אחרת איך תוכל להרגיש כאילו עשית משהו חשוב, למרות שלמעשה לא עשית כלום?

קלאס באפס מאמץ.

המציאות תהיה בדיוק אותה מציאות, בין אם תגיע להפגנה ובין אם לאו. שום דבר לא ישתנה בעקבות ההגעה שלך. פשוט כלום.

חשוב לך לעשות מעשים טובים? להשפיע?

קח את הזמן שאותו תכננת להקדיש להפגנה, ולך תבקר את סבתא שלך. או תתנדב בעמותה. או תשטוף את הבית ותשמח את אשתך.

לכל הדברים האלה יש השפעה הרבה יותר גדולה מאשר ללכת להפגנה.

אולי אחת לא, אבל הרבה כן.

לפחות אפשר להיות בטוח שההפגנות נגד הרפורמה בתשפג, ונראה שגם אלו שבימינו, השפיעו (לצערי).

וכן נראה שהפגנות החטופים משפיעות.

השאלה אם גם הפגנות של הימין משפיעות

ההצבעה שלך לא שווה כלום, אין שום סיבה רציונלית להצביע.

אם הייתי האדמור מגור שמשפיע על מאות אלפי מצביעים, או איזה משפיען רשת וכו', אז באמת הדעה שלי הייתה יכולה להזיז מנדטים מכאן לשם ואז לשנות את תוצאות הבחירות.

אבל כל עוד יש לי השפעה על פתק אחד בלבד, אז אין לזה שום משמעות.

כך גם בהפגנות:

אם אני אגיע או לא אגיע, לא ישנה דבר. אם הייתי משפיען או זמר שיכול לגרום לאלפי אנשים להגיע בשביל לפגוש אותי, אז התשובה הייתה אחרת.

להגיד ''אבל אם אלפי אנשים יחשבו כמוך אז כבר כן תהיה לזה השפעה'' - פשוט לא רלוונטי. אני לא משפיע על אנשים אחרים, אני לא אדמור או סלב, ולכן זה שאני בוחר כך לא גורם לאנשים אחרים להצטרף.

זה כמו שאני אגיד ''מוות של יהודי אחד מסרטן, לא יפגע במאבק הדמוגרפי שלנו מול הערבים'' ואז אתה תגיב לי ''לא נכון, אם כל היהודים ימותו מסרטן אז יהיו כאן יותר ערבים''.

דרך נוספת להסתכל על זה היא פרדוקס הערימה.

יש ערימת חול גדולה בחוף הים. אם אני אוציא ממנה גרגר חול אחד, היא בוודאות תישאר עדיין ערימה, למרות שאם אני אוציא גרגר ועוד גרגר ככה x פעמים אז בסוף באמת לא תהיה ערימה.

אבל זה לא סותר את העובדה שהוצאת גרגר אחד לא תשפיע על הערימה (שוב, אם אני משפיען ואחרי שאני אוציא גרגר אחד יבואו אלפי אנשים ויוציאו גם הם, אז זה מצב אחר)

ובעצם אתה בונה על זה שהרבה אחרים ילכו ויגנו עליך
 

אז זה, במחילה, סופר אגואיסטי

(כנל 'מה זה משנה אם אני אתחסן או לא, גם ככה יש כבר באזור שלי חסינות עדר')

נכון שחייל בודד לא ישפיע על המערכה,

אבל במחלקה שלו יהיה לאנשים יותר קל בזכותו? יש כמה עשרות/מאות אנשים שהוא יעזור להם והם יושפעו ישירות מכך?

וזה עוד לפני שדיברנו על כך שמדובר במצווה, והציבור לא פוטר את היחיד מלקיימה.

החיסון זה כבר לא ''עשה טוב'' אלא משהו יותר בסיסי, ''סור מרע''. להפיץ מחלות זה דבר מזעזע, אסור להיות אדם אכזר גם אם יש עוד הרבה אכזרים בסביבה וגם אם אין. אדם אחד שלא התחסן בהחלט יכול להדביק אנשים אחרים, אפילו בסביבה עם חסינות עדר. מדוכאי מערכת חיסון, למשל.

אלה פשוט לא דוגמאות טובות כי הן לא מדמות מצב שבו ליחיד אין השפעה על כלום, להבדיל מהפגנה שבה היחיד פשוט לא רלוונטי לאף אחד.

בעצם הטיעון שלך הוא "למה אני צריך ללכת להפגנה, הרבה אנשים ילכו במקומי" "למה אני צריך ללכת לקלפי, גם ככה הרבה אנשים אחרים יצביעו למפלגה שלי במקומי"

(ואני חושב שאם זה היה הפגנה על נושא שממש בוער בך, כמו סופרג'יסטיות שמפגינות בשביל זכות בחירה לנשים, היית רואה את זה מיד)

מאז פינוי גוש קטיף, אחרי שהייתי בכ''כ הרבה הפגנות ושרשרת אנושית וצעדות וכו'... הבנתי שאני לא באמת עוזר כך.

הייתי בעוד הפגנה אחת בחיי אחרי ההתנתקות, הפגנה שבה הייתה דרישה מאולמרט להתפטר בעקבות הכשלון של מלחמת לבנון השנייה. 

היינו מאות אלפים בכיכר רבין. ימין ושמאל שמפגינים ביחד נגד ראש ממשלה כושל.

נו, אז אולמרט התפטר?

לא.

ואתה מכניס לי מילים וטיעונים שבכלל לא אמרתי.

לא אמרתי שאני לא מצביע או לא הולך להפגין כי יש כאלה שכבר עושים את זה, אמרתי שאין שום משמעות לפתק בודד או לאדם בודד בהפגנה. פשוט כלום.

זה לא שעוד אדם אחד יוסיף עוד כוח כמו בצבא, זה לא שעוד אדם אחד יכול לשנות את המציאות כמו בצבא, זה לא שעוד אדם אחד יכול להפוך את ההפגנה לאפקטיבית. זה שאני לא הולך להפגנה או להצביע, גם לא הופך את העבודה של שאר האנשים ליותר קשה, שוב - בניגוד לצבא. משה יעקובוביץ' מבנימינה לא יעבוד יותר קשה בהפגנה בגלל שאני נשאר בבית.

להגיד שאני מוותר על זה כי אחרים עושים במקומי?

מבטיח לך שגם אם אף אחד אחר לא יילך להפגין, אני לא אלך בעצמי...

אה, ואתה יודע מה עשיתי כשההתנתקות כבר כמעט התחילה?

בזמן שאנשים אחרים המשיכו להפגין, אני עזרתי לחקלאי מהגוש לארוז את כל הציוד שלו על טרקטורים ענקיים. 

הייתי ילד בן 13 וכבר אז הבנתי שאני משפיע על המציאות ומשפיע על העולם לטובה הרבה יותר מאלה שממשיכים להפגין גם אחרי שההתנתקות הפכה להיות עובדה מוגמרת.

מישהו אשכרה נעזר בי, חייו השתפרו בזכותי. המציאות הפכה להיות טובה יותר עבורו. ומה הוא הרוויח מעוד משה יעקובוביץ' שעומד באיזה צומת ומחלק צמידים כתומים?

אני יוצא נגד טיעון אגואיסטי ספציפי אחד, שחוזר בכל מיני הקשרים. כן, יש לו את הקסם המתוחכם שלו, אבל זה לא הופך אותו לפחות אגואיסטי

(לעצם העניין, אני מכיר מישהי שהיא נגד הפגנות בכלל. בכל נושא. כי נמאס לה מפקקים. "stay home" איז איט. וזה לגמרי שקלול הגיוני - לחשוב שהנזק של הפגנות לא שווה את התועלת שלהם - בטח בנוגע להפגנות שיש בארץ)

-''לך תבקר את סבתא שלך, שזה משפיע המון המון טוב על אשה שבזכותה אתה קיים, אבל בלי ההילה ותחושת השליחות של הפגנה למרות שבהפגנה אתה לא באמת משפר כלום במציאות''

-''אתה אגואיסט''

כן, ללכת להפגנה זה מגניב ונותן תחושה של אידיאלים. לבקר את סבתא זה בנאלי. אבל איפה אתה משפיע יותר על המציאות?

בכל מקרה,

אגואיזם זה אם הייתי אומר ''חשוב ללכת להפגנה, אתה באמת תורם כך לעולם, אבל אין לי כוח כי אני מעדיף ללכת לקולנוע''.

זה אדם שחושב על טובתו האישית ולא על טובת האחר.

אבל אם אני טוען שאין שום טוב שייצא מזה שאני אלך להפגנה, איך זה אגואיזם?

אני גם לא קונה לבן שלי, שרואה 6/6, משקפיים בלי עדשות. זה פשוט לא יעזור לו לראות. אולי גם זה מעיד שאני אגואיסט?

(כלומר לחשוב האם הטיעון "קול בודד לא משפיע" וכדומה, לא בנוי באופן מוסווה על ההנחה שהרבה אנשים אחרים יעשו במקומי משהו שאני רוצה)

אתה דימית את זה לפרדוקס הערימה. אבל אני חושב שיותר נכון לדמות את זה לדילמת האסיר: לכאורה המעשה הרציונלי של כל פרט שתומך במפלגה הוא לא ללכת להצביע. כי הסיכוי שבדיוק הוא יעביר אותה במנדט אפסי. והבחירה שלו ללכת להצביע או לא לא משפיעה על הבחירה של אף אחד אחר

אבל אז שיווי המשקל נאש הוא שאף אחד לא יצביע למפלגה. שזה לגמרי לא יעיל פארטו

לכן המעשה הנכון, כמו תמיד בדילמות האלה, זה לעשות את המעשה המוסרי ולשתף פעולה. כלומר להשקיע את המאמץ הקטן וללכת להצביע

יש שתי מילים שכתבת שבגללן זה לא קשור לדילמת האסיר:

''אבל אז''.

כלומר אם אני אבחר לא להצביע, זה יגרום גם לאחרים לא. אם אני אלך לפי ההיגיון שלי, אז אף אחד לא יצביע.

ובכן, זה לא נכון. אני לא משפיע על הבחירה של אף בן אדם אחר. וכבר כתבתי שאם הייתי משפיען רשת או רב גדול וכו' אז כן הייתי קורא לציבור שמקשיב לי לצאת ולהצביע למפלגה שבעייני עושה את הכי טוב.

ואם בלי קשר אלי אף אחד לא ייצא להצביע? קודם כל זה דיון תיאורטי בלבד, אין סיכוי ממשי שזה יקרה. בכל מערכת בחירות מצביעים כ-60% מבעלי זכות הבחירה, כלומר מיליוני אנשים. הסיכוי שפתאום יצביעו רק 5% למשל, הוא ממש אפסי.

אבל בתוך אותו עולם דמיוני ותיאורטי, קשיא לא קשיא: אם אחוז ההצבעה כ''כ נמוך אז ממילא יש לקול שלי סיכוי גבוה יותר לגרום לשינוי, ולכן אני כן אלך להצביע.

הרי מראש הסיבה שאני לא מצביע היא שצריך עשרות אלפי קולות בשביל מנדט אחד, ולכן הפתק שלי לא ישנה דבר.

אבל אם למשל 1,000 קולות בלבד יספיקו למנדט, אז הטיעון שלי כבר לא יהיה נכון והקול שלי בהחלט יהיה חשוב.

גם שם הבחירה שלך לא משפיעה על הבחירה של הצד השני (כלומר של אף אחד אחר)

המילים האלה אומרות שהבחירה שלי היא זו שתגרום גם לאחרים לפעול כך.

ברור שאני מבין ומכיר את הדילמה, כל המהות שלה זה שאף אחד לא יודע איך השחקנים האחרים פועלים.

בכל מקרה, גם לזה התייחסתי.

זה דיון תיאורטי כי בפועל תמיד יש כ-60% הצבעה, לפחות.

ובעולם דמיוני שבו באמת יהיה אחוז הצבעה נמוך, אני כמובן לא אוכל עוד לטעון שהקול שלי לא שווה דבר.

רק אציין שבהפגנות זה לא משנה, כי בניגוד לבחירות - ההשתתפות שלי לעולם תהיה חסרת משמעות, בין אם יגיעו עשרה אנשים ובין אם יגיעו מיליון אנשים.

אנשים לא פועלים לפי המעשה "הרציונלי" בדילמת האסיר. כלומר, כי אנשים ריאליים הם ישויות מוסריות

אני חושב שדילמת האסיר שקולה לגמרי, ברמה המתמטית, גם להפגנות וגם לבחירות
 

(הייתי אומר שזה בדיוק "הטרגדיה של נחלת הכלל", אבל לדעתי בקורס שלקחנו המרצה לא דיבר על המושג הזה, ואני מעדיף לדבר על דברים שאני משוכנע שאני מבין אותם עד הסוף)

אלא פשוט חוסר הבנה כמה הקול שלהם חסר משמעות.

אנחנו הרי לא באמת יכולים לתפוס מה המשמעות של מספרים קטנים. מה זה 0.00004% למשל. זה מספר שהמוח שלנו לא תופס כמה הוא אפסי.

יש לי גם סיבה טובה לחשוב שזאת הסיבה:

הרצינות שבה אנשים מתלבטים במשך שבועות למי להצביע, משנים את דעתם, הולכים לשמוע מועמדים, הולכים לעצרות, רואים את התעמולה, ובאמת ובתמים מתלבטים ללא הרף למי לתת את קולם. משקיעים כ''כ הרבה בהחלטה שלא תשפיע על שום דבר במציאות של אף יצור בעולם.

משקיעים מתוך מחשבה שזה ישנה משהו. שאם אני אצביע לבן גביר אז יהיה לו את הכוח לעשות כך וכך, ואם אצביע לשס אז הם יצליחו לפעול בנושא הזה והזה. אנשים אשכרה חושבים כך.

הם באמת מתלבטים מתוך הנחה שזה ישנה משהו.

הם גם כועסים על חבר מהעבודה או מבית הכנסת שמצביע למפלגה אחרת, ויכולים להשקיע שעות בלנסות לשכנע.

אפילו אם להצביע זה חשוב, איזו חשיבות יש להשקעה של שעות רבות בשביל להזיז 1/40,000  מנדט?
 

אגב, לא ציינתי זאת - מעולם עוד לא קרה שלא הצבעתי בבחירות לכנסת, ורק פעם אחת קרה שלא הצבעתי בבחירות לעירייה (זה היה בטיול שנתי של בית הספר... הייתי מהיחידים מהכיתה שיש לו זכות הצבעה ולכן לא הפריע להנהלה לעשות לנו טיול ביום של הבחירות).

למה אני מצביע? פטריוטיות, תחושת שליחות, הודאה להשם על הזכות שנפלה בחלקי להצביע במדינה יהודית וכו'.

אף אחת מהסיבות לא רציונלית...

אבל גם בכל מובן אחר. אני משקיע מאמץ בשביל טובת הכלל, למרות שאולי באיזשהו חשבון רציונלי זה לא משתלם לי

וההנחה הזאת כל כך ברורה לאנשים, שהם זורקים את הטיעון 'אבל קול אחד לא משפיע' לפח האשפה ומתייחסים לבחירה ברצינות, ואז *באמת* הבחירות ישקפו את הדעות של אנשים

בדילמת האסיר,

להחלטה של הפרט של השלכה על האחר.

כאן, ההחלטה של הפרט חסרת כל משמעות ולא פועלת שום דבר בעולם.

אני יכול לפרמל את זה עם מטריצת תשלומים אם אתה רוצה

או שהזזת מנדט או שלא.

0 או 1.

אם לא גרמת למנדט לזוז, אז לא שינית כלום במציאות. זה לא שהשפעת אחוז או רבע אחוז או מיליונית אחוז. השפעת 0 עגול.

הסיכוי שההשפעה שלך תהיה 1 ולא 0, היא אחד לכמה עשרות/מאות מיליונים.

כלומר בכל המקרים, היא תהיה בסוף 0.

"מן המפורסמות הוא כי יש מספר אינסופי של עולמות, פשוט מאחר שקיים מרחב אינסופי של חלל שהם יכולים להימצא בו. על כל פנים, לא כל אחד מהם מיושב, ולפיכך חייב להיות מספר סופי של עולמות מיושבים. כל מספר סופי שנחלק באינסוף הוא בקירוב גבוה דיו - לא כלום - ועל כן אפשר לומר כי האוכלוסייה הממוצעת של כל הפלנטות ביקום היא אפס. מכאן נובע כי אוכלוסיית היקום כולו היא גם כן אפס, וכי אותם אנשים שתפגוש מזמן לזמן הם תוצרים של דמיון חולני ותו לא." (המסעדה שבסוף היקום עמוד כלשהו)

הרי אם משהו כבר קרה, אז אין משמעות לשאלה מה ההסתברות שהוא קרה. הוא כבר קרה.

כלומר גם אם הסיכוי שיהיה ייצור שדומה לטווס הוא שואף לאפס, ברגע שיש לי טווס מול העיניים אז ההסתברות כבר לא רלוונטית - יש מולי טווס אפילו אם הסיכוי הוא 0.00000001.

בגלל שהיו במצטבר עשרות מיליוני הצבעות ובאף אחת מהן לא קרה שפתק בודד השפיע, אפשר להסיק שהסיכוי הוא לא אחד לכמה מאות או אלפים, אלא לכל היותר אחד למיליונים.

מה שמחזיר אותי למה שכתבתי בהתחלה - בקרו את סבתא שלכם. הרבה פחות הילה, הרבה פחות מגניב, הרבה יותר משפיע טוב על העולם.

ותמיד שאלתי את עצמי למה דחוף לאדמור לעשות את זה דווקא בזמן של הסליחות...

היה אפשר בהחלט גם לבקר את סבתא וגם להגיע להפגנה

...

ועכשיו ברצינות:

ברור שהאמירה שלי שעדיף ללכת לסבתא ולא להפגנה, נובעת מכך שלדעתי אין שום חשיבות להליכה להפגנה. פשוט 0 עגול. לא הסתרתי שזו דעתי, נכון?

לכן זה כלל לא שייך לסליחות או לכל פעולה אחרת שבה כן יש חשיבות.

במילים אחרות:

אם יש שתי פעולות חשובות, כמו סליחות ולבקר את סבתא, אז צריך למצוא זמן לעשות את שתיהן במקום לעשות תחרות מה מהן יותר חשובה ואז לוותר על השניה.

אבל אני מראש יוצא מנקודת הנחה שללכת להפגנה זה *מרגיש* חשוב, *מרגיש* שאני תורם, אבל בפועל לא עושה שום כלום.

לכן אין מבחינתי שאלה, עדיף לבקר את סבתא.

ואם כבר ביקרת אותה אתמול כדי שתוכל ללכת להפגנה בלי ייסורי מצפון, אז תבקר שוב. היא תשמח.

אני מבין שזאת דעתך. מקווה שרוב האנשים מבינים שבמדינה כמו שלנו יש לאווירה ציבורית הרבה משמעות ולכן הם נותנים את חלקם. בסופו של דבר 100,000 שהיו שלשום או החצי מליון שעצרו את ברק המופקר מלמסור את הגולן לאסד מורכבים מאלפים רבים של יחידים שלא עשו את החשבון שלך. אם כל אחד מהם היה עושה את החשבון שלך, לא היתה נוצרת אווירה כזאת ואם כל אלו שעשו את החשבון שלך היו נמנעים ממנו - היו כאן הפגנות גדולות בהרבה מהפגנות תומכי החונטה המשפטית.

נועדה לתת גב ציבורי פומבי לנציגי ציבור, להשאיר דעות במרחב הציבורי, ולחזק את הציבור עצמו שמרגיש את הקבוצתיות.

אם אני לא אלך, משהו במציאות יהיה שונה? 

בבקשה תענה על שתי השאלות האלה

הממשלה צריכה לראות שיש לה תמיכה במאבק נגד מערכת המשפט.

הרפורמה המשפטית נפלה כי כל הזמן היו הפגנות נגד וכמעט לא היה בעד.

גם אם הממשלה נופלת עכשיו זה עדיין חשוב להראות לפוליטיקאים כמה הנושא הזה חשוב לנו.

הרב יהושע שפירא: https://x.com/dviramar2/status/1930195196538450315

אבל, במדינה דמוקרטית (או שלפחות עדיין מנסים לטעון שהיא כזאת), הצעד הראשון של מי שמרגיש שהשלטון דורס אותו ואת הערכים החשובים לו - הוא להפגין.

האמת שזה אמור להיות הצעד השני, הצעד הראשון הוא להצביע בבחירות. אבל, ככל שגורמים לא נבחרים גוזלים דה-פקטו או דה-יורו את היכולת לקבל החלטות מהעם באמצעות נציגיו, המשמעות של הצבעה בבחירות הולכת ויורדת.

מעבר לעניין העקרוני - באופן מעשי השאלה אם לנציגי הציבור יהיה כח להתעקש מול התשקורת ומול שלל גורמים שלוחצים עליהם, תלויה בכמה הם ירגישו שעומד מאחוריהם ציבור גדול ונחוש.

אם לשפוט לפי ההפגנות הקודמות, הימין נשאר ילד טוב ירושלים שצועד בסדר מופתי, מניף שלטים סתמיים ("השיבה שופטינו כבראשונה" וכיו"ב) ולא מזיז לשמאל כהוא זה. הימין לא עצר לא את אוסלו ולא את ההתנתקות, ואף לא דרבן את המשכה של הרפורמה המשפטית. כי להפנינגים ממלכתיים אין שום תועלת.

יישום ההסכמים נעצר בגלל הערבים שהמשכיו לבצע פיגועים ואף העצימו את ההיקף שלהם. 

אגב, אחד מזכרונות הילדות הכי הכי מוקדמים שלי קשור לרצח רבין.

מהרצח עצמו אני לא זוכר כלום, אבל אני זוכר עד היום שאחרי בחירות 1996, הגננת בגן אמרה לנו "היו בחירות בין ראש הממשלה שנרצח לבין מי שרצח אותו, ומי שרצח אותו ניצח".

ממש דמיינתי אדם שיושב בכלא בתוך תא קטן (בגודל של גדר גורים) שעכשיו יהיה ראש הממשלה.

השמאלנים מטורפים ויכולים לבצע גם פרדוקסים.

יוסי ביילין, שתמך ותומך בטמטום אוסלו והיה מאוד מקורב לצלחות של אלה שאכלו דברים טובים, כתב פעם שלדעתו הסיבה היחידה להפסקת הסכמי אוסלו היו כמה כדורים בחזה של מישהו.

עובדתית, קשה להבין את ההגיון של גלי, וסביר מאוד שאם לא הייתה לה אפשרות להמשיך בתפקידה אז הבא אחריה היה יותר הגיוני (ושאף אחד לא יגיד שאני מעודד רצח, כי ממש עוד רגע אני שוטף את הפה באקונומיקה).

וקל לבכות שהימין לא עושה מספיק, אבל כשנזכרים מה השמאל עושה אז כל דבר עדיף מהם!

קונטרה להפגנות השמאל. חשוב שנראה שאנחנו ציבור גדול ויש לנו עמדות ברורות.

הרבה מהשמאל חווים אותנו כאוסף מטומטמים או כקבוצה קטנה (הם לא שואלים איך קבוצה קטנה תמיד זוכה ברוב מכובד בקלפי; באופן כללי השמאל לא שואל על עצמו שאלות קשות).

אני לצערי לא אגיע להפגנה מכל מיני סיבות, אבל לגהי השאלה האם זה חשוב - זה חד משמעית חשוב!

שיש מהדורה של סידורים עם הערות שוליים, לציין מקורות של פסוקים. אז יש שם קטע בתפילת ערבית שנראה ככה:

"העושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר (1)"

השמאל עושים הפגנות כבר כמה שנים. הזיז משהו?

למה הפגנת ימין תזיז משהו?

אני אישית לא הולך כי יש לי כבר משהו הערב.

אבל גם אם לא היה לא הייתי הולך.

אולי אם זה היה במרחק הליכה מהבית שלי.

אם לא הייתה פורצת מלחמה בין לבין,

סביר מאוד להניח שהוא היה נשאר שר הביטחון עד לסיום הקדנציה.

ובכל מקרה,

העובדה שהוא נשאר שר ביטחון במשך שנה וחצי בלי שראש הממשלה רצה אותו,

זו הצלחה פנומנלית של המפגינים.

לדעתי מראש רצה להשאיר אותו (או לכל הפחות לא היה בלחץ שיעזוב)

לכן השאיר אותו.

עשה את זה רק כדי לסמן לשאר הליכוד מה עונשו של "בוגד"

איפה אפשר לפגוש ניקים/ניקיות מהאינטרנט בגיל 17 אם לא בהפגנה?

אם הייתי יכולה

הייתי הולכת.

מקצת אידאלים אף אחד לא מת.

דוגמה מהעבר תהיה פחות טראומטית...

אגב, אתמול הייתי בהרצאה עליו, שהעבירה לנו מדריכת מסעות לפולין.

וואו, איזה מרתק האיש הזה. היום כולנו מכירים אותו כי הוא לא נטש את היתומים אלא המשיך איתם עד שנרצחו במחנות, אבל עוד הרבה לפני הגבורה הזאת הוא היה אישיות יוצאת דופן.

ומאיפה הוא התחיל?

ממשפחה מתבוללת...

סיפור מרתק.

לא יפסיק להיות טראומטי

אם כבר , טריגר למשהו.

וכן. 

בהחלט אישיות.

הרגליים שלך בריאות

(הנה את, אחרי שנים שלא ראיתי אותך בעולם הזה)

עדיין חיה

ברוך השם .

עשיר= עיניים שיניים ידיים רגליים .

(תקופות עסוקות יותר ופחות)

אהבתי את ראשי התיבות. לגמרי הדבר החשוב.

(עסוקה בטוב?)

ראשי התיבות אם אני זוכרת נכון

בשם הרב פתייא. זצל .

(ברוך השם. כן)

צריך להפגין נוכחות, אבל בוודאי שהתשקורת תעשה הכל כדי להעלים אותה...

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.