נמאס לי מבעליאנונימית בהו"ל

אני כל הזמן נקרעת בבית-עושה הכל!!כביסות,בישולים,ניקיונות,שטיפות,מקלחת לילד בדרך כלל, הכל!

ואני עוד בהריון, ובעלי בקושי שותף,כל דבר זה לבקש אלף פעם,ולתזכר אלף פעם, והוא מוציא לי את הנשמה על כל עשיה בבית, שפשוט אין לי כח כבר לבקש! שלא נדבר על האיטיות הנוראית שלו, כל דבר לוקח לו ים זמן והוא גם לא עושה את זה כמו שצריך.לצורך העניין אני מבקשת לעשות כלים-אז אני צריכה לבקש כמה פעמים, ולפעמים הוא פשוט לא עושה ואומר לי שיעשה מחר-ואז כמובן שהוא לא עושה ואני עושה, זה פשוט נמאס!וגם כשעושה לא עושה הכל, משאיר הכל מים בשיש וברצפה,ומלא לכלוך בכיור, כאילו בחייאת, עד שאתה עושה משהו תעשה אותו כמו שצריך. וגם בין כל עזרה בבית צריך הפסקות לנוח.

אני בהריון וכל הזמן כואב לי הגב והרגליים ופשוט כל הגוף בגלל שאני עובדת בלי הפסקה ולא נחה, ואין לי כוחות, פשוט אין. ולא-אני לא יכולה לשחרר ושהבית יהיה מסריח או שלא יהיה אוכל לשבת, זה דוחה אותי ופשוט יתחשק לי לא להיות בבית, זה מפריע לי נורא ומשפיע עלי נפשית-עושה אותי עצובה.

אני מתחרטת שלא בחרתי בעל יותר מהיר, שעוזר ושותף בבית, ושלא הכל יפול עלי כל החיים, פשוט נדפקתי!!

ובסוף עוד הוא אומר לי שאני כל הזמן עצבנית והוא לא רוצה לדבר איתי אם אני מתנהגת ככה- עם כל הכבוד, ברור שאני יהיה עצבנית אם כל הגוף שלי כואב ואני עובדת בלי הפסקה והוא על כל אפצי צריך מנוחה ואלף תזכורות, ברור שאני אהיה עצבנית על זה שהוא לא רואה אותי. אני אהיה הרבה יותר רגועה ונחמדה אם תעזור כשאני מבקשת(לעזור מעצמו זה כבר לא בלקסיקון).

 

אופ חתיכת פריקה, מקווה לשמוע עצות טובות.

בעלי היה דומה לזהאנונימית בהו"ל

אמרתי לו תן עשר דק' לבית 

ואז הוא התחיל לשטוף כלים והסתכל על השעון 

הראיתי לו שזה לא כזה נורא

ובאמת גם הוא משאיר המון לכלוך בכיור, אבל העיקר שעושה , 

כל הזמן מתזכרת לו שצריכה מעט עזרה 

יש גברים שחושבים שמטלות הבית וטיפול זה לא שייך להם

אני כמה שנים עם ילדים וכל הזמן מתזכרת, 

ולפעמים גם צועקת .. ומתחרטת 

 

לגבי שבת תעשי מינימום הכנות , מעט סלטים , לקנות מוכן , אז לא יהיה הכי העיקר שאת תהיי רגועה , הכי חשוב מהכל..

 

ותנסי לחפש נערה לעזרה לפעמים זה מציל

 

בהצלחה 

 

אנסה להגיב בהרחבה מחר בעז״ההמקורית

אבל משו בדינמיקה ביניכם לא תקין כי את לוקחת הכל על עצמך

ונכון, לשחרר יכול לבאס כי התוצאה לא מיידית אבל זו פעולה לטווח רחוק

 

כאמור, ארחיב יותר מחר בל״נ, אבל היה חשוב לי להדגיש שכן, אל תעשי. שינוי יכול להיות כואב למי שרוצה בו וקשה להבין שזה תהליך שקורה בעיקר אצלנו,  וזה נראה כמו פשרה, אבל זה לא

אל תשכחי

״עדיף פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב״.

תני לעצמך את הצורך שלך לנוח. אם את לא עושה את זה, למה שהוא כן..?

 

 

וואי באתי לפתוח שרשור דומה (אנונימית אחרת)אנונימית בהו"ל

כל הזמן מבקשת מבעלי ומרגישה שהוא עוזר יותר אבל עדיין אני עובדת מאוד קשה, לשטןף את כל הבית, להכין אוכל וכשהוא מכין משהו אחג לוקח לו שעתיים והוא מעדיף ללכת לנוח כאילו שהוא בהריון..

זה ממש מעצבן במיוחד שאני בהתחלה וזה שלב שהגוף יותר חלש

כשגברoo

בוחר לא להיות שותף במטלות הבית והילדים, יש לו סיבות, חלקן קשורות להרגלים ותפיסת העולם שלו  וחלקן להרגלים ותפיסת העולם של האישה.

 

בעיניי כדי לעשות שינוי צריך לטפל בהרגלים והתפיסה של האישה וככה להשפיע על הגבר

 

אצלנו בעלי לא היה שותף בשנים הראשונות ועשיתי שינוי בכמה שלבים:

1. הפסקתי לעשות דברים (לדוגמא כלים, שטיפת רצפה, סידור הבית)

2. אם הוא בחר לעשות במקומי, לא התערבתי באופן הביצוע (איך, מתי ומה התוצאה)

3. אם הוא לא רצה לעשות במקומי, מצאתי חלופות (מישהו בא לעשות פסח, אוכל קנוי, חד פעמי וכו) 

 

מאז הוא לא רק שותף, הוא גם עושה יותר ממני כי יש לו יותר זמן.

לפעמים זו תוצאה של הרגלאמאשוני

והפתרון יהיה לשחרר ולמצוא חלופות זמניות בשבילך כמו אוכל בחוץ ועזרה בניקיון.

ולפעמים זו בעיה אמיתית במיומנות, לא משנה מה תעשי זה לא יהיה זה.

האם רק בניקיון הוא גרוע או גם בגידול הילד באופן כללי?

אצלנו בעלי שוטף כלים בשריים ושוטף רצפה,

קשה להגיד שנקי. אבל גם לא מלוכלך. יש סימנים עלא הרצפה והכלים לא ממש נקיים אבל זה מה שיש.

אצלנו בעלי מהיר אבל מבחינת התוצאה דומה לשלכם.

גם אצלנו שיש וכיור יראו כמו שהם נראים.

אני מבקשת ממנו מה שכן יש איזה ערך לעבודה שלו, אחרת אעשה הכל לבד.

לא אגיד שזה לא מחרפן אף פעם, אבל לרוב אני פשוט משלימה אחריו מה שהוא לא עושה וכן מעצימה את מה שהוא כן.

לא תמיד זה עובד אבל זה כי לי קשה וזו העבודה שלי להפריד בין מה שראוי לתודה, לבין ההשלמה של מה שכן עשה.

לפעמים הומור גם עוזר, למשל אני מבקשת שיזרוק זהל והוא אומר כשאצא לערבית אזרוק,

וזה מעצבן כי ברור שהוא ישכח, אז אני מצפה שאחרי עשרעמעם שהבטיח ושכח, כבר יבין שזה לא עובד.

אי אפשר לחבר בין זריקת זבל ליציאה לערבית כי זה לא באמת קורה בפועל..

אבל הוא בשלו "כשאצא לערבית"

אז כשהוא חזר מערבית אמרתי לו רק שיעדכן אותי לאיזה יום הוא התכוון..

בד"כ זה עוזר להעביר את המסר בצורה שלא גורמת לאניטיגוניזם.

חוץ מזה תנסי לדבר עליך, איפה זה פוגש אותך, 

תגידי לו מפריע לי הריח, קשה לי שלא נקי, יותר רגוע לי כשמסודר

ופחות אתה לא מנקה, אתה לא שותף, אתה לא עושה מספיק.

 

עוד משהו, תזכרי שבהריון התחושות יותר מועצמות, גפ התסכול יותר גדול כע יותראי קשה לך, אבל גם האכזבה יותר קשה כי את הורמונלית.

 

אז אם זו בעיה שלא התחילה עכשיו, אין סיבה להניח שהיא תיפטר עכשיו,

אפשר לחשוב איך להקל, אבל לא להילחם בה בכוח כי זה רק גורם ליותר נזק לזוגיות ופחות מביא תוצאות..  

 

ובחיים חיבוק מבין, מקווה שלפחות זה יעזור 🤗

הייתי קודם כל דואגת לגוף שליצוףלבוב

הכי חשוב. לגבי בעל הייתי משחררת איזה שבוע ובודקת תגובה. אם הוא יבוא לשיחה תחפשו פתרון. אם באמת לא מפריע לו או לחילופין הוא שיחרר את זה, הייתי מתייאשת ומחשבת את דרכי. האם מתאים לי מישהו בגישה הזאת ומתאים לי לקחת את זה על עצמי. אם כן יופי. אם לא, אז עדיף לחשוב ברצינות.

בנוסף יכול להיות שבאמת יש לו סיבה פיזית. לפני שנתיים בעלי היה נח אחרי כל מאמץ קטן. בסוף התברר אבנים בכיס המרה. אחרי ניתוח והחלמה נהיה עולם אחר.

עוד נקודה . גיל שלו. אם הוא בחור צעיר בלי ניסיון חיים עצמאיים , ישר מבית של אמא, לוקח כמה שנים להתבגר ולהתרגל וללמוד לקחת אחריות. 

יכול להיות גם תקופה מאוד עמוסה ובאמת אין כוח. אבל שיחפש פתרון בכל זאת.

קודם כל את לא לבד!!שוקולד פרה.

הרבה מאוד זמן זו הייתה הדינמיקה בינינו. הרבה שנים.

שתביני שבעלי גרוש עם ילדים, ואני הייתי מכינה שבת שלמה לילדים שלו, מסדרת, שוטפת הכל...

תחשבי על רף העצבים. משהו פסיכי.

וזה לא שהוא לא רצה לעזור.

אבל הקריטריונים שלנו שונים.

הוא לא באמת יכול להכין שבת טעים, סורי. זה עניין של טאצ'.

ואז את אומרת לעצמך שעדיף שאת.

וגם כנל לגבי נקיונות.

ומאוד מאוד מזדהה איתך. כי גם אני לא מאלו שמשחררות. אני לא מסוגלת לשחק אותה קול כשהכיור מלא וכשהרצפה מלוכלכת ממש, או כשאין אוכל מבושל במקרר..

זה מעצבן אותי, ואני לא מסוגלת לנשום עמוק ולחכות שהוא ישים לב.

הסביר יותר שאני אתפוצץ, ואעשה בעצמי או שאתפוצץ עליו. 

 

אבל.. הרבה השתנה.

כי הדינמיקה של הדברים מסביב השתנו.

אם טוב ביניכם בכללי, והאווירה בסה"כ של כיף ושל צחוק

זה גם ישתנה.

אבל זה גם דורש ממך.

זה דורש ממך להסתכל לו בעיניים ולחייך. 

זה דורש להקשיב לו.

זה דורש לא להגיב מהבטן. לזכןר לו את הדברים הטובים שלו ולא לצבוע אותו בשחור.

זה דורש להחמיא לו.

אם זה לא על מה שהוא עשה בבית, אז זה על עבודה, על כישרונות, על מידות טובות, לא חסר...

 

את לא חיבת לעשות הכל מהרשימה הזן כמובן,

אבל שהתודעה בראש תהיה- אני רוצה שיהיה טוב בינינו. נעים. מה אני יכולה להאיר לו גם.

הפותחתאנונימית בהו"ל

בעלי סטודנט עמוס ממש, במיוחד עכשיו בתקופת מבחנים. אבל גם לא בתקופת מבחנים ושלא היה סטודנט לא היה יותר עזרה באופן משמעותי.

וכרגע אין לי יכולת כלכלית לקנות אוכל בחוץ כל פעם ולקחת עזרה בניקיון,וגם אני לא רוצה!אני אוהבת את הניקיון שלי והאוכל שלי. מה שכן- אני אחת שאוהבת מאוד שפע, ורוצה שיהיה הרבה סלטים, ולהכין חלות בעצמי, וכמה סוגי קינוחים,ועוגת גבינה מושקעת, ופינוקים וכו וכו, ואנחנו זוג צעיר ככה שבאמת אין צורך בכמויות האלה, אבל לבעלי זה חשוב והוא אוהב שאני מפנקת-יש לציין שהוא התרגל לזה ואם אפחית הוא לא כל כך ישמח מהשינוי, וגם אני אוהבת לראות אותו נהנה ושיש שפע בבית שלי.

אולי באמת אי אפשר לשלב את הכל ביחד-גם להיות אמא, גם בהריון, גם לפרנס ,גם לבשל וגם שהכל תמיד יהיה מתוקתק. אולי יש לי ציפיות יותר מדי גדולות מעצמי. אבל באלי להיות מהאימהות והסבתות (בעז"ה) שתמיד יש אצלם אוכל חם ומפנק ושפע, זה מרגיש לי חלק מהאימהות שלי ושככה אני מרגישה אישה ואמא טובה יותר כנראה.

אתתקומה

רק בהתחלה של הדרך.

אתם רק בהתחלה של הדרך.

לא נהיים בבת אחת האמא והסבתא שרצינו להיות

תזכרי שאת הדמות שיש לך בראש, הדמות שאת רוצה לראות, יצרת לעצמך מדמויות שראית / שמעת עליהם, בשלב מאוחר יותר שלהן, לא בתחילת ההורות והדרך.

 

זה שאת עכשיו לא הדמות שדמיינת לעצמך, לא אומר שלא תוכלי להיות ככה בעתיד. 

 

מה שכן, כדי להצליח לעשות את הדברים באהבה ובלי לסבול, כדאי לעשות סדרי עדיפויות, זוגיים ואישיים.

גם לחשוב מה הכי חשוב, מה הכוחות. ולפי זה להחליט במה משקיעים כרגע ובמה פחות. זה לא אומר לזנוח חלומות, אלא פשוט להשקיע כרגע במה שיש אפשרות.

 

דבר שני, יש כאן גם עניין של דינמיקה ביניכם, וכאן אני מצטרפת למה שכתבו מעליי. אם הדינמיקה היא שאת *עושה* והוא *עוזר*, בהכרח יש כאן חלוקה לא שוויונית ביניכם. לא בהכרח במובן של מספר מטלות, אלא במעמד ביניכם. יש כאן הגדרה שאת זו שמתפעלת את הבית, שזה התפקיד והאחריות שלך, ואם הוא עושה משהו זה מוגדר כעזרה.

זו לא שותפות, זה אחריות שלך, ולכן גם כל דבר שהוא עושה נמדד בעשה טוב או לא, והאם זה קידם אותי לקראת המטרות *שלי*. וממילא הוא גם אולי מרגיש פחות מחוייב, כי הוא רואה בזה את התפקיד שלך. 

 

וכאן אני מצטרפת לכל מה שכתבו מעליי, שזה יותר קשור לדינמיקה ביניכם, והשאלה היא האם ניתן לשנות את זה באיזשהו אופן.

איך לשנות זה מאוד תלוי בך ובכם כזוג. אבל אני חושבת שאחריות זה גם עניין של מקום. כשמישהו אחד תופס הכל, לא נשאר מקום לאחר. אבל בשביל לפנות מקום, צריך גם להסכים לזה שאם אני מפנה מקום, זה לא תמיד יתבצע כמו שאני רוצה.

ממש מבינה את ההרגשה שלךרינת 35

אבל אם זה מביא אותך בסוף למאוס בבעלך ולהתחרט שבחרת בו (כמו שכתבת בהודעה הראשונה) זה לא שווה את זה…

 

את בהריון, את צריכה לדאוג לעצמך ולעובר. אני ממש בעד להוריד סטנדרטים אבל לא בקטע של לעשות לו ״דוקא״ אלא לדבר איתו ולחשוב ביחד מה נכון לכם כדי שמצד אחד ישאר שפע ותחושה של נעים וטעים ומצד שני לדאוג לצרכים של שניכם (צורך במנוחה, בזמן ללמוד, בתחושה של אכפתיות ועוד…) 

מה שאני חושבת - שיקוף + תובנותהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ב' באדר תשפ"ה 8:43

"רוצה שיהיה הרבה סלטים, ולהכין חלות בעצמי, וכמה סוגי קינוחים,ועוגת גבינה מושקעת, ופינוקים וכו וכו," - לא הולך ביחד עם הריון ביום אחד, מבחינתי בלי הריון גם לא יומיים. זה המון עובדההה. המווןן. ברור שתהיי מתוסכלת וגמורה. זה ממש לא אמור להיות ככה. עונג שבת זה מההכנות, עובר בישיבה בשולחן, וגם אחרי. כל השבת. מה הכיף בכל השפע הזה שלא אוכלים כשאין לך כח להנות ממנו..?

 

"אנחנו זוג צעיר ככה שבאמת אין צורך בכמויות האלה, אבל לבעלי זה חשוב והוא אוהב שאני מפנקת-יש לציין שהוא התרגל לזה ואם אפחית הוא לא כל כך ישמח מהשינוי, וגם אני אוהבת לראות אותו נהנה ושיש שפע בבית שלי." - נשמה את עונה לעצמך. אין צורך, אז אחרי מי את רודפת? ועל חשבון מה..?

ועוד משהו - בעל מעדיף את אשתו רעננה ולא גמורה בשביל עוד מנה או קינוח. 

 

אני מבינה שאתם זוג צעיר, אבל מרגישה שסליחה רגע על הפסימיות כנשואה כבר כמעט עשור ב"ה  - אני רוצה להזהיר אותך. (כן, כן, להזהיר) - זה בדיוק הזמן הנכון עבורך להחליט שאת נחה כי את לא מרגישה טוב ואת בהריון מתקדם

שאת לא חייבת להכין את הכללללל בשביל שני אנשים סה"כ, שלא הכל חייב לקרות ביום אחד, שגם עם קנוי חיים יופי. 

עוד יהיה לך זמן להיות זו שפותחת שולחנות  ויש לה ריחות בבית (גם עם חלק  קנוי זיש ריח מהמם בבית, כן..? מנסיון ). לא בזמן הריון קשה אם אין לך כח. ולמה לעשות את זה לבד..? חמתי למשל מאחרת מהמם, בשפע, אין דבריםן כאלה! אבל חמי עושה איתה הכל ביחד. משלב הקניות ועד הבישולים וההגשה לשולחן 

 

להוריד סטנדרטים בקיצור

מי שלא עושה את זה - בסוף חוזרת לפתוח שרשורים שקשה לה, שהיא מרגישה שבעלה לא רואה אותה ולא שועה לבקשותיה לעזרה, שכל הבית עליה, והיא גם צריכה לעבוד, לטפל בילדים בלי לישון טוב בלילה, לנקות ולסדר וכו וכו. המון תסכולל. ולמה.? כי היא לא עצרה להגיד עוד מההתחלה כזוג צעיר - אני גמורה, אז אני לא עושה. והבעל התרגל שהאישה לקחה על עצמה הכל ולכי תשני את זה עכשיו..

תחשבי על הקושי שיש לך עכשיו פלוס תינוק זוחל שאת רודפת אחריו, או תוך כדי הצורך להניק לפי דרישה בלי לישון טוב בלילה. או 2 פעוטות שאחד מהם יונק והשני זוחל . לא הגיוני. לא הגיוני. 

 

כתבתי לטובתך, מקווה שתקראי את זה בטוב 

 

 

 

קוראת את זה לגמרי בטובאנונימית בהו"ל

אני פשוט לא יודעת איך לעשות את השינוי. פשוט להגיד-'אין לי כח אני לא מכינה ואם תרצה אז אצטרך עזרה ממך כדי שזה יקרה'?

 

בעינייoo

לא להגיד, פשוט לא לעשות.

אם זה עולה בשיחה למה לא עשית, אפשר לומר שאין לך כוח. הצעה לעזרה צריכה לבוא ממנו, אם הוא לא מציע לא כדאי לבקש.

כמה הואתקומה

מודע לקושי שלך? את כמה את משתפת אותו ביום יום?

 

אני מאמינה בשיתוף, כי בעיניי זה יוצר חיבור.

אבל בצורה של שיקוף מה את מרגישה, ולא למה הוא אשם.

זה לא מוביל לשינוי מיידי, אני חושבת ששינוי כזה הוא תהליך. אבל הוא מתחיל ביצירת שותפות עם בן הזוג לגבי מה עובר עלייך

לשבת איתו לשיחהילד בכור

ולהגיד לו במילים טובות

כמה את אוהבת אותו ושמחה שהתחתנתם

ושקשה לך, תסבירי לו מה את מרגישה- איך זה מרגיש להיות בהריון, לעבוד, להיות אחראית לבית

ושחשבת על זה שזה יותר מדי ושאת צריכה להוריד מהעומס שיש עלייך 

ושחשבת להוריד אחת שתיים שלוש ושברור שהכי כיף שיש מלא פינוקים אבל ברור שעדיף לו אישה שמחה יותר 

במילים שלך ואיך שבא לך

זאת הזדמנות ללמוד לתקשר. הוא לא יודע מה זה להיות בהריון

 

לאהמקורית

שבי איתו לתכנון מחדש

תגידי לו שאת רואה שאת לא עומדת בעומס לקראת השבת ואת *החלטת* שאת צריכה לעבוד פחות ולנוח. (לא לפתוח את זה לדיון כמובן)

מפה תחשבו על חלוקהועוד פתרונות, אבל שיהיה ברור שאת לא עושה הכל לבד

 

וגם - קחי בחשבון שאולי הוא באמת יגיד לך - אני מבין אותך, אל תעבדי קשה, ואל תכיני הרבה אוכל אם קשה אבל גמני לא יכול לעשות . 

 

 

נתתי לו לקרוא את התחושות שליאנונימית בהו"ל

והוא הבין ואמר שישתדל לעזור ושאני לא צריכה להכין לו כל כך הרבה אם זה מקשה עלי(תכלס הוא בשלן טוב אז הוא יכול להכין בעצמו אם זה מפריע לו)

מקווה שזה ישתפר, לפחות ברגעים אלו אני נחה בחדר והוא זה שמסדר את הבאגן שהילד עשה במשך היום-כמובן שאני אצטרך לעבור אחריו אבל לפחות הוא עושה..

תודה!!

זה ישתפר בעז״ההמקוריתאחרונה

וחשוב מאוד שנתת לו לקרוא לדעתי

לא חייב לעבור אחריו אם בא לך לנוח. תהיי קשובה לעצמך, זה הכי חשוב❤️

 

לכל דבר יש מחיר בעוה"זשוקולד פרה.

אין הכל מהכל.

ככה גם אני הייתי וזה נקרא אצלי לדפוק את הראש בקיר.

כרגע את דופקת את הראש בקיר, כי את רוצה גם וגם. גם להמשיך בסטנדרט הגבוה של בישול ואפיה, וגם להיות אישה רגועה וגם לבקש מהבעל כך שהוא יעשה..

ברגע שהבנתי את זה, התחלתי לתווך את תיאוריית המחירים לבעלי.

אין גם וגם וגם.

ולכן אני עושה אך ורק מ שלא יתיש אותי (ועדיין אני מותשת מלא פעמים), ואני נעזרת, ואין מצב מבחינתי להשתגע בעבודה. 

 

ואני מצטרפת למקורית ולמה שכתבה לך, שזה ילך ויחריף עם הילדים. רק שאז אני די בטוחה שהמציאות פשוט לא תאפשר לך להמשיך בסטנרט גבוה+++

או שבעלך יבין את זה ויתחיל להירתם.

 

פשוט באימהות יש עוד מישהו שצריך אותך רגועה ופנויה נפשית ונותנת תשומת לב.

ואת מבינה שבלי לתעדף דברים, פשוט לא תהיה את... יהיה איזה גוש של עצבים תבכול ועייפות מרוב עומס ומטלות. ומי רוצה חיים כאלו?

לבינתיים במקום להיות מהסבתות שפותחות שולחןאמאשוני

את אמא מרירה ובת זוג שמתחרטת שהתחתנה עם בעלה..

חלוצות לחוד ומציאות לחוד.

תפסת מרובה לא תפסת.

 

אהבתי את המשפט של המקורית על פת חרבה.

שתדעי שכל התמודדות כזו היא קריאה לגדול.

זה לא סתם שאת קיבלת את הניסיון הזה.

הוא בא ללמד דווקא אותך משהו.

 

אני אהיה יותר רגועה ונחמדה אם אתה תשתנה, זו מחשבה שמפילה את השינוי על הצד השני.

 

אני אוהבת מרק אדום, בעלי אוהב מרק ירוק.

הזוגיות שלנו תהיה הרבה יותר יפה ונוכל לעשות ארוחות רומנטיות לו רק בעלי יאהב מרק אדום.

אם נשטח את הטענה, זו אותה טענה בעצם.

 

אתם רק בתחילת הדרך בחיים. זו ההזדמנות ללמוד על בחירות.

הייתי מתחילהמללמוד על "עלות אלטרנטיבית".

כשאת בוחרת להכין כמה קינוחים, קל לך לראות את היתרונות ולהנות מהתוצאות, קשה לראות שהבחירה בכמה קינוחים היא עצמה הבחירה בכאבים ועצבים.

הבחירה בידייך והיא לגיטימית, רק חשוב ללמוד להסתכל על המחירים האמיתיים של כל בחירה.

 

ההסתכלות הזו תעזור גם בהמשך החיים בכל מיני בחירות אחרות.

 

סבתא שלי ז"ל אהבה לבשלים...

אבל גם היתה בפנסיה ובלי ילדים קטנים....

קודם כל הבריאות, בכלל אחרי הלידה כל החיים שלכח מתהפכים.

תהי ייתר גמישה עכשיו, תרפי קצת מהעומס. זמן פנוי ומנוחה זה יותר שפע בעיניי מעוד כמה סלטים על השולחן. 

אחר כך כשתוכלי למצוא את האיזון בין הטיפול בילדים לבית לעבודה, תוכלי לסדר את זה אחרת וחהשקיע יותר באוכל. כרגע נשמע לי שאת צריכה איזון שונה...

לגבי בעלך, צרת רבים חצי נחמה.... מה אני יכולה לומר כנראה שהגברים שנותנים מעצמם כמו שהיינו רוצות לראות הם מעטים ביותר וכולנו בתחושה דומה לגבי הבעלים שלנו.

אפשר לנסות לדבר אבל באמת תפחיתי מהעומס. אנחנו לפעמים, בעיקר בהתחלה האמת, היו לנו שבתות של עצלנים. שרק הכנו טוסטים לשבת או משהו כזה.

 

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדניתאחרונה

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסאאחרונה

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.