אם תשב על ספסל עם שלט אתה לא תתחתן אתה מקסימום תישלח לראות פסיכיאטר.

אבל אהבתי את השאלה.

מה הייתי עושה? 30 ימים זה מעט מידי.. אבל סביר להניח שהייתי מנסה להתחיל עם כל מישהי שמוצאת חן בכל הזדמנות רלוונטית.

נרשם לאלף ואחת שדכניות, ומתפטר מהעבודה בכדי שיהיה לי יותר זמן לפגישות. קם ממש מוקדם בבוקר למשימת חיי..

בטח שאלת את זה בכדי להראות כמה אנחנו לא עושים מספיק בכדי להגיע לזיווג ההגון משורש נשמתנו ..

ובכן, ככה זה בחיים, כשיש משהו שדוחק בך, אז כבר אין לך ברירה ואתה פועל. אצלי זה מאוד חזק.. רק שמשהו דוחק בי אני עושה דברים. זה עצוב

אפשר גם לפתח את זה. מה שכתבת על הספסל הוא לא יעיל.. כי אתה צריך גם מציאת חן.. 

אתה לא תתחתן עם מישהי שלא תמצא חן בעיניך.

הייעול שאני מציע הוא להיות בקשר עם כמה בנות במקביל (בנות כאן לא יאהבו את הרעיון)

ואז בנקודת זמן מסוימת באמצע החודש, להציע לכל אחת נישואין בנפרד. ואז אחת מהן בטוח תסכים..

לבחור לבסוף את זאת שהכי מוצאת חן מבין כולן.

כל כך הרבה סיבות למה כן, אבל למצוא מישהי שתסכים זאת הבעיה

אבל... איזה סיבות?

בסוף זה הבחור והבחורה החליטו להתחתן, זכותם לבחור באיזו דרך שירצו..אולי ההורים לא יקבלו את זה ולא יתמכו, אבל בסוף זה החלטה של הזוג, כמובן שהכל בדרכי נועם וכו'

אני פחות אוהב רעש ואורות, יותר אוהב שקט, ועוד כמה סיבות אישיות, וכמובן שזה גם הרבה יותר משתלם וכל זה..אבל בסוף זה הרבה תלוי בבחורה כי זה בעיקר היום שלה, ולכן בעיניי יהיה מאוד קשה למצוא מישהי ככה

אל תדאג expensive דוד כולנו חושבים בדיוק את אותו הדבר

ובסוף נכנעים לנסיכה על הסקודה הלבנה

למרות שבזמן האחרון אני שומע על יותר ויותר זוגות שעושים חתונות מצומצמות בבית כנסת שזה מדהים בעיניי, אבל לא אשקר שהם לרוב בפרק ב' או מבוגרים.

למרות שהיה זוג צעיר ששמעתי שהתחתן לא מזמן בבית כנסת שאני מכיר אז יש תקווה מיי אקספנסיב אנקל

(בית כנסת לא גדול במיוחד)

מאוד מצומצם

המון תפילות דוד

גם צפוף נורא

אני בעד מצומצם אבל מרווח

נגיד בית כנסת גדול עם הרבה מקום

אבל קודם צריך לרצות להתחתן

לא חנוק כמובן..

וגם אני בעצמי עד לא מזמן מאוד מאוד רציתי את זה על פני חתונה רועשת והמונית. 

חחח אז לא נראה לי שזה מאפיין יחודי של גברים 🙈

נראה לי אף־אחד לא אוהב חתונות רועשות והמוניות פשוט נכנעים למשפחה

אני כן חושב שבנות, באופן כללי, יותר מעוניינות בחתונה יפה ומרגשת ורומנטית (יכול להיות גם מצומצם)

ומבחינת הבנים פשוט לבוא לרבנות "איפה חותמים" סלמאת

גם מרגיש לי יותר נכון וטהור .. משום מה..

היא גם מאורע לאומי-רוחני זה לא כ"כ מתאים.

להיות כללי, אפשר לעשות אותו בצנעה ובצמצום דוד, זה שהוא אירוע גדול בפני עצמו, לא מחייב לעשות אותו בסדר גודל ענק, האולמות והטקסים שלפני וכל הרעש, זאת המצאה שלא הייתה לפני מאה שנה נניח, באותה תקופה זה היה המשפחה וכמה חברים באופן מצומצם בבית - וזה כל כך אמיתי וטהור, כל הרעש מסביב והבלגן והאנשים..פחות מעריך את זה, זה מרגיש יותר מדי חיצוני ומאולץ

למהות העניין. אפשרי בהחלט למצוא את האיזון 

והקידושין מתנהלים כהלכה.   ומפני חתנים שלא יודעים לברך, נהגו שהרב מברך את ברכת הקידושין

הייתי עושה הכל, הרבה יותר ממה שאני עושה עכשיו.

אז למה יש דברים שאני באמת לא עושה גם עכשיו?!

או Kyoto Animation

@צדיק יסוד עלום 

הסיבה האמיתית היא רנדומלית למדי

מה היינו עושים אם מלאך משמים מודיע שאם כל הרווקים מתחתנים תוך חודש - משיח מגיע

מה אתה אומר?

בכל אופן, לשאלה שלך,

מקווה שהייתי מחפש במרץ ולוקח את הכי קרוב למה שאני מחפש, וגורם לזה להיות הדבר האמיתי עד כמה שאפשר

סתם חס ושלום

סתם יש פה יפי נפש שעלולים לכעוס עליי

<צ><צ><צ>

אין מישהו שלא ירצה להתחתן איתי...

חחסתם עכשיו ברצינות 

אני הכי מאמינה בעבודה קשה ואמיתית,

כל זוג צריך עבודה קשה ואמיתית

גם מי זו הייתה אהבה ממבט ראשון או כל קשקוש אחר.

בלי ספסל בלי שלט.

תפילות להשם לעשות את הדבר הנכון שיכוון אותי לטוב.

הגיוני שיש כמה קשרים של "כמעט". אז יש מאגר מסוים של בנות שאם יהיה להן איזשהי מוטיבציה יתרה יהיה להן מקום שהוא לא אפס להתחיל ממנו.

אם אף אחד מאלה לא הצליח, אני מניח שאפשר להכיר די בקלות מישהי איכותית תוך חודש.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.