בהסתכלות ראשונה - לפי מה שאת מציגה אין מה לעשות, במיוחד שאף פעם לא הייתה אהבה (למה התחתנתם? לא היה ניצוץ בהתחלה?).

אבל:

1. אתם לא רבים וכן מצליחים לתקשר, שזה לא מובן מאליו בכלל, ואולי בכל זאת כדאי לנסות לבדןק איך לעורר כן אהבה ומשיכה.

2. לכל גירושין יש מחיר משמעותי, במיוחד כשיש ילדים ברקע.

אני מתחבר בגדול לגישה האומרת שבדרך כלל כדאי להתגרש רק אם ברור לך שעדיף אפילו להיות לבד מאשר להישאר עם בן הזוג הנוכחי (אני מברך את כל הגרושים שיזכו לבנות בית יותר טוב, אבל זה לא פשוט בכלל ולא בא ברגע).

כדאי לך לבדןק עם עצמך אם זה המצב או קרוב לכך.

בכל מקרה,חושב שכדאי לנסות טיפול זוגי אצל מטפל מוסמך(דהיינו שהוא מןגדר עוס/פסיכולוג קליני, ובנוסף בעל הכשרה לטיפול זןגי ממקום מוסמך) ,מהסוג שלא דוחף מהר לגירושין.

לגבי בחירת מטפל - כמובן תלןי בסגנון הבן אדם, הסגנון שלכם והכימייה ביניכם, אבל למיטב ידיעתי, באופן כללי שיטת הטיפול הנקראת "טיפול ממוקד רגש(eft)", היא המבוססת ביותר מחקרית.

אם בן הזוג לא מוכן ללכת אפילו לטיפןל - זאת בעייה, השאלה אם הןא מבין שזה באמת צעד אחרון מבחינתך לפני פירוק.

 ממליץ גם להכיר את יונתן ומרים קליין, העוסקים הרבה בקוטביות נשית וגברית שחסרה היום להבנתי, והיא טריגר להרבה קשיים, חוסר משיכה ןכיו"ב.

אולי את יכולה להיפגש איתה לבד לפני שמחליטה סופית (ככל שבן הזוג באמת לא מוכן ללכת לטיפול זוגי).

לגבי פער דתי - אני חושב שהרבה פעמים ההרגשה כאילו זה "הדבר" שתוקע, זה בעיקר תסמין נוסף לזוגיות שהיא לא טובה.

כשיש זוגיות טובה, אפשר להסתדר אפילו כשאחד מבני הזוג דתי ואחד לא (יש עמותה בשם התקשרות העוזרת לזוגות כאלו).
 

בהצלחה.

והסיבה שהתחתנתי היא שילוב של רצון נואש לברוח מהבית של ההורים ולחץ מאסיבי מצידו תוך כדי התכחשות מוחלטת לעצמי וללב שלי שצרח לי לא לעשות את זה

זה נשמע כמו נושא שקצת גדול עלי.

כן כנקודה למחשבה,  יש אמירה כללית שכדאי לבדוק אם יש משהו שאת יכולה לשפר אצלך, גם אם את חושבת שנפלת לבן אדם הלא נכון (סתם לדוגמה אם יש לך חסימות בלי קשר דווקא אליו, אם ברירת המחדל שלך היא שכל קשר מלחיץ ואת רוצה לברוח ממנו וכו'.

אין לי כמובן שום מושג, רק זורק רעיונות למחשבה).

ממליץ מאוד לקרוא את הספר של יונתן ןמרים קליין.

כאן

להשתחרר מהנחש - הקוטביות הבריאה

אשתדל לכתוב עד הערב

אבל בסופו של דבר את מתארת שיח נשי מאוד: "אני לא מאוד צריכה אותו, אני לא כזה אוהבת אותו (בדרך כלל הכוונה בשני המשפטים האלה היא איכשהו ליחסי מין, ולרוב זה מתוך תפיסה שהגבר רוצה וצריך וכופה ואני בכלל לא בעניין), אני מוצאת כל מיני בעיות שמהוות צידוק רציונלי להתרחק ממנו".

את המשפטים האלה, באחריות, את יכולה לשמוע מהמוןןןן נשים, אולי רוב הנשים חושבות ככה בדרך זו או אחרת (אגב לא אשכח שככה בערך, ואולי אפילו חריף יותר, אמרה לי פעם אישה, שכשהכרתי את בעלה וגם כשיותר שמעתי ממנה עליו - אני אומר לך שהוא הגבר הכי הכי מדהים בעולם בכל מובן).

עד כאן לא עניתי על שאלתך, אלא יותר עוררתי את תשומת ליבך, שאם את מאמינה בנוסד הנישואין אז יש כאן שאלה תיאורטית ועקרונית על עולם הנישואין ולא על הזוגיות שלכם.

בהסתכלות גברית, אני חושב שנשים שאומרות ככה (אני בדבר בכלליות, לא עלייך), מנסות להתמקד בפרטים או מתעלמות מחלק גדול מהתמונה ולפעמים מרגישות טוב בזה שהן לא מנסות מספיק להנות מיחסי מין. עובדתית, רוב הנשים שאומרות שהבעל שלהן בכלל מיותר, שוכחות שהוא מפרנס אותן ועושה עוד המון דברים, וגם לא באמת היו רוצות שהוא יפסיק לרצות יחסי מין.

יכול להיות, שכל מה שאת מתארת זה איזה לופ של טינות. אלו דברים שמאוד מאפילים על הקשר, אבל לכאורה טיפול טוב אמור לפתור אותם. אם בעלך לא רוצה ללכת לטיפול ומבחינתך אין שום מוצא, אז תסבירי לו שאלו שתי האפשרויות. אבל כן חשוב שאת מצידך תאמיני בטיפול כי אולי הוא באמת יכול לעזור.

אתחיל ממשפט קיצוני: להתגרש זו אופציה לאנשים שאין להם אופציה.

כמובן שתמיד אפשר לגשת לרבנות ולפתוח תיק.

ההמלצה שלי לכל האמור לעיל (וככה הנחיתי חברה לעשות- וזה הציל להם את הזוגיות)-

את מוכנה להילחם על הנישואים?

- גשי לעורך דין עם בעלך ותנסחו חוזה טרום גירושין.

כל אחד כותב דברים שהם דיל-ברייקר מבחינתו בנישואים, ועליהם עובדים.

כותבים כבר הסכם גירושין - מה עם הילדים/ נכס/ מזונות/ הסדרי ראיה.

שמים דד ליין לביצוע הדברים ואם אחד שני הצדדים לא מכבד את ההסכם- ניגשים עם זה לבית הדין/ בית משפט ומתחילים הליך.

החיים כגרושה יכולים להיות קשים יותר .

(אני יצאתי מקשר אלים ובאמת לא היתה לי ברירה)

"בודאי ישנה אהבה". כדאי לעלעל בו.  אפשר לשנות את הראש למקרא דבריו.

הוא עצמו, עד כמה שהבנתי, עבר יעוץ כזוג. הוא גם מטפל זוגי.

אולי זה יעזור קצת לראות את הדברים בפרספקטיבה קצת שונה.

חלילה, אני לא מטיפה. רק נותנת עצה. ייתכן שאם הייתי קוראת

את הספר בזמנו, ועוד יותר - הולכת לשוחח איתו, לא הייתי מתגרשת.

אין שמחה כהתרת הספיקות - מאחלת לך.

יש אדם העוסק ביעוץ שגר בנריה (יש מקום כזה נכון?)

שמו אלי גרון.

יש לו אתר ביוטיוב. לקראת כלה, אולי. כדאי אני חושבת

להיכנס ולקרוא שם. יש לו מאמרים רבים. מעניינים ולדעתי,

חשובים.

לא להתייאש. ולבקש מהשם "הוריני השם דרכך".

אגב, קניתי בזכותך את "בוודאי ישנה אהבה" של רן ובר.

את אומרת לתת לזה עדיפות בקריאה לפני ספרים אחרים שקניתי בשבוע הספר...

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

אני מקנאה בך.

וגם באשתך!

בוגר, מתמיד, לא מתייאש - כל הכבוד לך!!!!!!!

החלק במוח שעוסק בהגיון, ערכים אישיים וכדו, הוא כל כך קטן ונזיח בקבלת החלטות...

אף אחד לא מקבל החלטות רק בגלל שזה נכון לוגית, ובינינו, אף בנאדם לא יכול בשום אופן לחיות כמו מרטיר (אני מודע לאוקסימורון 😉), רק בגלל שזה טוב וחשוב. - להיפך, המרטירים, להבדיל חסידי אשכנז וכדו', הם אנשים שמראש אהבו לסבול ולהתנזר. הקרבה בשבילם הייתה חיי תענוגות.

להגיד לאדם שיום יום רע לו וסובל, "תקשיב נשמה, יש כאן איזה ערך של גוף אחד וסוד הזיווג" - מה הוא יעשה עם זה? יסבול כל חייו, יתנוון, יהיה רע ועצוב ומדוכא רק כי יש איזה ערך עליון אמורפי, מין "חומר אפל" כזה, שניזון מהסבל שלו?!

דבר ראשוו, המוח (=רציונל, שכליות) צריך להיות שליט על הלב. זה לא אומר שזה מה שהוא תמיד.

דבר שני, אני חושב שברוב המקרים הרציונליות מגיעה אחר כך. כלומר כשלא נעים אז מוצאים הרבה הסברים שכליים, ובהחלט לכל דבר אפשר למצוא הסברים בשכל...

אבל אין ספק שהשכל הכרחי בכל דבר. כשאדם עושה דברים שהוא לא מבין את מהותם או חושב שהם מטומטמים, בסוף הוא יפסיק (אני חושב שזה מה שגורם לרובם מתישהו להפסיק לעשן למרות שזה מאוד קשה. כי לאורך זמן א"א לעשות דברים חסרי היגיון).

אני מקשיבה לפודקאסטים רבים וגם שם זה עולה.

תכנס לרשתות החברתיות ותראה ששם הנושא עולה לא מעט ואף דוחף לגירושין (גם בחברה החרדית)

אני לעולם לא אעודד גירושין- אבל אם מישהו/י יבואו אליי לייעוץ, אסביר מה ההשלכות.

אבל לא אדחוף לשם.

מלבד שני מיקרי אלימות - שבהם עירבתי את הרווחה והרשויות. כי היו מעורבות ילדות קטנטנות שהאבות התקיפו גם אותן ופה לא יכולתי לשתוק.

אני למשל התגרשתי בלי להוציא שקל על עורכי דין ויש כאלו פה ששילמו מאות אלפים, חבל... אם כבר להתגרש, אז עדיף באופן חכם, לקבל ייעוץ גירושין חינם מעורך דין ואז לעשות החלטות חכמות וללכת לגירושין בהסכמה או בתשלום נמוך ע"י גישור, אפילו אפשר לעשות הסכם גירושין לבד כמו שחברה שלי עשתה ולקחה הכל מהאינטרנט.

בתור גרושה, או רווקה מחדש, אני יכולה להגיד שגירושין זה גהנום עלי אדמות, ואני עוד נעזרת באתר שעושה מצווה בשם גירושים וגם אז ההתמודדות לא קלה בכלל, באמת לא ניסו לקחת כסף על כלום. לא מומלץ להתגרש, רק אם ממש ממש היה משהו נוראי ממש ממש

בדרך כלל ולרוב, מסכימה איתך.

אם אתה רוצה לעבוד על הזוגיות כדאי שתתרחק מפורומים כאלו ומפורומים בכלל.. זה רק יבלבל אותך. תנסו להתקרב ולטפל בעצמכם. בלי הפרעות חיצוניות.

מי שחוקר את הרשתות החברתיות מגלה שיש אנונימיים שמתחפשים לנשמות טובות אך בפועל מעודדים נשים להבין שנכון ורצוי להרוס נישואים במקום להתמודד ולתקן. אני מעריך שהם מקבלים כסף לבצע את הפעילות הזאת. 

כמה שזה נוגד את האינטואיציה, ולמרות הכאב הגדול על התנפצות החלום.

עדיין, בהרבה מובנים מצבם של גרושים טוב יותר משל רווקים, לפי מה ששמעתי זה גם מגובה מחקרית.

קודם תורם.

תחשבי על זה.