אבל אם הוא בחינוך פרטי אז אולי זה כן אפשרי.. 

וזה משהו ממש חשוב לקחת בחשבון

איך הוא מבחינת התנהלות חברתית?

בסוף כיתה היא הרבה מעבר למקום שבו לומדים,

זאת קבוצה חברתית עם כללים די מורכבים ולא תמיד פשוט להיות חלק.

את יכולה להגיד לי בצורה קונקרטית מה זה אומר?

מבחינה חברתיתי הוא ממש בסדר - הוא ילד מאוד חברותי, וכבר כיום יש לו חברים מכיתות א ו-ב.
הוא גם ילד מאוד גבוה - כך שהוא לא הייה נמוך מהם...

זה גם הקניית הרגלים ללמידה ולבית ספר, גם בנייה של קשרים חברתיים שונים ממה שבגן, וגם קשרים שונים עם בעלי סמכות (בגן יש גננת רכה ונחמדה, בבית הספר כבר יש משמעת - ובכיתה א' עובדים על המעבר הזה כדי שיהיה להם חלק יותר).

להקפיץ אותו הישר לכיתה ב' זה אומר להפסיד את כל הקניית ההרגלים האלו וההיכרות עם השינויים החדשים.

אני ממליצה להכניס אותו לכיתה א' כרגיל, ולדבר לפני כן עם המורה, שתהיה תשומת לב מיוחדת אליו, לתת לו אתגרים במסגרת הלימוד הרגיל. ואז מקסימום, אם תהיה לו גם את הבשלות הרגשית המתאימה (שהיא לא פחות חשובה ואף יותר מהבשלות הלימודית) - לדבר עם הצוות כדי שיקפיצו אותו מכיתה א' לכיתה ג'.

(אני לא יודעת אם באמת זה דבר מקובל היום, אבל לי היו שלוש חברות שקפצו כיתה - אחת מב' לד', אחת מד' לו' ואחת באמצע י' קפצה לי"א, שזה דבר מעניין בפני עצמו, כי היא נכנסה כבר לשכבה מגובשת, וזה בגיל ההתבגרות, כשכבר הקשרים החברתיים די בנויים... אבל היא צלחה את זה יפה.)

במחינה חברתית, אני לא דואגת, כי יש לו הרבה חברים מכיתות גבוהות יותר, והוא משחק איתם גם בהפסקות. והוא גם גבוהה מאוד, אז לא יורגש שהוא קטן יותר.
לגבי קשרים עם בעלי סמכות - בחיידר שלו כבר מהכיתה שבה הוא נמצא (מכינה) יש רבה ולא גננת. וכבר שם המשמעת היא קצת כמו של כיתה, מצד שני זה כן מתפקד קצת כמו גן, כי יש להם הרבה זמן של מישחקים, מה שאין בכיתה א.
את צודקת שכדאי אולי לחכות לעקוף על כיתה ב ולא על א.
מצד שני אני ממש חוששת לו. מאוד עצוב לי שבנוסף לקושי הקיים שלו של הריכוז - הוא גם יצטרך לשבת ולהקשיב לדברים שהוא כבר יודע - שזה קושי גדול גם לילד בלי קשיים.
ואני עוד יותר חוששת שירצו לתת לו ריטלין, למרות שאולי רוב הקושי שלו יהיה רק בגלל הידיעות שלו...

תוכלי למקד אותי מה זה אומר בשלות רגשית?

התמודדות עם אכזבות

יכולת להקשיב לאנשי סמכות

יצירת אינטרקציה בריאה עם *בני גילו*

התמודדות עם שינויים

הבנת טקט חברתי

ועוד...

דווקא מכיוון שיש לו קשיי קשב - לדעתי חשוב יותר שהוא לא ידלג על כיתה א'...

אבל את יכולה לנסות.

באופן כללי קשה לקבל המלצה להקפצה (אנחנו ניסינו לדלג על שנה נוספת בגן חןבה ולהתחיל ישר א')

אולי בת"ת יותר יזרמו, אני לא מכירה.

האם יש לו אבחון של קשב וריכוז?

כדאי לחפש פתרונות אחרים/ נוספים

אבל יש קושי.
כיום הוא ברוך ה מצליח לשלוט בעצמו יותר, ורוב הזמן כן מצליח לשבת ולהקשיב - אבל זה עולה לו בהרבה מאמצים.

קשה לי להאמין שהרבה שנה הבאה יוכל לתת לו אתגרים אישיים, כשהוא נמצא מול כיתה של עוד 23 ילדים...

אז יש לכם סיכוי יותר טוב,

למרות שחלק מהתהליך זה גם שאלון להורים ולגננת, ובנוסף גם אבחון אצל פסיכולוג,

וזה ארוך והוא יצטרך להיות מרוכז שם..

בכל מקרה לנסות לברר לא יזיק. מקסימום תהיו באותו מצב שהוא עולה לא', אין לך מה להפסיד.

אנחנו לא הצלחנו להקפיץ והבן שלי סבל 4 שנים עד שהכיתה הייתב יותר הטרוגנית מבחינת יכולות ותחומי עניין.

מבחינת פתרונות נוספים, אז כן לתת לו אתגרים אישיים. זה לגמרי התפקיד של המורה.

23 ילדים זה מעט ומשחק לטובתכם.

אפשר לתת לו משימות שהם יותר חקר.המחנכים של הבן שלי בכיתה א' וב' אמרו לי שההשתתפות שלו בשיעור זה כמו חברותא.. 

הם נהנים מהחשיבה שלו.

אני לא כ"כ יודעת להגיד מה ההבדל בין חברומא ללימוד רגיל, אבל מלמדים בת"ת מכירים את השיטה הזו היטב.

העובדה שמדובר בת"ת ולא ביה"ס ממלכתי יכולה מאוד לשרת אתכם.

בנוסף אפשר לתת לו משימות הכשרה וחקר בידע כללי וללמד בכיתה.

כשיש הערכה בין מורה לתמיד, יש שיתוף פעולה גם כשהחומר כבר מוכר.

חשוב להיות עם יד על הדופק ולוודא שהוא מאותגר.

אפשר להציע לשלוח איתו חוברות עבודה וספרי קריאה לכל מצב.

לא הרבה מורים אוהבים להרשות לילד לקרוא בשיעור 

אבל את כאמא צריכה להציב מראה ולשאול מה הבעיה לתת לו לקרוא בשיעור אם הוא מבין את החומר וזה מה שעוזר לו לא להפריע. 

כלומר לגלגל את הכדור חזרה אליהם.

יש גם מרכזי העשרה מחוץ למסגרת הלימודית אם מדובר בילד מחונן.

ניסית פעם להקפיץ או ביררת על התהליך?

כי אני מדברת מניסיון.

אם יש לך ניסיון אחר מוזמנת לשתף ולהחכים את כולנו.

לק"י

דפים אחרים.

הגדול שלי למד לקרוא בגיל 4.5. ועלה לכיתה א' אחרי שנתיים. גם חשבון הוא ידע מעבר לבני גילו.

המורה שלו רצתה לתת לו דפים אחרים, אבל הוא העדיף לעשות כמו כולם.

בכללי אני חושבת שזה רעיון לא טוב להקפיץ כיתה. אבל בטח לא על כיתה א

זה המון התחלות חדשות ורכישת מיומנויות והיכרות עם בית ספר שהוא ידלג עליהן

מכינה לכיתה א הוא לא משמעותי כמו בין גן חובה לכיתה א.
אצלם מכינה זה כבר ממש כמו כיתה.

יש הבדל משמעותי בין מכינה לכיתה א

במכינה לא לומדים מספרי לימוד, הלמידה יחסית איטית והאווירה עדין של גן. 

בכיתה א עוברים ללמידה רוב הזמן, ההתמקדות כבר לא במיומנויות כמו קריאה אלא למידה של ממש חומש/ עברית/ חשבון.

לא בטוח שהוא ישתעמם וגם אפשר לבדוק עם המורה איך אפשר לאתגר אותו מבחינה לימודית.

 אני הייתי שוקלת הקפצת כיתה רק אם המצב ממש מחייב. 

לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד - אתן ממש צודקות עם מה שאתן אומרות. וזה גם מה שאני מרגישה.
מצד שני קשה לי לחשוב שהילד שלי ילך יום יום לכיתה וישתעמם במשך שנה שלימה.
אפילו בכיתה ב אני חושבת שהוא ישתעמם מהחומר הלימודי, אבל לפחות יהיה לו אולי קצת יותר אתגר.

אפשר לתת לו עבודה עצמאית בזמן שהמלמד מסביר דברים שהוא כבר יודע

ואז הוא יכול לעבוד ברמה שלו

לא זוכרת אם זאת הייתה ההמלצה או החלטה של ההורים אבל נכנסה לא' (שכבר שנה קודם המליצו בגן לעלות אותה, היא היתה ברמה של שנה מעליה אבל ההורים רצו שתהיה כמה שיותר בגן) ואז עלתה לא' עם השכבת גיל שלה אבל שנה אח"כ הכניסו אותה לג' במקום לב'זה הגיע גם מבית הספר לא רק ההורים

אפ גם בזה הוא טוב, הייתי מנסה להקפיץ, לא בטוח שייתנו לך אבל כדאי לנסות 

זכור לי שבחיידר זה שונה ממקומות אחרים- גן חובה הרבה יותר דומה לכיתה א' ממה שאצלנו. אז כדאי להתייעץ עם מישהו מבפנים שמכיר אותו טוב.

הרבה במכינה? יועץ? מנהל?

שווה להתייעץ איתם, לא חייבים להעלות ישר את הרעיון שחה הקפצת כיתה אלא לדון איתם איך הם חושבים שיהיה לו בכיתה א ואם הרבה יוכל לתת לו מענה. איך הם רואים אותו מבחינה רגשית חברתית וכו.

אם יש בת"ת צוות גם של מורות/גננות שווה לשמוע גם צד נשי בעניין.

מבחינתכם- הייתי מתמקדת בבית בעבודה על כישורים רגשיים חברתיים מידות וכדו', ריכוז במשימות, התמדה וכו, מחמיאה על זה, מדבררת את זה, שהילד ילמד שזו מטרה בפני עצמה ושזה דבר מוערך בעיניכם ולא רק הידיעות והלימוד. 

אולי זה כבר קיים בשיח אצלכם, מעלה את זה רק כנקודה שיכולה להיות משמעותית ולהתפספס אצל ילדים חכמים...

מעריכה אותך על ההתלבטויות והדאגה לילד שלך!

והוא גם טוב בחשבון

אבל הוא כן היה צריך את כיתה א בגלל הכתיבה ובגלל החברים וכו

לא רואה שמשעמם לו

גם יש את עניין הלעשות משימות בזמן בכיתה, הבנת הנקרא וכו

לא בטוח שכדאי

זה לא המימד הקוגניטיבי, אלא המימד הרגשי. 

ילדים רבים שהקפיצו אותם שנה בגלל שהיו מאוד חכמים סבלו מכך שמבחינה רגשית הם היו עדיין קטנים, וזה הביא אותם לתסכולים, לבעיות חברתיות. 

תחשבי טוב איך הוא מבחינה רגשית, כמה יכולות איפוק יש לו, כמה הוא מסוגל לוותר, להתגמש מול שינויים, מול סיטואציות חברתיות ומשפחתיות ועוד. זה רק על קצה המזלג. 

לא יודעת אם המסגרות אצלנו דומות לשלכם (דתי לעומת חרדי)

אבל אצלנו בכיתה א יש ממש דגש חזק גם על הצד הרגשי, החברתי, התרגלות למסגרת. בקיצור, יותר משהוא לומד שם תורה, חשבון וקריאה (שגם זה יש המון), הוא מקבל הרבה מיומנויות. וזה פער גדול לעבור אם קופצים שנה.

אני מציעה לך להתחיל להתעניין בתכניות מחוננים במגזר החרדי.  האבחון של המחוננים מתבצע בדרך כלל בכיתה ב׳ והתכניות מתחילות בכיתה ג׳. מדובר בד״כ ביום שליפה שפעם בשבוע לומדים במסגרת מיוחדת של מחוננים.

עד אז, כדאי לדבר עם היועצת ועם המחנך ולמצוא לו אתגרים בתוך הכיתה הרגילה.

יש מתאם גבוה בין מחוננות לבין הפרעת קשב והחשיבה לגבי טיפול תרופתי לא בהכרח קשורה לזה (טיפול תרופתי לא אמור לעזור רק בתחום הלימודי אלא בכל תחומי החיים).

בחשבון אמנם לא היה פער משמעותי משאר הכיתה, אבל כן חווינו את הסיטואציה של ילד שצריך להשתתף בשיעור שהוא כבר יודע הכל.

עם הבת הבכורה, ביקשתי מהמורה שתאפשר לה לעשות דברים שמתאימים לרמה שלה. גם שאלתי אם יש חוברת שכדאי לקנות לה. בפועל המורה ניסתה אבל הבת שלי הרגישה פחות בנוח להיות שונה מכולם אז היא עבדה כמו כולם והשתעממה. (ב"ה היא ילדה שקטה אז לא הפריעה. אולי יש לזה חלק בזה שהיא לא ממש אוהבת בית ספר עד היום. אבל לא יודעת אם זה באמת רק זה...).

עם שני הבנים מתחתיה, חברה שלי שהיא מורה לכיתות א'-ב' המליצה לי על חוברת שמתאימה לילדים שכבר קוראים עובדת על מיומנויות של כתיבה, הבנת הנקרא, מענה לשאלות ועוד. אז כשפניתי למורה הייתי מוכנה וידעתי מה לבקש - אישור שהם יעבדו בחוברת בזמן שיעור קריאה.

וזה היה הרבה יותר מוצלח. המורה שמחה שאני כבר באה עם רעיון משלי, החוברות באמת התאימו לרמה, והם עבדו באופן עצמאי בזמן השיעור בלי להשתעמם. (אחר כך בבית מידי פעם עברתי וראיתי במה הם צריכים עזרה. לא את הכל הם הבינו כמו שצריך, גם לילד קורא יש מיומנויות שצריך לרכוש...).

אני רוצה גם להוסיף שעם ילדים שקולטים מהר, בכל מקרה תהיה התמודדות עם סיטואציות שבהן מסבירים בכיתה דברים שהם כבר יודעים, או שהבינו בהסבר הראשון אבל המורה מסבירה שוב למי שעוד לא הבין). הפער מן הסתם יתבטא גם אם הוא יוקפץ. אז בכל מקרה כדאי לעבוד על אסטרטגיות ודרכים להתמודד עם מצבים כאלו.

ובאופן כללי, אני חושבת שלילדים כאלו טוב לקבל לפעמים העשרה דווקא בנושאים שלא לומדים בתכנית הלימודים הרגילה. 

אפשר בתחום התורני - למשל ללמוד מסכת משניות שלא ילמדו בקרוב בבית ספר (ואז יש לו אתגר במשהו שמתאים לו, אבל כשילמדו משנה בבית הספר עדיין זה יהיה לו חדש). אולי משנה זה מוקדם לכיתה א', אבל בהמשך זה רלוונטי. כנ"ל עם גמרא.

ואפשר גם להרחיב ידע בעוד תחומים שיכולים לעניין אותו (אולי גם לקבל אישור מהמורה לקרוא בזמן שמשעמם לו בכיתה). זורקת נושאים שאפשר להרחיב בהם ידע, שלא תמיד לומדים בבית הספר - אסטרונומיה, התפתחות המדע, היסטוריה, גיאוגרפיה, ויש בטח עוד.

חלק מהרעיונות שכתבתי זה דברים שאפשר למצוא ספרים ולהרחיב את הידע באופן עצמאי, חלק כן צריך ליווי (אפשר גם לבקש מבית הספר שכמו שמוציאים תלמידים לפרטני לצורך עזרה לימודית, כך יוציאו גם תלמידים מתקדמים לצורך העשרה. לבן שלי עשו תכנית כזו עם כמה תלמידים וזה היה מאוד מוצלח ב"ה).

עוד נקודה חשובה, זה שהלמידה היא לא רק בשיעורי קריאה וחשבון. אמנם יש עליהם הרבה דגש בכיתה א', אבל יש עוד שיעורים שבהם אפשר יותר לאתגר אותו. הבן שלי עכשיו בכיתה א', והוא מאוד אוהב שיעורי תורה ונביא, כי החומר כן חדש לו (כמובן שחלק מהסיפורים הוא מכיר, אבל עדיין זו פעם ראשונה של לימוד ממש מתוך החומש), ולפעמים הרב שואל שאלות חשיבה והוא אוהב לחשוב על תשובות מתאימות.

ואפשר גם לדבר על זה עם המורים ולבקש שישאלו גם שאלות יותר מאתגרות לפעמים, כדי לאפשר לו להיות שותף יותר ברמה שמתאימה לו.

אותי ניסו להקפיץ על א', משרד החינוך לא אפשר אז דילגתי על ב' (במעבר בית ספר, משערת שבתוך אותו בי"ס עלול להיות יותר מורכב, גם חברתית).

נחמד לסיים שמינית בגיל צעיר יותר, אבל מבחינה לימודית זה לא באמת היה יעיל. קליטה מהירה וחוסר סבלנות נשארים גם בחומר של כיתה מעל...

בעיני כדאי מאוד למצוא דרך לאתגר אותו (לימוד משניות בע"פ, נגינה, שפה, חוברות העשרה וכו') גם אם מקפיצים וגם אם לא.

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד