וזה לא הצליח.

אפשר אולי לנסות לברר איתו למה הוא לא רצה להמשיך.. אבל לא הייתי מפתחת ציפיות.

כמה זמן עבר מאז? והאם זה היה קשר ראשון?

וזה לא היה הקשר הראשון, לא שלי ולא שלו.

יש לי צד בראש שאומר אם הוא חתך למה שאני זאת שאזום שוב, אם הוא היה רוצה הוא היה עושה את זה. הוא אמר שהוא פשוט מרגיש שזה לא אבל אין באמת סיבה (לא אמר לי אמר למי שהציע. אבל לא יודעת אולי יש סיבה שהוא פשוט לא רצה להגיד. אבל שוב, אז למה שנצא כל כך הרבה זמן?)

ומצד שני אני אומרת אולי יש פה משהו שחבל לפספס אז כדאי לי להתגבר על האגו ולתת צ'אנס. אבל באמת מפחיד לקבל שוב דחייה. זה קשה.

במיוחד אם זה היה משמעותי.

אני חושבת שאין מה להפסיד מלנסות, מקסימום- תצליחי.

ודחייה, קשה בכל שלב.

תתפללי לה' שיאיר לך את הדרך.

ומושכים פגישות כי הנתונים האישיים של הבחורה מעולים ומנסים להרגיש קליק וחיבור בהמשך...

יכולה לומר לך שאח שלי יצא עם מישהי מקסימה ממש לא מעט זמן כי בנתונים האישיים וכבנאדם הןא ממש התרשם אבל בסוף הוא חתך כי לא הצליח להרגיש חיבור רגשי

בפעם השניה, אפשר לשוחח בכנות ושיתוף עד כמה זה פוגע לחתוך בלי להסביר

מצד אחד הלב שלי יוצא אליו

מצד שני מעדיפה להיעלם מהסיטואציה

ומשפילה את המבט שלי כדי שהעניים שלנו לא יפגשו

אולי הוא התלבט או קיבל רגליים קרות

הלא שלו לא היה כל כך חדמשמעי

כשהוא אמר שלא.. הוא לא היה נשמע מהוסס 

ותנסי להבין למה את רוצה לחזור אליו. מה קיבלת ממנו ולמה.

אחר כך תהיי חכמה יותר.

ואני לא מצליחה למצוא את זה אצל אף אחד אחר.

סיפור שהרב מרדכי אליהו הציע בדרך רמז למישהי שבאה לבקש ברכה לזיווג

לצאת עם מישהו שיצאה איתו בעבר וחתכו...

בקיצור רב הם התחתנו.

וגם אז כדאי דרך צד ג'

נניח מי ששידך 

שהלך מבלי להסביר למה , את לא חושבת?

הוא כנראה היה עסוק בעצמו ובמה שהוא הרגיש במקום לחשוב שיש פה עוד בחורה בסיפור .. שמחכה להסברים.

לקום וללכת בלי הסבר אין דבר יותר אגואיסטי ..וכואב

עכשיו השאלה אם את רוצה בחור שעסוק ברגש של עצמו בלבד? שלא עצר לתווך לך מה קורה? לסגור דלת כמו אדם בוגר בשבילכם

ואם יש לך כוחות להתעסק בו ?

או בך?

האם יעזור לי הסבר שהוא קם והולך? ולמה הוא עשה את זה.? או יכאיב?

אני בסוף מאמינה שגבר שעוזב בלי התראה הוא לא גבר אלא ילד..

ובסןף גבר נמדד על המעשים ולא הדיבורים.

מבינה אותך וחיבוק

אני לא יודע. אבל יש גם אפשריויות אחרות. למשל אם הוא ביישן ולא העז לומר למה הוא חותך

מתרוץ של ביישן .. או חוסר ביטחון של גבר.. על מעשים חסרי אחריות שגבר עושה ..

הוא לא שולח הודעה שבוע אחרי הדייט ביישן..

הוא לא יוזם בכלל חסר ביטחון..

הוא נבהל כמה את טובה .. ברח

די

הוא חסר ביטחון לכן נפרד ממך .. די נו אז שלא יצא איתה מראש.. אל תפגעו באנשים בגלל חוסר ביטחון שלכם 

ביישנות הוא לא העז להסביר למה הוא נפרד

אם בנות חותכות בלי להסביר (אני לעולם לא אחתוך בלי להסביר).

רק הסברתי שזה דהוא לא הסביר לא מעיד דווקא על אטימות או חוסר ביטחון, ואפילו לא על חוסר רצון.  ייתכן שהוא חתך על דבר טפשי אבל התבייש לומר.

זה שזה פוגע זה נכון, אבל אנשים לא מושלמים, וזה לא מעיד שהוא לא אדם טוב ושלא שמתאים להתחתן איתו

מאשר ללכת .. בלי לסגור דלת .

טיפולים שלמים בפסיכולוגיה נגנרים בגלל אותם חכמולגים

זה גורם צער רב לצד השני ..

הוא חי בלי קולזר לכל אדם מגיע קלוזר או הסבר למה פתאום התהפכת..

זה לא בוגר ואני לא הייתי רוצה להיות אדם כזה לא רק בזוגיות גם עם חברות עבודה וכו'..

זה ממש לשים את עצמך בפרונט.. שהרגש של הצד השני לא חשוב ..

אל תעשו את זה זה רעיל

רק אני אומר לא למהר להסיק מסקנות על האישיות שלו רק בגלל זה. אני לא מכיר את כל האנשים, אבל לא יכול להיות אדם ממש רגיש ומתחשב אבל שפשוט כשהוא בא להסביר אז המילים נתקעות לו בגרון והוא לא מעז לומר?  אז מה יעשה, ימשיך בקשר ויעכב אותה?

היא טוענת שאין לה מושג למה קם והלך רוב הבנות שמרגישות ככה קיבלו רמזים סותרים ..

אף בחורה לא כועסת שלא רצית אותה

בחורה כועסת כי התנהגת כמו אחד שרוצה

כמו אחד שמאוד רוצה ..

ואם רוצים ולא רוצים מבקשים יומיים של חשיבה או זמן מוגדר מראש (שמכבד את הצד השני) ושם חושבים אם כן או לא .

להחלטה או של שלב מתקדם אז הוא מקבל רגליים קרות

צריך לקבל טיפול ..

הבחורה לא אשמה 

אומר שלא תמיד נכון לקפוץ למסקנות על זה שהבחור חסר רגישות, ולא חייבים לפסול לנסות עוד פעם במקרה כזה.  כמובן שעדיף בפעם השניה אם הקשר זורם לשוחח בכנות על כמה קשה היה שהוא חתך פתאום בלי להסביר

אני הראתי יותר עניין ואמרתי את זה גם. אבל זה באמת מעצבן לנחש למה הוא חתך.

דרך אגב, גם לכם יש בומים מטורפים? יואוו ועכשיו אזעקהה

שה' ישמור על כל עם ישראל!!

זה באמת לא לעניין לחתוך פתאום בלי להסביר. אני בחיים לא היית מסוגל לעשות כזה דבר. אבל אני לא מכיר את כולם אז לא יודע איך האישיות שלהם עובדת

אבל מצד שני אני לא הייתי ממהר להסיק לגבי האישיות שלהם

אם זה לא היה קורה לי בעצמי, יש מצב שלא היית יודעת עד כמה זה קריטי להסביר בצורה ברורה לצד השני למה אתה עוזב, זה פשוט עניין של מודעות למה עלול לפגוע, זה לא אומר שהוא *רצה* לפגוע..

הייתי כל כך במקום מרצה ומאוהב שלא חשבתי בכלל שזה לא תקין.

חשבתי שעברתי הלאה אבל פתאום הוא התחיל להופיע לי בחלומות -_- ושחברה שלי סיפרה לי שהיא יוצאת עם מישהו מאותה ישיבה נפל לי הלב.

לקח לי איזה כמה חודשים להבין שמשהו עוד פתוח שם. הספקתי לצאת עם כמה בחורים ממש חמודים מאז ובקושי הצלחתי להגיע איתם לדייט שני..

מעניין אותי האם הוא הצליח לשים את הקשר מאחוריו ולהמשיך הלאה? לא יודעת איך אני ארגיש שהוא יתחתן. דייטים זה כזה דבר מוזר, מעמיד אותך במצבים קיצוניים. נראה לי אני פשוט אתמקד עכשיו בלימודים עד שאתאפס.

אנשים מקסימים מתנהגים בצורות מוזרות בדייטים זה לא אומר כלום!

אני מתפלאה עליך אף פעם לא נתקלת בחברות שלך שמתנהגות לא יפה מלחץ?

אף פעם לא שמעת מישהו מספר "היא התנהגה בצורה הזויה" וחשבת "אני בדיוק מתנהגת ככה וזה לא הזוי בעיני"? 

אף פעם לא שפטת ואז גילית שבעצם היתה סיבה?

בסך הכל הוא לא הסביר למה, זה לא אומר עליו כלום! אולי הוא חשש שהיא תיעלב? אולי הוא לא יודע כמה זה משמעותי? אולי זה משהו פרטי שלו שהוא לא יודע איך להסביר?

אם בן אדם עשה טעות במשהו זה לא אומר שגם יהיה סיוט לחיות איתו ועדיף לה שלא. 

לפעמים הפוך, יש מניעות דווקא בקשרים עם פוטנציאל אמיתי. (מכירה סיפור מקרוב)

@צמאה לאמת אם זה חשוב לך, תאזרי אומץ ותחשבי איך נכון לעשות את זה. מה הכי גרוע שיכול לקרות? מה יש לך להפסיד לעומת מה שזה שווה?

רק את יודעת בסוף אבל תחשבי על זה.

(כשאני צריכה לעשות צעד ראשון מול בחור אני מזכירה לעצמי שאני עושה את זה לא בשבילי כי זה לא הסיפור רק עליי אלא יש מטרה קדושה ואם זה נעשה בצניעות אין סיבה שלא. תחשבי על תמר, רות. את מרגישה אם זה לרצון לפני ה' ומקבלת כוח מזה.) 

בשורות טובות❤

עכשיו אני מלווה בחורה שהבחור פשוט נטש אותה אחרי שהתארסו ..

זה עולה לה בבריאות ..

ואת המינימום הוא לא עשה לא סגר את הדלת כראוי .

זה המינימום שאפשר לעשות ואם אתה לא עושה את זה אתה אדם רעיל

מדובר רק על סגירת מעגל

שאתה פוגע בבן אדם ברמה כזו

המינימום שאתה יכול לעשות זה לעשות לו סגירת מעגל ...

כי שאתה פשוט נוטש בלי הסבר .. ואו זה כל-כך מגעיל רעיל ילדותי.. ומביך מאוד נותן הרגשה למי שעשה את השידוך .. הוא בעצמו מתבייש ..

לתווך!!!!! לסגור מעגל ...

לא לברוח בלי להסביר 2 דק לסגור מעגל לצד השני זה הכל

וכמו שאמרתי מקודם, אם הייתה התנהלות כה קיצונית, יתכן שהיה משהו מצידה שגרם לזה 

או למישהו ששידכת או לאחותך 

נדבר

נראה אם תמשיך לדבר כך

זה שמישהו חולק עלייך לא אומר שהוא לא מבין כלום

היא בעד לא לעשות סגירת מעגל לאנשים ?

ואו איזה אנשים טובים אתם

צביעות

ובעייני זה צביעות ..

נדבר אחרת שבחורה תצא איתך רציני .. ותלך ביום בהיר אחד בלי לעשות לך שיחת סגירה ראויה.

לא נראה לי שאני אפעל כך.

ובכל זאת, אנסה להסביר איך אני רואה את הדברים שהרמוניה אמרה:

לפעמים יש סיבות שכאשר מנתקים קשר לא מסבירים עד הסוף את סיבת הפרידה,

לעיתים אנחנו מתנהלים בצורה שעל פניו לא נשמעת הגיונית במהלך קשרים כי יש סיטואציות שיכולות לגרום להתנהלויות מסוימות שלא נשמעות הגיוניות.

לשני הדברים הללו יכולים להיות הסברים שלא הופכים בן אדם לאדם רע ולא שווה.

היו לי מספר קשרים שהסתיימו כי היה רגש (לרוב מצידה) שזה לא מתאים בלי יכולת להסביר מדוע, האם זה הופך אותן ללא שוות?

לא, לפעמים אנחנו מבינים בתת מודע שזה לא הקשר המתאים והנכון אבל לא יודעים להסביר מדוע.

אנשים עוברים דברים באמת לא פשוטים בכלל .ועדיין המינימום זה לכתוב אני עובר עם עצמי דברים לא פשוטים .. תודה על הזמן שלך בהצלחה בהמשך.

זה המינמום יש בנים שיוצאים לדייטים ופשוט נעלמים ..

אני בעצמי דיברתי עם2 בנים צעירים שבוע שעבר שרציתי לברר אם לשדך אותם ..

ואחד מהשאלות ששאלתי מה אתה עושה שלא מתאים בדייט ? או לא רוצה להמשיך לדייט השני ..

מה הם אמרו??

כלום ..

אמרתי לא תתווך לבחורה?

לא נראלי ניתן לטבע להמשיך.

זה לא תקין זה ילדותי אם נשפוט אותו לטובה ואם מדובר באדם בוגר זה רעיל זה לא בסדר

מה הבעיה 2 דק או הודעה או טלפון .

לשקף אפשר לשקף הכל בצורה חכמה .

אם אתה לא מסכים עם זה אין לי מה להגיד לך 

אבל את לא יודעת לשים את האצבע מה הסיבה לכך.

איך תתווכי את זה?

אני חייבת להיות כנה מרגיש לי שזה הרבה יותר לכיוון הלא מאשר לכן..

מה הבעיה?

אפילו אנשים חולים שעומדים לפני ניתוח רושמים הודעות סיום או טלפון .יש לי דברים אישיים תודה רבה על הזמן שלך משהו עם עצמי 

אז בחור ממוצע לא יכול להגיד?

ולומר שלא ממשיכים "אבל קשה לי לדעת למה אלא זה הרגשה". אבל לא לחתוך ככה 

גם אם קשה לשים אצבע למה. ולא לחתוך ככה סתם בפתאומיות. מה זה הגיע לו פתאום? אפשר לשתף בהתלבטות לפני

תחושה שלא עוזבת במשך יומיים, אבל אתה לא יודע להסביר למה.

החלטת להקשיב לתחושה, איך אתה מסביר זאת באופן טוב?

האם זה עדיין פרידה בלי הסבר?

בקשרים קצרים של פחותמ5 דייטים סבבה ניחא, אי התאמה וזה

אבל בקשרים של חודשים להיעלם בלי להסביר למה זה אכזריות לשמה.

אתה מכניס תצד השני ללופ של מחשבות, הוא תוהה מה הוא עצמו עשה לא בסדר, הוא יתקע עליך, הוא ינסה לרצות אותך, הוא יאשים את עצמו. וכל זה בגלל שלא הסברת בדקה למה לחתוך

למיטב ידיעתי גם לא היית שם כדי לשמוע איך הוא חתך בדיוק.

העיקרון הוא שכל עוד אפשר, רצוי לדון את הצד השני לכף זכות ולעשות מה שאנחנו יכולים. לא לעשות חשבונות ולפרשן יותר מדי אישי את הצד השני, הרבה פעמים הצד השני פועל בצורה מסוימת בגללו ולא בגללנו.

בדיוק .. כי הוא עסוק בעצמו וכי הוא לא יכול לתווך לצד השני מה קרה אחרי 8 דייטים או חצי שנה 

תתפלאי עד מחר

יש השלכות למעשים הרבה הרבה מעבר למה שאת מתארת ..

של שנים או אפילו בריאותיות .. כל מה שכתבתי לך מבוסס על מקרים אמיתיים של אנשים.

אהבת בהצלחה לא אהבת שלך.. הכעיס אותך ? שלך

זה לא הופך את כל האדם ל"טמבל" וללא שווה אותה. כשאת אומרת דבר כזה זה לא ינחם אותה, כי זה לא מתואם עם הרגשות שלה וזה גם לא פיתרון לכאב.

יתכן שהיה פה שילוב של דברים שגרם לכאב. זה שכואב לה לא אומר שהוא אשם (גם לא היא). 

זה לא נובע מרצון לעשות רע

זה נובע אולי מחוסר הבנה עד כמה זה לא יהיה נעים לצד השני.

זה לא אומר שהוא אדם רע.. 

באמת

שאנשים עושים דבר כזה לא בסדר הם צריכים להבין את זה

דיברנו נטו על העניין של ללכת עם ולהשאיר דלת פתוחה

כמו שפותחת השרשור רשמה:

"הוא אפילו לא הסביר לי למה הוא חתך. פשוט הלך .."

ורשמה שהיה לה קשר רציני איתו ..

לא היה מגיע לה סגירת מעגל?

רשמה כמה זה כואב לה

כמה היא לא מצליחה להשתחרר ממנו ?

ואת זה את יודעת למה? כי דבר כזה בפסיכולוגיה שנקרא קשר רעיל

שבו אדם שעסוק בעצמו קם והולך ללא הסבר .. אותו אדם שהיה במערכת יחסים איתו ( זוגית -משפחתית- אמא ובן , חברית - בחורה עם חברה שלה)

יכנס לתוך לופ שמאוד מאוד לא קל לפתור.. כי לא נפרדו ממנו כראוי.)

שבחור בקשר רציני עם בחורה קם עוזב אותה ללא הסבר ..

הוא מייחס לעצמו את אותה התנהגות רעילה שמאוד הרסנית

רק אמרתי להיפרד כראוי

לא חושבים שתעמדו בזה

תעבדו על היותכם אנשים בעולם.

ואל תצאו לדייטים

הוא עשה מעשה לא בסדר, אבל זה לא אומר שהוא אדם רעיל וצריך לפסול אותו. 

זה בדיוק הקטע של "הוי דן את כל האדם לכף זכות".

מעבר לזה, אני לא חושבת שכל האשמה עליו. 

א. היא יכלה לבקש ממנו לשמוע את הסיבה, לא?

ב. אנחנו לא יודעים עד הסוף מה היה שם.

ג. הוא אחראי על חלק מהכאב שלה אבל לא על כולו. 

הכוונה לדוגמא שיכול להיות שהוא פגש אותה בתקופה רגישה מנטלית, והתגובה שלה היתה קשה גם בגלל זה ולא רק בגלל המעשים שלו.

גם היא וגם הוא, בני אדם.

אבל זה לגמרי מתנגש פה

כשמישהו פשוט נעלם בלי להסביר זו בעיניי התנהגות רעילה

היא משאירה את הצד השני עם בלבול. כאב. וחוסר סגירה

יש כאבים שגם טיפול לא תמיד מצליח לרפא לגמרי

גם אם לא הייתה כוונה רעה יש אחריות

מי שלא מסוגל לתת מענה אנושי מינימלי לא ראוי בעיניי להיכנס לקשר או לצאת לדייטים

כי זוגיות מתחילה במקום הכי בסיסי של כבוד ורגישות

זה ואהבת לרעך כמוך , בסיסי!

יש פה עוד אדם בקשר לא רק אתה

לא מקבלים את זה אל תצא

חייב לתת סגירת מעגל - הסבר. אפילו קצר זה כל-כך בסיסי.

שיש לו השלכות מאוד קשות ככל שהקשר רציני 

כמה שפותחת השרשור רשמה שהיה לה

כואב מאוד וליבי איתך,

אבל כנראה הבנתי את הסיטואציה שתיארת.

לדעתי, הייתי נמנע מפנייה ישירה לבקש לחזור, אולי באמצעות צד שלישי וגם על זה לחשוב טוב.

נראלי שאתה ואולי קצת גם אני מיהרנו לנתח סיטואציה שלא היינו בה .

אבל כן יש הרבה כאב מההודעות שלה

בעייני ללכת בלי להסביר זה דבר לא מכבד בעליל

את אכן מיהרת,

נדמה לי שנתתי התייחסות הולמת למציאות ולכן לא חושב שמיהרתי.

מסכים שללכת בלי להסביר זה לא מכבד,

אבל לפעמים יש סיטואציות בהן הפרידה או באמת מתבצעת בלי להסביר (לעיתים יש לזה הסבר טוב, אולי לא מוצדק, אבל זה מובן מבחוץ) ולפעמים ההסבר לא מספק את הצד השני (בצדק או שלא).

ולכן אני לא מוכן לצאת נגדו, כי לא בטוח שהייתה פה התנהלות פסולה אף שברור שהיא לא ההתנהלות האידיאלית.

ואני אוהבת לתפוס צד ..

בשביל זה יש גיוון 

בעזרת ה' תזכי לבעל שיעריך אותך ואת אותו 

מסכימה איתך שזה לא טוב ולא מסכימה שאדם כזה לא יכול לצאת לדייטים.

אני עדיין מעדיפה לחשוב שהוא לא רע לב ושאם הוא היה יודע הוא היה עושה את זה אחרת. ואני מאמינה שקורים דברים כואבים בחיים שאין לנו שליטה עליהם רק על עצמנו על התגובה שלנו.

הם מורכבים

אבל יש הבדל בין לרצות סגירת מעגל לבין לנסות חחזור לאדם שפגע בה. ואשם היא לא מילה נכונה אולי בהתאם למורכבות שיש בבני אדם, אבל יש מידה מסוימת של אחריות בוודאי. בטח בתוך קשר רציני. טריקת דלת בצורה כזו היא בריחה בדרכ. וזה כואב. אז תשני סמנטיקה מאשם לאחראי. זה לא משנה את התוצאה בעיניי.

ייתכן אגב ושום הסבר לא יסבר לה את האוזן ויפתור לה את הכאב. וגם אם כן, לפעמים פשוט כואב וצריך לתת לכאב הזה לעבור דרכינו ולצמוח ממנו.

אבל אני בכל אופן לא חושבת שנכון ליצור קשר על מנת להחיות את הקשר. ופירטתי על זה למטה גם.

קראת גם את התגובה השניה שלי? כתבתי שאני מסכימה עם זה שיש לו אחריות על חלק מהכאב שלה, שהוא יכל למנוע אם היה עושה את זה יפה. אך לא על כולו.

האמת שעם השרשור התברר לי יותר המקרה. אני לא חושבת שהיא צריכה לנסות לחזור אליו בכל מצב. אני פשוט לא תפסתי באיזה מקום רגשי היא נמצאת כרגע וכמו שאמרת זה הנקודה שדורשת טיפול. 

או יותר לא נכון לא עושים, לא לומר את האמת במקרה כזה!!!

הרב מאניס פרידמן מסביר שזה דבר שיכול מאוד מאוד לפגוע בדימוי עצמי של בני אדם לשמוע את האמת לגבי למה הצד השני לא מעוניין. לא צריך, באמת. זה בד"כ סובייקטיבי ממילא.

יש גוונים רבים לביטחון עצמי

חשבתי שזה יהיה קצר ומצאתי את עצמי כצפוי כותבת באריכות רבה...

בתקופה האחרונה שמה לב שעולות בי תגובות בהתאמה לשואלים, ומתוך תחושת אחריות כלשהי נמנעת מלשלוח בפומבי, דברים שיכולים להילקח למקומות שונים ולי אין דרך לכוון לפי מי שקורא.

אז שלחתי לך באישי את התגובה שלי, ואם יש מי שמענה לזה יכול להאיר ולכוון במשהו, מוזמנים לבקש ואשלח.

זה פשוט דפקה שיש לנו שדווקא מי שיותר קשה להשגה הוא מושך יותר.

אבל צריך לעשות הפרדה שכלית והגיונית שאין שום סיבה טובה ללרצות אדם כזה.

נקסט

חוצמיזה אם הוא ירצה לחדש תקשר הוא צריך לעשות את זה הוא הגבר, והוא זה שחתך.

גם אם זה היה הפוך היא הייתה צריכה לחדש תקשר ולא לצפות מהצד השני לבדוק

אז "צריך" , "הוא הגבר" ושיקולי אגו כאלה ואחרים לא נכנסים כאן. אם יש פוטנציאל, למה לא לנסות?

לא יודעת אם זאת הרגשה שלי בלבד, אבל שמעתי את זה מעוד כמה בנות.

איפה החיזור שהיה פעם? מרגישה שבנות יותר רוצות מבנים ורוב החתונות זה בזכות הבנות. לפעמים הבנים קצת תופסים מעצמם יותר מידי בגלל שיש להם מלא הצעות (כי מציעים להם קודם).

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל!

גבר אמור להתנהג בצורה מסוימת בזה, אם אישה מתנהגת כמו גבר, זה מוריד מהערך שלה וזה מוריד לנו מהמשיכה שלנו כלפיה. כנל הפוך גבר לא אמור להתנהג כמו אישה 

קשר המון להיות הדדי.

רצון של 2 אנשים, כשזה רצון חד צדדי זה לא קשר

סתם לפעמים עולה לי המחשבה אולי הוא סתם חתך. אבל מי אני שאתווכח עם ההרגשה שלו ואני גם לא רוצה להיות במקום הזה. מי שלא רוצה אותי אני לא רוצה אותו. ואז עולה לי עוד מחשבה, תפסיקי עם האגו, אולי יכול לצאת מזה משהו, לא שווה לנסות? את לא סתם הרגשת שיש פוטנציאל, עובדה שעם כל השאר לא הרגשת כלום. ואז אני שוב חושבת למה הוא חתך ומעלה לי לראש את כל התיאוריות האפשריות וזה לא נגמר.

זה מה שקורה שחותכים בלי להסביר.

..

לי הודעה ארוכה ארוכה אחרי חצי שנה, לא רציתי כי לדעתי זה ממש לא התאים אבל זה היה מוערך ממש.

( זה היה אחרי דייט אחד אז זה שונה)

ביקשת ממנו?

הפוך, במקום לפנות כלפי חוץ, תתרכזי פנימה

מה התחושות שעלו בך כשהיית איתו? איזה חוסר הוא מילא לך?

מהחוסר הזה את צריכה להיזהר מול בחורים. ולמצוא לו מילוי קודם כל בעצמך . כי נשים דעתן קלה זה לא איזו אמירה שובינסטית, זו הבנה עמוקה בנפש האישה, שהיא יכולה ללכת אחרי מישו שלא יהיה לה טוב איתו, כי הוא נגע לה בנק רגישה שצריכה מילוי. ואז גם לעשות לזה אידאליזציה למרות שעובדתית, הוא התנהל בצורה שלא מתאימה לך

לדעתי, ממש לא מתאים

אם הוא היה מרגיש כמוך, הוא היה מנסה.ואם הוא לא בטוח בעצמו /וואטאבר - אני לא בטוחה שכדאי לך להיות עם בחור כזה.

בחור שגוסטינג זה חלק מסולם ההתמודדויות שלו, יכול  להיעלם אם הוא יפחד ממחויבות רגע לפני חתונה ולרסק בחורה. ובתור בעל, את ממש לא רוצה גבר שנעלם ככה.

השנקל שלי לגבי בחורים ומידות וכו - תבחני אותו בקור רוח כאילו היית בוחנת חתן לבת/ אחות/ חברת נפש בהסתכלות מלמעלה. היית חושבת שכדאי לה ליצור קשר?

הצלחתם להוריד לי ממנו.

הוא בחור טוב, אבל לא בשבילי

הוא פגע בך פגיעה קשה.  נקודה. מכוון או לא מכוון. זה לא רלוונטי.

מי שפוגע בך (ולא משנה מה התירוץ לחתוך בצורה כזו, גם אם נניח את פגעת בו בטעות ואת לא יודעת למה)

אז זה ...(אני טיפה מקצין אז לא להתרגש), טירוף הדעת, לנסות לחזור אליו.

בשום פנים ואופן לא. זה אומר שאת פשוט בתקופה חלשה ואת צריכה להתחזק. ואת גם תצחקי על זה בהמשך.

עכשיו, נכון שזה פורום דתי אז כמובן להתחזק באמונה..וכו'..

אבל יש עוד 2 דברים שמחזקים מאוד את האדם (כמובן זה קל לומר מאשר לבצע, אבל צריך קודם להפנים את זה ) :

א. בריאות גופנית. כושר. יש לזה קשר -ישיר- לנפש. גוף בריא = בסיס לנפש חזקה.

זאת אומרת אם נניח בן אדם לא פעיל גופנית בכלל (יושב במשרד כל היום למשל), אז הנפש שלו תושפע מזה. חייב מינימום 8000 צעדים כל יום. בטח בתקופה חלשה.

תרגילי כושר אחרים = בונוס (כפיפות בטן או להרים כסא או כל דבר שגורם לאמץ את השרירים. רצוי כל פעם שרירים אחרים)

ב. בריאות המח. שזה קשור יותר למדיטציה. אבל מדיטציה זה שם מפוצץ. כל פעילות שגורמת לבן אדם "לרחף" ולא לחשוב יותר מדי..זה מנוחה למח.

לתת למחשבות במח -לנוח-. כמובן מדיטציה קלאסית זה דבר פשוט מאוד :

נושמים. 2 שניות.

נושפים  4 שניות ואז סופרים 1.

ככה ממשיכים עד 10 ואז חוזרים ל 1.

20 דקות והמח כמו חדש. כל יום (בעיקר בתקופה חלשה)

בהצלחה.

אם זה שלך הוא ימצא את דרכו.

אם הוא הוריד אותך...

ראשית כל, דברים כאלה הם לא פשוטים ללב שככ רוצה. וודאי שצריך תקופת התאוששות. נסיוני הראה לי שגם כשזה קורה, ברגע שמגיע משהו ממש טוב אחר, מאוד יכול להיות שהוא "יחליף את מקומו" של ההוא ששבר את ליבנו, וימלא את הלב מחדש בבחור החדש. אני יודעת שיצאת כבר מאז עם כמה, אבל אולי עם מישהו אחר זה יכול לקרות? הלב הוא דבר חי בסה"כ. אין לדעת.

לגבי ליזום להחזיר את הקשר - למה לא? אבל מאוד כדאי דרך תיווך לדעתי ולא ישירות. ואוסיף שגם אני אומרת כמו שקראתי פה קודם שלא כדאי לפתח יותר מידי ציפיות.

לגבי לדרוש לדעת את האמת לגבי למה הוא לא רצה להמשיך - ממש לא כדאי. הרב מאניס פרידמן הסביר שזה דבר שיכול מאוד מאוד לפגוע בדימוי עצמי של בני אדם לשמוע את האמת לגבי למה הצד השני לא מעוניין. לא צריך, באמת. זה בד"כ סובייקטיבי ממילא.

בהצלחה רבה רבה! מאחלת לך שאור גדול ייכנס לחייך ותזכי למצוא את הנכון והאמיתי בקרוב!

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

המדינה ברשות גברים והנשים מושלות בגבריהם - שריטות ליליות

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.

2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.

3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.

4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.

5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.

6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.

בהצלחה רבה

@הפי 

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.

בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...

סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה

הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)

להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)

להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי

גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...

זהו  כל השאר מלמעלה

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

אם זה חסר טאקט זה שלה אבל כנראה היא רצתה ממש לשתף... 

היא כותבת לכן את זה דווקא בתור בנות שמבינות את הכאב ואת גודל הנס!!

אני בטוחה שהיא מתפללת עליכן!! ואולי היא חושבת שזה שקרה לה כזה נס יכול לעודד אתכן שבקרוב גם לכן זה יקרה!

זה לא טוב המבט הזה ששם במרכז את הכאבים של עצמו, לכולם יש כאבים... אז נשתף רק בדברים עצובים?? 

אומרים שיותר מלהשתתף בצער הזולת קשה להשתתף בשמחתו...  

מובן שיש קושי ומותר קצת להתמסכן אבל זה לא צריך להיות הלך הרוח שלנו אנחנו צריכים לחזק אחד את השני! 

אני לא שופטת אותך באופן אישי בטוחה שהיה כואב לקרוא דבר כזה... אבל זה ציבורי ואני חייבת להביע את התנגדותי כלפי המגמה והאוירה הזאת אצל רווקים... זה משגע אותי😟

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.

בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.

המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.

אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

רק הלכתית.

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

כרגע.

האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.

וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.

גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.

ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !