לא יכולה שנוגעים בי, אבל הכי לא יכולה שבעלי נוגע בי, לא יכולה להריח אותו, והוא יודע שזה בגלל ההורמונים של ההריון אבל זה בכל זאת מעליב קצת. יחסים בכלל אין מה לדבר, גם עם עייפות פסיכית כזאת זה בכלל לא רלוונטי.
יושבת על הספה בערב, הוא בא ומתיישב לידי, נושמת נשימה עמוקה וזורמת, ואז הוא מניח את היד על הכתף שלי, כמה שניות ואומרת לא שעדיף לא עכשיו, אז הוא מזיז את היד כמה סנטימרטרים. הוא אומר משהו, אני לא מצליחה להקשיב בכלל, הריח שלו מוציא אותי מדעתי, שורדת עוד כמה שניות, ואז קמה והולכת להתקלח. אפילו כמה רגעים של זוגיות בערב אחרי שהילדים ישנים אני לא מצליחה.
הלכתי לישון לפניו, מתכרבלת בצד של המיטה שלי הכי רחוק מהמיטה שלו עם הגב אליו ואז נפל לי הסטארטאפ הזה, פשוט להיות אסורים! כמה זה היה יכול להקל על החיים עכשיו.
