זה הציטוט מסוף הרמב"ם שם: "ופי' לחתום רוצה לומר שיפסוק במקום שאינו ראוי לפסוק"

לפי מה שנראה ממנו הכוונה ב"לחתום" זה לעצור באמצע או לסיים עד הסוף,
אולי אפשר לומר שלדעתו "להאריך ולקצר" מדבר על פתיחה בברוך, ו"לחתום ושלא לחתום" זה על לסיים בברוך.

במכל מקרה, ראיתי את הפירוש הזה בויקישיבה-

אחת ארוכה ואחת קצרה - כלומר, ברכה אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר - ברכה שהיא ארוכה, לדוגמה "יוצר אור" אסור לקצר אותה, לדוגמה להגיד רק "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכול" אלה צריך להגיד אותה כמו שהיא לקצר, אינו רשאי להאריך - כלומר, ברכה שהיא קצרה, כמו "אהבה רבה" אסור להאריך אותה ולהוסיף לה עוד מילים שלא נכתב במפורש שצריך להגיד אותם.

לחתום, אינו רשאי שלא לחתום - כלומר, ברכה שבה חותמים, (שמסיימים בה ב"ברוך אתה ה'...",) כמו לדוגמה "אהבה רבה" אז בה אסור להוריד את ה"חתימה" אלה צריך להתפלל כמו שכתוב במפורש ושלא לחתום אינו רשאי לחתום - וברכה שבה לא חותמים בסוף, כמו ברכה מברכות הנהנין, אסור לחתום בה.

להאריך/לקצר-לברך את הברכה הראשונה או לא

לחתום/לא לחתום-לברך את הברכה האחרונה או לא

הפסקה האחרונה מדברת על חתימת הברכה, יש שחותמים "בברוך אתה" ויש ברכות שלא חותמים ב"ברוך אתה", ולגבי להאריך ולקצר קאי על הברכה עצמה, אם זו ברכה ארוכה, אל תוריד מילים לפי דעתך והשגתך, תקרא כל מילה שכתובה, ואם זו ברכה קצרה, אל תוסיף מדעתך, תקרא בדיוק מה שכתוב

...

… בניגוד למשה  שהוא שליח של השם.

לשם יש תוכנית על  שהיא נשגבה מבינתי אבל בפשטות אני חושב שאף אחד לא זכה להוציא ברכות כאלה על עם ישראל כמו בלעם ועובדה שהם מצותתות בסידורים , ובדרשות  לאורך כל ההסטוריה.

… לא יכול להיות שהשם ישים ברכות כאלה בתוך כלי פחות ערך.  כנראה בלעם ידע את תוכנית השם שנאמרה לאברהם בברית בן הבתרים "יידוע תדע….."

ולפי הגמרא יעץ לפרעה את אשר יעץ כדי להגשים את התוכנית הזאת עד "ואחרי כן יצא ברכוש גדול". לכן כאשר הוא הלך אל בלק הוא הבין שהוא לא הולך לקלל אלה לברך.

שהברכות של בלעם יותר גרועות מהקללות דל אחיה השילוני (מס' תענית).

אז הברכות שלו כשלעצמן לא כאלה...

…  

"ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך…"

אצל משה הקשר חי, וגם אצל איוב הגוי המוסרי

אברהם סתיו

מיכה ו' ה'

avid;font-size:21.7px;">עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'

רשי:

"ומה ענה אותו בלעם בן בעור" - מה אזעום לא זעם ה' (במדבר כג) שלא כעסתי כל אותן הימים "מן השטים" - שחטאתם לי שם דעו צדקותי שלא מנעתי טובתי ועזרתי מכם עד הבאתי אתכם לגלגל וכבשתי לפניכם שם את הארץ.

זה הרי אחד מעשר זכירות שצריך לזכור בכל יום.

אמנם אין לי תשובה מוחלטת מחז"ל

אבל אני חושב שרעיונית זה בא ללמד מוסר כמה אדם שרוצה משהו (רע במקרה הזה) יכול להתעלם מסימני אזהרה - אפילו מעל הטבע כמו בעל חיים שמדבר איתו 

וכל הפרשה נועדה להראות שה' מעל המאגיה של קללות וכו

'בשר ודם המבקש להנקם מחבירו מעלים את דבריו שלא יבקש הצלה, אבל הקב"ה ישגיב בכחו ואין יכולת להמלט מידו כי אם בשובו אליו, לפיכך הוא מורהו ומתרה בו לשוב'
 

באופן כללי נדמה לי שיש הרבה סיפורים בתנך בהם הקב"ה מעביר אנשים או נביאים סדרת חינוך (פרעה, אליהו, יונה)
 

(זו אולי לא תשובה מלאה או לגמרי מספקת, ובכל זאת זו נראית לי תשובה טובה)

...."וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא"

ואז בלילה השני השם אמר:

"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה."

"ואך – על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. ואף על פי כן, 'וילך בלעם'. אמר, שמא אפתינו בדברים ויתרצה" (רשי)

...שצריך אומץ ובטחון בשם  כדי להשמיע באוזני מלך מואב ושריו ארבע פעמים ברכות מופלאות במקום הקללות

שהם ציפו ממנו לקלל

אבל נשמע לי שיש לך פרשנות משלך לפרשה. תרצה לחלוק אותה בתגובה להודעה הראשונה או בשרשור חדש?

...."וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, הִנֵּה-בָאתִי אֵלֶיךָ--עַתָּה, הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה:  הַדָּבָר, אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי--אֹתוֹ אֲדַבֵּר."

"וַיַּעַן, וַיֹּאמַר:  הֲלֹא, אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִי--אֹתוֹ אֶשְׁמֹר, לְדַבֵּר."

"וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק:  הֲלֹא, דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה."

"וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק:  הֲלֹא, דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה. אִם-יִתֶּן-לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ, כֶּסֶף וְזָהָב--לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת-פִּי יְהוָה, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי:  אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֲדַבֵּר. וְעַתָּה, הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי; לְכָה, אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים."

ממש קידוש השם. שלא לדבר על זה שהשם זיכהו להוציא מפיו ברכות מופלאות על עם ישראל .

זה עובדה פשוטה.

אני מתכוון לזה:

מצד אחד : " וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה."

מצד שני: "וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא,"

הרב שרקי השווה זאת לפילוסוף ניטשה, שמצד אחד היו לו דעות אנטישמיות מסויימות ומצד שני היה נאמן לאמת והיה חייב להודות שעם ישראל הוא העם הנפלא בעולם

בסוף ה' מראה לו שבפנימיות עם ישראל אין שום חסרון כי האתוס של ישראל מבוסס רק על אלוקים, ואלוקים הוא מושלם "מה אקוב לא קבה אל, ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו. אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו".

אין שום כוח טומאה הנובע מהטבע, בישראל "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל"

האתוס היחיד של האומה זה ה', ומכיוון שה' מטדלם אז גם האומה באתוס שלה מושלמת. כאשר מצד האתוס עצמו נאמר "כולך יפה רעייתי ומום אין בך" ומצד הופעת האתוס בחיי הכלל בעולם הזה, יש דורות שנאמר על האומה "כי זנתה אמם הובישה הורתם".

וכמו שאומר הרב קוק "אהבתינו את האומה לא תפריע לנו מלבקר את מומיה, אבל כשמסתכלים בפנימיותה, רואים שאין שם מום כלל אלא כולך יפה רעייתי ומום אין בך"

...ולכן שלמות נמדדת כך.

אתה באח מכיר את הסיפור על נוסע בספינה שרצה לקדוח חור בחדר שלו.

חוץ מזה עם כלל הדור לא רשע, אז גם עוונות היחיד לא מחייבים גלות, למשל בדור השופטים בפלגש בגבעה עם ישראל היה רשע יותר מדורו של מנשה מלך יהודה אהל לא התחייב גלות כי לא היה מלך וזה היה אוסף של פרטים חוטאים והחטא לא מוסד בסדרי הציבור הקולקטיביים או הפוליטיים

כי עלון מכון ויצמן לילדים היה נקרא פי האטום וד"ל ואכמ"ל וזה

רק מפאת כבודו של בלעם כביכול.

לע"ד

האתון היא מעין משל לעם ישראל

ודי לחכימא

רק הכלים הפוליטיים והגשמים בישראל נמשלו לחמור כמו חמורו של משיח. אפילו יוסף נמשל לשור ולא חמור. חמור זה חומרי מדיי.

נראה שדווקא האתון זה משל לאומות העולם. 

ר' אפרים מלונטשיץ כתב:

"ויפתח ה' את פי האתון. נראה שגם זה צורך שעה היה להראות לו כי הוא דומה לחמור זה שאין מטבעו לדבר, ולכבודן של ישראל לבד פתח ה' את פיו כך בלעם רק לפי שעה פתח ה' את פיו בנבואה לכבודן של ישראל, ושלא יאמרו האומות אילו היה לנו נביאים חזרנו למוטב"

רבנו בחיי:

ע"ד הפשט דבור האתון נס גדול וחוץ מדרך הטבע והיה זה לכבוד ישראל, כי הקב"ה הפליא לעשות ורצה לשנות סדרי בראשית בדבור הבהמה לומר שאפילו הבהמה תכיר ותדע שאין השליחות הזה ראוי להעשות, והנה זה כאדם שאומר להרים שיכסוהו ולגבעות שיפלו עליו, ואין צריך לומר המין האנושי שהוא משכיל, כי אפילו הבהמה שאין לה שכל תשכיל שאין ראוי להסכים בקללת עם כי ברוך הוא

אולי כמו פרויקט השות באספקלירא או ספריא?

כתבי הרב קוק ותלמידיו גירסה 4 - קטלוג מוצרים - טל מערכות - טכנולוגיה ללימוד יהדות ותורה

יש גם את אתר ספריא שמאפשר עיון וחיפוש

כמו כן יש וויקיטקסט

מחשבת ישראל, ספרות מודרנית, כתבי הרב קוק | ספריא
קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק – ויקיטקסט

או ממש בקונספט של פרויקט השו"ת, היה את זה במחשבים במרכז הרב, ככה זכור מהימים שלמדתי שם לפני כ20 שנה.

ממה שזכור לי זה היה די מושקע, והיה שם גם מ"תלמידיו" שזה יכל לכלול ספרים ודמויות לא צפויים.

אגב אני לא יודע אם יש או אין, ואולי אפילו באותה תוכנה יש...

בעיקרון היה ממש כדאי אם היה אינדקס של כתבי הראי"ה בכל מיני נושאים, כי יש הרבה מפוזרים בכתבי עת מחיי הראי"ה (כמו "הפלס", שי"ל ע"י איזה בן דוד שלו, וזה ממש מצחיק לראות את הראיה שם יחד עם כל הקנאים הקיצוניים...) - אז זה נחשב תורת חו"ל אבל עדיין נראה לי שיש הרבה שלא אוגד וחבל (ולדעתי יש גם תרומה משמעותית מתורת חו"ל של הראיה אבל זה עוד עניין).

ויש גם כל מיני מכתבים וקטעים קטנים שפורסמו בכתבי עת חדשים... הלוואי שמישהו היה טורח לאגד או לפחות לקטלג הכל.

א. פה יש את התיקייה באחת הגרסאות שלה, מעבירים בין תלמידים בישיבות אז את יכולה לשאול גם יכול להיות שיש להם גרסה אחרת.

ספרי קודש להעלות לדרייב – Google Drive

ב. אשים פה על הדרך, מאמרים אקדמיים על תורת הרב:

הרב קוק - מחקרים אקדמיים (בעיקר) – Google Drive

ג. השוואת כתבי הראיה הערוכים ומקורותיהם:

כתבי הראי"ה הערוכים ומקורותיהם – Google Drive

עשי חיל!

ובכלל,מה עם ההנאה שלנו, הקוראים?!

ולעיקר העניין, אם כתבי הרב הם לא תחום עיסוקך, אז שימי לב להשתמש בתיקייה "הרב קוק" בקישור הראשון ששלח אלרנ, זה נראה הכי הרבה ספרים בסיסיים של הרב. הקישור השלישי נראה סתם פסקאות מפה ומשם...

ולכן כתבתי להנאתי במירכאות, כי ספר הוא באמת להנאה ולא לשם לימוד בפני עצמו... (אבל זו הדרך שלי ללמוד בדרך כלל, לכתוב בעקבות הלימוד. אם כי פה הלכתי הפוך - קודם כתבתי, ועכשיו אני מחפשת מקורות...)

בכל אופן, אני מתכננת לתת לבעלי לעבור על הספר לפני פרסומו...

אין לי ספק

גם בלי להכיר אותך ו/או את הספר

כתבי הרב קוק גירסה 5 – ת"ת כנגד כולם – tora.co.il

יש גם את אתר ספריא שמאפשר עיון וחיפוש

כמו כן יש וויקיטקסט

מחשבת ישראל, ספרות מודרנית, כתבי הרב קוק | ספריא
קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק – ויקיטקסט