ומסונכרנים ביניכם

 

 

וגם בעתיד יהיו עוד מקרים כאלה. זה בסדר ונורמלי 

השאיפה לצמצם אותם 

לא להעלים אותם

 

בהצלחה!

 

תודה רבה רבה ששיתפת!!שוקולד פרה.אחרונה

ושומעים ממך רק גמה את רגישה, חכמה, אמפתית ועם לב.

אי אםשר להחזיק שליטה בהכל ממי, אנחנט בני אדם ולא מלאכים.

תחבקי את עצמל ותפנקי את עצמך על כל הלילות שכן היה לכם טוב בהם.

 

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומיתאחרונה

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקוריתאחרונה

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️