זה תלוי איך המעון אצלכם ואיך המטפלת.

אני אישית בד"כ שלחתי למטפלות,

השאלה גם מה המחיר?

בכמה ילדים היא מטפלת?

האם ממליצים עליה?

ואפשר לבקש גם לבוא להיפגש איתה ולהתרשם.

ילד לא צריך כמעט שומדבר בשביל להתפתח חוץ מחופ אהבה ומרחב

כל ההתפתחות וכל זה יכולה לקרות רק על גבי צרכי חייו הבסיסיים

ולצערנו הרב מאד בהרבה מעונות ילד בן חצי שנה לא מקבל את צרכיו הבסיסים

עומס של ילדים על מעט מטפלות (בדרכ מטפלות שנותנות את הנשמה אך לפעמים מטפלות שחוקות ועייפות שאין להן עבודה אחרת.....)

בעיני בגיך הזה מעון זה כמעט תמיד לא נכון לילד

התפתחות וכולי יהיה בסדר

בשנה לפני הגן גיל שנתיים זה יותר משמעותי....

תלוי מי המטפלת ומה המעון.

אבל בגדול, עדיף מטפלת בעיניי. אם את סומכת עליה והיא טובה, זה הרבה יותר רגוע. 

יש כמה עיניים שרואות כל דבר

יש השגחה כשהמטפלת בשירותים או בזמני חירום

הן עוזרות אחת לשנייה כשצריך ולפעמים גם מביאים כוח עזר לשעות הקשות

יש מחליפות כשצריך וכו

וגם הכל צריך להיות בטיחותי ולעמוד בתקן

לק"י
 

וגם לא תמיד יש מחליפות...

אני שומעת על מעונות שסוגרים מידי פעם, כי אין מי שיחליף.

את צודקת שזה מה שאמור להיות.

ולפעמים יש תחלופה של מטפלות, לעומת מטפלת פרטית שהיא אחת.
 

הגדול שלי היה אצל מטפלת פרטית, שיום אחד שהיא היתה חולה, היא הביא מחליפה אליה לבית. זה לא כל כך צלח, כי הילדים רצו את הקבועה.

אבל את זה כן צריך לוודא מראש מול המטפלת- מה עושים במקרה שהיא חולה.

(לא רוצה לפתוח פה, אבל המטפלת שלנו נעדרה פעמים בודדות מאוד בגלל מחלה. ובכללי היא מאוד אחראית. היא כבר בחוזה מודיעה שהיא לוקחת יומיים חופש במהלך השנה, ומודיעה מספיק זמן מראש).

אז אני באמת חושבת ששווה לבדוק כל דבר לגופו.

ואם זו מטפלת פרטית, לכתוב חוזה ברור (אם אין לה).

ואני גם ממש אוהבת את המטפלות שם

צודקת שבסוף זה באמת כל מעון לגופו וכל מטפלת לגופה

יש ילדים שלא מסוגלים להתמודד עם מטפלת במעון שיש לה יום חופשי ועם ריבוי דמויות

ויש ילדים שזה לא מפריע להם

לק"י

גם הגדולים שלי היו במעון, והייתי מרוצה.

וב"ה לא היתה להם תחלופת מטפלות (שנה אחת היתה בקבוצה אחת, אבל לא של הילדים שלי).

ונכון גם לגבי ההודעה השניה שלך. לבת שלי היה קשה גם בשנה השנחה במעון וגם בגן טרום חובה, ביום החופשי של המטפלת/ הסייעת. היא לא היתה רוצה להכנס.

אחר כך זה עבר לה.

אולי יש שם יותר סדר יום ומשחקים דידקטיים והתנסות בחומרים מגוונים. שאני לא יודעת כמה זה ככה בכל מקום. וגם יש מטפלות עם יותר סדר יום ויש שפחות.

לק"י

ושני הקטנים נשארו אצל המטפלת עד גיל הגן.

הם היו הכי גדולים, קיבלנו מענה מתאים והתפתחו יופי ב"ה.

יש מעונות מעולים עם אנשי צוות מעולים

שעדיפים על מטפלת שלא מגבילה את עצמה לתקן או שהיא עושה את זה על הדרך בלי חשק או מחויבות

ויש מטפלות מהממות שעדיפות על פני מעון עם כל העמידה בתקנים

עם הורים שהילדים שלהם היו שם.

החיסרון במעון שאת לא יודעת מראש מי תהיה המטפלת.

אצל מטפלת פרטית את יודעת- ואז אם היא טובה זה עדיף. אם היא לא בטוח טובה ויש הורים מרוצים במעון אז כבר עדיף מעון עם פיקוח לדעתי.

אני לא יודעת מה קורה בכל מקום בארץ

במעון של הבן שלי יש לו מטפלת מהממת!!! (שלחתי גם מקליט ככה שיודעת בוודאות)

יש מנהלת מקסימה עם דלת פתוחה

יש הרגשה שתמיד אם משהו מפריע אפשר לדבר.

במקרה מאתגר יש מטפלות נוספות בכיתה

יש סייעת כל יום עד 14

יש מחליפות טובות

יכולה לבוא ולהפתיע ותמיד כשבאתי היה טוב שמח ורגוע

אני מעדיפה את זה

משלוח למטפלת פרטית בבית

בו אין לי שום דרך לדעת מה קורה בפנים

בלי מצלמות

בלי זוג עיניים נוסף

בלי יכולת להיכנס מתי שרוצה

בקיצור, לא סומכת

הגדול היה גם אחלה

עד השנה..

שלחתי מקליט שמעתי דברים מזעזעים (שגם היו יכולים להיות אצל כל מטפלת פרטית)

הוא היה איתי שבועיים בבית לעבר מסגרת באמצע שנה

לא מצליחה לדמיין איך הייתי מגיבה אם מישהו היה מקליט אותי...

אני מבינה את הצורך לדעת איך הילד מרגיש

אבל להקליט ללא רשות זה חודר מידי לרשות הפרט לדעתי...

למה לא להסתפק בלראות האם הילד שמח ללכת למעון/מטפלת? לשמוע פידבק ממטפלת נוספת שבחדר?

מרגיש לי חודר מידי גם אם המטפלת מהממת...

ילד שמדבר, הלך שמח לגן הפרטי...

הסתבר שהייתה שם אלימות.

ילד לא תמיד יודע שהמבוגר מתנהג בצורה אלימה.

כאמא שמקליטה, אני לא מקשיבה לשיחות הפרטיות אלא לשיח מול הילדים, להתנהלות, לאווירה...

הילד יכןל ללכת בכייף גם כשהכל טוב, יש מספיק עדויות לזה מכל הסיפורים שפורסמו על גננות מתעללות.

והמטפלת הנוספת לא תפליל את החברה שלה....

וגם במשפחתון לרוב אין מצלמות

נשגבה בינתי לא מבינה איך עושים הורים שולחים למטפלת פרטית (לא שופטת, סתם תוהה)

זה באמת מפריע למטפלת אם יקליטו אותה בנוסף?

עקרונית אני מבינה אותך, אבל לצערנו אין ביטוח... הרבה אמהות שמות מקליט וככה יודעות מה המצב (הרבה פעמים לא לטובה לצערנו)

אז למה בעצם לא לבקש להסתכל במצלמה מידי פעם?

לבקר במעון בהפתעה?

מפריע לי שעושים משהו מאחורי הגב..מתוך חוסר אמון או חשד

אישית מעדיפה לשלוח למטפלת פרטית שאני מכירה

רואה איך היא מתנהלת ביומיום

מכירה את המידות שלה

והאינטואיציה שלי אומרת לי שהיא בסדר

ככה אני מרגישה שהילד שלי בטוח

אני מבינה שהנושא הוא התינוק ולא המטפלת @מקרמה  אבל יש גם צד של מה לגיטימי לעשות בשביל זה. לי אישית לא מרגיש לגיטימי להקליט ללא רשות וידיעה. הייתי מעדיפה למצוא פתרונות אחרים. אבל כל אחת ומה שלגיטימי בעיניה

ואפשר לפתוח אותן רק עם המשטרה/הפיקוח

בנושא הזה- אין אמונה באף אחד...

מתפללים לשליחים טובים, ועושים את ההשתדלות ושמים מקליט.

בשביל זה.

אבל לדעתי זה מוריד מתחושת החדירה לפרטיות.

כשאת מטפלת במעון, את יודעת שאת מצולמת כל רגע נתון, אז תדעי שיש הרבה הורים ששמים מקליטים (וטוב שכך, כי לצערנו גם במקומות שסמכו על המטפלות בעיניים עצומות היו סיפורים)

עדיף לחשוד לשווא מאחורי הגב, ולא לקחת את הסיכון, אפילו אם הוא מזערי, על חשבון הילד.

המטפלת של הגדול הייתה תמיד מדברת אליי במתק שפתיים

בתור אישה בוגרת היא מהממת!!!!!!

אבל בתור מטפלת פשוט מפלצת

חמותי מכירה אותה ממש ממש טוב, בתחילת שנה לא הפסיקה לדבר עליה כמה היא מתוקה ועוד

בפועל?

כן היא מתוקה, מדברת יפה בסוף יום

מספרת לי כמה לילד היה כיף

אחרי האזנה - נורא. 

חמותי שאלה כמובן לא פתאום ככה באמצע השנה הוצאתי את הילד והוא היה איתי בבית שבועיים

לא רציתי לדבר עליה, שימשיכו להיות חברות

היא הבינה כזה בחצאי מילים שלא הייתי מרוצה. 

עד לרגע זה חמותי מנסה ללמד עליה זכות

יכול להיות שהיא צודקת

אני אגב שלחתי מקליט כמה פעמים

פעם ראשונה היה לא טוב אבל זרמתי, אמרתי בטח היה לה יום קשה, לא ישנה טוב וכו' 

בפעם השנייה והשלישית היה מזעזע

שם כבר הבנתי שזה דפוס פעולה

אלא ההרגשה של הילד והבטיחות שלו

בתור אמא אני מוכנה ללכת רחוק בשביל להבטיח ולוודא שהילדים שלי בידיים טובות

בעיניי- היום- כל מטפלת צריכה לקחת בחשבון שיכול להיות שמקליטים אותה

ושטח המעון הוא לא רשות הפרט

ד.א. אני מעולם לא הקלטתי מטפלת אבל אם וכאשר ארגיש צורך- אעשה את זה ללא שום מצפון

ובמהלך העבודה שלי (עם ילדי חנ"מ בתפקוד נמוך) יוצא לי לחשוב שאולי הורים מאזינים לי כרגע, ואני ממש שמחה מזה.

חשוב לי שלהורים יהיה רוגע וביטחון שהילד בידיים טובות. ואני גם חושבת שכאשר הצוות יודע שאולי מקליטים אותו, היחס כן משתפר, עם כמה שזה עצוב.

אני רואה מלא צוותים (עוברת במסגרות שונות) רובם מדהימים. אבל פתאום יש נשות צוות שההורים עפים עליהן אבל וואלה- יש להן קריזות לא נעימות בכלל (לא ברמה של אלימות תודה לה' אבל בהחלט לא משהו שאני חושבת שמישהי פה היתה רוצה שיהיה לילד שלה).

עבדתי פעם עם מישהי כזאת. כשהיא גילתה שאולי הקליטו אותה בטעות (רצו להקליט את ההסעה והמקליט נשאר דולק איזה חצי שעה בגן לפני שאמרו לנו לכבות) היא לקחה את זה קשה, ואני בהחלט מבינה למה.

אגב, גם להקשיב להקלטות צריך לדעת. לדלג על שיחות פרטיות, להבין שלא שומעים את כל התמונה ולא להתעצבן על שטויות. זה לא מתאים לכל הורה... אבל כן לקבל מושג כללי של מה קורה שם.

אני מבינה את התחושות שלך ומסכימהמעם זה שלא נעים לגלות יום אחד שאולי הקליטו אותך

אולי אני מחדשת לך אבל מרבית מקומות העבודה מצולמים היום, חלקם גם מוקלטים

זה לא שהמצאתי את הגלגל.

(במקום העבודה שלי יש שלט שהמקום מצולם ומוקלט. אם יש שיחות שלא רוצה שישמעו אני פשוט יוצאת)

אם הבן שנתיים שלי היה חוזר כל יום שמח, כנראה לא הייתי מקליטה.

הבן שלי כל בוקר בצרחות לא רצה ללכת. בצהריים חזר עצבני מאוד

מסכימה איתי שעל סמך בכי מגוחך להעביר מסגרת?

אולי לילד יש פשוט קשיי הסתגלות במעבר ממקום למקום?

ואולי עוד מלא דברים

שלחתי מקליט יום אחד הדברים ששמעתי אמאל'ה מזעזעעעעעעע

לא אלימות פיזית (אולי כן, במקליט הרי זה רק שמע)

אבל אלימות מילולית הייתה

לא היה יחס

בטוח לא חום מינימלי שילד בגיל הזה צריך.

אחרי הסיפור הזה לא היה סיכוי מבחינתי לשלוח את הקטן בלי מקליט

אני פחדתי!!!! מאוד!!!!!!!!

אז שלחתי מקליט,

בצהריים אני אוספת את הילד והמטפלת אומרת לי שמשום מה הוא בכה מלא, בערב עלה לו חום והוא התחיל דלקת ראות ככה שהגיוני לגמרי שבכה כל הבוקר.

למרות הידיעה שהוא בכה האזנתי להקלטה, תקשיבי הערצתי את המטפלת

כמה רוגע סבלנות

היא דיברה אליו, שמעתי איך מנסה להרגיע אותו

היא ממש ניסתה והשתדלה

מאותו רגע אני פשוט מעריצה שלה

כי אם היא מסוגלת להיות כל-כך סבלנית לילד שלא מפסיק לבכות - היא מסוגלת להכל

דבר אחרון,

אני מגיעה מבית של עובדי הוראה

החל מסייעת לילד אלרגי ועד מנהלת מוסד חנ''מ

כולם, ללא יוצא מן הכלל מודעים לזה שיש מכשירי הקלטה

יש את אלה שקשה להם עם זה, והם טוענים שבגלל ההקלטות הם יותר נזהרים

ויש כאלה שמבחינתם אין להם שום בעיה שכולם ישלחו מכשירי הקלטה

הם בטוחים בדרך שלהם, בטוחים במעשים שלהם

אין להם ממה לחשוש

ושוב אני מסכימה שזה לא נעים

אבל לצערי החיים פשוט גרמו לי לעשות את זה. 

וברחתי משם

ב2 מעונות אחרים שעבדתי היה סטנדרטי ונעים. גם אם ילד עושה לך דווקא ושטויות לא מהעולם הזה ואת כמעט מתחרפנת, יש לידך צוות ומנהלת שמסתובבת רואה ושומעת הכל וזה גורם לאיפוק גם במצבים הכי קשים שהיו לי וגם לדעתי לשאר הצוות. לא נתקלתי מעולם (חוץ מהמעון של הצרחות ממנו ברחתי) בכעס גלוי (כמובן אמיתי, לא נו נו של לחנך) או במשהו דומה מצד אשת צוות לילד. כן נתקלתי בחוסר חיבה כלפי ילד כל מטפלת מסיבה אחרת (אחת היה לה קשה עם ילדה עם כינים, אחת היה לה קשה כשמביאים עם טיטול מלא בבוקר ולא ילד נקי ונעים, לי היה קשה עם ילדים לאימהות שלא נתנו אמון וכל היום בדקו אותי ולא סמכו- הייתי נערה וכנראה לכן פחות סמכו עלי למרות שלדעתי עבדתי מצויין..)

ובכללי אם יש מודעות לזה שיתכן ואת מקולטת אז אין לי בעיה שיקליטו אותי

פשוט לדעת בדיעבד שיתכן שהקליטו (כשלא דמיינתי שיש כזה דבר) זה לא נעים כשאין לך מושג מה דיברת (אם בדיוק פרקת משהו על בעלך? סיפרת משהו אישי לעובד לצידך? וגם בהכי רגיל- לדוגמא שרתי לילדים ואני זייפנית על חלל...וכו)

יש מעונות טובים ויש מעונות לא טובים

יש מטפלות טובות ויש מטפלות לא טובות

אני אישית מעדיפה מעון כי יותר מסודר, המטפלות מגיעות לעבודה ולא עסוקות בלדאוג לבית שלהן, יש יותר עיניים על הילד שלי...

הכנסתי את הגדולה למעון בגיל 7 חודשים ואת הקטן למעון בגיל 4 חודשים. אצל הקטן הקלטתי לאורך תקופת ההסתגלות, ועכשיו מקליטה מידי פעם.

המעון עכשיו ממש מרוצה ממנו!

יחס אישי (והוא היה תינוק צרחן ), מרימות הרבה על הידיים, שרות, דואגות לאוכל ובטיחות ברמה גבוהה!

לא משנה איפה את תבחרי- בבקשה תקליטי.

זה שהילד חוזר עם פרצוף שמח, הולך שמח, ואומר שכיף לו, לא אומר שטוב לו שם... ילדים לא תמיד יודעים כשיש מצב לא תקין.

פרמתי את התפר, תפרתי בפנים בפינה וסגרתי חזרה.

זה בגודל של כפתור ממש קטן.

לגדול תפרתי ממש עמוק בכיס של הקפוצון (קפוצ'ון חולצה כזה)

אפשר גם בנעל שרוכים לתפור לבסיס מה שמתחת השרוכים 

אפשר בתיק - זה כבר בעייתי יותר מבחינה חוקית (לא מידיעה אישית, ככה שמעתי)

עדיף לא לכתוב במקום ציבורי מיקום של מקליטים

וואלה- גרם לי להעריך בטירוף את הגננת שלה. תוכן וערכים ברמה גבוהה. הקלטתי פעם אחת. אני מקבלת דיווח מפורט כמו פרוטוקול כל יום😂

אני יודעת שאם יש מקרה של אלימות שהילד מספר עליו, אי אפשר להוכיח על סמך דיווח של הילד. בית המשפט לא יקבל את זה.

לכן זה עלול להיות בעייתי.

בגיל הזה, אני חושבת שאפשר להקליט פעם/פעמיים, ורק במקרה הצורך להקליט קבוע

כשאת אומרת 'במקרה הצורך להקליט קבוע'.

איזה מקרה צורך יש שמצריך להקליט קבוע?

אם הקלטנו פעם-פעמיים והיה נשמע בסדר, אז אין צורך להמשיך להקליט.

ואם לא היה נשמע טוב - מה יעזור להמשיך להקליט קבוע? עדיף להוציא מהמסגרת, או לפעול בדרכים אחרות כדי לעצור את המצב. אבל להמשיך להקליט בכל מקרה יעזור...

ואני חושבת שזה נכון גם לגבי גיל קטן יותר, לא רק גיל גן...

(האמת שבאופן אישי אני אף פעם לא שמתי מקליט. אבל ב"ה זכיתי למטפלות שבאמת אין כמוהן, ואין לי שום ספק בזה).

בגיל קטן, אחרי שהקלטתי באופן יום יומי, מקליטה אחת לשבועיים-חודש. רק כדי לוודא ש''נקי''.

אני כבר סומכת עליהם במאה אחוז.

וכן, אני שומעת הרבה בכי. הם תינוקות, וברור לי שהם יבכו בתורנות. אני שומעת מענה לבכי, ניהול שגרה, אפס סובלנות לאלימות וייס חם ומשפחתי.

בגיל גדול יותר, אחרי הקלטה -שתיים טובות, אין צורך בעיני להמשיך.

מהי הקלטה לא טובה בעיני (בגיל גדול יחסית)?

- דיבור לא מכבד לילדים

- צעקות והוראות

- ''תסתדרו לבד'' או התעלמות

במקרים כאלו אין עילה לתביעה, אבל כן משהו שהייתי רוצה לשמוע לאן זה מתפתח. הגננת היא בת אדם, אולי קמה ביום פחות טוב? רבה עם בעלה? הבן שלה בעזה? הייתי ממשיכה להקליט, כדי לראות אם זה חד פעמי או קבוע.

כמובן שאלימות, וקללות, אבל אז זה כבר ישר למשטרה או לפיקוח.

שמעתי שלוקחים את הבן שלי בכח לגן השני כשהוא מתנגד מאוד (אחר כך גם תשאלתי אותו על הסיטואציה וזה מאוד לא מצא חן בעיניי)

מאז אני שמה מקליט כי הן מכחישות את המקרה אז אני לא סומכת עליהן שזה לא יקרה שוב, הזהרתי אותן כמובן שבפעם הבאה שאשמע שזה קרה אני לא אעביר בשתיקה.

אפשר להכין לו שוקו

ממש ממש מתוק

ולשים את התרופה ולא להגיד לו

ואז להגיד לו שהחלטת לפנק אותו בשוקו

אני ראיתי כזאת סיטואציה אצל חמותי

והילד התרגש שהכינו בשבילו

ושתה את השוקו אפילו שראו שלא טעים לו

אבל בפעם הבאה שהציעו לו אז הוא כבר לא רצה שוקו

אז עברו למשהו אחר

לבן עם קש

לקחו אותו לחנות והוא בחר מיץ בטעם שהוא אוהב- זה החזיק איזה יומיים המיץ הזה

בגדול לתת לו לבחור את הדרך שבה הוא שותה את זה

גם שוקו, גם סרט, גם פרסים, מתנות. במיץ הוא הרגיש את זה. זה כמות די גדולה 7 סיסי אז הטעם מורגש בכל דבר

הוא נעול ממש.

לחכות לתוצאה של הבדיקה? מניחה שיצא חיובי עם החום שהיה והילד הגדול שבבית

אני כבר די התייאשתי, גם קראנו לסבתות והלכנו לאחיות שינסו שם לתת לו

בגלל זה גם נורופן/אקמול קשוח ממש לתת לו ואני לא רוצה לעשות מזה אישיו

הייתי מנסה פשוט כדור במקום סירופ

זה באמת דוחה וכדור יותר קל לערבב עם יוגורט או משהו

או ללמד אותו לבלוע עם מים- אפשר להשמש בשקדי מרק לאימון ולעשות מזה ממש חוויה

פה זה משהו אחר, לא זוכרת את השם לו (לא מוקסיפן הורוד)

הוא עקשן ברמות וככל שאני יעשה מזה יותר עניין יווצר לי בעיה עם האזניל המניעתי והאקמול/נורופן כשצריך

אגב, במידה ויצא חיובי צריך לבדוק את הילדה הקטנה גם בבית? יש לה שיעולים חזקים אבל לא משהו מעבר

לא נראלי שצריך

אפשר לנסות להחליף למוקסיפן הוורוד.

ובכללי לנסות טריקים מכל הסוגים (מה שעוד לא ניסית...), פרסים /להכניס לכיוון הלחי כשהוא ישן/לערבב עם משהו שהוא אוהב...

חשוב לטפל כדי למנוע סיבוכים.

בהצלחה ❤️

הקור קצת מעמעם את החוש טעם

עם שלי זה עזר וזה היה תרופה מגעילה ממש

מה שכן גם פשוט אמרנו לו שאם לא ייקח נצטרך לחזור לבית חולים ( הרגשנו גרוע לאיים עליו אבל זה היה נכון והיינו די קרובים להתאשפז שוב ופשוט לקבל בוריד) 

לא נראה שהוא מבין מה אני אומרת לו שאם הוא לא יקח כך וכך

קראתי שיש זריקה חד פעמית לחיידק זה נכון?

לנו היה זיהום אחר רציני וכבר היינו באשפוז ככה שהבין את המשמעות ...

לגבי סטרפ לא יודעת לגבי זריקה אבל נשמע ממש טוב אם יש 

כן כדאי לבדוק

אבל פחות דחוף

אם היית אומרת שלא זה ולא זה זה היה יותר מדאיג

הבעיה היא כשהגולה נסתרת....

כשהגעתע אליה הסטרית עם גולות אדומות וכואבות היא אמרה לי הלוואי שזה היה המצב כשהיתה בעיה אמיתית כי אז הרבה נשים היו מאובחנות בזמן.....

כשאדום זה לרוב איזו דלקת.

את יכולה להתייעץ עם רופא בטלפון בשביל להיות יותר רגועה

זה באמת מרגיע

אבל מה אמורה לעשות אם זה

זה צריך טיפול ? גולה של 1.5 ס''מ כואב

זה עובר לבד ?

לא מרגישה בנח ללכת לרופא משפחה ( גבר ) 

לבדוק את זה בד"כ.

בלאומית הסמיכו כמה רופאות נשים לעשות בדיקת שד.

ממליצה לך להתקשר להתייעץ אולי יתן אנטביוטיקה או יפנה לUS שד.

זה ממש מתחת לשד

או שהןעברו למקום מוגן.

כדאי לברר ספציפית לפי בית חולים.

חולים. מבחינת חדרי לידה, אשפוז וכו' 

מנסה לחפש ולא מצליחה למצוא. אם את יודעת איפה את רוצה ללדת אפשר לברר ישירות מולם

אולי משהי יודעת מה קורה בבתי חולים בירושלים?

מבינה שעין כרם החדרי לידה הרגילים ממוגנים?