"איך זה ללכת עם אונה אחת בעולם"?

בדרך כלל ששואלים אותי את זה אני לוקחת כמחמאה ומתעלמת מחוסר טקט

כי הם בעצם אומרים את כלכך מוצלחת יפה וכו אז איך לא חטפו אותך

אבל הם שוכחים שגם לך יש זכות בחירה

חחח

שאת גם צריכה לבחור את האחד

לא עוזר שכולם רוצים אותך 

יש בשאלה הזו משהו שמניח -

כלפיי חוץ הכול נראה מדהים, אז חייב להיות משהו דפוק בכל זאת מבפנים🤦🏽‍♀️

או שזו רק רגישות שלי.

אני רווקה כי הקב״ה החליט שכך יהיה. 

לכל אחד יש את הסיבה שלו. ואני מאמינה שיש לך סיבות מוצדקות ללמה את עדיין רווקה שלא מורידות ממך והופכות אותך לפגומה

אל תורידי מהבטחון שלך ההפך החתן שלך עדיין לא הגיע לרמה שלך אז לכן עדיין לא הכרת אותו

ה' נותן לו עוד קצת להתבשל😉

נראה לי שזה יותר "אתה אחלה בנאדם איזה באסה שאין התאמה מוחלטת בין זה לבין להתחתן"

או "אתה אחלה בנאדם אל תפחד להתחתן יהיה לך טוב כי אשתך תעוף עליך"

מאיפה הוא יודע כמה ניסיתי

חוץ מזה שבאמת הכל הכל בהשגחה

אז שישאל את ה'

שאלו יהודי במה זכית לאריכות ימים כה מופלגת?

השיב הלה: ישנם אנשים שיש להם שאלות רבות.

בורא עולם אומר בוא למעלה אסביר לך את הכל.

לי אין שאלות לבורא עולם ולכן זכיתי לאריכות ימים.

--

לגופו של עניין: אינני חושב שהשאלה במקום וודאי לא ממי שנמצא באותו מצב.

מסכים עם התחושה.

נשאלתי פעם ב"דייט ראשון" וזה הרגיש ככ חסר טאקט. 

היא פרשנות אישית לדעתי

באותה מידה אפשר להסתכל על זה כמחמאה (את ככ וואו )/ בירור (אולי לא מוצלח) של הסגנון שלך

אני לא כותב את הדברים כלפיי אף אחת מכן, אלא בכללי.

אבל אם יש משהי "יפה ומוצלחת שכולם רוצים", והיא לא רצתה אף אחד מהם, אולי באמת יש בעיה...

אבל מי אמר שהיא מחפשת זוגיות?

לי יש תקופות שאני מעדיפה להשאר רווקה

ומנסים להכיר לי אנשים גם אם הם מוצלחים אני אומרת לא, כי כרגע זה לא מתאים לי

אני לא אכנס לקשר בזמן שלא נח ומתאים לי

אוף, חיבוק.

אנשים הם באמת חסרי טקט לפעמים…

להחמיא ולהראות הערכה.

כלומר, האמירה הזו בד״כ היא אמירה של ביקורת. במשמעות של את לא מנסה מספיק/ בררנית מדי/לא רוצה מספיק או כל אמירה אחרת שהכותרת של הכל היא ״את לא בסדר״

ואני מוחמאת שאומרים לי את זה.

מרגישה שזה אינדיבידואלי.

יש מקרים שאני לא שואלת, נכון, תלוי בקרבה ובהרגשה שאני מקבלת מהאדם.

אפשר לשאול בקטע של פלא: הרי את אטרקטיבית!

אפשר לשאול בקטע ביקורתי: למה את לא מטפלת בעצמך?!

כשבנאדם נוגע בנושא רגיש הוא צריך להרגיש קודם כל את הבנאדם ומה הוא רוצה לשמוע ביחס לאותו נושא.

לפעמים גם שיש כוונה טובה ישנו חוסר רגישות וזה לא אידיאלי

יצאתי  עם מישהי חמודה, צעירונת כזו
אז היא אמרה לי בהתלהבות ״בטח יש לך מלאאאאאאאא חברים״

אז עניתי לה : ״לא ״

אם מישהי תשאל אותי ״למה אתה רווק ? ״
אני אענה לה למה -לדעתי- אני רווק. את התכלס. בלי לעגל פינות.

*משפריץ באויר קצת ספריי של ציניות להסתרת המציאות ובעיות החיים*

דייט.
היא : ״למה אתה עדיין רווק ?״
אני : אין לי 10 מיליון שקל מזומן בבנק. בלי זה, אני לא זז מ״מ.

היא :  ו...אתה עובד קשה שזה יהיה לך בקרוב ?
אני : לא.

היא : שניה, יש לי טלפון. ״מה אמא ? אבא רוצה לעזוב לארה״ב בעוד שעה וורוצה שאחזור הביתה ? אוקי...רגע״
אני : ?

היא : ״אני צריכה ללכת״
אני : מה ? למה ? עברו רק 10 דקות

היא : ״אני מצטערת, אנחנו עוברים לארה״ב. ביי״
אני : *מזמין גלידה, לזניה, פיצה ועוד כל מיני פשטידות לא מוכרות, שיהיה*

מלצרית : ״בטח יש לך מלאאאאאאאאאאאאא חברים״
אני : ״לא ״

יש לי חשק לצעוק פישינזון

איך קוראים לך?

..

בשקט בלי דרמות בנעימות.

האמת צודקת זה יותר חמוד ומכבד

אבל בתור גבר אני יכול להבין את הדיביליות הזאת של גברים😂

רגע את את יכולה רגע לשוחח בצד? ואיך קוראים לך גברתי?

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.