בהסתכלות ראשונה - לפי מה שאת מציגה אין מה לעשות, במיוחד שאף פעם לא הייתה אהבה (למה התחתנתם? לא היה ניצוץ בהתחלה?).

אבל:

1. אתם לא רבים וכן מצליחים לתקשר, שזה לא מובן מאליו בכלל, ואולי בכל זאת כדאי לנסות לבדןק איך לעורר כן אהבה ומשיכה.

2. לכל גירושין יש מחיר משמעותי, במיוחד כשיש ילדים ברקע.

אני מתחבר בגדול לגישה האומרת שבדרך כלל כדאי להתגרש רק אם ברור לך שעדיף אפילו להיות לבד מאשר להישאר עם בן הזוג הנוכחי (אני מברך את כל הגרושים שיזכו לבנות בית יותר טוב, אבל זה לא פשוט בכלל ולא בא ברגע).

כדאי לך לבדןק עם עצמך אם זה המצב או קרוב לכך.

בכל מקרה,חושב שכדאי לנסות טיפול זוגי אצל מטפל מוסמך(דהיינו שהוא מןגדר עוס/פסיכולוג קליני, ובנוסף בעל הכשרה לטיפול זןגי ממקום מוסמך) ,מהסוג שלא דוחף מהר לגירושין.

לגבי בחירת מטפל - כמובן תלןי בסגנון הבן אדם, הסגנון שלכם והכימייה ביניכם, אבל למיטב ידיעתי, באופן כללי שיטת הטיפול הנקראת "טיפול ממוקד רגש(eft)", היא המבוססת ביותר מחקרית.

אם בן הזוג לא מוכן ללכת אפילו לטיפןל - זאת בעייה, השאלה אם הןא מבין שזה באמת צעד אחרון מבחינתך לפני פירוק.

 ממליץ גם להכיר את יונתן ומרים קליין, העוסקים הרבה בקוטביות נשית וגברית שחסרה היום להבנתי, והיא טריגר להרבה קשיים, חוסר משיכה ןכיו"ב.

אולי את יכולה להיפגש איתה לבד לפני שמחליטה סופית (ככל שבן הזוג באמת לא מוכן ללכת לטיפול זוגי).

לגבי פער דתי - אני חושב שהרבה פעמים ההרגשה כאילו זה "הדבר" שתוקע, זה בעיקר תסמין נוסף לזוגיות שהיא לא טובה.

כשיש זוגיות טובה, אפשר להסתדר אפילו כשאחד מבני הזוג דתי ואחד לא (יש עמותה בשם התקשרות העוזרת לזוגות כאלו).
 

בהצלחה.

והסיבה שהתחתנתי היא שילוב של רצון נואש לברוח מהבית של ההורים ולחץ מאסיבי מצידו תוך כדי התכחשות מוחלטת לעצמי וללב שלי שצרח לי לא לעשות את זה

זה נשמע כמו נושא שקצת גדול עלי.

כן כנקודה למחשבה,  יש אמירה כללית שכדאי לבדוק אם יש משהו שאת יכולה לשפר אצלך, גם אם את חושבת שנפלת לבן אדם הלא נכון (סתם לדוגמה אם יש לך חסימות בלי קשר דווקא אליו, אם ברירת המחדל שלך היא שכל קשר מלחיץ ואת רוצה לברוח ממנו וכו'.

אין לי כמובן שום מושג, רק זורק רעיונות למחשבה).

ממליץ מאוד לקרוא את הספר של יונתן ןמרים קליין.

כאן

להשתחרר מהנחש - הקוטביות הבריאה

אשתדל לכתוב עד הערב

אבל בסופו של דבר את מתארת שיח נשי מאוד: "אני לא מאוד צריכה אותו, אני לא כזה אוהבת אותו (בדרך כלל הכוונה בשני המשפטים האלה היא איכשהו ליחסי מין, ולרוב זה מתוך תפיסה שהגבר רוצה וצריך וכופה ואני בכלל לא בעניין), אני מוצאת כל מיני בעיות שמהוות צידוק רציונלי להתרחק ממנו".

את המשפטים האלה, באחריות, את יכולה לשמוע מהמוןןןן נשים, אולי רוב הנשים חושבות ככה בדרך זו או אחרת (אגב לא אשכח שככה בערך, ואולי אפילו חריף יותר, אמרה לי פעם אישה, שכשהכרתי את בעלה וגם כשיותר שמעתי ממנה עליו - אני אומר לך שהוא הגבר הכי הכי מדהים בעולם בכל מובן).

עד כאן לא עניתי על שאלתך, אלא יותר עוררתי את תשומת ליבך, שאם את מאמינה בנוסד הנישואין אז יש כאן שאלה תיאורטית ועקרונית על עולם הנישואין ולא על הזוגיות שלכם.

בהסתכלות גברית, אני חושב שנשים שאומרות ככה (אני בדבר בכלליות, לא עלייך), מנסות להתמקד בפרטים או מתעלמות מחלק גדול מהתמונה ולפעמים מרגישות טוב בזה שהן לא מנסות מספיק להנות מיחסי מין. עובדתית, רוב הנשים שאומרות שהבעל שלהן בכלל מיותר, שוכחות שהוא מפרנס אותן ועושה עוד המון דברים, וגם לא באמת היו רוצות שהוא יפסיק לרצות יחסי מין.

יכול להיות, שכל מה שאת מתארת זה איזה לופ של טינות. אלו דברים שמאוד מאפילים על הקשר, אבל לכאורה טיפול טוב אמור לפתור אותם. אם בעלך לא רוצה ללכת לטיפול ומבחינתך אין שום מוצא, אז תסבירי לו שאלו שתי האפשרויות. אבל כן חשוב שאת מצידך תאמיני בטיפול כי אולי הוא באמת יכול לעזור.

אתחיל ממשפט קיצוני: להתגרש זו אופציה לאנשים שאין להם אופציה.

כמובן שתמיד אפשר לגשת לרבנות ולפתוח תיק.

ההמלצה שלי לכל האמור לעיל (וככה הנחיתי חברה לעשות- וזה הציל להם את הזוגיות)-

את מוכנה להילחם על הנישואים?

- גשי לעורך דין עם בעלך ותנסחו חוזה טרום גירושין.

כל אחד כותב דברים שהם דיל-ברייקר מבחינתו בנישואים, ועליהם עובדים.

כותבים כבר הסכם גירושין - מה עם הילדים/ נכס/ מזונות/ הסדרי ראיה.

שמים דד ליין לביצוע הדברים ואם אחד שני הצדדים לא מכבד את ההסכם- ניגשים עם זה לבית הדין/ בית משפט ומתחילים הליך.

החיים כגרושה יכולים להיות קשים יותר .

(אני יצאתי מקשר אלים ובאמת לא היתה לי ברירה)

הלוואי והוא היה מקיים אתי את מה שכתבת בחיים המשותפים,
 

על הפרוד שלי

לא היה אכפת לו משום אירוע.

זה חלק מהסיבות לפרוד שלא אכפת לו מכלום רק....

למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...

כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז

תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!

לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??

שאננות לא מתאימה לסיטואציה

דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)

את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן

דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..

פתיחת תיק

אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל

אם זה אכן כך

ואיפה אני אמורה לעשות את זה

על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?

איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג

את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך

אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר

אל תמתיני עם זה

לאיזה עו"ד ללכת.

שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.

בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...

זה כמעט מסתכם עם זה.

נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.

תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.

ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.

הוא - את כבודו האבוד מבקש

המחיר - דחיית הגט....

אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי

ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..

לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם

בהצלחה רבה

כל הכבוד על ההתקדמות, הלוואי שתשחררו מהר זה מזה לחיים טובים ולשלום.

אם אני מבין נכון, השיקול לרוץ לבית משפט או בית דין, זה בעיקר בשביל מזונות. השאלה אם מזונות זה נושא משמעותי אצלכם.

אם הנושא הוא חלוקת הרכוש, לכאורה גם בבית הדין יפסקו חצי חצי, אז לא אמור להיות הבדל (אגב  אין לי מושג מה הבסיס ההלכתי לזה. עד כמה שזכור לי ממסכת גיטין דף עז, אפילו את הגט אישה לכאורה לא הייתה יכולה לקבל לעצמה 😳. אז אולי כדאי לשאול רב האם מותר לבצע את הוראת ביה"ד וזה לא גזל).

אם מה שאת רוצה זה בעיקר שחרור ושקט, אולי תקבעי איתו זמן ובהנחה שהוא יסכים תיפגשו, ותתני לו את הכבוד "להחליט" על כל מה שתכלס די ברור מה ההחלטה... אולי כדאי להתייעץ פסיכיאטר או מטפל שמבין בלקויות שונות ומשונות, והוא יוכל לסייע לך איך מקדמים אנשים כאלה להחלטות בצורה נעימה ומכובדת. אם לא יסכים להיפגש, אז תפני לבית משפט/דין לפי רצונך ומצפונך וכדו'. בסופו של דבר, הכבוד שאת נותנת לו הוא המפתח ליחסים טובים שלך עם הילדים.

המון הצלחה יקרה!!

תדעו שיש גם תסריטים אחרים ממה שאתם מכירים.

הבינה האישה מה מפעיל את האיש

הדמימה את המערכת

עד לקבלת דרישה לתשלום

(שכן היא זאת שיצאה מהבית...)

הציבה אולטימטום

פגישה עם מגשר

חתימת הסכם, תוך ויתורים והליכה לקראתו

שכן, היא רק שקט נפשי רוצה.....

אז זהו.

יש התחייבות לגט תוך 10 ימים

בעזרת ה' יתברך!

שתהיינה בשורות טובות לכל עם ישראל!!

ואגב - לא(!) צריך להגיע לבית הדין עם עד. יש שם עדים שלהם.

לא ברור איך יש לכם סיפורים אחרים.

מלאא הצלחה!!

ומה זה משנה הסיפור של כל אחד, הסיפור שלך הוא אחר ומיוחד והוא שלך, וזה הכי חשוב.

שיהיה לך רק טוב!

מה יבינו?

עם ניסיון בעניין

בקיצור, אם אשמיע את ההקלטות יאמינו למה שאמרתי שזה מה שנאמר בפגישות שלי עם העו"ס.

מצד שני, מסוגלים מעכשיו להיוצ לגמרי לרעתי היות ואני מכיזה להקליט(למרות שיש מצב שנם מקליטים )

זה אושר עילאי.

קשה להסביר.

לראות אותם מתכתשים.

זה תענוג גדול ואושר עילאי.

ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת

בפורום של גרושים. 

 לא דומה ולא מתקרב.

גרוש בפורום.

זה הדבר האמיתי (:

מדהים ומיוחד

לחיות את החלום!

גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...

נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...

אוייי כי אתה רב סליחות....

ואווויייי ובעל הרחמים..

שערי... בית הדין פתח..

ואת הגט הפירוד והניכור ההורי..  לשונאים תשלח..

ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח

שערי.. בית הדין פתח (: (: (:

תודה על ההאזנה

המשך לילה טוב

היו עימנו..

אתם כתבתם??

לא. לא אני כתבתי.

פגשתי, התחברתי ושיתפתי

ריאלי לסיים יפה זה ריאלי עובדה שחלק מצליחים

אבל צריך 2 צדדים בשביל זה ולצערנו לא תמיד יש...

אני גם חושבת שיש קושי בלסגור קשר בככ הרבה אהבה..

א. כי באמת זה גורם למחשבות לשוט הרבה לזמנים הטובים כי גם עכשיו אתם בטוב ..אמנם לא כזוג אבל בטוב

ב. זה יוצר קשר יותר מחייב

כשאתם בטוב אתם לא יכולים ללכת דוך לפי ההסכם (לטוב ולרע) המערכת ביניכם מתנהלת שונה...ששוב יש לזה יתרונות והרבה אבל גם לא מעט חסרונות

אני שמעתי על זה כתיאוריה, מעניין אם מישהו מצליח בפועל (אני לא מדבר על המגזר החילוני, שם גירושין זה כמעט שגרה, וגם כל המושג "נישואין" ו"גירושין" קצת איבדו ממשמעותם לכיוון של "רצף").

 ואם אני מבין נכון, את אומרת שמייצרים שנאה ומלחמה  כדי שהמחשבות לא ישוטו לזמנים הטובים?

עצוב, אבל כנראה שככה זה.

אם עוד לא שמת לב מהקריאה בפורום אני והאבא של הילדים שלי בקשר מצויין ונפרדנו יפה

אני כן חושבת שזה יוצר יותר כואב בפרידה

כי בסוף שנפרדים באהבה ונותנים לרגעים היפים מזכרת ומקום זה יוצר כאב מסויים

להגיד ששווה בגלל זה ליצור מלחמות לא..להגיד שבגלל זה אנשים יוצרים מלחמות..אני לא בטוחה...

אני חושבת שאנשים נלחמים כי הם לא סומכים אחד על ה2 יותר והאנשי מקצוע (בדגש עו"ד) ממש לא תורמים על זה

ברור שזה יוצר כאב, אבל שנאה ומלחמה לא ידועים כמשהו שלא יוצר כאב.

אבל זה משתיק את האהבה שהייתה

אתה מבין שיותר כואב לדעת ולחשוב שאהבת מישהו ועכשיו הוא פשוט לא רלוונטי בחיים שלך יותר?

שאתם במלחמה אתם שורפים אחד את השני לגמרי

ושוב אני לא חושבת שזה עדיף..אני פשוט חושבת שכשנפרדים יפה הכאב על הבית יותר גדול

ושנפרדים במלחמות הכאב הוא מהמלחמה עצמה

אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון

ועוד דבר שנפרדים יפה יש כמו קשר מחייב הדדי סוג של...

ושנפרדים במלחמה יש 0 ציפייה מהצד ה2 לבוא לקראת

מקסימום שורפים את החלק בלב שיודע מה זה לאהוב, ואז כמובן מתקשים גם בהמשך.

אבל אולי זה רק אני.

אבל נראה לי שפשוט אין פנאי לחשוב על זה

ואיך אומרים ההיפך מאהבה זה אדישות

אז כנראה מי ששונא מחביא רגשות מתחת..

אז זה חלק ממה שתוקע, עדיף הכאב של להכיר במה שהיה ושזה נגמר עליו דיברת.

הנושא של התחשבות הדדית אחר כך אכן נשמע מאתגר, אבל נראה לי מחיר ששווה לשלם.

כשמכירים בכאב אפשר לעבד אותו ואחרי שמסיימים את התהליך אפשר להתקדם הלאה בלב נקי

לגבי ההתחשבות תלוי באיזה יום תשאל אותי יש ימים שזה מעיק ממש ויש ימים שאחלה

אבל אם הילדים שלי יגדלו בריאים ומאושרים בזכות זה אני מוכנה לשלם את זה

אפשר להיות מודע וער לעבר שלך, בסופו של דבר זה מה שהוביל אותך להווה. אבל גם לדעת שהעבר במשמעות המוחשית שלו כבר לא ממש רלוונטי.

זה כמו מריבות של אנשים, על מי עוקף ברמזור ותור מי בסופר. יש פרק זמן שלגיטימי (חברתית) לכעוס ולריב, אבל כולנו מבינים שמגיע רגע (במובן של זמן) שזה נראה ממש מטומטם אם המריבה הזו ממשיכה. (שמעתי מתידהו הרצאה בנושא הזה והיה לזה שמות ומושגים, אבל שכחתי...).

מספרים שפעם שאלו את שמעון פרס, איך הוא היה מסוגל להישאר בפוליטיקה ככ הרבה שנים ולהתמודד כל פעם מחדש על כל מיני תפקידים בכירים, למרות שתמיד תמיד הוא הפסיד. והוא ענה שהוא קם כל בוקר מחדש ושאל את עצמו "מה עומד לפניי כעת". כי מה היה - אין לי איך לשנות וזה לא רלוונטי לעתיד.

לקוצר הבנתי, הדרך היחידה להתקדם בחיים, בפרט אם אתה רוצה לסגור משהו משמעותי ולהמשיך הלאה, זה למסגר אותו ולהניח בצד. אם תסחב את העבר שלך כל הזמן על הגב, בסוף תקרוס מהעומס, וחבל.

נ", זה בלי קשר לפרדים בן ארי. אף פעם לא התחברתי לשירים שלו, ואני לא ככ מבין את הקטע שלה.

מדובר ב2 צדדים שגם נמצאים בתוכי, ורוצה ללבן אותם.

גם לעשות "שלום" עם מה שהיה,

(וזאת הדרך הטובה)

להשלים שגם הטעויות שעשית נבעו מזה שלא ידעת אחרת ולכן לא יכלת אחרת.

היו דברים שסימאו את עיניך, הבנות שגויות, הנחות שגויות. חוסר ידע, אגו, גאווה. כולנו ככה..

להבין ששניכם טובים ורציתם טוב, לא הייתם מודרכים נכון ולא התיעצתם עם יעוץ טוב בזמן.

זה היה שביל הלמידה שלכם.  

או כל מיני הסברים שאפשר להסביר על מטענים שהבאתם אתכם מהעבר.

אפשר ללמוד מזה ולגדול מזה ולעוף על החיים הלאה.

תרכך הכל

לא חייב להיות או או.

ולפעמים זה בא בגלים

יש יום שאתה יותר סוער ויותר חושב על מה שהיה ומתחבט בתוך עצמך, ואז חושב על זה ומרגיע את עצמך וממשיך עם החיים הלאה.

למחרת אתה מרגיש אחרת.

אני חושבת שיש לך עוד עיבוד והשלמה לעשות.

אתה בדרך ☘❤