א. יש חטופים במנהרות ולא רוצים לפגוע בהם .

ב. מדובר על קילומטרים רבים מאוד של מנהרות.

חוץ מזה שבאיראן המטרה היא להשמיד את מתקני הגרעין, לא את המנהרות עצמם. אי אפשר להרוס מנהרה רק עם הפצצות מהאוויר.

לעומת זאת איראן, היא פרוייקט שביבי מתכנן כבר 40 שנה, והוא מאד רוצה להכריע אותם, ולהשמיד את הכור.

מה זה הזלזול העמוק הזה במפקדי הצבא, שנלחמים בעוז ובאומץ ובהקרבה רבה?

הפעולה הקרקעית התחילה רק אחרי שלושה שבועות, כי הרצי ניסה להתעלם מהוראות הקבינט  להכין תוכנית לכל עזה והציג שוב תכנית דמויית צוק איתן של משחקים על הגדר.

כשדרשו ממנו משהו אחר, הוא רץ לפצ"רית שתוציא חוו"ד שאסור שום דבר שנחשב 'כיבוש' ע"פ הפרשנות המחמירה ביותר של הדין הבין לאומי +++ כל החומרות שמישהו העלה בדעתו. לכן גם כשהקבינט במשך חודשים דרש ממנו פיקוח יעיל של צה"ל על זה שהסיוע מגיע ל'בלתי מעורבים' (נניח שיש כאלו לצורך הדיון האקדמי) ולא משקם את חמאס, הוא פשוט לא הכין תכנית.

תשובתי העיקרית היא כאן:

כפי שציינו, הדברים בכלל לא דומים מהרבה סיבות - צעירים מעל עשרים

התשובה הפשוטה היא החטופים. עם סדר עדיפויות נכון (וכואב מאוד) שבו הניצחון של האומה על האויב הוא המטרה הראשית וכל שאר המטרות הן משניות - היינו מנצחים מזמן וגם היחידים, בין עם זה החטופים עצמם ובין עם זה משפחות (שלא היו נהיות) שכולות, חיילים (שלא היו) נהרגים ונפצעים.

משנות התש"מים ואילך, גורמים אנטי-מטרייליסטים, הצליחו לבלבל אותנו וכביכול בשם ערך פדיון השבויים היהודי, גורמים לנו לשלם מחירי דמים כבדים פעם אחר פעם.

זה גם הביא עלינו שתי אינטיפדות ואת טבח שמחת תורה וגם מה שלא מאפשר לנו לנצח כעת את חמאס, במחיר דמים כבד שמזמן עבר את מספר החטופים.

עקיבא ביגמן ציטט קצינים שסיפרו לו שפעולות קריטיות בוטלו שמא יפגעו חטופים, או שמא זה יגרום לחמאס לפגוע בחטופים.

הוא יותר טוב בתקיפה וחלש יותר בהגנה.

יש לו נסיון בלתקוף את דאעש וארגוני מורדים בסוריה, וכמעט לא היה לו נסיון מול F15 F16 מרכבה 4 מעיל רוח, חוץ מקצת נסיון ב2006, כאשר מערכות לחימה כמו מעיל רוח ועוד כמה דלא אפרט עליהם נכנסו לאחר מכן.

שלא לדבר על גיבוי נמוך בהרבה מהאוכלוסייה המקומית.

אבל אני השוויתי נטו בין מנהרות לכורים.

ברור שאם היינו מפציצים את כל עזה, עם אותן פצצות שהפצצנו את הכורים ואפילו עם חלשות מהן בהרבה - לא היתה נשארת שם אף מנהרה. כשעשינו זאת בעזה, למשל על מוחמד סינוואר זה עבד.

יש עם זה שלוש בעיות:

1. לא בטוח שיש מספיק פצצות לכל שטח הרצועה.

2. עלולים להפגע חטופים. כרגע מטרות המלחמה הסותרות, גורמות שאיננו מגיעים לא לנצחון ולא לחטופים. עקיבא ביגמן דיבר על זה כמה פעמים בפרודקאסט שלו 'אידיוטים שימושיים' וכתב על זה במידה אחרי הרבה מחקר.

3. בוודאות - כשהפציצו כורים, היו שם הכורים עצמם, או עובדים ישירים בתעשיית הנשק הבלתי חוקי.

אם יפציצו ככה בעזה, בוודאות ימותו עשרות אלפי עזתים שמשום מה מתייחסים אליהם כבלתי מעורבים, (למרות שהם בחרו בחמאס, מנער ועד זקן עם קביים השתתפו בטבח ולא היה שם חסיד אומות העולם אחד...)

נתנז היה ממוגן בעובי הרבה יותר ממנהרות חמאס ועם בטון חזק פי 4 עם פלדה חזקה הרבה יותר וסיבי פחמן, והוא לא היה הכור הכי ממוגן.

שמעתי כתבה לפני 4 שנים שהטילה ספק ביכולת של הb2 להצליח להטיל על נתנז (כן, נתנז ולא פורדו) מספיק מהפצצה פורצת בונקר הכי חזקה בעולם על מנת שתצליח להרוס אותו.

כתבתי בפירוש:

"ברור שאם היינו מפציצים את כל עזה, עם אותן פצצות שהפצצנו את הכורים ואפילו עם חלשות מהן בהרבה - לא היתה נשארת שם אף מנהרה."

חלק מהמנהרות של חמאס נמצאות עשרות מטרים באדמה

כדי להשמיד אותן צריך:

1. לדעת את התוואי שלהן

2. מספיק פצצות חודרות עומק

שני דברים שאין לישראל

תשאל את נסראללה. או שלא, כי יש סיבה למה בונקר עצום ומבוצר לא עזר לו, ולכן הוא כבר לא איתנו.

הדגם הכי מתקדם של פצצה חודרת בונקר יש רק לאמריקאים, אבל גם לנו יש דגמים די טובים.

ויש יותר מ 20, לא רוצים להקריס מנהרה גם על החטופים החללים.

וכתבנו לך עוד כמה סיבות למה עדיין לא הרסו את כל המנהרות.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים