כשלעתיד לבוא לא יהיו קרבנות מן החי (לפי הרב קוק),קעלעברימבאר
תבדוק אצל הרב קוקנקדימון
חסר ככ הרבה מידע כך שאי אפשר ללמוד מפה שום נפקותא. אגדתא נאה ותו לא.
הרב קוק לא אומר זאת בתואר אגדתא אלא בתור עובדהקעלעברימבאר
חשבתי לעצמי היוםנקדימון
האמנם מותר לבטל עשה סתם? האמנם יוכלו סנהדרין לעקור את כל מצוות עשה? זו אמירה רדיקלית.
טיפות של אור הביא פה תגובה עם המקורותקעלעברימבאר
של הרב קוק בעניין ביטול קרבן מהחי.
אני לא זוכר בדיוק אבל הרב קוק מנמק שם איך זה יתאפשר הלכתית.
לזכרוני , אבל לא בטוח, הוא אומר שסנהדרין תפסוק בעתיד כדעה בגמרא שדרשינן טעמא דקרא, ואז יהיה אפשר לבטל עשה על פי דרישת טעם הכתוב, ויש מספיק פסוקים שנובע מהם שהיתר הריגת חיות הוא בדיעבדי
ועיין בתגובות של טיפות של אור בסוף השרשורקעלעברימבאר
נו אבל יש לך גוגלטיפות של אור

כן, רק שמי שמוטרד זה הקלימבער שלנונקדימון
חחח לא מוטרד. רק מעלה שאלהקעלעברימבאר
אני מוטרד מה יהא על הסטייקיםדורין השמיני
אל תדאג, יהיה פירות מהעץקעלעברימבאר
בטעם בשר. או בשר מהונדס. או שבכלל לא נשתוקק לטעם בשר
ומה עם הכיף של המנגלדורין השמיני
יהיה פירות על האש או בשר מהונדס על האשקעלעברימבאר
מי יודע איזה פירות יוכלו להנדס בעתידקעלעברימבאראחרונה
עם ריצוף מחדש של דנ"א
בכל מקרה עניין ביטול קרבן מהחי בעתידקעלעברימבאר
מהצומחברגוע
לא יודע אם יהיה עדיין קורבן פסח באותו זמן (כל החגים עתידים להתבטל), אבל שאר הקורבנות יהיו כנראה מהצומח (לפי הרב קוק).
מי אמר שכל החגים עתיגים להתבטל זה כפשוטו?קעלעברימבאר
מאיזה צומח? האם במקום קרבן פסח תהיה מנחת פסח?קעלעברימבאר
אני חושב שהרב זצ"ל לא פירטברגוע
וחשוב לומר שגם לפי הרב קודם כל יחזרו הקורבנות הרגילים של בעלי חיים, ורק יותר מאוחר הם יתחלפו בצומח
כן דיברתי על השלב השניקעלעברימבאר
זה כבר קורבן חדש וצריך בשבילו תורה חדשהנקדימון
סותר את יג העיקרים שהתקבלו על ישראלקעלעברימבאר
ואפילו לא היו מתקבלים, הרי אין אומתינו אומה אלא באלוקיה, ב3 אבותיה, בארצה ובתורתה.
כל עוד עם ישראל קיים גם התורה קיימת.
מה שכן סנהדרין יכולים לדרוש את הפסוקים מחדש לםי הכללים של התורה עצמה, או לבטל עשה (ולזכרוני יש דעה בגמרא שגם לא תעשה סנהדרין יכולה לבטל ולזכרוני הרב קוק אומר שאולי יפסקו כדעה זו סמהדרין בעתיד) . כל זה לפי הכללים של התורה עצמה ומשום מצוות "לא תסור מכל אשר יורוך" כך שזה לא תורה חדשה אלא אותה תורה שאנו הולכים לפי הכללים שלה.
מה גם שעל קבלת התורה נאמר שנכרתה בריתקעלעברימבאר
ברית לא יכולה להיות מופרת אף פעם
(למרות שאתה יכול להקשות שעל הברית עם האבות נאמר ברית עולם ואילו על התורה לא).
הברית החדשה שנאמרה בירמיהו כתוב במפורש שהכוונה שתהיה ברית על התורה שלנו, ברית חדשה בה עם ישראל יקבל את אותה תורה מרצון ולא מכפיה "הנה ימים באים וכרתי עם ישראל ברית חדשה. לא כברית אשר כרתי את אבותיהם בהוציאי אותם מארץ מצרים אשר המה מרו בי ואנוכי בעלתי בם. כי זו הברית אשר אכרות את ישראל בימים ההם - נתתי את *תורתי* בקרבם ועל לבם אכתבנה והיו לי לעם והייתי להם לאלוקים, ולא ילמדו עוד איש את רעהו לאמר דעו את ה, כי כולם ידעו אותי מגדולם ועד קטנם".
אתה בטוח שזה מה שבעל העיקרים אמר?קעלעברימבאר
אבל ייתכן שבעל העיקרים סובר שמעמד כזה לעולם לא יקרה.
לא בקיא בו, מה הוא באמת אמר?
כך שמעתי מהרב שרקי באיזה שיעורנקדימון
ומה שאמרת על יג עיקרים של הרמבם, ובכן אכן העיקרים חולק עליו.
קודם כל יג העיקרים התקבלו על כל ישראלקעלעברימבאר
ולזכרוני מחייבים. וגם מי שמצמצם ל3 עיקרים אז לזכרוני כולל את זה שהתורה לא תהא מוחלפת בתוך עיקר תורה מן השמים.
דבר שני כבר רס"ג הראה שלא ייתכן שתהיה תורה חדשה. התורה היא חלק עצמותי מזהותינו ולא תתכן שתפסק. וזהותינו לא תפסק, האומה היהודית היא אומה אחת קבועה לאורך כל ההיסטוריה, והמאורעות בראשיתה עשו אותה למה שהיא.
רס"ג אומר שלא תתכן תורה חדשה כי הובטח כבר שעם ישראל לא יכלה, ואין אומתינו אומה אלא (גם) בתורתה.
תורה אחרת מה' לישראל זו תורה חדשה.
אולי ייתכן שסנהדרין בעתיד תפסוק שנביא יכול לחדש דבר הלכה, ואז על פי נבואה ישנו מצוות, לא יודע אם דבר כזה ייתכן. בכל מקרה זה יהיה לפי הוראות השימוש של התורה שלנו. אז זו אותה תורה.
מה הרב שרקי אמר בשיעור? לזכרוני זו טענה נגד הנוצרים שגם אם הם צודקים שבטלה התורה אז היה צריך להיות מעמד הר סיני חדש לתורה חדשה, ואילו נביא בודד לא יכול להביא תורה חדשה. ומכיוון שלא היה מעמד כזה, אז הנצרות זה שקר. אבל לא בטוח שטענה זו באמת מניחה ברצינות שיכול להיות מעמד הר סיני חדש ומתן תורה חדשה.
איני זוכרנקדימון
ושכוייח לרס"ג, אך אפשרי שיש מי שחולק עליו. למה זה כל כך מבהיל אותך?!
כי זה לא רק רס"ג, זה פשוטקעלעברימבאר
המציאות. אין אומתינו אומה אלא (גם) בתורתה. זו פשוט מציאות ברורה לעין כל אדם. אי אפשר לדמיין את עם ישראל ללא תורת משה, כמו שאי אפשר לדמיין אותו ללא ארץ ישראל.
וחוץ מזה התקבל על כל ישראל עיקרי הרמבם שזאת התורה לא תהא מוחלפת (וגם לראבד הכחשת עיקרים היא בסדר רק כשזה נובע בטעות מתוך לימוד שגוי של התורה ודברי חז"ל, אך לא בטוח שהוא יסבור כך לגבי הכחשת נצחיות התורה מעיקרה)
תלמד את העיקרים בפניםנקדימון
הרמבם ב13 עיקרים שלו לא קובע מהי היהדות, אלא מתאר אותה. זה ניסיון לתאר את המציאות, ולכן חלקו עליו והעמידו פחות עיקרים ממנו.
אם הרמבם היה אומר שלאלוהים יש גוף וישיגוהו משיגי הגוף ושיש לו איזה שהוא דמיון, וכל ישראל היה מקבל את זה, זה היה הופך לאמת?! וודאי שלא. כך גם העיקרים שהוא תיאר בפועל. אם תהיה הוכחה טובה או פרשנות טובה אחרת, עיקר כזה או אחר יוכל להשתנות.
לכן אמרתיקעלעברימבאר
שזה שזאת התורה לא תהא מוחלפת נובעת מעובדה סוציולוגית נתונה שאין אומתינו אומה אלא (גם) בתורתה, בלי ששום רב יאמר זאת, אלא עובדה הברורה לעין.
חוץ מזה יש חיוב להאמין בעובדה ברורה זו כי זה התקבל על כל ישראל.
ובענין עניינים כלל ישראלים - ייתכן שקבלת האומה מעצבת מחדש את האתוס, כלומר גם אם ישראל לא האמינו בנצחיות התורה ואחר כך אמצו את האמונה הזאת, אז זה הופך את התורה לנצחית - כי עם ישראל לעולם לא יעזוב אותה ואם ה' ייתן לנו תורה אחרת זה כאילו יתגלה ויאמר ש1+1=3, זה פשוט יסתור את המציאות, כך שלא ייתכן שה' יאמר דבר שקר
אתה מערבב בין דעות לעובדותנקדימון
אם ה'יתגלה ויתן תורה אחרת זה אומר שהעם טעה, ושההאיחזות בתורה הקודמת היא מרידה בה' שרוצה אחרת. אתה שומע מה שאתה כותב?!
לא הבנת אותי, אניקעלעברימבאר
קודם כל אומר שזה שאין אמתנו אומה אלא (גם) בתורתה זו עובדה ברורה כשמש בלי קשר למה נפסק.
חוץ מזה יש דברים לא נכונים שמי שלא יאמין בהם אמנם יטעה, אך לא יחשב כופר. מרגע שזה התקבל על כל ישראל לפי חכמיהם ככפירה, זה יחשב לא רק כטעות, אלא גם ככפירה.
חוץ מזה עצם זה שזה התקבל על כלל ישראל אומר שעניין זה כל כך מהותי לעם ישראל עד שמי שמכחיש אותו מפספס משהו מהותי באמונת היהדות.
האתוס של כלל האומה היהודית לדורותיה לא יכול לטעות "כולך יפה רעייתי ומום אין בך" כי אנו אומת האלוקים ודבר ה' ספוג ונוכח בקרבינו. דורות מסויימים כן יכולים לטעות, אבל לא האתוס הקולקטיבי העושה את האומה כולה לחטיבה אחת בכל דורותיה (ניסוח חלקי של הרב קוק). יג העיקרים של הרמבם התקבלו כדבר ברור. ולא מדובר כאן על שאלה צדדית יחסית כמו תחית המתים, אלא על נצחיות תורת משה שבין השאר היהדות מבוססת עליה. מי שטוען דהתורה לא נצחית, בעצם מכחיש אותה.
אני שומע מה שאני כותב. לא ייתכן שה' יסתור את עצמו וינבא משהו שהפוך להתגלותו בתוך האומה היהודית. ה' הוא קודם כל אלוקי ישראל ורק אחר כך אלוקי הנבואה. עיין בכוזרי. אם אתה רוצה לחפש את נוכחותו של ה' בעולם אתה צריך לחפש אותה בתוך כלל האומה היהודית לדורותיה. לא סתם כלל האומה היהודית ישראל נקרא בשם שכינה. לכן לא יקרה מאורע שה' יאמר שדבר כל כך יסודי שהתקבל על כלל ישראל כמו נצחיות התורה הוא לא נכון
יש הבדל בין התורה בכללנקדימון
לבין פרטי הדינים בפרט.
התורה היא רצון ה' המתגלה, אך הדינים שיכולים לצאת בק"נ טעמים לכאן ולשם, ו70 פנים שבה, הם דבר אחר.
עם ישראל הוא הנשא של התורה על הארץ, זה לא קשור בכלל לאמירה שהתוכן הנישא יכול להשתנות. אם ריבונו של עולם יתגלה ויגלה את רצונו מחדש, הרי שזה רצונו.
כל הדיבורים היפים של הרב קוק גם הם לא עומדים בסתירה לזה, כי אפשר להעמיד את כל האמור בתוך המסגרת של התורה הנתונה לנו מסיני.
מה גם שבעיקרון "כלל ישראל" יש פגם למפרע, כי כשהרמבם רומם את האלוקות להפשטה המוכרת לנו, כנראה רוב העם סבר שיש לא-ל גוף. אז הרמבם, לפי דבריך, קבע הפוך למה שהוסכם בכלל ישראל והיה האמת הנצחית שאסור לשנות. זה כמובן קישקוש. האמת חשובה מהמחנאות.
מסכים שאפשר לשנות בתוך התורה בפרשנותקעלעברימבאר
אבל שינוי זה הוא *בתוך* התורה על ידי דרישה מחדש או החלטת סנהדרין, כל זה מחמת הכללים שניתנו מסיני.
התגלות חדשה זה בעצם תורה חדשה לגמרי.
תורת משה היא לא רק דבר ה' זמני אל ישראל, היא דבר ה' *שעשה אותנו למה שאנחנו*, הוא חלק בסיסי מזהותינו.
נראה לי שכאן הכשל שלך. זה ההבדל בין נבואה לתורה. נבואה היא זמנית ואילו תורה היא נצחית.
נבואה היא דבר ה' לפרקים לאומה קיימת. תורה היא דבר ה' שנספג באומה ועשה אותה למה שהיא ולכן נאמר במעמד סיני "ועתה אם שמוע תשמעו לקולי והייתם לי סגולה מכל העמים ואתם תהייו לי גוי קדוש" למרות שכבר ביציאת מצרים נהיינו לעם ה', אבל התורה היא ה"מכה בפטיש" של גיבוש האתוס שלנו.
זהו שלאקעלעברימבאר
הדיבורים היפים של הרב קוק נובעים מהסתכלות פשוטה על עם ישראל בעולם ופחות מזה שהתורה אמרה כך. תיאורטית גם גוי הטיה יכול לכתוב את ספר אורות מתוך הסתכלותו על עם ישראל. ואכן יש גויים שכתבו דברים דומים על עם ישראל.
בבית שני ודאי לא סברו שלה' יש גוף כי אחרת היו עושין פסל של דמות הגוף שלו ועובדים אותו. בבית ראשון הנביאים צעקו נגד עשיית פסל לה'. אני לא בטוח שרוב העם בימי הרמבם סבר שיש לו גוף. בסוף גם רוב העם לא קובע אלא האתוס הקולקטבי. גם כיום רוב העם לא מאמין שאנו עם ה', אז מה?
יש גמרות מפורשות שלה' איןגוף אבל זה כבר דיון אחר.
כלל ישראל לדורותיו זה לא מחנאות. מכאן הכשל לדעתי. כלל ישראל זה ה"יצור" שדרכו ה' מתגלה בעולם
אגב המחשבהקעלעברימבאר
וזה לא הרמבםקעלעברימבאר
שרומם את תפיסת ה' להפשטה מעל גוף.
זה משה רבינו
"וידבר ה אליכם מתוך ההר, קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול...ונשמרתם מאוד כי לא ראיתם כל תמונה, ביום דיבר ה עימכם בהר מתוך האש. השמרו לכם פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל..." (ואתחנן)
כמדומנינקדימון
הרב שרקי דיבר על זה באחד השיעורים. מהפסוקים האלה משמע שאסור לעשות תמונה ושלא ראו דמות לא-לוהים. זה לא אומר שאין לו. ייתכן והוא הסתיר את זה מסיבותיו, אך לא שהוא אינו גוף ולא דמות הגוף.
כשם שאסורה עשיית פסלים אך הותרו ואף מצווה ממש לפסל כרובים. הרב שרקי רצה בין היתר להסביר בזה את החטא של העגל. נאמר "ואלוהי זהב לא תעשו לכם", אבל לי, הקב"ה, אתם כן תעשו. ועדיין "לא תעשו איתי אלוהי כסף".
בקיצור, מדברי משה לא עולה הפשטה אלא הסתרה.
כתוב "כי לא ראיתם *כל* תמונה" וכן כתובקעלעברימבאר
"קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול". לפי המשתמע מפשט דברי משה הוא בא לומר לישראל שאין לה' גוף עובדה שהם לא ראו גוף בזמן שה' דיבר איתם. הסבר אחר הוא דחוק.
אם כדבריך היה צריך לכתוב "ונשמרתם מאוד כי לא ראיתם את תמונת ה'" ולא "כי לא ראיתם כל תמונה" משמע שלילה מוחלטת.
ואם הוא הסתיר זאת מסיבותיו, אז מה הבעיה לעשות פסל שידמה את גופו? למה זה כל כך חמור? אם העניין היה הסתרה אז היה צריך לעשות פסל של ה' רק עם פנים מכוסות. או לעשות פסל ולהסתיר אותו בקודש הקדשים ולא לתת לשום אדם להכנס לשם.
שלמה במלכים ודברי הימים אומר "האמנם ישב אלוקים על הארץ? הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף הבית הזה אשר בניתי" כלומר אם השמים לא מכילים את ה' סימן שאין לו גוף. "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" בישעיהו גם.
גם אם יש לה' גוף לא מובן מה העניין של כבוד ה', אם ה' רוצה לשכון בישראל, שישכון בגופו! מה זה כל העניין של "כבוד ה' ". צריך לזכור שכשמה מבקש מה' לראות אותו הוא מבקש "הראני נא את *כבודך*" וה' שעונה לו שיראה את אחוריו ולא את פניו הכל מדבר על כבוד ה'. אילו לה' היה גוף אז ה' היה עונה לו שהוא ירד בגופו לארץ ומשה יראה את אחורי גופו.
כבוד ה' הוא לא גוף של ה' , לעיתים הוא הרגשה בלתי נראית "מלוא כל הארץ כבודו" לעיתים הוא אור "וכבוד ה' מלא את המשכן" ולעיתים נראה כאש "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני ישראל" בכל מקרה זה לא הגוף של ה'. משמע אין לו גוף.
גם בימי בית ראשו ןלא היה דיבור פילוסופי אם לה' יש גוף או גשמי. שלילת ההגשמה אז התבטאה בכך שאי אפשר לראות את ה' או לתפוס אותו באחד מ5 החושים.
הכרובים הם פסלים של מלאכים שיחזקאל רואה כנושאי כסא הכבוד מעליהם. כלומר הכורבים בארו ןהברית מבטאים את זה שהשכינה שורה מעליהם. הכהן הגדול לא מקטיר לכרובים אל לשכינה ששורה מעליהם "מבין שני הכרובים"
אתה מפרש בדיעבד ולאחר מעשהנקדימון
אבל הפירוש שלך לא מוכרח בכלל.
לא ראיתם כל תמונה ולכן אל תנסו לנחש ולעשות צורה כלשהי שתשקף אותי.
ולגבי מה הקב"ה בוחר לצוות, זה לא קושיה קבילה כשם שאי אפשר לשאול למה אסור בשר בחלב, למה נידה אסורה, ולמה קודשי קודשים שחיטתן בצפון. וכי אם היה לא-ל דמות, אז אסור לו לצוות על איסור תמונתו?!
ולעניין הכבוד, תדמיין את העמידה מול המלך. ברור שלא יעלה בדעתך לבקש לראות את גופו של המלך, נכון? כבוד יכול בקלות להיות ביטוי לכסות המלכותית, לגלימה, ללבוש ה"פרעוני" של הא-ל, וכיוצא בזה.
לעניין מקדש שלמה, וודאי ששלמה מדבר שם בלשון ציורית ולא מתכוון לדבר על המקום שהקב"ה תופס כשהוא "יושב". תחשוב על זה שדוד המלך לא רצה שארון ה' ישב בתוך היריעה כי זה לא מכובד ולא שייך, ואז שלמה אומר שמצד האמת אפילו במקדש זה לא שייך כי הא-ל נעלה כל כך עד שגם זה לא כלום, אלא מה שכך הוא ציווה וכו'.
שורה תחתונה, אפשר לפרש הגשמה אם רוצים. כמדומני שהרמבם במורה נבוכים אומר שאכן אפשר לפרש הגשמה ולפרש הפשטה אלא שהקבלה מסרה שאין הגשמה. מה גם שזה מתחייב מעצם האמירה שאלוהים ברא את העולם כולו ממש. אין משמעות למושג הגוף בהיעדר מציאות. והוא הרי קדם למציאות ממש. ההפשטה מתחייבת בשכל.
אם כך היה צריך לכתובקעלעברימבאר
"לא ראיתם את תמונת ה' " ולא "לא ראיתם כל תמונה".
וגם מה העניין של "קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול"? אם משה רוצה לומר שה' לא הראה את תמונתו היה צריך לומר "וראיתם ענן מכסה על תמונת ה' ולא ראיתם את תמונתו" ולא להדגיש שהיה כאן קול ללא תמונה, הפשט זה בערך תיאור לומר על משהו שהוא רואה ואינו נראה.
אבל כאן משה מנמק מה הטעם של איסור עשיית פסל. מה גם זה לא מצווה צדדית בתורה, אלא האיסור ה2 של עבודה זרה, והדיבר השני. כשם שברור שאיסור "לא יהיה לך אלוהים אחרים" זה בגלל מונותאיזם, כך ברור שיש טעם בסיסי לאיסור עשיית פסל. מה גם שישראל עברו על איסורי כרת חמורים כמו הקרבה בבמות, אבל על זה הנביאים מחליקים בעוד שעל כרת של פסל כמו עגלים הם מחמירים ביותר.
אם ל ה היתה דמות אז סביר שהיה מצווה לעשות פסל כדמותו ולשים אותה בקודש קדשים, או פסל עם ראש מכוסה כך שפניו לא מזוהות (כנראה שהעגל של ירבעם היה אדם עם ראש של עגל כדי שלא יהיה פנים לה', כך עולה מציורים פולחניים שנמצאו בארכיאולוגיה של ממלכת ישראל).
ה מראה את אחורי כבודו ולא את פני כבודו. כבוד ה מלא את המשכן. אין כאן שום כיסוי על גוף. לשיטתך עם ה רוצה לשכון בישראל אז היה כבר גר במשכן עם גופו, בדיוק כמו שזאוס ביקר את בני האדם. עצם עניין כבוד ה מראה שלאלוקים אין גוף. מעל 2 הכרובים אין שום דבר נראה לעין.
שלמה אומר במפורש "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" משמע לה' אין גוף, כי הרי אפילו השמים לא מכילים אותו.
נכון שההפשטה מתחייבת בשכל. אבל יש גם פסוקים לזה והרמבם מביא אותם לפחות בהלכות יסודי תורה. לגבי מורה נבוכים לא זוכר מה הוא אמר שם, אבל אולי אתה מתבלבל עם קדמות העולם שהרמבם אומר שאין פסוקים מחייבים לשלילתה
ואגב כל התיאורים הגופניים שיחזקאל מתאר הוא כותב במפורש שזה על "מראה דמות כבוד ה' " ולא על ה' ממש.
כך שאין שום פסוק ממנו עולה הגשמה, מלבד תיאורים
פיוטיים על יד ה' וכו, שזה גם לארץ מתואר שיש פה ואזניים וכן נהרות מוחאים כפיים וכו' בתיאורים פיוטיים.
גם אונקלוס באופן עקבי בתרגום מרחיק מהגשמה כל הזמן.
הברית היא על המצוות של התורהקעלעברימבאר
אם כן - למה יש קצת מהמצוות שנאמר עליהם ספציפית ברית עולם (שמירת שבת, עריכת לחם הפנים בשבת, תרומות הקדשים לכהנים ועוד)? כנראה זה הבטחה שסנהדרין לעולם לא תבטל אותן.
מצוות לשון ציווינקדימון
אני חושב שבאחד הדיונים פה היה מישהו שהביא בהקשר אחר ש"עולם" יכול לסבול פרשנות של "זמן רב מאוד".
כתוב במפורש בהרבה פעמים שה'קעלעברימבאר
אתה יהודי מעייףנקדימון
לא רק אני סובר כך שזאת התורה לא תהא מוחלפת
קעלעברימבאר
גם כל תלמיד חכם ששמעתי וכל יהודי פשוט יאמר לך זאת. גם הם יהיו איתך מעייפם בדיון זה ויתעקשו שזאת התורה לא תהא מוחלפת
העיקרים אומר אחרתנקדימון
לא התקבל כמותו, גם חכמים גדולים מהרמבםקעלעברימבאר
אמרו שלה' יש גוף, אבל מי שיסבור כיום כך הוא כופר
כופר לפי הרמבםנקדימון
מי שאומרקעלעברימבאר
שלה' יש גוף גם טועה, וגם כופר לפי מה שהתקבל על כלל ישראל. כיום רב שיטען כך יחשב ככופר גמור לידיעתי.
חוץ מזה זה עניין לדיון בפני עצמו למה התכוונו שאמרו שלה' יש גוף, האם התכוונו גוף רוחני או גשמי, ומה זה בכלל אומר מבחינה פילוסופית שאנו אומרים שלמישהו יש גוף
האמנםנקדימון
אני מעריך שרב בימינוקעלעברימבאר
שיאמר שלה' יש גוף ינדוהו. אם הוא יאמר שהאש של כבוד ה' קיבלה צורה של גוף אבל לא באמת הגוף של ה' אז זו שאלה. בסוף נידו על דברים קטנים יותר.
הראיות לא משנות. גם יש"ו ושבתאי צבי ניסו להביא ראיות לדבריהם. מי שמורד על מה שהתקבל על כל חכמי ישראל לדורות הוא מלעיג על דברי חכמים ולזכרוני בגמרא מכונה אפיקורוס. להבדיל אלף אלםי הבדלות, לזכרוני אם אני לא טועה הרב קוק איים בנידוי על הרב יחיא קפאח זצ"ל אם לא יחזור בו מזלזול בזוהר, כמובן בסוף מהסברים של הרב קוק הוא חזר בו מהזלזול, אבל אם הלא היה חוזר בו אז כמראה שהיו מנדים אותו
הראיות הן הכלנקדימון
זה שהאומה היהודית קיבלה את זה לדורותיהקעלעברימבאר
זה הראיה הכי גדולה.
אני לא מדבר על ענינים מטפיסים כמו שלילת ההגשמה (שבסוף מהשכל הפשוט ברור שזו טעות) ורק נותר לבדוק האם זה כפירה או סתם טעות.
אם כלל ישראל קיבל שהתורה נצחית אז היא נצחית. כי התורה היא דבר ה' המתגלה דרך האומה היהודית, וכל מה שמחוץ לזה זה לא תורה.
בסוף לעניינים מטפיסים (מציאות ה', ייחודו, השגחתו, שלילית הגשמה וכו') אני לא מאמין בזה בגלל שכלל ישראל קיבל. אלא כי השכל הפשוט אומר זאת. זה שזה כפירה זה בגלל שכלל ישראל קיבל זאת. אני מעריך שהרב שרקי יאמר לך אותו דבר.
האמת שבאמת כלל ישראל קנאי לאמת ולדבר ה' ולא מתפשר עם דעות הנחשבות על ידו ככפירה. עובדה זרה היא וותרנית, לא עם ישראל. כמובן זה צריך להיות בדרכי נועם ולא מתוך זעם אבל עם ישראל עומד על שלו ועל האמת. כמו שהמדע המודרני הוא קנאי ולא "מוותר" ומתפשר לדעות לא נכונות במדע
אתה שוב מערבב דעות ועובדותנקדימון
אם כולם מחליטים משהו הוא לא הופך לאמת. הוא יכול להפוך למחייב ברמת הסמכות הפורמלית, אך לא לשנות את המציאות.
אם יהיה שוב מעמד הר סיני, זה יברר שמה שחשבנו על נצחיות *פרטי* התורה היה טעות.
והתורה כמובן היא דבר ה' המתגלה על ידי ה'. כל מה שישראל מועילים בתורה, זה רק בתוך המסגרת של התורה שנתונה מסיני.
לא הבנת אותי נכון, כלל האומה היהודית זהקעלעברימבאר
לא "כולם". לא עושים סקר והולכים לפי רוב הפרטים בעם ישראל. יש נתון עובדתי שיש אומה בעולם שהאתוס הלאומי שלה זה אלוקים. זה נתון עובדתי שקיים במציאות וכל אחד יכול לראות אותו. לאומה הזאת קוראים עם ישראל. עכשיו צריך לבחון מה האתוס של כלל ישראל לדורותיו אומר, זה ממש לא "כולם" כי "כולם" זה מה אוסף הפרטים שבכל דור אומר, היו דורות שכמעט כולם אמרו שלהיות יהודי מסתכם בלאכול פלאפל, זה לא נחשב כי זה סותר את האתוס של האומה.
קבלת האומה כמחייבת נובעת עוד לפני התורה. כמובן שהתורה עצמה אמרה לא תסור. אבל עצם זה שה' נתן לנו תורה מתוך בחירה בנו ושאנו עם האלוקים אומר שה' נוכח בקרבינו.
אם אתה רוצה להרחבה תאזין לסדרת השיעורים של הרב חגי לונדין "יסודות האמונה" בעיקר בחלק שהוא מדבר על עם ישראל והתורה.
שמעתי אותה פעםנקדימון
דיברתי על החלק של עם ישראל והתורהקעלעברימבאר
יש שם גם דברים לא מושלמם. כמו הקבעה שישראל הם עם סגולה כי יש בהם את כל הכשרונות. דבר לא נכון, כי הרב קוק אומר שישראל הם עם סגולה כי המימד הלאומי שלהם הוא אלוקי (עין בפרקים א ב במהלך האידאות לישראל). דיברתי בעיקר על עניין קבלת האומה כאמת. דבר שהרב לונדין לא חידש, אלא כך אמר הרב קוק והרצי"ה ותלמידיו
וכלל האומה היהודיתקעלעברימבאר
הוא לא" קבוצה". הוא הקולקטיב שחי את אלוקים בצורה לאומית-רגשית פה בעולם הזה, כלומר חי את האמת. כשאני מדבר על כלל האומה זה לא כמה דורות אלא מה שהתקבל על כולה לדורותיה
זה אפילו לא משחקי מיליםנקדימון
אתה באמת ובתמים אומר שמה שהכלל מחליט זה האמת. מבחינתך, אם הכלל (הכלל לאורך הדורות, כמובן, כן? אני הולך לשיטתך ההזויה) היה קובע שהשמש זורחת בלילה, היית מקבל את זה. במיוחד אם היו לומדים את זה מפסוקים.
הקשר בין זה לבין אמת - נקרע ונשרף.
לא אמרתי זאת, לאקעלעברימבאר
הבנת אותי נכון. כלל ישראל לא יאמר על דברים הנתפסים ב5 החושים או בשכל הפשוט את ההפך.
אבל בעניינים של איך ה' מתגלה בעולם הזה אז כלל ישראל לדורותיו מעצב את ההתגלות (או יותר נכון ה' מעצב זאת על ידי עיצובו את כלל ישראל). כי כל התגלות ה' בעולם היא דרך כלל ישראל, לכן מה שהוא יאמר- זו תהיה ההתגלות.
אני לא בטוח שאתה מבין את עצמךנקדימון
אני מבין את עצמי פשוט כותב מהרקעלעברימבאר
ומדבר בראשי פרקים. אשתדל לכתוב לאט ובהרחבה 
להרחבה עיין בכל הכוזריקעלעברימבאר
ובחלקים מסויימים בספר אורות (כמו למהלך האידאות, אורות ישראל ועוד) אני אומר לך נושא בסיסי בתורה ב2 משפטים אז זה יוצא בססמאות לצערי
וזה גם בערך מה שרסג אומרקעלעברימבאר
שאין אומתינו אומה אלא בתורתה. ומכיוון שה' נשבע על נצחיות ישראל זה במילא מחייב את נצחיות התורה. כך שגם לרסג מעמד סיני חדש לא יכול להיות כי עםי שראל אומר ההפך, כלומר נצחיות התורה נובעת מנצחיות ישראל
כבר אמרתי?נקדימון
סליחה זה היה תגובה על מה שכתבתקעלעברימבאר
שאני לא מבין את עצמי. אז אמרתי שלא אני המצאתי זאת אלא כבר משמע כך מרסג
טוב דווקא עולםקעלעברימבאר
לא נאמר על התורה.
אלא אם כן מכלילים את "הנסתרות לה אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" ששם אפשר לפרש שעד עולם מוטלות עלינו הנגלות כל זמן שיש תורה.
אבל הסיבה שלא נאמר עולם על התורה כי נצחיות התורה נובעת מנצחיות ישראל, כדברי רסג
נו אבל גם לך יש גוגלטיפות של אור
ספר העיקרים מאמר שלישי פרקים יג-כ. הוא מתייחס גם להוכחות מפסוקים ודוחה אותן. ולרב זצל יש חידושים שהרבה פחות מתאימים למה ש'התקבל על כל ישראל'... (כולל החידוש עליו נסוב השרשור הזה עצמו)
אבל זה ממש דורש לימודנקדימון
להבנתי כל מה שכתבת נכוןטיפות של אור
כולל הוכחות שהמילה 'לעולם' פירושה לפעמים 'זמן רב מאוד'
דווקא אני שמעתי שיעור שלקעלעברימבאר
דעתו של הרב שרקי היא הענייןנקדימון
דעתו של העיקרים היא העניין.
לא שאלנו מה הרב שרקי מכריע.
כל מה שהרב קוק אומר מתאים ליג עיקריםקעלעברימבאר
אולי כדאי לקרוא שוב את מה שכתבתי
טיפות של אור
התכוונתי שיג עיקרים התקבלו כעיקרי אמונהקעלעברימבאר
מחייבים על כלל ישראל.
העניין שיבטלו קרבנות מהחי לא התעסקו בו פשוט בגלות, אז לא שייך התקבל או לא. ונראה לי שגם המקובלים אומרים כרב קוק אבל לא בטוח. בכל מקרה בוודאות כך משתמע מהם (שמעתי פעם משהן על האר"י שאמר על הצמחונות לעתיד לבוא אבל לא זוכר). ובכל מקרה עסקו גם בגלות בסוגיית "מצוות בטלות לעתיד" עיין מהרל תפארת ישראל פרקים נ-נב
טוב אני לא מוצא את הדיון הנוכחי מפרה כל כך 🙂טיפות של אור
אולי תלמד את הפרקים בספר העיקרים ואז תחשוב עליהם שבוע שבועיים? אם אחרי זה עדיין תשצוף נגדם אז תפתח שרשור חדש ונדסקס עליו
חס וחלילה לא שוצף
פשוט אניקעלעברימבאר
יודע ושמעתי מחכמי ישראל שכלל מוסכם אצלינו שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
אני לא בקיא בספר העיקרים וחס וחלילה לא מזלזל בגדול עולם זה, אבל ודאי שהתקבל בישראל שלא תהיה תורה אחרת. ולכן אני קצת מזדעזע ממי שאומר שיכולה להיות תורה חדשה. לא רק אני מזדעזע מזה אלא כל תליד חכם וכל יהודי פשוט שיישמע שיכול להיות שתורתינו הקדושה תהיה מוחלפת בתורה אחרת יזדעזע. בסוף אין אומתינו אומה אלא (גם) בתורתה, ואתוס הקודש הלאומי של ישראל מבוסס בין השאר גם על תורת משה, שלא תהא מוחלפת.
לא תוקף חס וחלילה
אבל מביע את מה שרוב עם ישראל היה מביע למשמע דעה שהתורה תהא מוחלפת (גם כבר התבלבלתי ולא זוכר אם אתה או מישהו אחר אמר דעה זו)
אני חוזר על ההצעה שלי 🙂טיפות של אור
רק אם בא לך. מה שאתה רוצה (:
אלמד. אבל גם אם הוא יאמר שהתורהקעלעברימבאר
יכולה להיות מוחלפת זה לא ישנה כלום. כבר התקבל אחרת על עם ישראל כיג העיקרים של הרמבם
העיקר שתלמד 🙂טיפות של אור
אך דווקא הגר"א אמרקעלעברימבאר
ללמוד הכוזרי במקום החלק הפילוסופי בחובת בלבבות, מפני שבכוזרי עיקרי אמונה ותורת ישראל תלויים בו
אגבקעלעברימבאר
נראה לי שכהרב קוק כותב "מחקר" הוא מתכוון לפילוספיה. זה היה השם העברי הקדום למילה פילוסופיה.
כך שהעיקרים לא נמנה עם 5 ספרי האמונה החשובים, אלא עם 5 ספרי הפילוסופיה היוהדית החשובים
אם התכוונת שאי אפשר להביא ראיות מהפסוקיםקעלעברימבאר
לנצחיות התורה אז ייתכן שאתה צודק.
בסוף גם רסג טוען שנצחיות התורה נובעת מנצחיות ישראל, ופחות מהפסוקים
מה שאתה אומר בעצםנקדימון
לא בדיוק, אני אומרקעלעברימבאר
שלא ייתכן שתהיה נבואה כזאת, זה כמו לשאול מה תעשה אם ה' יתגלה במעמדהר סיני ויצווה עלינו להאמין שלמשולש יש 4 צלעות, או שעכשיו חושך בחוץ? או שהכוא יודיע שהוא מפר את בריתו הנצחית עם ישראל למרות שנשבע? זה פשוט סתירה במציאות שה' בעצמו יצר, וה' לא יסתור את עצמו.
אבל בדבריך יש נקודת אמת. בסוף לא בשמים היא ומרגע שה' נתן לנו תורה דבר ה' מתגלה דרך כנסת שראל. גם כשאמרו לחכמים בבת קול שהלכה כרבי אליעזר הם סירבו ועיין "נצחוני בני" בגמרא. אני לא אומר שאי פעם ה' יאמר כזה דבר, אבל העניין הוא שאת דבר ה' צריך לחפש בכלל האומה היהודית, כי שם ה' נמצא
אתה מערבבנקדימון
לעומת זאת, הקביעות ה"סוציולוגיות" שלך הם כמו מה שהרמבם עצמו מכנה "וויכוחיות". טעות בפרשנות היא חלק מההגדרה של זה. קורה.
אם אלוהים יפר את בריתו ח"ו זה יהיה מאוד עצוב לגלות שהוא שקרן, אבל אם זה רצונו זה מה שיש.
אבל זה לא טעותקעלעברימבאר
בפרשנות.
זה שחלק מהאתוס הבסיסי של העם היהודי הוא תורת משה זה עובדה ברורה כשמש לכל ילד ולכל יהודי וגוי. אין פה אמירה לוגית קרה אלא אמת פשוטה כמו שברור לי שיש בתוכי שמחה אהבה וכו'.
לשם העניין - תגדיר מה זה "יפר את בריתו" איתנו. אם נשמע קול כזה באוזן או בראש אז נאמר שאנו הוזים או כישוף. אם נקבל נבואה כזו אז זה לא ייתכן, כי נבואה היא חשיפה לאמת והאמת לא יכולה לשקר, אנו מעולם לא חווינו נבואה ולכן קשה לנו לתאר מה היא, אבל וודאות הנבואה היא כמו וודאות שאנו קיימים
תגדיר לעצמך "יקיים את בריתו"נקדימון
אז להפר זה ההיפך.
אתה מסכים שהתגלות ה' בהר סיני היא ביטוי לרצונו, ואתה גם אומר שיציבות של אתוס מסויים באומה גם היא ביטוי לרצונו.
ואז אתה מחליט ששינוי באתוס, קרי קבלה אחרת של האומה (למשל החלטת הרמבם שאין לאלוהים גוף והתשפטות הטענה באומה) תבטא את רצון ה', אבל התגלות נוספת של הר סיני לא תוכל לבטא את רצון ה'.
זה שרירותי ולא עקבי, ובעיקר מגוחך.
ההגדרה של יקיים את בריתו:קעלעברימבאר
עם ישראל ימשיך לחיות בעולם ולהופיע בלאומיותו את אלוקים ואת התורה.
ההתגלות בסיני היא ביטוי לרצונו אבל היא יצרה את עם ישראל לדורות ללא יכולת שינוי אלא אם כן זה שינוי פנימי מתוך העם כומ שתיל שצומח מעצמו ללא נטיעה חיצונית. כמו לחם שנאפה שאי אפשר לשנותו יותר, כך אי פאשר לעשות שינוי חיצוני האומה כמו מעמד סיני חדש.
דיברתי תיאורטית. אין שום עדות לכך שהאתוס הקדום היה שהתורה זמנית. כיום ברור בנרטיב של עם ישראל הנוכחי שאמונה בנצחיות התורה היא דבר שהיה תמיד. ומה שהיה "באמת" זה שייך למחאקרים. כנ"ל שלילת ההגשמה בנרטיב כיום זה תמיד היה. אגב יש פסוקים מפורשים ששוללים את ההגשמה.
בסוף גם לא מדובר שכל התנאים הסכימו שהתורה זמנית ואז בא הרמבם ואמר ההפך. כך שזה לא שינוי באתוס אלא התפתחותו
מנצלש.. למה הרב קוק מזכיר בפסקאות בנושאצע
את הפסוק וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות?
לא זוכר, נראה לי זה אסמכתא או רמז לכךקעלעברימבאר
שבעתיד הסנהדרין תבטל חיוב עשה של קרבן מהחי ויהיה רק מנחה מהצומח, כי לסנהדרין יש סמכות לבטל חיוב עשה. אבל סנהדרין לא תדרוש את הפסוק "וערבה וכו' "כי אי אפשר לדרוש מפסוק בנביא. כך לזכרוני.
לא בטוח לגמרי אבל זוכר משהו שהרב קוק אומר שבעתיד סנהדרין תפסוק לפי הגמרא דדרשינן טעמא דקרא, ואז יבטלו לפי טעם הכתוב את חיוב העשה של קרבנות מהחי, אבל לא זוכר בדיוק מה הוא כתב.
(הרב מציע שתי דרכיםטיפות של אור
א. הסנהדרין יבטלו את הקרבנות מהחי מכוח שיש לחכמים לעקור מצווה בשב ואל תעשה
ב. הם ידרשו מחדש את הפסוקים. בעזרת דיוק בפסוקים - והוא מציע כמה וכמה דיוקים כאלו - או בעזרת טעמא דקרא.
"וכך היא המדה, בכל פעם שנמצא פסוק בתורה וסברא ישרה, שיש כח ביד בית דין הגדול, מכל שכן בצירוף הנביאים, לפסוק הוראות גדולות כאלה")
מה בעצם השאלה?טיפות של אור
הוא מוצא משם רמז שבעתיד יקריבו דווקא מנחות ולא קרבנות מן החי
האברבנאל אומרטיפות של אור
שבעצם קרבן פסח הוא סוג של קרבן תודה (ואלו שני הקרבנות היחידים שנאמר בהם במפורש לא להותיר עד בוקר). ובמה נשתנה הבן שואל שהוא רואה מצות (שבאות גם עם תודה), אבל לא את לחמי החמץ
הרב זצל מסביר את המדרש שעתידין כל הקרבנות להתבטל חוץ מקרבן תודה, שהכוונה דווקא ללחמי התודה, בלי התודה עצמה. אז אולי גם כאן הסנהדרין תדרוש שהמצה מספיקה
ההבדל הוא שבתודה המצה היא קדשיםקעלעברימבאר
ואעפכ 🤷♂️טיפות של אור
אם כן, אז המצהקעלעברימבאר
תהפוך להיות קדשים. או שחלקה יוקטר על המזבח וחלקה יאכל לבעלים.
או שיהיו שתי מצות - אחת קדשים ואחת חולין.
אבל סתם מצה של חולין לא נחשב בכלל קרבן. גם כשהיה קרבן פסח המצה היתה חולין והיה אפשר לאכול אותה בטומאה
אוליטיפות של אור
בסוף הסנהדרין תחליט מה שתחליט, אז אני לא הולך להתווכח על זה. אבל יותר קל הלכתית לבטל מצוות או דינים מאשר לחדש כאלו
דווקא לתקן מצווה דרבנן קל יותרקעלעברימבאר
ואם אני לא טועה לחכמים יש כוח לעשות את דבריהם כמו דאוריתא
זה כיוון יפהטיפות של אור
יתכן שיהיה אפשר לתקן מדרבנן משהו שיהיה כמו דאוריתאקעלעברימבאר
ברמת החיוב שלו. לא זוכר בדיוק
שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר
החג וכל חול המועד?
קשה לשמור על הטריות שלהןחתול זמני
האמת מעולם לא ניסיתי מצות רכות קנויות (בסדר הזה בע"ה פעם ראשונה),
אבל יצא לי לאפות מצות רכות, ובכן, צריך לשמרן בהקפאה ולשומן על הפלטה לחימום מעט לפני שאוכלים אותן ואז טעימות מאוד.
אלא שזמן קצר לאחר מכן הן מתקשות ונהפכות לדיקטים בלתי־ניתנים לאכילה (או עלולות להתעפש).
יוצא אפוא שלפני המצאת המקפיא, אפשר היה לאכול מצות רכות רק בליל הסדר, ואם רוצים לאכול בחול המועד, צריך לאפות אותן בפסח עצמו, וידועות הבעיות שבזה.
חוץ מכמות המים במתכון, למיטב הבנתי, אין הבדל מהותי בין מצה קשה למצה הרכה הנפוצה שגם אותה מכינים דקה למדי (וגם בסוג הקמח. יש גם כמה תוצאות שונות שיכולות לצאת, יש כאלה יותר כמו לאפה יש כאלה שהן חצי־קשות)
יש כל־מיני הוכחות מהרמ"א שמצות רכות היו נהוגות באשכנז
והראייה הפשוטה ביותר, איך בדיוק עושים "כורך" אם לא עם מצה שיכולה לכרוך?
אלא שכבר נהגו בזה ואני מניח שיש בזה גם משהו סמלי לכן אין כל־כך מה להמציא את הגלגל מחדש
אני אישית חושב שזה מנהג טכני לחלוטין (אפשר לנסות להלביש עליו כל־מיני סברות הלכתיות שאינן קיימות) כי זה בול להוסיף עוד טיפונת מים
ומותר לאפות מצות בחול המועד? אזקעלעברימבאר
הבעיה של טריות המצות הרכות נפתרת.
והאם איפשהו כתוב בפוסקים שאשכנזי אסור לאכול מצות רכות?
לזכרוני ראיתי שהרב ליאור התיר, והרב אריאל אסר אלא אם כן יש לאשכנזי מסורת מובהקת המתירה. אבל לא בטוח
הלש אחר זמן איסור חמץ יאמר בשעת לישה כל פירוריםחתול זמני
שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים אני מבטל אותם כדי שנמצא שמבטלן קודם חימוצן: (שו"ע ת"ס ה' ע"ש)
עקרונית אפשרי אבל לא נהוג כי זה בלגן ומכאן הגיעו לפתרון של המצות הקשות.
לא יודע אם ואיפה כתוב שלאשכנזים אסור לאכול מצות רכות.
המנהג הוא לא לאפות מצות בפסח, לא לא לאכול מצות רכות (אלא שהמצות הקשות הן הפתרון הטכני).
אין שום יתרון הלכתי למצות הקשות על־פני המצות הרכות של ימינו שהן דקות מאוד חוץ מזה שהן נותנות מענה לסוגיה של הטריות.
וכאמור היות וזה תלוי בכמות המים אז יש למעשה מנעד שלם (בתוך הפריכות יש קשות יותר יש קשות פחות גם בתוך הרכות יש רכות יותר יש כאלה שהן די קשות אבל לא פריכות).
מצות קשות כמובן נותנות מענה לבעיות לוגיסטיות ויותר קל לייצר אותן בייצור המוני.
מה שכן, האשכנזים מעדיפים לאכול מצות דקות יחסית, ויכול להיות שיש בזה יתרון מבחינת אפייה והחמצה כו' אבל אין בהכרח קשר בין דקות לרכות.
זה יקראריק מהדרום
לפחות המצות הרכות הטובות.
מה הבעיה ההלכתית לאפות בבית? נגידקעלעברימבאר
על מחבת שמיועדת לפסח, עם קמח למצות
צריך לדעת להכין אותןאריק מהדרום
בקיצורטיפות של אור
מתישהו במאתיים שנה האחרונות התחילו עם זה כי זה היה רעיון טוב (לוגיסטית ומבחינת טעם). יכול להיות שאם היה מקפיא לא היו ממציאים את זה, אבל עכשיו שהמציאו ויש לזה כנראה גם יתרונות הלכתיים, אפשר להתלבט האם זה בגדר מנהג
כמו כן אשכנז ראשי תיבות 'אין שאלות ככה נוהגים זהו'
אהבתי את הסיפא
שלג דאשתקד
אבל אם זה בא על חשבון שמחת חול המועד?קעלעברימבאר
השאלה אם זה לא נובע מחומרא שלקעלעברימבאראחרונה
והשאלה אם מצות רכות קפואות טעימות בחולהמועד
תודה🙂קעלעברימבאר
ימין ושמאלתמימלה..?
מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???
הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???
מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??
לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.
כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.
אני שנים רבותאריק מהדרום
הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.
אחלה מסכת.
ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
..טיפות של אוראחרונה
אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן
(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)
~~
אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא
לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'
למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה
קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...
נסעתי היוםפתית שלג
באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה
בלי לתקף😬
לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר
על אותו משקל
האם באמת יש חובה להחזיר להם?
זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)
@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ
תודה!הרמוניה
אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:
קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר
אני:)))))
לא אמרתי כלום
שאלתי ת"חהרמוניה
אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"
בכל מקרה כבר החזרתי חצי.
למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מעניין
פתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה
הבנתי רק בערך
יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי
לא מאמיןהסטורי
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה
אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה
מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות
אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
תראההרמוניה
אני לא הבנתי עד הסוף
בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת
שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון
ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום
אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת
לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד
פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").
מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.
בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).
הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).
כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...
אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...
כן...הרמוניה
אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש
נכוןשלג דאשתקד
ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.
אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...
..הרמוניה
ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...
אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
נכוןפתית שלג
זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון
געוואלדימח שם עראפת
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
געוואלדימח שם עראפת
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד
מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".
ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.
זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעת
פתית שלג
ונכון מאוד
אכןשלג דאשתקד
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!
אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.
הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני
שמע אכיפה מטורפת
כל חמש דקות billeter billeter
גנבתshindov
הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?
זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.
כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר
מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?
הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.
אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.
ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.
למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים
לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם
כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.
לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר
איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.
לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.
לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.
אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם
אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה
"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל"
תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י
עם ישראל לא חוטא סתם.
הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)
כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן.
כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה
רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו"
כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם.
כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל.
אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה?
ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן.
כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים
חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל
??????חתול זמני
לא גדשת את הסאה?
איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
הושעכְּקֶדֶם
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.
למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)
אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני
ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.
אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.
זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."
"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"
"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"
"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."
כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):
"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"
וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,
גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)
"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת: לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."
וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.
אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.
///
בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.
המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?
מלבי"ם:
"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':
יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר
של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם. שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.
ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.
כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה
לא רק אצל החילוניםנפש חיה.
גם כשיש תופעות תוך מגזריות
גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים
יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...
לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...
ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...
מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע
הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.
כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.
כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.
ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני
שאלה חשובה
אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים
אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים
1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל
2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק -
3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים
4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור
האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?
תודה
שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני
[שמבין ענין
הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום
מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.
אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת
מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים
אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות? אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון
לא לפגוע?!
השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני
הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר
אבל כמובן ללא בקרת תולעים
הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש.
האם זה מספיק?
תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני
במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע
מה הדרך לנקות ?
חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?
בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת
צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.
אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...
חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלתאחרונה
אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע
לנגיעות במזון.
יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.
לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.
אנו נעזרים בה.
לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
(התחיל כתגובה ל- במה חולק רבי יוחנן בן נורי - בית המדרש )
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע
כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.
הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)
בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?
מן הסתם לא חלקו במציאות..
2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?
מצרף את הגמרא:
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי
1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד
2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')
(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור
שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:
'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')
מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור
בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'
רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'
שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר
שאלה בסוף.
תודה על התשובה 🙂
אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?
שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני
מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל
גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.
הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.
איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.
=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)
=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח
כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה
לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)
לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.