הסיבה שמונעת אנשים לשמור מצוותadvfb

היא בעיקרה נראת לי הרבה פעמים סיבה ריגשית.

ההלכה היא אובייקטיבית - יש עבירות, יש מצוות. הכל מחושב לפרטי פרטים, מתי כמה ואיך.

אך השאלה הרבה פעמים שלא נשאלת היא למה. למה? כי כך ה' ציווה.

אך לפעמים אם לא פותרים את הסיבה הזאת נוצר מן ניכור ביחס להלכה. תוכן המצווה יכול להרגיש זר.

לרגש אין צורך להרגיש למה בצורה אובייקטיבית עושים את המצווה, אבל הוא צריך משהו שיגע בו.

לפעמים פירושים מחשבתיים עוזרים. נגיד אם לבנאדם קשה להתפלל כי הוא לא מבין איך אפשר לגשר בפער בינו לבין הקב"ה אז בהחלט יש ספרות תורנית שעוסקת בכך.

 

ויש עוד עניין חשוב בהתקדמות בעבודת ה' - תשוקה וסקרנות.

ההתנהלות מול מערכת הלכתית יכולה להיות מאוד קרה ויבשה. עשית ככה ולא עשיתי ככה.

זה לא מחולל שינוי פנימי.

לפעמים לימוד תורה יכול לעורר סקרנות אינטלטואלית. 

תפילה יכולה לעורר תשוקה דתית.

מצוות ציצית יכולה להיות מאוד חביבה, בתור הלבוש היהודי. 

נגיש כשרות, שהיא מצווה של סור מרע יכולה להיות חוויה ביחס לשמירה עליה.

 

לפעמים גם מה שממריץ אדם לעשות מצוות זה לשמור על סטטוס חברתי. חשוב שאקום לתפילה כשאני בישיבה כי אז אני אחשב, בעיני עצמי או בעיני אחרים, כבחור שלא רציני או לא עובד ה'. חשוב לשמור 3 תפילות במניין כי אז אני אחשב דתי רציני. 

מי שמקיים מצוות כי "ככה ה' ציווה" בלי השפעות סביבתיות זאת מדרגה מאוד גבוהה.

ברור שרצוי טוב ומעולה לשמור מצוות גם מסיבות שהם "לא לשמה", מה שכן - כדאי להיות מודע לכך. גם כן להיות מודע שלהגיע למדרגת "לשמה" זה תהליך.

 

החסרון הגדול של מדרגה שהיא לא "לשמה" שהיא בבחינת "אהבה שתלויה בדבר" ולכן "בטל הדבר - בטלה האהבה".

ולכן כל מי שהתרופף אי פעם בצווה מסויימת (מי לא?) זה בגלל שהמצווה לא מספיק נעשתה לשמה, ממילא הכוח שהניע אותה היה מוגבל מלכתחילה.

 

אז מה אתם אומרים? איך מתחברים למצוות? יש מצווה שיצא לכם להתחבר אליה במיוחד?

השאלה איך ניגשים למושג "ה' ציווה"קעלעברימבאר
האם זה כמו לקיים פקודות של מפקד, או שרצון ה' זה הדבר הכי מתוק בחיים?
עוקד, והנעקד, והמזבמנקדימון
הדבר שהכי תפס אותי בפיוט זה תחושת המתח שיש בין רצון ה' שהורה על עקידתו של יצחק לבען רצונו של אברהם שמלא ברגש כלפי בנו, יחידו, אשר אהב, את יצחק.
אבל עקידת יצחק היא מאורע חריג, בדרךקעלעברימבאר

כלל אמור להיות עונג או תחושת הפנמה והרמוניה עם עשיית רצון ה.

עקידת יצחק באה להראות לדורות שרצון ה' האובייקטיבי הוא מעל הכול, גם מעל ההתענגות על ה'.   אבל בסוף יש סוף טוב ואברהם לא עוקד את יצחק אלא חוזר טוב לב יחד עם ברכה מה' לבאר שבע. כך שה כן מעוניין שנתענג בקיום רצונו

ני, אז הנה לך תשובה (לכאורה)נקדימון

רצון ה' האובייקטיבי הוא מעל הכול, גם מעל ההתענגות על ה'.


הסוף הטוב של אברהם ויצחק לא היה ידוע מראש. אבל איך אברהם ניגש לזה? זו שאלה רטורית.


בסופו של דבר, מצוות לאו להינות ניתנו.

יחד עם זאת, אין איסור להינות ואדרבה זה נותן מוטיבציה ותחושת שלימות, וכדברי האגלי טל שם שם כמפורסם.


יש כאן מתח. לא הייתי מסתיר אותו. 

נכון שמצוות לא להנות נתנו, אבל וודאי השכר יגיעקעלעברימבאר

בסוף ה' ברא את העולם להיטיב לברואיו לפי הרמחל. ושכר ועונש זה מעיקרי האמונה.

זה לא רק שאין איסור להנות, זו המגמה שבסוף עבודת ה' מוליכה אליה   , או כמו שפותח מסילת ישרים את ספרו "האדם נברא כדי להתענג על ה' ".


 

אתה צודק שבהיררכיה רצון ה' האובייקטיבי הוא מעל העונג על ה' , וזה מה שעקיגת יצחק מלמד אותנו

שכר זה משהו אחרנקדימון
מלהרגיש שרצון ה' זה הדבר המתוק ביותר.


אם אצליף בך ברצועות לחות ובלחי חמיר, אבל אחר כך תקבל שכר שינעם לך, זה לא אומר שההצלפה היא מתוקה לך.


דומני שעירבבת פה שני דברים שונים.

גם מטרת העונש היא להיטיב לברואיםקעלעברימבאר

כדי לטהר אותם מחטאיהם.

העונג הרוחני על ה' הוא דבר מהותי, ולא רק תמריץ לעבודת ה'.


אתה צודק שרצון ה' האובייקטיבי גבוה יותר מהעונג עליו

התכונתי *לשאוף* למימד שרצון ה' הוא הדבר המתוק ביותקעלעברימבאר

גם אם לא תמיד נחיה במימד זה.

 


 

וחוץ מזה יש גם את ההבנה של רצון ה' כאמת האובייקטיבית הקדושה והמוחלטת ומוכנות למסור את הנפש עליה גם בלי עונג,   ששונה מציות טכני למפקד, לדוגמא

בסוף יש כאן 2 מימדיםקעלעברימבאר

לפי מה שאני יודע הרמבם והמהרל מדגישים יותר את עשיית רצון ה' ולעשות את האמת מפני שהיא אמת.

 


 

הרמחל והחסידות מדגישים יותר את העונג על ה' 

שני סוגי יראה ישנקדימון
והדברים ידועים. מה אתה מנסה להשיג בשירשור הזה?
זה לא יראת העונש, זה עבודה מאהבהקעלעברימבאר

מי שרוצה לקיים מצוות כדי להתענג על ה.

למרטת שגם קיום האמת לשם האמת יכולה להשתייך לאהבה, אבל יותר קשורה ליראת הרוממות.


אני מניח שאתה מבין מושגי קוד אלו, אבל אם לא אז אני אפרט את פירושם

ראה תגובתי זונקדימון
אדגיש דגש חשוב: כשדיברתי על עונג על ה'קעלעברימבאר

לא דיברתי על עונג אגואיסטי.

אלא על כך שאדם שואף שלכל האנשים יהיה שמח מנועם ה' עליהם, כולל הוא עצמו. אבל הוא לא חושב רק על עצמו אלא בעיקר על אחרים.


כמו רצון ה' להיטיב לכל ברואיו

יש כאן מתח, אבל הוא רק בעולם הזה וזמניקעלעברימבאר
בסוף המתח בין האמת האובייקטיבית לעונג על ה' יפתר בהרמוניה בין המימד האובייקטיבי לסובייקטיבי
אני עדיין נמצא בעולם הזהנקדימון
אתה נמצא במקום אחר?! קריפי.
לא, אבל גם בעולם הזה יש עונג על ה'קעלעברימבאר

והשאיפה שלנו גם כאן היא לצמצם את המתח כמה שיותר, כך שנזדהה עם רצון ה' מתוך עונג ונעבור ממדרגת "כובש" ל"ישר" ובמיוחד בארץ ישראל.

 


 

זה נכון שבעולם הסה תמיד יהיה מתח כלשהוא וצריך לדעת לעבוד את ה' גם כדאין עונג, השאלה לאן המגמה הכללית חותרת

אתה בחור ישיבה חמודנקדימון
אבל משתמש יותר מידי במילות קוד גדולות ששמעת בשיעורים.


עונג, כובש, ישר, מדרגה, מגמה, רמחל, רמבם, חסידות. הכל מילים מקסימות.


אבל אי אפשר לנהל ככה לא דיון ולא שיחה. אלה לא טיעונים אלא שכנועים. שכנועים שאתה משכנע את עצמך. זה נחמד, אבל מייגע.

מעיד אני על עצמי, כל מילות הקודקעלעברימבאר

מובנות לי ביותר.    לא מדבר בסיסמאות.

פשוט קשה להאריך בתגובות, ואני כותב בראשי פרקים. אם תרצה הרחבה והסבר של מילות הקוד אז אני אכתוב.

לא דברים ששמעתי משיעורים, פשוט כתבתי במושגים קצרים. ואם יבינו יבינו ואם לא אז יבקשו פירוט.


אין לי צורך לשכנע את עצמי שעונג על ה זה דבר מתוק.  זה פשוט הרגשה פנימית.    

רק רציתי להראות לך שעשיית רצון ה והעונג על ה הם 2 מימדים שכבר קיימים בהגות היהודית (ובמציאות הנפשית שלנו) ושניהם נכונים, כאשר כל אחד שם דגש על מימד אחר.


אם אתה רוצה פשוט הסבר שכלי - בלתי אפשרי להתעלם מימד העונג במציאות, ולמחוק את הצד הסובייקטיבי  שלנו המנסה למצוא הזדהות רגשית שכלית או אחרת עם המצוות.   בסוף ה ברא אותנו כחווי חוויות ולא רק כיודעי האמת העליונה האובייקטיבית.


עונג על ה הוא דבר מהותי, ולא רק תמריץ לעבודת ה.

אילו היה מצטייר שאף פעם לא יהיה עונג על ה אז העולם לא היה שווה כלום והיה יכול כבר להחרב, למרות האמת האלוקית.

הסבר מושגיםקעלעברימבאר
יש מה חהרחיב בעונג, אבל אני מניח שאתה יודע מה זה.


כובש - אדם שלא מזדהה טבעית עם המצוות וצריך לכבוש את נטיותיו הטבעיות והסורמות כדי לריים מצוות.


ישר- אדם שמזדהה עם עשיית המצוות ובאות לו טבעי.


מגמה - לאן אתה שואף ולאן אתה מתקדם, למרות הראליה החסרה.


לא זוכר מתי דיברתי על מדרגה.


מה עוד מצריך פירוט?

נו, אז מה אתה מנסה להשיג בשירשור הזה?נקדימון
אתה מחפש לדעת עם איזו שיטה אנשים יותר מזדהים?


אני מחפש להראות שגם העונג על ה וגם קיום רצון הקעלעברימבאר

שניהם מהותיים ביותר בעבודת ה.

 


 

לא דברים צדדיים.


 

כל אדם יזדהה עם נטיית ליבו מה יותר מרכזי אצלו, אי אפדר לשכנע בעניינים כאלה. אם כי תמיד אפשר לזכך

ראה תגובתי זונקדימון
...נקדימון
יש מגוון רחב של מצבים שבהם אנשים לא מרגישים שלמים, כי הם רוצים דבר אחד והקב"ה רוצה דבר אחר. אתה רוצה לבטל את ההרגשה שלהם? להכריח אותם "ללמוד" ולהכריח אותם "לעצב מחדש" את ההרגשות שלהם? לא לחינם בא המושג של צידוק הדין. זה ההיפך הגמור מהרמוניה.


אז לאן המגמה הכללית חותרת? למתיקות והתענגות על ה'? ספר את זה למי שנשמתו קרועה. רק הדומם שלם.


תן למתח בין האנושי לנשגב להתקיים. מותר לנשמה ולעפר למשוך לכיוונים שונים. א-ל אמונה ואין עוול, זה בסוף של הסוף. בזמן אמת, תן לבני אדם להיות אנושיים.

נשמע שאתה יותר מזדההקעלעברימבאר

עם הקריעה הנפשית בסגנון הרב סולובייציק.

אני יוצר מזדהה עם ההרמוניה של הרב קוק, למרות שגם אצלו היו חלקים קרועים וזה חלק מאתגרי העולם הזה, אך לא המגמה.

הסוף גם הרב סולבייציק חותר לכך שבסוף מגיעה הרמוניה, לזכרוני, אבל הקריעה היא שלב הכרחי.


בכל מקרה לא באתי לדבר על הרמוניה מול קריעה.


התכוונתי להוציא מיד תפיסה שמזניחה את העונג על ה ורואה את הצו המוסרי והעונג כשני הפכים, וכך נוצרת תפיסה של ה' כאל דורסני המדכא את האדם, כי זה או האדם או הוא.  וגם כנגד תפיסה המזניחה את חשיבות העונג ורואה אותו רק כתמריץ ותו לא.


בעניין הקריעה, אני לא מבין את אלה שמשתוקקים להיות קרועים.   נכון שבחיים שלנו זה כך, אבל לא לשם אנו שואפים.    זה כמו שה' מביא על האדם אסונות ומאלץ אותו לצדק את הדין, האם זה ומר שהוא משתוקק לעוד אסונות וברכת דיין האמת?


לעיתים אני רואה אצל אנשים תופעה של הזנחת חשיבות העונג על ה כסוג של בריחה מהשאיפות הגבוהות להרמוניה, בקטע של "אין ציפיות אז אין אכזבות"

אף אחד לא משתוקק להיות קרוענקדימון

הנקודה היא שזו מציאות. תגיד, תספר, תלמד מה שאתה רוצה לאדם שמתמודד עם תשוקה לאיזו עבירה (להטב, מאכלות אסורים, שבת, מה שלא יהיה), ועדיין התנועה נפשית שלו לא תשתנה. לא כי הוא לא רוצה, אלא כי לפעמים זה הטבע של האדם. התשוקה הטבעית שלו גדולה מההסברים. לדעתי, דווקא הכפייה של האדם להרגיש עונג באיסור שהוא כל כך כמה אליו זה אבסורד, זה בדיוק ההיפך ממה שאתה מציג כראוי. לאנוס את עצמו לראות עונג במה שהפנימיות של האדם זועקת הפוך.

צידוק הדין הוא הדבר האמיתי פה. יש מתח בין האנושי לנשגב, גם הגוף אמיתי וגם הרוח אמיתית, והנכון זה להכיר בכך. אל יאמר אדם אי אפשי בבשר וחלב, אי אפשי לבוא על הערווה, אי אפשי במאכלות אסורים, אלא יאמר אפשי ואפשי ומה אעשה שאבי שבשמיים גזר עלי.

אתה צודק שיש הרבה מקרים כאלו.קעלעברימבאר

אבל יש גם אופנה לפעמים להצדיק את הקריעה ולראות בה דבר אידאלי.

 

בסוף עבודת המידות מצמצמת לאורך זמן את הקריעה, גם אם מאוד חלקית.

 

יש גם דברים בחיים שתהיה קריעה ויש תחומים שתהיה הרמוניה.

 

לעניין "אי אפשי" אגב,  לזכרוני הרמב"ם אומר שזה רק לגבי מצוות שמעיות, אבל לגבי מצוות שמגיעות מהמוסר הטבעי - שם יש עניין שאדם יזדהה רגשית עם המצווה או האיסור, משום מצוות "והלכת בדרכיו" של אימוץ המידות הטובות.  אין עניין שאדם לא יתאווה לעריות לדוגמא, אבל יש עניין ושאיפה שאדם יירתע באופן טבעי מאיסור אשת איש, כמו שהוא נרתע מרצח

כן, וזה לא קשור לעונגנקדימוןאחרונה
אלא למושג האמת. 
לא באתי חלילה לנסות לעצב אנשים,קעלעברימבאר
רק להביע את זווית ההסתכלות שלי על המציאות.   ומי שיזדהה יזדהה.


לעיתים אדם מזניח את חשיבות העונג על ה לא כי זה הסתכלותו על העולם, אלא מסיבות צדדיות שמפריעות לו

חוץ מזה שאכן ניתן חלקיתקעלעברימבאר

לעצב מחדש רצונות.

קוראים לזה תיקון המידות.

נכון זה לא מושלם וזה תהליך שלוקח זמן.

אבל לפעמים אנשים מקדשים את הקריעה כי מתעצלים/מיואשים מלתקן את המידות שלהם.

כמובן יש גם אחרים שאצלם הקריעה היא המבט על המציאות וזה נובע ממקום מהותי.

אבל זה גם העניין. האם רצון ה' נתפס כציווי יבשקעלעברימבאר
כמו מילוי פקודת מפקד, או התחברות לאמת האלוקית האובייקטיבית שלמעלה מתפיסתינו. גם אברהם עצוב בעקידה אך גם שמח שעושה את רצון ה "עין במר בוכה ולב שמח"
אדרבהadvfb

איזו תפיסה כדאי לאמץ כדאי להרגיש שרצון ה' הוא הכי מתוק בעולם?

מה שאתה אומר מאוד יפה, אבל מפה עד ליישום נראה לי שהרבה אנשים צריכים הרבה מתווכים לכך שיהיה

מסכים איתך. צריך גם ללמוד עניינים אמונייםקעלעברימבאר
שקשורים למצוות.    ובעיני לימוד העל בעניין הוא ללמוד איך מתחברים לעם ישראל ומה מהותו ותפקידו.   מי שמחובר מתוך הזדהות לעם ישראל יהיה הרבה יותר מחובר למצוות, גם אם לא יבין את טעמם
דווקא כל התנועה הציונית החילוניתadvfb

היתה מחוברת לעם ישראל אבל לא למצוות, גם בזה יכול להיות טשטוש גדול

באדיאולוגיה שלהם הם לא היו מחוברים לאתוס האותנטיקעלעברימבאר

של האומה.

כלומר זה שאנחנו עם ה'.


מי שמחובר לעם ישראל באמת בלי זיופים, מחובר גם למצוות

זה כלל שטעון בירור רחבadvfb
בסוף דוד המלך היה מחובר לעם ישראלקעלעברימבאר

ומכוח זה גם קיום המצוות שלו נראה לו טבעי.

כמו שטבעי לנו שנגור בארץ ולא בחו"ל, כי אנחנו מחוברים לעם ישראל

אני מכיר אנשים שלא שומרים מצוות דווקאכְּקֶדֶם

מתוך הצמאה לשמור.

למה הכוונה?קעלעברימבאר
מי שלא חווה לא יבין .כְּקֶדֶם

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

מה יש בתמונה? לא מופיעה ליקעלעברימבאר
תנסה עכשיוכְּקֶדֶם

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

חוברת לזיכוי הרבים ללימוד הלכות חגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906224238.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

תהלות הים קטוחסדי הים

אעבוד אותך ה' בכל כוחי, תהילת אלוהי שגורה בפי.

ענייני העולם גבהו ממני, נחשכו ונסתמו ארובות עיני.

אשליך עליך כל יהבי, אשים בך האל כל מבטחי.

מחשבת חרוץ אך למותר, הרהורי תורתך חפצתי במוֹהַר.

אקריב לך כקרבן את נפשי, אנסה לתת לך לבי ומחשבתי.

הסר ממני מחשבת גאוות תועבה, תטע בקרבי שמחה ואורה.

עזרני לקיים מצוותך באהבה, עזרני לבטוח בך ברוב חיבה.

הרחב פי ותמלאהו מתורתך, תמלא מוחי ממעיין חכמתך.

הסר ממני כל מחשבת דאגה, כל מחשבת  צער יגון ואנחה.

הסר מכתיבת תורתי מרמה, כל שקר עיוות טעות שגגה.

אעבוד אותך בלב תמים טהור, תמלא את קרבי מלא אור.

 

לימוד על עבודת ה' מתוך ספר מובנהאביעד מילוא

אני מחפש ספר חסידי (לא חב"ד או ברסלב) שנותן הדרכה מעשית בעבודת ה' מתוך החסידות הפולישער'ס דווקא

חובת התלמידים/הכשרת האברכים?פצל"פאחרונה

אלול עוד מעט בפתח * שרשור חיזוק לאלול *advfb

עוד כמעט שבועיים, מה אתם רוצים לברך את עצמכם לכבוד חודש אלול?

אנחנו עכשיו היינו באבל של בין המיצרים ושיאו בתשעה באב, ואח"כ הגענו להתרגשות של ט"ו באב.

אוטוטו שנה חדשה מתחילה,

ודווקא בסיומה של השנה באה התבוננות מיוחדת,

יש צורך לסכם את השנה,

מה עבר עלינו השנה

מה השגנו, מה לא השגנו

מה למדנו, מה אנחנו עוד רוצים ללמוד

בסיומים של פרקי זמן ותקופות משמעותיות,

יכול להיות דכדוך מסויים, על דבר שהיה ולא ישוב. היה ונגמר.

יכולה להיות שמחה, על הברכה מאותה דבר שהסתיים ואיתה אנחנו ממשיכים הלאה להיות במדרגה יותר גבוהה

יכולים להיות גם הרבה רגשות אשמה,

בעיני זה טעות לצבוע את כל חודש אלול ברגש האשמה.

זה בקלות יכול ליצור ניכור ורצון להתרחק מהמהות של החודש.

חוץ מזה, בתשובה יש הרבה חלקים, אשמה הוא אחד מהם, ויש עוד חלקים נפלאים בתשובה. הם גם יכולים להיות כלי נפלא לשפע וברכה.

אז אולי באמת כדאי לפתוח את זה,

בדרך כלל "זה לא כיף" לחזור בתשובה.

התשובה היא גוררת איתה צער, בהכרח.

אבל נלע"ד שזה לא העיקר של התשובה.

המסילת ישרים מסביר את תהליך התשובה בצורה פשוטה למדי -

"ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה,

דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו"

התשובה היא עקירת הרצון.

אך למה נועדה עקירת הרצון?

זהו, עקרתי את הרצון. מה הלאה?

מה הלאה? - לשים רצון חדש. רצון יותר טוב. רצון יותר מכוון כלפי רצון ה'.

כדי להשתפר צריך לזהות את החסרון,

זיהוי החוסר גורר כאב וצער,

אך גם מאפשר למלא את החסרון.

אז בחודש אלול, בסיומה של השנה וההכנה לקראת השנה הבעל"ט,

אנחנו מביטים בחסרון וכואבים את מה שלא טוב,

אך זאת לא המטרה, זה רק אמצעי.

המטרה זה לגדול.

מה לא יותר כיף מלהתקדם בחיים?

זה פשוט? לא, בכלל לא.

אבל זה כיף חיים להתקדם.

מוזמנים לשתף הרהורים לקראת אלול המתקרב ובא

ואו מהמם ממשניגון🌿

אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ

והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה

גם כפרטיים וגם כעם

אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר

והעולם יהיה שלם

וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה

*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח

אז שיחזרתי חלק(:

תודה רבה!! אמן!advfbאחרונה

המלצה לשיעורים שיתנו לי כח בעבודת השםאבא פגום

מחפש רב/שיעורים לתת לי דרייב בעבודת השם. לצערי, אין לי הרבה זמן להקדיש ביום ללימוד, מרגיש שחוק ובלי כוחות. מחפש שיעורים שיעזרו לי להפוך את כל העשייה לעבודת השם, להתמלא בשמחה ובלב טוב כלפי כל הסובבים אותי (בעיקר משפחתי..)

תודה ויום שמח! 

הרב פרץ אינהורןעשב לימון

השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם

 

וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.

הרב יובל מיטלמן, הרב דוד אמיתי תלוי מה הסגנון שלךהחיים מאושרים
הרב וורשבסקי, הרב שניאור אשכנזיadvfbאחרונה
דור של נשמות צמאות?יאיר עמר

מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?

כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'

אין דבר אמיתי יותר מההתחזקות הזו!!תמימלה..?

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מה, יש הומואים שמאמינים באלוקים ומרגישים קרובים?פשוט אני..
היא שטחית וזמניתshaulreznik
הפרשת חלות פה, ציצית בלי כיפה שם. סתם טרנד חולף, הרבה חוזרים בתשובה לא יצאו מזה.
מה הבעיה בזה?כְּקֶדֶם
מי החליט שדתי הוא רק מי ששומר 100% מהכל?
זה מגיעoo

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סכמו את החגזיויק
איך עבר לכם?
חצי־חצי.חתול זמני

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

עבר מהרofirmendel

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

 

דב סרטים

תובנה שלמדתי מחברים שעלו מחו"ל - לימוד ליל שבועותפ.א.
בחו"ל, בזכות היו"ט שני של גלויות - מתקיימת בלילה השני, לא בלילה הראשון - ואז כולם הרבה יותר עירניים, אחרי מנוחה טובה וצבירת כוח ביום טוב הראשון.  
ארוך, משעמםשושיאדית

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

 

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

מבאסזיויק
איפה היית השנה?
ההורים שלושושיאדית

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

 

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

 

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

אוקיזיויק
מרגיע משהו
דל"פנקדימוןאחרונה

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

איפה אתם שמים את הגבולותעַלְמָה

בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?

עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?

ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?


פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.

הגבולות נמצאים באותו מקום שהם צריכים להיותשושיאדית

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

 

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

 

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

 

תודה. זה מרגיש לי קצת יומרני לומרעַלְמָה

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?


 

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

 

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

אפשר להעביר את אותו מסרשושיאדית

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

נכון, תודה רבהעַלְמָה
הגבול שאני מציב הוא שום דבר אישי.חתול זמני

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

יפה מאודעַלְמָה
הבנות שאתה מדבר איתןעַלְמָה
זה שיחה חד פעמית או קשר לטווח ארוך?
לא ממש משנה,חתול זמני

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

אני ליברלית ונאורה ולא נותנת מקום להבדלי מיןנעמי28
ומתרחקת מכל יצור אנושי באופן שווה.
ואת חושבת שהדרך שלך נכונה?עַלְמָה
כי כשההלכה מבקשת מגברים ונשיםעַלְמָה

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

אניoo

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית


אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת


הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

לא כל כך מסכימה...שושיאדית

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

קשר לא מוצא את עצמוooאחרונה

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם


אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים


(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)

אולי יעניין אותך