ואף על פי שיתמהמה

עם כל זה

נחכה לו בכל יום שיבוא 

המדינה היא עוד תחנה בדרך לשם

זה ממש מחובר

מסתכלים על הטוב ברור שהרוב טוב ושמרגישים סיפוק ושמחה

וגם שמחים שהתקרבנו לגאולה וה' עושה איתנו ניסים

תמיד זה ככה שמקווים לגאולה ומבינים שאנחנו עוד לא שם אבל כן שמחים בהווה כי הכל מאת ה' אז אנחנו בשמחה

אבל חכה אנחנו עוד ביום הזיכרון בכלל... תן לו גם תזמן😅

רק לדייק את המושגים - זה לא או או, אנחנו עמוק בתהליך הגאולה ומצפים, מתפללים ופועלים להשלמת התהליך בכל משמעויותיו.

למשל לא אכפת לי כיום להחליף את הדגל לדגל אחר או שבכלל לא יהיה דגל למדינה. וההמנון לא עושה לי כמעט כלום כיום.

בסוף לממלכתו של דוד לא היה דגל סמל והמנון.

פחות מזדהה כיום אם "הדגל שלי כחול ולבן" למרות שגם לו יש חשיבות.  ויותר אם "לעד חיה בלבבנו"

גם אתם מרגישים שהוא רדוד ולא רלוונטי?

תבדוק מתי התחילו עם שירים שמייצגים מדינות.

בכל מקרה מגן דוד זה הסמל שעם ישראל יצר כבר לפני 700 שנה בשביל בית דוד (באותה עת כל בית מלוכה צייר סמל שצויר על המגן במלחמה.  אז עם ישראל לקח את הסמל הקבלי של דוד והפך אותו לסמל בית המלוכה, בפראג היהודים הניפו דגל עם מגן דוד כבר לפני 700 שנה) אבל לא מחייב שיהיה כחול לבן ולא מחייבים פסים.   אין סיבה שהמקדש יהיה הסמל המצוייר של בית דוד.  בסוף הסמל הוא של הממלכה ולא הסמל של עם ישראל, עם ישראל הוא לא חברה ולא צריך לוגו.

ירושלים צריכה להיות יכולה לקלוט מליארדי מאמינים, זאת אומרת היא צריכה להתרחב לפחות פי 10.

איך אני יודע, אין מספיק תאי שירותים להכיל את עולי הרגל.

ירושלים רבתי צריכה להתרחב לגודל של מכה או רומא (העיר שעוטפת את הותיקן) כלומר פי עשר כדי שטכנית יהיה ניתן לקלוט בתוכה מליארד מאמינים לפחות ולהרחיב את מספר בתי המלון בכל הארץ הרבה יותר מעשר.

לגבי משיח, ומה אם האישיות שלו או בניו לא ימצאו חן בעיני? זו בעיה עם משפחות מלוכה באירופה.

אנשים רוצים משיח אבל חושבים שהמשיח יהיה טוב יותר מפוליטיקאים מאוסים וזאת מניין להם? לפחות פוליטיקאים מאוסים אפשר להחליף כל כמה שנים.

חוץ מביהי שאי אפשר להחליף אותו.

אני לא משוכנע שאני רוצה משיח.

לגבי גאולה אנחנו כבר בגאולה.

לגבי משיח- אפשר לעשות מלך שפקודותיו הן המלצה ולא חובה, אבל העם ירצה ללכת אחריו כמו אחרי מנהיג.

אם בניו לא יתנהגו יפה אז אפשר להדיחם ולמנות מלך אחר צאצא של דוד.

בכל מקרה אפשר לראות לעיתים אצל שושלות רבנים, או לדוגמא שושלת הנשיאים מהלל הזקן דרך רבן גמליאל לאורך 300 שנה,  שאדם נולד לתפקיד של קדושה הוא מחונך לכך מינקותו ולכן יצא אדם טוב בסוף.  כי מלכות בית דוד מחייבת מבחינת הקודש והמוסר, לא כמו אצל מלכי אומות העולם.

אני לא חושב שמצב התרבות היום מוכנה ואפילו לא קרובה למקדש או משיח, אבל זה תהליך שיהיה בסוף

להגיע לעזרת המקדש ברגלים.

אומות העולם יגיעו להר הבית ששם משתחווים, כנגד נעלה(ירושלים) ונשתחווה(הר הבית) ונראה(העזרה).

כתוב בזכריה שיבואו הגויים *להשתחוות* לה', ובמילא אסורים בכניסה לעזרה.

ייתכן שיהיה אפשר להגדיל את שטח הר הבית, או שייפסקו שבכל מקום שרואים את המקדש הגויים יכולים להשתחוות

לעתיד לבוא הרחוק ומי יודע איזו טכנולוגיות יהיו.

לא וודאי שישר כשיבנה המקדש בדורות הראשונים כל הגויים יעלו

למיטב ידיעתי בכל העולם ישנם כמה מליארדים של בני אדם, ויהודים אין אפילו מליארד אחד.

כמה יהודים יש ברחבי העולם? כמה בארץ? סביבות ה20 מליון סך הכל? מעולם לא אמר אדם צר לי המקום וכו'.

כבר היום יש משפחות ששוכרים את המבנה של תלמוד תורה מוריה לשבתות, זה מבנה ריק, עם ריהוט בית ספר, ברובע היהודי.

כמותו יש אלפים בירושלים, היכולים לאכסן בתוכם מיליוני אנשים. קצת צפוף, נכון, אבל הם יעמדו בזה לליל הסדר. חוץ מזה שתוריד מהחישוב את כל הטמאים שלא יוכלו לעשות את הפסח במועדו, או סתם האנשים שמסיבה כלשהי לא יוכלו לעלות לרגל, והנה לך עוד מקום.

בשאר הרגלים יש לך שבעה ימים, ואתה יכול להגיע ליום אחד בלבד מתוכם, והנשים פטורות, ככה שכבר תוריד חצי מכמות האנשים. תוריד כמובן גם את הטמאים, ואיזה כיף, עוד מקום! הרבה שירותים כימיים בכל פינה יעשו את העבודה באופן זמני, השאר יתאפקו.

אין סיבה שירושלים תצטרך להכיל מליארדי מאמינים בו זמנית. גם היום מבקרים בירושלים מליארדי אנשים, פשוט לא באותו יום.

אם אתה מאמין בה' שהוא זה שישלח לך את המשיח, והוא יודע מה טוב לך, אתה צריך לרצות את המשיח. אם הילדים שלו לא ימצאו חן בעיניך, זו אכן בעיה, שתאלץ להתמודד איתה כמו שאתה מתמודד עם ביבי.

אנחנו בגאולה? אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך, אלא אם כן יש לנו הגדרות שונות לגאולה, או שכוונתך לומר שאנחנו ב"אתחלתא דגאולה".

בגאולה בכל אופן, אני מאמין שה' יקבץ גלויותינו לארצנו, נבנה את ביתו, נירש את ארצנו, ונמליך עלינו את משיח ה'.

בארץ יש כ7 מליון יהודים.

אין בארץ (לא בירושלים, בארץ כולה) מספיק בתי מלון בשביל לארח אפילו מליון אחד של בני אדם.

מעבר לזה יש גם נבואה שבית המקדש יהיה בית תפילה לכל העמים, מה שיצריך מוקד עליית רגל דומה למכה או לותיקן, קרי שירושלים תתרחב פי עשרה ממה שהיא עכשיו ולהרבות בבתי מלון.

באשר למשיח, אני לא חושב שמשטר מלוכני הוא דבר טוב, אלא אם כן המלך הוא כמו הנשיא של ימינו, לא בעל סמכויות ובעיקר נטל מיסים, עם זה אפשר להתמודד אבל אם המלך יחליט אם לצאת למלחמה או לא, ההסטוריה מלמדת שיש חיסרון לדיקטטורות על פני דמוקרטיות במלחמה כי החייל בדיקטטורה הוא נתין ואי לכך יהיה ראש קטן, החייל הדמוקרטיה יודע שהמשטר עובד בשבילו ואם הוא יפשל יהיה ניתן להחליף את המשטר מה שהקנה ב150 שנה האחרונות יתרון עצום למלחמות של הדמוקרטיות על פני הדיקטטורות.

בגדול גם אזרחי דיקטטורות היום בורחים לדמוקרטיות כדי לחיות חיים טובים יותר, אין כמעט שום יתרון לדיקטטורות על פני דמוקרטיות, יש מעט אבל ממש מעט ובגדול רוב הדיקטטורות בקריסה בעולם.

לגבי משטר מלוכני שהוא גם דמוקרטי כמו אנגליה שבדיה, וכמו מוסד הנשיאות של היום כאמור אין לי התנגדות מלבד נטל המס ומלבד זה שזה בעיני מיותר אבל אם לסמן וי רק כדי לשים מלך מבית דוד, נו פסדר, אם העם ירצה העם יקבל.

אנחנו בגאולה, כן, ההגדרה של גאולה היא בארצינו ובשלטון עצמינו, אנחנו במצב דומה לבין תקופת יהושע לדוד ושלמה, מצד אחד בארצינו ובשלטון עצמינו ומצד שני בלי בית מקדש, לא אתחלתא, גאולה, גאולה אבל לא גאולה שלמה, האתחלתא היתה לפני 77 שנה, בין העליות הראשונות להקמת המדינה, עכשיו אנחנו בגאולה.

אני מזכיר ששהייה בעיר ולינה תהיה נצרכת לכולם רק בחג ראשון של פסח. אם כל כיתה היא לפחות 50 איש, זה אומר שמצטופפים.

לכל אחד יש משפחה וחברים בירושלים, שהבית שלהם מכיל פחות או יותר מקום להרבה אנשים, בצפיפות. בתי המלון יאכלסו כמה שיוכלו, בצפיפות. מבני ציבור ריקים ישמשו למשפחות, למשל בניין כלל הוא מקום נפלא לאכסן בו כמה אלפי אנשים.

המוני מבני ציבור ומבנים ריקים יש בירושלים, חוץ מכמובן הבתים הפרטיים שאליהם יוזמנו חברים או קרובים.

העלייה לרגל לא הייתה ולא תהיה דבר מכובד ותיירותי, היא הייתה ותהיה צפיפות מגבשת בין כל עם ישראל.

המשנה לא לחינם אומרת ש"מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים" מכיוון שאכן הייתה הווא אמינא שאנשים יאמרו ככה, היה צפוף ללא ספק, הרבה יותר מהיום, שירושלים ענקית ומלאה מבנים.

העלייה לרגל לא תסתמך על המלונות בלבד, למעשה אם אני זוכר נכון אסור לקחת כסף מעולי הרגל הבאים להתארח אצלך, ומצווה לארח אותם בביתך. (אבל אני לא בטוח בכך ב100%, עוד דקה אעיין בפנים, כרגע אני סתם מגיב לך)

המשמעות של בית תפילה לכל העמים זה לא שהם יצטרכו לעלות לרגל. כשם שהיום פוקדים כל הגויים את ירושלים ואת הקיר המערבי, ככה לעתיד לבוא יפקדו את בית ה'. לא בבת אחת, איש איש בזמנו.

אם אתה מאמין שה' יודע מה טוב לך, והוא ציווה אותך להמליך מלך, שלפי חז"ל הוא דיקטטור ללא ספק, אז כנראה שבאמת עדיף מלך דיקטטור, משלטון העם. להביא ראיה מגויים שהמלך שלהם הוא מלך רשע זה לא ראייה. צריך להמליך עלינו מלך צדיק, ואם הוא אכן יהיה רשע יהיה צורך להדיח אותו.

למה אתה אומר שהגדרת הגאולה היא שאנחנו בארצנו ובשלטון עצמנו?

חוץ מזה שלא כל ארצנו בידינו, לא כולנו פה, למעשה רובנו בחו"ל, והשלטון אינו ממש השלטון של עצמנו, כשישנם ח"כים ערבים בכנסת, וגם היהודים לא ממש משרתים את האינטרסים של עם ישראל כעם ה'.

אבל טעיתי שחשבתי שמספיק יום אחד לעולי הרגלים, כי עכשיו ראיתי שככל הנראה (טרם התעמקתי בזה מספיק) עולי הרגלים כן חייבים לשהות כל שבעת ימי הרגל בירושלים. נו, אז הם ישהו אצל חברים ובמבנים ריקים שבוע במקום יום אחד.

לתוניסיה, אז היישוב היהודי בירושלים יגדל למזרח ירושלים.

אבל צודק - ירושלים הגיעה לשיא הגבולות הטופוגרפים שלה (נחל שורק במערב, הר גילה בדרום, ומדבר יהודה במזרח)

נכון לכרגע יש כ15 מיליון יהודים בעולם.

ירושלים במקומה הנוכחי מכילה כמיליון איש.

תצופף בבתים יכנסו לך 3 מיליון ויהיה צפוף.

אז צריך להגדיל אותה כמעט עד לאיזור מעלה אדומים במזרח ולבית לחם בדרום. רמאללה בצפון ומבשרת במערב

בערך בערך. כן?

זה כבר מרחק שאנשים לא יוכלו להגיע למקדש בחג ולחזור ללון בבית שנמצא בבמשרת.

או שאולי יהיה רכבת אוטונומית בai

והמשיח יאשר אותה לשימוש בשבת ובחג

עמק נחל שורק רחב מדי ומבדיל בין ירושלים למבשרת, לא סתם הוא עמוק ורחב כל כך, תופעה ייחודית בנוף ההררי

וכן גם רצף בין מעלה אדומים כשיש את הירידה של מדבר יהודה.

אפשר לעשות רצף לבית לחם בדרום אבל זה בדוחק כי הר גילה חוסם את רוב הדרום.

בצפון כבר עכשיו יש את הואדי הענק בין רמות לשאר העיר.

כך שיש גבולות טופוגרפים ברטרים לירטשלים, שכבר בבית ראשון אזור ירושלים החדשה היה העורף החקלאי של העיר, עובדה שלא היתה שם שום עיר אחרת (חוץ מבית הכרם שכנראה היתה ברמת רחל, ומנחת במלחה)

ירושלים, ידידי, מכילה הרבה יותר ממליון איש. כרגע גרים בירושלים מליון אנשים, בכחצי מליון דירות מגורים. אולם חשוב על מבני הציבור הריקים, שיכולים לאכלס בהם אנשים למשך החג.

בתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות, אולמי פיס, קניינונים, מסעדות. לא חסר. כמובן, להימצא במקומות כאלה לא מתאים לכל אחד, זה לחבר'ה הקרביים יותר.

העדינים ילכו לחברים ומלונות, ישיבות, כפרי נוער, מדרשות, אולפנות. שבוע בצפיפות מטורפת. אם מליון איש גרים בירושלים, ונניח חצי מהם גרים אחד עם השני, כי זה משפחות גם, לא רק רווקים וזקנים, זה עדיין משאיר לנו המון מקום.

בוא נתעלם מדירות קטנות וצפופות גם ככה של משפחות מרובות ילדים, ומדירות פאר ענקיות של רווקים וזקנים, ונלך איפשהו באמצע על כל דירה בערך עשרים איש מצטופפים? אז יש לנו 5 מליון מסודרים לחג.

העשר מליון הנותרים, אני מאמין שימצאו מקום במוסדות ציבוריים וכדו'. לצערי אני לא מצליח למצוא נתונים לגבי מספר מבני הציבור שיש בירושלים, ובפרט מבני החינוך והפנימיות השונות. אני מעריך שיהיה מקום.

חשוב לזכור, כמובן, שרבים לא יוכלו לעלות לרגל. אני חושב שאפשר בביטחון להוריד מליון אחד או שניים, של טמאים/זקנים/חולים/בעייה אחרת, שיאלצו לוותר על העלייה לרגל.

לשאר האנשים יהיה מקום. יהיה צפוף, אבל יהיה.

הצערבי, או לפחות את אזור ההר.

פרזות תשב ירושלים מרוב יושב (זכריה).

ואז לא יהיה הבדל בין ארץ כנען (המערבית) לירושלים.  ואכן חזל דרשו ש"ההר הטוב הזה" זה ירושלים למרות שבפשט זה כל ההר של עבר הירדן המערבי.

אבל זה רק תיאוריה

דמשק היא העיר החשובה בלבנט ברוב התקופות, צומת דרכים בינלאומיות ומקום מעיינות ונהרות.

אפילו בערבית קוראים לה "א-שאם" כשם הלבנט, ארץ ישראל השלימה.

ירושלים מבחינה גיאוגרפית לא כזו חשובה, יושבת על דרך לאומית של גב ההר אבל לא בין לאומית.

הכוונה שמעמד ירושלים בעתיד יהיה כמו דמשק

לעתיד לבוא כבר תהיה הנדסה גנטית ובני אדם לא יצטרכו ללכת לשירותים כי מבנה הגוף ישופץ.

גויים יעלו לרגל בסוכות וישתחוו כך כתוב בזכריה, מן הסתם בהר הבית. השאלה אם אפשר להרחיב את הר הבית.

מה הבעיה להדיח את הבן של המשיח ולמנות מלך צאצא דוד אחר במקומו? כמו שמינו את יהויקים במקום אח שלו שפרעה לקח למצרים (יהואחז עם אני זוכר נכון).

שאלה כללית מה יקרה כשכדיר הארץ כבר לא יוכל להכיל את כל עם ישראל, מילא הגוים יגורו בכוכבים אחרים,  ומילא ייפסק כחכמים שכל מקום שנכבוש מדעת רבים הופך להיות ארץ ישראל, אבל האם זה חל גם על כוכבים אחרים?  האם ימצאו טכנוחוגיה לנפח את כדור הארץ, ובכלל זה את ירושלים וארץ ישראל? האם ימצאו טכנולוגיה להקטין את גוף האדם כך שיהיה הרבה יותר מקום? האם הטבעים יישתנו?  לאלוקים פתרונים

מ-84 אלף תושבים ו-20 קמ"ר, ל-984 אלף תושבים (כמעט מיליון) ו-125 קמ"ר.

לא מספיק לך?
 

חוץ מזה,

ירושלים לא מפסיקה להיבנות.

לך תראה כמה פרויקטים של בניה במיוחד בתחבורה יש שם.

אין מספיק חדרי שירותים לארח את כל האנשים האלה, אין מספיק, רוצים בית מקדש עכשיו? תתחילו לבנות, אין תשתית לעליה לרגל.

השנה הזו בטוח במאה השנים הטובות ביותר שהיו בהיסטוריה של עמנו מאז ומעולם.

רוצה משיח, מקדש וגאולה, אבל זה לא סותר כי זו ההתפתחות הטבעית של מדינתנו האהובה ואני חושב שמשיח זה שלטון ולא בהכרח מלך

יש וודאי דברים שעם ישראל זוכה לדברים שלא היו בהסיטוריה. אבל גדולי ישראל שבוכים בתיקון חצות חולקים עליך.   גלות השכינה, אין נבואה, אין השראת שכינה, אפילו מדינת ישראל לא מתפקדת בפועל כממלכת כהנים וגוי קדוש אלא כעם ככל העמים.  למרות שאנו בגאולה ואכן כבר עבדי ה' ויש כאן הווי ארץ ישראלי מבורך וקדוש שמתפתח כאן, אנו כל כך רחוקים מהחזון העתידי, שייתכן שיפתיע אותנו וכבר נמצא מתחת לפני השטח ורק צריך לפרוץ

שיכול להתחלף מדי פעם.

מה שחסר זה כמו שהורה יקח אותנו למסעדה יוקרתית אבל לא יתן את אחד המנות,

יש לאן לשאוף אבל זה לא אומר שאין המון.

אני שואף לעוד תיקונים אבל אנחנו בדרך הנכונה

מקדש בית דוד סנהדרין שכינה ונבואה זה לא אחת המנות, זה מאוד מהותי

יש את האברבנאל על הפסוקים של שום תשים עליך מלך.

2. הרמב״ם בעצמו אומר בהלכות מלכים:

"אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו."

(פרק יב הלכה ב)

כך שכל אלה המנסים לדרוש מה יהיה ובאיזה סדר חולקים על הרמב״ם.

אבל אולי סנהדרין ייפסקו שגם מלך זמני ל4 שנים הוא מלך, ויתחלפו כל הזמן צאצאי דוד אך מלכות בית דוד תהיה קבועה

כמו שאמרתי,

זה לא חידוש שלי אלא של האברבנאל.

יש נביא מפורש (שמואל) שמלך זה רע גם.

וגם על מלכי ישראל הושע אומר לממלכת ישראל "אהי מלכך איפה, ויושיעך בכל עריך ושופטיך.  אשר אמרת (אז בימי שאול) תנה לי מלך ושרים. אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי"

על מלכות בית דוד נכרתה ברית עולם. מלך בית דוד נקרא בנו של ה' בשמואל ובתהילים, וכסאו נקרא בדברי הימים כסא ה'.  ההפך ממלכי ישראל ושאול ששם המלך מוצג כסתירה למלכות ה "ויאמר גדעון אל העם לא אני אמלוך עליכם ולא בני, ה ימלוך עליכם" "ויאמר שמואל דעו כי עשיתם רעה לשאול לכם מלך... ו ה אלוקיכם מלככם".

בעוד שמלך בית דוד הוא גילוי מלכות ה בעולם. עובדה שכסאו מכונה כסא ה, כי למלכות בית דוד לית לה מגרמא כלום, כולה התבטלות למלכות ה, ולא במקומה.

לכאורה מלך זה לא ראש ממשלה. אבל ייתכן שיפסקו שכן. העניין שכל ראשי הממשלה יהיו חייבים להיות צאצאי דוד

שמואל מדבר על מלכות כמלכות,

אין שום התייחסות לשאלה אם זה מלך מבית דוד או לא.

ביחס לדברי הנבואה נגד מלכות ישראל, לא חסר ביקורת על מלכי בית דוד גם.

לא על עצם המלכות.   על עצם המלכות של מלכי ישראל יש ביקורת "אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי".

בניגוד לבית דוד שנאמר עליו "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן", ועיין במזמור תהילים שפותח במילים "משכיל לאיתן האזרחי" על נצחיות וחשיבות מלכות בית דוד.    וגם "ה' אמר אליי בני אתה, אני היום ילדתיך" על מלך בית דוד.

ו"אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה אלוקיהם ואת דוד מלכם" בהושע באחרית הימים. ו"דוד מלך ישראל חי וקיים" כמלכות בית דוד.  ועוד רבים.

זה ההפך מדברי שמואל וגדעון על מלכים שאינם מבית דוד

למלכות אחרת?

שמואל בכלל חשב בדיעבד שהמלכות תהיה מבית שאול והוא לא שמח על המלכת דוד בלשון המעטה.

שה כועס על ששאלו מלך, זה על מלכות שאול.

במלכות דוד הוא לא אומר כלום.

ומדברי הושע אתן לך מלך באפי משמע שזה רק על מלכי לא בית דוד.

אבל כל הפסוקים בשבח מלכות בית דוד מראים שהיא נתנה באהבה ולא בכעס

לא מכיר מקום בו ניתן להוכיח ששמואל לא חשב לרגע שמלכות דוד עדיפה, מוזמן למצוא.

זה נושא ארוך שבאמת דורש חשיבה רבה שלעת עתה אין לי הזמן לכך לצערי הרב

אני לא אומר ששמואל חשב דווקא שמלכות בית דוד אידאלית, ייתכן הוא פשוט לא חשב על כלום לגבי דוד, אבל וודאי שהיא לא נתנה בכעס לעומת מלכות שאול.

רק אומר שהכעס על המלכות נאמרה רק על שאול ועל מלכי ישראל, לא על דוד.

ובכלל הנבואה על נצחיות בית דוד נתנה על ידי נתן, שמואל עדיין לא ידע זאת

ללא קשר לבית דוד או לא.

אכן, ההבטחה של נתן הנביא הגיעה אחרי, שאלה מעניינת מה היחס.

אגב, נבואת אחיה הגיעה אחרי נבואת נתן, האם זה אומר שלבית דוד הובטח מלכות אבל לאו דווקא על כל ישראל?

"אך לא כל הימים" עלירבעם.

כלומר שזה שבית דוד לא מולך על כל ישראל זה זמני

ועיין בפשט הפסוקים בדברי אחיה.

ובנבואת יחזקאל בהפטרת ויגש ומלך אחד יהיה להם למלך עבדי דוד

איש לדוד כמלך רק אם ישמרו בניו את המצוות. גם כיום אין מלך בית דוד בימינו ובגלות. "אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך".

אבל הברית היא ברית עולם כמלך האידאלי של כל ישראל , גם אם בניו יחטאו "והכינותי את כסאו עד עולם...אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים, וחסדי לא אסיר מעימו".

וראה מזמור משכיל לאיתן האזרחי.

כבית המלוכה האדיאלי של כל עם ישראל, שנבחר על ידי ה לנצח, שישוב בעתיד למלןך על כל עם ישראל.

עיין בפסוקים בשמואל דברי הימים ומשכיל לאיתן האזרחי בתהילים והפטרת שמיני.  וברמבן לא יסור שבט ימיהודה. ובעיקרי האמונה לרמבם עיקר ביאת המשיח.

כמו שגם אם נגלה מהארץ הובטח לנו שהגלות לא נצחית.

מה שאי אפשר לומר על מלכות בית דוד שנקראת כסא ה, המלך נקרא בנו של ה, ולית לה מגרמא כלום "כירח יכון עולם, ועד בשחק נאמן סלה"

שמואל תפקידו למשוח את דוד וזהו, הם מעולם לא ייפגשו עוד (חוץ מפעם אחת בפשט שדוד בורח מתחילת בריחתו משאול ובא אל שמואל בניות ברמה ואונר לו ששאול רודף אחריו. שלא כתוב מה היה שם וחז"ל אמרו שדוד ושמואל עסקו בחקירת איפה המקום אשר ייבחר ה לנצח. דבר שמתקשר לברית העולם עם דוד "נשבע ה לדוד אמת לא יסור ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך... כי בחר ה בציון זאת מנוחתי עדי עד", "ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים, ולמען ירושלים העיר אשר בחרתי לשום את שמי לעולם" בנבואת אחיה, ובדברי הימים בדברי שלמה בחנוכת המקדש "ברוך ה אשר דיבר... ואבחר בדוד למלך עד עולם ואבחר בירושלים לשום את שמי לעולם"

שמלכות בית דוד ניתנה באהבה מה'.

לעומת הפסוקים על מלכות שאול שנתנה בכעס

ה כעס על שאול.  אבל זה שהמלכות נתנה לדוד זה לא היה בכעס.

אבל צודק שנראה שדוד הומלך רק בתור בדיעבד, כי שאול חטא אז לא היתה ברירה.

אבל גם ליוסף הבכורה הועברה כביכול בגלל חטא ראובן.

אבל כנראה אצל דוד זה כך כי הוא מייצג את בעלי התשובה, שזדונות נהפכים להם לזכויות, והבדיעבד הופך ללכתחילה, וכמדומני אמר הרב צדוק הכהן מלובלין שהבדיעבד שלנו הוא הלכתחילה של ה', ודומה לזה אמר הרב קוק באורות התשובה. 

ואצל שאול ה כעס על שבקשו מלך.

אצל דוד לא

מלך בית דוד יהיה מנהיג ללא כפיה (וודאי בעתיד הרחוק) אז נפתרה הבעיה גם לאברבנאל

אם מדובר במינוי ללא כפיה, אז מה מחייב שיהיה מבית דוד?

ואם אין מחייב, איך מסתדרים עם הברית עולם עם בית דוד?

ואין לי תשובה טובה כעת, אני צריך לחפש, אבל זה יקח זמן.

מניח שהרב גורן התייחס בתורת המדינה, הרב ישראלי באחד מספריו, הרב הרצוג בתחוקה לישראל על פי התורה, הרב חיים דוד הלוי באחד מספריו, הרב יעקב אריאל באחד מספריו והרב דב ליאור באחד מספריו, וגם אחרים. (כמובן שהאברבנאל התייחס כנראה גם בכי תצא או בשמואל או מלכים)

יש עניין באיש אחד שיהיה כמו רועה צאן או מנהיג שהעם ילך אחריו מרצון.   כדי ליצור לישראל לב אחד.

בית דוד גם מסמל תכונות שיש רק לדוד, ואולי רק לבית דוד יש כשרון פוטנציאלי להבנה מלאה של ערכי הנהגת ציבור מתוך רוח הקודש. אותה שאלה למה רק בני אהרון הם כהנים.

או כמו לשאול למה דווקא עם ישראל ולא הגויים, ולמה דווקא בני אברהם יצחק ויעקב.  ולמה ירושלים נבחרה ולמה בכלל יש מקדש אחד ולא במות, או עיר בירה ארעית ומשכן נייד

בכל מקרה נראה שמלכות בית דוד תשוב רק מרצון של הרוב המוחלט של העם, ולא במחטף פוליטי

כמו ראש ממשלה. ההבדל הוא שהצווים שלו יהיו המלצות ולא מחייבים.

אפשר לסדר שלמלך יהיו בחוק 4 סמכויות:

א. הוא יוכל לדעת כל מה שקורה בכל רשויות המדינה, כולל מידע סודי.  ב. הוא יוכל לזמן אליו בכל שעה כל איש רשות שיהיה חייב להתייצב ולדווח לו על התנהלות הרשות, והמלך יוכל להורות לו מה לעשות, הוראה זו תהיה המלצה ולא מחייבת ג. בכל חוק וצו ממשלתי תכתב המלצת המלך ותחתיה מה החליטו בפועל ד. למלך יהיה גוף תקשורת מדיני שנתון לרשותו, בו יפורסמו המלצותיו, כך שהעם יוכל לדעת אם ראש הממשלה מבצע את המלצות המלך ולפי זה העם יחליט אם לבחור/לא לבחור בראש הממשלה בבחירות הבאות

ואני נגד גוף תקשורת בבעלות גוף מדינתי כלשהו כי זה מחייב אנשים לממן אותו.

למה זה מספיק חשוב כדי שתחייב אחרים לשלם.

המשיח יהיה עסוק כולו בפוליטיקה בדיוק כמו ראש ממשלה, ההבדל היחיד שפקודותיו יהיו המלצות ולא מחייבות.  אבל בהקשר החברתי העם יצפה מראש הממשלה למלא את פקודות המלך בדרך כלל, כאשר הריבון האמיתי הוא המלך, וראש הממשלה בעיקר אמור להוות איזון ובלם למלך ולייצג את העם במקרה של קונפליקט בין המלך לעם. לכן ראש הממשלה ייבחר בבחירות אחת ל4 שנים והמלך מולך קבוע.

חייבים גוף תקשורת כדי שכולם ידעו מה המלך המליץ והאם ראש הממשלה עושה זאת. מטרת הגוף הזה זה פרסום, ותעמולה בו תהיה אסורה. לא נראה לי זה יעלה הרבה כסף, ותמיד יוכלו להיות גופי תקשורת פרטיים מתחרים שגם יבקרו את המלצות המלך.

אם נשווה את זה למלך בריטניה כיום, זה שונה לגמרי.  המלך בבריטניה לזכרוני מייעץ רק פעם בשבוע לראש הממשלה, בקושי עוסק בפוליטיקה, ועצותיו לא מפורסמות כלל אלא בחדרי חדרים. כך שבפועל בבריטניה המלך יועץ לראש הממשלה בדיוק כמו אשתו של ראש הממשלה

1. הנשיא עוסק לא מעט בפוליטיקה, הוא בוחר מי ינסה להרכיב ממשלה, יש לו מזכיר צבאי, הוא חותם על כל חוק. בשנים האחרונות הוא גם מציע פשרות בנושאים במחלוקת פוליטית.

ההבדל המשמעותי הוא האם הוא קבוע או מתחלף.

2. אם זה פקודות, זה לא המלצות.

אישית, לא רואה בכך חשיבות, אבל לדבריך.

3. יש גופי תקשורת בעולם, אם הציבור יתעניין בדעת המלך אז התקשורת תספר.

זה עולה לא מעט כסף,

תאגיד השידור עולה קרוב למיליארד ש''ח בשנה, גלי צה''ל עלה לפני כמה שנים 50 מיליון בשנה, המחירים תמיד עולים כך שזה יותר כעת.

אתה מדבר על משהו שיעלה כמו גלי צה''ל.

אבל האמת היא שהגודל לא כזה משנה, אין כסף מיותר, אז זה על חשבון משהו, האם נפסיק לממן משהו שחשוב לך בשביל זה? על מה היית מוותר.

זה לא כסף שלך, מתוקף מה היית לוקח כסף מאחרים בשביל זה?

4. תיאוריות מעניינות, אני לא מבין את התועלת בכך

1. לזכרוני אמנם לנשיא יש סמכות בהרכבת הממשלה, אבל בפועל הוא לא ישתמש בה אף פעם, ומשמש רק כבורר ניטרלי לבניית ממשלה ורק קצת דוחף פה ושם, כך שההשפעה שלו מזערית בפועל.

באופן כללי מצופה מהנשיא כמה שיותר להיות נטרלי וכמה שפחות להתעסק בנושאים שנויים במחלוקת. וגם כאן ההשפעה שלו מזערית. שאני דיברתי על מלך דיברתי על פוליטיקאי לכל דבר ועניין שנכנס עמוק לשדה הפוליטי, הוא ראש ממשלה לכל דבר מלבד זה שפקודותיו לא מחייבות.

2. המלך יכול לתת את דבריו כפקודות ולזעוק מעל בימת הכנסת שתעשינה.  יש לזה אפקט ציבורי. מבחינת החוק אף אחד לא חייב לקיים אותן, כך שאין חשש לדקטטורה, אך אם העם תומך בו אז וודאי שלהנהגתו תהיה השפעה מרבית, במיוחד שראש ההממשלה תלוי בעם.

3.שיגיע המשיח נדבר על התקציב... אני מעריך שהמקדש יעלה יותר.  בכל מקרה מוטב שיהיה למלך גוף תקשורת עצמאי, מאחר שאין כוחו לכפות אלא רק לפרסם את עמדותיו. כל גוף תקשורת אחר יכול לסלף.

4. תועלת במה? במלך בריטניה? הייעוץ שלו בעיקר בשביל הכבוד ובשביל להרגיש שהוא לא מלך סתם. וגם זה תמיד הוסיף לשמוע עצות מאשה שכבר 70 שנה מייעצת לראשי ממשלה (במקרה של המלכה אליזבת)

לא אידאלי אפשר כמו שהצעתי עם מלך ממליץ וראש ממשלה נבחר.  אבל גם שם רוב המוחלט של העם ירצה את המלך,  כמו שנשמע שרוב עם ישראל רצה את שלמה ולכן עבדו במס גם אם היה קשה, עד זקנותו שאז התערר מעמדו של שלמה והעם בהנהגת ירבעם התחיל לא לציית לשלמה, אבל עדיין לא מרד בגלוי.  ורק בימי רחבעם העם כבר לא רצה את הנהגתו.

אילו ירבעם היה ראש ממשלה נבחר אז כל הבעיות היו נמנעות.  שלמה היה ממליץ להעלות מס אדם מישראל, וירבעם היה מבטל זאת לפי החוק, אבל עדיין העם היה רוצה בגדול את שלמה והנהגתו הכללית, רק בתחום המס היה שינוי וראש הממשלה היה מאזן את המלך. וירבעם היה מסכים שבן ישי יהיה בראש

כיום המצב באנושות השתנה ומאפשר זאת

את מלכות ה'.  כישראל אומרים לגדעון "משול בנו גם אתה גם בנך כם בן בנך" אומר להם "לא אני אמשול בכם, ה ימשול בכם".

שמואל אומר "דעו כי עשיתם רעה לשאול לכם מלך... ו ה אלוקיכם מלככם" ו ה אומר "כי אותי מאסו בבקשם להם מלך".

מלכות בית דוד לא סותרת את מלכות ה, כי כסאה הוא כסא ה, כמבוא בדהרי הימים "וישב שלמה על כסא ה למלך" והגמרא על פסוק זה במסכת מגילה אומרת שבניגוד לאחאב דמלך רק על התחתנים, שלמה מלך כמו ה גם על העליונים וגם על התחתנים.    כלומר מלכות בית דוד במהותה מגלה מלכות שמים, לא סותרת.  וכן מלך בית דוד נקרא בנו של ה' "אף אני בכור אתנהו", "ה אמר אליי בני אתה" "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן" ובן כרעא דאבוהי, לא סותר אותו

שה' זיכה אותנו לראות גאולה בעיניים.

ומתפלל שנראה את הגאולה השלמה 

מאוד גאה במדינה שלנו, גאה בהתקדמות שלנו, שמחה על המדינה, רוצה יותר.

שמחה מהמדינה - בהחלט.

סיפוק מהמדינה - לא ממש.

מדינת ישראל היא כמו אדם שהיה בתרדמת והתעורר.

ברור שיש שמחה גדולה על כך שהוא אוכל ומדבר שוב פעם.

ועדיין אנחנו רוצים שהוא יחזור לגמרי לאיתנו הראשון: להתנהגות האמיתית והמליאה שלו.

כך גם עם ישראל וארץ ישראל - צריך חיי תורה בעולם המעשה.

עולם המעשה נבנה כל כך יפה, ולכן אנחנו נדחפים לבירור של התוכן. הזמן דוחק אותנו בעצמו.

זה כמו לשאול, מה מלפפון יותר, ארוך או ירוק?

אני מרגישה סיפוק ענק והודיה ושמחה עצומה על המדינה, כחלק מהרצון הגדול למשיח מקדש וגאולה

את כנראה רואה מקדש לנגד עינייך כל יום כל היום בהחלט מדרייגה

אני מאוד מאוד שמחה ומודה ומרגישה סיפוק מהמדינה שלנו אבל ברור לי שזו רק ראשית צמיחת גאולתינו, זה עוד שלב (משמעותי מאוד!!) מדרך למשיח בית מקדש גאולה. שזו כמובן המטרה הסופית. וכן, את זה אני רוצה יותר אבל לא כי אני לא שמחה במדינה אלא כי אני יודעת שהמדינה זה לא השלמות העליונה שאנחנו שואפים אליה.

שהפכנו לחבורת מפונקים בכיינים.

המצב של עם ישראל מעולם לא היה טוב יותר.

פגשתי מישהו ביום העצמאות שזרק: "תראה מה קורה, שרפות, זה עצמאות?"

אלוקים איזו קטנות מוחין..

התשובה שלי הייתה בעיקר תשובה לכל המתבכיינים שבטוחים שהמדינה הזאת היא כשלון במקרה הטוב או אסון במקרה הפחות טוב..

התשובה לשאלה של פותח השרשור היא די מובנת מאליה (מופיע בספרים) - המדינה היא שלב בדרך.

כל התקדמות היא מבורכת, אנחנו מודים על ההתקדמות בעבר ובהווה ומצפים להתקדמות בעתיד.

ואנחנו נגאל. סופית. לגמרי. זה יקרה. רק צריך סבלנות, אורך רוח והרבה הכרת הטוב.

אנחנו רואים בחוש איך ה' מכין הקרקע לקראת הגאולה!

במאה השנים האחרונות עם ישראל והעולם כולו עובר תהליך עומק פיזי-נפשי-רוחני-פרטי-כללי גלוי וזועק לשמיים! שמטרתו היא אחת, והיא ברורה - גאולה.

אני לא מספיק מודה לה' על הגאולה שזכינו לה.

ולא מספיק מייחל לשכלולה והתפתחותה כפי שהיה ראוי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים