מרגיש לי שהם קצת בעלי אינטרס ומנותקים, והשילוב הזה מוביל להצעות לא משהו. כמובן לא מכליל חלילה, אני בטוח שיש שדכנים טובים, אבל הרוב וכו' , לדעתי הם סתם מסבכים את הכל לאלו מאיתנו שרוצים את הדברים פשוטים.

אני מסכימה שזה יכול להיות מאתגר (לא מהרבה ניסיון) אבל אין בזה פסול. דווקא האינטרסים שלהם תואמים לשלך סך הכל, ורק צריך להיות עם יד על הדופק... 

אחרי הכל, אם אתה מאמין שהזיווג מה' והרבה שליחים למקום, אז נכון שעדיף אדם שמכיר אישית אבל כשמיצית את האפשרויות מה זה משנה מאיפה זה מגיע

זה לא שיש הרבה ברירות

בכל פלטפורמה יש חסרונות אנחנו מנסים להתנהל כמה שיותר בטוב עם מה שיש 

לא יודע אולי זה מהחוויה האישית שלי שהיא גם בלי הרבה ניסיון האמת אבל היא הספיקה לי, בכל מקרה שכל אחד יעשה מה שטוב לו סך הכל העלתי נק ואיחלתי לה בהצלחה לא אמרתי לה מה לעשות.

כל ההצעות הטובות שקיבלתי לא הגיעו מהנ"ל. 

חוויה אישית מאד משפיעה... וסבבה אולי באמת לא מתאים לך עכשיו, ואולי רק צריך לנסות שדכנים נחמדים יותר

מקווה בכל מקרה שיהיו לך רק חוויות טובות מכל התהליך הזה של החיפוש... בהצלחה

ומלל ה' עם משה למימר

סתם סתם אני סיימתי פה זהו😂

ממש שמעתי את זה בתימנית...

אבל בגדול זה פשוט אונקלוס זה לא שייך רק לתימנים נכון?

אני לא הולכת לבית כנסת

מכירה את זה מאבא

ניסיתי כמה פעמים ללכת וזה הרגיש לא נעים כי הייתי היחידה בעזרה הקטנה

וסתם לעבור דרך הבנים... 

חשבתי שזזה בגלל זה אבל לא הייתי בטוח, באמת הרב רצאבי כותב שהן גם בתימן לא היו הולכות ושגם היום משום צניעות לא מברכות הגומל אלא עושות סעודת הודיה.

אבל יפה שאת מקפידה אשרייך🙏

צניעות באמת מאד חשוב אצל התימנים וגם לא נכנס לשם אמנסיפציה וכו.

אבל היום המציאות קצת שונה אז אני חושבת שזה לפי מנהג המקום

וכמובן שלא יבוא על חשבון צניעות או השקעה בבית...

בתור אחת שחיה בישוב של תימנים

ומכירה תימנים יותר מתימנים

אני יודעת לומר אפילו 'מה חבר' ו 'ולאושר אומר' 😌

סתם סתם, אני לא באמת יודעת הכל, רק את ההתחלה 😉

וזה מה כבר, לא חבר

נמשיך

הדא אלילה מן גמיע אליאלי?

כרגו גדודנא ואבאינא מן מיצר בית אלעבודיה, מה כאנו יפעלו?

כאנו יחלטו אתיבן פי ליבן וליבן פי תיבן

למאן?

לפרעה אלרשע אלגמור אלאדי ראסה סה א'צימעור ופומה סאע מנק אל תנור

לא אלאה אותכם וכו' , רק בגלל שהכנסת אותי לזה זה פרץ ממני

אצלנו אומרים 

"למן? לפרעה אל רשע אל גמור אלארור אבן אל ארור אל מקולל אבן אל מקולל

וארסל אללה עלא אל מצריון אלדם, ואלצפאדע..."   

איך תמיד אהבתי את זה שמקללים את פרעה... כמו שצריך

גם מה ששפלות רוח כתב זה תימנית אבל גרסה שונה

זאת אכן גירסה משופרת ומשובחת יותר, אצלנו פשוט מקללים אותו שהוא רשע וכו' בלי ארור, מעניין איך לא שמעתי את זה עד עכשיו

ומליל הסדר כמו כל תימני מצוי נראה לי חחחחח

עוד מישהו?

אנחנו פותחים כאן ג'עלה

למי שלא יודע ג'עלה זאת בעצם התוועדות נוסח תימן

חשבתי שאתה כן

אולי המרת את (ע)דתך?

חשבתי להמיר, אבל בזכות אגרת תימן של הרמב"ם חזרתי בי

כשמישהו "הולך לג'עלה" שעושים בשבת חתן לדוגמא הוא לא "הולך לפיצוחים"

זה בשביל הביחד, האווירה, שירי דיוואן

וודאי שלא תמיד אבל כן, והאמת גם קרה לי לא מעט בכלל שאבות הציעו לי וכו' וכו' פעם אפילו אחד חיכה לי מחוץ לבית כנסת בערב שבת לדבר איתי, אני יוצא ופתאום לפת אותי משל הייתי חברו משכבר הימים.

העליתם לי זיכרון ממש נפלא...

לפני מליון שנה, אי שם כשהייתי רווק נואש, הפנו אותי לאיזו שדכנית שהגיעה לישיבה לראיין תלמידים. הטראומה זכורה לי עד היום..

דבר ראשון, היא ישבה ככה מאורגנת ליד שולחן עם המון מסמכים ודפים ושאלה כל שאלה שעלתה לה בראש, החל מהגובה והמשקל שלי שבאמת לא אז וגם עד היום אני לא זוכר מתי בדקתי מה הגובה והמשקל שלי, וגם ביקשה תמונת פספורט ועוד כל מיני דברים שמי בכלל יכול לתת בשליפה... הקיצור עוד חפרה וחפרה וכל מה שעניתי לה היא לא הבינה, כך שדי יכולתי לשער כמה היא תבין אותי כדי להתאים לי מישהי.

ואז בסוף היא אמרה שבאמת בסטטוס שלי אין לה הרבה בנות, אבל היו איזה שתיים שהיא צריכה לחשוב. ואז היא פשוט הסבירה לי שאחת מהן אולי לא תתאים לי, כי זו בחורה מאוד מאוד יפה ומאוד מאוד כישרונית... ועוד לפני שהספקתי להיעלב (ובצדק), היא שאלה אותי בפשטות: "אתה חושב שתתאים לך בחורה כ"כ יפיפייה וגאונית?!", ונכון לעכשיו עדיין אין לי מושג מה עונים על שאלה כזו

אבל אל דאגה, התחתנתי די מהר, וכמובן לא דרך שדכנים (סתם פוסט טראומה).

אתם יודעים להיות רלוונטיים שזה משהו מדהים

ואני חשבתי שאני אסוציאטיבית 

אבל קודם כל, איך זה שיש כ"כ הרבה ישיבות וסגנונות שמתאימים לך?

ולסמוך על הש"י שיכוון אותך בול למה שאת צריכה לקבל.

כמו שבחרת שירות לאומי וכמו שבוחרים אולפנה או ישיבת הסדר,

וכמו שתבחרי את החתן עצמו בעז"ה.

חוץ מזה, שדכן של ישיבה זה לא כמו שדכן חיצוני, אלא בעיקר יודע להפנות אותך לתלמידים של הישיבה שלו. 

ככה שנראלי שלא צריך "לבחור" אלא פשוט מראש לשלוח פרטים לכמה ישיבות שנראות לך רלוונטיות, שתיכנסי למאגר שלהם. (אפילו ראיתי ברשימת שדכנים איגוד של כמה ישיבות מסגנון דומה שעובדים ביחד)

בהצלחה!!

אני מאמינה שיש שדכנים שהם מאוד כלליים ויש להם מכל הסגנונות..

למרות שבעיניי זה סתם מסובך, אם יש ישיבה אחת או שתיים שאת מתחברת תפני לשדכנים שם ואז זה יהיה יותר ממוקד.

הרבה בס"ד צריך בכל הנושא הזה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.