כי מה שעובד זה לא הסגולה

אלא האמונה בבורא עולם שיביא לי את מה שאני מבקש.

מלא אנשים עושים סגולות אבל שוכחים שהסגולה לא פועלת אם אין אמונה

זה כמו לנסות לדחוף מישהו  ביד אחת ממך ובו זמנית ביד השנייה למשוך אותו אלייך חזרה

אין התקדמות

ה' יש ביכולתו לתת לנו הכל, כל מה שנרצה וחלום בין אם מגיע לנו ובין אם לא וזה קורה רק מכח האמונה שהוא אבא שלנו ואנחנו הילדים שלו ובגלל זה מכח זה אנחנו יכולים לבקש ולקבל..

בקיצור

סגולה באה לחזק אמונה ולא לפעול לבדה...

אז אפשר לוותר עליה מראש ופשוט להאמין

הנה למשל כמה מן הסגולות החשובות ביותר, כפי שליקט הרב חיים נבון:

סגולה לפרנסה: ללמוד מקצוע

(בראשית ג, יט; קידושין כט ע"א).

סגולה לרפואה: ללכת לרופא

(בבא קמא מו ע"ב; ברכות ס ע"א).
 

סגולה לאריכות ימים: לנהל אורח חיים בריא

(רמב"ם, הלכות דעות ד, כ).
 

סגולה לחתונה: לחפש בת זוג

(קידושין ב ע"ב).
 

סגולות לשלום בית: אהבה, סבלנות וויתור

(סנהדרין ז ע"א; בבא מציעא נט ע"א; ויקרא רבה ט, ט).
 

סגולה לפרי בטן: להתפלל לה (ואני הקטן מוסיף: ללכת לרופא אם תפילה לבדה לא מביאה את התוצאה הרצויה)

(שמואל א א).
 

סגולה ליראת שמים: ללמוד תורה

(אבות פ"ב מ"ה).
 

סגולה להתעלות רוחנית: לעמול בתורה ובמצוות

(מגילה ו ע"ב).
 

סגולה לתפילה בכוונה: לעמוד לתפילה בכובד ראש

(ברכות פ"ה מ"א).
 

סגולה לאמונה טהורה: לא להאמין בסגולות, אלא בה

(דברים י"ח, יג).

בטח אתה לא אוהב את התיבנות הסולובייציקי שלו.

אבל מה עם המימד האקזטנציאליסטי? אתה לא מתחבר?

נ.ב 

נראה אותך כותב

עקזעסטענציאליזעם  

3 פעמים מהר

תעמין לי עחי מוסיף דעת מוסיף מכאוב וואי השם למה עשיתה אותי כזה חכםםםם איפה עיינשטיין לשחנ"ש איתו קצת יוואוו

אני מודה שלפעמים יש לו הברקות, אבל כל הגישה שלו תמיד דביקה באיזו עדכניות פרימיטיבית מוזרה כזו.

זה כמו ספרים של רובין ס. שארמה שלכאורה באמת מדברים על דברים חשובים אבל עמוסים בערימות של דביקיות כזו...

הוא פשוט קווים לדמותו של השמרן מלפני 400 שנה שמנסה להתמודד בבהירות מול הפרוגרס.

המון פעמים אני מסכים איתו כמעט לגמרי על המסקנה, אבל לא עם הרטוריקה ולא עם הנימה הפדגוגית שבכלל לא מבינה או מזדהה עם טענת הצד השני.

@ימח שם עראפת מה אתה אומר?

שרידדו אותן והשטיחו אותן והמאיסו אותן על האנשים או גרמו לאנשים לחשוב שהן חזות הכל. כשבפועל יש בסגולות (האמיתיות כמובן) משהו עמוק ונכון.

יש כמה סוגי סגולות. אני רוצה להתייחס לסוג העקרוני יותר, זה שלא קשור לצדיקים או למידה כנגד מידה.

לכל דבר בבריאה יש שורש רוחני, יש חיבור בין חלקי הבריאה, ויש השפעה הדדית בין הרוחני לגשמי.

הבעיה העיקרית היא שהפכו סגולות למשהו דיסהרמוני (במקום להבין שזה שיא ההרמוניה), אז ברור שהן פחות יעבדו או לא יעבדו בכלל. אם לדוג' אדם עושה סגולה לפרנסה אבל לא עובד, אז הסגולה לא תעבוד מסיבה פשוטה- הוא מתעלם מחוקי העולם שה' ברא, אז איך הוא מצפה להמשיך עליהם השפעה מבחינה רוחנית? יש נתק. זה כמו לנפח גלגל מפונצ'ר לפני שאתה מתקן את הפנצ'ר.

אם לדוג' אני מסתכל על מים לא רק כימית אני רואה חסד- בזכות המים אנחנו חיים, בזכות המים צומחים דברים, בזכות המים אפשר להתנקות. יש גם מים שהורסים, שזה מסמל חסד לא מותאם.  

ואם אני מסתכל על יין, אני רואה משהו בצבע עז וחי שיכול גם לגרום לי ליותר אנרגיה וחיוניות והרגשות חזקות ("גבורה") ושמחה. אבל ההשפעה של היין עוברת דרך דין- אם משתמשים ביין לא נכון הוא גורם לדברים לא טובים. אז יש פה מימד של דין, איך תדון את השימוש בו, מה תעשה איתו, האם תגביר את הצד של השתיה הטובה או הרעה. האם הגבורה תהיה לחיוב או לשלילה.

שורש הגבורה (כמו שורש החסד) הוא בבינה, ובבינה אין דין אבל דינים יוצאים ממנה. כלומר המימד הרע שביין הוא לא מהותי אלא בגלל החסרון שה' ברא בבני האדם על מנת שיתקנו אותו. אם האנושות תהיה מתוקנת לא יקרה שום דבר רע כתוצאה משתיית יין כי אנחנו ממילא נדון את השימוש בו נכון. נשתמש בכמות ובאופן שצריך ובשביל דברים טובים.

אז אם אני משתמש ביין נכון, ה"גבורה" של היין מתבטאת נכון, והוא ילד טוב של הבינה.

ומה הכוח שעוזר לי להשתמש ביין נכון כל עוד לא תיקנתי את הנפש שלי לגמרי? לשפוך קצת מים על היין לפני השתיה שלו. לערבב איתו חסד שיקל עליי לדון את השימוש בו נכון. זה ישפיע פסיכולוגית על מי שמבין למה הוא עושה את זה לפני שהוא מתחיל לשתות, אבל זה גם משפיע רוחנית על הנשמה של האדם.

(זה לא סגולה אלא ככה עושים לפי הקבלה לפני הקידוש, מטפטפים שלוש טיפות מים לכוס היין, כדי למתק את הדין בחסד. אבל אפשר להבין מזה את העקרון של סגולות לדעתי. רק שבקבלה זה לא כתוב על שתיה רגילה אלא על קידוש).

אותו דבר לגבי טבעת קידושין לדוג', שלפי חלק מהמקובלים מקדשים בטבעת עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ. העיגול מסמל את הקשר האינסופי הבלתי גבולי, והריבוע את הקשר הסופי המוגבל.

כלומר הזוג צריך לזכור שבתוך הגבול, הקשר פה בעוה"ז, מתגלה הקשר האינסופי שבין הנשמות שלהם. וגם כשנראה שכבר מכירים הרבה שנים וכו', תמיד יש דברים חדשים שיכולים להתגלות מתוך המימד האינסופי שבקשר. כמו בעבודת ה'. אבל זה לא רק מזכיר ועובד פסיכולוגית אלא גם ממשיך את המימד הרוחני הזה בעזרת חפץ הקידושין שמסמל את זה.

יש סגולה, שאני לא זוכר לגמרי את הפרטים שלה ואולי אני לא מדייק, אבל העקרון הוא שהבעל לוקח מהגשם הראשון, היורה (שמסמל את התחדשות החסד), ונותן לאשתו בצורה מסויימת כדי שתיפקד.

אנחנו פחות מתחברים לסגולות כי אנחנו יותר אוהבים לעבוד בצורה של הבנה שכלית שמשפיעה על הרגש. זה טוב כי זה תיקון שורשי, אבל מצד שני זה גם עובד הפוך אז כדאי להשתמש גם בדרך השניה.

בנוסף לכך, אם זה אכן חלק מחוקי העולם הרוחני, לא חכם להתעלם מזה (כמו שיש זמנים שמסוגלים יותר לתפילה שתתקבל, כמו שמופיע בתחילת השו"ע לדוג', ולא כדאי להתעלם מזה), ולהסתמך על תפילה ובטחון וכו' בלבד. אבל כמובן לזכור שהסגולה היא לא העיקר.

מה שכתבתי זה חיבורים שעשיתי בין דברים שלמדתי ופירוט שלהם. יתכן שיש אי דיוקים, אבל אני חושב שהעקרון שכתבתי נכון.

(וד"ל מה אני חושב על הסגולה)

כמו שהנביא אמר למלך ישראל לירות חיצים וכעס עליו שהוא ירה רק שלשה.

אני לא יודע למה הוא ירה שלשה. אולי הוא חשב שזה משהו סמלי, "אם לא יועיל לא יזיק", ולא הבין שהסמליות אמורה לשקף את הפנים ולעשות מכל הלב. ואצלו אולי מכל הלב היה להמשיך לירות.

אז אם אומרים להדליק 18 נרות ולהגיד מזמור פו (או פד?) אז אני מניח שיש משהו שמחבר את האדם למשהו גדול ממנו בזה שהוא מתפלל כך, ואם הוא מאמין בזה זאת הדרך שלו לומר לקב"ה "אני רוצה מאד להצליח במשהו, ואני רוצה שאתה תעזור לי, והנה הדרך שלי להראות כמה זה חשוב לי, בבקשה בזכות המסירות שלי לסגולה הזאת תעזור לי".

מסופר על בחור שבא לר' חיים קניבסקי וביקש סגולה להתחתן. אז הוא אמר לו משהו בסגנון של "מה הקשר סגולה? אני יכול לברך ולהתפלל עליך, אבל אם אני אגיד לך לעלות לגג ולקפוץ 100 פעם זה משנה משהו?" הבחור שמע, עלה לגג, קפץ 100 פעם, ותוך זמן קצר התארס. כי הוא האמין שבזכות הרב הוא יקבל, והקב"ה שמע את התפילה הזאת.

הלקח הפשוט של הסיפור הוא: אם אתה יורה יותר חיצים אתה מנצח יותר פעמים. לא משנה מה הפגם בנפש שלך, כל עוד אתה יורה הרבה.

כוונה.

"למה לי רוב זבחכם" "הנה שמוע מחלב טוב, להקשיב מחלב אילים" "המאורת פריצים היה הבית הזה, היכל ה היכל ה היכל ה המה!" "הלזה צום אבחרהו ענות אדם נפשו בו, הלכוף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע, הלזה תקרא צום ויום רצון ל ה?! הלו זה צום אבחרהו - פתח חרצובות רשע והתר אגודות מוטה, כי תראה אביון וכיסיתו ומבשרך חא תתעלם, אז ייבקע כשחר אורך והלך לפניך צדקך, כבוד ה יאספך", "ובפרשיכם כפיכם אעלים עיני מכם, ידיכם דמים מלאו" "זבח ומחה לא חפצת, אזנים כרית לי, זבחי אלוקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה" ועוד רבים

..

"כי לא ציוויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם ממצרים על דבר עולה או זבח"

"זבח ומנחה לא חפצת, אזנים כרית לי. זבחי אלוקים רוח נשברה"

כל אלה גם במקים נטרלים.

כמובן שהקרבנות עוזרים, כוונת הנביא זה שהם לא עוזרים ככישוף או סגולה טכנית

לא כתוב ש ה אמר לו את זה, אבל אליהו ידע בעולמות עליונים.

ועוד רבים.

אגב לדבריך איך אלישע ידע שהוא ינצח רק 3 פעמים ללא נבואה?

ומה הקשר לנושא האמור?!

הוא אומר שאם היה יורה 5 או 6 חיצים אז היה מכלה את ארם. למה? זו סגולה?! לא! זה סימן שניתן לו בנבואה, ולכן הוא כועס.

הוא לא הנביא הראשון שמקבל סימנים בנבואה ומעביר אותם הלאה, איך בני ישראל ידעו שמשה הוא שליח ה'?

יש דוגמאות לרוח הקודש בנביאים, למשל אסף שהתנבא ברוח הקודש על הדוכן בדברי הימים במזמור, אבל לא זוכר, עיין שם.

או המזמורים שאמר דוד.

רוח הקודש זה מעלת נבואה פחותה, עיין ברמבם

אני מעריך שכן. בסוף אדם שרוח הנבואה שורה עליו הוא אדם שונה ויודע דברים, עיין שאול שכשרוח ה סרה מעימו השתנה לגמרי

הרוח הקודש שממציאים שהייתה לו היא לפחות בגדר נביא כאלישע, וכמובן שלא היה ולא נברא.

לא יודע מה אתה רוצה עם הגמרא לגבי בת קול, באותה מידה אני יכול לשלוח אותך לגמרא שאומרת שבטלה הנבואה, ולגמרא של תנורו של עכנאי לגבי הוכחה מבת קול.

זה מעיין נבואה מאוד קטנה, ולכן אין לה גדר הלכתי של נבואה

ובלבד שיאמר את תורתו, למה שיישקר?

הוא היה מאוד חכם חריף ואינטלגנט וביקורתי, למה שלא יטיל ספק בהזיותיו?

אני מכיר את הרמחל דרך ספריו, והגר"א אמר עליו שאם היה חי היה הולך עד לאיטליה ללמוד ממנו תורה

דווקא כשאתה צלול אתה יכול באופן מודע לפקפק מרצונך בכל דבר.

כשאתה הוזה ההזיה נדמית לך כמציות פשוטה כמו זו שאתה קיים.

אתה לא מכיר את הרמח"ל, ואתה רק מדמיין מה הוא היה. כמוך גם הגר"א.

אנשים שהכירו אותו הרגישו שמשהו בו לא בסדר. לא מופרך שהיו לו הזיות.

מי שמדבר על מגיד, גם אם יהיה בן 80 הוא חשוד. ואחרי שהם תהו על קנקנו הם השתכנעו שהוא לא בסדר.

ואני משתכנע שגם אתה לא.

שהיתה בו.

ברור שהם ישביעו אדם בן 20 שטוען למגיד, בדור שכל כך היד קצרה על ההדק

חשדנים ככל שיהיו, הוא עמד לפניהם. הם הכירו אותו.

גם רבי יוסף קארו טען למגיד, למה הוא לא נרדף על ידי החכמים על כך?

(הוא נרדף על היותו חבר הסנהדרין, אבל זה סיפור אחר, רוב חכמי דורו לא רדפו אותו, של כמו הרמח"ל)

היה אדם מאוד אינטלגנט וביקורתי, עם שליטה עצמית מלאה בתחום המידות והנפש כמו שאפשר לראות במסילת ישרים.  אדם כזה לא ישקר ולא ישלה את עצמו שקיבל מגיד אם זה היה הזיה, אלא יודה ויאמר "אולי זה היה מגיד ואולי הזיתי, לא יודע"

אבל אם היעבץ היה חי היום וודאי היה מודה שרמחל דובר אמת

אדם יכול לחוות התקפי הזיות ולהישאר נורמלי בשאר הזמן.

לרבי נחמן למשל אומרים שהייתה מניה דיפרסיה.

אמרתי לך, אנשי דורו חשדו בכל חתול שהוא שבתאי, ואפשר להבין את הפחד שלהם אחרי שבתאי צבי ועוד מגיע אדם בן 20 כמו הרמחל.  עובדה שגם בגרא חשדו בצעירותו

אולי הארי פוטר חי ונושם מעבר לרציף תישע ושלושה רבעים?

אתה לא יכול להמציא מושגים סתם ככה כאוות נפשך.

בטח לא כאשר זה אדם שמעיד על עצמו, שהוא אינו נאמן.

לא הכל נכתב, ולא את כל שנכתב אתה מכיר.

אדם בן 20 וטוען שקיבל מגיד, ברור שהיית רודף אותו גם אם הוא גדול הדור!

ועוד יותר אם רמת הגאונות שלו כל כך גבוהה שאתה בכלל לא מצליח להגיע לקרסוליו 

אז ידידי, אתה הטמבל פה.

אחראים כמו חייל על המשמרת אחרי 7 באוקטובר ועשו את עבודתם נאמנה בחשד בכל חתול.

אשרי יולדתם

מכיוון שהוא לא היה שקרן וטיפש, נשאר שהוא נאמן

זה לא משנה אם יש נפקא מינה הלכתית לדבר, אין הנחתום מעיד על עיסתו, הוא לא נאמן לומר דבר שכזה על עצמו. וגם לא ברור שנאמן להעיד על רבו.

עיין הרב קוק באחד מספריו ההלכתיים שאומר שחובה על נביא לבדוק אם יש אפשרות שהזה, ורק אם הנבואה וודאית לו במאה אחוז, רק אז יכול לומר אותה כנבואה

וזה לא משנה, אדם הוזה יכול להזות ולהחליט שוודאי לו שזה נבואה. זה פשוט קישקוש המזוייף מתוכו.

הרמבם אומר שהנבואה וודאית לנביא במאה אחוז, הוכחה מאברהם שהתנבא לשחוט את יצחק אחרי שנאמר לו ביצחק יקרא לך זרע, ולא פיקפק בציווי זה שמא הזה

אולי עכשיו אתה הוזה?

זה שהנבואה וודאית לנביא, לא אומר שהוזה לא יכול להזות שהוא נביא.

אני מכיר הוזה שבטוח שהוא נביא.

אני יכול להטיל ספק בחושים שלי, קל וחומר אם אי פעם אהזה.

מי שטוען כיום שהוא נביא הוא או טיפש לא ביקורתי שלא מטיל ספק בדברים, בניגוד לרמחל שהיה האינטלגנט והביקורתי בדורו.

או שהוא משוגע והשכל שלו לא עובד, בניגוד לרמחל שהיה צלול בחייו

ברור שעכשיו אתה יכול להטיל ספק בחושים שלך, אבל אתה לא עושה את זה סתם ככה כשמשהו וודאי לך(נשמע מוכר?).

אתה לא מטיל ספק אם אתה יהודי או לא, כי וודאי לך שכן. ככה גם בן אדם הוזה לא יחשוב שהוא הוזה.

אתה לא יודע כלום על הרמח"ל, אתה רק מדמיין מה הוא היה.

מעניין שהיו מי שקיבלו את הרושם שהוא שבתאי או משהו בדומה, הכריחו אותו למסור להם את כתביו, והשביעו אותו שלא לעסוק עוד בקבלה.

וודאי במאה אחוז כמו נבואה וכמו עצם קיומי.  לכן דרך האמונה ב ה אפשר קצת לחוות מהי נבואה. הנח להם לישראל שאם לא נביאים, בני נביאים הם.  וחלום (כלומר ציור סובייקטיבי של כוח מדמה) אחד מ60 בנבואה.

אבל על החושים שלי אני כן יכול להטיל ספק.

אני לא וודאי שאני יהודי, אלא רק ב99 אחוז.  הלכתית יש חזקה ואין לדיין אלא מה שרואות עיניו.

היתה טראומה משבתאי צבי ולכן רדפו כל אדם שאמר על רוח הקודש, גם אם היה מגיע נביא אמת היו רודפים אותו כל עוד לא התבררה נבואתו כאמת.   אגב היעבץ חשד גם על הגרא בצעירותו שהוא שבתאי, עד שהתוודע לטעותו.  

רידפת הרמחל היתה כי הבהיל אותם אדם בן 20 שטוען למגידים. הם היו רודפים גם אחרי ירמיהו כל עוד לא הוכחה נבואתו.  הרמחל מכל ספריו והידיעות ההיסטוריות היה אדם נורמטיבי, ביקורתי, שכלתן, בריא בנפשו, בעל משפחה והשכלה כללית ומתפרנס, וממש,לא הזוי כמו ברלנד או שבתאי צבי או שאר הנביאים המשוגעים בדורינו או בעלי הסינדרום

אבל הוא לא אמר זאת. הוא אמר שקיבל מגיד. למרות שידע על ההתנגות לדרכו

רוצה שנננסה פטרית הזיה ונבדוק?  

כן, תנסה פטריית הזיה ואז תדבר איתי.

או לחילופין, תדבר עם מישהו בזמן שהוא שבוי בהזיות.

אבל ההבדל בין אדם שלוקח פטרייה לסתם הוזה, הוא שהלוקח פטרייה יודע שהוא אמור להיכנס להזייה, ובסוף ההזייה הוא יבין שהוא הזה.

זה לא רוח הקודש של הנביאים, רק שם משותף.

אבל עדיין רוח הקודש הנמוכה הזאת היא שארית מינימלית של מעיין נבואה ואפשר לדעת איתה על עולמות עליונים

ב'- איזה כתבי אר"י אתה מכיר שנכתבו על קלף?

ג'- זה שהייתה לו רוח הקודש לא אומר שכל דבר נכתב ברוח הקודש.

ד'- מי אמר שהייתה לו רוח הקודש?

ואילו רוח הקודש האמורה לא נכתב שהם מכוונים למושג אחר, ואתה החלטת למה הם התכוונו בשרירותיות, ללא שום אסמכתא, רק מדמיונך הפורה.

הארי זה רוח הקודש של קהלת. המצאת את זה והחלטת להנעל על זה.

גם שכינה ששרתה בבית ראשון עם כבוד ה וענן זהה לשכינה שבבית כנסת ומראשותיו של אדם? האם יש עמוד ענן על ראשי?

יש מושגים שמשתנים עם הדורות ומקבלים משמעות שונה.

אתה זה שהמצאת שזו בת קול וננעלת על זה, אם כבר.

"מעולם לא שמענו"?! איפה רצית לשמוע כזה דבר, אם כל פעם שאתה שומע רוח הקודש בהקשר הזה אתה ממציא שזו בת קול?!

יש הבדל בין מושגים שכשמזכירים אותם אומרים שהמשמעות שונה, לבין מושג שאתה המצאת שהמשמעות היא שונה.

אתה דמגוג על חלל.

זה כמו שאומר ששכינה למעלה מראשי זה כמו שכינה במשכן

פשוט הזוי שכתבי הארי יטמאו את הידים לטענת רבי חיים ויטאל

למה אתה חושב בעצם שכתבי האר"י יטמאו את הידיים? זו גזירה על כתבי הקודש שנכנסו לתנ"ך.

מסכת מגילה.

"נכנסו לתנך" זה המצאה מודרנית של מחאקרים, מעולם לא שמענו על מושג כזה בגמרא. יש או ספר שנכתב ברוח הקודש, או ספר שנכתב בחכמתו של אדם (כמו שטענו על משלי אבל למסקנה כן נכתב ברוח הקודש) מה שנכתב ברוח הקודש מטמא את הידים, מה שנכתב בחכמתו של אדם לא.  לכן נחלקו על שיר השירים ומשלי וקהלת ואסתר עם מטמא את הידים.  גמרא מפורשת במגילה פרק ראשון נראה לי. ומנסים שם להביא הוכחות שאסתר נכתבה ברוח הקודש

כנל אם אדם יטען ששמע בבת קול שצריך לחלל שבת, לא יחנק כי מעולם לא טען לנבואה

מי שיאמר ששמע בת קול שצריך לחלל שבת, נדע שהוא הוזה.

ובכלל, לא ברור שכל הנ"ל קרה.

כי מה? אתה נביא שאתה יודע שרק חצי הוא משל?!

יוספוס פלביוס מצטט אגדות עם שונות, וביניהן גם משלים.

אם מיוספוס אתה רוצה להביא הוכחה, אולי גם תאמר שהאל נטש את עמו וזו הייתה קיצו של העם היהודי?

אמר אביי הוא יוחנן כהן גדול הוא ינאי, רבא אמר ינאי רשע מעיקרו, יוחנן צדיק מעיקרו

אני מסכים איתך שהחיצים לא היה סגולה.

באופן שלא מתפוצץ אקספוננציאלית

יש לך קושיה על הסתירה לכאורה בין ישעיה לאלישע, אבל התירוץ שאלישע כעס על המלך בגלל סיבות שלא כתובות הוא לא תירוץ משכנע.

אני מבין שמאלישע אנחנו לומדים שיש משמעות לפעולות גם בלי קשר לכוונות

ומישעיה אנחנו לומדים שחשוב גם ואפילו יותר עבודת ה' רוחנית

אבל זה לא סותר

וגם התורה "והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחוחכם".

לא דיברתי על מצוות תורה או נביא, כי הרי אלישע חא ציווה עליו לירות יותר מ3 פעמים.  דיברתי על סגולות שמעולם לא צווינו.

לא סביר שדווקא אלישע יהיה יוצא דופן בזה משאר הנביאים

כל עוד לא תביא לי נביא שאמר "אין משמעות למעשים", אני אפרש שכל הדיבורים של הנביאים לא סותרים את החשיבות של מעשים.

הרי התורה אמרה "לא אריח בריח ניחוחכם", ובכל זאת יש ציווי להקריב.

אז הכוונה שיש משמעות אבל יכול להיות מצב שבו זה לא עוזר.

Buy non drop YouTube views and subscribers with real, organic engagement. Affordable INR pricing tailored for Indian creators who want sustainable, long-term growth for their content. https://boostsocial.in

למעשי סגולות שאין חובה או הידור לעשות

)לא כתוב בשום מקום בהלכה שירא שמים הרוצה להחמיר ידים קמיע וכו)

אין אזכור לסגולות טכניות שעוזרות כמו תרופות רוחניות

ומשמעות מעשים בעקבות הוראת הנביאים היא עסק מורכב שאני לא מבין.

אבל יש לא מעט דוגמאות כאלה למשמעות של מעשים טכנים.

החיצים כאן,

המכות שמיכה ביקש,

הטבילה בירדן של נעמן (שזה אגב דוגמה נוספת למעשים טכניים אצל אלישע),

המעשים החריגים של יחזקאל והושע 

אם אלישע היה מבקש ממנו לירות 6 פעמים והיה יורה רק 3, אז מובן למה יצא הקצף, הוא הפר את מצוות ה כמו שאול.

אבל לומר שאלישע אומר לו "אמנם לא ביקשתי ממך יותר מ3, אבל בגלל שלא ירית יותר אז תנצח רק 3 פעמים, בעיה שלך, כי ככה זה בשמים, כמו שאם אדם שתה בטעות רעל אז ימות" זה חא סביר, זה הופך את מצוות הנביא למאגיה וכישוף.

יכול להיות שזה שהוא ירה רק 3 מבטא פגם בזריזות ובהתלהבות של קיום מצוות נביא, כמו שאינו דומה שונה פרקו 100 ל101.

נעמן זה שונה, שם אלישע מורה לו במפורש לטבול 7 פעמים, לא אומר לו אחרי מעשה שבגלל שלא טבל אז יהיה מצורע.

מיכה והמכות (אתה מדבר על איש האלוקים שניבא לאחאב?) זה חשוב כי הוא צריך להתחפש למוכה, ולהדגיש ששליחות כלל ישראלית חשובה יותר מהכאת יהודי פרטי, ושם האדם מת בידי אריה לא בגלל סגולה שלא נעשתה, אלא בגלל שעבר על מצוות נביא

מעולם לא שמענו במקום אחר על סגולות בנביאים (אצל נעמן זה קיום המלצת נביא מפורשת)

אם היה כתוב "בגלל שלא ירית כמה פעמים אז עוררת את המזיקים והדינים שלא באשמתך ולכן תנצח את ארם רק 3 פעמים" אז זה היה הפשט.

אבל בפשט רק כתוב שבגלל שהוא ירה 3 פעמים אז זה יהיה כך.

למה? לא כתוב למה, זה כבר פרשנות שלך

ההנחה שלי היא שסגולה קיימת בפני עצמה ולכן הפשט מתאים

ממעשים מסוימים מסיבות שאנחנו לא מבינים ולא מקשרים.

ולכן הפשט הוא שזו סגולה.

ולכן זה ממש סגולה, ההסבר על המזיקים בא לתת הסבר מסוים לסגולות על דרך הקבלה פעמים רבות.

אם אדם לא עשה את הסגולה כי היה אנוס.

אם זה מצווה אז זה ייחשב כאילו עשה. אם זה סגולה אז יחשב כאילו לא עשה, כמו שמי שלא לקח תרופה כי היה אנוס אז בכל זאת לא יבריא.

לומר שמעשי הנביאים הם כמו סגולות זה קצת בעייתי, כי זה מכפיף את העולם הרוחני גם לטבע בו החזק שורד ולא הצדיק (חזק רוחנית במקרה זה), אם היה לי מספיק כסף לרכוש סגולה למרות היותי רשע - אנצל, ואם לא - אז לא אנצל.

בניגוד למה שאומרים על ה "מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו"

כמו שתרופה פועלת גשמית, בין באונס ובין ברצון, ללא קשר לצידקותו.

אם צריך כאן רצון ואנוס לא גורם לכלום, זה כבר לא סגולה אלא הידור (למשל מי שהידר לשתות יין אדום ב4 כוסות בפסח וגם מי שהיה אנוס ולא היה לו, יקבלו אותו שכר. אבל מי שהיה אנוס ולא לקח תרופה, עלול למות למרות צידקותו).

ברגע שנכנס כאן מרכיב הבחירה החפשית , אז זה כבר לא מאגיה, אלא שכר על מעשה מוסרי שעשית

מופת לכך שכבר נקבע שינצח רק 3 פעמים ועכשיו הנביא מתוודע למופת, כמו שזה שהעלמה תקרא את שם הבן עמנואל בישעיהו זה מופת להצלת ישראל,

או שזה פגם בזריזות המלך לקיים מצוות נביא שירה רק קצת.

לטעון לסגולות כמו תרופה יוצר מצב בעייתי, בו הטבע של החזק שורד (הנהגת שם אלוקים) פולש חלקית גם לעולם הרוחני (הנהגת שם הויה). ויוצא שאם למלך היו רק 3 חצים והיה גונב ממישהו יותר,  אז היה משפיע רוחנית יותר ממי שלא גונב חצים. (כמו שעני שגונב תרופה יבריא, ואילו עני שלא יגנוב תרופה לא יבריא. כי ככה עובד הטבע - החזק שורד, לולא השגחת ה שמציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו).

כמובן ניתן לטעון שכמו ש ה יצר פיסיקה גשמית, הוא יצר פיסיקה רוחנית. ומזלות משפיעים אלא אם כן מצווה מצלא ומגנא. אבל זה דחוק, כי מספיק אנו שואלים על הנהגת הטבע הגשמי "מדוע דרך רשעים צלחה", אז להוסיף לזה שיש גם טבע רוחני?

כך שלפחות אלישע הבין שלא נקבע כמה פעמים המלך יכה את ארם בטרם ירה.

זה שקשה לי תפיסתית עם משהו לא הופך את הפסוקים למשמעות שונה, אלא אולי התפיסה שלי דורשת תיקון.

מה יש לנזוף במישהו שעשה הכל בסדר? מה הוא אשם? 

מוזמן לתת לי דוגמא עם פירוש מרבותינו או במילון שויקצוף זה תסכול ולא כעס

זה כמו שאם בן גביר יאמר שאסור לגרש את תושבי עזה, אז נבין את דבריו בהקשר, ובטח לא נחשוב שהוא איש שמאל

כמוני,

לא מצינו בשום מקום שצדיקים וחכמים בהכרח לא מאמינים בסגולות. או שתרצה להאיר את עיניי למקור כזה.

אתה פשוט החלטת שאם הוא צדיק וחכם הוא יסכים איתך.

של דור שלם בישראל נקבע בגלל כמה שניות של סגולה שלא עבדה טוב שלא באשמת אף אחד?

איפה ההשגחה כאן?

האם לשיתטך גורל ה7 באוקטובר נקבע רק בגלל חליווה ואין כאן שום השגחה שמיימית?

למה?

לא מבין חשבונות שמיים.

בוא נבהיר נקודה,

אני לא מתייחס ברצינות לסגולות ככלל, אבל בהחלט רואה שיש להם מקום

"לב מלכים ושרים ביד ה "

"אין אדם נוקף (נוגף) אצבע מלמטה עדצשמכריזים על זה מלמעלה"

ועוד רבים

שהסיפור עם הנביא הוא ניצחון בקרבות אבל לא מוחלט לא בגלל החיצים?

הבאת ציטוטים יפים, אבל אשמח לראות איפה כתוב בהם התייחסות למקרה כאן.

הם מדברים על השגחה, האם ההשגחה הוגדרה מראש או בעקבות החיצים זה לא כתוב באף אחד מהמקורות שהבאת

סגולה היא דבר רב פעמי, שאדם אחר יכול להשתמש בה לכאורה.

אבל גם אם המלך היה ממשיך לירות חיצים זה לא היה מועיל.

אם אדם אחר היה יורה חיצים זה לא היה עוזר לו לדעת אם ינצח.

בישעיהו, זה שהעלמה תקרא את שם בנה עמנואל, זה סימן ומופת למשהו אחר

"וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חׇלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י ׀ אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו׃ טווַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח אֵלָ֖יו קֶ֥שֶׁת וְחִצִּֽים׃ טזוַיֹּ֣אמֶר ׀ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב יָד֑וֹ וַיָּ֧שֶׂם אֱלִישָׁ֛ע יָדָ֖יו עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ יזוַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה בַאֲרָ֔ם וְהִכִּיתָ֧ אֶת־אֲרָ֛ם בַּאֲפֵ֖ק עַד־כַּלֵּֽה׃ יחוַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה וַיַּ֥ךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִ֖ים וַֽיַּעֲמֹֽד׃ יטוַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ אוֹ־שֵׁשׁ֙ פְּעָמִ֔ים אָ֛ז הִכִּ֥יתָ אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֵּ֑ה וְעַתָּ֕ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים תַּכֶּ֥ה אֶת־אֲרָֽם׃"

(מלכים ב פרק יג)

הוא ירה שלוש חיצים ולכן יכה את ארם שלוש פעמים.

אם אחרי שהנביא אמר לו שבגלל שירית רק שלוש אז כך וכך הוא היה יורה עוד, זה לא היה עוזר.

למה? כי זו לא סגולה.

המספר היה רק סימן שניתן לנביא מאת ה' כדי שידע מה יקרה אם יעשה המלך כך, ואם יעשה כך.

אם אדם אחר יבוא היום וירה חמישה או שישה חיצים, זה לא יועיל.

אם זה היה סימן ולא סיבה, הוא לא היה כועס על המלך אלא רק מתעצב.

סגולה= מעשה כלשהו היכול להשפיע, כגון עלה ערבה סגולה לשמירה.

אם זה משהו חד פעמי זו לא סגולה, זה אות או מופת.

אם אתה תירה עכשיו חיצים זה לא יעזור, למה? כי זו לא סגולה.

אם המלך היה ממשיך לירות חיצים אחרי שהנביא אמר לו שבגלל שהוא ירה רק שלוש אז כך וכך, זה גם לא היה עוזר.

זה היה רק סימן.

אבל שם זה גם מצווה (ונתתם על המשקוף...לא תצאו איש מפתח ביתו), וגם שם הסגולה ברורה מה טעמה, כדי לשקף את זה שהפסיחה היא רצינית ומכת בכורות רצינית

אם הלא שמענו אתה מזכיר את הבדיחה עם גרעין האמת על זה שאין אף רב שמתיר משהו ספציפי, מביאים רב שמתיר ואז התגובה היא שהוא לא רב...

אותו דבר כאן, מביאים לך דוגמאות מהפשט ממש (ואינני מחובבי הסגולות אבל אני לא אשנה את האמת למה שליבי נוטה), אין שום הסבר אחר מהפסוק חוץ מהמשמעות של המעשה הטכני בלי שום דבר, על חלקם אתה אומר שעצם הציווי הופך את זה למשמעותי שזה פירוש ייתכן אבל זה שוב משמעות במעשה בלי חשיבה או אמונה כלשהי לפני ועל חלקם התגובה היא "זה לא כי לא שמענו".

כמו שכתבתי וישע אמר גם.

נשמע לך הגיוני שישראל ינצחו רק חלקית במלחמה בגלל סגולהשלא צלחה? אז למה לא נותנים למלך עוד הזדמנות? נגמרו ל ה הכישופים? זה קצת להפוך את התורה לעבודה זרה

עם חטאים ולא מעשים מטעם עצמם.

ב. יש גמרא בשבועות שאומרת שמותר לקרוא פסוקים כדי להימנע ממזיקים, כך שהפסוקים משפיעים על המזיקים לדברי הגמרא.

ג. יש גמרא בהוריות שאומרת שאוכלים סימנים בראש השנה כי יש לזה השפעה. (וזו הסיבה שלא ישנים בבוקר ראש השנה כדי שהמזל לא יישן, זה נשמע לי מתאים יותר לקונספט של סגולות)

מסביר הט"ז את העניין:

"שלא לישן. דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה:"

(על דברי הרמ"א בסימן תקפג סעיף ב)

אפשרות אחרת שכתב כך - זו השפה שעמי הארצות מבינים

כל דבר אחר איננו עבודה זרה

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%A9_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%94

מאמין שאם אנשים מאמינים בסגולות, זה יכול להשפיע עליהם לטובה.

ניסיתי סגולות וכן עבדו, ניסיתי אותם שוב ולא עבדו, וכן להיפך.

לא מחפש סגולות, אבל למשל סגולת השקל שישים לטרמפ לא היה אכפת לי לנסות, וכדו' סגולות מטופשות שאנשים ממציאים לא היה אכפת לי לנסות, כשהייתי קטן(בן 4 בערך) הייתי מסתובב עם כרטיס למינציה שבתוכו עלה ערבה מיובשת והאמנתי שהוא מגן עליי.

לא היה ממה לפחד באמת, חוץ מהדמיונות שלי, לכן העלה ביצע את תפקידו נאמנה עד שפתחתי את הלמינציה יום אחד והוא התפורר.

סגולות באופן כללי זו שטות. אם מישהו יבוא אליי עם סגולה מהשרוול אני אגיד לו במקום שזו שטות, ואם זו סגולה קלה לביצוע יכול להיות שאנסה אותה אחר כך כדי להוכיח שזו שטות.

לא, לא הגזמת עם השאלות. כן, אם בא לך תשאל.

(פעם המצאתי סגולה בעצמי, למרות שלא האמנתי בסגולות, זה היה פרדוקס מעניין)

מאמין  כן עושה כמעט לא

כשהרגלים בריאות לא צריך קביים 

ואם יש תפילה לא צריך סגולה 

אבל לפעמים מנסה סוג של לקצר הליכים ועושה סגולה

סגולות שאמר הבן איש חי

יש לסגולות כוח, אבל זה כוח שהוא לא נפרד מה', בסוף ה' מחליט.

ניסיתי סגולות שנראה שזה לא עזר למה שרציתי אבל זה בטוח לא היה לחינם.

שינה את התלות והביטחון בסגולה.

בעיני התלות צריכה להיות כולה לה'. 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.