או לאסטרוביולוגיה לא-ארצנית בכלל?
או אפילו לכל ביוספרה לא-ארצנית באשר היא, כולל ביוכימיה שאיננה מוכרת לבני אדם?
אגב, הביולוגיה הארצנית כוללת כמה וכמה פילוגנזות מאוד "חייזריות", במילים אחרות שקיומן כלל לא נשען על התרמודינמיקה הספציפית ארץ-שמש, אלא למשל על פתחים תרמיים של הטקטוניקה הפלנטרית בלבד, או שגרעיני תאיהן מציגים RNA בלבד ("עולם RNA" של הווירואידים) וכדומה. מרגע שהתגלו מקרים אלו, לא ברור לי כלל מה הרבותא אם יימצאו "חיים" - תהא הגדרתם אשר תהא בהקשרים האנטרופיים והכימיים-פיסיקליים.

המאמינים בחייזרים טוענים נגד זה שאולי החייזרים יודעים על כדור הארץ ובכוונה החייזרים מונעים מכדור הארץ שהשדר יגיע אלינו מסיבותם שלהם (אולי מניסיון שיצירת קשר עם כוכב חדש גרמה לנזק וכו. בקיצור טיעון נגד חלש, ולכן כנראה שאין חייזרים).

וזה לא מעניין, וזה טיפשי (כי אנחנו מגלים כיום עד כמה מרחב המצבים לא מבורר), והיתה מספיק התעסקות בעניין הזה, והראיתי למה צריך לעבור הלאה. יש בוודאות ביוכימיות אלטרנטיביות, ובכלל אף אחד לא מחזיק כיום מאיזו אבולוציה לינארית. יש כיום אפילו אפשרויות - גם אם קלושות - לפאנספרמיה. זה נשמע שאתה תקוע הרחק אחורה בידע בהקשרים האלה. זה חסר כל חשיבות ומשמעות לנהל שיחה על זה מולי או מול אנשים כאן, וזה הגיוני רק מול אנשי מקצוע, אסטרוביולוגים ואסטרונומים. שלח דואר לדונלד בראונלי או לפיטר ווארד.

המצבים לא מבורר?

אני לא יכול להכריע בוודאות שאין חייזרים. אבל מכך שלא מוצאים שום שדר לגבי אותות שיכולים לעבור מליארד שנות אור, למרות החיפושים, זה אומר דורשני עצום.

בכל מקרה לא דיברתי על השאלה האם יש חיים בכוכבים אחרים, אלא האם יש חיים תבוניים (ונגיד שהכימיה האורגנית שם מבוססת על סיליקון ולא על פחמן, מה זה משנה?). בכל מקרה סטטיסטית אם יש חיים תבוניים, לפחות כמה מהן משתמשות או השתמשו בעבר בגלים אלקטרו מגנטיים לצורך העברת מסרים. זה שלא הצלחנו לקלוט אפילו מאית שדר בעל סדר תבוני מראה שכנראה אין בנמצא.

גם אנשי מקצוע מוטים פסיכולוגית ותרבותית בעניין השאלה על חייזרים, כמו שכתבתי שהשאלה הזאת גם באה פסיכולוגית למלא ריק בנפש למי שלא מאמין באלוקים. לכן איני יכול להסתמך כאן על אנשי מקצוע, בניגוד לגלי כבידה ושאר הוכחות תיאוריות פיסיקליות וכדומה.

אני באמת לא מבין הרבה בתחום זה, אבל את השאלה העצומה על חייזרים לא אני המצאתי

יש אנשי מקצוע, אתה מוזמן לדבר איתם. אם הם לא טובים לך... חפש אחרים. אותי אתה מאשר? או שצריך להגיש בקשה בשלושה טפסים?

לי אין אינטרס פסיכולוגי להכחיש את קיומם

יש מחקר?
יש מאמר?
יש קישור?
זו הנפצה?

אבל מהאתאיסטים שנפגשתי איתם ושקראתי אותם נראה ש*בדרך כלל* ככל שאדם יותר אתאיסט נלהב כך הוא יותר נלהב באמונה בחייזרים.

כמובן יש עוד גורמים, למשל ארהב יותר דתית ומאמינה ממערב אירופה ובכל זאת יש שם יותר נלהבות לחייזרים, זה מסיבה שחלל הוא חלק מהגאווה האמריקאנית של נאסא וכו.

בסוף זה גם הגיוני בנפש האדם. אדם שלא מאמין טבעי שללא חייזרים עולמו ייראה יותר צר וריק, אם כי זה לא מחייב (וכיום התרבות הירוקה והטבע, פחות הולכת בקנה אחד פסיכולוגי עם חייזרים. כך שאתאיסט יכול למלא את נפשו גם בדברים אחרים)

עם מי נפגשת?
למה שמישהו יאמין לאנקדוטות שלך?
על מה אתה מבסס מסקנות?
אתה חושב שזו אמורה להיות לוגיקה שמעניינת מישהו?
איך אתה יכול לטעון שכמה אנשים שאתה טוען שאמרו משהו, מוכיח משהו על מישהו אחר, או קובע שזו סטטיסטיקה מבוססת באופן כלשהו?
באיזו מתודה השטויות שלך נחשבות לבסיס אמפירי קביל?
מה בדיוק עושה את ההכרזות השערורייתיות שלך, חסרות הבסיס שלך, ההזויות והמונפצות שלך כמו "זה הגיוני בנפש האדם" - כאילו שמישהו מינה אותך להיות הקומיסר העולמי של ההיגיון, או למנכ"ל המחשבות, או למזכ"ל האומות המאוחדות - למשהו שיכול לעניין?
התשובה לכל השאלות לעיל היא, שאתה כלום ושום דבר.

כל עוד לא תוכיח לי במחקר נגד שאין קשר סוציולוגי מובהק בין אתאיזם ודומיו לאמונה נלהבת בחייזרים, עדיין אתפוס את החוקרים בעניין זה בתור מוטים שאי אפשר לסמוך עליהם.

ההשערה שלי זה לא סתם דמיון, כך נראה בעולם שהאמונה ה*נלהבת* בחייזרים נפוצה יותר בחוגים האתאיסטים ודומיהם, אתה לא מסכים איתי?

אתה זה שצריך להוכיח אפילו שקמת בבוקר.

האם היית סומך על שופט במקרה כזה, כל עוד לא הוכח אחרת?

ההנפצה הפרטית שלך?

והן בדיחה לעומת מה שמפרסמים אנשי המקצוע בתחום, מריצ'רד דוקינס ועד שון קארול.
מזמין גולשים לקרוא משהו חכם, במקום השטויות האינוואלידיות שאתה מציף בהן את הפורומים.

אתה הוא זה שמציג כאן תיאוריות, ובשם מה בדיוק?
בשם המוח המנפיץ הפרטי שלך, שאין בו גרם אחד של ביקורתיות עצמית.
לעצם העניין, בוא נגמור את הסיפור. הנקודה היא כמובן שהמוציא מחברו עליו הראיה. אתה הוא זה שמעלה טענה, שמבחינת כל אדם אחר אפשר לחשוב אותה לערימת זבל טהור, אלא אם תציג ראיות כבדות משקל לטענותיך.
זה אמור להיות כל כך ברור ומובן מאליו, שבאמת העובדה שמצאת לך במה לנסות להפוך את היוצרות ואת סדר היקום הבסיסי על הראש, היא קצת תעודת עניות לפורומים האלו.
מבחינתי בטח שסיימתי כל השתתפות בדיון איתך, כי זה לא דיון מול מקום של יושר. ואני בטח מבקש שלא תגיב בשרשור הזה לי אישית.

אגב המחקר שביקשתי, הוא חא מחקר קוסמולוגי, אלא מחקר סוציולוגי המראה שאין קשר בין אתאיזם לאמונה בחייזרים.

כל עוד לא יוצג מחקר כזה, החוקרים בתחום החייזרים הם בחזקת מוטים, עד שיוכח אחרת

מורת רוח.

❤

אתה טוען שיש קשר סוציולוגי,

מישהו אומר לך שאתה ממציא ואין לזה מקור,

ואתה אשכרה מבקש ממנו מקור לכך ש*אין קשר*?

באמת שזה נשמע פארודי

עניתי לו שאין צורך במחקר מדעי לכך שלא אסמוך על חוקרים בעניין חייזרים כי הם בחזקת מוטים, עד שיובא מחקר סוציולוגי המפריך את מה שטענתי.

ראיתי מספיק אתאיסטים שככל שהם יותר אתאיסטים כך הם תומכים בחייזרים בנלהבות, וזה לא סוד שעיקר ההתלהבות מחייזרים בעולם מצויה בתרבות החילונית המובהקת.

במחילה, אבל בכוונה אתם משחקים אותה ראש קטן לגבי מה שקורה בעולם? (לא כותב להעליב חס וחלילה🙂)

ולא אתה תקבע מהו סילוגיזם ומהו היגיון, מר מנהל ההיגיון העולמי של האנושות.

כולל, נניח, פרד הויל?

"המפץ הגדול" זה שם כולל לאוסף רעיונות שייתכן והם תיאוריה - אם בכלל מקבלים את מושג התיאוריה באופן מסוים, גם על זה יש מחלוקות, בין בני אדם שפויים עם שכל פתוח לדיון ולא דוגמאטיים וטיפשים - שהשאלה המרכזית בנוגע להם זה אם אכן הם ניתנים להפרכה. יש גם רעיונות אלטרנטיביים - שגם בנוגע אליהם בוחנים אם הם מגיעים לכלל תיאוריה בהתאם לעקרונות "הלוגיקה של הגילוי המדעי" (בגרמנית logik der forschung) - כגון המטח הגדול. זה ניכר לגמרי שאין לך מושג על מה אתה מדבר.

אני רק מכיר את תיאוריות המפץ הגדול, ואת המפץ ובמעיכה הגדולה לפניו. בכל מקרה מה שאמרתי הוא שהתיאוריות על חייזרים וכן התיאוריות על ראשית היקום (המפץ הגדול או המטח, או כל דבר אחר) הן תיאוריות עם הרבה מטען רגשי נלווה (והאמת גם תיאוריית האבולוציה, במיוחד על מוצא האדם מהפרימטים הקדומים).

ההבדל הוא שבניגוד לתיאוריות החייזרים שנשענית ברובה על סטטיסטיקה ותו לא, תיאוריות ראשית היקום נשענת על ממצאים (ייתכן שחלקיים, לא יודע) ותיאורית האבולוציה נשענת על ממצאים פנוטיפים והשוואות גנוטיפיות.

בכל מקרה כל הדיון כאן היה על הקשר הסוציולוגי בין אתאיזם לאמונה נלהבת בחייזרים. ועל כך שתיאוריית החייזרים נשענת ברובה על יסודות רעועים של סטטיסטיקה ותו לא.

"הקשר הסוציולוגי" הזה זה משהו שלמדת עליו איפה שהוא?
הזמנת סקר בעניין?
יש לך מקור ללימוד בנושא חוץ מהנפצות?

אתה מוזמן להציג לי מחקר נוגד, כדי להוכיח שהחוקרים לא מוטים בעניין זה

לא היצגת להן שום תימוכין.
אתה מכריז את עצמך לחכם הגדול, שהסילוגיזם שלו הוא האחד, הוא הנכון, הוא החכם, הוא האמת.
הנה מה אתה: דברן אינסופי עם פרטנזיה להנהיג כת.
[עריכה] הנה מה אני: האחד כאן שמעיז לומר לך את האמת בפנים.

מי שירצה, ייתעניין. מי שלא, לא

על אם יש קשר מובהק בין אתאיזם ודומיו לאמונה נלהבת בחייזרים.  (או שנעשה כבר מחקר כזה).

האם המחקר יציג תוצאות דומות להשערה שלי או להשערה שלך?

ואיפה ראית כאן השערה כלשהי שלי?
הדבר היחיד שהיצגתי כאן זה שיפוט - ובמידה מסוימת לא מספיק מחמיר - לשטויות שאתה מפרסם.

הנה הראית איך ברור שה"השערות" שלך הן לא יותר מאשר יומרה פאתטית.

יש ביטחון שזה הסיפור בהכרח?
אם לא, אז מה זה חשוב שיש כאלו תיאוריות?
זה נותן לך לישון יותר טוב בלילה, אם סימנת וי על אפשרות ספציפית של איזושהי ביוכימיה וביוגנזה?

התפתחות של מקור מהחלל.

בסוף תאים מייצרים רנ"א.  זה שיש רנ"א חוץ תאי זה לא הוכחה למקור חיצוני שלו, במיוחד שוירואידים ווריונים מתרבים בתוך תאים.

אגב גם יכול להיות שוירואידים וכדומה נוצרו במרק הקדמון לא ממקור תאי ולא ממקור מהחלל

הודית שאין לך שום מושג, ושום בסיס לתשובה חוץ מאשר תקווה שאתה תוכל ללכת עם חיוך מרוח על הפנים.

אין לי אפילו איך להחליט אם סביר שיהיו חיים מחוץ לכדור הארץ. בשורה התחתונה, אין לזה שום נפקמ כרגע.

אם הם מתקדמים מאיתנו, אז כנראה לא נצליח להתמודד מולם אם יחליטו להשמיד אותנו.

אם הם נחותים מאיתנו, אז זה בסך הכל כמו עוד חברה אנושית פרימיטיבית או כמו חיות.

אם העניין הוא מבחינה ביולוגית, אז כשימצאו אותם תגידו למישהע שידבר איתי על זה שוב.

אבל זה לא מעסיק אותי

שסטטסיטית היתה צריכה להווצר כזו ציווילזציה לפני מליארד או יותר שנים, ואז הם מתפשטים על הרבה כוכבים ו היו שולחים גלי רדיו עם שדר והיה צריך  להגיע אלינו השדר בכל מה שבמרחק מלעארד שנות אור.

המאמינים בחייזרים טוענים נגד זה שאולי החייזרים יודעים על כדור הארץ ובכוונה החייזרים מונעים מכדור הארץ שהשדר יגיע אלינו מסיבותם שלהם (אולי מניסיון שיצירת קשר עם כוכב חדש גרמה לנזק וכו. בקיצור טיעון נגד חלש, ולכן כנראה שאין חייזרים).

שגם אחרי מיליארדי שנים אי אפשר לשלוח אותות למרחק שנות אור. או אלפי שנות אור.

או שיש גבול עד כמה זמן ציוויליזציה יכולה להחזיק מעמד

אולי ציוילזציה קרסה, אבל סטטיסטית היו אומורות להיות בכל היקום המון ציווילזציות כאלו(במיוחד לטענת מאמיני החייזרים, שטוענעם שסביר שיש חייזרים, כי סטטיסטית יווצרו חיים גם במקומות אחרים כי מספר הכוכבים עצום) , ולא הגיוני שכולן קרסו.  אם אין שום אות מאף אחת מהן אז כנראה שאין חייזרים (סליחה שאני הורס את האמונה התמימה למאמיני החייזרים באמצעות האפיקורסות שלי, וגודע להם את האמונה בחברים הדמיונים הירוקים בעלי האנטנות)

קראתי שבמאה ה-18 האמונה בקיומם של חייזרים הייתה כמעט מובן מאליו בשביל האליטה האינטלקטואלית והפילוסופית

במאה ה-19 האופנה התחלפה, לא בגלל גילויים מדעיים חדשים או משהו כזה. ומאז זה הרבה פחות מקובל. טוב לזרום עם המוסכמות האינטלקטואלית הנוכחיות

(אבל הדיון של רבי יהודה בן ברזילי במאה ה-12 - על האם החייזרים קיבלו צורה ומצוות - מקסים בעיניי

פירוש ספר יצירה - יהודה בן ברזלי, הברצלוני (page 202 of 385) )

האמונה בחייזרים באה כדי למלא ריק בנפש למי שלא מאמין באלוקים.

מכיוון שפתאום העולם נהיה צר כל כך , מנסים למלא את הריק בנפש, באמצעות הרחבתו הכמותית של העולם ולא האיכותית, דבר שעוזר כמו חומץ לאדם צמא.

בדרך כלל ככל שאדם אתאיסט נלהב יותר כך יהיה מאמין בחייזרים נלהב יותר

היש"ר מקנדיאה למד אצל גלילאו גליליי והסתכל בטלסקופים שלו

והוא ממש היה מרוצה מהגילויים של האסטרונומיה החדשה ומהאפשרות שיש חייזרים. הוא כתב שכמו שריבוי העולמות אבי"ע של המקובלים מגדילים את תפארתו של הקב"ה, כך גם קוסמוס ענק וכוכבים מיושבים רבים

(כאן ובעמוד הבא)

וכבר הבאתי את ארהב מול מערב אירופה כיוצאת מהכלל ענקית בעניין חייזרים.

בכל מקרה חייזרים של לפני מאות שנים שונים בהלך רוח מתפיסת החייזרים הרווחת כיום.

בעבר היה הרבה יותר אלגנטי לטעון שהחייזרים הם מלאכים.

כיום הלך הרוח של תיאוריית החייזרים היא שהם התפתחו באבולוציה כלשהי ללא השגחה אלוקית, ובמילא יש להם רק אינטרסים השרדותיים אבולוציונים, ולא מאוויים נשמתיים-שכליים-מופשטים. מעטים מהתומכים הנלהבים בחייזרים כיום יטענו אפשרות דומה לכך שהחייזרים מגיעים לנבואה וכדומה (וכמובן אפשר לראות זאת בתרבות הכללית)

כבר הזוהר אומר שיש אנשים הגרים בפנים כדור הארץ ואין להם אף.

אבל שם זה משל (למרות שיש אנשים (שכנראה לא שמעו על המדע) בימינו הקוראים את זה כפשוטו)

שהכוכבים ריקים והם קיימים כפוטנציאל להתיישבות אנושית שתהפוך אותם למקום ראוי ליישוב, וכך האנושות תתפשט בסוף על כל היקום.   רק מעניין - האם לדעת חכמים (לא כרבי יהודה) אם ישראל יכבשו כיבוש רבים לפי כל ההידורים בכוכב אחר, האם ארץ ישראל יכולה להתפשט על כוכבים אחרים?

האם יכול להיות מצב לדוגמא שגלקסיית שביל החלב תהיה ארץ ישראל, וכל שאר היקום יהיה חו"ל?

אפשר כמובן לטעון שהמלאכים הם חייזרים בכוכב אחר, ותפיסתם היא שכלית מופשטת והם משכילים את ה כמו השכלים העליונים לתפיסת הרמבם ומבצעים את שליחותו, אבל אז הם לא חייבים במצוות ואין להם בחירה חפשית. כך שגם אם יש חייזרים-מלאכים, האומה היהודית חשובה מהן, כמו שהיא חשובה מהמלאכים הרוחניים

מה גם שיש הרבה דברים שהיינו מחליטים בדרך הזאת, אבל המציאות מראה אחרת.

כמו הומוסקסואליות, או תרבויות שכנראה היו ונשארו לפני ואחרי מה שאמור להיות הזמן של המבול

לא מתחיל להקשות קושיא על מה שכתוב בתורה, לא כתוב אם יש או אין חייזרים.

כנ"ל לשאלה על יצורים גשמיים בעולמות מקבילים.
 

כנ"ל לשאלה תאורטית (שהמדע הפריך) האם יש אנשים שחיים בחלל כדור הארץ בפנים האדמה, שאגב הזוהר אומר שיש, אבל כל הזוהר זה משלים עמוקים

(אבל באמת ממליץ לקרוא את רבי יהודה בן ברזילי)

והנה הרב סולובייצ'יק:

It is possible that Hashem created other life form on other planets. It is no problem to Yahadus. The reason man likes to think he is the only created Being in the entire universe is because of his egotistical nature.

Even the concept of Am HaNivchar may only be relative to our world, our small section of the universe. The Torah is written from the viewpoint of our sun, moon, and stars. It would not detract from our being the Am HaNivchar of this region of space if there

are other Am HaNivchar in a distant Galaxy.

איך כתוב בשיר השירים? "שבעים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר. אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה"

בסוף לא סביר שכנסת ישראל תתגלם בהוויה במספר צורות מפוצלות, שהרי כל הנחלים הולכים אל הים.  אבל על האדם לא נאמר שרק הוא צלם האלוקים היחיד, ולכן הנחת יסוד שיש עוד בני אדם בכוכבים אחרים מסתדרת

סולובייצ'יק מתורגמים מאנגלית

הרב זצל האמין שיש חייזרים ושחזל ידעו על זה. במאמר שהוא כתב בצעירותו הוא מיישב את זה עם התפיסה של האדם כנזר הבריאה (מופיע באוצרות הראיה); אבל במאמרי הראיה, במאמר מאוחר הרבה יותר, הוא חזר בו וכתב שאין להכריע בין המקובלים לרמבם (וראשונים אחרים) במחלוקת על מרכזיות האדם

אבל בעניין זה שכלל ישראל חשוב יותר מהמלאכים (לא מדובר על הפרט בישראל) כבר הכריע במפורש המהר"ל שכלל ישראל חשוב מהמלאכים, וכך עולה מהמקובלים ומפשט התנך וחזל.

יש הבדל בין הסברה אפולוגטית שמטרתה היא להשאיר יהודים החיים בחו"ל כיהודים ולא להתבולל, במיוחד הסברה על סגולת עם ישראל, ושהיא באנגלית. שם במילא ההוא אמינא של היהודי היא להתבולל והוא צריך מאמץ כדי חהסביר לעצמו למה לא, וכל היהדות נמצאת בסימן שאלה הנצרך לתשובה, שלא לדבר על קדושת עלל ישראל שלא בנמצא.

לבין הסברה יהודית אותנטית במדינה יהודית בארץ ישראל שכאן קיום עם ישראל כאומה הוא עובדה מוצקה וקיימת, ללא סימני שאלה

כי דברים כאלה יכולים לקרות.

אבל אם ניתן לכל אחד לומר דברים כאלה, בלי ראיות מוצקות, אפשר לייחס כל דבר לכל אדם.

כבר אמר הגר"א שלא ללמוד בעניין זה את החלק הזה בחובת הלבבות, ובמקומו ללמוד את הכוזרי, "שהוא קדוש וטהור ועיקר עניין אמונת ישראל ותורה תלויים בו" כדברי הגרא.  

כנ"ל לכל ספר השייך לשיטה הפילוסופית-רציונליסטית של ימי הביניים ותקופת הראשונים, בלי לזלזל כמובן, אבל יש היררכיה בשיטת בתורה, במיוחד בנושאים סצפציפים

אמרתי שלעניין בחירת כלל ישראל, השיטה של הכוזרי (והמקובלים, והמהרל, והתנך, וחזל) היא העיקרית. ואילו שיטתו של הרמבם ודומיו היא טפלה לעיקר.

גם הרב קוק סבר שהכוזרי חשוב יותר מהרמבם

או שכתב שבעניין אמונה כלליים חשוב ללמוד באותה מידה את מורה נבוכים? (דבר שאכן נכון, אבל דיברתי על בחירת עם ישראל)

לא סביר שאמר משהו הפוך מאביו, שגם היה מתלמידי תלמידי הגרא בוולוזין ובליטא (גם מהנציב וגם מבעל הלשם ועוד)

כלל ישראל.

מעיון בכל כתביו של הרב קוק על כנסת ישראל, ומגברי המהרל, כמעט ברור שהרב קוק סובר שכלל ישראל חשוב מהמלאכים.  אני מעריך שקראת את אורות.

אני לא יודע מה הרב סולובייציק התכוון, אבל כל האווירה במה שכתב בפיסקה זו  אומרת אפולוגטיקה, במיוחד בשאלה על קדושת כלל ישראל, דבר שבחו"ל כמעט ולא רלוונטי, ואני בטוח שלא כל כך עניין את המראיין, יותר מאשר עניין אותו האם הג'ודאיזם מסתדר עם המדע המודרני

וברור מה שיטתו הכללית של הרב קוק

(נראה לי אני מפסיק כאן את הדיון הזה, זה כבר נצלוש)

תמיד השיטה הכללית היא העיקר, ופיסקה אחת היא רק פיסקה אחת.

)אגב כאן אפילו המחקר לא נראה לי טוען שהרציה זייף את יחס אביו לכנסת ישראל)

הרב קוק דיבר על האדם, לא על כלל ישראל.

גם המהרל שאומר שכלל ישראל חשוב מהמלאכים, מודה שהפרט בישראל פחות מהם

(הצעתי בתגובה הראשונה להפנות אותך למקורות)

אני מניח שאתה שואל על הרב זצל
 

אוצרות הראי"ה - ב - קוק, אברהם יצחק - צוריאל, משה יחיאל (עמודים 279-284)
 

מאמרי הראיה/לאחדותו של הרמב"ם – ויקיטקסט

א. עיקר דברי הרב קוק זה שלומר שהמלאכים חשובים זה לא נגד עיקרי האמונה ואין להכריע חד משמעית, אך כן נראה שליבו נוטה לכיוון שהמלאכים לא חשובים מכלל ישראל

ב. עיקר עניינו זה האם תכלית הבריאה לצורך האדם. אין קשר מחייב בין שאלה זו לשאלה מי יותר חשוב (אגב אני סובר שנפש בעלי החיים לא נבראה לצורך אף אחד חוץ מלצורך עצמם והטבת ה אליהם, כי אם היו נבראים לצורך מישהו אחר, אז לא היתה צריכה להיות להם תודעה ועונג, זה עדיין לא אומר שהאדם לא מרכזי מהם).

ג.עולה מדבריו שיש דברים שבהם המלאכים נעלים מישראל ויש דברים שההפך (כמו השאלה מי יותר חשוב , שרו של המלך או בן המלך התינוק יורש העצר(או המלכה)   )

לא מצאתי מקום כזה במאמר

באוצרות הראיה הוא אומר שהאמת כדעת המקובלים בנוגע למרכזיות האדם, נגד הרמבם וראשונים אחרונים. במאמרי הראיה הוא חוזר בו ואומר שאין להכריע בין השיטות. ושבכלל כל הדיונים האלו על התכלית המגמה שלהם היא מוסרית, וצריך להסביר בכל תקופה ולכל אדם לפי מה שמקדם אותו יותר. "וחלילה לומר על אחת מהדיעות הללו שהיא חיצונית ויוצאת מכלל חכמת ישראל!"

אם כבר הוא מציע לחלק ברמבם עצמו בין הנביאים יחידי הסגולה לשאר האנושות, לא בין כלל ישראל לשאר האנושות. אבל הוא אומר ששיטת הרמבם כולה - במלוא רצינותה והיקפה - היא לגמרי חלק מאלו ואלו דברי אלוקים חיים

דיברתי על כל שהכוזרי ודומיו הם העיקר, והרמבם ודומיו הם המשניים, במיוחד בעניין סגולת כלל ישראל. וודאי שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, והלכה ככוזרי.

אם קראת את אורות, לטעון שהרב קוק דעתו שקולה בעניין האם כלל ישראל מיוחד מהאומות, או שמא יחידי הסגולה מיוחדים משאר האדם, זה בלתי אפשרי לטעון כך.

"וההכרעה בזה היא נתונה לפי המצב הנפשי ותפיסת הציורים הרוחניים של כל אחד לפי תכונתו והכל לפי מה שהוא אדם... ועל כן צריכים אנו להתפאר בהשקפתו של רבינו (=הרמבם) שהציל את מעמד האמונה בכללותו במה שהורה שגם אם נאמר שהתכלית של כל ההויה הוא כולל יותר ממין האדם, בכל זאת יש מקום לתורה ואמונה.... ובכלל אין להחליט בשאלה כללית מופשטת כזאת שהיא נתנה להקבע בתור שיטה של אמונה בישראל, על פי צד אחד... שבאמת כל הדברים הללו על דבר התכלית הכללית של ההויה המה דברים שיוכלו להאמר רק לסבר את האוזן כדי לבאר על ידם את הזיקה המוסרית העליונה של האדם ודבקותו אל בוראו יתברך שלפעמים הציור התכליתי המקושר עם יצירת האדם ותוכן חייו הוא גורם לרומם אותו, ולפעמים יש שהחשבון של ההתבטלות והאפסיות של האדם לגבי היצור כולו, שהוא מעשה ד' הנורא, גורם להלביש אותו גדולה וענות צדק, ואלו ואלו דברי אלקים חיים"

למדתי את אורות. אתה חושב שיש שם משהו נגד חייזרים שמקבלים תורה ומצוות?

זה כמו לשאול מניין לנו שאדם מסויים לא ייתחתן עם אשה נוספת חוץ מאשתו, הרי הוא לא כתב את זה בשום מקום?

ברזילי

וגם את הוויכוח בין ספר הברית וגנזי המלך 

(גנזי המלך עמודים 114-124)

האם הגרא אמר על ספרו של רבי יהודה בן ברזילי שהוא קדוש וטהור ועיקרי תורה תלויים בו?

(וההצטמצמות האדוקה הזאת לשדרה דקיקה של ספרים - כוזרי מהרל הרב קוק הרציה - היא בעיניי איומה, ואני חושב שגם בעיניי הרב קוק. בוודאי כשהוגים שעסקו בנושא הספציפי הזה הם אחרים)

זה שדרת המקובלים, שהם עמוד התווך באמונת ישראל.

פשוט 3 הספרים שהזכרת הם היחידים לידיעתי שמביאים את הקבלה בצורה של נגלה, בענייני הנושאים החשובים ביותר ביהדות (הרמחל מדבר נסתר ממש, רק בשפה של נגלה.  נפש החיים מתעסק רק עם הנןשאים שהתלפמס עם החסידות, והחסידות עוסקת כמעט תמיד בענייני הפרט וזהו).

שיטת הפילוסופיה הרמבמיסטית ודומיה (כלומר הרבה מחכמי ימי הביניים), השיטה של הרב סולובייציק המתבססת רק על רגש-שכל, והשג"רניקיות,   הן ענפים ביהדות ולא מגזעה האותנטי. בסוף בתנך לא תמצא הסברות פילוסופיות.

אני אוהב ללמוד את כל השיטות כולן, אבל לא שוכח מה הגזע ומה הענפים

הרב קוק דיבר וכתב הרבה על הצורך לעסוק בעומק בספרים כולם. "כשאני אומר, שהננו צריכים ללמוד גם את הצד הרוחני שבתורה בדרך תלמוד קבוע, ושבזה תלויה היא ישועת הדור, אינני חושב כלל לצמצם את מגמתי על איזה ספרים מיוחדים, לא אחרונים ולא ראשונים... אינני מוציא מן הכלל שום צד, מכל הצדדים שנמצאו אתנו באוצר הרוחני שבתורה, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, מן הראשונים ומן האחרונים, בין מן הפילוסופים, בין מן המחקרים, בין מהמקובלים, בין מבעלי האגדה והדרוש, בין מבעלי המוסר והעבודה. כולם יחד הם לנו מקצע גדול בתורה, שחובת תלמידי חכמים בזמננו גדולה היא לדעת אותם"

"חכמת ישראל העיונית והמחקרית... וספרי המוסר המצוינים, הכל בהדרגה נכונה ובשום שכל עד הספרים המובחרים והמקודשים שבין הדורות המאוחרים מסוג זה. ספרים כאלה וכל מקורותיהם וכל המתיחש להם והמסתעף מהם כשהם מזדככים מבהיקים ומבריקים בנפש ההוגה בהם בטהרת לב ושלות הרוח בצרוף דעת העולם והחיים, ממלאים הם אותה הוד והדר, עצה ותושיה, חיים ועז ומולידים בה חזיונות חדשים ורעיונות רעננים. וההרגל לשוטט בהיכל הרעיון, לטייל בין שדרות השטות השונות שבדרכי תורת המחשבה מעודד את הרוח ומעורר את הכחות הנרדמים לתחית עלומים רעננה וקדושה"

אבל יש לתורה שלד, ויש גזע ויש ענפים.   כולם ביחד מהווים את גוף התורה, אבל בגוף יש אברים אברים.

לא הרי רבי עקיבא כהרי רבי יוחנן בן תורתא.

לגבי רבי יהודה בן ברזילי, צריך לבדוק האם היה מהמקובלים (כי לא כל מחבר פירוש על ספר יצירה הוא מהמקובלים, וכמדומני שגם הרמבם למד את ספר היצירה).  ראיתי ברפרוף שיש קשר בינו לראב"ד השני. הראב"ד השלישי היה מקובל, אז צריך לבדוק.

רק באתי להדגיש שגם אם יאמרו מה שיאמרו, יש לנו את שיטות הגזעים בתורה, שהן המכריעות בסוף

(חשבתי שנושא השרשור מעניין אותך. עכשיו הבנתי שפשוט היה חשוב לך להכריז שיש ספרים חשובים יותר ופחות)

דווקא נושא השרשור מאוד מעניין אותי. אני פשוט יודע שמה שיתלבן , בסוף יהיה מוסכם על האומה שהיא "חבוקה ודבוקה בך...יחידה לייחדך".

לתפיסתי, העקרון העולה מדברי רבי יהודה בן ברזילי הוא שאין לצמצם את כנסת ישראל רק באומה המהלכת על האדמה, אלא היא אידאה המתגלמת בסוף בעם היסטורי, אבל תיאורטית היה יכול להיות עולם אחר עם אומה אחרת, כמובן שזה בוודאי לא יקרה.   זו לא טענתו של רבי יהודה, אלא העקרון הנשאר ממנו לדורות (כך מסביר הרב קוק שכמו שענף תמר נופל אבל בסיסו נשאר ובונה את הגזע, כך יש שיטות בתורה שפחות רלוונטיות, אבל העקרוח הפנימי שלהן נשאר לנצח)

אתה כאן בשביל לכתוב פישקווילים. קיבלתי

אבל זה כבר לגמרי נצלוש

זה שבפועל הרב קוק בחר ללמד רק ספרים מסויימים את התלמידים המתחילים, זה אומר הרבה

אם יש עוד עם נבחר ביקום, אז ברגע שנפגוש אותו אז שני העמים הנבחרים בהכרח יתערבבו ויהיו לעם אחד (וכנראה שיתרבו ויגורו בכל הכוכבים שביניהם, שיהפכו לארץ ישראל בכיבוש רבים, וייתכן תקום סנהדרין משותפת שתעצב מחדש את המצוות של 2 התורות להיתוך של תורה אחת).

כך שגם לשיטתו אין 2 עמים נבחרים מקבילים בו זמנית היודעים אחד על השני

שהתורה איננה ספר מדע, ואין להסיק ממנה שום דבר מדעי.

ואם יש קושי אמוני בדברים בהם העולם עובד, אז איננו רואים את התמונה המלאה.

כוכב לכת אחר עם עם ה' שבו.

ברגע שאנו מגלים את הכוכב אז שתי האומות מקנאות אחת בשניה כמו שתי צרות של אותו גבר,  

ואז ישראל כורתת ברית עם האיראנים של אותו כוכב, ואיראן כורתת ברית עם היהודים של אותו כוכב,

ואז מתפתחת מלחמה בין גלקטית שבסוף משמידה את היקום (איזה אופטימי אני😅)

זה ממש לא מעודד לחשוב שאנחנו אבק בעיניהם "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו ביניהם"

אם נהיה חשובים בעיני עצמינו, נהיה חשובים בעיני החייזרים והם יבואו לראות כמה אנחנו טובים.

ולא קראתי את התגובות, פשוט עניתי לפותח השרשור

יחד עם זאת, יש עוד אנשים ויצורים בעולם, לא רק כל אחד ואלוקים וזהו.

לא צריך כל הזמן להיות בנחיתות כלפי אחרים, מצד שני גם לא בגאווה

להכיר בקיומנו כחשוב וגם כקיומם, אם קיימים.

@בינייש פתוח 

אם באמת היית ביחס של Don't know don't care היית שואל עליהם?😉

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

אבל רוצה להרים לך על המאמץ לחפש פיתרון!

עברת שנתיים מטלטלות וברור שלנפש זה לא קל.

מאמינה שטיפול כזה או אחר יוכלו לעזור.

בהצלחה רבה!!

בס"ד

מאמינה שבעזרת השם (תמיד לבקש מהקב"ה! -  ובמקרה הזה, שהרופא יהיה שליח טוב) תרופות לזמן מסויים בהחלט עשויות לעזור.

מה עם נסיעה קטנה (או גדולה) לאיזו מדינה שקטה, רגועה, שהדבר המסעיר ביותר בחדשות זו הידיעה שהליגה המקומית זכתה

בגביע כסף ב...טניס שולחן? - כדאי ללוות בשביל זה. אבל זה באמת מאוד אינדיבידואלי.  מה עוד, שיש עכשיו בעיה עם כל מיני

מדינות למיניהן.  אבל אולי אפשר למצוא כזו; פינלנד אולי? אמנם קר שם ומן הסתם יש גם אי אלו דובים, אבל יש שם איים

קטנים נחמדים בים, ליד הלסינקי.....באמת. אפילו אנחנו חשבנו על זה.

סתם, מן בטן גב כזה של חורף.... בהחלט אפשר להינות. תגיד שאתה מבהוטן, או מקפריסין - מהחלק התורכי אם  מישהו יפרוץ

במלל יווני ולהיפך - מהחלק היווני, אם מישהו...  בקיצור של ידעו שאתה יהודי.....

ובהוטנית - מאה אחוז שאף אחד לא מבין!

אגב, זו הצעה רצינית (לנסוע מכאן קצת, כדי להשתחרר).

עדיף, לענ"ד, או לבד, או עם האשה, אבל בלי הילדים. רק אתה, או אתה והיא. יש לכם היכן להשאיר את הילדים לזמן מה?

אבל הכי חשוב, אנו חושבים, כן לקחת תרופות לזמן מה.  מכירה אנשים נורמטיבים, אינטליגנטים מאוד, מוכשרים, טובים ונפלאים, שלקחו תרופות בזמנים קשים.

השם חנן את הדעת כדי להמציא רפואה, לנו, כשהנפש שלנו מתערערת. זו מתנה. כן, מתנה!  משהו השתבש, בעקבות מה שעברת ועובר, משהו שנורמלי וטבעי

לחלוטין שיתערער. אז למה לא לתת לה קצת שלווה, קצת רוגע, קצת שמחת חיים, בינתיים? עד שהיא תשוב לעצמה? למה להתאכזר ולהתעלם ממנה?

כל הכבוד שאתם שוקלים אפשרות כזו. הכרתי מישהו (הלום קרב) שלא רצה אפילו לשמוע על כך.  כשהסכים, היה כבר קצת מאוחר...

יש דיעה קדומה נגד תרופות כאלה. מכירה גם מישהו שהיה צריך לקחת תקופה, ואחר החליט שזהו, הוא לא רוצה יותר,  היה מר ועצוב אחר כך.

וגם, שיחות שיחות שיחות עם מישהו שאתה מרגיש אמון כלפיו. ואם זה פסיכולוג, שיעלה כמה שיעלה.

הכי חשוב לחזור להיות באיזון. ו...שמח!

אולי יש דבר מה נוסף שאתה יכול להוסיף למערכת הבריאות שלך? שהיא נפלאה כל מה שאתה עושה (הלוואי עלינו), ואין ספק שהיא מועילה גם לנפש,

אבל כולה טיפול מסור מאוד בבריאות גופנית, בעיקר. אז אולי....

משהו באמנות, למשל?

מה עם לרכוש כן ציור , בד, או נייר, צבעים למיניהם (אקריליק, פנדה עדין, צבעי פסטל, שמן, פחם) ולזרוק הכל על הנייר?

רגע, מה עם לזרוק את המרירות על נייר, פשוט לכתוב, מה שבא, בלי ביקורת, בלי צנזורה, בלי שזה יצטרך לצאת טוב,

פשוט לשרבט  מה שבא?

ויש מיני תראפיות, כמו גשטאלט, תראפיה באמנות, תראפיה בדרמה וכל הסגנונות (NLP ועוד. תלוי למה אתה

מתחבר. יש אנשים שמתחברים דווקא לתראפיה הנושנה והותיקה - לדבר עם מישהו, לדבר, לבכות, לזעוק.)

בני אדם  חווים תקופות קשות מאוד לעתים. מאוד קשות.  מכל מיני סיבות. העיקר - אין יאוש כלל! לא להתייאש!

רב נחמן  ל  א    מ ר  ש   ה!!!

ואם הוא לא הרשה, אז הקב"ה, על אחת כמה וכמה!

רוצים לשמוע ממך עוד. בבקשה.

סבלנות. קודם כל, לעצמך!

תהיה בקשר. בבקשה!

במידה ולא התייאשת לחלוטין מהטיפולים למיניהם, יש מקום בירושלים, ברח' חירם (ליד שמגר, ליד רח' ירמיהו) הנקרא "למרחב".

רק כרטיס קופת חולים.

שמעתי שהם עושים עבודה טובה מאוד. 

אבל יש תורים ארוכים. אלא ש.....הכל מהקב"ה. הוא כבר יסדר לך תור מהר. תבקש ממנו. לא לדאוג.

לא. בכלל לא. לכל מי שמתקשה ורוצה להעזר , כמו שנעזרים בחברותא, כשלומדים. "

אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים..."   לפעמים כן, יש אנשים אולי שיכולים, אבל איש את רעהו יאמרו חזק!

זה גם מקום דיסקרטי וצנוע.

בהחלט.  מקסימום יש מטפל/מטפלת כמה חודשים לפני הרשיון.

מכירה מישהי שהיתה שם והמטפלת היתה מצויינת, למרות

שאת ההסמכה הרשמית קבלה חודשים מספר אחר כך.

למיטב זכרוני, יש לה כבר קליניקה משלה.

אבל, קחי בחשבון תור ארוך. תבקשי מהשם שיקדימו לך.

מתארת לעצמי במצבים אקוטים (את לא נשמעת לי כזו),

הם מקדימים.

טיפול זו מתנה נפלאה שאדם מפרגן לעצמו.

(כל אחד וסוג הטיפול שמתאים לו, שמדבר אליו).

לא מכירה את התכנית הזו. אבל חשבת גם על משרד הביטחון.

אולי גם הוא יוכל לסייע? הם מודעים ל"מצבי הרוח" האלה.

אתה לא היחיד, אבל אפשר לצאת מזה. אם לא היית מושפע

ממה שעברת, א ז   היה מקום לפקפק בשפיותך..... מחילה.

לענ"ד,  א  ס  ו  ר   לך  לצאת למילואים שוב. בשום אופן!

אל תחשוש, לא יעשו לך שום דבר. אל תצא שוב למילואים.

היית......די והותר.  מספיק!

אמיתי על הלום קרב, שהיה משכיל , אינטליגנטי ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל.

הבעיה היתה שלא רצה להעזר בשום פנים ואופן, וגם הכחיש את מצבו.

אז מודעות למצב, זה   א ב   ויש לך את זה, ב"ה!

לא לשאול אותי בבקשה מה שם הספר, כי לא אומר. 

אחרי שתרגיש טוב יותר, בעזרת השם, אגלה...

כך לשאר המגיבים: נא לא לשאול.

בתקופה שעליה מדובר בספר, משרד הבטחון התנהל והתנהג איום ונורא.

חוסר מודעות...פחד!

עכשיו, זה אחרת (לצערנו).  אבל זה נסיון. הנשמה שלך גדולה מכל ההרגשות האלה,

לא משנה לה מילואים, כלום, והיא בתוכך. 

רק סבלנות. בראש ובראשונה, לעצמך!

ער"ן - לשיחות טלפוניות כשמרגישים "על הפנים".....

1201

לפעמים הבחירה שלנו, היא כנראה במינימום שבמינימום. בחוט דק יותר מקור עכביש.

והבחירה בחוט הכמעט שקוף הזה, היא הנצחון הגדול; זו טפיחת השכם שלנו. זו

הנחת שאנו עושים בכך לקב"ה....

נמאס לנו, חושך ויגון, די, לא יכולים יותר.....הי, יש חוט שקוף ודק שלנו שממתין

שנראה אותו. שנבטח בו.

יודעת שלא שייך להביא את השואה עכשיו - דור דור והנסיונות שלו, אבל בכל זאת,

אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה ומפונקת, הגיעה למחנה ההשמדה וכשחיפשה את

אמה, סבתי ע"ה, הצביעו לה על הארובה....

בסוף המלחמה שוחררה על ידי הרוסים, אם איני טועה ועשתה את המסע המתיש

והארוך לביתה, בהונגריה, בכפר ושם שהתה אצל שכנים גויים 7 חודשים לבית

שלה, לא העזרה להיכנס. בין כך לא היה שם דבר, הגויים השכנים, בזזו את הכל)

פעם, ישבנו יחד, אמי, חברתה (גם ניצולת שואה, אלא מה) ואני. היא הרימה

עיניים ואמרה בפליאה: אני לא מאמינה! אני בירושלים! נולדו לי ילדים!

אני לא מאמינה.

כן. היינו כחולמים. ולכל אחד מאיתנו, שלא נשכח, יש את היינו כחולמים

שלו. בתוך הביצה השחורה, המסריחה (סליחה) הכי נוראית.

יש תקווה. יש חוט של כסף הקושר אותנו לנצח. עכשיו אנו מרגישים

שאין מוצא, אבל "מן המיצר קראתי קה, ענני במרחב ..."

לפעמים מגיעות מחשבות שחורות, מרות, אין לנו שמץ של חיותף

אבל האדם הוא דינאמי!  המצב ישתנה. ללא ספק. כל עוד הקב"ה

קיים (הוא לא יצא למילואים...), יש תקווה. הרי אנו חלק ממנו.

מהנצח.

ובכלל, לקרוא חדשות רעות וקשות, זה לא מוסיף.

אבל מה לעשות, המדיה לא תספר איך פתאום

נולד עוד ילד לאחר שראינו כל כך הרבה מוות,

איך חיבקנו, חובקנו, ליטפנו ולוטפנו, אפילו אם

זה פחות מפעם, איך הצלחנו לחייך למרות שבפנים

היו דמעות....

הלחם שלהם, זה פרסום הקשה, הרע. לא ללמוד מזה

ולא להידבק מזה. אתה, את, אנחנו - קצת יותר חכמים ממנה. לא?

מתארת לעצמי איזה "שפכטל" אקבל אחרי התגובה הזו. אולי

אפילו ימחקו.

הזורעים בדמעה (אוהו, איזו דמעה!), ברינה יקצורו.

איך אומרים באנגלית?

CHEAR UP!  (אולי זה כתוב עם שגיאות. מילא)

רוצה להוסיף כאן פריחה, מעוף של ציפור, שבלול עושה דרכו בכבדות אבל בנחישות

נרקיסים ועוד - אבל לא יודעת איך.

יש לנו חברים, חברה, שבאחת השבתות הרגישה.....רע. רע. רע.

היא הרימה טלפון כדי לשוחח , לדבר. כן. בשבת. 

כשהמצב בתוכנו פנימה אקוטי, חושבת שזה בגדר

פיקוח נפש דוחה שבת. אין ספק שהשם מבין את זה,

מאוד.

מתפלל להצלחתך והצלחת המשפחה, אתם גיבורים וכך הכבוד על מה שעשיתם עד כה.

לא יודע מה לומר מעבר

אחרי כחצי שנה מסבב אחרון התחלנו להרגיש רגיעה.

ועם הזמן רואים שיפור.

לא ידעתי שזה הפיך על הקרובים לי.

כותבת כי יש סיכוי לאור.

זה תהליך ארוך מאוד. מאוד.

כנראה של כמה שנים.

עם תמיכה טובה וסבלנות יש תקווה. 

חיזקתם אותי!

קראתי כל מילה

@נחלת תודה לך במיוחד על ההשקעה. 

לא לשכוח.....לבכות. מאוד חשוב. לבכות. חושבת שזה ירכך את הסינדול של הנפש, שלא יודעת מה. חושבת שההתייפחות, המירור בבכי

יעשו לה משהו טוב... זה ילחלח אותה...

יש לך קבנ של היחידה?

לוקח זמן וזמן ... לא פשוט

תצ'פר את עצמך, תרשה לעצמך להתפרק - אבל לא על המשפחה וחברים

נשמע לי שאתה בטווח הנורמה 

אפשר לפעמים לבכות על הכתף של אשתך. למה לא? היא אמורה להיות האדם הכי קרוב אליך..

לא התכוונו כאן שתשחק בבית את הגיבור, את איך שחיית לפני המלחמה, אלא שבכל זאת, אנשי

מקצוע טובים זה מומלץ.

לא, לא "בכל זאת"; יחד עם זאת. כמה שהיא יכולה להכיל. מרגישים את זה. וזה גם מקרב. אני חושבת.

זו תגובה טבעית למלחמה אבל עשית צעד חכם מאד שפנית לפסיכיאטר. ככל שמטפלים מוקדם יותר סיכויי ההחלמה המלאה עולים מאד.

אין מה לפחד מהכדורים, יאפשרו לך לישון ולא לצאת מאיזון והפעילות הגופנית תעזור מאד, כל הכבוד על המצווה הענקית ועל המודעות.

חנוכה מלא אור וניסים

דבר שני, מה שעזר לי מעבר למה שכתבת בעניין השינה והכושר והתזונה, מה שעזר לי לעבור את החודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר זה המון המון המון סטנדאפ ומוזיקה ביוטיוב.

בהצלחה

יש דברים שאפשר לראות ולהקשיב. סומכים עליך. מחכים לשמוע ממך , לא חשוב מתי. מאמינה שזה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ר' נחמן אמר שבראש ובראשונה האדם צריך להיות סבלני ל....עצמו!

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" 

למה רבנו המאומן, חזר לגלות אחרי 

שהיה חצי שנה 

בארץ הקדושה

לנו עשו שיחת חוסן לקראת סיום המילואים, ואמרו שמי שהוא בתהליך הכרה של פוסט-טראומה, ברגע שהגיש חוות דעת מומחה אז כבר הוא זכאי למימון (מלא, נראה לי) במשך שנה עד לועדה הרפואית שתקבע נכות. הוא אמר שמבחינת משרד הביטחון, אין בעיה שבסוף לא תיגש לועדה - כלומר, האינטרס שלהם הוא לתת לך טיפולים כך שתצליח לצאת מזה בלי צורך בנכות. זה לכתחילה, כך אמר הקבן.

תברר על זה. אולי תבקש לדבר על אחראי חוסן ביחידה שלך. או בקבוצות פייסבוק שהגיוני שמעבירות מידע על זה.

גם מי שלא בטראומה, נורמלי לחלוטין להתקשות לחזור לשגרה אחרי חוויות מטלטלות כאלו בשנתיים... אתה מתאר משבר שקורה להרבה מילאימניקים. יצאתי עם כמה והרגשתי כמה הם מושפעים.. אחד בכלל לא היה במצב לדייט, כי היה באבל על חברים והלחימה הממושכת התישה אותו נפשית.

יש הרבה סדנאות, טיפול רגשי וכד' למילואימניקים בדיוק בגלל הצורך הזה, גם אם אתה מרגיש בסה"כ בסדר ורק מדי פעם צץ קושי..

שווה לך לבדוק בעיני. יש גם קבוצות שיח ע"י אנשי מקצוע וכד'..

ושה' שילח לך רפואה שלימה.

אין לי דברי חכמה לומר לך,

רק להחזיק לך אצבעות להצדיע לך,

ולהתפפל עליך .

למען האומה, למען המשפחה, למען התורה והעבודה

אין לשער דרגת צידקותך במעשיך בצבא

דוד המלך שאתה חייל חשוב בשורותיו, מעלה אותך בדרגה

גם אברהם שלחם ב 4 מלכים, מברך אותך באופן אישי

ויהושע כובש הארץ

ויהודה המכבי

ורב אלוף שמעון בר כוכבא

הכל לצידך ולימינך

עלה והצלח 

מצרפת את הקישור.

הסדנא מיועדת לחיילים שמתמודדים עם הקושי בחזרה לשיגרה, ללא תסמינים של פוסט טראומה.

ממליצה לדבר איתם ולבדוק התאמה

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

כותבת לך בתור מטפלת. פוגשת בתקופה הזו הרבה מאוד מילואימניקים שחווים משהו דומה מאוד למה שאתה מתאר.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: מה שקורה לך הוא תגובה אנושית, טבעית ושכיחה מאוד לחשיפה ממושכת לעומס קיצוני, סכנה, ניתוקים חוזרים מהבית וממעגל החיים הרגיל. זה לא סימן ש“נדפקת”, ולא עדות לכך שמשהו אצלך בלתי הפיך.

כ־300 ימי מילואים, בחמישה סבבים, בכל הגזרות – זה עומס שהנפש והמערכת העצבית פשוט לא נועדו לשאת בלי מחיר. הרבה אנשים מתפקדים “על אדרנלין” בזמן עצמו, ואז דווקא כשנגמרת הסכנה המיידית – המערכת קורסת. התנודות שאתה מתאר בין אנרגיה גבוהה לדיכאון, בין כעס לאדישות, הן סימן קלאסי למערכת עצבים שנמצאת עדיין במצב הישרדותי ולא מצליחה להתייצב.

העובדה שאתה:

מודע למה שקורה לך

מנסה לשמור על שינה, תזונה ותנועה

פונה לטיפול ו/או קובע תור לפסיכאטר

כל אלה מעידים על כוחות, לא על חולשה !

חשוב לדעת: טיפול פסיכיאטרי לא אומר בהכרח תרופות לכל החיים, ולעיתים מדובר בהתערבות זמנית שמאפשרת למערכת להירגע ולנפש להתחיל לעבד. בהרבה מקרים, כשהעומס יורד והוויסות חוזר, גם הצורך בהתערבות תרופתית משתנה.

כמה המלצות כלליות חשובות :

1. להתייחס למצב כאל פציעה נפשית, לא כאל כשל אופי. כמו שלא מצפים מאדם עם שבר לרוץ , כך גם כאן

2. להמשיך טיפול  - אפשר לפנות למרכזי החוסן באיזורך. מצורף קישור: סיוע לנפגעי חרדה - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי

3 . לבדוק את הסדנא הייעודית ללוחמים שחוזרים לשיגרה , בקישור הבא:

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

3. לזכור: מצבים כאלה כן משתפרים. ראיתי את זה שוב ושוב, גם אצל אנשים שפחדו שהם “לא יחזרו לעצמם”.

והכי חשוב-

אתה לא לבד, אתה לא מקולקל, ואתה כן בדרך הנכונה גם אם עכשיו זה מרגיש מריר ומבלבל..

עצם זה שכתבת וההסכמה לטפל בעצמך– זה כבר סימן של חיים שרוצים לחזור לאיזון , וסימן לאהבה והאחריות שלך כלפי המשפחה שלך.

הרבה כוחות !

שלום לך,

קראנו את הדברים בכובד ראש ובהרבה כבוד.

החוויה שאתה מתאר מוכרת לנו מאוד. לצערנו, אנחנו פוגשים מילואימניקים רבים שחוו שירות ממושך ואינטנסיבי, וחוזרים הביתה עם תחושת חוסר איזון, תנודות חדות במצב הרוח, כעס, אדישות ועייפות נפשית עמוקה. זה לא סימן לחולשה, ולא אומר ש"נדפק אצלך משהו" או שזה בלתי הפיך. ברוב המקרים מדובר בתגובה אנושית ונורמלית לעומס חריג ומתמשך.

העובדה שאתה מודע למצב, פונה לטיפולים, שומר על שגרות בריאות, וקבעת תור לפסיכיאטר – מעידה על אחריות, ולא על כשל. גם הפחד שאתה מתאר הוא פחד מוכר מאוד, והוא עצמו חלק מהעומס הנפשי, לא הוכחה שמשהו אבוד.

במיזם חיבור אנו מלווים חיילים ומילואימניקים שחווים בדיוק את המתח הזה בין תפקוד חיצוני לבין קריסה פנימית. החיבור הנכון למטפל מתאים, בזמן נכון ובקצב נכון, עושה הבדל משמעותי.

אם תרצה – נשמח לשוחח איתך באופן אישי, לשמוע, ולהתאים עבורך מטפל או מטפלת מנוסים בליווי מילואימניקים, בדיסקרטיות מלאה וללא התחייבות.

אבירן – מיזם חיבור

טלפון: 052-305-1783

אתה לא לבד, והמצב שאתה מתאר הוא בר־טיפול.

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר