למה קורח ועדתו נקראו רשעים?סיעתא דשמייא

כי הצדק היה אתם שנאמר:

"וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע."

כנראה הרצון האלוהי יותר גבוה מהצדק.

הצדק לא היה איתםקעלעברימבאר
איזה צדק יש בלתת כהונה לכולם?
הצדק לא היה איתםהסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט"ו בתשרי תשפ"ו 23:54

קרח, כמו קין לפניו, הנצרות בהמשך והפרוגרס היום, בא לכאורה בטענות נוצצות של שוויון ובזה ערער על כל הגבולות שהקב"ה שם בעולם.

ההקשר לפרוגרס נכון?קעלעברימבאר
הרב קוק לא מקשר בין קין קורח והנצרות כדוגמאות אנשים הרוצים להתקרב לקודש אך אינם ראויים? הפרוגרס לא קשור
מה שהרב כותב שםהסטורי
זה על טענת השוויון, זה יכול להיות עם טענות לקרבת ד', כמו כל מיני היום, שמנסים להלביש את היהדות על עולם הערכים הפרוגרסיבי שלהם ו'אתה לא תגיד לי שד' רוצה..." (אם הוא אמר הוא רוצה)


יצא לי לקורא לפני כשלושים שנה, כשהתחיל הגל הפמיניסטי בציבור הדתי, את אחת מהכוהנות הגדולות של המהלך טוענת שמאז שהיא עושה כל מיני דברים שלא לפי ההלכה, היא יותר קרובה לד' ושאף אחד לא יתנשא עליה...


זה בדיוק קרחיות בטענות של שוויון וכביכול קרבה לד'.

אז זה לאו דווקא פרוגרסיבי, אלא מערבי.קעלעברימבאר

טענות כאלה היו גם לפני 50 שנה. הפרוגרס קשור באופן ספציפי לפירוק כל המסגרות המסורתיות עד יסוד, כולל המשפחה והמגדר. התופעות שציינת זה רוח נוצרית שקיימת הן במודרנה והן בפוסט מודרנה.

הפרורס הוא הקצנה עד אבסורדהסטורי
של עקרונות השוויון שמסתובבים בעולם מאז המהפכה הצרפתית ובעצם בעומק מאז קין.


וזה בדיוק מה שהגבתי לו וזה מה שמשה עונה לקרח לפי רש"י: בוקר - גבולות חלק הקב"ה בעולמו.


כשמערערים על האלוקיות של הבחירה באהרון, כי כל העדה קדושים, בעצם מערערים גם על הבחירה בישראל, כי כל בני האדם קדושים. כשכולם קדושים באופן שווה, מושג הקדושה לא נמצא.


אם הכל שווה, אז אין ויהי ערב ויהי בקר. אין הלכה, אין ארץ נבחרת ואין מי שנבחר לכהן ואין עם נבחר.


זה מהלך פנימי אחד, בהופעות שונות.

אני לא בטוח.קעלעברימבאר

הפרוגרס מגיע מהפוסטמודרניזם שסובר שאין אמת ולכן הוא פסול מיסודו.

 


 

כל ערך מודרניסטי שסובר שיש אמת, כולל ערכי המהםכה הצרפתית, אחרי זיכוך מסיגיו אפשר להכניס את נקודת האמת שבו אל הקודש, וכבר הרב זצ"ל במאמר שלושה כוחות נאבקים במחנינו, אומר שגם הליברליזם מייצג אמת רק צריך לזכך אותו מסגיו ולאחד אותו עם הלאומיות והדת, בשם הקודש העליון.


 

מה שאין כן בפוסטמודרניזם, שטוען להרס כל אמת וכל מוסכמה, ולכן הוא פסול מעיקרו ונגדו צריך להלחם מלחמת חרמה.

זה מהלך אחד, הפרוגרס הוא ה'נכד' של המודרניזיםהסטורי
ניסו להביא גאולה לעולם עם זניחת הדת ומעבר לאידיאולוגיות חדשות (שרובן השאירו את המוסר התיאורתי הנוצרי ונטשו את הצדדים ה'דתיים' שבה'), גילו שהאידיאולוגיות הללו הולידו מפלצות עוד יותר רצחניות מהדתות, אז התיאשו מהכל. זה אותו ביקוש לשוויון ואותו 'עולם ישן עד היסוד נחרימה'.


בעומק, אבל בעומק שדורש הרבה הרבה התנקות והזדככות מהסיגים, גם בפרוגרס יש נקודת אמת. מקובלים יגידו לך ש"קרח דרש בעיגולים, אבל הקב"ה מנהיג את העולם בהנהגת היושר". אין כאן המקום להכנס למושגים של נסתר, אבל בעומק יש מקום שבו השפע האלוקי הוא "טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו", אבל לא זו הנהגת העולם וההנהגה ע"פ התורה.

איזה נקודת אמת יש בפוסטמודרניזם?קעלעברימבאר
הרי הוא סובר שאין אמת.


קורח זה לא פוסטמודרניזם לכן קל לחבר את נקודת האמת שלו לקודש - שמואל הנביא צאצא של קורח. שהיה גם שופט, ובתקופתו היו במות אז הוא היה יכול להיות כהן בבמת יחיד. שמואל חי בתקופה שבה יש ביטול חלקי של מסגרות הכהונה והשופטים, בשביל לבנות מסגרת גדולה יותר של מלך ומקדש.

הוא סובר שאין אמת אנושית מוחלטת125690

ומה שאנחנו נוציא מזה - יש אמת אלוקית מוחלטת

עי' 'בעין טובה' ט"ז, "הפוסטמודרניזם בשירות היהדות".

אבל הפוסטמודרניזם סובר שגםקעלעברימבאר
אין אמת אלוקית מוחלטת. אתה צודק שהייתרון של הפוסט זה שהוא מחסל את המודרניזם הנוגד לקודש בשלילת אמת אנושית. אבל זה לא נקודת אמת, אלא אויב לאויב.
ודאי שלא כל הפוסטמודרניזם טוב125690
אבל הוא יכול להועיל לנו.
כמו שדאעש מועילים לנו נגד איראן...קעלעברימבאר
תלוי אם אתה קווניק או לא..125690
ומי שלא קווניק אז?קעלעברימבאר
בגדול, מה שכתבתי125690
מבין שגם בזה יש צד טוב שאנחנו צריכים להיעזר בו
צד טוב עצמי או פשוט שלילה לשלילה?קעלעברימבאר
צד טוב עצמי125690
ומה הצד הטוב העצמי בפוסטמודרניזם?קעלעברימבאר
קודם כל, אני רק מביא את שיטתו של ר' זלמן125690

הפוסטמודרניזם לא אומר שאין אמת אלוקית מוחלטת.

"השכל האנושי והכחמה האנושית, אינם יכולים להביא לבניית יסודות מוחלטים שעליהם ניתן לבנות דרך מוסרית, ערכית ומחייבת. על כן כל אדם רשאי לבחור בעצמו את דרכו"

"בתפיסה הפוסטמודרנית כל אדם יחיד משוחרר משעבוד אל הכלל.. אכן יש צדק בגישה שזכותו של היחיד להיות חופשי".

ודאי שיש הבדל, אבל יש בו חלקים נכונים.

גם במודרניזםקעלעברימבאר

יש תפיסות הומניסטיות וליברליות חזקות מאוד המעלות על נס את האדם הפרטי.

אבל הפוסטמודרניזם אומר שמה שבא לך באותו רגע זה האמת שלך, ואם עוד שניה יהיה לך בא משהו אחר אז הוא יהיה האמת שלך. כלומר אין אמת. אפילו לא אידאולוגיה פרטית.


תוצר גרוע יותר של זה הוא הפרוגרסיביזם. אם אין אמת, אז גם אושיות יסוד של האנושות כמו משפחה, מגדר קבוע, וקשר זוגי לא מחייבים כאמיתות קבועות, ומכאן שאפשר לפרק אותם.

בדיוק, אין אמת אנושית מוחלטת.125690
לגבי הפרוגרס - פה אתה צודק, לכן אנחנו צריכים להטות את הפוסטמודרניזם לכיוון חיובי.
אבל הפוסטקעלעברימבאר
לא טוען שאין אמת אנושית מוחלטת, אלא שאין אמת כלל.


זה כמו לומר שכשאירן רוצה להשמיד את ישראל היא גם רוצה להשמיד את האשפה שלנו, באמת כל הכבוד...

הפוסט מתייחס רק לאמת האנושית.125690
זו שיטה חברתית, היא בפני עצמה לא נוגעת באלוקות, רק חלק ממה שיוצא ממנה
הפוסט כופר בכל אמת כלשהי, חילונית או דתית.קעלעברימבאר
ולכן כשיפגוש דתי הוא יאמר "זו רק האמת שלך".


הפוסט הוא תופעה חילונית למהדרין. צמח מהפילוסופיה של צרפת בשנות ה70 80, והמשיך לארהב

אמת דתית או חילונית זה עדין אמת אנושית.סיעתא דשמייא
אמת אלוהית נשגבת מבינתנו.
מה שהאומה היהודית מקבלת לדורות בתור ערכי הקודש זהקעלעברימבאר
הופעה של האמת האלוקית בעולם.
האמת של חסידות סטמר?…סיעתא דשמייא

… של חבד? של הרב קוק?

בכלל מה זה האמת האלוקית?

האמת של קבלת האומה לדורותיה עד עכשיו,קעלעברימבאר
למשל תלמוד בבלי שולחן ערוך רמא רמבם ויג עיקרים.


רב המשותף על המפריד וגם סטמר וגם הרב קוק יהיו ציוניים כשימלוך המשיח.


אני מניח שעוד מאות שנים כל האומה תקבל על עצמה את תורת הרב קוק, כשם שהיא קיבלה על עצמה את הקבלה וחלקית את החסידות. ברגע שהיא תקבל על עצמה זה יחשב כדבר בסיסי ביהדות, כשן שהזוהר כיום נחשב ספר בסיס ביהדות.


כרגע אנו ב"אלו ואחו דברי אלוקים חיים" כי גם הרב קוק וגם חבד וגם סטמר גדולי הדור היו, והם מנסים חהתבסס על מסורת הדורות ומקורות

נכון מאוד אבל כל אלה זה הא האמת האנושית…סיעתא דשמייא

… אפילו בגמרא כשיש מחלוקת לא פתורה אומרים תיקו.

האמת האלוהית תתגלה אז.

האמת האלוקית מתגלה דרך האומה היהודית, אםקעלעברימבאר
התכוונת אנושי בתור סובייקטיבי, אז באמת האומה היהודית היא ההתגלות הסובייקטיבית של האמת האלוקית בעולם. אבל התגלות סובייקטיבית כללית נצחית וקבועה "כשם שאני אחד בעליונים, כך ישראל גוי אחד בתחתונים".


אם התכוונתי כחלקי חסר ומועד לטעויות, אז כלל ישראל הוא לא אנושי כמו אדם פרטי שחסר וחלקי, או כמו כלל אומות העולם, שם המימד הקולקטיבי הוא בהמי בכלל ולא אנושי.


יש מימד סובייקטיבי שעדיין לא נפתר, אבל זה עדיין האמת האלוקית כפי שהיא מתגלת בעולם בזמן מסויים

זה שהוא סובר שאין אמת אנושית מוחלטתקעלעברימבאר
זה לא צד טוב עצמי, זה אויב לאויב. כי הרי הוא גם סובר שאין אמת אלוקית מוחלטת
שמואל רוב ימיו הוא לוי שמשרת את עלי הכהןהסטורי
לפחות לפי סדר עולם, כל תקופת ההנהגה שלו, אחרי חורבן שילה, היא מאוד קצרה. (אני מודע לקשיי הפשט שבזה).


נכדו הימן הוא ראש המשוררים, שיחד עם דוד המלך, מארגנים את משמרות הלוויים שישוררו במקדש כליווי לכהנים שיעבדו.


מה שנכון זה ששמואל ולפניו עוד אביו אלקנה, מופיעים בדור שבו הכהנים מסתאבים ובעצם טענות קרח על התנשאות וניצול העם, שכלפי אהרון שלא שינה היו שקר גמור, נעשות נכונות כלפי בני עלי.

בתקופת היתר הבמות כל אדםקעלעברימבאר
יכל לכהן בבמת יחיד. כך שזה קצת דומה לקורח.


השלטון של שמואל לא היה ריכוזי במקום אחד בניגוד לשאר השופטים, אלא הוא סבב בכמה מקומות, דומה לדרישה של קורח שהשלטון לא יהיה ריכוזי.

כן, אבל כל זה עשר שניםהסטורי
רוב שנותיו של שמואל הוא לוי שמשרת את עלי במשכן שילה. והוא זה שמכין את המלכות הריכוזית וגם מכוון את דוד לרכז מחדש את העבודה במקדש.
אבל עיקר חייו של שמואל היאקעלעברימבאר
בהנהגתו את העם כשופט ונביא. נכון שהאנרכיה היא רק שלב מעבר מריכוזיות אחת לריכוזיות שניה, אבל ללא הקורחיות דקדושא הזאת, מלכות ישראל לא היתה נוסדת
ולגבי הפוסט-מודרניזיםהסטורי

קודם כל, גם אם אין לי תשובות טובות וודאי שאין שיטה שמופיעה ותופסת בעולם, שאינה מחביאה, גם אם מאחורי קליפות רבות וסיגים מאוד רציניים - איזושהי נקודה של קדש שמחיה אותה, אחרת לא היתה תופסת בעולם.


(ובמחילה מחלק מנושאי הקו. אם כל מה שיצא להם מתורת הרב, זה היכולת לצטט אותו וממילא יודעים להסביר איך במודרנה, בציונות, בהשכלה, אפילו בקומוניזים יש בעומק נקודת אמת - אבל כשפוגשים תופעות חדשות, מגיבים בדיוק באותה דרך שהחרדיות הגיבה: החדש אסור מהתורה והשומע ישמע והחדל יחדל - אז תורת הרב לא רלוונטית.

מרבותי למדתי שתורת הרב מאוד רלוונטית, אבל אותם עקרונות שמופיעים ב'מאמר הדור' וב'למלחמת האמונות והדעות' ובעוד אין ספור מקומות בכתבי הרב, הם העקרונות שלאורם צריך לברר את התופעות החדשות)


שנית - זה אכן דורש הרבה בירור (ואיני טוען שהגעתי למיצוי מספיק של ההגדרות), אבל רמזתי לזה בהודעה אליה הגבת, ע"פ דברי המקובלים שקרח אחז בהנהגת העיגולים - יש צד אמתי גם בשיא האינדוודואליזים, הטענה שבתוכם השם נכונה על 'כל העדה', אבל נכונה בעומק על כל בריה ובריה מבריותיו. כל חילוקי המדרגות והזהויות הן ביננו, אבל בייחס לאין סוף, הן מגוכחות.


כמובן, כשהשיטה הזאת יוצאת לפועל בלי כפיפות לתורת משה - היא יוצאת קריקטורית מעוותת לחלוטין. זו לא ההנהגה הראויה ע"פ הקב"ה. (אגב בדיוק כמו שהמודרנה התנפצה אל שתי מלחמות עולם, הצדק התנפץ אל הרשע הקומוניסטי והלאומיות אל הנאציזים) אבל נקודת אמת יש בה.

יש צד אמת בפוסטמודרניזם בעולמות עליוניםקעלעברימבאר
ואולי גם בפורים שלא ידע בין ארור לברוך.


אבל בחיים עצמם בשאר ימות השנה אין כל כך מה לעשות עם גישה שכלל לא מדברת על אמת.


(ואולי הרב רומז לכך באמרו שמתחת לשמים מוחים את עמלק, אך מעל השמים יש לו מקום. והרי ביארו שעמלק קשור לספקנות כרונית, מעיין פוסטמודרניזם).


האינדבדואליזם עצמו הוא מודרני ותוצריו היו גם לפני 100 שנה, נכון שחוסר אמת מלבה אינבדואליזם, אבל לא מחייב שכל אינדבדואליזם הוא פוסטמודרני. לכן אפשר להכניס את נקודת האמת שבו לקודש. גם למימוש העצמי יש מקום.


נראה שמה שמחיה את הפוסט הוא בעיקר השלילה ולא החיוב. אחרי שהמודרניזם קרס, מה שנשאר על חורבותיו זה הפוסט, אבל לא כדבר עצמי, אלא כחושך הקיים בהעדר אור.

מחיחה, אתה תקוע במנטרותהסטורי
מה שהרב כותב ב'למלחמת האמונות והדעות', נכון עקרונית על כל השיטות והדעות, במיוחד על אלו שתופסות בעולם. "אין לך דבר שאין לו מקום" זה עקרון כללי. עכשיו אפשר לדון איפה, כמה ואיך, אבל העקרון הכללי נכון.
כל טענה שטוענת לאמת, ניתן להכלילהקעלעברימבאר
אבל טענה שטוענת לחוסר אמת, איך תכליל אותה בדיוק? אני חושב שרבי נחמן מתייחס לזה, ומבדיל בין אפיקורסות הבאה משבירת הכלים (אמיתות שלא נמצאות במקומן) לבין אפיקורסות שבאה מהחלל הפנוי, איתה אין מה לעשות. וכדוגמת זה, הרשע והחטא נשפטים במזמור א בתהילים , ואילו הלץ, שלא לוקח שום דבר ברצינות כאמת, לא נאמר מה עולה בגורלו.


איפה תשבץ טענה שאין כלל אמת?

כל טענה הטוענת לאמת,קעלעברימבאר
אני יכול לבודד את נקודת האמת שבה, ולשבץ אותה במקומה.  מה נעשה אם אידאולוגיה שכל מה שהיא דוגלת זה שאין אמת?
אני יכול להציע כמה כיווניםהסטורי
אבל גם אם תתווכח על הפרטים - העקרון חייב להיות נכון.


א. הם לא באמת טוענים שלגמרי אין אמת, אלא שיש אמתות רבות וכל אחד עם האמת שלו. כמובן שבצורה שבה מציפים זאת - זה אבסורד וסגידה לאבסורד, הדוגמא המובהקת לזה היא מה שקורה לספורט נשים. אבל אם נבודד זאת מההשלכות המעשיות, יש לעמדה הזאת הרבה מקום.


בשיח התורני אנחנו בהחלט טוענים שלא כל טענה, אבל יכולות להיות כמה אמיתות. אנחנו טוענים ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' ושמשה רבינו עולה להר סיני ומוצא את הקב"ה יושב ושונה את דברי ר' אליעזר (ועיין מי מרום כרך ה' נימוקי המקראות פרשת יתרו) - אז נכון שלהלכה צריך להכריע, כדי שלא ניתקל באבסורד ויש כללים איך מכריעים, אבל ברמת הדעה=הנרטיב, אנחנו אכן טוענים שה'נרטיב' של בית שמאי, הוא אמת לא פחות מה'נרטיב' של בית הלל.


ב. שנית, גם אם אכן הטענה היא ש'אין אמת' בכלל - יש בה מן הצדק כלפי העולם הזה. כלומר יש צד לומר, שבייחס לאין סוף ברוך הוא - העולם הזה כולו הוא הבל ותעתוע. לפחות לסוברים שהצמצום אינו כפשוטו - באיזהשהו מקום בעצם הטענה היא שהעולם הזה, כולו הוא 'נרטיב', הוא  סיפור, הוא אשליה שאנחנו צריכים להתנהל על פיה - עד שיתגלה יחודו ית' ויתברר שאכן הכל הבל.


נראה לי שאעצור כאן, כי השיח נהיה מעגלי.

צודק בעניין זהקעלעברימבאר

אבל אם כן היחס לפוסט מצריך זהירות רבה יותר מכל אידאולוגיה אחרת.

אגב הסובייקטיביות של האמת ו"כל חד לפום מאי דמשער בליביה" היא נושא נפוץ לזכרוני בתורת הרב

לא כל תופעה חדשה היא פוסט ולכןקעלעברימבאר

גם ניתן להכלילה בקודש. דוגמא למודרניזם מובהק - הסביבתיות.  אחרי שהאדם הפרוגרסיבי ניפץ את כל המוסכמות, נשאר לו להשען על אמת אחת אחרונה מוחלטת - וזה שהעובדה שהדובים חיו כאן מיליוני שנים לפנינו ואסור להכחידם. זו השענות נואשת על האמת האחרונה המודרניסטית של הפרוגרס

דווקא לא קשה למצוא את נקודת הקדשהסטורי
בסביבתיות.


כלומר וודאי שאלו שמקדשים את הסביבה ומוכנים שעל מזבחה ימותו מליוני בני אדם, לקחו את העיקרון ו"זקפו לבנה והשתחוו לה". אבל בשורש יש בתורה איסור להשחית ויש בחז"ל הרבה ביקורת על מי שלא מרחם על מעשיו של הקב"ה.

זה בדיוק מה שאמרתי,קעלעברימבאר
הסביבתיות נובעת ממודרניזם ולא מפוסט. לכן אפשר למצוא בקלות את נקודת האמת.


רק ציינתי שהיא נפוצה היום דווקא מפני שהפוסטמודרנים מבקשים למצוא מפלט של אמת קבועה בעולם שהם החריבו עד יסוד, ומוצאים אותו בטבע.


ציינתי זאת כדי לומר שלא כל רעיון חדש במאה ה21 הוא פוסטמודרני

הפרוגרס הוא קומוניזם תרבותי במקום כלכלינקדימון

חפש ביוטיוב על "ההיסטוריה של הפוליטיקלי קורקט" ודעת לנפשך תנעם מאוד.

יש מימד בפרוגרס מעיין קומניסטי-מרקסיסטי,,קעלעברימבאר

ובזה הוא מודרניסטי. אבל המודרניזם לבד לא מסוגל לנפץ אושיות יסוד אנושיות כמו משפחה מגדר וזוגיות.  רק הפוסטמודרניזם שחבר לפרוגרס הצליח בזה. אחרת הפרוגרס היו מדברים רק נגד גזענות ופריוולגים-מדוכאים ולא גולשים לערעור המשפחה הזוגיות ןהמגדר, שם הסכנה הכי גדולה.  כי אנטי לאומיות כבר היתה קיימת לפני 200 שנה

אתה טועהנקדימון

תצפה בסרט שהפניתי אליו.

אז מאיפה הקשר בין הפוסטמודרנה לפרוגרס?קעלעברימבאר
ואיך זה שהקומוניסטים מעולם לא הרסו את מוסד המשפחה הזוגיות והמגדר, אלא אדרבא, התנגדו ללהטב יותר מהליברלים במערב אירופה?
פשוט מאודנקדימון
הקומוניזם בהחלט תמך בפירוק המשפחה ובהחלשה שלה, עיין ערך קיבוצים.


סוגיית הלהטב פותחה מאוחר יותר באסכולת פרנקפורט. צפית בסרטון ביוטיוב?

להשוות בין קיבוצים לפרוגרס זהקעלעברימבאר
כמו להשוות אדם לקוף.


הקיבוצים אמנם אמרו עולם ישן עדי יסוד נחריבה, אבל זה נעצר במשפחה מגדר וזוגיות. בית הילדים בקיבוץ היה יותר כדי לבנות מסגרת אחרת מלבד משפחה, מסגרת שיתופית, ולא כדי להרוס את מבנה המשפחה.  הפרוגרס הוא גם אינבדואלי ביסודו.


אני מכיר את הטענות שהפרוגרס מגיע ממרקסיזם. זה נכון לגבי הטיעון הצורני חיצוני.


אבל נשמתו היא פוסטמודרנית במהותה.


הקומוניזם הוא מודרניסטי ממהותו, טוען לאמת אחת ולא מערער באמת על אושיות היסוד, אולי מרקס כן, הקומוניסטים שאמצו את דעתו לא.


הפרוגרס הוא פוסטמודרני במהותו, אם מסתכלין על הלך הרוח מעבר לטיעונים החיצוניים


הלואי והייתם מתייחסים לקיבוצים…סיעתא דשמייא

… כמו שהרב קוק התיחס אליהם.

בכלל ככל שאני לומד על הרב קוק אני בספק אם הוא היה מזדהה עם כל מה שהציונות הדתית מייצגת היום.

בכלל הציונות הדתית היום קרועה בין הרבה פלגים שלא מסכימים אחד עם השני.

אין מה להתייחס לקיבוצים היום,קעלעברימבאר
ההשפעה שלהם די נגמרה והם סך הכל ציונים חמודים לא מזיקים ותו לא שמספקים חלב לתנובה. יישר כח להם
אתה מדבר כמו אדם שלומדנקדימון

בלי רב. הרב איתם הנקין ז"ל הי"ד עסק בזה רבות ואף כתב ספר בנושא (ספר אחד לפחות).

ונראה לי שגם הרב אברהם וסרמן הי"ו עוסק בנושא הזה.

תפסיק לחזור אחרי רבנים כל הזמן, זה מעייףנקדימון

ראית או התוכנית או לא ראית?

אני לא חוזר אחרי רבנים, אלאקעלעברימבאר
אומר גם מדעתי וגם בורר מרבנים מה שנראה לי.


באמת נראה לך שבעידן מודרניסטי היה ניתן לרבוע נוהג אמיתי שמוחק מגדר זוגיות ומשפחה? (אני לא מדבר על תיאוריות כמו אפלטון אלא מעשי) אתה באמת משווה בין בית ילדים קיבוצי לפוליאמוריה?

המרקסיזים התיאורתי דיבר על פירוק כל המסגרותהסטורי
כולל מוסד המשפחה.


בפועל, בתרבות הרוסית זה לא עבד, לכן בברית המועצות וגרורותיה נשארו משפחות.


המודל הקיבוצי בארץ, באמת צעד לשם. בית הילדים לא היה רק בית ילדים, הוא היווה אמירה שהילדים הם של הקיבוץ.


בקיבוצים של השנים הראשונות הילדים חונכו לקרוא להורים בשמם, שוויון עד הסוף.


גם המציאות של חדר אוכל, אומרת שאין באמת זמני משפחה, בשביל כל כוס קפה, צריך להגיע למרחב הציבורי.


בשיא היו גם מקומות שלזוג לא היה בכלל מרחב פרטי והיו צריכים לחלוק חדר עם עוד אנשים.

זה בדיוק העניין, המרקסיזם *התאורטי*קעלעברימבאר
הסיבה שהוא לא הצליח בפועל כי לא היה פוסטמודרנה.


נכון שהיו בעיות בקיבוצים, אבל עדיין הם נשארו שמרנים בתחום המשפחה הזוגיות והמגדר. אמרחק בין בית ילדים בקיבוץ לפוליאמוריה הוא כרחוק מזרח ממערב

זה שלא היה מרחב פרטי לזוג זהקעלעברימבאר
היה בגלל בעיות כלכליות ורק בקיבוצים מועטים ובזמן מועט. זה סתם הטלת רפש בתנועה הקיבוצית
גם מה הפתרון כשיש בעיות כלכליותהסטורי
ומה לא יעלה על הדעת - יושב על בסיס אידיאולוגי.
לא היה שום אידאולוגיה נגד משפחה בקיבוצים,קעלעברימבאר

הית ילדים זה מאידאולוגיה של שיתופיות קהלתית, לא אינדבדואליזם כמו מירב מיכאלי.

וגם אם היה, זה בקיבוצים של שנות ה60 70. נראה לך שבדגניה של רחל המשוררת היה הרס התא המשפחתי?

וודאי שהיתה אידיאולוגיה כזאתהסטורי
והיא הצליחה חלקית כי לא בקלות מוחקים את טבע האדם.


גולדה מאיר (באוטוביוגרפיה שלה 'חיי') מתארת איך במרחביה לא רצו לקבל אותם, כי הגיעו כזוג נשוי ואיך היא מודעת בדיעבד לכך שאחרי שהצליחו להתקבל והיא עשתה כל מאמץ להראות שהיא נאמנה לקיבוץ ולשותפות - היא הרסה את הזוגיות שלה.

אבל בגדול - אתה בוחש בעצים ומתעלם מהיערהסטורי
האידיאולוגיה המרקסיסטית-קומוניסטית, דגלה בפירוק כל המסגרות כולן. "עולם ישן עד היסוד נחרימה!".


בפועל, לא הכל עבד להם, במיוחד שלמרקס היה ברור שהאידיאולוגיה תפעל במערב אירופה ובמציאות הסיפור הזה נכפה ברוסיה. דורות של חוקרים מרקססטיים בחשו בשאלה למה הדברים יצאו כמו שיצאו, אבל פשוט שהפרוגרס כפי שמופיע היום השגעונות ה'מירב מיכאליים', הוא הופעה חדשה ניאו-מרקסיסטית של חיפוש השוויון בכל מחיר ומצב.


זה מה  שקבלתי בחיפוש גוגל על 'עמדתו של מרקס על מוסד המשפחה':


"מרקס ראה במשפחה, כפי שהיא קיימת בחברה הבורגנית, מוסד שקשור קשר הדוק לקפיטליזם ולבעלות הפרטית. הוא טען שהמשפחה הקיימת היא מכשיר לדיכוי כלכלי ואישי, במיוחד של נשים וילדים, וכי היא מבוססת על ניצול כלכלי ותחרות. מרקס צפה שעם התפתחות הקומוניזם, המשפחה תעבור שינוי מהותי, ותהפוך לצורה שיתופית יותר, שתתבסס על שוויון וסולידריות, ולא על בעלות פרטית ותחרות. "

תחלק בין התיאוריה של מרקס לבין בפועלקעלעברימבאר
זה דאפלטון דגל בשיתוף נשים לכל בעלי המקצועות לא אומר שמי שדגל באפלטוניזם סבר כך.


מרקס היה יהודי מומר גרמני שחי בחברה של תור ההשכלה ההומניסטי. ואילו הקומונוזים שיצא ממנו התקבל בעיקר ברוסיה.


בפועל מה שקובע זה הזרם התרבותי ולא אידאולוגיה שכתובה במניפסט. זה שהמרקסיזם לא הצליחה בכהוא זה לגעת במשפחה ברוסיה ובכלל בעידן המודרניסטי , זה בגלל שלא היתה פוסטמודרנה. ייתכן שאם לא היה מרקס אז היה קם כיום מרקס אחר בעידן הפוסט. הפוסט הוא כמו מחחה התוקפת את המערכת החיסונית של ביקורת האמת, ובמילא יש חיידקים שכבר מוצאים את דרכם להזיק.


עולם ישן עדי יסוד נחריבה, בפועל דובר על דת, לאום ומבנה החברה הקולקטיבי, לא נגע במשפחה, מגדר, וזוגיות

בסוף כולם בקיבוצים התחתנוקעלעברימבאר

לפחות בנישואים אזרחיים.

ההתנגדות לנישואים היתה או לנישואים דתיים, או שהיו קיבוצניקים צעירים שרתמו את כל עצמם לעבודה בשנות צעירותם המוקדמות, ולא היה להם פנאי בקיבוץ לזוג נשוי. מעולם לא היתה אידאולוגיה אנטי משפחתית בקיבוצים ועובדה שכולם התחתנו והולידו ילדים.


 

אבל גם אם היתה אך לא הצליחה בגלל טבע האדם, זה רק מוכיח שהסיבה שהפרוגרס מצליח כיום לעומת אז, זה בגלל הפוסטמודרנה המוחקת כל אמת

האם הדעה שכלקעלעברימבאר
היוצא למלחמת בית דוד כותב גט ממש לאשתו היא פרוגרסיבית? 
מה הקשר?!הסטורי
שלא כל ערעור על המשפחהקעלעברימבאר
בשם משהו גדול יותר הוא פרוגרס. כמובן הקיבוץ טעה טעות חמורה בבית ילדים, אבל זה הגיע ממקום אחר מהפרוגרס 
אתה בהחלט מתעסק בעצים ולא ביערהסטורי
המילה 'פרוגרס' במשמעות שבוחשים בה בשנים האחרונות, לא היתה קיימת אז. אבל בהחלט היסוד של פירוק המשפחה נמצא בתורה המרקסיסטית. אז נכון שלפני הגלים הפמיניסטיים הרדיקאליים - היסוד הזה פחות תפס במדינות הקומוניסטיות, אבל כשרואים את זה - זה זה.


לכן היתה לגיטימציה לבתי הילדים (ולכן בקיבוצי פא"י, שאימצו רק את התבנית החיצונית בלי כל המטען האידיאולוגי -בתי הילדים בוטלו מהר מאוד ובאופן כללי בקיבוץ הדתי לפני החילוני), לכן לא היתה לגיטימציה לארוחות משפחתיות או אפילו לכוס תה בחדר הפרטי ולא בחדר אוכל הציבורי, לכן גם גבולות המתירנות המינית בקיבוצים היו רחבים הרבה יותר מהמקובל בחברה החילונית המקבילה בעיר או במושב.


בסופו של דיון השאלה המהותית האם ערך השוויון הוא הערך המוביל או לא. זה אותו יסוד מקין, מקורח, מהנצרות ועד המודרניזים והפוסט-מודרניזים. בכל דור הוא לובש צורה ומותח טיפה את הגבול של המקובל באותו דור - קורח לא יכול לכפור בקדושת העדה שהרגע קיבלה תורה, הנצרות בדור החורבן יכולה. אלו ואלו לא יכולים לכפור בעצם המציאות האלו'הית בדור שהנוכחות הזאת ברורה, אז מערערים על הגבולות שקבע. בשורש, מי שכופר בהוראות האלוקיות, בגבולות שקבע, כופר במציאותו. בדורות מודרניים אותו יסוד דרש שוויון גם בין האדם לא'לוהיו ובזה הפסיק להאמין בו ובטבע העולם שברא.

יש לךקעלעברימבאר
הוכחה שהיתה מתירנות מינית בקיבוצים? ובקיבוצים של איזו תקופה? (אני לא מדבר על נישואים אזרחיים ללא חופה יהודית)
אין מה להשוות לקרח וקין ונצרות, בפרוגרס זהקעלעברימבאר
ערעור על אושיות היסוד הבסיסיות ביותר של החברה האנושית. מעולם לא היה זרם גדול שערער על משפחה מגדר וזוגיות, אלו נחשבים כדברים הברורים מאליהם מאז ומעולם. אולי בסדום זה כן היה.


קין קורח הנצרות והקומיניזם זה ערעור על מסגרות פחות מובנות מאליהם, כמו הבדלים לאומיים, חברתיים, מעמדיים, דת, לאומיות וכו' לכן אין מה להשוות. זה כמו להשוות ביטול רכוש לביטול מוסר.

החיים יותר מורכבים מהפרוספקטים של מפלגת נעם...הסטורי
תשאל אדם לפני מאתיים שנה, הוא יגיד לך שהבדלי המעמדות הם משמיים וכל מחשבה של שוויון בין הפועל לבין בעלי האחוזה, בין האצילים לבין ההמון, בין האומה השלטת במדינה לבין המיעוטים החיים בה - הוא ערעור על כל סדרי עולם.


בכל דור יש הפועות חדשות, שמושפעות ממכלול האירועים והשינויים הגשמיים והרוחניים בעולם, ההופעה חדשה, אבל הביקוש בטבע האדם שעליו זה יושב (שגם הוא מורכב מניצוץ של אמת וסיגים המתלבשים עליו בכל דור לפי סגנון הדור) - הוא אותו ביקוש.

אין מה להשוות ביןקעלעברימבאר
הבדלי מעמדות לאום ודת לבין מגדר זוגיות ומשפחה.


דמוקרטיה ואפיקוראים היו כבר לפני 2500 שנה וכן אידאולוגיות אנטי לאומיות. אמנם הדת היא מרכיב בסיסי באנושות אבל מעמדות בכלל לא, חברות פשטו צורה וחבשו צורה בעניין מעמדות.


אבל מגדר - מעולם לא קם אדם שניסה לטעון שאין זכר ונקבה, מהמיתולוגיות על אלים ואלות , דרך היאן והיאנג הדאאויסטים וכל התרבויות האנושיות, זה היה ברור מאליו שזכר זה זכר ונקבה זו נקבה, וגם חזל אומרים שגם אם האומות חשודים במשכב סכר הם אינם כותבים כתובה לזכרים, כלומר לא ממסדים זאת במשפחה.


זוגיות - היתה אמנם פולגמיה, ובפועל אנשים נאפו, אהל מעולם לא היתה אידאולוגיה של פוליאמוריה חוץ מכתבים תאורטיים שמעולם לא יושמו.


משפחה - היה ברור לכולם שיש משפחה , שאדם ללא ילדים הוא עץ יבש, אם לא נזירים שבמילא התנתקו מהעולם. ילד מכיר מציאות אבא ואמא עוד לפני שהוא מכיר כל דבר אחר.


כללו של דבר - מגדר זוגיות ומשפחה הן אושיות הבסיס של האדם, כדרך ארץ שקדמה לכל אידאולוגיה אמונה או מבנה חברתי. מאז ומתמיד הן נתפסו כדבר המובן מאליו.


לכן הפרוגרס המערער על אלה שונה מהותית מערעור על מעמדות, דת לאום וכו' שהן יסודות חברתיים משניים לעומת הראשונים



אין מה לטחון מיםהסטורי

היות ששנינו חוזרים על עצמנו, כנראה אין לדיון הזה לאן להתפתח.


כואב מאוד שיש בתי מדרש, שלכאורה עוסקים בתורת הרב, אבל בעצם הם לא עוסקים רק מצטטים. מה שנשאר להם מדברי הרב, זה רק להסביר איך החלוצים שמקימים מושבות למרות שהם מחללי שבת, הם בעצם טובים בפנימיותם.

אבל לכל תופעה חדשה, בתי המדרש הללו מגיבים לפי העקרונות של סאטמעאר, תורת הרב שהסבירה שהעקרון של המשנה, "שאין לך דבר שאין לו מקום" - מתייחס לכל תופעה בעולם, נשכחה מהם.

לא אמרתי שלפוסטמודרניזם אין נקודת אמת, אמרתיקעלעברימבאר
שהפרוגרס שמערער על אושיות היסוד של האנושות מסוכן בהרבה מכל ערעור קומוניסטי ודומיו ואין מה להשוותו אליהם. כאן זה אקוטי.


כמובן אפשר למצוא נקודת אמת: שלפני ה כלום לא חשוב ואפילו משפחה מגדר וזוגיות. אבל זו נקודת אמת בשמים, כאן בעולם הזה אין לנו מה לעשות איתה.


חוץ מזה זה לא קשור לתפועה חדשה שהגיעה אחרי ימי הרב, אלא לכך שזו תופעה שונה במהותה. גם הסביבתנות הגיעה אחרי ימי הרב ודווקא לה קל למצוא נקודת אמת, כך שזה לא קשור לעיתוי אלא למהות.


נראה שלא הבנת את דבריקעלעברימבאר
אז לא ראית את התוכנית?נקדימון
אני מנסה להבין מה התשובה שלך.
לא ראיתי, ואני מכיר לעומק אתקעלעברימבאר
הסברה שהפרוגרס הוא המשך הקומוניזם, וגם שמעתי על זה הרצאה של הרב חיים נבון.


בכל זאת זה די ברור שגם אם צורנית הפרוגרס הוא המשך הקומוניזם, נשמתו היא פוסטמודרנית. כי ללא ביטול האמת בלתי ניתן לערער מעשית בתנועה שתתפוס מעשית, על משפחה מגדר וזוגיות, שהם דברים שנתפסו כמובנים מאליהם באנושות בכל ההיסטוריה. עובדה שבקומיניזם לא התערער מעמד המשפחה המגדר והזוגיות

ה"פרוגרס" הוא מונח מרקסיסטינקדימון

ההתקדמות, קרי הפרוגרסיביות, המדוברת היא התנועה לכיוון קץ הימים הקומוניסטי, לאוטופויה של הדיקטטורה של הפרולטריון.

הסיסמא הנפוצה של "הצד הנכון של ההיסטוריה" הוא קיצור של המשפט המלא של לנין על רכבת ההיסטוריה שנוסעת לאוטופיה הקומוניסטית.


התנועה הפרוגרסיבית עושה שימוש ברעיון האין-אמת כדי להביא לפירוק שיצור ואקום שיאפשר הצדקה להתערבות כוחנית של המרקסיזם.

לא דיברתי על טרמינולוגית המונח, אלאקעלעברימבאר

על התנועה החברתית עצמה.


המון תנועות בהיסטוריה קראו לשינוי מהותי באנושות, ובמיוחד תנועות מהמאה ה18והלאה, כולל המהפכה הצרפתית. אתה צודק שמקומוניזם הפריז במהפכנותו ובשבירתו את העולם הישן.


אבל אתה באמת לא רואה את  ההבדל  האדיר בין הרס לאומיות (שדתות מסוימות וחלק מההומיניזם כבר ניסה להרסה עוד לפני כן), מעמדות, ודת (שכבר היתה כפירה לפני).


לבין הרס תכני יסוד בסיסיים של האנושות: כמגדר, משפחה וזוגיות?


הוא שאמרתי, הפרוגרס הוא קומוניסטי רק בטיעון הצורני שלו, נשמתו האמיתית היא פוסטמודרניסטית

לא, התנועה הפרוגרסיבית היא לא פוסטמודרניתנקדימון

היא בהחלט טוענת שיש אמת אחת, ושהיא נמצאת אצלה.

כל הניסיונות להרוס יסודות אנושיים הוא לא כי אין בזה אמת אלא כי הכאוס יאפשר את עליית המרקסיזם,

וכזה יקרה אז גם כל אושיות התרבות האנושית יוחזרו בכפייה כדי להשיב את העולם על כנו. 

ללא קרקע פוסטמודרנית אזקעלעברימבאר
הפרוגרס לא היה מצליח. אי אפשר לערער,אושיות יסוד בסיסיות ברורות מאליהן כמו מגדר משפחה וזוגיות בעולם מודרניסטי
אתה דוגמטי, ולכן דיונים איתך לא נועדו להיות פורייםנקדימון

משפחה וזוגיות אלה דברים שגם היום, בחברות פרימיטיביות ובשבטים נידחים, הם נזילים. מה שבסיסי אצלך, לא היה בסיסי בעבר, ואפילו בהווה הוא לא בהכרח בסיסי. זה נהיה בסיסי בעולם שהושפע מהתנ"ך.

 

לגבי נזילות מגדרית, לא לחינם כבר התורה ציוותה על בגדי גבר ואישה. שנית, ברור שהטכנולוגיה בנקודה הזו היא מאוד משמעותית.

מה אתה מביא לי שבטים בגונגל? עובדה שכמעטקעלעברימבאר

בכל האנושות ב5000 שנה האחרונות יש משפחה וזוגיות.  גם בעבר זה היה בסיסי ומשפחה היתה גם בבבל ומצרים העתיקה. וכן זוגיות קבועה אמנם היה גם פוליגמיה. אבל היא עברה מהעולם רשמית באירופה ב1000 שנה האחרונות. וודאי שלא היה פוליאמוריה רשמית חוץ משבטים נדחים.


גם ללא התנך יש משפחה וזוגיות, גם בסין והודו העתיקים היה. לכן התואה אומרת על כן יעזוב איש ודבק באשתו אצל אדם הראשון, כי זו אמת אוניברסלית. ולכן ב7 ברכות מדברים על זוגיות אצל האדם הראדון לא אצל ישראל.


מעולם לא היתה נזילות מגדרית עד היום. גם במיתולוגיה יש אלים עם תפקידים גבריים ואלות עם תפקידים נשיים.

לבישת בגדי גבר ואשה שימשה אצל עובדי האלילים כשרצו ליצור הוללות וזימה ולטשטש את הסדר הרגיל, כמובן שיש תמיד בעלי בעיות נפשיות חריגים




אני לא לומד היסטוריה מבראשיתנקדימון

אני לומד היסטוריה מההיסטוריה

וההיסטוריה מראה שכמעט בכלקעלעברימבאראחרונה
מקום בעולם משפחה, מגדר וזוגיות קבועה (מבחינה רשמית, ברור שהיה ניאוף מהצד אבל הוא הוגדר ניאוף) היו דבר בסיסי. ובשום מקום כמעט לא היה ריבוי בעלים לאשה אחת.


ומונוגמיה היא דבר בסיסי במערב ב1000 שנה האחרונות (ונראה לי גם ביוון ורומא)

--סיעתא דשמייא
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט"ו בתשרי תשפ"ו 23:55

… קודם כל הם רשעים.

עובדה שמשה לא דחה את טענתם מיד אלה:

יְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃

כמו כן לאחר כל הסגה הזאת צווה השם לקחת מטה לכל שבט כדי לשכנע את העם שאהרון הוא מי שנבחר על ידו.

הרעיון שאני רציתי להעביר וכנראה שזה לא מוצא חן בעניך הוא ש Life is not fair ושרצון האל הוא מעל הצדק.

 

לא ייתכן שהתורה תסתור את המוסר הטבעיקעלעברימבאר
מוסר טבעי זה מושג אנושי אינדיבידואליסיעתא דשמייא

עובדה שלאורך כל ההסטוריה הכללית והיהודית בפרט היו חילוקי דעות שנבעו "ממוסר טבעי.

המשנה והגמרא מלאים בדוגמאות של חילוקי דעות כאלה.

לזה התכוונו שאמרו שבעים פנים לתורה.

יש מוסר טבעי קבועקעלעברימבאר
כמו להיטיב לאחר לא לעשות לו רע. ולאהוב.


אבל איזה חוסר צדק יש בכהונה? כהונה זה תפקיד מחייב, לא זכות. 

אל תשכח שמדובר בכהונה בהתהוות…סיעתא דשמייא

… שלא כל העם באמת ידע מה קורה. משה ואהרון היו היחידים שקבלו מהשם ציוויים . עובדה שלאחר מעשה קורח ועדתו היה אי שקט בעם שרק נרגע עם מעשה המטות.

שוב אני לא חולק על רשעותם של קורח ועדתו אבל מבחינה אנושית היה צדק בטענותיו.

הכי חשוב שאני משליך לגבי היום את המקרה.

יש מוסר טבעי שאומר ארץ ישראל קודם ופיקוח נפש אחר כך ויש טוענים ההפך .

יש טוענים שהצבא מעל הכל ויש מפקפקים בסמכות הצבא.

לכן רצון השם הוא מעל המושר הטבעי.

רצון השם מעל הסברה שלנו יותר נכוןקעלעברימבאר
אין שום צדק בלמנות את כוווווולם למנהיגיםshaulreznik

אין זה צדק, אלא פופוליזם טהור, וכמו כל פופוליזם, הוא שקרי מיסודו.

גם אם הם רשעים, הם לא נקראו כך.125690

ומעבר לכך שהפסוק לא אומר ש"מקום הרשע שמה הצדק", אלא להפך, גם אם היה כתוב כך, אי אפשר להניח שהוא מתייחס דווקא לקורח ועדתו.

בקיצור - שני חלקי ההוכחה שלך לא נכונים.


(המילה "רשעים אכן מופיעה, אבל לא בשלב הזה של המחלוקת אלא רק אחרי "אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו")

זה מקסים, אבל זו לא הכוונה.ימח שם עראפת
רב צדוקטיפות של אור

"מה שאמר כל העדה כולם קדושים הוא בודאי אמת, דישראל קדושים הם וכמו שנאמר כי עם קדוש אתה. ומה שאמר ובתוכם ה' הוא גם כן אמת... וטעה קרח וחשב שכן הוא תמיד כמו שיהיה לעתיד וכבר הוא עתה כן. אבל באמת התגלות הזאת האמיתי לא יהיה עד לעתיד"
 

"שקרח אדם גדול היה וכמו שכתוב במדרש רבה חכם גדול היה... ואף במחלקותו איתא במדרש רבה 'אשר יחדיו נמתיק סוד' - אהרן וקרח שניהם שוין... אך טעותו היה מפני שידע בנפשו שצדיק גמור הוא וכבר לבו חלל בקרבו ואתפני יצר הרע מלביה... וכיון שראה קרח שלבו מייעצתו לחלוק על משה והוא ידע בנפשו שלבו שלם לפני בוראו היה סבור שבודאי הוא עצת ה' וכך צריך להיות... אבל האמת הוא שכל זמן שיש מציאות לרע באומות העולם אין רשאי להאמין בעצמו, שעדיין יוכל להיות שהוא עצת היצר הרע..."

נו לזה התכוונתי בדיוק!!!….ולכן…סיעתא דשמייא

קישרתי את זה לפסוק בקוהלת.

בזכות השתתפותי בהילולה של ג בתמוז מישהו כוון לדעתי.

וגם בצדקת הצדיקטיפות של אור

"דבאמת נפש הישראלית אין יכול לסבול התנשאות כלל... וטענת קרח מדוע תתנשאו וגו' אמיתית, דאין להתנשאות באמת...

 

רק הגוון של התנשאות זה צריך בעולם הזה... ורק לעתיד נאמר ולא ילמדו (עוד איש את רעהו ואיש את אחיו) וגו' כי כולם (ידעו אותי למקטנם ועד גדולם) וגו'...

 

ולכן אין נקודת ישראל סובלת שעבוד והתנשאות כלל... כי מאמר יתרו להיות שרים על ישראל עצמן ‏זהו אינו אמת גמור ומילי דהדיוט... רק דמילי דהדיוטא מילי, שבעולם הזה נראה ‏כן הגוון גם בישראל עצמן, שכל זמן שלא נתבררו ישראל מכל העכו"ם צריכים להתנהג כפי מה ‏שהוא בגוון לעיני ההדיוטות"

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

יישר כחדורש טוב לעמיאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוךאחרונה

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

אני הגעתי למסקנהשנונימי

בדור הזה רק ספרי ברסלב מכניסים באדם את התכלית הנצחית איך לעבוד ה' באמת.

התורה אמת ולעתיד לבוא כל הגויים יתגיירו (אפילו גם כל שונאי ישראל).

אבל חוץ מספרי ברסלב לא מצאתי תורה כל כך נכונה שמבררת בצורה נכונה את כל העירבוב שקיים פה בעולם כי הכל מעורבב טוב ורע - והכל בדקות ובעדינות.

ואני מאמין שכל השבח הגדול שרבינו רבי נחמן דיבר על עצמו הכל אמת לאמיתה.

אין תורה בעולם?טאבי

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

פעם ביקשו מרבי נחמן לומר תורהשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 12:04

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

וואי, כמה טוב שהארת לי האור. מעתה אדעדורש טוב לעמי

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

כל אחד מפרש על פי עוונותיושנונימי

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

אני חושב שמתגבותך ניכר שלצערי צדקתי...דורש טוב לעמי

למה שאתה מסיק שיש לי משהו נגד רבי נחמן?דורש טוב לעמי

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

לאן אתה מכוון? ומה אתה רוצה?שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

וואי, עם טיעוניך המנומקים, איך אפשר שלא להתשכנע?דורש טוב לעמי

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

אגב דע לך שאתה עושה עבודה גרועה בלשווקדורש טוב לעמי

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

מעט מן המעטשנונימי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:32

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

אם היה לי ספק כלשהו האם שגיתי לגביך - הוא נעלםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:41

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

אז שיבוא הרב שלך ויגיד שהוא צדיק שלם ללא חטאשנונימי

צדיק שמעיד על עצמו שהוא נקי לגמרישנונימי

..טיפות של אור

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

אם כל הגוים יתגיירו, אז:קעלעברימבאר

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

רוב הקושיות לא קשות מאדדורש טוב לעמי

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

קח בשבילךשנונימי

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

  1. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

  2. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

  3. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

איפה כתוב שכולם יתגיירו?דורש טוב לעמי

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חז"ל ידעו שיבוא משיח ויחזיר כולם לה'שנונימי

יחזיר כולם לה' זה לא יגייר אותם.קעלעברימבאר

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

בפסוק 4 שציטטתישנונימי

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

זה לא גיור. זה הליכה ב7 מצוות בני נחקעלעברימבאר

כל הפסוקים שהבאת אומרים שכל הגוים יאמינו בה'קעלעברימבאר

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

"כי אתם המעט מכל העמים"קעלעברימבאר

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

הנה ג. זכריה ח כגדורש טוב לעמי

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

נלכה עמכם לשמוע דברי אלוקים. לא נלכה להתגיירקעלעברימבאר

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

אבל הכל יהיה על ידי משיח צדקינו - זה כמו רבי נחמןשנונימי

לפי הקבלה לא הגיוני שכולם יתגיירו, כי לפיקעלעברימבאר

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

גם בחב"ד אומרים רעיון דומהדורש טוב לעמי

כי זה על פי הקבלהקעלעברימבאר

אגב, מ"נלוו גוים רבים אל ה" ראיה שלא כולם יתגיירו.קעלעברימבאר

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אם זה החלק בתורה שמחיה אותך - תדבק בו.קעלעברימבאר

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים

רק מהשם אתה מבין שזה טעותחזק וברוךאחרונה

ספרים מאוקריינה שבגולה.

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

תורה שבעל פה בשימוש רב בשכל וברגשחסדי הים

באידיאל שכל מאב ורגש מאם

"אל הביטה דל כבודנו בגויים…..סיעתא דשמייא1

….., ושקצנו כטומאת הנידה".

כשם שאשה טמאה בנידתה שלא באשמתה כך אנחנו נטמנו בגויים שלא באשמתנו.

אבל טומאת הנידה בארץ ישראל כןקעלעברימבאר

היתה באשמתינו. "בני ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה כטומאת הנידה היתה טומאתם לפני".

אבל נכון שבגלות זה לא באשמתינו.

חוץ מזה שהטומאה בגלות היא לפרט, בעוד שהכלל דווקא נטהר במהלך הגלות מהחטאים שגרמו לחורבן "אז תרצה הארץ.את שבתותיה כל ימי הושמה"

טוב אני מחזיק בדעה….סיעתא דשמייא1

… שכיום כולנו בגלות.

גם בארץ ישראל יש טומאה על הפרט, ורובקעלעברימבאר

הטומאה בימינו על הפרט בארץ נובעת מהתסביך של מעבר מהגלות לארץ ישראל, כך שאפשר לומר שהגלות בעבר גורמת לטומאה בהווה ומתקיים "דל כבודנו בגוים ושקצונו כטומאת הנידה" גם היום.

אמנם יצאנו מהגלות באמת, אבל בתודעה אנחנו עדיין בגלות. כי כם שחי כעם הפלאפלעם ככל העמים ולא כממלכת כהנים ועם ה', עדיין בתודעת גלות

הנקודה החשובה שלא במקרה…סיעתא דשמייא1

… בחרו בטומאת נידה ולא בטומאת מת למשל.

אמנם מפני חטאתינו גלינו מארצנו אבל שנאת הגויים כלפינו היא עוורת ללא כל סיבה.

כיום יש שנאת זרים בכל מיני מדינות אבל שנאת יהודים זה קטגוריה בפני עצמה.

השנאה הזאת תעבור מן העולם רק שיתקיים מה שכתוב בחלק השני של "עלינו לשבח" כלומר

…."וכל בני בשר יקראו בשמיך"….

אני תמיד חשבתי שהכוונהקעלעברימבאר

שהגוים גרמו לנו להיות משוקצים בעיני ה' כטואמ תהנידה.

אתה טוען שהכוונה שהגויים משקצים אותנו בעיניהם כטומאת נידה המרוחקת מבעלה?

מצד אחד זה לא מסתדר מצד שני זה באמת מקביל ל"דל כבודנו בגוים".

ואולי המשורר סתם בחר בדימוי נידה לתיאור זה שיהודים מאוסים בעיני הגוים, על סמך הפסוק "תזרם כמו דווה (נידה או זבה) צא תאמר לו" (זה היה בימים שהקפידו על טומאה וטהרה ביום יום ונזהרו לגעת בנידה או במה שהיא יושבת עליו. ולכן הדימוי של מישהו שנגעלים ממנו דומה לדימוי נידה שכולם התרחקו ממה שישבה עליו (וכן הרמבן אומר ששמה נידה כי היא מנודה מכל אדם וכן לבן נמנע מלהפוך את הכר של רחל בגלל שלא נגע בכר טמא נידה וגם לפני התורה כך נהגו בני אדם) כמו הביטוי "הוא מצורע בעיני הציבור" בימינו

כלומר כוונת המשורר "דל כבודינו בגוים ואנו כמצורעים בעיניהם")

אף פעם לא נהיה משוקצים בעיני השם….סיעתא דשמייא1

… אנחנו בניו. ולכן שנאת הגויים תעבור מן העולם ללא קשר אילינו או למעשינו .

השנאה תעבור רק כאשר "….יכירו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך…. "

בפנמיות לא, בחצוניות כן:קעלעברימבאר

"כטומאת הנידה היתה טומאתם לפני" "ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי" "חודשכם ושבתכם שנאה נפשי נלאתי נשוא" "וימאס בכל זרע יעקב ויתנהו ביד שוסים"

בנקרת הצור, ביקש משה שלוש בקשות ונענה על כולן....סיעתא דשמייא1

....אחת מהם "שתשרה שכינה על ישראל" . שכינה לא תשרה במקום טמא לא בפנימיות ולא בחיצוניות.

ולכן גלתה שכינה מאיתנו בחורבן הביתקעלעברימבאר

ולפני החורבן שהטומאה לא היהת כטומאת נידה, נאמר "השוכן איתם בתוך טומאותם" "אף על פי שטמאים - שכינה עמהם"

"אף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא ....סיעתא דשמייא1

.....געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה."

"גלו - שכינה עמהם"

שכינה קטנה. מקדש מעט.קעלעברימבאר

לא מאסתים להפר בריתי

צמצמת את השכינה?סיעתא דשמייא1

ה' צמצם אותה בגלותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ה בחשוון תשפ"ז 20:21

עיין ערך גלות שכינה

אני לא יודע מיהם 'כולנו' אך אני לא בגלותדורש טוב לעמי

וגם כל יהודי ארץ ישראל אינם בגלות. זו עובדה, אפשר לדון במשמעות שלה. אך זו עובדה על פי עצם ההגדרה של 'גלות'. עיין מהר"ל נצח ישראל פרק א.

לא רק מהרל. גם גמרא.קעלעברימבאר

אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות

טוב אם ראש הממשלה הוא אצלך המלך אז…סיעתא דשמייא1

אתה צודק.

לא קשור למלך. תיאורטית גם אנרכיהקעלעברימבאר

כמו בימי השופטים שאיש הישר בעיניו יעשה וחוסר שלטון.

התנאי לגאולה זה שעם ישראל שבארץ ישראל לא משועבד מדינית לשום עם אחר. גם מדינת חסות (כמו ממלכת יהודה של צדקיהו שהיתה משועבדת לבבל) נחשבת עצמאות לפי ההלכה.

עובדה שבחנוכה עדיין לא היה מלך אבל כבר יצאנו משעבוד מלכוית ואומרים הלל.

לא חושב שכל הרבנים חושבים. ככה.סיעתא דשמייא1

החרדים לא. הציונים כן. אבל פשט הגמרא כך הוא.קעלעברימבאר

החרדים חלקם מנמקים שמכיוון שהמדינה הוקמה על בסיס להיות עם ככל העמים ולא עם ה', אז היא מדינה גויית שמאוכלסת ביהודים. ולכן לשיטתם לא יצאנו משעבוד מלכויות שהרי לשיטתם עדיין מדינה גויית שולטת עלינו.

הרב קוק מפריך את טענתם אחד לאחד בספר אורות

במציאות של היום ספק אם הרב קוק…סיעתא דשמייא1

…היה אוחז באותה דעה בדיוק. בכל מקרה אני לא מזלזל בהשקפה הזאת שלכם אני פשוט לא שלם אתה ולכן אין טעם לדון בזה. צריך לכבד את הדעה הנגדית מבלי להשתכנע.

להפך. הוא כתב שגם התנועה הציונית הכי חוטאת והכיקעלעברימבאר

כופרת שיש , בלתי אפשרי להפריד ממנה את זה שהיא יהודית .

כשם שהרב קוק כותב באורות ישראל ותחיתו פרק לא:

טעות גדולה היא ביד אותם שאינם מרגישים את האחדות הסגולית שבישראל, וחפצים הם בדמיונם להשוות את הענין האלהי הזה, המיוחד באופי הישראלי, לענין כל תוכן של עם ולשון אשר בכל משפחות האדמה, ומזה בא הרצון לפלג את הענין הלאומי ואת הענין הדתי לשתי פלוגות, ושתיהן יחד נחלו בזה שקר, כי כל עניני המחשבה, ההרגשה והאידיאליות, שהננו מוצאים באומה הישראלית, חטיבה אחת בלתי מחולקה היא, והכל ביחד עושה הוא את צורתו המיוחדה. אמנם כשם שטועים המתאמצים להפריד את החלקים הבלתי מתחלקים הללו, ככה יותר הם טועים אותם שהם סבורים שאפשר הדבר שהחלוק והפרוד יעלה בידם של כל המתאמצים להפריד את התיומת, ומזה בא שהם לוחמים נגד מחזיקי חלק אחד מהחטיבה הישראלית בחמה שפוכה, על הפרדתם המהבלת, מבלי לשים על לב איך צריכה המלחמה הזאת להתכונן. אם היה אפשר להפריד באמת את התכנים הרוחניים שבכנסת ישראל, אלא שהדבר מנוע מפני איזה חק תורי, אז היתה צריכה המלחמה להיות מכוונת נגד המחזיקים בחלק נפרד מיוחד, לבלע ולכלות את צביונם מעל שמי האומה. אבל כיון שמניעת הפירוד היא מניעה מוחלטת בטוחים אנחנו שהמפרידים, מחזיקי החלקים הבודדים, אינם טועים כ"א בציור דמיונם ולא בפועל הויתם, כי באמת בזה החלק הפרטי, כיון שיסודו בחיי האומה בכללה, הרי הכל כבר נמצא בו, וצריכה המלחמה להיות מיוחדת רק לגלות להם את טעותם ולברר להם, שכל מאמצי חילם להפריד את האחדות הישראלית העליונה לא יעלו בידם. וההסתגלות של שלמי המחשבה והרצון הישראלי, בכל עמק טבעיותו, צריכה רק להיות לבקר את החזיון החלקי מכל עבריו, ולהראות בו בעצמו את כל סימני תמותו וכליליותו מכל הנושאים כולם, גם מאותם הרעיונות שבעלי הרוח רצו כבר להסיח מהם את דעתם ולעקרם מנפשותיהם. ע"י בירור ענין אמתי זה יעמדו סוף סוף כל בעלי התפרדות על ההכרה, שדי להם לכלות לשוא את כחם, ותחת להחזיק בחלק נפרד מדומה, שכל השאיפות והתכנים הכלליים של כל האומה כולה, בכל ערכיה, כלולים בו, אלא שהם כהים ומטושטשים, ומתוך כך מונעים הם מהנפשות המחזיקות בו את שובעם הרוחני, מצמצמים את מרחב רוחם ומדריכים אותם בנתיבות מלאי חתחתים, - יותר נח יהיה להם להכיר באמת את האמת המציאותית ולהחזיק בכל התוכן החי הקודש של אור ישראל השלם בכל הופעותיו בגלוי. בזה יושיעו את נפשם מכל צרה ומחשכים, ויביטו וינהרו אל ד' ואל טובו, ולא יצטרכו עוד לענות את נפשם בשברי רעיונות כהים ומטושטשים, אשר לא יוכלו מעבר מזה להפטר מהם לנצח ומעבר אחר למצא להם ברור והארת רוח, כי הם תכנים אשר טובם ולשד חייהם הנלהב והעצום לא יתגלה כ"א על הככר הרחב והשלם שכל החיים הישראליים, במהותם הכללית והשלמה, מתראים בו בכל מלא עזיזותם.

ב. אני מכבד את דעת החרדים, היא פשוט לא נכונה עובדתית

כל מילה בסלע!!! רק הביעה…סיעתא דשמייא1

שהתפתחה תופעה בקרב מאמיני בהרב קוק שקושרת קהלים הנדונים עם ערב רב ויוצרת פילוג. אבל שוב לא רוצה לדון בזה מה גם שיש טענות לכן ולכן.

אתה מדבר על הפרוגרסיבים שמזוהים כערב רב?קעלעברימבאר

הם לא היו בימי הרב קוק אז הוא לא דיבר עליהם.

אבל הוא כן כינה את בן יהודה "אבר מדולדל שכרם בית ישראל לא תחסר מעלים נובלים כמוהו" בגלל שאמר על עצמו שהוא הפנה עורף לעבר של אומתו

כל יהודי אסור שיזוהה כערב רב….סיעתא דשמייא1

… אפילו הרב נזהר מלהגדיר הגדרה כזאת . היום מגדירים הגדרה זאת ללא אבחנה . הוא בטוח לא היה מסכים לזה.

לא שהם ערב רב, אלא שמייצגים כוח שהוא בחינת ערב רבקעלעברימבאר

בימי הרב קוק לא היה פרוגרס או פוסט ציונות. אבל ייתכן שאכן ראה את היהודים המתבוללים בלונדון שפעלו להכשיל את הצהרת בלפור כבחינת ערב רב

"יתכן"? לא היתי מסתכן בהשערה הזאת…סיעתא דשמייא1

…. שאלתי את ai :

האם הרב קוק השתמש במושג ערב רב בכתביו?

תשובה:

כן, הרב קוק (הראי"ה) השתמש במושג "ערב רב" בכתביו, אולם השימוש בו הוא שולי יחסית מבחינה כמותית (מופיע פעמים בודדות בלבד), והוא מציג גישה מורכבת ומסויגת מאוד כלפי החלת המושג הזה בפועל על קבוצות או אנשים בעם ישראל. [1, 2]

ההתייחסות המרכזית והמפורסמת ביותר שלו לנושא מופיעה בספרו מאמרי הראי"ה (עמ' 59–60), שם הוא דן במושג ומזהיר מפני השימוש הפוליטי או החברתי בו: [1, 2]

1. ביקורת חריפה על השימוש במושג למטרות מחלוקת

הרב קוק יצא נגד גורמים דתיים בדורו שהשתמשו במושג הקבלי "ערב רב" כדי להוציא קבוצות של יהודים חילונים (כמו החלוצים והציונים) אל מחוץ לכלל ישראל. הוא כתב כי אותם אנשים "לוקחים את כל דברי הסודות הקדושים הללו... כפשוטם, ומרבים על ידי זה מחלוקת בישראל". לשיטתו, פירוש מושגים קבליים מורכבים בצורה שטחית ומגזרית פוגע באחדות העם. [1, 2]

2. הגדרת מאפייני ה"ערב רב" לפי תכונות מוסריות

במקום לזהות את ה"ערב רב" עם קבוצה אידיאולוגית או פוליטית מסוימת, הרב קוק ציטט את ספר הזוהר והגדיר את המושג דרך תכונות נפש ומוסר לקויות. לפי דבריו, סימני ה"ערב רב" הם: [1, 2]

  • חוסר רחמנות כלפי האחים (בני ישראל).

  • נטייה להטות חסד ולדאוג לאומות העולם על חשבון טובתם וסבלם של ישראל.

  • הכבדת עול על בני ישראל וביזוי התורה ולומדיה. [1, 2]

3. פתח לתקווה ותיקון

אפילו כשהוא מתאר אנשים שנושאים את קליפת ה"ערב רב", הרב קוק מדגיש כי בדור הגאולה גם הם עשויים להשתנות. הוא מציין שרבים מהם, למרות ריחוקם הנוכחי מקדושה, "עלולים להכיר ולידע שהתורה היא נשמתן של ישראל". הוא קורא להתנהג עמם בנחת ובדרכי נועם כדי לקרבם, ולא להדוף אותם החוצה. [1]

בשל מורכבות הניסוחים של הרב קוק, כיום בשיח הציבורי והתורני ישנן פרשנויות הפוכות לדבריו: זרמים רדיקליים ואנטי-ממלכתיים נתלים לעיתים בדבריו כדי להצדיק מאבק במי שהם מגדירים כ"ערב רב", בעוד שמרבית תלמידיו מדגישים את אזהרתו המפורשת מפני קריעת העם והשימוש הפסול בכינוי זה. [1, 2, 3]

נו יש אנשים בימינו שעונים על הגדרת סעיף 2קעלעברימבאר

בכל מקרה טרמנלוגיה לא חשובה.

מה זה משנה "ערב רב" או "מזיקים לאומה"?

לא חושב שיש לנו התר לסווג אנשים…סיעתא דשמייא1אחרונה

… העונים להגדרה בסעיף 2. אם הרב נזהר לא להגדיר מי אנחנו שנגדיר אנשים ספציפיים.