לגבי ההורים הגרושים - לא כל כך מתייחסים לזה אלא אם לבחור יש בעיה ספציפית עם זה.

לגבי חוזרים בתשובה - מורכב. יש כאלו שקשה להם עם זה. תלוי כמובן גם רמה תורנית, רקע מהבית, גיל, הגיל שבו חזרת בתשובה ועוד ועוד. 

גם לא כתבת מה את מחפשת.. אולי זה באמת קשה למצוא, בלי קשר לרקע שלך? 

פעם זה היה נשמע לי יותר שייך לציבור החרדי.

ונראה לפעמים שלציבור החרד"לי/ דת"ל תורני יותר קל להכניס לשורותיו חוזרים בתשובה.

וכל זה לא רק בשידוכים, יש הרבה נקודות שאני נתקלת בדברים דומים רק כי חזרתי בתשובה..

כמו ש-לרוב חושבים שיש לנו גם רמה תורנית פחותה וכ'ו (ואולי זה נכון אצל אנשים אחרים) אבל לכאן ולכאן, בכל ציבור יש אנשים שהם יותר לייט..

לא יודעת.. כן יצאתי עם שני בחורים שהשדכן הציע ובשיחה איתה לא הייתה דרישה קריטית למישהי עם הורים גרושים.

אני חושבת שזה יותר קשור לשדכן ולא לבחורים...

עד היום לא קיבלתי ממנו הצעה אחת של בחור עם משפחה רגילה.

ופתאום מביך אותי בכלל לכתוב מה אני מחפשת חח

למרות שאני יודעת שיש בחורים כאלה.

אולי כדאי לנסות אחר.

לגבי הלמה - כמו כל רקע שונה ואף יותר.

סתם דוגמאות - יש דברים שנעשו בעבר ונשארים. לדוגמא - קעקוע. דברים שבינו לבינה ועוד. זה לא תמיד פשוט למישהו שמגיע "נקי" מהדברים האלו.

יש גם את החשש של היציבות של החזרה בתשובה, של הסגנון ועוד ועוד.

זה לא אומר שזה יפריע לכולם, אבל אלו נקודות שעלולות להשפיע.

לגבי מה את מחפשת - זה מה שטוב בפורום כזה. את שואלת באנונימיות ומקבלת מגוון של תשובות. 

אני חוזרת בתשובה כבר חמש שנים (מגיל 15)

ותודה לה' ית' באמת יש יציבות הלכתית, השקפתית ואמונית.

אם הייתי בהתחלה של התשובה, הייתי יכולה להבין את זה יותר-

ואפילו כלפי חוץ מבחינת צניעות מקפידה יותר מכל אחת אחרת שהכרתי כי זה באמת חשוב לי ויש סיעתא דשמיא.

גם מבחינה תורנית וכו'.

אני מנסה להגיד שלא חזרתי בתשובה אתמול ואני מאוד מתעמקת בהלכה ובכללי בלימוד תורה.

וממש שופטים לפי זה עוד לפני שמכירים אותי בכלל...

לגבי הסגנון-

חרד"לי חסידי שדומה פחות או יותר להשקפה שלי:הרב קוק, ר' נחמן, הרב יצחק גינזבורג.

רגיש, מאיר פנים, משפחתי.

עשה/יעשה צבא.

אידיאולוג שאין לו בעיה לגור באיזה חווה.

פחות או יותר..

אגב, אפשר גם לכוון לבעל תשובה באותו סגנון. פותח עוד אפשרויות. 

אני לא מתנגדת לצאת עם חוזרים בתשובה..

לא יצא לי להכיר חוזר בתשובה בסגנון כזה,

ממה שנתקלתי לרוב הם פשוט דת"ל או בישיבות יותר חרדיות.

את בת 20. יש לא מעט בחורים רלוונטיים.

מקסימום - אפשר להעלות בשנה-שנתיים את הגיל איתו את נפגשת וזה בעצמו יפתח לך המון אפשרויות. 

ניסית להכיר בחורים מהישיבה באביתר או מאחת הישיבות ביצהר?  נשמע שהם יתאימו לך יותר

אבל לחוזרים בתשובה אין איך להגיע באמת להכרות עם סגנון כזה..

פחות נגיש

אנ י לומד בישיבת ביצהר (של הרב דודקביץ')  יש לנו אברך בישיבה כאן שהתחתן עם חוזרת בתשובה מקהילת נהורא.  זה לא מופרך או בלתי אפשרי  הכל אפשרי רק תמצאי את הדרך להכיר מהמקומות האלה

רמת השרון גם נשמע שיכל להתאים

אם את רוצה איש קשר אני יכל לשלוח בפרטי בשמחה

ישיבת מלאכי השלום(שתעבור בעז"ה בקרוב לחוות גל יוסף) ישיבה בראשות הרב דוד טורנר ישיבה אני חושב שההגדרה שלה זה קווניקים חסידים ישיבה מאוד דוסית והיא בחווה אנשים ברמה מאוד גבוהה מכל בחינה

בציבור הדתי יש תמורות בין דור לדור,

ולפעמים בדור מסוים מקפידים על משהו ובדור הבא כבר לא מקפידים (וגם להפך).

למשל הורים גרושים, אח/הורה שיצא בשאלה, אח/הורה עם בעיות נפשיות...

אם השדכן מבוגר (נניח 50 פלוס) אז זה יכול להסביר למה הוא רואה אישיו בעניין הגירושין של ההורים, וזה לא אומר שבאמת גם לבחורים בגיל שלך זה יפריע.

אבל קצת קשה למצוא 'שדכנים צעירים'..

גם ככה בתור חוזרת בתשובה, להצליח להיכנס לחברה הדתית זה מאוד קשה.

למצוא מדרשה בסגנון שלך ומה שאת מחפשת.

קודם כל בשביל הנשמה, זה כבר טוב.

מעבר לזה יהיה לך ראש מדרשה, שדכנית, חברות רלוונטיות שיוכלו לעזור בעניין השידוכים וסתם שיהיו חברות מאותו רקע. תמיד נחמד. 

כן הכרתי חברות במדרשה הזו ולמדתי שם חצי שנה...

לא יכולה לכתוב כאן בגלוי מה הסיבה שעזבתי, אבל מאוד התאכזבתי מהמדרשה הזו.

בכל מקרה כרגע אני כבר לומדת ועובדת ומסגרת של מדרשה לבנות זה רק לשנה אחת, ככה שלצערי כבר לא רלוונטי.

כאמור - את ממש צעירה ויש גם מסגרות לעובדות ולבחורות שלאו דווקא בגיל המדוייק.

חבל לפספס בגלל זה. בטוח שיש כאן בנות שיוכלו להמליץ. 

וגם כשמצאתי (מקום אחד בודד) לא קיבלו אותי אחרי הראיון האישי כי עשיתי צבא ויש שם בנות שעדיין לא עשו שירות לאומי וחוששים ש"אשפיע עליהן לרעה".

בכל מקרה גם בגילי הצעיר, נראה שעברתי הרבה מאוד גלגולים (שזה לפעמים מצחיק אותי) ובתוך כל הגלגולים האלה יש הרבה סתירות שלא מסתדרות עם הרמה התורנית שלי, לשירות הצבאי שבחרתי לעשות במקום להוציא פטור.

אולי זה גם מה שגורם לבחורים לפסול..

נו שויין, לטוב ולרע זאת אני.

לא בדיוק טיעון שנשמע במחוזות הדת"ל( חוזרות בתשובה).

וכן, שירות צבאי גם מרתיע. במיוחד אם זה אחרי החזרה בתשובה.

לעניות דעתי עדיין כדאי לשאול אם יש מקום מתאים בשבילך. אפשר גם רק לדבר עם שדכן שם שיכיר אותך ויביא הצעות. לא חייבים ללמוד שם.

לי אישית עולה מכון אורה לראש. לא יודע אם הוא מתאים לשלב שבו את נמצאת. 

ובטח לא חסידי..

אז זה כבר מצמצם רשימה ארוכה של מדרשות.

ובסוף כל הבנות שמגיעות למדרשה זה בכדי לעבור תהליך התחזקות,

כשהייתי במדרשה ההיא הרגשתי שזה רק מזיק לי.. כי רוב הבנות היו מאוד פתוחות לעומתי.

ובמדרשה לרוב רואים את התוצאה הסופית של בנות "דוסיות" פחות או יותר (יש לי הרבה דעות בנושא) ואז כשמגיע מחזור חדש הרמה היא של בנות אחרי שמינית או אחרי שנה- שנתיים של שירות לאומי.

גם לפני הצבא הייתי במדרשה, אז אני מכירה את החוויה ואת מה שזה נותן.

זה פשוט כמו להיות בשיעור א'-ב' בישיבה בשנה אחת ואז לחזור לזה/ להתקע שם במקום לצמוח באמת.

ולגבי הצבא.. כן, לקחתי את זה בחשבון

ויושבות על רקע פמיניסטי ולאו דווקא מה שהעולם מגדיר "תורני".

זה מקום שמתאים לנשים מסויימות אבל לא יודע אם זה המקום להתחזק בו.  גילוי נאות: הייתי מקורב לאחת במשך תקופה ארוכה לפני כעשור אז אני מכיר קצת מקרוב.

יש אחת ידועה ומוכרת,

אבל החשיבה שלי מאוד סגורה.

זה לא סותר את זה שאני אוהבת את לימוד התורה (בעיקר העצמי/חברותא),

לכן אם כבר עדיף שהוא יהיה תחת 'תורני'

דיברת על ז'אנר מאוד מסוים של ציבור מזכיר במקצת את הסגנון של הישיבה שלי. שווה לך לבדוק את הסגנון הזה של ישיבות כמוו אבינעם (אביתר),עוד יוסף חי, חומש, רועה ישראל ועוד סגנונות דומים של ישיבות שהם על התפר הזה שיותר קרוב למה שאת מחפשת

שגרירים, אלגו, אתרים וכו'

לא דווקא מהמלצה אישית פשוט לפעמים בוחרים באופציה אחת להיכרות ואולי בעצם יש עוד דרכים טובות

בהצלחה!

כל האתרים מרגישים לי כמו שוק בשר,

בחור אחד מדבר עם הרבה בחורות.. אין בזה טיפת צניעות.

וגם לא נתקלתי שם בבחור שבאמת מתאים למה שאני מחפשת,

כן יכולה לקצת הודעות מבחורים שם.. שאני לא מבינה מה הקשר בין מה שכתבתי למה שהם.. וכל זה בלי תמונה שלי בכלל!

בבירור כתוב שם שאני רוצה להקים חווה ואנשים הזויים כותבים לי.

לגבי אלגו, שמעתי ונרשמתי.. גם ההצעות לא תואמות.

ואני לא מכירה שדכנים נוספים.

וככל שהזמן עובר, כך הייאוש מתגבר!

קחי אוויר. הכל בסדר. ידוע גם שלבחורים לוקח יותר זמן להתבגר.

תנצלי את התקופה ללמוד, להתפתח, לצמוח. תמשיכי לחפש ברוגע במקביל וכשזה יגיע - יגיע. 

קיבלת מקרים *קשים* ממש, או פשוט קיבלת רק בנים למשפחות להורים גרושים? כלומר האם מבחינתך יש צורך שלחתן תהיה משפחה חזקה ושלמה כי זה יהיה טוב עבורך / עבור הילדים שלך, או שמבחינתך זה לא תנאי סף אבל מעצבן שאת מקבלת שידוכים סוג ב' מהשדכן?
בכל מקרה מבאס ממש, וברור שהנקודה שאמרו לגבי הסגנון של השדכן יכולה באופן מובהק להיות קשורה לשידוכים המאוד מסויימים שקיבלת.

זה על הפנים, האמת. בהצלחה רבה!

ואני לא סוג ב'. יש מצב שזה היה ניסוח מעפן, אבל מכיוון שברור שזה חיסרון (לא רואה איך הורים גרושים זה ייתרון), אבל בשידוכין, כשאת בתור חוזרת בתשובה מקבלת *רק* שידוכים של משפחות בעייתיות, כי אי אפשר להביא לך גבר ממשפחה רגילה, זה מראה שלפחות *היחס* כלפייך הוא שלא מגיע לך הטוב ביותר.

אם היו משדכים לי רק בחורות שמנות זה היה מעליב אותי, אבל ברור שבחורה שמנה היא לא סוג ב', גם אם זה חיסרון משמעותי בדייטים. 

גם בגירושים של ההורים אפשר למצוא מידי פעם יתרונות.. לא זהב. אבל כן פירורים.

מכיר רק חוזר בתשובה אחד, ההורים שלו נשואים ושידכו לו בחורה זהב ממשפחה עם הורים גרושים. אז מעניין לאור הדילמה הנ"ל
הייתי מהמר שזה קשור לחזרה בתשובה. אני בפועל מגלה שאני לא כזה מכיר או יודע לצפות התנהגות של חרד"לים... סיפור מבאס שם למטה עם המשפחה שפירקה את הקשר

כל פעם שאני רואה הצעה של בחורה גבוהה אני קודם כל מברר אם היא קשורה בכלל או שהשדכנית דוחפת בכח כי אני גבוה.

בחורה גבוהה זה לא חסרון אבל מתסכל שנותנים הצעות לא קשורות בגלל משהו שהוא לחלוטין חיצוני. 

בתור בחורה גבוהה קורה לי אותו הדבר עם בחורים נמוכים.

ששולחים לי כל מיני אנשים "תיראי והוא מעוניין".. ובסוף אים שום קשר וגם הבחור נמוך.

לפעמים מרגיש שהשדכנים אומרים "הנה דוס, הנה דוסית ויש עוד פרמטר אחד מתאים.. יאללה לשדך"

יש אנשים שזה חשוב להם.

יש לי חברה נמוכה שמורידים אותה בגלל זה והיא גם מורידה הצעות של בחורים גבוהים.

אני 190 ואף פעם לא יצאתי עם גבוהה. הרוב ממוצעות או טיפה מתחת לממוצע
מרגיש לי מוזר מישהי ממש גבוהה...

אחותי גם מאוד גבוהה ומבחינתה אין סיכוי שהיא יוצאת עם מישהו נמוך ממנה

ברור שהיו כאלה עם מקרים יותר קשים.

והורים גרושים זה לא תמיד קל וגם אצלי הקשר עם המשפחה לא תמיד מוצלח (תלוי תקופה),

אבל יש בחורים שזה מאוד מנהל אותם ובעיקר מעצבן שהשדכן מציע רק בחורים כאלה.

תחשוב שיכול להיות בחור שבאמת יתאים לי ורק בגלל שהמשפחה שלו "חזקה" כי הם נשואים לא יציעו לי אותו.

וגם יצאתי עם כמה בחורים שהמשפחות שלהם היו חזקות וחרד"ליות לתפארת ולפחות משפחה אחת לא רצתה אותי כשידוך לבן שלהם אף ע"פ שהייתה התקדמות טובה בפגישות ועל זה בעיקר נפל השידוך.

נ.ב

זה שההורים גרושים לא הופך משפחה לפחות חזקה.

שהמציאות היא כמו שאת מתארת אותה.

אם יהיה התאמה בינך לבין בחור לא יורידו על סמך נקודה אחת שונה, ההתאמה לא צריכה להיות בכל המישורים.

נתקלתי בלא מעט פעמים ביחס אחר לחוזרים בתשובה.

ולא במובן חיובי.. ודווקא בציבור הדת"ל.

ורוצה לחזק אותך שלא תתייאשי

איך אמר הרב שטיינמן זצל על השדכנים? בדור שלנו, אפילו לאברהם אבינו היה קשה מאוד למצוא שידוך

דבר שני, עם רקע יותר "בעייתי" משלך כנראה, וגם שירתתי בצבא ואני גאה בזה מאוד, והציעו לי הצעות טובות מאוד (לא דרך שדכנים) וגם כאלה שהיו ממש ממש לא מתאימות

אבל לא התחברתי לקונספט השדכן בכלל בכלל, בטח לא כששניה אחרי הפגישה צריכים לדון בכמה כסף ההורים ישימו לדירה. ספויילר - להורים שלי אין כסף לדירה🤷

דבר שלישי - הייתי במדרשייה כמעט שנה, ועזבתי מרצוני. יש מדרשיות שבהן יש רק לימודי ערב, ובכל אופן ויתרתי כי רציתי צידה לדרך ולא להישאר בבועה,וגם היה לי חשוב שההורים שלי יחוו את החיים שלי כבחורה שומרת תורה ומצוות

אם את לא בקטע, לא נורא. אני בכל אופן כן ממליצה שיהיה לך שיעור קבוע/ שתהיי חלק מקהילה מסוימת. יש מדרשיות ללא לינה, שזה רק שיעורים והווי וחברה וליווי, ככה תשמרי על הגחלת ותהיי בחברה של שוות, וגם, זה פתח להצעות

הורים גרושים כסיבה לפסול שידוך זה יותר קטע של קהילות ספציפיות שלא אנקוב בשמן, אבל אם זה הכיוון - הוא לא השליח שלך כנראה.

מה הכי חשוב לא לעשות..?

קודם כל, לא להתייאש. היד השם תקצר..?

דבר שני, לחפש אופציות נוספות להיכרות. להיות חלק מקהילה. שיכירו אותך כמו שאת, משם ההצעות יותר זורמות בדרכ

דבר שני, לא לפסול על גובה אם זה לא דיל ברייקר מבחינתך בקטע של משיכה

וגם - אל תנסי להיות מישהי שאת לא. עם בעלי בפגישות הייתי הכי אותנטית שיש, ברמת ה- אנחנו לא נדבר על כסף, כי אין ואני לא מתכוונת לבייש את ההורים שלי אז תיקח בחשבון. מה שיהיה לנו, זה מה שנעבוד עבורו

כנל לגבי ההורים הגרושים שלך. זה המצב, זה מה שיש, וזהו. לא להתנצל על זה,ואת בטח לא פחותת ערך בגלל זה. את יהלום יקר של השם, ואני יודעת כמה זה קשה, אבל תהיי חזקה❤️

אבל אני רוצה להגיד לך אחרי כל מה שכתבת פה- אשרייך.

בעז"ה שבקרוב ה' ישלח לך מישהו ממש מתאים, שיראה את הבגרות והמיוחדות שלך ואיך דווקא מתוך ה"חסרונות" שציינת צמחת והתעלית.

לקבל שירות לקוחות לא מיטיבי?

לצערי, 

כמו בכל תחום אחר בחיים, יש אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות.

יש שדכנים שמרגישים צורך להחליט בשבילך מה טוב לך, מה את רוצה, מה מתאים לך בלי לשאול.

יש שדכנים שמתאימים אנשים  - כי שניכם גבוהים, כי שניכם חוזרים בתשובה, כי לשניכם הורים שתגרשו, כי שניכם גרים בצפון וכו' וכו'.

ואת מוזמנת להסתכל בשרשור הזה:

דברים ששדכנים צריכים לדעת - לקראת נישואין וזוגיות

האם ניסית לדבר עם השדכן? לשאול אותו באופן ישיר?

ועוד נקודה למחשבה: מיהו אדם איכותי? איך השדכן מודד את זה? מה זה שידוך ברמה? באיזה רמה השדכן מכיר אותך והחליט שאת איכותית (או לא)?

והצעות לא קשורות גם אנשים שאינם חוזרים בתשובה מקבלים. אל תחשבי שהדשא של דתיים מלידה הרבה יותר מוצלח. לא כולם מוצפים בהצעות שנראות להם מתאימות, רחוק מכך...

אם את מרגישה שהשדכן הזה ממסגר אותך כ"בעלת תשובה ממשפחה בעיתית" - למה לך להמשיך אצלו?

ב"ה יש הרבה שדכנים ושדכניות.

ומישהו שאומר לך שאין בחורים כאלה בעולם - למה נראה לך שממנו תבוא הישועה? למה להיות בסביבה של מישהו שמדכא אותך?

ותזכרי, את לא צריכה בחורים - את צריכה רק בחור אחד. אחד!

אני חושבת שאת צריכה למצוא את הדרך שמכבדת אותך. ומי שלא מעריך אותך על מי שאת, על המסע שעברת בחיים - תחפשי דרך אחרת..

ומעבר לזה,

לענ"ד, נכון לנסות להכיר בדרכים שונות. לא להישען אך ורק על שדכנים.

מעניין אותך להכיר מישהו מהגבעות? אולי תלכי להתנדב, לעשות שבתות וכו' במקומות כאלה, כדי להרחיב את מעגל ההיכרויות שלך בסביבה הרלוונטית.

אני מבינה את הרתיעה מאתרים, אבל יש אתרים שיותר מכבדים בעיני מאשר אחרים, וזה בהחלט מדיום שרבים מכירים משם.

ויש כמובן גם מיזמים שונים, ואפליקציות, וכו'.

זה לא שנוח לי להציג את עצמי בכל המקומות הללו, אבל אני כן רוצה שמי שמחפש מישהי כמוני יוכל למצוא אותי. וזה מחיר שאני מוכנה לשלם, בשביל התמורה של המשך החיים ביחד. זה לא מתוך ייאוש, אלא מתוך בחירה - להרחיב את מעגלי ההיכרות שלי - לפנות כל חודש לעוד שדכן, להירשן לעוד מיזם\אתר, לשלוח את הכרטיס בעוד קבוצה, להשתתף בעוד אירוע פו"פ - זה להיות אקטיבית בתהליך, ולא לחכות לחסדו של אדם שחושב שאני מחפשת מישהו שלא קיים.

מנסיון, לא כדאי להתייחס למה אנשים מציעים כמשהו שמאפיין אותך, אלא להתמקד במה את מחפשת. אם ההצעה נשמעת מתאימה, מעולה, אם לא, אז לא לייחס אליה חשיבות. שכאילו, עצם ההצעה לא תאפיין אותך בשום צורה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.